https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב - היסטוריית גרסאות2026-05-26T14:02:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=149491&oldid=prevWikiboss: /* סיכום השיטות */2021-02-11T17:07:13Z<p><span class="autocomment">סיכום השיטות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:07, 11 בפברואר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: מוסר_ומחשבה_(דרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: מוסר_ומחשבה_(דרשני)]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-135516:rev-149491:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=135516&oldid=prevWikiboss: /* ריסון התאוות */2019-11-25T14:35:42Z<p><span class="autocomment">ריסון התאוות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:35, 25 בנובמבר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ריסון התאוות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ריסון התאוות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפי </del>הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') </del>אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרש"ר הירש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי </ins>הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רמז לשיטות בסוגיות הגמרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רמז לשיטות בסוגיות הגמרא==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134018:rev-135516:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=134018&oldid=prevWikiboss: /* החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר */2019-06-25T20:43:18Z<p><span class="autocomment">החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:43, 25 ביוני 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מניעת האכזריות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מניעת האכזריות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו בחיי]] (כג,יט) גם מסביר שטעם האיסור הוא משום אכזריות, אך מסיבה אחרת. לפירושו, חלב הבהמה נוצר מן הדם ובתהליך הייצור הוא מקבל חלק ממזגו הרע של הדם שעלול להוליד באדם אכזריות. בשתיית חלב רגילה אין חשש משום שהחלב כבר השתנה, אך כאשר האדם מערבו יחד עם הבשר, הרי הוא חוזר לטבעו הראשוני {{ציטוטון|שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל}} וממילא גם אסור לאוכלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו בחיי]] (כג,יט) גם מסביר שטעם האיסור הוא משום אכזריות, אך מסיבה אחרת. לפירושו, חלב הבהמה נוצר מן הדם ובתהליך הייצור הוא מקבל חלק ממזגו הרע של הדם שעלול להוליד באדם אכזריות. בשתיית חלב רגילה אין חשש משום שהחלב כבר השתנה, אך כאשר האדם מערבו יחד עם הבשר, הרי הוא חוזר לטבעו הראשוני {{ציטוטון|שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל}} וממילא גם אסור לאוכלו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=134017&oldid=prevWikiboss: /* החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר */2019-06-25T20:42:53Z<p><span class="autocomment">החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:42, 25 ביוני 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב"ם]] וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|שמות כג,יט}} הסבירו שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד, ולאמן יש חלב מרובה. המנהג הקדום היה לבשל את הגדי בחלב אמו באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, ולכן אסרה זאת התורה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו בחיי]] (כג,יט) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב </del>נוצר מן הדם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לדם מזג רע ומוליד </del>אכזריות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למי שאוכלו ממילא אף </del>שהחלב השתנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכבר אינו דם </del>כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרע </del>הראשוני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדם ולכן אסור לאוכלו "</del>שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם)</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו בחיי]] (כג,יט) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם מסביר שטעם האיסור הוא משום אכזריות, אך מסיבה אחרת. לפירושו, חלב הבהמה </ins>נוצר מן הדם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתהליך הייצור הוא מקבל חלק ממזגו הרע של הדם שעלול להוליד באדם </ins>אכזריות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בשתיית חלב רגילה אין חשש משום </ins>שהחלב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר </ins>השתנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אך </ins>כאשר האדם מערבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יחד </ins>עם הבשר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הרי </ins>הוא חוזר לטבעו הראשוני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציטוטון|</ins>שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} וממילא גם אסור לאוכלו</ins>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החילוק שבין שתי סוגי האכילות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החילוק שבין שתי סוגי האכילות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו הרצי"ה שמרחיב את דבריו ב"מתוך התורה הגואלת" עמ' 117}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, אכילת החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול בשר החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר היא אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק "כי תאווה נפשך לאכול בשר", ויש בה פגם מוסרי משום שהיא כרוכה בנטילת נשמת הבהמה. מאידך, בניגוד לבשר, אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת להדגיש את החילוק בין שני סוגי האכילה, אכילת החלב המותרת לכתחילה ואכילת הבשר שהותרה רק בדיעבד, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן מסביר הרב קוק גם את איסור השעטנז. לדבריו, יש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם, לבין הפשתן שנוצר מהצומח ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו הרצי"ה שמרחיב את דבריו ב"מתוך התורה הגואלת" עמ' 117}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, אכילת החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול בשר החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר היא אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק "כי תאווה נפשך לאכול בשר", ויש בה פגם מוסרי משום שהיא כרוכה בנטילת נשמת הבהמה. מאידך, בניגוד לבשר, אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת להדגיש את החילוק בין שני סוגי האכילה, אכילת החלב המותרת לכתחילה ואכילת הבשר שהותרה רק בדיעבד, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן מסביר הרב קוק גם את איסור השעטנז. לדבריו, יש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם, לבין הפשתן שנוצר מהצומח ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134015:rev-134017:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=134015&oldid=prevWikiboss: /* מקור השיטות בגמרא */2019-06-25T20:39:37Z<p><span class="autocomment">מקור השיטות בגמרא</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:39, 25 ביוני 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור השיטות בגמרא</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רמז לשיטות בסוגיות הגמרא</ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן למצוא הד לטעמי מצוות אלו בסוגית הגמרא. בגמרא (חולין קיד ע"א) מובא שאין לבשל גדי בחלב פרה כשם שאין לבשל גדי בחלב אמו. הגמרא לומדת זאת בקל וחומר מכך שאם גדי אסור בחלב אמו למרות שהם אינם אסורים בכלאיים, קל וחומר שיהיה אסור בחלב פרה עימה קיים איסור כלאיים. מדברי הגמרא ניתן להבין שככל שהחיה "קרובה" יותר לחיה ממנה נלקח החלב- כך הסבירות לאסור בה את אכילתה גבוה. מדברים אלו ניתן להבין כטעם החינוך המובא לעיל ומשווה בין איסור בשר בחלב לאיסור כלאיים, ומסביר ששורש שניהם הוא משום שאין לאדם לערבב בין מינים שונים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן למצוא הד לטעמי מצוות אלו בסוגית הגמרא. בגמרא (חולין קיד ע"א) מובא שאין לבשל גדי בחלב פרה כשם שאין לבשל גדי בחלב אמו. הגמרא לומדת זאת בקל וחומר מכך שאם גדי אסור בחלב אמו למרות שהם אינם אסורים בכלאיים, קל וחומר שיהיה אסור בחלב פרה עימה קיים איסור כלאיים. מדברי הגמרא ניתן להבין שככל שהחיה "קרובה" יותר לחיה ממנה נלקח החלב- כך הסבירות לאסור בה את אכילתה גבוה. מדברים אלו ניתן להבין כטעם החינוך המובא לעיל ומשווה בין איסור בשר בחלב לאיסור כלאיים, ומסביר ששורש שניהם הוא משום שאין לאדם לערבב בין מינים שונים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134014:rev-134015:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=134014&oldid=prevWikiboss: /* סיכום השיטות */2019-06-25T20:39:11Z<p><span class="autocomment">סיכום השיטות</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:39, 25 ביוני 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ריסון התאוות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ריסון התאוות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור השיטות בגמרא==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניתן למצוא הד לטעמי מצוות אלו בסוגית הגמרא. בגמרא (חולין קיד ע"א) מובא שאין לבשל גדי בחלב פרה כשם שאין לבשל גדי בחלב אמו. הגמרא לומדת זאת בקל וחומר מכך שאם גדי אסור בחלב אמו למרות שהם אינם אסורים בכלאיים, קל וחומר שיהיה אסור בחלב פרה עימה קיים איסור כלאיים. מדברי הגמרא ניתן להבין שככל שהחיה "קרובה" יותר לחיה ממנה נלקח החלב- כך הסבירות לאסור בה את אכילתה גבוה. מדברים אלו ניתן להבין כטעם החינוך המובא לעיל ומשווה בין איסור בשר בחלב לאיסור כלאיים, ומסביר ששורש שניהם הוא משום שאין לאדם לערבב בין מינים שונים.