https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94%29 2026-05-12T17:12:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=151822&oldid=prev 2021-05-11T12:59:41Z

<p>ביטול גרסה 151820 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/79.179.0.94" title="מיוחד:תרומות/79.179.0.94">79.179.0.94</a> (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:79.179.0.94&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:79.179.0.94 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:59, 11 במאי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים יד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</del>|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</del>}} {{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים יד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</ins>|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</ins>}} {{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהג המקורי היה להגביה את הספר לפני הקריאה, וכך נוהגים ספרדים והנוהגים לפי האר&quot;י ומשום כך דיני הגבהת הספר מופיעים בשו&quot;ע לפני דיני קריאת התורה. מנגד, האשכנזים נוהגים להגביה אחר הקריאה, כדי שהכל ידעו ששמיעת הקריאה היא העיקר, ומתוך כך מראים את התורה לעם {{#makor-new:אורח חיים קלד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קלד|ב}} &lt;ref&gt;כה&quot;ח יז; פס&quot;ת ט&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהג המקורי היה להגביה את הספר לפני הקריאה, וכך נוהגים ספרדים והנוהגים לפי האר&quot;י ומשום כך דיני הגבהת הספר מופיעים בשו&quot;ע לפני דיני קריאת התורה. מנגד, האשכנזים נוהגים להגביה אחר הקריאה, כדי שהכל ידעו ששמיעת הקריאה היא העיקר, ומתוך כך מראים את התורה לעם {{#makor-new:אורח חיים קלד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קלד|ב}} &lt;ref&gt;כה&quot;ח יז; פס&quot;ת ט&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=151820&oldid=prev 2021-05-11T09:15:02Z

<p><span class="autocomment">מקור: </span> תקלדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:15, 11 במאי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים יד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</del>|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג</del>}} {{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים יד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</ins>|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח</ins>}} {{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהג המקורי היה להגביה את הספר לפני הקריאה, וכך נוהגים ספרדים והנוהגים לפי האר&quot;י ומשום כך דיני הגבהת הספר מופיעים בשו&quot;ע לפני דיני קריאת התורה. מנגד, האשכנזים נוהגים להגביה אחר הקריאה, כדי שהכל ידעו ששמיעת הקריאה היא העיקר, ומתוך כך מראים את התורה לעם {{#makor-new:אורח חיים קלד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קלד|ב}} &lt;ref&gt;כה&quot;ח יז; פס&quot;ת ט&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהג המקורי היה להגביה את הספר לפני הקריאה, וכך נוהגים ספרדים והנוהגים לפי האר&quot;י ומשום כך דיני הגבהת הספר מופיעים בשו&quot;ע לפני דיני קריאת התורה. מנגד, האשכנזים נוהגים להגביה אחר הקריאה, כדי שהכל ידעו ששמיעת הקריאה היא העיקר, ומתוך כך מראים את התורה לעם {{#makor-new:אורח חיים קלד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קלד|ב}} &lt;ref&gt;כה&quot;ח יז; פס&quot;ת ט&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150327:rev-151820:php=table --> </table>

79.179.0.94 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=150327&oldid=prev 2021-04-01T07:03:09Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:03, 1 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://www.yeshiva.org.il/ask/113898 מי נוטל שכר כנגד כולם- גולל או מגביה?] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://www.yeshiva.org.il/ask/113898 מי נוטל שכר כנגד כולם- גולל או מגביה?] באתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150326:rev-150327:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=150326&oldid=prev 2021-04-01T07:02:33Z

