https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA 2026-05-14T12:04:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=154722&oldid=prev 2021-09-02T06:14:38Z

<p><span class="autocomment">פסיקת ההלכה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:14, 2 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה ולאחריה מסירה- אבל הרמב&quot;ם (מכירה ו,יא) מפשט דבריו אומר שצריך קודם לכתוב את השטר ואח&quot;כ למוסרו. וייתכן שסובר כרשב&quot;ם שענין השטר הוא להראות על המסירה ממילא לא כ&quot;כ משנה הסדר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה ולאחריה מסירה- אבל הרמב&quot;ם (מכירה ו,יא) מפשט דבריו אומר שצריך קודם לכתוב את השטר ואח&quot;כ למוסרו. וייתכן שסובר כרשב&quot;ם שענין השטר הוא להראות על המסירה ממילא לא כ&quot;כ משנה הסדר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מסכת_בבא_בתרא_(דרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מסכת_בבא_בתרא_(דרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-140121:rev-154722:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=140121&oldid=prev 2020-09-01T05:40:15Z

<p><span class="autocomment">קנין דרבנן מועיל לדאורייתא</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:40, 1 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי הסבר זה גם מובן המשך הראב&quot;ד שאם ישעבד הלווה את עצמו מלכתחילה גם למי שיבוא מחמת המלווה יהיו לקונה גם את השיעבוד וגם את זכות הגבייה הממונית והמכירה תחול לגמרי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי הסבר זה גם מובן המשך הראב&quot;ד שאם ישעבד הלווה את עצמו מלכתחילה גם למי שיבוא מחמת המלווה יהיו לקונה גם את השיעבוד וגם את זכות הגבייה הממונית והמכירה תחול לגמרי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נפקא מינה בין השיטות=== הנפק"מ אם קנין שטרות דאוורייתא או דרבנן הוא בעושה איסור ע"י הקנין כגון המוכר שטר בשבת (ע"י שכותב שטר נוסף כשיטת חכמים). לשיטות הסוברות שהמכירה מדאורייתא, אזי היא תחול למרות האיסור, אך אם היא מדרבנן, ניתן לומר לא תיקנו חכמים קנין במקום איסור והמכירה לא תחול (וכן משמע נפק"מ זו מאמרי בינה דיני הלוואה סימן סג).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נפקא מינה בין השיטות===  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנפק"מ אם קנין שטרות דאוורייתא או דרבנן הוא בעושה איסור ע"י הקנין כגון המוכר שטר בשבת (ע"י שכותב שטר נוסף כשיטת חכמים). לשיטות הסוברות שהמכירה מדאורייתא, אזי היא תחול למרות האיסור, אך אם היא מדרבנן, ניתן לומר לא תיקנו חכמים קנין במקום איסור והמכירה לא תחול (וכן משמע נפק"מ זו מאמרי בינה דיני הלוואה סימן סג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת רבי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת רבי==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-124034:rev-140121:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=124034&oldid=prev 2019-02-11T10:33:44Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:33, 11 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:משנה_ותלמוד_(דרשני)]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מסכת_בבא_בתרא_(דרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מסכת_בבא_בתרא_(דרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121243:rev-124034:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121243&oldid=prev 2019-01-08T06:39:54Z

<p><span class="autocomment">מחילה על השטר</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:39, 8 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחילה על השטר===  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחילה על השטר===  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא &lt;ref&gt;בבא בתרא קמז ב&lt;/ref&gt; אומרת שאף לאחר שאדם מוכר את שטרו לאחר הוא יכול למחול עליו ומחילתו תועיל. הראשונים הקשו כיצד יכול האדם למחול על חובו אחרי שכבר מכרו לאחר, הרי אין לו כבר שייכות בחוב לאחר המכירה?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא &lt;ref&gt;בבא בתרא קמז ב&lt;/ref&gt; אומרת שאף לאחר שאדם מוכר את שטרו לאחר הוא יכול למחול עליו ומחילתו תועיל. הראשונים הקשו כיצד יכול האדם למחול על חובו אחרי שכבר מכרו לאחר, הרי אין לו כבר שייכות בחוב לאחר המכירה?<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכירת שטרות מדרבנן-''' תוספות &lt;ref&gt;דף עו: ד"ה קני&lt;/ref&gt; לומד מכך שמכירת שטרות היא רק מדרבנן. לדבריו, אף לאחר שמכר את השטר, כל המכר חל רק מדרבנן, אבל מדאורייתא השטר עדיין שלו ואם ימחול על השטר המחילה תחול מהתורה והשטר יתבטל על אף המכירה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מכירת שטרות מדרבנן-''' תוספות &lt;ref&gt;דף עו: ד"ה קני&lt;/ref&gt; לומד מכך שמכירת שטרות היא רק מדרבנן. לדבריו, אף לאחר שמכר את השטר, כל המכר חל רק מדרבנן, אבל מדאורייתא השטר עדיין שלו ואם ימחול על השטר המחילה תחול מהתורה והשטר יתבטל על אף המכירה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;br /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קנין שטרות מדאורייתא-&#039;&#039;&#039; תוספות בהמשך מביא את שיטת ר&quot;ת הסובר שמכירת שטרות היא דאורייתא. אך, גם לפי שיטתו יש להקשות באותו אופן: כיצד האדם יכול למחול על השטר אחרי שכבר מכרו לאחר?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קנין שטרות מדאורייתא-&#039;&#039;&#039; תוספות בהמשך מביא את שיטת ר&quot;ת הסובר שמכירת שטרות היא דאורייתא. אך, גם לפי שיטתו יש להקשות באותו אופן: כיצד האדם יכול למחול על השטר אחרי שכבר מכרו לאחר?</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121242&oldid=prev 2019-01-08T06:39:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:39, 8 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה ולאחריה מסירה- אבל הרמב&quot;ם (מכירה ו,יא) מפשט דבריו אומר שצריך קודם לכתוב את השטר ואח&quot;כ למוסרו. וייתכן שסובר כרשב&quot;ם שענין השטר הוא להראות על המסירה ממילא לא כ&quot;כ משנה הסדר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה ולאחריה מסירה- אבל הרמב&quot;ם (מכירה ו,יא) מפשט דבריו אומר שצריך קודם לכתוב את השטר ואח&quot;כ למוסרו. וייתכן שסובר כרשב&quot;ם שענין השטר הוא להראות על המסירה ממילא לא כ&quot;כ משנה הסדר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:משנה_ותלמוד_(דרשני)]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מסכת_בבא_בתרא_(דרשני)]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121197:rev-121242:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121197&oldid=prev 2019-01-07T20:54:09Z

<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA_(Wikiboss)" class="mw-redirect" title="דרשני:קניין שטרות (Wikiboss)">דרשני:קניין שטרות (Wikiboss)</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA" title="דרשני:קניין שטרות">דרשני:קניין שטרות</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:54, 7 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121196:rev-121197 --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121196&oldid=prev 2019-01-07T20:53:44Z