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך, מהמשך הגמרא ניתן להבין את טעם המצווה באופן אחר. לאחר הקל וחומר, הגמרא מביאה הצעה לפירכא ללימוד הקל וחומר משום שניתן לומר שדווקא גדי בחלב אמו חמור יותר משום ששניהם אסורים ב[[אותו ואת בנו]] ולא ניתן ללמוד מכאן לגדי בחלב פרה שאינם אסורים בכך. פירכת הגמרא מסתמכת על כך שככל שישנה יותר אכזריות בחיבור שבין חלב החיה האחת ובשר האחרת, כך יש יותר סברא לאוסרם. סברא זו היא כטעמם של הרשב"ם והרמב"ן המובא לעיל שהשימוש בחלב האם לבישול בשר הולד עלול להשריש אכזריות בלב האדם, וכן שזו דרך גנאי ורעבתנות.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סיכום השיטות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סיכום השיטות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב). לעומתם הרש"ר הירש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו[[הרב קוק]] </ins>הסבירו איסור זה בתור דבר יותר סימבולי שבא ללמדנו על ההבדל בין אכילת הבשר הדיעבדית לאכילת החלב הלכתחילאית או ללמדנו שאל לנו לשעבד את תאוותינו ואת כוחות ההזנה שמתבטאים בחלב לכוחות </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם הרש"ר הירש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרצי"ה </del>הסבירו איסור זה בתור דבר יותר סימבולי שבא ללמדנו על ההבדל בין אכילת הבשר הדיעבדית לאכילת החלב הלכתחילאית או ללמדנו שאל לנו לשעבד את תאוותינו ואת כוחות ההזנה שמתבטאים בחלב לכוחות </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: מוסר_ומחשבה_(דרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: מוסר_ומחשבה_(דרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134012:rev-134014:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=134012&oldid=prevWikiboss: /* ההסברים השונים בטעם האיסור */2019-06-25T20:31:30Z<p><span class="autocomment">ההסברים השונים בטעם האיסור</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:31, 25 ביוני 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך ב[[מורה נבוכי]]ם (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך ב[[מורה נבוכי]]ם (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הרחקה מעבודה זרה=== </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ם]] בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין. מאידך, ב[[מורה נבוכים]] (ח"ג,פמ"ח) הרמב"ם מוסיף שהאיסור נובע ממנהגם של עובדי [[עבודה זרה]] לערב בשר בחלב, והתורה ציוותה להרחיק אותנו מדרכיהם ומערבוב זה.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ערבוב כוחות רוחניים=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ערבוב כוחות רוחניים=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ספר החינוך]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(מצווה </del>צב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) אומר שאיסור זה הוא איסור שדומה לאיסור מכשפות וכן </del>לאיסור כלאיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהם כולם נובעים מדין אחד שלכל דבר בעולם יש שורש רוחני וממילא ע"י ערבוב של </del>שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מינים </del>שונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הכחשה לשורשים </del>הרוחניים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלהם. וכן מביאים בשם הרדב"ז שהבשר </del>מסמל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מידת </del>הדין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבחינת "קץ כל בשר בא לפני" שמבטא </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלאך המוות</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולעומתו החלב מבטא </del>את מידת החסד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן המערבם </del>יחד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מערב את מידת החסד </del>עם מידת הדין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו"מערב </del>מוות בחיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טוב </del>ברע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"-וכנראה כנ"ל שמערבב כוחות רוחניים ומכחישם</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ספר החינוך]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:פרשת אם כסף צב|מצוות-חינוך-אם-כסף|</ins>צב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|null}} מסביר ששורש האיסור נובע מהאיסור לערבב כוחות רוחניים שונים. לדבריו, בדומה </ins>לאיסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כלאיים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] התורה אוסרת על האדם לערבב </ins>שני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוחות </ins>שונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שדבר זה מרמז שיש בנו רצון להחליף דבר במעשי האל.