<p><span class="autocomment">הקהל בהגבהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:02, 1 באפריל 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקהל בהגבהה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הקהל בהגבהה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצווה על כל האנשים והנשים שבבית הכנסת לכרוע בעת ראיית הכתב ולומר את הפסוק "וזאת התורה" (מסכת סופרים שם, שו"ע קלד,ב)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. יש הנוהגים להצביע על הכתב בזרת ולנשקה לאחר מכן ויש הנוהגים לכרוך את פתילי הציציות באצבע</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצווה על כל האנשים והנשים שבבית הכנסת לכרוע בעת ראיית הכתב ולומר את הפסוק "וזאת התורה" (מסכת סופרים שם, שו"ע קלד,ב).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב חיים פלאג'י]] כותב כי מקור המנהג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הואמדברי </del>המדרש ב[[במדבר רבה]] &lt;ref&gt;במדבר רבה פרשת במדבר פרשה ב' סימן ג'&lt;/ref&gt;: {{ציטוטון| בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג ועכשיו אדם מניח ידו על האזכרה כמה פעמים ואינו ניזוק, ולא עוד אלא שאמר הקב"ה "ודגלו עלי אהבה", אל תיקרי "ודגלו" אלא "וגודלו עלי אהבה"}}. מדברי המדרש משמע שיש חביבות בחיווי האצבע כלפי הכתב גם אם לא מופיע מקור למנהג לעשות כן באמצעות הזרת.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר "יסוד ושורש העבודה"&lt;ref&gt;שער חמישי פרק ח.&lt;/ref&gt; מובא בשם [[האר"י]], שבעת הגבהת התורה יש לכל אחד להשתדל להתבונן באותיות התורה עד שיוכל לראות מה שכתוב שם, ובזאת ימשך אליו שפע רב. ה"בן איש חי" כותב&lt;ref&gt;שנה שניה פרשת תולדות אות טז.&lt;/ref&gt; שישתדל אדם לחפש בעיניו מילה אחת בתורה, במקום שקוראים, שמתחילה באות שמתחיל בה שמו, ויאמר באותה שעה את הפסוקים: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים ד, מד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, "תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים לג, ד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;. ומבאר [[הרב דוד חי הכהן]] בספרו "במעמד השחר"&lt;ref&gt;עמ' 421.&lt;/ref&gt;, בזאת יתחזק מאד קשרו המיוחד אל התורה, ואל חיי הנצח המצויים בה. גם יתכוון באמירתו שגם הוא, בן קהילת יעקב, מתכונן כעת לקבל אותה תורה שקיבל משה רבנו למוסרה לישראל, ולהורישה לדור הבא אחריו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הצבעה בזרת===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הנוהגים להצביע על הכתב בזרת ולנשקה לאחר מכן ויש הנוהגים לכרוך את פתילי הציציות באצבע. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב חיים פלאג'י]] כותב כי מקור המנהג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מדברי </ins>המדרש ב[[במדבר רבה]] &lt;ref&gt;במדבר רבה פרשת במדבר פרשה ב' סימן ג'&lt;/ref&gt;: {{ציטוטון| בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג ועכשיו אדם מניח ידו על האזכרה כמה פעמים ואינו ניזוק, ולא עוד אלא שאמר הקב"ה "ודגלו עלי אהבה", אל תיקרי "ודגלו" אלא "וגודלו עלי אהבה"}}. מדברי המדרש משמע שיש חביבות בחיווי האצבע כלפי הכתב גם אם לא מופיע מקור למנהג לעשות כן באמצעות הזרת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן והדבר גם קשור למתואר בגמרא {{#makor-new:מנחות כט א|בבלי-מנחות|כט|א}} על שלושה דברים שהיו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב&quot;ה באצבעו, ושלושת דברים אלו הם דברים שנאמרה בהם המילה &quot;וזה&quot; כלומר, מעשה המנורה, ראש חודש ושרצים. ייתכן שלכן כאשר אומרים &quot;וזאת התורה&quot; גם מחווים באמצעות האצבע כדברי הגמרא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ייתכן והדבר גם קשור למתואר בגמרא {{#makor-new:מנחות כט א|בבלי-מנחות|כט|א}} על שלושה דברים שהיו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב&quot;ה באצבעו, ושלושת דברים אלו הם דברים שנאמרה בהם המילה &quot;וזה&quot; כלומר, מעשה המנורה, ראש חודש ושרצים. ייתכן שלכן כאשר אומרים &quot;וזאת התורה&quot; גם מחווים באמצעות האצבע כדברי הגמרא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר "יסוד ושורש העבודה"&lt;ref&gt;שער חמישי פרק ח.&lt;/ref&gt; מובא בשם [[האר"י]], שבעת הגבהת התורה יש לכל אחד להשתדל להתבונן באותיות התורה עד שיוכל לראות מה שכתוב שם, ובזאת ימשך אליו שפע רב. ה"בן איש חי" כותב&lt;ref&gt;שנה שניה פרשת תולדות אות טז.&lt;/ref&gt; שישתדל אדם לחפש בעיניו מילה אחת בתורה, במקום שקוראים, שמתחילה באות שמתחיל בה שמו, ויאמר באותה שעה את הפסוקים: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים ד, מד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, "תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב"&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים לג, ד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;. ומבאר [[הרב דוד חי הכהן]] בספרו "במעמד השחר"&lt;ref&gt;עמ' 421.&lt;/ref&gt;, בזאת יתחזק מאד קשרו המיוחד אל התורה, ואל חיי הנצח המצויים בה. גם יתכוון באמירתו שגם הוא, בן קהילת יעקב, מתכונן כעת לקבל אותה תורה שקיבל משה רבנו למוסרה לישראל, ולהורישה לדור הבא אחריו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://www.yeshiva.org.il/ask/113898 מי נוטל שכר כנגד כולם- גולל או מגביה?] באתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[https://www.yeshiva.org.il/ask/113898 מי נוטל שכר כנגד כולם- גולל או מגביה?] באתר ישיבה</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150324:rev-150326:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=150324&oldid=prev 2021-03-31T07:54:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:54, 31 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג '''ההגבהה''' הוא חלק מקריאת התורה בו מרימים לגובה את ספר התורה הפתוח, ומראים לציבור את מקום הקריאה. לפי מנהג האשכנזים מגביהים את הספר לאחר הקריאה, ולפי מנהג הספרדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחריה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג '''ההגבהה''' הוא חלק מקריאת התורה בו מרימים לגובה את ספר התורה הפתוח, ומראים לציבור את מקום הקריאה. לפי מנהג האשכנזים מגביהים את הספר לאחר הקריאה, ולפי מנהג הספרדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפניה</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים יד יג|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|יג}} {{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים {{#makor-new:מסכת סופרים יד יג|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|יג}} {{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138431:rev-150324:php=table --> </table>

