הגבול הדרומי של ארץ ישראל - היסטוריית גרסאות

37.60.47.114: /* חשיבות בירור מקומו של הגבול הדרומי */

2023-06-29T11:52:20Z

חשיבות בירור מקומו של הגבול הדרומי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:52, 29 ביוני 2023
שורה 24:		שורה 24:
	המלח ונמשך עד ואדי אל עריש שהוא נחל מצרים, הקצה הדרומי מערבי של ארץ ישראל לדעת הגאונים . ואף שהנחל מפסיק קצת באמצע, יתכן שהוא מחובר במקומות אלו מתחת לפני האדמה. זהו אם כן הגבול הדרומי של ארץ ישראל !		המלח ונמשך עד ואדי אל עריש שהוא נחל מצרים, הקצה הדרומי מערבי של ארץ ישראל לדעת הגאונים . ואף שהנחל מפסיק קצת באמצע, יתכן שהוא מחובר במקומות אלו מתחת לפני האדמה. זהו אם כן הגבול הדרומי של ארץ ישראל !

	לפי זה, מסיק הגר"ח קנייבסקי ~~שליט~~"א, העיירה ירוחם מצויה בתוך הגבול, ואילו היישוב מצפה רמון הינו מחוצה לו. אלא, שבמסקנת דבריו הוא מסיים "ולמעשה צריך עיון". הוא אף מצרף מפה גדולה לתיאור הגבולות, ולידה מכתבו של חותנו הגרי"ש אלישיב ~~שליט~~"א הכותב, שעל אף שהדברים בנויים ומיוסדים על מקורות נאמנים מן הש"ס והראשונים, עם כל זה אי אפשר להורות הלכה למעשה בדבר עדי יבוא משיח		לפי זה, מסיק הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, העיירה ירוחם מצויה בתוך הגבול, ואילו היישוב מצפה רמון הינו מחוצה לו. אלא, שבמסקנת דבריו הוא מסיים "ולמעשה צריך עיון". הוא אף מצרף מפה גדולה לתיאור הגבולות, ולידה מכתבו של חותנו הגרי"ש אלישיב זצ"ל הכותב, שעל אף שהדברים בנויים ומיוסדים על מקורות נאמנים מן הש"ס והראשונים, עם כל זה אי אפשר להורות הלכה למעשה בדבר עדי יבוא משיח
	צדקנו. <ref>וע"ע בספר "משמר הלוי" על בכורות, משא ומתן בין המחבר להגר"ח קנייבסקי בעניין</ref> .		צדקנו. <ref>וע"ע בספר "משמר הלוי" על בכורות, משא ומתן בין המחבר להגר"ח קנייבסקי בעניין</ref> .

37.60.47.114: /* חשיבות בירור מקומו של הגבול הדרומי */

2023-06-29T11:49:27Z

חשיבות בירור מקומו של הגבול הדרומי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:49, 29 ביוני 2023
שורה 21:		שורה 21:
	והיכן הוא הים המקיף מדרום ? את התשובה הוא מוצא בדברי הברייתא בסוגייתנו האומרת: "ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך… ומתגלגל ויורד לים הגדול". הוי אומר, הירדן מקיף את ארץ ישראל גם מדרום, מים המלח עד הים התיכון! הגם שהוא זורם ממערב למזרח, כותב הגר"ח, עדיין נחשב כמתגלגל אל הים כיון שהוא מחובר אליו		והיכן הוא הים המקיף מדרום ? את התשובה הוא מוצא בדברי הברייתא בסוגייתנו האומרת: "ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך… ומתגלגל ויורד לים הגדול". הוי אומר, הירדן מקיף את ארץ ישראל גם מדרום, מים המלח עד הים התיכון! הגם שהוא זורם ממערב למזרח, כותב הגר"ח, עדיין נחשב כמתגלגל אל הים כיון שהוא מחובר אליו

	והיכן? מספר הגר"ח קנייבסקי ~~שליט~~"א, כי הביט במפה וגילה, כי קיים נחל בשם נחל צין, המתחיל בקצה ים		והיכן? מספר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, כי הביט במפה וגילה, כי קיים נחל בשם נחל צין, המתחיל בקצה ים
	המלח ונמשך עד ואדי אל עריש שהוא נחל מצרים, הקצה הדרומי מערבי של ארץ ישראל לדעת הגאונים . ואף שהנחל מפסיק קצת באמצע, יתכן שהוא מחובר במקומות אלו מתחת לפני האדמה. זהו אם כן הגבול הדרומי של ארץ ישראל !		המלח ונמשך עד ואדי אל עריש שהוא נחל מצרים, הקצה הדרומי מערבי של ארץ ישראל לדעת הגאונים . ואף שהנחל מפסיק קצת באמצע, יתכן שהוא מחובר במקומות אלו מתחת לפני האדמה. זהו אם כן הגבול הדרומי של ארץ ישראל !