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[זוהר]]{{הערה| שמות, קכה, ב}} הסביר את הכוחות </ins>הרוחניים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העומדים מאחורי פירושו של החינוך, וביאר כי הבשר </ins>מסמל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את כוח </ins>הדין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרוחני, בעוד החלב מסמל </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוח הרחמים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ערבוב שתי הכוחות מערבב </ins>את מידת החסד יחד עם מידת הדין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומערב </ins>מוות בחיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וטוב </ins>ברע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן חל איסור בישול בשר בחלב</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מניעת האכזריות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מניעת האכזריות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב"ם]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שמות כג,יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) מסביר </del>שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד ולאמן יש חלב מרובה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן נהגו </del>לבשל את הגדי בחלב אמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואומר שזו </del>דרך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וזהו כעין איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכנראה שאף שאסור גם לבשל בשר שלא קשור כלל לחלב סובר כרמב"ן (דברים יד</del>,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כא) שזה מדין שלא נהיה אכזריים שנחלוב את האם ונבשל בחלב זה את בנה ואומר ש"כל מינקת תקרא אם וכל יונק ייקרא גדי לעניין זה"- שנחשב כמין היונק במין המניק</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רשב"ם]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן ה[[רמב"ן]] {{הערה|</ins>שמות כג,יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} הסבירו </ins>שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ולאמן יש חלב מרובה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. המנהג הקדום היה </ins>לבשל את הגדי בחלב אמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן מיידי לאחר לידתו. לשיטתו, אכילה שכזו היא "</ins>דרך גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אסרה זאת התורה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו בחיי]] (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו בחיי]] (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החילוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבין שתי סוגי האכילות</ins>=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדגשת </del>החילוק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין אכילת בשר הדיעבדית לאכילת חלב</del>=== </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב אברהם יצחק הכהן קוק]] מפרש ב[[חזון הצמחונות והשלום]] {{הערה| פסקה יב, וראה גם בדברי בנו </ins>הרצי"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמרחיב את דבריו ב"</ins>מתוך התורה הגואלת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>עמ' 117<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} כי סיבת האיסור נעוצה בהבדל שבין שתי סוגי האכילות, </ins>אכילת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החלב ואכילת הבשר. לשיטתו, אכילת הבשר לא הותרה מתחילתה, ורק לבני נוח ניתן לאכול </ins>בשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיות משום שלא יכלו לעמוד בדרגה הרוחנית המתאימה. אכילת הבשר </ins>היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אכילה תאוותנית, כדברי הפסוק </ins>"כי תאווה נפשך לאכול בשר"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ויש בה פגם מוסרי משום שהיא </ins>כרוכה בנטילת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשמת הבהמה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך, בניגוד לבשר, </ins>אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום שאיננה פוגעת בנפש החיה, ואכילתה הותרה אף לפני שהושחתה הארץ בדור המבול. על מנת </ins>להדגיש את החילוק בין שני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סוגי </ins>האכילה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אכילת החלב </ins>המותרת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתחילה ואכילת הבשר </ins>שהותרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק </ins>בדיעבד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אסרה התורה לערבב ביניהם בכל צורה שהיא{{הערה|באותו האופן </ins>מסביר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב קוק </ins>גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את </ins>איסור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השעטנז. לדבריו, יש </ins>להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>לבין הפשתן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנוצר מהצומח </ins>ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרצי"ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] (</del>מתוך התורה הגואלת עמ' 117<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) מביא פירוש בשם אביו- שכעיקרון </del>אכילת בשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה לכתחילה אלא </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באה מתוך תאוות האדם </del>"כי תאווה נפשך לאכול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשר בכל אוות נפשך תאכל </del>בשר" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שאכילת בשר </del>כרוכה בנטילת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשמה שהוא מעשה שמשחית את הנפש</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת אכילת הבשר (שבאה כעין היתר מיוחד של התורה כעין אשת יפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע") </del>אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהיא דבר מותר לקחת מחלב הבהמה וממילא בשביל </del>להדגיש את החילוק בין שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעלות האכילה בין </del>האכילה המותרת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגמרי לבין האכילה </del>שהותרה בדיעבד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגיע איסור זה של בישול בשר בחלב. (ובאותו אופן </del>מסביר גם איסור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעטנז שיש </del>להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם לבין הפשתן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגדל </del>ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אמנם אין לקיחת הצמר מהבהמה הותרה רק באופן דיעבדי כמו אכילת הבשר אבל עדיין אסור לערב בין שני סוגים אלו של בגדים)</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ריסון התאוות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ריסון התאוות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סיכום השיטות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==סיכום השיטות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב).</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134008:rev-134012:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=134008&oldid=prevWikiboss ב־19:51, 25 ביוני 20192019-06-25T19:51:54Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:51, 25 ביוני 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השוני בין איסור בישול ואיסור אכילת טריפות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השוני בין איסור בישול ואיסור אכילת טריפות==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרשת </del>משפטים מופיע דין של איסור בישול בשר בחלב ודין זה מופיע אח"כ בשנית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפרשת </del>ראה. דין זה בשונה משאר דיני טריפות ונבילות ושאר דיני בהמות כשרות וטמאות אינו רק נאסר מתי שהאדם אוכל את הבשר אלא האיסור הוא גם לבשל ואף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להנות </del>ממנו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרשת </ins>משפטים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מופיע דין של איסור בישול בשר בחלב ודין זה מופיע אח"כ בשנית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[פרשת </ins>ראה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. דין זה בשונה משאר דיני טריפות ונבילות ושאר דיני בהמות כשרות וטמאות אינו רק נאסר מתי שהאדם אוכל את הבשר אלא האיסור הוא גם לבשל ואף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליהנות </ins>ממנו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האיסור גם בבישול ובהנאה=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האיסור גם בבישול ובהנאה=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרש</del>"ר הירש מסביר לימוד זה שאוסרים בשר בחלב אף בהנאה אע"פ שבפשט התורה אוסרת רק בבישול בגדי בחלב אמו שמזה שהתורה בפרשת ראה (דברים יד,כא) מביאה את איסור אכילת נבילה ואומרת שמותר למוכרה ומביאה בהמשך הפס' באופן ניגודי "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלעומת הנבילה שמותרת בהנאה מה שבושל בבשר וחלב אסור אף בהנאה (אוה"ח מסביר שהסיבה שהפס' במשפטים סומך "ראשית ביכורי אדמתך" ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" ללמד שאסורים בהנאה כמו שהביכורים אסורים בהנאה). וכך מסביר את דרשת הגמ' שנכתב איסור זה שלוש פעמים אחד לאסור בבישול אחד לאסור באכילה ואחד לאסור בהנאה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רש</ins>"ר הירש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מסביר לימוד זה שאוסרים בשר בחלב אף בהנאה אע"פ שבפשט התורה אוסרת רק בבישול בגדי בחלב אמו שמזה שהתורה בפרשת ראה (דברים יד,כא) מביאה את איסור אכילת נבילה ואומרת שמותר למוכרה ומביאה בהמשך הפס' באופן ניגודי "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלעומת הנבילה שמותרת בהנאה מה שבושל בבשר וחלב אסור אף בהנאה (אוה"ח מסביר שהסיבה שהפס' במשפטים סומך "ראשית ביכורי אדמתך" ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" ללמד שאסורים בהנאה כמו שהביכורים אסורים בהנאה). וכך מסביר את דרשת הגמ' שנכתב איסור זה שלוש פעמים אחד לאסור בבישול אחד לאסור באכילה ואחד לאסור בהנאה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן בניגוד לאיסורי נבילות וטריפות שבהם התורה מתבטאת ב"אל תשקצו את נפשותיכם" או ב"ולא תטמאו את נפשכם" שמשמע שע"י האכילה הנפש של האדם תטמא כאן שהאיסור הוא אף בהנאה א"א לומר כן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולכן בניגוד לאיסורי נבילות וטריפות שבהם התורה מתבטאת ב"אל תשקצו את נפשותיכם" או ב"ולא תטמאו את נפשכם" שמשמע שע"י האכילה הנפש של האדם תטמא כאן שהאיסור הוא אף בהנאה א"א לומר כן.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ההסברים השונים בטעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ההסברים השונים בטעם האיסור==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הרחקה מעבודה זרה=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הרחקה מעבודה זרה=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ם בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במורה נבוכים </del>(ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב</ins>"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[מורה נבוכי]]ם </ins>(ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ערבוב כוחות רוחניים=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===ערבוב כוחות רוחניים=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החינוך (מצווה צב) אומר שאיסור זה הוא איסור שדומה לאיסור מכשפות וכן לאיסור כלאיים שהם כולם נובעים מדין אחד שלכל דבר בעולם יש שורש רוחני וממילא ע"י ערבוב של שני מינים שונים יש הכחשה לשורשים הרוחניים שלהם. וכן מביאים בשם הרדב"ז שהבשר מסמל מידת הדין בבחינת "קץ כל בשר בא לפני" שמבטא את מלאך המוות. ולעומתו החלב מבטא את מידת החסד ולכן המערבם יחד מערב את מידת החסד עם מידת הדין ו"מערב מוות בחיים טוב ברע"-וכנראה כנ"ל שמערבב כוחות רוחניים ומכחישם. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ספר </ins>החינוך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(מצווה צב) אומר שאיסור זה הוא איסור שדומה לאיסור מכשפות וכן לאיסור כלאיים שהם כולם נובעים מדין אחד שלכל דבר בעולם יש שורש רוחני וממילא ע"י ערבוב של שני מינים שונים יש הכחשה לשורשים הרוחניים שלהם. וכן מביאים בשם הרדב"ז שהבשר מסמל מידת הדין בבחינת "קץ כל בשר בא לפני" שמבטא את מלאך המוות. ולעומתו החלב מבטא את מידת החסד ולכן המערבם יחד מערב את מידת החסד עם מידת הדין ו"מערב מוות בחיים טוב ברע"-וכנראה כנ"ל שמערבב כוחות רוחניים ומכחישם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מניעת האכזריות=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מניעת האכזריות=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</del>"ם (שמות כג,יט) מסביר שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד ולאמן יש חלב מרובה ולכן נהגו לבשל את הגדי בחלב אמו ואומר שזו דרך "גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו. וזהו כעין איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכנראה שאף שאסור גם לבשל בשר שלא קשור כלל לחלב סובר כרמב"ן (דברים יד,כא) שזה מדין שלא נהיה אכזריים שנחלוב את האם ונבשל בחלב זה את בנה ואומר ש"כל מינקת תקרא אם וכל יונק ייקרא גדי לעניין זה"- שנחשב כמין היונק במין המניק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רשב</ins>"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(שמות כג,יט) מסביר שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד ולאמן יש חלב מרובה ולכן נהגו לבשל את הגדי בחלב אמו ואומר שזו דרך "גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו. וזהו כעין איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכנראה שאף שאסור גם לבשל בשר שלא קשור כלל לחלב סובר כרמב"ן (דברים יד,כא) שזה מדין שלא נהיה אכזריים שנחלוב את האם ונבשל בחלב זה את בנה ואומר ש"כל מינקת תקרא אם וכל יונק ייקרא גדי לעניין זה"- שנחשב כמין היונק במין המניק.