https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA 2026-04-18T18:31:56Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=160899&oldid=prev 2024-05-02T11:57:15Z

<p><span class="autocomment">נימוקי הסבורים שזו דעתו האמיתית של המאירי: </span> טכני</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:57, 2 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים{{הערה|ראה דברי [[הרב שלמה אבינר]] במאמרו &#039;&#039;&#039;היחס לגוי&#039;&#039;&#039;, בקובץ &#039;עיטורי כהנים&#039;, גיליון 59, שבט תש&quot;נ, עמ&#039; 2-3 (נדפס מחדש בספרו &#039;טל אורות&#039;{{דרוש מקור}}). וכן כתב בשו&quot;ת עטרת פז {{מקור|עטרת פז א ג חו&quot;מ יב$ח&quot;א כרך ג חו&quot;מ סי&#039; יב ד&quot;ה והנה גבי|כן}}: &quot;ונראה דאין לומר שיש לחשוש בדברי המאירי והרשב&quot;א הללו שיש בדבריהם איזה הגהת צנזורה, חדא שמתורף לשונות הדברים הללו שכתבו לא נראה כן, כיון שאין זה רק תוספת מילה כל שהיא, אלא אורך מילים השייכות לגוף (התשובה) [העניין]. ודו&quot;ק&quot;. (המשך דבריו הובא לעיל).}} כי זוהי עמדתו האמיתית של המאירי. לדבריהם, סגנון הדברים, אורכם והעובדה שחזר עליהם פעמים כה רבות{{הערה|הרב שלמה אבינר, שם (&#039;עיטורי כהנים&#039;, 59): &quot;יש להוסיף, שאלה שטענו שלא מפי המאירי יצאו הדברים, כגון החתם סופר (כפי שמובא בשמו ב[ילקוט שינויי נוסחאות] ברמב&quot;ם [מהדורת ר&#039; שבתי] פרנקל, גזלה ואבידה יא, ג), לא היה בפניהם אלא ציטוט אחד {{מקור|שיטה מקובצת ב&quot;ק קיג, א|כן}}, אך שונה הוא מצבנו – שיש לנו עשרות מקומות שהמאירי אומר כן, ורק במסכת עבודה זרה נמצאת הערה זו של המאירי בעמודים 4, 9, 28, 32, 34, 38, 39, 46, 48, 53, 59, 61, 214. אי אפשר לומר שכל אלו אינם לאמיתה של תורה. אי אפשר לומר שהמאירי כתב כן בצורה אפולוגטית כדי למצוא חן בעיני הגויים, שהרי מפחד הצנזורה די להשמיט או לכתוב &#039;עכו&quot;ם&#039; / &#039;רשעים&#039; / &#039;קדמונים&#039; וכדומה...&quot; [ואין צורך באריכות כה גדולה, ובהבאת ראיות מהתלמוד לדבריו].}}, כמו גם שילוב אמירות אלו בתוך פרשנותו בסוגיה (והבאת ראיות לדברים מדברי הגמרא), מורים שדברים אלו הם עמדתו העצמית של המאירי, ולא רק &quot;התנצלות&quot; מפחד האומות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש הטוענים{{הערה|ראה דברי [[הרב שלמה אבינר]] במאמרו &#039;&#039;&#039;היחס לגוי&#039;&#039;&#039;, בקובץ &#039;עיטורי כהנים&#039;, גיליון 59, שבט תש&quot;נ, עמ&#039; 2-3 (נדפס מחדש בספרו &#039;טל אורות&#039;{{דרוש מקור}}). וכן כתב בשו&quot;ת עטרת פז {{מקור|עטרת פז א ג חו&quot;מ יב$ח&quot;א כרך ג חו&quot;מ סי&#039; יב ד&quot;ה והנה גבי|כן}}: &quot;ונראה דאין לומר שיש לחשוש בדברי המאירי והרשב&quot;א הללו שיש בדבריהם איזה הגהת צנזורה, חדא שמתורף לשונות הדברים הללו שכתבו לא נראה כן, כיון שאין זה רק תוספת מילה כל שהיא, אלא אורך מילים השייכות לגוף (התשובה) [העניין]. ודו&quot;ק&quot;. (המשך דבריו הובא לעיל).}} כי זוהי עמדתו האמיתית של המאירי. לדבריהם, סגנון הדברים, אורכם והעובדה שחזר עליהם פעמים כה רבות{{הערה|הרב שלמה אבינר, שם (&#039;עיטורי כהנים&#039;, 59): &quot;יש להוסיף, שאלה שטענו שלא מפי המאירי יצאו הדברים, כגון החתם סופר (כפי שמובא בשמו ב[ילקוט שינויי נוסחאות] ברמב&quot;ם [מהדורת ר&#039; שבתי] פרנקל, גזלה ואבידה יא, ג), לא היה בפניהם אלא ציטוט אחד {{מקור|שיטה מקובצת ב&quot;ק קיג, א|כן}}, אך שונה הוא מצבנו – שיש לנו עשרות מקומות שהמאירי אומר כן, ורק במסכת עבודה זרה נמצאת הערה זו של המאירי בעמודים 4, 9, 28, 32, 34, 38, 39, 46, 48, 53, 59, 61, 214. אי אפשר לומר שכל אלו אינם לאמיתה של תורה. אי אפשר לומר שהמאירי כתב כן בצורה אפולוגטית כדי למצוא חן בעיני הגויים, שהרי מפחד הצנזורה די להשמיט או לכתוב &#039;עכו&quot;ם&#039; / &#039;רשעים&#039; / &#039;קדמונים&#039; וכדומה...&quot; [ואין צורך באריכות כה גדולה, ובהבאת ראיות מהתלמוד לדבריו].}}, כמו גם שילוב אמירות אלו בתוך פרשנותו בסוגיה (והבאת ראיות לדברים מדברי הגמרא), מורים שדברים אלו הם עמדתו העצמית של המאירי, ולא רק &quot;התנצלות&quot; מפחד האומות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;יש שהוסיפו&#039;&#039;&#039;{{הערה|הרב שלמה אבינר, שם (עטורי כהנים, 59, עמ&#039; 2-3).