37.60.47.191 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=138431&oldid=prev 2020-03-11T20:07:25Z

<p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:07, 11 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג &#039;&#039;&#039;ההגבהה&#039;&#039;&#039; הוא חלק מקריאת התורה בו מרימים לגובה את ספר התורה הפתוח, ומראים לציבור את מקום הקריאה. לפי מנהג האשכנזים מגביהים את הספר לאחר הקריאה, ולפי מנהג הספרדים לאחריה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג &#039;&#039;&#039;ההגבהה&#039;&#039;&#039; הוא חלק מקריאת התורה בו מרימים לגובה את ספר התורה הפתוח, ומראים לציבור את מקום הקריאה. לפי מנהג האשכנזים מגביהים את הספר לאחר הקריאה, ולפי מנהג הספרדים לאחריה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>יד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>יג-יד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </del>{{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור מצוות ההגבהה היא ממסכת סופרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:מסכת סופרים </ins>יד יג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מסכתות</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטנות-סופרים|</ins>יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|יג}} </ins>{{ציטוטון| ואחר כך מגביה את התורה למעלה...מיד גולל ספר תורה עד שלשה דפין, ומגביהו ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים ונשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר, וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהג המקורי היה להגביה את הספר לפני הקריאה, וכך נוהגים ספרדים והנוהגים לפי האר"י ומשום כך דיני הגבהת הספר מופיעים בשו"ע לפני דיני קריאת התורה. מנגד, האשכנזים נוהגים להגביה אחר הקריאה, כדי שהכל ידעו ששמיעת הקריאה היא העיקר, ומתוך כך מראים את התורה לעם &lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שו"ע קלד, ב; מ"ב ח; </del>כה"ח יז; פס"ת ט&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המנהג המקורי היה להגביה את הספר לפני הקריאה, וכך נוהגים ספרדים והנוהגים לפי האר"י ומשום כך דיני הגבהת הספר מופיעים בשו"ע לפני דיני קריאת התורה. מנגד, האשכנזים נוהגים להגביה אחר הקריאה, כדי שהכל ידעו ששמיעת הקריאה היא העיקר, ומתוך כך מראים את התורה לעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:אורח חיים קלד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קלד|ב}} </ins>&lt;ref&gt;כה"ח יז; פס"ת ט&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם ההגבהה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם ההגבהה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-135939:rev-138431:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=135939&oldid=prev 2020-01-05T11:42:26Z