<p><span class="autocomment">שיטת חכמים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:53, 7 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת חכמים==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת חכמים==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכמים סוברים שבשביל קנין שטר צריך גם מסירה וגם כתיבת שטר נוסף.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכמים סוברים שבשביל קנין שטר צריך גם מסירה וגם כתיבת שטר נוסף. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן פשוט ניתן לשאול </ins>מה מועיל השטר הנוסף שאם המסירה לא מועילה למה ע"י שטר נוסף המסירה כן תועיל?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכאורה לא מובן </del>מה מועיל השטר הנוסף שאם המסירה לא מועילה למה ע"י שטר נוסף המסירה כן תועיל?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני חלקים בקניין- הרשב"א והריטב"א מסבירים שיש שני חלקים בקנין שטר- גוף השטר והשיעבוד שבו. את גוף השטר אפשר לקנות ע"י משיכתו אבל את השיעבוד שבו א"א לקנות ע"י משיכה ולכן בשביל לקנותו צריך את השטר שיקנהו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''</ins>שני חלקים בקניין-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הרשב"א והריטב"א מסבירים שיש שני חלקים בקנין שטר- גוף השטר והשיעבוד שבו. את גוף השטר אפשר לקנות ע"י משיכתו אבל את השיעבוד שבו א"א לקנות ע"י משיכה ולכן בשביל לקנותו צריך את השטר שיקנהו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקר הקנין במסירה- הרשב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עו. "כתב"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>מסביר שהסיבה שצריך שטר היא בשביל שהמוכר לא יוכל לומר לקונה שמכר לו רק נייר בעלמא. כלומר שלשיטתו אכן עיקר הקנין נעשה ע"י מסירה וכל שצריך את השטר הוא רק בשביל לוודא שהמכירה כוללת את השיעבוד (שיטה זו לכאו' גם כשיטתו בהמשך הגמ' שאומר בדף קכד ששטר נחשב כגוף והשיעבוד שבו נחשב כפירות השטר ושבח שבא ממילא על גבי השטר).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''</ins>עיקר הקנין במסירה-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הרשב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</ins>עו. "כתב"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins>מסביר שהסיבה שצריך שטר היא בשביל שהמוכר לא יוכל לומר לקונה שמכר לו רק נייר בעלמא. כלומר שלשיטתו אכן עיקר הקנין נעשה ע"י מסירה וכל שצריך את השטר הוא רק בשביל לוודא שהמכירה כוללת את השיעבוד (שיטה זו לכאו' גם כשיטתו בהמשך הגמ' שאומר בדף קכד ששטר נחשב כגוף והשיעבוד שבו נחשב כפירות השטר ושבח שבא ממילא על גבי השטר).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה קשה לשיטתו למה לא יכול פשוט לומר לו את זה בע"פ וצריך דווקא לכתוב לו?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך, </ins>לכאורה קשה לשיטתו למה לא יכול פשוט לומר לו את זה בע"פ וצריך דווקא לכתוב לו?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר להסביר לפי היסוד שעיקר קנין שטרות הוא העברת הראיה שבשטר שעכשיו שייך לקונה שלא מועיל שיאמר לו זאת בע&quot;פ כי עדיין אין לו את הראיות ביד וצריך דווקא שיכתוב לו זאת שייחשב כראיה שבידו (ע&quot;פ היסוד המובא במנח&quot;א ב&quot;ב סימן מב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר להסביר לפי היסוד שעיקר קנין שטרות הוא העברת הראיה שבשטר שעכשיו שייך לקונה שלא מועיל שיאמר לו זאת בע&quot;פ כי עדיין אין לו את הראיות ביד וצריך דווקא שיכתוב לו זאת שייחשב כראיה שבידו (ע&quot;פ היסוד המובא במנח&quot;א ב&quot;ב סימן מב).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקר הקנין בשטר- הרא"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פ"ה,ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>אומר שעיקר מעשה הקנין נעשה ע"י השטר והמסירה היא תוספת לשטר לחזקו "לאלומי שטרא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''</ins>עיקר הקנין בשטר-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הרא"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</ins>פ"ה,ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins>אומר שעיקר מעשה הקנין נעשה ע"י השטר והמסירה היא תוספת לשטר לחזקו "לאלומי שטרא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומשמע מדבריו שהוא תופס בשיטת חכמים שענין השטר הוא השיעבוד שבו בלבד וממילא הכל נעשה ע&quot;י השטר וא&quot;כ לא מובן מה מועילה ומוסיפה המסירה שבשטר?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומשמע מדבריו שהוא תופס בשיטת חכמים שענין השטר הוא השיעבוד שבו בלבד וממילא הכל נעשה ע&quot;י השטר וא&quot;כ לא מובן מה מועילה ומוסיפה המסירה שבשטר?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה להסביר לשיטתו שעיקר הקנין הוא בשטר אבל עדיין צריך את המסירה בשביל שתעבור הרשות מהמוכר לקונה. מכיוון שמדובר כאן במכירה של חוב מופשט ע&quot;י שטר שהוא גם קנין מופשט הצריכו לעשות מעשה קנין בפועל בשביל לחזק את הקנין שנעשה ע&quot;י השטר ע&quot;מ שתהיה גמ&quot;ד מלאה למוכר בקנין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה להסביר לשיטתו שעיקר הקנין הוא בשטר אבל עדיין צריך את המסירה בשביל שתעבור הרשות מהמוכר לקונה. מכיוון שמדובר כאן במכירה של חוב מופשט ע&quot;י שטר שהוא גם קנין מופשט הצריכו לעשות מעשה קנין בפועל בשביל לחזק את הקנין שנעשה ע&quot;י השטר ע&quot;מ שתהיה גמ&quot;ד מלאה למוכר בקנין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שגם כאן חלקו הראשונים בעיקר ענין השטר שמתווסף למכירה שבו שלרשב&quot;ם עיקרו גילוי על המכירה (ולא חלק מהקנין אלא רק תנאי שהקנין יחול). לרשב&quot;א הוא מעשה קנין נוסף ואילו לרא&quot;ש הוא ממש עיקר הקנין וכל שצריך את המסירה הוא בשביל לחזקו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שגם כאן חלקו הראשונים בעיקר ענין השטר שמתווסף למכירה שבו שלרשב&quot;ם עיקרו גילוי על המכירה (ולא חלק מהקנין אלא רק תנאי שהקנין יחול). לרשב&quot;א הוא מעשה קנין נוסף ואילו לרא&quot;ש הוא ממש עיקר הקנין וכל שצריך את המסירה הוא בשביל לחזקו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחל' רב פפא ורב אחא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>הגמ' בהמשך מביאה מחל' רב פפא ורב אחא האם צריך לכתוב לו "קני לך הוא וכל שיעבודא דאית ביה".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</ins>מחל' רב פפא ורב אחא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמ' בהמשך מביאה מחל' רב פפא ורב אחא האם צריך לכתוב לו "קני לך הוא וכל שיעבודא דאית ביה".