}}, שאף שיש מקום להוספות מפחד האומות (כפי שנהגו הפוסקים מאימת ה[[צנזורה]]), מכל מקום, לדעתם, אין כל היתר לסלף דברי תורה{{הערה|וראה בערך [[צנזורה/הצנזורה בראי ההלכה]], מדברי ה{{מקור|ים של שלמה בבא קמא ד ט$ים של שלמה (ב&quot;ק פ&quot;ד סי&#039; ט)}}, ומדברי הרב דוד קאהן (בספרו &#039;העקוב למישור&#039;, תשנ&quot;ג, במבוא, עמ&#039; לד).}}, באופן המביא ל&#039;&#039;&#039;טעות בהלכה&#039;&#039;&#039;{{הערה|למשל, לעיתים כשהגויים הכריחו לעשות מלאכות בשבת, כתבו הפוסקים – מחמת הצנזורה – שהדבר מותר מחמת &quot;[[דינא דמלכותא דינא]]&quot;, אך ברור שבאמת ההיתר הוא מפני [[פיקוח נפש]] (שאם לא יעשו מלאכות אלו, הגויים יהרגום), אך לא יכלו לכתוב כן מאימת הצנזורה. אך לסלף דברי תורה ממש מפחד הגויים אסור, ועדיף לשתוק (לפחות מעניין זה) ולא להדפיס הספר. ראה דברי [[הרב איתם הנקין]] הי&quot;ד ויבדל לחיים הרב שמריה רגשוני נר&quot;ו, ב[http://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95/ עלון ספרני הישיבות, גיליון לו], עמ&#039; 17. (וראה דברי ה[[מהרש&quot;ל]] בספרו &#039;ים של שלמה&#039; {{מקור|ים של שלמה ב&quot;ק ד ט$ב&quot;ק פ&quot;ד סי&#039; ט|כן}}, ועוד).}}, ולכן, לדעתם, צריך לומר שהמאירי סבר שכך אכן ההלכה{{הערה|[[הרב יצחק יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בספרו &#039;[[ילקוט יוסף]]&#039;, על המצוות התלויות בארץ, כרך א, השביעית והלכותיה, ירושלים תש&quot;ס-תשע&quot;ה, עמ&#039; תתא, וזה לשונו: &quot;ומה שכתב לדחות ההוכחה מהמאירי, שדבריו אינם  בדווקא, וכמו שכתב החתם-סופר, &#039;&#039;&#039;הוא דוחק גדול לומר שהמאירי יכתוב דברים שאינם להלכה, רק&#039;&#039;&#039; {{מקור|1=[= אלא]}} &#039;&#039;&#039;לתשובת המינים&#039;&#039;&#039;. ובהגלות דעת הרמב&quot;ם, החינוך, הרשב&quot;א והרלב&quot;ג, שתלו להך איסורא {{מקור|1=[= &quot;לא תחונם&quot;]}} אם הוא עובד עבודה זרה, שפיר יש לקיים דעת המאירי להלכה כפשוטם, שמותר למכור לגוי שאינו עובד עבודה זרה&quot;. (ושנה דבריו בספרו &#039;שולחן המערכת&#039; עמ&#039; תרלב-תרלג; וראה: &#039;ענף יוסף&#039; עמ&#039; קיא-קיב). (יש להעיר, שבאופן פשוט היתר המאירי ל&quot;אומות הגדורות בנימוסים ודתות&quot;, הוא גם על הנוצרים.{{ש}}הרב שלמה אבינר (שם - &#039;עיטורי כהנים&#039;, 59, עמ&#039; 2-3): &quot;אי אפשר לומר שהמאירי כתב כן בצורה אפולוגטית כדי למצוא חן בעיני הגויים, שהרי מפחד הצנזורה די להשמיט או לכתוב &#039;עכו&quot;ם&#039; / &#039;רשעים&#039; / &#039;קדמונים&#039; וכדומה, אך ודאי לא לשקר בשם התורה, שזה ודאי אסור מכל וכל, ואינו נדחה אפילו מפני פיקוח נפש&quot; [והביא מקורות לדבריו].}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;יש שהוסיפו&#039;&#039;&#039;{{הערה|הרב שלמה אבינר, שם (עטורי כהנים, 59, עמ&#039; 2-3).}}, שאף שיש מקום להוספות מפחד האומות (כפי שנהגו הפוסקים מאימת ה[[צנזורה]]), מכל מקום, לדעתם, אין כל היתר לסלף דברי תורה{{הערה|וראה בערך [[צנזורה/הצנזורה בראי ההלכה]], מדברי ה{{מקור|ים של שלמה בבא קמא ד ט$ים של שלמה (ב&quot;ק פ&quot;ד סי&#039; ט)}}, ומדברי הרב דוד קאהן (בספרו &#039;העקוב למישור&#039;, תשנ&quot;ג, במבוא, עמ&#039; לד).}}, באופן המביא ל&#039;&#039;&#039;טעות בהלכה&#039;&#039;&#039;{{הערה|למשל, לעיתים כשהגויים הכריחו לעשות מלאכות בשבת, כתבו הפוסקים – מחמת הצנזורה – שהדבר מותר מחמת &quot;[[דינא דמלכותא דינא]]&quot;, אך ברור שבאמת ההיתר הוא מפני [[פיקוח נפש]] (שאם לא יעשו מלאכות אלו, הגויים יהרגום), אך לא יכלו לכתוב כן מאימת הצנזורה. אך לסלף דברי תורה ממש מפחד הגויים אסור, ועדיף לשתוק (לפחות מעניין זה) ולא להדפיס הספר. ראה דברי [[הרב איתם הנקין]] הי&quot;ד ויבדל לחיים הרב שמריה רגשוני נר&quot;ו, ב[http://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%95/ עלון ספרני הישיבות, גיליון לו], עמ&#039; 17. (וראה דברי ה[[מהרש&quot;ל]] בספרו &#039;ים של שלמה&#039; {{מקור|ים של שלמה ב&quot;ק ד ט$ב&quot;ק פ&quot;ד סי&#039; ט|כן}}, ועוד).