<p><span class="autocomment">הקהל בהגבהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:42, 5 בינואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר &quot;יסוד ושורש העבודה&quot;&lt;ref&gt;שער חמישי פרק ח.&lt;/ref&gt; מובא בשם [[האר&quot;י]], שבעת הגבהת התורה יש לכל אחד להשתדל להתבונן באותיות התורה עד שיוכל לראות מה שכתוב שם, ובזאת ימשך אליו שפע רב. ה&quot;בן איש חי&quot; כותב&lt;ref&gt;שנה שניה פרשת תולדות אות טז.&lt;/ref&gt; שישתדל אדם לחפש בעיניו מילה אחת בתורה, במקום שקוראים, שמתחילה באות שמתחיל בה שמו, ויאמר באותה שעה את הפסוקים: &quot;וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים ד, מד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, &quot;תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים לג, ד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;. ומבאר [[הרב דוד חי הכהן]] בספרו &quot;במעמד השחר&quot;&lt;ref&gt;עמ&#039; 421.&lt;/ref&gt;, בזאת יתחזק מאד קשרו המיוחד אל התורה, ואל חיי הנצח המצויים בה. גם יתכוון באמירתו שגם הוא, בן קהילת יעקב, מתכונן כעת לקבל אותה תורה שקיבל משה רבנו למוסרה לישראל, ולהורישה לדור הבא אחריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר &quot;יסוד ושורש העבודה&quot;&lt;ref&gt;שער חמישי פרק ח.&lt;/ref&gt; מובא בשם [[האר&quot;י]], שבעת הגבהת התורה יש לכל אחד להשתדל להתבונן באותיות התורה עד שיוכל לראות מה שכתוב שם, ובזאת ימשך אליו שפע רב. ה&quot;בן איש חי&quot; כותב&lt;ref&gt;שנה שניה פרשת תולדות אות טז.&lt;/ref&gt; שישתדל אדם לחפש בעיניו מילה אחת בתורה, במקום שקוראים, שמתחילה באות שמתחיל בה שמו, ויאמר באותה שעה את הפסוקים: &quot;וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים ד, מד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, &quot;תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים לג, ד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;. ומבאר [[הרב דוד חי הכהן]] בספרו &quot;במעמד השחר&quot;&lt;ref&gt;עמ&#039; 421.&lt;/ref&gt;, בזאת יתחזק מאד קשרו המיוחד אל התורה, ואל חיי הנצח המצויים בה. גם יתכוון באמירתו שגם הוא, בן קהילת יעקב, מתכונן כעת לקבל אותה תורה שקיבל משה רבנו למוסרה לישראל, ולהורישה לדור הבא אחריו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://www.yeshiva.org.il/ask/113898 מי נוטל שכר כנגד כולם- גולל או מגביה?] באתר ישיבה</ins></div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=135938&oldid=prev 2020-01-05T11:40:08Z

<p><span class="autocomment">מעלת ההגבהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:40, 5 בינואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעלת ההגבהה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעלת ההגבהה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</del>מגילה לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </del>קובעת שהגולל ספר תורה מקבל שכר כנגד כל העולים לתורה. יש המפרשים שמדובר כאן הוא במצוות ההגבהה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;שו"ע </del>קלד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ומשנ"ב שם&lt;/ref&gt; </del>שנעשית לפי המנהג המקורי לפני הקריאה בתורה, ולכן המגביה מקבל שכר כולם משום שמכין את הספר לקריאה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:</ins>מגילה לב א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|בבלי-מגילה|לב|א}} </ins>קובעת שהגולל ספר תורה מקבל שכר כנגד כל העולים לתורה. יש המפרשים שמדובר כאן הוא במצוות ההגבהה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:אורח חיים קלד א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|</ins>קלד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|א}} </ins>שנעשית לפי המנהג המקורי לפני הקריאה בתורה, ולכן המגביה מקבל שכר כולם משום שמכין את הספר לקריאה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש המסבירים &lt;ref&gt;ב&quot;ח קמז,א ערוך השולחן קמז,ח&lt;/ref&gt; שמדובר כאן בגלילה ממש. לדבריהם, הטעם שמקבל שכר כנגד כולם הוא משום ריבוי הדינים בגלילה (כגון להעמידה על התפר, לגוללה מבחוץ ולהדק מבפנים ועוד) או משום שאינו מניח את הספר פתוח ושומר על כבוד התורה. [[החזון איש]] פסק שבזמן הזה, שנוהגין שאחד מגביה ואחד גולל, שניהם בכלל נטילת השכר {{הערה| אמרי יושר, בהנהגות החזון איש, עמוד יא, אות ע&quot;ג}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש המסבירים &lt;ref&gt;ב&quot;ח קמז,א ערוך השולחן קמז,ח&lt;/ref&gt; שמדובר כאן בגלילה ממש. לדבריהם, הטעם שמקבל שכר כנגד כולם הוא משום ריבוי הדינים בגלילה (כגון להעמידה על התפר, לגוללה מבחוץ ולהדק מבפנים ועוד) או משום שאינו מניח את הספר פתוח ושומר על כבוד התורה. [[החזון איש]] פסק שבזמן הזה, שנוהגין שאחד מגביה ואחד גולל, שניהם בכלל נטילת השכר {{הערה| אמרי יושר, בהנהגות החזון איש, עמוד יא, אות ע&quot;ג}}.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=135937&oldid=prev 2020-01-05T11:38:05Z