37.60.47.114 ב־11:48, 29 ביוני 2023

2023-06-29T11:48:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:48, 29 ביוני 2023
שורה 1:		שורה 1:
	'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.		'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

	בגליון "מאורות הדף היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי ~~שליט~~"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.		בגליון "מאורות הדף היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.

	==תוואי הגבול לפי המקרא==		==תוואי הגבול לפי המקרא==

79.182.87.209 ב־16:11, 22 במרץ 2018

2018-03-22T16:11:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:11, 22 במרץ 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.		'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

	בגליון "מאורות ~~הדץ~~ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.		בגליון "מאורות הדף היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.

	==תוואי הגבול לפי המקרא==		==תוואי הגבול לפי המקרא==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:56:38Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:56, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.		'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

	בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.		בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:30:28Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:30, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.		'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

	בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.		בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.
שורה 7:		שורה 7:
	בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.		בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.

	ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.{{מקור\|(ל"ד,ב'-ה')}}		ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.{{מקור\|ל"ד,ב'-ה'\|כן}}

	ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.{{מקור\|(ט"ו, א'-ד')}}		ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.{{מקור\|ט"ו, א'-ד'\|כן}}

	[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]		[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]

DanielGembom ב־08:52, 2 באוגוסט 2009

2009-08-02T08:52:02Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:52, 2 באוגוסט 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.		'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

	בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - ~~החא~~ בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.		בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - היא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.

	==תוואי הגבול לפי המקרא==		==תוואי הגבול לפי המקרא==
שורה 7:		שורה 7:
	בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.		בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.

	ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, ~~אֲשֶׁר תִּפֹּל~~ לָכֶם ~~בְּנַחֲלָה~~, אֶרֶץ ~~כְּנַעַן~~, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם ~~פְּאַת~~-נֶגֶב ~~מִמִּדְבַּר~~-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם ~~גְּבוּל~~ נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-~~הַמֶּלַח~~ קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם ~~הַגְּבוּל מִנֶּגֶב~~ לְמַעֲלֵה ~~עַקְרַבִּים~~, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, ~~מִנֶּגֶב~~ לְקָדֵשׁ ~~בַּרְנֵעַ~~; וְיָצָא חֲצַר-~~אַדָּר~~, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב ~~הַגְּבוּל~~ מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, ~~הַיָּמָּה~~.{{מקור\|(ל"ד,ב'-ה')}}		ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.{{מקור\|(ל"ד,ב'-ה')}}

	ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-~~גְּבוּל~~ אֱדוֹם ~~מִדְבַּר~~-צִן ~~נֶגְבָּה~~, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם ~~גְּבוּל~~ נֶגֶב, מִקְצֵה יָם ~~הַמֶּלַח~~, מִן-~~הַלָּשֹׁן~~, ~~הַפֹּנֶה נֶגְבָּה~~. וְיָצָא אֶל-~~מִנֶּגֶב~~ לְמַעֲלֵה ~~עַקְרַבִּים~~, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה ~~מִנֶּגֶב~~, לְקָדֵשׁ ~~בַּרְנֵעַ~~; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה ~~אַדָּרָה~~, וְנָסַב ~~הַקַּרְקָעָה~~. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת ~~הַגְּבוּל~~, ~~יָמָּה~~; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, ~~גְּבוּל~~ נֶגֶב.{{מקור\|(ט"ו, א'-ד')}}		ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.{{מקור\|(ט"ו, א'-ד')}}

	[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]		[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:33:20Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:33, 8 במרץ 2009
שורה 7:		שורה 7:
	בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.		בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.

	ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.{{מקור\|ל"ד,ב'-ה'}}		ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.{{מקור\|(ל"ד,ב'-ה')}}

	ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.{{מקור\|ט"ו, א'-ד'}}		ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.{{מקור\|(ט"ו, א'-ד')}}

	[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]		[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-15T16:25:12Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:25, 15 בפברואר 2009
שורה 7:		שורה 7:
	בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.		בשני מקומות במקרא מובא תאור הגבול, הן על ידי ציון נקודות גבול והן על תאור גאוגרפי.

	ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, ~~אֲשֶׁר תִּפֹּל~~ לָכֶם ~~בְּנַחֲלָה~~, אֶרֶץ ~~כְּנַעַן~~, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם ~~פְּאַת~~-נֶגֶב ~~מִמִּדְבַּר~~-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם ~~גְּבוּל~~ נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-~~הַמֶּלַח~~ קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם ~~הַגְּבוּל מִנֶּגֶב~~ לְמַעֲלֵה ~~עַקְרַבִּים~~, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, ~~מִנֶּגֶב~~ לְקָדֵשׁ ~~בַּרְנֵעַ~~; וְיָצָא חֲצַר-~~אַדָּר~~, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב ~~הַגְּבוּל~~ מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, ~~הַיָּמָּה~~.{{מקור\|(ל"ד,ב'-ה')}}		ב[[ספר במדבר]] כתוב: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה.{{מקור\|ל"ד,ב'-ה'}}

	ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-~~גְּבוּל~~ אֱדוֹם ~~מִדְבַּר~~-צִן ~~נֶגְבָּה~~, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם ~~גְּבוּל~~ נֶגֶב, מִקְצֵה יָם ~~הַמֶּלַח~~, מִן-~~הַלָּשֹׁן~~, ~~הַפֹּנֶה נֶגְבָּה~~. וְיָצָא אֶל-~~מִנֶּגֶב~~ לְמַעֲלֵה ~~עַקְרַבִּים~~, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה ~~מִנֶּגֶב~~, לְקָדֵשׁ ~~בַּרְנֵעַ~~; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה ~~אַדָּרָה~~, וְנָסַב ~~הַקַּרְקָעָה~~. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת ~~הַגְּבוּל~~, ~~יָמָּה~~; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, ~~גְּבוּל~~ נֶגֶב.{{מקור\|(ט"ו, א'-ד')}}		ב[[ספר יהושע]] הגבול הוא בדרום [[נחלת שבט יהודה]] - הוא הגבול הדרומי של ארץ ישראל וכך כתוב: "אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם מִדְבַּר-צִן נֶגְבָּה, מִקְצֵה תֵימָן. וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. וְיָצָא אֶל-מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, וְעָלָה מִנֶּגֶב, לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְעָבַר חֶצְרוֹן וְעָלָה אַדָּרָה, וְנָסַב הַקַּרְקָעָה. וְעָבַר עַצְמוֹנָה, וְיָצָא נַחַל מִצְרַיִם, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאוֹת הַגְּבוּל, יָמָּה; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל נֶגֶב.{{מקור\|ט"ו, א'-ד'}}

	[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]		[[תמונה:Gevul_dromi.jpg\|מרכז\|thumb\|800px\|תרשים הגבול הדרומי]]

דניאל ונטורה ב־17:18, 23 בספטמבר 2008

2008-09-23T17:18:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:18, 23 בספטמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.		'''הגבול הדרומי של הארץ''', בהתאם לשיטות המקובלות להגדרתו, הוא בעל חשיבות ב[[שנת השמיטה]]. השאלה היא באיזה מידה [[חבל ארץ ערבה]] - המצוי בצד הדרומי-מזרחי של הגבול - כלול בגבולות ארץ ישראל. שכן, באזור זה גדל יבול רב של [[ירק\|ירקות]] ו[[פרי\|פירות]] אשר ממנו ניתן להביא מזון, ללא כל חשש, בשנת השמיטה. אמנם יש ספקות לגבי התוואי המדוייק שבו הגבול עובר, אבל לפחות לגבי חלק מחבל הארץ אין ספקות.

	בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - החא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.		בגליון "מאורות הדץ היומי", מספר 158, מיום כ"ב סיון תשס"ב מובאת דעתו של הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, בספרו "דרך אמונה" <ref>הל' תרומות פ"א הל' ז'</ref> . הוא נזקק אף הוא לבירור נושא הגבולות המובא ברמב"ם<ref> שם</ref> והציע דרך חדשה לפתרון שאלה זו. מסקנתו היא כי העיירה [[ירוחם]] - החא בתחום ארץ ישראל ואילו העיירה [[מצפה רמון]] היא מחוצה לו.