}}, ולכן, לדעתם, צריך לומר שהמאירי סבר שכך אכן ההלכה{{הערה|[[הרב יצחק יוסף]], הראשון לציון והרב הראשי לישראל, בספרו &#039;[[ילקוט יוסף]]&#039;, על המצוות התלויות בארץ, כרך א, השביעית והלכותיה, ירושלים תש&quot;ס-תשע&quot;ה, עמ&#039; תתא, וזה לשונו: &quot;ומה שכתב לדחות ההוכחה מהמאירי, שדבריו אינם  בדווקא, וכמו שכתב החתם-סופר, &#039;&#039;&#039;הוא דוחק גדול לומר שהמאירי יכתוב דברים שאינם להלכה, רק&#039;&#039;&#039; {{מקור|1=[= אלא]}} &#039;&#039;&#039;לתשובת המינים&#039;&#039;&#039;. ובהגלות דעת הרמב&quot;ם, החינוך, הרשב&quot;א והרלב&quot;ג, שתלו להך איסורא {{מקור|1=[= &quot;לא תחונם&quot;]}} אם הוא עובד עבודה זרה, שפיר יש לקיים דעת המאירי להלכה כפשוטם, שמותר למכור לגוי שאינו עובד עבודה זרה&quot;. (ושנה דבריו בספרו &#039;שולחן המערכת&#039; עמ&#039; תרלב-תרלג; וראה: &#039;ענף יוסף&#039; עמ&#039; קיא-קיב). (יש להעיר, שבאופן פשוט היתר המאירי ל&quot;אומות הגדורות בנימוסים ודתות&quot;, הוא גם על הנוצרים.{{ש}}הרב שלמה אבינר (שם - &#039;עיטורי כהנים&#039;, 59, עמ&#039; 2-3): &quot;אי אפשר לומר שהמאירי כתב כן בצורה אפולוגטית כדי למצוא חן בעיני הגויים, שהרי מפחד הצנזורה די להשמיט או לכתוב &#039;עכו&quot;ם&#039; / &#039;רשעים&#039; / &#039;קדמונים&#039; וכדומה, אך ודאי לא לשקר בשם התורה, שזה ודאי אסור מכל וכל, ואינו נדחה אפילו מפני פיקוח נפש&quot; [והביא מקורות לדבריו].}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף{{הערה|הרב שלמה אבינר, שם (עטורי כהנים, 59, עמ' 3).}}, דברי המאירי בכמה עניינים, בהם לא חילק בין "האומות הגדורות בדרכי הדתות" לגויים עובדי אלילים (למשל, לגבי דיני [[ריבית]] לגוי{{הערה|ראה מאירי {{מקור|מאירי ב"מ עא א$ב"מ עא. ד"ה ישראל וגוי|כן}}: "ישראל וגוי שבאו ללוות מישראל [אחר], ואי אפשר לו לקיים את שתיהן [= להלוות לשניהם], '''מצווה להקדים לישראל בחינם ולא לגוי בשכר''', ומכל מקום אף לגוי בשכר יש בו צד מצוה ומוסר, הואיל ובא לפניך אל תשיבהו ריקם, אלא שמכל מקום לא נצטוות בו להלוות בחינם. ויש מפרשים שזו כוונו חכמים באמרם: 'לנכרי תשיך' - 'זו מצות עשה', ואע"פ שזו יראה שעניינו לעבור ישראל עליו בעשה מכוח לאו הבא מכלל עשה כמו שבארנו {{מקור|[ראה מאירי}} {{מקור|מאירי ב"מ סא א$ב"מ סא.}} {{מקור|מאירי ב"מ ע ב$ב"מ ע:}}{{מקור| ע"ש)}}, מכל מקום במה שדרשו במקרא זה רצונו לומר 'אם כסף תלוה' נכלל צד מצווה בהלוואתו מיהא בשכר ולא לנטשו מכל וכל, והוא שאמרו: 'אם כסף תלוה את עַמי' - '''עַמי וגוי עַמי קודם''', את העני עני ועשיר עני קודם, 'עִמַךְ' - ענייך ועניי עירך ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין, הא למדת שאף הגוי נרמז במקרא, אלא ש'''ישראל בחנם קודם לו אף בשכר''', ולא נאמר עליו לשון קדימה אלא שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר".{{ש}}אגב, גם כאן ניכר יחסו הייחודי של המאירי לאומות העולם ולהתחשבות בהם. [אכן, מדבריו כאן נראה שאיננו מצווים להחיות גוי, ולא חילק בזה בין עובדי אלילים ובין "האומות הגדורות", אך במקומות אחרים המאירי כתב שאנו חייבים בחיותם של "האומות הגדורות" {{מקור|(ראה מאירי}} {{מקור|מאירי ביצה כא ב$ביצה כא: ד"ה ממה שכתבנו}}{{מקור|;}} {{מקור|מאירי פסחים כא ב$פסחים כא: עמ' סז}}{{מקור|;}} {{מקור|מאירי חולין קיד ב$חולין קיד: עמ' תלד}}{{מקור|)}}, וצ"ע קצת לדרך זו].}}, איסור שיתוף פעולה עם המלכות בלכידת עבריינים{{הערה|ראה מאירי {{מקור|מאירי בבא מציעא פג ב$ב"מ פג:|כן}}: "[[תלמידי חכמים]] ו[[חסידים]] ואנשי השם ראוי להם, להרחיק עצמם על כל פנים שלא להתוודע לרַשות, וכל שכן לקבל מהם מנוי לתפוש [[גנב|גנבים]] ו[[ליסטים]] ושאר רשעי הדור לימסר להריגה, שכל שעושה כן הרי הוא גורם להיהרג הרבה נפשות מדין המלכות שלא מדין תורה, וכל שמסבב מיתתו שלא בדין תורה הרי זה אחד ממיני המלשינות ו[[מוסר|המסירה]]... ואם תאמר שאף הוא מניחם אלא אם כן נודע בהם שמתחייבים מדיני ישראל - הרי עובר על חקי המלכות וטכסיסיו, ואף זה אסור לו. וכמו שאמר אחד מגדוליהם 'ומאי אעביד הורמנא דמלכא אנא?' אחר שכן, אין בה אלא להתרחק מזו ומכיוצא בה, ולהשתדל עליה בכל כוחו, כבר השיבו לאחד מהם: 'אביך ברח ללודקיא את ברח לאסיא'." (העיר על דוגמה זו הרב יהודה דוד בלייך, במאמרו 'הסגרת פושע יהודי לעם נוכרי (פרשת נקש)', בתוך: תחו"מין, גיליון ח, תשמ"ח, (עמ' 297-303), ענף ז (עמ' 302), ע"ש).{{ש}}יש לציין, שבדוגמה זו המאירי לא מחלק בין "העמים הקדמונים" שעבדו לאלילים ובין "האומות הגדורות בדתות ונימוסים", אף שהוא מגדיר שיש דין 'מוסר', ובמקום אחר{{דרוש מקור}} כתב שאין דין מוסר אלא בעמים הקדומים וכו'.}}, ועוד), מראה שבנושאים האחרים בהם המאירי אכן חילק ביניהם - זו דעתו ההלכתית הכנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף{{הערה|הרב שלמה אבינר, שם (עטורי כהנים, 59, עמ' 3).