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב אשי מקשה לרב פפא האם ייתכן שאדם קונה שטר בשביל לצור ע&quot;פ צלוחיתו ועונה לו רב פפא שאכן ייתכן שקונה את השטר בשביל הגוף שבו בשביל לצור ומשמע לכאו&#039; שמחל&#039; היא מה העיקר בשטר הגוף או השיעבוד שבו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רב אשי מקשה לרב פפא האם ייתכן שאדם קונה שטר בשביל לצור ע&quot;פ צלוחיתו ועונה לו רב פפא שאכן ייתכן שקונה את השטר בשביל הגוף שבו בשביל לצור ומשמע לכאו&#039; שמחל&#039; היא מה העיקר בשטר הגוף או השיעבוד שבו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;ם מסביר שמחל&#039; היא מחל&#039; רבי וחכמים ורק פוסקים כמו מי לפסוק וממילא יוצא שלשיטתו מחל&#039; רבי וחכמים היא מה העיקר בשטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;ם מסביר שמחל&#039; היא מחל&#039; רבי וחכמים ורק פוסקים כמו מי לפסוק וממילא יוצא שלשיטתו מחל&#039; רבי וחכמים היא מה העיקר בשטר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוס&#039; מביא בהתחלה צד לומר לפרש מחלוקתם כרשב&quot;ם אבל דוחה פירוש זה ולשיטתו נחלקו בין לשיטת רבי ובין לחכמים האם צריך לפרש בשטר או לא וכן פירשו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א. הראשונים מדייקים גם פירוש זה מדברי רב אשי הא לא &quot;כתב ליה הכי&quot; משמע שכותב לו שטר רק שכותב אחרת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוס&#039; מביא בהתחלה צד לומר לפרש מחלוקתם כרשב&quot;ם אבל דוחה פירוש זה ולשיטתו נחלקו בין לשיטת רבי ובין לחכמים האם צריך לפרש בשטר או לא וכן פירשו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א. הראשונים מדייקים גם פירוש זה מדברי רב אשי הא לא &quot;כתב ליה הכי&quot; משמע שכותב לו שטר רק שכותב אחרת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שטר לידי הקונה-בשו</del>"ע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סו,ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>פוסק כשיטת חכמים שצריך מסירה וכתיבה ומביא שיטת י"א שצריך שתגיע הכתיבה שמתווספת למסירה ליד הקונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פסיקת ההלכה==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקצות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מביא </del>את דברי הש"ך שאומר שלא מצא מי שאומר כן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </del>פסק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך </del>מסברא שהרי השטר הוא חלק מהקנין וצריך לבוא לידי הקונה כמו כל קנין שטר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקצות עצמו חולק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עליו מזה </del>שהשו"ע הביא בהמשך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רלה,א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>שאם קטן ירש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שט"ח </del>מאביו יכול למוכרו לאחר שנחשב לגביו כמטלטלין (ולא כקרקע שאין מכירתו מכירה עד שיגדיל) ומקשה איך יכול למוכרו הרי לא יכול לכתוב שטר למכירתו?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השו</ins>"ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;חו"מ </ins>סו,ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins>פוסק כשיטת חכמים שצריך מסירה וכתיבה ומביא שיטת י"א שצריך שתגיע הכתיבה שמתווספת למסירה ליד הקונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שטר לחיזוק הקנין- ולכן מסביר שאין השטר כאן כשטר קנין אלא עיקר הקנין נעשה ע"י המסירה וכל שצריך את השטר הוא רק לחזק את המסירה. וממילא מסביר שלא צריך שיגיע השטר לידי הקונה ואין צורך שתהיה דעת בקטן ע"מ לעשות שטר זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על דברי השו"ע מביא </ins>הקצות את דברי הש"ך שאומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל אף </ins>שלא מצא מי שאומר כן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>פסק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם הוא </ins>מסברא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שצריך שתגיע הכתיבה לידי הקונה </ins>שהרי השטר הוא חלק מהקנין וצריך לבוא לידי הקונה כמו כל קנין שטר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקצות עצמו חולק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פסק זה מכך </ins>שהשו"ע הביא בהמשך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;שם,</ins>רלה,א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins>שאם קטן ירש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שטר חוב </ins>מאביו יכול למוכרו לאחר שנחשב לגביו כמטלטלין (ולא כקרקע שאין מכירתו מכירה עד שיגדיל) ומקשה איך יכול למוכרו הרי לא יכול לכתוב שטר למכירתו?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>שטר לחיזוק הקנין-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>ולכן מסביר שאין השטר כאן כשטר קנין אלא עיקר הקנין נעשה ע"י המסירה וכל שצריך את השטר הוא רק לחזק את המסירה. וממילא מסביר שלא צריך שיגיע השטר לידי הקונה ואין צורך שתהיה דעת בקטן ע"מ לעשות שטר זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומשמע שמחל&#039; אלו תלויות במחל&#039; הראשונים הנ&quot;ל שאם השטר מהווה חלק מהקנין צריך שיבוא לידי הקונה וא&quot;א לעשותו ע&quot;י קטן. אך אם השטר הוא רק חיזוק למעשה הקנין שנעשה ע&quot;י המסירה (כפשט הרשב&quot;ם) אין קפידא בדברים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומשמע שמחל&#039; אלו תלויות במחל&#039; הראשונים הנ&quot;ל שאם השטר מהווה חלק מהקנין צריך שיבוא לידי הקונה וא&quot;א לעשותו ע&quot;י קטן. אך אם השטר הוא רק חיזוק למעשה הקנין שנעשה ע&quot;י המסירה (כפשט הרשב&quot;ם) אין קפידא בדברים אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה לפני המסירה- מחל' נוספת שקשורה למחל' זו היא האם הסדר חשוב כלומר האם צריך דווקא מסירה ואח"כ כתיבה?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>כתיבה לפני המסירה-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>מחל' נוספת שקשורה למחל' זו היא האם הסדר חשוב כלומר האם צריך דווקא מסירה ואח"כ כתיבה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסירה ולאחריה כתיבה- הריטב&quot;א מסביר שצריך דווקא קודם למסור ואח&quot;כ לכתוב את השטר לפי שקודם צריך להקנות לו את גוף השטר ואח&quot;כ את השיעבוד שבו ולא שייך קודם להקנות את השיעבוד ואח&quot;כ את השטר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מסירה ולאחריה כתיבה- הריטב&quot;א מסביר שצריך דווקא קודם למסור ואח&quot;כ לכתוב את השטר לפי שקודם צריך להקנות לו את גוף השטר ואח&quot;כ את השיעבוד שבו ולא שייך קודם להקנות את השיעבוד ואח&quot;כ את השטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה ולאחריה מסירה- אבל הרמב&quot;ם (מכירה ו,יא) מפשט דבריו אומר שצריך קודם לכתוב את השטר ואח&quot;כ למוסרו. וייתכן שסובר כרשב&quot;ם שענין השטר הוא להראות על המסירה ממילא לא כ&quot;כ משנה הסדר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתיבה ולאחריה מסירה- אבל הרמב&quot;ם (מכירה ו,יא) מפשט דבריו אומר שצריך קודם לכתוב את השטר ואח&quot;כ למוסרו. וייתכן שסובר כרשב&quot;ם שענין השטר הוא להראות על המסירה ממילא לא כ&quot;כ משנה הסדר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואילו לרא&quot;ש ייתכן שיוכל אף לכתוב קודם את השטר ולעשות את עיקר הקנין ואח&quot;כ לחזקו ע&quot;י המסירה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121195:rev-121196:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121195&oldid=prev 2019-01-07T20:47:37Z