<p><span class="autocomment">הקהל בהגבהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:38, 5 בינואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצווה על כל האנשים והנשים שבבית הכנסת לכרוע בעת ראיית הכתב ולומר את הפסוק &quot;וזאת התורה&quot; (מסכת סופרים שם, שו&quot;ע קלד,ב). יש הנוהגים להצביע על הכתב בזרת ולנשקה לאחר מכן ויש הנוהגים לכרוך את פתילי הציציות באצבע.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מצווה על כל האנשים והנשים שבבית הכנסת לכרוע בעת ראיית הכתב ולומר את הפסוק &quot;וזאת התורה&quot; (מסכת סופרים שם, שו&quot;ע קלד,ב). יש הנוהגים להצביע על הכתב בזרת ולנשקה לאחר מכן ויש הנוהגים לכרוך את פתילי הציציות באצבע.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנהג זה הוא ככל הנראה מדברי </del>המדרש במדבר רבה &lt;ref&gt;במדבר רבה פרשת במדבר פרשה ב' סימן ג'&lt;/ref&gt;: {{ציטוטון| בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והתינוקות הולכים לבית המדרש ומראים את האזכרות באצבע אמר האלהי' </del>ודגלו עלי אהבה וגודלו עלי אהבה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[הרב חיים פלאג'י]] כותב כי </ins>מקור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המנהג הואמדברי </ins>המדרש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[</ins>במדבר רבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>&lt;ref&gt;במדבר רבה פרשת במדבר פרשה ב' סימן ג'&lt;/ref&gt;: {{ציטוטון| בראשונה כל מי שהיה מראה איקונין של מלך באצבע היה נהרג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועכשיו אדם מניח ידו על האזכרה כמה פעמים ואינו ניזוק, ולא עוד אלא שאמר הקב"ה "</ins>ודגלו עלי אהבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", אל תיקרי "ודגלו" אלא "</ins>וגודלו עלי אהבה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"}}. מדברי המדרש משמע שיש חביבות בחיווי האצבע כלפי הכתב גם אם לא מופיע מקור למנהג לעשות כן באמצעות הזרת. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייתכן והדבר גם קשור למתואר בגמרא {{#makor-new:מנחות כט א|בבלי-מנחות|כט|א</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על שלושה דברים שהיו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ושלושת דברים אלו הם דברים שנאמרה בהם המילה "וזה" כלומר, מעשה המנורה, ראש חודש ושרצים. ייתכן שלכן כאשר אומרים "וזאת התורה" גם מחווים באמצעות האצבע כדברי הגמרא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר &quot;יסוד ושורש העבודה&quot;&lt;ref&gt;שער חמישי פרק ח.&lt;/ref&gt; מובא בשם [[האר&quot;י]], שבעת הגבהת התורה יש לכל אחד להשתדל להתבונן באותיות התורה עד שיוכל לראות מה שכתוב שם, ובזאת ימשך אליו שפע רב. ה&quot;בן איש חי&quot; כותב&lt;ref&gt;שנה שניה פרשת תולדות אות טז.&lt;/ref&gt; שישתדל אדם לחפש בעיניו מילה אחת בתורה, במקום שקוראים, שמתחילה באות שמתחיל בה שמו, ויאמר באותה שעה את הפסוקים: &quot;וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים ד, מד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, &quot;תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים לג, ד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;. ומבאר [[הרב דוד חי הכהן]] בספרו &quot;במעמד השחר&quot;&lt;ref&gt;עמ&#039; 421.&lt;/ref&gt;, בזאת יתחזק מאד קשרו המיוחד אל התורה, ואל חיי הנצח המצויים בה. גם יתכוון באמירתו שגם הוא, בן קהילת יעקב, מתכונן כעת לקבל אותה תורה שקיבל משה רבנו למוסרה לישראל, ולהורישה לדור הבא אחריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר &quot;יסוד ושורש העבודה&quot;&lt;ref&gt;שער חמישי פרק ח.&lt;/ref&gt; מובא בשם [[האר&quot;י]], שבעת הגבהת התורה יש לכל אחד להשתדל להתבונן באותיות התורה עד שיוכל לראות מה שכתוב שם, ובזאת ימשך אליו שפע רב. ה&quot;בן איש חי&quot; כותב&lt;ref&gt;שנה שניה פרשת תולדות אות טז.&lt;/ref&gt; שישתדל אדם לחפש בעיניו מילה אחת בתורה, במקום שקוראים, שמתחילה באות שמתחיל בה שמו, ויאמר באותה שעה את הפסוקים: &quot;וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים ד, מד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;, &quot;תורה ציוה לנו משה מורשה קהלת יעקב&quot;&lt;ref&gt;&lt;makor&gt;דברים לג, ד.&lt;/makor&gt;&lt;/ref&gt;. ומבאר [[הרב דוד חי הכהן]] בספרו &quot;במעמד השחר&quot;&lt;ref&gt;עמ&#039; 421.&lt;/ref&gt;, בזאת יתחזק מאד קשרו המיוחד אל התורה, ואל חיי הנצח המצויים בה. גם יתכוון באמירתו שגם הוא, בן קהילת יעקב, מתכונן כעת לקבל אותה תורה שקיבל משה רבנו למוסרה לישראל, ולהורישה לדור הבא אחריו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134699:rev-135937:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%91%D7%94%D7%94_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94)&diff=134699&oldid=prev 2019-08-21T09:26:59Z