}}, דברי המאירי בכמה עניינים, בהם לא חילק בין "האומות הגדורות בדרכי הדתות" לגויים עובדי אלילים (למשל, לגבי דיני [[ריבית]] לגוי{{הערה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1=</ins>ראה מאירי {{מקור|מאירי ב"מ עא א$ב"מ עא. ד"ה ישראל וגוי|כן}}: "ישראל וגוי שבאו ללוות מישראל [אחר], ואי אפשר לו לקיים את שתיהן [= להלוות לשניהם], '''מצווה להקדים לישראל בחינם ולא לגוי בשכר''', ומכל מקום אף לגוי בשכר יש בו צד מצוה ומוסר, הואיל ובא לפניך אל תשיבהו ריקם, אלא שמכל מקום לא נצטוות בו להלוות בחינם. ויש מפרשים שזו כוונו חכמים באמרם: 'לנכרי תשיך' - 'זו מצות עשה', ואע"פ שזו יראה שעניינו לעבור ישראל עליו בעשה מכוח לאו הבא מכלל עשה כמו שבארנו {{מקור|[ראה מאירי}} {{מקור|מאירי ב"מ סא א$ב"מ סא.}} {{מקור|מאירי ב"מ ע ב$ב"מ ע:}}{{מקור| ע"ש)}}, מכל מקום במה שדרשו במקרא זה רצונו לומר 'אם כסף תלוה' נכלל צד מצווה בהלוואתו מיהא בשכר ולא לנטשו מכל וכל, והוא שאמרו: 'אם כסף תלוה את עַמי' - '''עַמי וגוי עַמי קודם''', את העני עני ועשיר עני קודם, 'עִמַךְ' - ענייך ועניי עירך ענייך קודמין, עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין, הא למדת שאף הגוי נרמז במקרא, אלא ש'''ישראל בחנם קודם לו אף בשכר''', ולא נאמר עליו לשון קדימה אלא שאף הוא בכלל צד מצוה ומוסר".{{ש}}אגב, גם כאן ניכר יחסו הייחודי של המאירי לאומות העולם ולהתחשבות בהם. [אכן, מדבריו כאן נראה שאיננו מצווים להחיות גוי, ולא חילק בזה בין עובדי אלילים ובין "האומות הגדורות", אך במקומות אחרים המאירי כתב שאנו חייבים בחיותם של "האומות הגדורות" {{מקור|(ראה מאירי}} {{מקור|מאירי ביצה כא ב$ביצה כא: ד"ה ממה שכתבנו}}{{מקור|;}} {{מקור|מאירי פסחים כא ב$פסחים כא: עמ' סז}}{{מקור|;}} {{מקור|מאירי חולין קיד ב$חולין קיד: עמ' תלד}}{{מקור|)}}, וצ"ע קצת לדרך זו].}}, איסור שיתוף פעולה עם המלכות בלכידת עבריינים{{הערה|ראה מאירי {{מקור|מאירי בבא מציעא פג ב$ב"מ פג:|כן}}: "[[תלמידי חכמים]] ו[[חסידים]] ואנשי השם ראוי להם, להרחיק עצמם על כל פנים שלא להתוודע לרַשות, וכל שכן לקבל מהם מנוי לתפוש [[גנב|גנבים]] ו[[ליסטים]] ושאר רשעי הדור לימסר להריגה, שכל שעושה כן הרי הוא גורם להיהרג הרבה נפשות מדין המלכות שלא מדין תורה, וכל שמסבב מיתתו שלא בדין תורה הרי זה אחד ממיני המלשינות ו[[מוסר|המסירה]]... ואם תאמר שאף הוא מניחם אלא אם כן נודע בהם שמתחייבים מדיני ישראל - הרי עובר על חקי המלכות וטכסיסיו, ואף זה אסור לו. וכמו שאמר אחד מגדוליהם 'ומאי אעביד הורמנא דמלכא אנא?' אחר שכן, אין בה אלא להתרחק מזו ומכיוצא בה, ולהשתדל עליה בכל כוחו, כבר השיבו לאחד מהם: 'אביך ברח ללודקיא את ברח לאסיא'." (העיר על דוגמה זו הרב יהודה דוד בלייך, במאמרו 'הסגרת פושע יהודי לעם נוכרי (פרשת נקש)', בתוך: תחו"מין, גיליון ח, תשמ"ח, (עמ' 297-303), ענף ז (עמ' 302), ע"ש).{{ש}}יש לציין, שבדוגמה זו המאירי לא מחלק בין "העמים הקדמונים" שעבדו לאלילים ובין "האומות הגדורות בדתות ונימוסים", אף שהוא מגדיר שיש דין 'מוסר', ובמקום אחר{{דרוש מקור}} כתב שאין דין מוסר אלא בעמים הקדומים וכו'.}}, ועוד), מראה שבנושאים האחרים בהם המאירי אכן חילק ביניהם - זו דעתו ההלכתית הכנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== נימוקי הסבורים שהדברים נכתבו מפחד הגויים ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== נימוקי הסבורים שהדברים נכתבו מפחד הגויים ====</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160894:rev-160899:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=160894&oldid=prev 2024-05-02T11:54:55Z

<p>למאי נ&quot;מ? העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="דרשני:שיטת המאירי ביחס לנצרות">דרשני:שיטת המאירי ביחס לנצרות</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA" title="דרשני:שיטת המאירי ביחס לאומות הגדורות בדרכי הדתות">דרשני:שיטת המאירי ביחס לאומות הגדורות בדרכי הדתות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:54, 2 במאי 2024</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138365:rev-160894 --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=138365&oldid=prev 2020-03-08T09:05:10Z