<p><span class="autocomment">קנין דרבנן מועיל לדאורייתא</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:47, 7 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה ניתן להקשות גם על שיטת ר&quot;י בתוספות, שהרי קנין דרבנן לדעת רוב הראשונים מועיל גם לדאורייתא &lt;ref&gt;כמובא בב&quot;י אבה&quot;ע כח,יג&lt;/ref&gt; ולמה שלא יועיל גם כאן הקנין דרבנן של השטר לדאורייתא ולא תועיל המחילה?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה ניתן להקשות גם על שיטת ר&quot;י בתוספות, שהרי קנין דרבנן לדעת רוב הראשונים מועיל גם לדאורייתא &lt;ref&gt;כמובא בב&quot;י אבה&quot;ע כח,יג&lt;/ref&gt; ולמה שלא יועיל גם כאן הקנין דרבנן של השטר לדאורייתא ולא תועיל המחילה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''קנין דרבנן מחודש-''' בקוב"ש &lt;ref&gt;ב"ב תקטו&lt;/ref&gt; חילק שישנם שני סוגים של קנינים דרבנן. יש קנין דרבנן שתיקנו חכמים שאפשר להקנות חפצים בקנין נוסף (כמו קניין משיכה), אך מדובר בחפצים שכבר יש להם קנין מדאורייתא וכל תקנת חכמים היא להוסיף אופן נוסף שיהיה ניתן לקנות בו. לעומת זאת, ישנם קנינים מדרבנן שכולם חידוש שאילולא תקנת חכמים לא היתה אפשרות לקנותם כלל, כמו קנין שטרות כאן שמדאו' כלל אין אפשרות למכור שטרות. בקנין מחודש כזה, אף הסוברים שקנין דרבנן מועיל לדאורייתא יסכימו שלא תיקנו חכמים שהקנין יעשה כקנין דאורייתא רגיל אלא כקנין בדרגה פחותה וממילא הוא לא יחול לדיני התורה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>'''קנין דרבנן מחודש-''' בקוב"ש &lt;ref&gt;ב"ב תקטו&lt;/ref&gt; חילק שישנם שני סוגים של קנינים דרבנן. יש קנין דרבנן שתיקנו חכמים שאפשר להקנות חפצים בקנין נוסף (כמו קניין משיכה), אך מדובר בחפצים שכבר יש להם קנין מדאורייתא וכל תקנת חכמים היא להוסיף אופן נוסף שיהיה ניתן לקנות בו. לעומת זאת, ישנם קנינים מדרבנן שכולם חידוש שאילולא תקנת חכמים לא היתה אפשרות לקנותם כלל, כמו קנין שטרות כאן שמדאו' כלל אין אפשרות למכור שטרות. בקנין מחודש כזה, אף הסוברים שקנין דרבנן מועיל לדאורייתא יסכימו שלא תיקנו חכמים שהקנין יעשה כקנין דאורייתא רגיל אלא כקנין בדרגה פחותה וממילא הוא לא יחול לדיני התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנה בין הקונה והמוכר-''' אבן האזל &lt;ref&gt;מכירה ו,יב&lt;/ref&gt; מסביר בשיטת הרמב"ם שכל שתיקנו חכמים היה בין הקונה והמקנה ולא תיקנו מצד הלווה. ממילא, במקרה שהמלווה מוחל על השטר, נוצר מצב בו הלווה מפסיד מהמכירה, שאילולא היא החוב לא היה נמכר והמחילה לא היתה חלה. במקרה כזה לא תיקנו חכמים מכירת שטרות והמכירה בטלה, והחוב נמחל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>'''תקנה בין הקונה והמוכר-''' אבן האזל &lt;ref&gt;מכירה ו,יב&lt;/ref&gt; מסביר בשיטת הרמב"ם שכל שתיקנו חכמים היה בין הקונה והמקנה ולא תיקנו מצד הלווה. ממילא, במקרה שהמלווה מוחל על השטר, נוצר מצב בו הלווה מפסיד מהמכירה, שאילולא היא החוב לא היה נמכר והמחילה לא היתה חלה. במקרה כזה לא תיקנו חכמים מכירת שטרות והמכירה בטלה, והחוב נמחל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>'''הלווה לא השתעבד לקונה-''' הראב"ד משיג על הרמב"ם שהובא לעיל ואומר שהמחילה בשטר איננה חלה משום שהמכירה מדרבנן, אלא הטעם הוא לפי שיכול הלווה לומר שהוא לא השתעבד לקונה של השטר אלא רק למלווה והוא מחל על חובו. ומוסיף שלפי"ז אם הלווה כתב בשטר שהוא משתעבד למלווה ולכל שבא מחמתו המכירה אכן תחול. ייתכן להסביר בשיטת הראב"ד שכאשר האדם לווה ומתחייב לשני הוא מתחייב בשני עניינים: הוא מתחייב לעבוד ולהרוויח כסף בשביל שיוכל להחזיר למלווה את החוב, ובנוסף הוא מתחייב גם שאת אותו הממון שירוויח מעבודה זו (או שמכל מקום אחר) יוכל המלווה לגבות ממנו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הלווה לא השתעבד לקונה-''' הראב"ד משיג על הרמב"ם שהובא לעיל ואומר שהמחילה בשטר איננה חלה משום שהמכירה מדרבנן, אלא הטעם הוא לפי שיכול הלווה לומר שהוא לא השתעבד לקונה של השטר אלא רק למלווה והוא מחל על חובו. ומוסיף שלפי"ז אם הלווה כתב בשטר שהוא משתעבד למלווה ולכל שבא מחמתו המכירה אכן תחול.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''השיעבוד לא שייך למלווה-''' </del>ייתכן להסביר בשיטת הראב"ד שכאשר האדם לווה ומתחייב לשני הוא מתחייב בשני עניינים: הוא מתחייב לעבוד ולהרוויח כסף בשביל שיוכל להחזיר למלווה את החוב, ובנוסף הוא מתחייב גם שאת אותו הממון שירוויח מעבודה זו (או שמכל מקום אחר) יוכל המלווה לגבות ממנו.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וממילא לפי חלוקה זו, כל שיכול המלווה למכור הוא רק את הממון שיכול לגבות שזוהי זכות ממונית שיכול למוכרה, אך את העבודה שמתחייב הלווה בשביל להחזיר את החוב, אינו יכול למכור לפי שאינה זכות ממונית אלא שיעבוד שמשעבד את עצמו הלווה למלווה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וממילא לפי חלוקה זו, כל שיכול המלווה למכור הוא רק את הממון שיכול לגבות שזוהי זכות ממונית שיכול למוכרה, אך את העבודה שמתחייב הלווה בשביל להחזיר את החוב, אינו יכול למכור לפי שאינה זכות ממונית אלא שיעבוד שמשעבד את עצמו הלווה למלווה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויוצא מדבריו שכאשר נמכר השטר הוא מוכר רק את הזכות הממונית שבשטר (לגבות את הממון שירוויח) אבל הלווה עדיין משועבד לעבוד למלווה שזו חובת הגוף עליו. ובמקרה שהלווה מוחל על חובו שיעבוד זה שמתחייב לעבוד נפרע ויכול הלווה לומר לקונה שלא השתעבד לו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויוצא מדבריו שכאשר נמכר השטר הוא מוכר רק את הזכות הממונית שבשטר (לגבות את הממון שירוויח) אבל הלווה עדיין משועבד לעבוד למלווה שזו חובת הגוף עליו. ובמקרה שהלווה מוחל על חובו שיעבוד זה שמתחייב לעבוד נפרע ויכול הלווה לומר לקונה שלא השתעבד לו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121181:rev-121195:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121181&oldid=prev 2019-01-06T20:53:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:53, 6 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l47">שורה 47:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תוספות&#039;&#039;&#039; &lt;ref&gt;ד&quot;ה חסורי, אי&lt;/ref&gt; (וכן ברא&quot;ש) מתרץ בתחילה (על דברי הגמ&#039;  שמעמידה שקונים השטר במשיכה) שצריך להעמיד את כל הסוגיא בשק מלא שטרות שאין הדרך להגביהו ולכן מועילה כאן דווקא משיכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;תוספות&#039;&#039;&#039; &lt;ref&gt;ד&quot;ה חסורי, אי&lt;/ref&gt; (וכן ברא&quot;ש) מתרץ בתחילה (על דברי הגמ&#039;  שמעמידה שקונים השטר במשיכה) שצריך להעמיד את כל הסוגיא בשק מלא שטרות שאין הדרך להגביהו ולכן מועילה כאן דווקא משיכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמ&#039; אומרת שהשטר נקנה במסירה ולא במשיכה ושוב מקשה תוס&#039; כנ&quot;ל איך תועיל מסירה בשטר?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמ&#039; אומרת שהשטר נקנה במסירה ולא במשיכה ושוב מקשה תוס&#039; כנ&quot;ל איך תועיל מסירה בשטר?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן מסביר שהמסירה כאן אינה מסירה רגילה אלא כוונת הגמ' שקונה את השטר ע"י קנין משיכה והסיבה שקוראים למשיכה כאן מסירה לפי שצריך שתהיה משיכה מיד ליד ולא משיכה רגילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן מסביר שהמסירה כאן אינה מסירה רגילה אלא כוונת הגמ' שקונה את השטר ע"י קנין משיכה והסיבה שקוראים למשיכה כאן מסירה לפי שצריך שתהיה משיכה מיד ליד ולא משיכה רגילה. תוס' מוסיף תירוץ נוסף שצריך קנין משיכה רגיל ללא מסירה מיד ליד אבל צריך שתהיה דעת אחרת מקנה (ולכן לא יועיל במגביה שטר מההפקר).