<p><span class="autocomment">מעלת ההגבהה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:26, 21 באוגוסט 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא &lt;ref&gt;מגילה לב,א&lt;/ref&gt; קובעת שהגולל ספר תורה מקבל שכר כנגד כל העולים לתורה. יש המפרשים שמדובר כאן הוא במצוות ההגבהה &lt;ref&gt;שו&quot;ע קלד, ומשנ&quot;ב שם&lt;/ref&gt; שנעשית לפי המנהג המקורי לפני הקריאה בתורה, ולכן המגביה מקבל שכר כולם משום שמכין את הספר לקריאה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא &lt;ref&gt;מגילה לב,א&lt;/ref&gt; קובעת שהגולל ספר תורה מקבל שכר כנגד כל העולים לתורה. יש המפרשים שמדובר כאן הוא במצוות ההגבהה &lt;ref&gt;שו&quot;ע קלד, ומשנ&quot;ב שם&lt;/ref&gt; שנעשית לפי המנהג המקורי לפני הקריאה בתורה, ולכן המגביה מקבל שכר כולם משום שמכין את הספר לקריאה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש המסבירים &lt;ref&gt;ב"ח קמז,א ערוך השולחן קמז,ח&lt;/ref&gt; שמדובר כאן בגלילה ממש. לדבריהם, הטעם שמקבל שכר כנגד כולם הוא משום ריבוי הדינים בגלילה (כגון להעמידה על התפר, לגוללה מבחוץ ולהדק מבפנים ועוד) או משום שאינו מניח את הספר פתוח ושומר על כבוד התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, יש המסבירים &lt;ref&gt;ב"ח קמז,א ערוך השולחן קמז,ח&lt;/ref&gt; שמדובר כאן בגלילה ממש. לדבריהם, הטעם שמקבל שכר כנגד כולם הוא משום ריבוי הדינים בגלילה (כגון להעמידה על התפר, לגוללה מבחוץ ולהדק מבפנים ועוד) או משום שאינו מניח את הספר פתוח ושומר על כבוד התורה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[החזון איש]] פסק שבזמן הזה, שנוהגין שאחד מגביה ואחד גולל, שניהם בכלל נטילת השכר {{הערה| אמרי יושר, בהנהגות החזון איש, עמוד יא, אות ע"ג}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דיני ההגבהה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דיני ההגבהה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכתחילה על הספר להיות פתוח בעת ההגבהה על מקום הקריאה, אך בדיעבד אם כבר הגביהו אין צורך להגביה שוב. בהגבהת ספר תורה אשכנזי על המגביה לפתוח את הספר עד שיראו ממנו 3 עמודים. (מ&quot;ב קלד,ח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכתחילה על הספר להיות פתוח בעת ההגבהה על מקום הקריאה, אך בדיעבד אם כבר הגביהו אין צורך להגביה שוב. בהגבהת ספר תורה אשכנזי על המגביה לפתוח את הספר עד שיראו ממנו 3 עמודים. (מ&quot;ב קלד,ח).</div></td></tr> </table>

Wikiboss