<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D" class="mw-redirect" title="דרשני:שיטת המאירי ביחס לאומות העולם">דרשני:שיטת המאירי ביחס לאומות העולם</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="דרשני:שיטת המאירי ביחס לנצרות">דרשני:שיטת המאירי ביחס לנצרות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:05, 8 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138358:rev-138365 --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=138358&oldid=prev 2020-03-06T14:20:53Z

<p>תוספת תבנית להשלים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:20, 6 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[המאירי|רבינו מנחם המאירי]], בכמה מקומות בחידושיו, התייחס לאומות שבזמנו, &quot;הגדורות בדרכי הדתות&quot;, דהיינו האומות [[נצרות|הנוצריות]], וקבע שהלכות שנאמרו ביחס ל[[גוי]] אינן שייכות לגויים מאומות אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[המאירי|רבינו מנחם המאירי]], בכמה מקומות בחידושיו, התייחס לאומות שבזמנו, &quot;הגדורות בדרכי הדתות&quot;, דהיינו האומות [[נצרות|הנוצריות]], וקבע שהלכות שנאמרו ביחס ל[[גוי]] אינן שייכות לגויים מאומות אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דברי המאירי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דברי המאירי ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138357:rev-138358:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=138357&oldid=prev 2020-03-06T14:19:30Z

<p><span class="autocomment">נימוקי הסבורים שהדברים נכתבו מפחד הגויים: </span> תיקון שגיאה טכנית</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:19, 6 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בנוגע לדין &quot;נוכרי ורועי בהמה דקה - לא מעלין ולא מורידין&quot; {{מקור|עבודה זרה יג ב$ע&quot;ז יג:|כן}}, המאירי קובע שדין זה נאמר רק בנוגע לעובדי אלילים שאינם גדורים ברכי הדתות, והוא מפרש שהכוונה שאין מזיקים אותם בידיים, ואם ניזוקו מאיליהם - איננו חייבים להשתדל בהצלתם{{הערה|ראה {{מקור|מאירי עבודה זרה יג ב$מאירי ע&quot;ז יג: עמ&#039; 29|כן}}: &quot;הגויים, רצוני לומר עובדי האלילים שהוזכרו תמיד במסכת זו, ורועי בהמה דקה... אין מזיקין אותם בידיים, ואם הוזקו מאליהם אין חובה עלינו מן הדין להשתדל בהצלתם&quot;. והעיר הרב המהדיר שזהו פירוש חדש שלא מצינו בראשונים כמוהו.{{ש}}{{מקור|מאירי עבודה זרה כו ב$מאירי ע&quot;ז כו: עמ&#039; 53|כן}}: &quot;הגויים ורועי בהמה דקה ישראלים... כל שבא להם ההיזק מאליו אין אנו מצווים להשתדל בהצלתם. ואף בזו של גוים צריך אתה לבחון מה שהקדמנו באיזה גוי הוא אומר כן רצוני לומר שבעובדי האלילים נאמר שלא היו גדורים בדרכי הדתות ואדרבה כל עבירה וכל כיעור יפה בעיניה... הא כל שהוא מעובדי הא-להות, אף על פי שאינו מכלל הדת, אינו בדין זה חלילה וחס...&quot; והמהדיר כתב: &quot;שיטה חדשה גמרי, כי כל הראשונים כתבו ש&#039;לא מעלין&#039; רצונו לומר שאסור להעלותם&quot;.}}. אך המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו ב$ע&quot;ז כו: בסוף, עמ&#039; 62|כן}} כותב: &quot;ישראל [[מילה|מל]] את הגוי [[גירות|לשום גר]], אבל גוי צריך לחתוך ערלתו מצד חולי או מכה &#039;&#039;&#039;אסור&#039;&#039;&#039; שהרי זו העלאה והצלה&quot;{{הערה|והמאירי ממשיך: &quot;ואף על פי שנעשית מצוה זו ברפואה זו הרי אין כוונתו למצווה, ובשכר מיהא מותר כדין האמור בהולדה וכן דעת גדולי הרבנים... הא כל שבחנם ושלא להתלמד הרי הוא כמשתדל בהצלתו. וכבר ביארנו שדברים אלו כלם בעובדי האלילים נאמרו...&quot; (ובזה השאיר לעצמו פתח התנצלות, אם יתפסוהו על דברים אלו...).}}. רואים שהמאירי מפרש שאסור להציל גוי (ולא רק שאין חובה), אך לא היה יוכל לכתוב זאת בפירוש אלא בדרך רמז{{הערה|הרד&quot;צ הילמן, שם, עמ&#039; סט, אות כ-כב.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בנוגע לדין &quot;נוכרי ורועי בהמה דקה - לא מעלין ולא מורידין&quot; {{מקור|עבודה זרה יג ב$ע&quot;ז יג:|כן}}, המאירי קובע שדין זה נאמר רק בנוגע לעובדי אלילים שאינם גדורים ברכי הדתות, והוא מפרש שהכוונה שאין מזיקים אותם בידיים, ואם ניזוקו מאיליהם - איננו חייבים להשתדל בהצלתם{{הערה|ראה {{מקור|מאירי עבודה זרה יג ב$מאירי ע&quot;ז יג: עמ&#039; 29|כן}}: &quot;הגויים, רצוני לומר עובדי האלילים שהוזכרו תמיד במסכת זו, ורועי בהמה דקה... אין מזיקין אותם בידיים, ואם הוזקו מאליהם אין חובה עלינו מן הדין להשתדל בהצלתם&quot;. והעיר הרב המהדיר שזהו פירוש חדש שלא מצינו בראשונים כמוהו.