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תוס' מוסיף תירוץ נוסף שצריך קנין משיכה רגיל ללא מסירה מיד ליד אבל צריך שתהיה דעת אחרת מקנה (ולכן לא יועיל במגביה שטר מההפקר).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עו. "ואותיות במסירה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>מסביר שצריך דווקא קנין מסירה ולא משיכה כי משיכה מועילה דווקא לדברים שגופם ממון ולכן כאן שרוצה לקנות את השיעבוד צריך מסירה מיד המקנה ליד הקונה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</ins>עו. "ואותיות במסירה"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins>מסביר שצריך דווקא קנין מסירה ולא משיכה כי משיכה מועילה דווקא לדברים שגופם ממון ולכן כאן שרוצה לקנות את השיעבוד צריך מסירה מיד המקנה ליד הקונה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;א מדייק מדברי הרשב&quot;ם שאומר שהמסירה מועילה כשמקנה &quot;מיד ליד&quot; שצריך גם משיכה וגם מסירה כלומר משיכה מיד ליד ומקשה עליו מה ההבדל בין משיכה רגילה למשיכה מיד ליד?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרשב&quot;א מדייק מדברי הרשב&quot;ם שאומר שהמסירה מועילה כשמקנה &quot;מיד ליד&quot; שצריך גם משיכה וגם מסירה כלומר משיכה מיד ליד ומקשה עליו מה ההבדל בין משיכה רגילה למשיכה מיד ליד?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאו&#039; משמע שהרשב&quot;ם סובר כתוס&#039; שצריך גם משיכה וגם מסירה שע&quot;י המשיכה קונה את גוף השטר אבל את השיעבוד שבו א&quot;א לקנות ע&quot;י משיכה וצריך להוסיף לו קנין מסירה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכאו&#039; משמע שהרשב&quot;ם סובר כתוס&#039; שצריך גם משיכה וגם מסירה שע&quot;י המשיכה קונה את גוף השטר אבל את השיעבוד שבו א&quot;א לקנות ע&quot;י משיכה וצריך להוסיף לו קנין מסירה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר להסביר בשיטתם לפי דברי הרשב&quot;ם שקנין משיכה עניינו להכניס לרשותו את החפץ הנקנה ולכן אפשר לקנות בו דווקא את גוף השטר. ואילו את השיעבוד שבשטר א&quot;א להכניס לרשותו ולכן בשבילו צריך את קנין המסירה שאין עניינו הכנסה לרשותו אלא פועל מתורת הפגנת בעלות ולכן מועיל גם לשיעבוד. ומשמע משיטתם שיש כעין שני סוגי קנין נפרדים אחד לגוף השטר (המשיכה) והשני לשיעבוד שבו (המסירה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואולי אפשר להסביר בשיטתם לפי דברי הרשב&quot;ם שקנין משיכה עניינו להכניס לרשותו את החפץ הנקנה ולכן אפשר לקנות בו דווקא את גוף השטר. ואילו את השיעבוד שבשטר א&quot;א להכניס לרשותו ולכן בשבילו צריך את קנין המסירה שאין עניינו הכנסה לרשותו אלא פועל מתורת הפגנת בעלות ולכן מועיל גם לשיעבוד. ומשמע משיטתם שיש כעין שני סוגי קנין נפרדים אחד לגוף השטר (המשיכה) והשני לשיעבוד שבו (המסירה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגבהה ואגבה השיעבוד - רבינו יונה והר"ן מסבירים שהמסירה כאן אינה מסירה ממש אלא הגבהה ומה שהגמ' קוראת לה מסירה היא לפי שנוהגים למסור שטרות בגובה אבל הקנין עצמו הוא בהגבהה. וכאשר האדם מקבל את השטר בגובה ג"ט נחשב שקונה השטר בהגבהה אף ללא שמגביה אותו (כעין רש"י בקידושין כו: שהגבהה ענינה לנתק את החפץ מהקרקע וכיוון שהגביהו קנאו).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הריטב"א בשם הר"מ מסביר כעין הר"ן שהשטר נקנה בקנין הגבהה אבל הוא מסביר לשון מסירה מלשון מוסירה כלומר אפסר. שכמו שבקנין בהמה לא מושכים אותה אלא מושכים באפסר כן בשטר מכיוון שא"א להגביה את השיעבוד שבחוב האדם מגביה את גוף השטר ועל ידיו מגביה את השיעבוד.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמע שלשיטתם עיקר הקנין נעשה ע"י שקונה את גוף השטר ואגבו נקנה השיעבוד שבו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקנ"ח גוף השטר אגב השיעבוד- הרמב"ן מסביר שאכן מספיקה מסירה לבד ואע"פ שלכאו' קנין מסירה לא מועיל בשטרות שדרכם בהגבהה כאן מועילה המסירה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שממילא א"א למכור את השטר וכל שעושה בקנין שטרות הוא רק להעביר את הראיה שבשטר ותיקנו חכמים שאחרי שמעביר את הראיה שבשטר נקנה השיעבוד לקונה. וממילא כל דרך שמעבירה את הראיות מועילה.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(פשט הרמב"ן שכל הקניינים מועילים בשטר כולל משיכה ומסירה (וכן הביאו הר"ן) אך הקצות הבין בשיטתו שדווקא מסירה מועילה ולא משיכה).</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משיטת הרמב"ן משמע שאחרי שתיקנו חכמים שע"י המסירה נקנה השיעבוד לקונה עיקר הקנין הוא על החוב ואגבו נקנה השטר עצמו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקצות (סו,ח) הקשה על הרמב"ן שלכאו' אף אם נאמר כשיטתו שע"י המסירה נקנית הראיה שבשטר עדיין צריך את המשיכה כדברי תוס' בשביל לקנות את גוף השטר? ומכח קושיא זו הסביר כשיטת תוס'.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל לכאו' אפשר לתרצו בפשטות שהרמב"ן מסביר שעיקר השטר בשיעבוד שלו והגוף נגרר אחריו וכאשר האדם מוכר את השיעבוד נמכר אגבו גוף השטר ואין כ"כ קושיא בדברי הקצות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויוצא </del>מכל הנ"ל שיסוד מחל' הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה העיקר בקנין </del>השטר:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הגבהה ואגבה השיעבוד===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלר</del>"ן עיקר הקנין בגוף השטר (שהרי א"א לעשות מעשה על השיעבוד) ואגבו נקנה השיעבוד. לתוס' ולרשב"ם יש שני חלקים בקנין אחד לגוף השטר ואחד לשיעבוד ואילו לרמב"ן משמע שעיקר הקנין בשיעבוד ואגבו השטר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רבינו יונה והר"ן''' מסבירים שהמסירה כאן אינה מסירה ממש אלא הגבהה ומה שהגמ' קוראת לה מסירה היא לפי שנוהגים למסור שטרות בגובה אבל הקנין עצמו הוא בהגבהה. וכאשר האדם מקבל את השטר בגובה ג"ט נחשב שקונה השטר בהגבהה אף ללא שמגביה אותו (כעין רש"י בקידושין כו: שהגבהה ענינה לנתק את החפץ מהקרקע וכיוון שהגביהו קנאו).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ריטב"א''' בשם הר"מ מסביר כעין הר"ן שהשטר נקנה בקנין הגבהה אבל הוא מסביר לשון מסירה מלשון מוסירה כלומר אפסר. שכמו שבקנין בהמה לא מושכים אותה אלא מושכים באפסר כן בשטר מכיוון שא"א להגביה את השיעבוד שבחוב האדם מגביה את גוף השטר ועל ידיו מגביה את השיעבוד. ומשמע שלשיטתם עיקר הקנין נעשה ע"י שקונה את גוף השטר ואגבו נקנה השיעבוד שבו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===תקנת חכמים שנקנה גוף השטר אגב השיעבוד=== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רמב"ן''' מסביר שקנין השטר הוא כפשט הגמרא- במסירה ממש. אמנם, בדרך כלל קנין מסירה מועיל רק לדברים גדולים (כגון ספינה) ואינו אמור להועיל בשטר, אך כאן בשטרות, מכיוון שממילא אף קניין אינו מועיל מדאורייתא, תיקנו חכמים שיהיה ניתן להקנות אף במסירה&lt;ref&gt;מפשט דברי הרמב"ן משמע שניתן להקנות בכל הקניינים ואף בקניין מסירה למרות שאיננו מיועד לשטרות. אך הקצות הבין בשיטתו שאפשר לקנות שטרות דווקא במסירה.