{{ש}}{{מקור|מאירי עבודה זרה כו ב$מאירי ע&quot;ז כו: עמ&#039; 53|כן}}: &quot;הגויים ורועי בהמה דקה ישראלים... כל שבא להם ההיזק מאליו אין אנו מצווים להשתדל בהצלתם. ואף בזו של גוים צריך אתה לבחון מה שהקדמנו באיזה גוי הוא אומר כן רצוני לומר שבעובדי האלילים נאמר שלא היו גדורים בדרכי הדתות ואדרבה כל עבירה וכל כיעור יפה בעיניה... הא כל שהוא מעובדי הא-להות, אף על פי שאינו מכלל הדת, אינו בדין זה חלילה וחס...&quot; והמהדיר כתב: &quot;שיטה חדשה גמרי, כי כל הראשונים כתבו ש&#039;לא מעלין&#039; רצונו לומר שאסור להעלותם&quot;.}}. אך המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו ב$ע&quot;ז כו: בסוף, עמ&#039; 62|כן}} כותב: &quot;ישראל [[מילה|מל]] את הגוי [[גירות|לשום גר]], אבל גוי צריך לחתוך ערלתו מצד חולי או מכה &#039;&#039;&#039;אסור&#039;&#039;&#039; שהרי זו העלאה והצלה&quot;{{הערה|והמאירי ממשיך: &quot;ואף על פי שנעשית מצוה זו ברפואה זו הרי אין כוונתו למצווה, ובשכר מיהא מותר כדין האמור בהולדה וכן דעת גדולי הרבנים... הא כל שבחנם ושלא להתלמד הרי הוא כמשתדל בהצלתו. וכבר ביארנו שדברים אלו כלם בעובדי האלילים נאמרו...&quot; (ובזה השאיר לעצמו פתח התנצלות, אם יתפסוהו על דברים אלו...).}}. רואים שהמאירי מפרש שאסור להציל גוי (ולא רק שאין חובה), אך לא היה יוכל לכתוב זאת בפירוש אלא בדרך רמז{{הערה|הרד&quot;צ הילמן, שם, עמ&#039; סט, אות כ-כב.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בנוגע למצווה להחיות [[גר תושב]] {{מקור|(ראה}} {{מקור|בבלי פסחים כא ב$פסחים כא:}}{{מקור|)}}, כתב המאירי {{מקור|מאירי חולין קיד ב$חולין קיד:|כן}} שגוי &quot;כל שהוא מעובדי האלילים אי אתה מצווה להחיותו&quot;, ומשמע שאם איננו עובד אלילים - אתה מצֻווֶה להחיות אותו (ולא נדרש שום תנאי נוסף). אולם במקום אחר כותב המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה סד ב$ע&quot;ז סד:|כן}} &quot;אף על פי שלעניין זה {{מקור|של מגע גוי ביין|כן}} כל שנודע שאינו עובד עבודה זרה נקרא &#039;גר תושב&#039;, לעניין מצוה להחיותו לא נקרא גר תושב עד שיקבל עליו בפני שלושה שבע מצוות...&quot; ורואים שדבריו על גוי &quot;שהוא מעובדי האלילים&quot; הם רק תוספת מפחד הנוצרים{{הערה|הרד&quot;צ הילמן, שם, אות לא-לג, עמ&#039; עא.}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בנוגע למצווה להחיות [[גר תושב]] {{מקור|(ראה}} {{מקור|בבלי פסחים כא ב$פסחים כא:}}{{מקור|)}}, כתב המאירי {{מקור|מאירי חולין קיד ב$חולין קיד:|כן}} שגוי &quot;כל שהוא מעובדי האלילים אי אתה מצווה להחיותו&quot;, ומשמע שאם איננו עובד אלילים - אתה מצֻווֶה להחיות אותו (ולא נדרש שום תנאי נוסף). אולם במקום אחר כותב המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה סד ב$ע&quot;ז סד:|כן}} &quot;אף על פי שלעניין זה {{מקור|של מגע גוי ביין|כן}} כל שנודע שאינו עובד עבודה זרה נקרא &#039;גר תושב&#039;, לעניין מצוה להחיותו לא נקרא גר תושב עד שיקבל עליו בפני שלושה שבע מצוות...&quot; ורואים שדבריו על גוי &quot;שהוא מעובדי האלילים&quot; הם רק תוספת מפחד הנוצרים{{הערה|הרד&quot;צ הילמן, שם, אות לא-לג, עמ&#039; עא.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## כתב המאירי {{מקור|בקונטרס ביד יד, הנדפס בסוף 'בית הבחירה' למסכת ברכות, בית יד סוף שער ז|כן}} "...אותם שהיו אצלנו כ[[זב|זבים]] באותם הזמנים, כגון עובדי אלילים", ומשמע שהגויים שאינם עובדי אלילים - אינם כזבים. אך במקומות אחרים כתב המאירי {{מקור|(}}{{מקור|מאירי שבת יג א$שבת יג.}} {{מקור|מאירי שבת טז א$שם טז.}} {{מקור|מאירי יומא מז א$יומא מז.}} {{מקור|מאירי יבמות טז א$יבמות טז.}} {{מאירי בבא קמא לח ב$ב"ק לח:}} {{מקור|מאירי סנהדרין קיב א$סנהדרין קיב.}} {{מקור|מאירי עבודה זרה לו ב$ע"ז לו:}} {{מקור|מאירי עבודה זרה נז א$שם נז.}} {{מקור|מאירי נדה לא ב$נדה לא:}} {{מקור|מאירי נדה לד א$שם לד.}} {{מקור|מאירי שקלים ח$מאירי שקלים ח, א}}{{מקור|)}} שהגויים דינם כזבים (ולא סייג זאת דווקא לעובדי אלילים).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## כתב המאירי {{מקור|בקונטרס ביד יד, הנדפס בסוף 'בית הבחירה' למסכת ברכות, בית יד סוף שער ז|כן}} "...אותם שהיו אצלנו כ[[זב|זבים]] באותם הזמנים, כגון עובדי אלילים", ומשמע שהגויים שאינם עובדי אלילים - אינם כזבים. אך במקומות אחרים כתב המאירי {{מקור|(}}{{מקור|מאירי שבת יג א$שבת יג.}} {{מקור|מאירי שבת טז א$שם טז.}} {{מקור|מאירי יומא מז א$יומא מז.}} {{מקור|מאירי יבמות טז א$יבמות טז.}} {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור|</ins>מאירי בבא קמא לח ב$ב"ק לח:}} {{מקור|מאירי סנהדרין קיב א$סנהדרין קיב.}} {{מקור|מאירי עבודה זרה לו ב$ע"ז לו:}} {{מקור|מאירי עבודה זרה נז א$שם נז.}} {{מקור|מאירי נדה לא ב$נדה לא:}} {{מקור|מאירי נדה לד א$שם לד.}} {{מקור|מאירי שקלים ח$מאירי שקלים ח, א}}{{מקור|)}} שהגויים דינם כזבים (ולא סייג זאת דווקא לעובדי אלילים).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># &#039;&#039;&#039;עיוותים היסטוריים&#039;&#039;&#039;. בחלק מהמקומות שהמאירי מפרשם על עובדי אלילים הקדמונים, הדברים אינם הגיוניים מבחינה היסטורית. נציג כמה דוגמאות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># &#039;&#039;&#039;עיוותים היסטוריים&#039;&#039;&#039;. בחלק מהמקומות שהמאירי מפרשם על עובדי אלילים הקדמונים, הדברים אינם הגיוניים מבחינה היסטורית. נציג כמה דוגמאות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב. עמ&#039; 4|כן}}: &quot;ומה שאמרו בגמרא &#039;נוצרי לעולם אסור&#039;, אני מפרשו מלשון &#039;נוצרים באים מארץ מרחק&#039; האמור בירמיה {{מקור|ירמיה ד טז$ד, טז|כן}}, שקרא אותם העם &#039;נוצרים&#039; על שם נבוכדנצר, וידוע שצלם השמש היה בבבל ושכל עם נבוכדנצר היו עובדים לו... והדברים נראין וברורים&quot;{{הערה|וראה גם ב{{מקור|מאירי תענית כז ב$מאירי תענית כז: אנשי מעמד, עמ&#039; 97|כן}}.}}. ה[[ברייתא]] {{מקור|בבלי:עבודה זרה ו א$ע&quot;ז ו.|כן}} נשנתה בימי [[רבי ישמעאל]] בארץ ישראל, ולא היה אז זכר לבבליים העובדים לשמש{{הערה|הרד&quot;צ הילמן, שם, עמ&#039; ע אות כו-כז. וכבר בימי המעמדות (המוזכרות במאירי תענית הנ&quot;ל בהערה הקודמת), לא היה זכר לבבליים העובדים לשמש, ולא חששו מהם, וכפי הידוע מדברי חז&quot;ל ו[להבדיל] מספרי התולדה (- ההיסטוריה), היו אז רק תחת שילטון יוון ורומי, ולא בבל, כנודע. (הרד&quot;צ הילמן, שם).}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה ב א$ע&quot;ז ב. עמ&#039; 4|כן}}: &quot;ומה שאמרו בגמרא &#039;נוצרי לעולם אסור&#039;, אני מפרשו מלשון &#039;נוצרים באים מארץ מרחק&#039; האמור בירמיה {{מקור|ירמיה ד טז$ד, טז|כן}}, שקרא אותם העם &#039;נוצרים&#039; על שם נבוכדנצר, וידוע שצלם השמש היה בבבל ושכל עם נבוכדנצר היו עובדים לו... והדברים נראין וברורים&quot;{{הערה|וראה גם ב{{מקור|מאירי תענית כז ב$מאירי תענית כז: אנשי מעמד, עמ&#039; 97|כן}}.}}. ה[[ברייתא]] {{מקור|בבלי:עבודה זרה ו א$ע&quot;ז ו.|כן}} נשנתה בימי [[רבי ישמעאל]] בארץ ישראל, ולא היה אז זכר לבבליים העובדים לשמש{{הערה|הרד&quot;צ הילמן, שם, עמ&#039; ע אות כו-כז. וכבר בימי המעמדות (המוזכרות במאירי תענית הנ&quot;ל בהערה הקודמת), לא היה זכר לבבליים העובדים לשמש, ולא חששו מהם, וכפי הידוע מדברי חז&quot;ל ו[להבדיל] מספרי התולדה (- ההיסטוריה), היו אז רק תחת שילטון יוון ורומי, ולא בבל, כנודע. (הרד&quot;צ הילמן, שם).}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138356:rev-138357:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=138356&oldid=prev 2020-03-06T14:17:12Z

<p><span class="autocomment">דברי המאירי: </span> תיקון שגיאה טכנית</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 6 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'")}} נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{מאירי עבודה זרה ב א$ע"ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: "נֹצרים באים מארץ המרחק" {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי אף כותב שהנוסח שצריך לומר בראיית בתי [[עבודה זרה]] {{גודל|1|(ביישובם - "בית גאים ייסח ה'"; בחורבנם - "א-ל נקמות ה'")}} נאמר על "בתי עובדי אלילים ושאר בעלי האמונות הקדומות שלא היו גדורים בדרכי הדתות" {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}. דברי הגמרא שהנוצרים עובדי עבודה זרה מתייחסים, לדבריו {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור|</ins>מאירי עבודה זרה ב א$ע"ז ב.