&lt;/ref&gt;. לשיטתו, מכיוון שאין אפשרות מהתורה לקנות שטרות, חכמים תיקנו שתהיה אפשרות למכור את השיעבוד בשטר, וכל שעושה בקנין שטרות הוא רק להעביר את הראיה שבשטר אל הקונה,כך שעיקר הקניין הוא על השעבוד, ואגב החוב נקנה השטר עצמו לקונה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכל הנ"ל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן לסכם </ins>שיסוד מחל' הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא בהבנת עיקר קנין </ins>השטר: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לר</ins>"ן עיקר הקנין בגוף השטר (שהרי א"א לעשות מעשה על השיעבוד) ואגבו נקנה השיעבוד. לתוס' ולרשב"ם יש שני חלקים בקנין אחד לגוף השטר ואחד לשיעבוד ואילו לרמב"ן משמע שעיקר הקנין בשיעבוד ואגבו השטר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת חכמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </del>חכמים סוברים שבשביל קנין שטר צריך גם מסירה וגם כתיבת שטר נוסף.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>שיטת חכמים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חכמים סוברים שבשביל קנין שטר צריך גם מסירה וגם כתיבת שטר נוסף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה לא מובן מה מועיל השטר הנוסף שאם המסירה לא מועילה למה ע&quot;י שטר נוסף המסירה כן תועיל?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה לא מובן מה מועיל השטר הנוסף שאם המסירה לא מועילה למה ע&quot;י שטר נוסף המסירה כן תועיל?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני חלקים בקניין- הרשב&quot;א והריטב&quot;א מסבירים שיש שני חלקים בקנין שטר- גוף השטר והשיעבוד שבו. את גוף השטר אפשר לקנות ע&quot;י משיכתו אבל את השיעבוד שבו א&quot;א לקנות ע&quot;י משיכה ולכן בשביל לקנותו צריך את השטר שיקנהו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני חלקים בקניין- הרשב&quot;א והריטב&quot;א מסבירים שיש שני חלקים בקנין שטר- גוף השטר והשיעבוד שבו. את גוף השטר אפשר לקנות ע&quot;י משיכתו אבל את השיעבוד שבו א&quot;א לקנות ע&quot;י משיכה ולכן בשביל לקנותו צריך את השטר שיקנהו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121160:rev-121181:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%AA&diff=121160&oldid=prev 2019-01-06T08:31:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:31, 6 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דאורייתא או דרבנן===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דאורייתא או דרבנן===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בבבא מציעא &lt;ref&gt;בבא מציעא נו ב&lt;/ref&gt; לומדת שאין דין אונאה בקניין שטרות מדרשת הפסוק &quot;וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ&quot; &lt;ref&gt;ויקרא כה יד&lt;/ref&gt; שדין אונאה קיים רק בדבר שגופו ממון. מפשט דברי הגמרא עולה שקניין שטרות הינו קניין מדאורייתא שיש למעטו מדין אונאה מפסוק, אך אף על פי כן, רוב הראשונים אומרים שקניין שטרות תקף מדרבנן ויש לשאול כיצד יסבירו את דברי הגמרא?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא בבבא מציעא &lt;ref&gt;בבא מציעא נו ב&lt;/ref&gt; לומדת שאין דין אונאה בקניין שטרות מדרשת הפסוק &quot;וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ&quot; &lt;ref&gt;ויקרא כה יד&lt;/ref&gt; שדין אונאה קיים רק בדבר שגופו ממון. מפשט דברי הגמרא עולה שקניין שטרות הינו קניין מדאורייתא שיש למעטו מדין אונאה מפסוק, אך אף על פי כן, רוב הראשונים אומרים שקניין שטרות תקף מדרבנן ויש לשאול כיצד יסבירו את דברי הגמרא?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכירה לבעל השטר</del>'''- תוספות &lt;ref&gt;עו: ד"ה קני&lt;/ref&gt; מעמיד את דרשת הגמרא במקרים מיוחדים בהם קניין השטרות יחול מדאורייתא. במקרה ראשוון הוא מסביר שהפסוק מדבר על מי שאיבד את שטרו והתייאש ממנו ומצאו אחר והקנה למאבד בחזרה. במקרה כזה יש קנין שטרות אף מדאורייתא לפי שמקנה לבעל השטר עצמו ולא מוכר את השטר לאדם אחר ועל מקרה זה דיברה התורה שאין בו דין אונאה. מקרה נוסף שמובא בתוספות מדבר על אדם לווה ללא שטר ואח"כ משלם כסף למלווה שיכתוב לו שטר על ההלוואה שעשו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דין התורה למקרים פרטיים</ins>'''- תוספות &lt;ref&gt;עו: ד"ה קני&lt;/ref&gt; מעמיד את דרשת הגמרא במקרים מיוחדים בהם קניין השטרות יחול מדאורייתא. במקרה ראשוון הוא מסביר שהפסוק מדבר על מי שאיבד את שטרו והתייאש ממנו ומצאו אחר והקנה למאבד בחזרה. במקרה כזה יש קנין שטרות אף מדאורייתא לפי שמקנה לבעל השטר עצמו ולא מוכר את השטר לאדם אחר ועל מקרה זה דיברה התורה שאין בו דין אונאה. מקרה נוסף שמובא בתוספות מדבר על אדם לווה ללא שטר ואח"כ משלם כסף למלווה שיכתוב לו שטר על ההלוואה שעשו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עיקר הדרשה לעבדים וקרקעות-&#039;&#039;&#039; הר&quot;ן &lt;ref&gt;על אתר&lt;/ref&gt; מסביר שעיקר הדרשה היתה בשביל למעט קרקעות ועבדים ורק מכיוון שכבר יש את הלימוד למעט מה שאינו מטלטל וגופו ממון אנו ממעטים גם שטרות. אך לכאורה נראה שניתן להקשות על דבריו מכך שמפשט הגמרא משמע שהדרשה נלמדת ממילות הפסוק עצמו ואין זה לימוד כדי נסבא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;עיקר הדרשה לעבדים וקרקעות-&#039;&#039;&#039; הר&quot;ן &lt;ref&gt;על אתר&lt;/ref&gt; מסביר שעיקר הדרשה היתה בשביל למעט קרקעות ועבדים ורק מכיוון שכבר יש את הלימוד למעט מה שאינו מטלטל וגופו ממון אנו ממעטים גם שטרות. אך לכאורה נראה שניתן להקשות על דבריו מכך שמפשט הגמרא משמע שהדרשה נלמדת ממילות הפסוק עצמו ואין זה לימוד כדי נסבא.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דין שאינו קיים במציאות-&#039;&#039;&#039; הרשב&quot;א &lt;ref&gt;ב&quot;ב קמד:&lt;/ref&gt; מחדש שלמרות שאין דין קניין שטרות מדאורייתא, עדיין יכול להיות לו דין הנלמד מהפסוק. לדבריו, בפסוק לא נכתב במפורש למעט שטרות, אלא רק שצריך שיהיה החפץ דבר שאין גופו ממון. הפסוק ממעט שאילו היתה אפשרות למכור שטרות, אזי לא היתה בהם אונאה, אף שבפועל אין מכירת שטרות מדאורייתא. בקובץ הערות העיר בזה שיוצא מדבריו חידוש גדול שייתכן שפסוק מהתורה ידבר על מקרה שיש לו נפק&quot;מ רק מדרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דין שאינו קיים במציאות-&#039;&#039;&#039; הרשב&quot;א &lt;ref&gt;ב&quot;ב קמד:&lt;/ref&gt; מחדש שלמרות שאין דין קניין שטרות מדאורייתא, עדיין יכול להיות לו דין הנלמד מהפסוק. לדבריו, בפסוק לא נכתב במפורש למעט שטרות, אלא רק שצריך שיהיה החפץ דבר שאין גופו ממון. הפסוק ממעט שאילו היתה אפשרות למכור שטרות, אזי לא היתה בהם אונאה, אף שבפועל אין מכירת שטרות מדאורייתא. בקובץ הערות העיר בזה שיוצא מדבריו חידוש גדול שייתכן שפסוק מהתורה ידבר על מקרה שיש לו נפק&quot;מ רק מדרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הטעם שאין קנין שטרות מהתורה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הטעם שאין קנין שטרות מהתורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שהראינו שעל אף דרשת הגמרא מהפסוק, רוב מוחלט של הראשונים סובר שדין קנין שטרות לא חל מדרבנן יש לדון מדוע כך הוא הדין, ויש בכך כמה שיטות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שהראינו שעל אף דרשת הגמרא מהפסוק, רוב מוחלט של הראשונים סובר שדין קנין שטרות לא חל מדרבנן יש לדון מדוע כך הוא הדין, ויש בכך כמה שיטות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אין החוב ברשותו-&#039;&#039;&#039; תוספות &lt;ref&gt;עו: ד&quot;ה קני&lt;/ref&gt; מסביר שאין מכירת השטרות מועילה מהתורה משום שאין שיעבוד הקרקעות ביד המלווה. לאחר שהלווה אותם כבר לא נחשבים כשלו באופן גמור כמו שמוכח מכך שלא יכול להקדישם וכך גם לא יכול למוכרם מהתורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אין החוב ברשותו-&#039;&#039;&#039; תוספות &lt;ref&gt;עו: ד&quot;ה קני&lt;/ref&gt; מסביר שאין מכירת השטרות מועילה מהתורה משום שאין שיעבוד הקרקעות ביד המלווה. לאחר שהלווה אותם כבר לא נחשבים כשלו באופן גמור כמו שמוכח מכך שלא יכול להקדישם וכך גם לא יכול למוכרם מהתורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גוף השטר אינו </del>ממון-''' הקוב"ש &lt;ref&gt;סימן תקיד&lt;/ref&gt; דייק משיטת הרא"ש טעם נוסף. הרא"ש כותב שמדאורייתא אי אפשר אף למכור שטר מכר על השדה, אף שידוע בוודאות שהשדה בחזקתו. לכאורה יש להקשות מה הטעם שאין אפשרות למכור את השטר במקרה זה?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין גופו </ins>ממון-''' הקוב"ש &lt;ref&gt;סימן תקיד&lt;/ref&gt; דייק משיטת הרא"ש טעם נוסף. הרא"ש כותב שמדאורייתא אי אפשר אף למכור שטר מכר על השדה, אף שידוע בוודאות שהשדה בחזקתו. לכאורה יש להקשות מה הטעם שאין אפשרות למכור את השטר במקרה זה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקובץ שיעורים הסביר שלשיטת הרא&quot;ש אי אפשר למכור שטרות מכיוון שאין מעשה קנין מתאים למכור את השטר שאין גופו ממון ואין זה כתוס&#039; שאין החוב נחשב כברשותו אלא שאין קנין שמקנה שטר לפי שאין גופו ממון. באותו אופן, משמע משיטת הרמב&quot;ם &lt;ref&gt;מכירה ו,יב&lt;/ref&gt; שאומר &quot;מן התורה אין הראיות נקנות אלא גוף הדבר בלבד קנוי&quot; ומשמע מדבריו כדברי הקוב&quot;ש שהפגם הוא במעשה הקנין שאינו מקנה את הראיות אלא רק את גוף הדבר. בקוב&quot;ש הביא נפק&quot;מ בין השיטות, לענין המקדיש או המפקיר שטר. במקרים אלו, בעוד שלשיטת תוס&#039; אינו יכול להקדיש או להפקיר לפי שאינו ברשותו, לשיטת הרא&quot;ש והרמב&quot;ם יוכל לפי שאין בהקדש פגם במה שאין גוף השטר ממון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקובץ שיעורים הסביר שלשיטת הרא&quot;ש אי אפשר למכור שטרות מכיוון שאין מעשה קנין מתאים למכור את השטר שאין גופו ממון ואין זה כתוס&#039; שאין החוב נחשב כברשותו אלא שאין קנין שמקנה שטר לפי שאין גופו ממון. באותו אופן, משמע משיטת הרמב&quot;ם &lt;ref&gt;מכירה ו,יב&lt;/ref&gt; שאומר &quot;מן התורה אין הראיות נקנות אלא גוף הדבר בלבד קנוי&quot; ומשמע מדבריו כדברי הקוב&quot;ש שהפגם הוא במעשה הקנין שאינו מקנה את הראיות אלא רק את גוף הדבר. בקוב&quot;ש הביא נפק&quot;מ בין השיטות, לענין המקדיש או המפקיר שטר. במקרים אלו, בעוד שלשיטת תוס&#039; אינו יכול להקדיש או להפקיר לפי שאינו ברשותו, לשיטת הרא&quot;ש והרמב&quot;ם יוכל לפי שאין בהקדש פגם במה שאין גוף השטר ממון.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה ניתן להקשות גם על שיטת ר&quot;י בתוספות, שהרי קנין דרבנן לדעת רוב הראשונים מועיל גם לדאורייתא &lt;ref&gt;כמובא בב&quot;י אבה&quot;ע כח,יג&lt;/ref&gt; ולמה שלא יועיל גם כאן הקנין דרבנן של השטר לדאורייתא ולא תועיל המחילה?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה ניתן להקשות גם על שיטת ר&quot;י בתוספות, שהרי קנין דרבנן לדעת רוב הראשונים מועיל גם לדאורייתא &lt;ref&gt;כמובא בב&quot;י אבה&quot;ע כח,יג&lt;/ref&gt; ולמה שלא יועיל גם כאן הקנין דרבנן של השטר לדאורייתא ולא תועיל המחילה?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קנין דרבנן מחודש-&#039;&#039;&#039; בקוב&quot;ש &lt;ref&gt;ב&quot;ב תקטו&lt;/ref&gt; חילק שישנם שני סוגים של קנינים דרבנן. יש קנין דרבנן שתיקנו חכמים שאפשר להקנות חפצים בקנין נוסף (כמו קניין משיכה), אך מדובר בחפצים שכבר יש להם קנין מדאורייתא וכל תקנת חכמים היא להוסיף אופן נוסף שיהיה ניתן לקנות בו. לעומת זאת, ישנם קנינים מדרבנן שכולם חידוש שאילולא תקנת חכמים לא היתה אפשרות לקנותם כלל, כמו קנין שטרות כאן שמדאו&#039; כלל אין אפשרות למכור שטרות. בקנין מחודש כזה, אף הסוברים שקנין דרבנן מועיל לדאורייתא יסכימו שלא תיקנו חכמים שהקנין יעשה כקנין דאורייתא רגיל אלא כקנין בדרגה פחותה וממילא הוא לא יחול לדיני התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קנין דרבנן מחודש-&#039;&#039;&#039; בקוב&quot;ש &lt;ref&gt;ב&quot;ב תקטו&lt;/ref&gt; חילק שישנם שני סוגים של קנינים דרבנן. יש קנין דרבנן שתיקנו חכמים שאפשר להקנות חפצים בקנין נוסף (כמו קניין משיכה), אך מדובר בחפצים שכבר יש להם קנין מדאורייתא וכל תקנת חכמים היא להוסיף אופן נוסף שיהיה ניתן לקנות בו. לעומת זאת, ישנם קנינים מדרבנן שכולם חידוש שאילולא תקנת חכמים לא היתה אפשרות לקנותם כלל, כמו קנין שטרות כאן שמדאו&#039; כלל אין אפשרות למכור שטרות. בקנין מחודש כזה, אף הסוברים שקנין דרבנן מועיל לדאורייתא יסכימו שלא תיקנו חכמים שהקנין יעשה כקנין דאורייתא רגיל אלא כקנין בדרגה פחותה וממילא הוא לא יחול לדיני התורה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנה בין הקונה והמוכר-''' אבן האזל &lt;ref&gt;מכירה ו,יב&lt;/ref&gt; מסביר בשיטת הרמב"ם שכל שתיקנו חכמים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זה רק </del>בין הקונה והמקנה ולא תיקנו מצד הלווה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן </del>במקרה שהמלווה מוחל על השטר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויוצא שהלווה </del>מפסיד מהמכירה שאילולא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המכירה </del>לא היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חייב והיה החוב נמחל ורק מכיוון שתיקנו חכמים שאפשר למכור את החוב החוב אינו נמחל</del>. במקרה כזה לא תיקנו חכמים מכירת שטרות והמכירה בטלה והחוב נמחל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''תקנה בין הקונה והמוכר-''' אבן האזל &lt;ref&gt;מכירה ו,יב&lt;/ref&gt; מסביר בשיטת הרמב"ם שכל שתיקנו חכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה </ins>בין הקונה והמקנה ולא תיקנו מצד הלווה. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממילא, </ins>במקרה שהמלווה מוחל על השטר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, נוצר מצב בו הלווה </ins>מפסיד מהמכירה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שאילולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא החוב </ins>לא היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמכר והמחילה לא היתה חלה</ins>. במקרה כזה לא תיקנו חכמים מכירת שטרות והמכירה בטלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>והחוב נמחל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הלווה לא השתעבד לקונה- הראב"ד משיג על הרמב"ם שהובא לעיל ואומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאין הטעם </del>שהמחילה בשטר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מועילה לפי </del>שהמכירה מדרבנן אלא הטעם הוא לפי שיכול הלווה לומר שהוא לא השתעבד לקונה של השטר אלא רק למלווה והוא מחל על חובו. ומוסיף שלפי"ז אם הלווה כתב בשטר שהוא משתעבד למלווה ולכל שבא מחמתו המכירה אכן תחול.