|כן}}, לבבלים הקדמונים, בימי נבוכדנצר, שהיו עובדים לשמש, ונאמר עליהם {{מקור|ירמיה ד, טז|כן}}: "נֹצרים באים מארץ המרחק" {{מקור|מאירי תענית כז ב$תענית כז:|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התייחסות הפוסקים האחרונים לדבריו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== התייחסות הפוסקים האחרונים לדבריו ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136988:rev-138356:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=136988&oldid=prev 2020-02-01T22:35:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:35, 1 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המאירי/האומות הגדורות בדרכי הדתות</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המאירי|רבינו </ins>מנחם המאירי]], בכמה מקומות בחידושיו, התייחס לאומות שבזמנו, "הגדורות בדרכי הדתות", דהיינו האומות [[נצרות|הנוצריות]], וקבע שהלכות שנאמרו ביחס ל[[גוי]] אינן שייכות לגויים מאומות אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו </del>מנחם המאירי]], בכמה מקומות בחידושיו, התייחס לאומות שבזמנו, "הגדורות בדרכי הדתות", דהיינו האומות [[נצרות|הנוצריות]], וקבע שהלכות שנאמרו ביחס ל[[גוי]] אינן שייכות לגויים מאומות אלו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדורנו יש ויכוח האם אכן זו דעת המאירי, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדורנו יש ויכוח האם אכן זו דעת המאירי, או שמא דבריו נאמרו מפחד-הגויים בלבד.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דברי המאירי ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== דברי המאירי ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ערך מורחב|ערך=[[המאירי/האומות הגדורות בדרכי הדתות/נספח א' - דברי המאירי בשלימות|נספח א' - דברי המאירי בשלימות]]}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המאירי {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו. ד&quot;ה הרבה ראינו|כן}} כותב לגבי רבות מההלכות מופיעות בתלמוד ביחס לגויים, שהם נאמרו בעמים הקדמונים, שהיו עובדי אלילים או שלא השתייכו לשום דת, אך האומות בזמננו (- בתקופת המאירי, וככל הנראה מדובר בעמים נוצריים), שהן &quot;גדורות בדתות ונימוסים&quot;, אינן בכלל דינים אלו. לכן, מותר לשאול בשלומם בהרחבה {{מקור|מאירי ברכות נח ב$ברכות נח:|כן}}, יש להשיב להם אבידה ואסור להזיק להם {{מקור|מאירי בבא קמא קיג א$ב&quot;ק קיג.|כן}}, והמזיק ממונם (או אם בהמתו הזיקה ממונם) חייב לשלם {{מקור|מאירי בבא קמא לז ב$שם לז:|כן}}. כמו כן, מותר לתת להם מתנה ולשבחם {{מקור|מאירי עבודה זרה כ א$עבודה זרה כ.|כן}}, וחובה להצילם מסכנה ולהחיות אותם {{מקור|מאירי עבודה זרה כו א$ע&quot;ז כו.|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב ד&quot;ר מיכאל אברהם, &#039;&#039;&#039;האם יש עבודה זרה &#039;נאורה&#039;?&#039;&#039;&#039;, בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס&quot;ז, עמ&#039; 45-56</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב ד&quot;ר מיכאל אברהם, &#039;&#039;&#039;האם יש עבודה זרה &#039;נאורה&#039;?&#039;&#039;&#039;, בקובץ אקדמות יט, תמוז תשס&quot;ז, עמ&#039; 45-56</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים|טורים=כן}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גדולי וחכמי ישראל]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוסר_ומחשבה_(דרשני)</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: היחס לאומות העולם]] </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: ארון הספרים היהודי</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136986:rev-136988:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=136986&oldid=prev 2020-02-01T22:32:37Z

<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA" class="mw-redirect" title="המאירי/האומות הגדורות בדרכי הדתות">המאירי/האומות הגדורות בדרכי הדתות</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D" class="mw-redirect" title="דרשני:שיטת המאירי ביחס לאומות העולם">דרשני:שיטת המאירי ביחס לאומות העולם</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:32, 1 בפברואר 2020</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-136981:rev-136986 --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&diff=136981&oldid=prev 2020-01-31T14:43:40Z

<p>יצירת הערך</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%95%D7%AA&amp;diff=136981">הצגת שינויים</a>

למאי נ"מ?