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הלווה לא השתעבד לקונה-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>הראב"ד משיג על הרמב"ם שהובא לעיל ואומר שהמחילה בשטר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איננה חלה משום </ins>שהמכירה מדרבנן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>אלא הטעם הוא לפי שיכול הלווה לומר שהוא לא השתעבד לקונה של השטר אלא רק למלווה והוא מחל על חובו. ומוסיף שלפי"ז אם הלווה כתב בשטר שהוא משתעבד למלווה ולכל שבא מחמתו המכירה אכן תחול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השיעבוד לא שייך למלווה- <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונראה שכוונתו </del>שכאשר האדם לווה ומתחייב לשני הוא מתחייב בשני עניינים: הוא מתחייב לעבוד ולהרוויח כסף בשביל שיוכל להחזיר למלווה את החוב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בנוסף </del>הוא מתחייב גם שאת אותו הממון שירוויח מעבודה זו (או שמכל מקום אחר) יוכל המלווה לגבות ממנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וממילא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתו </del>כל שיכול המלווה למכור הוא את הממון שיכול לגבות שזוהי זכות ממונית שיכול למוכרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ואילו </del>את העבודה שמתחייב הלווה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעבוד </del>בשביל להחזיר את החוב אינו יכול למכור לפי שאינה זכות ממונית אלא שיעבוד שמשעבד את עצמו הלווה למלווה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>השיעבוד לא שייך למלווה-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' ייתכן להסביר בשיטת הראב"ד </ins>שכאשר האדם לווה ומתחייב לשני הוא מתחייב בשני עניינים: הוא מתחייב לעבוד ולהרוויח כסף בשביל שיוכל להחזיר למלווה את החוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ובנוסף </ins>הוא מתחייב גם שאת אותו הממון שירוויח מעבודה זו (או שמכל מקום אחר) יוכל המלווה לגבות ממנו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וממילא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי חלוקה זו, </ins>כל שיכול המלווה למכור הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק </ins>את הממון שיכול לגבות שזוהי זכות ממונית שיכול למוכרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך </ins>את העבודה שמתחייב הלווה בשביל להחזיר את החוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>אינו יכול למכור לפי שאינה זכות ממונית אלא שיעבוד שמשעבד את עצמו הלווה למלווה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויוצא מדבריו שכאשר נמכר השטר הוא מוכר רק את הזכות הממונית שבשטר (לגבות את הממון שירוויח) אבל הלווה עדיין משועבד לעבוד למלווה שזו חובת הגוף עליו. ובמקרה שהלווה מוחל על חובו שיעבוד זה שמתחייב לעבוד נפרע ויכול הלווה לומר לקונה שלא השתעבד לו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויוצא מדבריו שכאשר נמכר השטר הוא מוכר רק את הזכות הממונית שבשטר (לגבות את הממון שירוויח) אבל הלווה עדיין משועבד לעבוד למלווה שזו חובת הגוף עליו. ובמקרה שהלווה מוחל על חובו שיעבוד זה שמתחייב לעבוד נפרע ויכול הלווה לומר לקונה שלא השתעבד לו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי הסבר זה גם מובן המשך הראב&quot;ד שאם ישעבד הלווה את עצמו מלכתחילה גם למי שיבוא מחמת המלווה יהיו לקונה גם את השיעבוד וגם את זכות הגבייה הממונית והמכירה תחול לגמרי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולפי הסבר זה גם מובן המשך הראב&quot;ד שאם ישעבד הלווה את עצמו מלכתחילה גם למי שיבוא מחמת המלווה יהיו לקונה גם את השיעבוד וגם את זכות הגבייה הממונית והמכירה תחול לגמרי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עושה קנין באיסור- </del>הנפק"מ אם קנין שטרות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאו' </del>או דרבנן הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכאו' </del>בעושה איסור ע"י הקנין כגון המוכר שטר בשבת (ע"י שכותב שטר נוסף כשיטת חכמים). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאם המכירה מדאו' לכאו' </del>תחול אך אם היא מדרבנן לא תיקנו חכמים במקום איסור (וכן משמע נפק"מ זו מאמרי בינה דיני הלוואה סימן סג).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===נפקא מינה בין השיטות=== </ins>הנפק"מ אם קנין שטרות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאוורייתא </ins>או דרבנן הוא בעושה איסור ע"י הקנין כגון המוכר שטר בשבת (ע"י שכותב שטר נוסף כשיטת חכמים). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטות הסוברות שהמכירה מדאורייתא, אזי היא </ins>תחול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות האיסור, </ins>אך אם היא מדרבנן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ניתן לומר </ins>לא תיקנו חכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קנין </ins>במקום איסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמכירה לא תחול </ins>(וכן משמע נפק"מ זו מאמרי בינה דיני הלוואה סימן סג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שיטת רבי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- לשיטת </del>רבי בשביל לקנות שטר מספיקה מסירה של השטר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>שיטת רבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים מתקשים בשיטת רבי שהרי מסירה מועילה דווקא בדברים גדולים כמו ספינה ובהמה ואיך תועיל לשטר?  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא בדף עו מובאת שיטת </ins>רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החולק על חכמים. לשיטתו, </ins>בשביל לקנות שטר מספיקה מסירה של השטר. הראשונים מתקשים בשיטת רבי שהרי מסירה מועילה דווקא בדברים גדולים כמו ספינה ובהמה ואיך תועיל לשטר?  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני קניינים</del>: משיכה ומסירה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- תוס</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ד"ה חסורי, אי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>(וכן ברא"ש) מתרץ בתחילה (על דברי הגמ'  שמעמידה שקונים השטר במשיכה) שצריך להעמיד את כל הסוגיא בשק מלא שטרות שאין הדרך להגביהו ולכן מועילה כאן דווקא משיכה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===קנין כפול</ins>: משיכה ומסירה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''תוספות''</ins>' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</ins>ד"ה חסורי, אי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;/ref&gt; </ins>(וכן ברא"ש) מתרץ בתחילה (על דברי הגמ'  שמעמידה שקונים השטר במשיכה) שצריך להעמיד את כל הסוגיא בשק מלא שטרות שאין הדרך להגביהו ולכן מועילה כאן דווקא משיכה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמ&#039; אומרת שהשטר נקנה במסירה ולא במשיכה ושוב מקשה תוס&#039; כנ&quot;ל איך תועיל מסירה בשטר?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמ&#039; אומרת שהשטר נקנה במסירה ולא במשיכה ושוב מקשה תוס&#039; כנ&quot;ל איך תועיל מסירה בשטר?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן מסביר שהמסירה כאן אינה מסירה רגילה אלא כוונת הגמ&#039; שקונה את השטר ע&quot;י קנין משיכה והסיבה שקוראים למשיכה כאן מסירה לפי שצריך שתהיה משיכה מיד ליד ולא משיכה רגילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן מסביר שהמסירה כאן אינה מסירה רגילה אלא כוונת הגמ&#039; שקונה את השטר ע&quot;י קנין משיכה והסיבה שקוראים למשיכה כאן מסירה לפי שצריך שתהיה משיכה מיד ליד ולא משיכה רגילה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121137:rev-121160:php=table --> </table>

Wikiboss