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבינו בחיי (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבינו בחיי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הדגשת החילוק בין אכילת בשר הדיעבדית לאכילת חלב=== </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הדגשת החילוק בין אכילת בשר הדיעבדית לאכילת חלב=== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרצי"ה (מתוך התורה הגואלת עמ' 117) מביא פירוש בשם אביו- שכעיקרון אכילת בשר אינה לכתחילה אלא היא באה מתוך תאוות האדם "כי תאווה נפשך לאכול בשר בכל אוות נפשך תאכל בשר" לפי שאכילת בשר כרוכה בנטילת נשמה שהוא מעשה שמשחית את הנפש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>הרצי"ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(מתוך התורה הגואלת עמ' 117) מביא פירוש בשם אביו- שכעיקרון אכילת בשר אינה לכתחילה אלא היא באה מתוך תאוות האדם "כי תאווה נפשך לאכול בשר בכל אוות נפשך תאכל בשר" לפי שאכילת בשר כרוכה בנטילת נשמה שהוא מעשה שמשחית את הנפש.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת אכילת הבשר (שבאה כעין היתר מיוחד של התורה כעין אשת יפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע") אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית שהיא דבר מותר לקחת מחלב הבהמה וממילא בשביל להדגיש את החילוק בין שני מעלות האכילה בין האכילה המותרת לגמרי לבין האכילה שהותרה בדיעבד מגיע איסור זה של בישול בשר בחלב. (ובאותו אופן מסביר גם איסור שעטנז שיש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם לבין הפשתן שגדל ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה (אמנם אין לקיחת הצמר מהבהמה הותרה רק באופן דיעבדי כמו אכילת הבשר אבל עדיין אסור לערב בין שני סוגים אלו של בגדים).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומת אכילת הבשר (שבאה כעין היתר מיוחד של התורה כעין אשת יפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע") אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית שהיא דבר מותר לקחת מחלב הבהמה וממילא בשביל להדגיש את החילוק בין שני מעלות האכילה בין האכילה המותרת לגמרי לבין האכילה שהותרה בדיעבד מגיע איסור זה של בישול בשר בחלב. (ובאותו אופן מסביר גם איסור שעטנז שיש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם לבין הפשתן שגדל ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה (אמנם אין לקיחת הצמר מהבהמה הותרה רק באופן דיעבדי כמו אכילת הבשר אבל עדיין אסור לערב בין שני סוגים אלו של בגדים).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121683:rev-134008:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=121683&oldid=prevWikiboss: Wikiboss העביר את הדף דרשני:איסור בישול בשר בחלב (Wikiboss) לשם דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב2019-01-13T14:09:19Z<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91_(Wikiboss)" class="mw-redirect" title="דרשני:איסור בישול בשר בחלב (Wikiboss)">דרשני:איסור בישול בשר בחלב (Wikiboss)</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91" title="דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב">דרשני:טעמי איסור בישול בשר בחלב</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:09, 13 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121682:rev-121683 -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91&diff=121682&oldid=prevWikiboss: יצירת דף עם התוכן "אחד מהאיסורים הנוכחים ביותר במטבח היהודי הוא האיסור לבשל בשר בחלב. במאמר זה אנסה לפרוש ה..."2019-01-13T14:08:35Z<p>יצירת דף עם התוכן "אחד מהאיסורים הנוכחים ביותר במטבח היהודי הוא האיסור לבשל בשר בחלב. במאמר זה אנסה לפרוש ה..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>אחד מהאיסורים הנוכחים ביותר במטבח היהודי הוא האיסור לבשל בשר בחלב. במאמר זה אנסה לפרוש השיטות השונות בהסבר טעמו של האיסור.<br />
<br />
==השוני בין איסור בישול ואיסור אכילת טריפות==<br />
בפרשת משפטים מופיע דין של איסור בישול בשר בחלב ודין זה מופיע אח"כ בשנית בפרשת ראה. דין זה בשונה משאר דיני טריפות ונבילות ושאר דיני בהמות כשרות וטמאות אינו רק נאסר מתי שהאדם אוכל את הבשר אלא האיסור הוא גם לבשל ואף להנות ממנו.<br />
<br />
===האיסור גם בבישול ובהנאה=== <br />
הרש"ר הירש מסביר לימוד זה שאוסרים בשר בחלב אף בהנאה אע"פ שבפשט התורה אוסרת רק בבישול בגדי בחלב אמו שמזה שהתורה בפרשת ראה (דברים יד,כא) מביאה את איסור אכילת נבילה ואומרת שמותר למוכרה ומביאה בהמשך הפס' באופן ניגודי "לא תבשל גדי בחלב אמו" שלעומת הנבילה שמותרת בהנאה מה שבושל בבשר וחלב אסור אף בהנאה (אוה"ח מסביר שהסיבה שהפס' במשפטים סומך "ראשית ביכורי אדמתך" ל"לא תבשל גדי בחלב אמו" ללמד שאסורים בהנאה כמו שהביכורים אסורים בהנאה). וכך מסביר את דרשת הגמ' שנכתב איסור זה שלוש פעמים אחד לאסור בבישול אחד לאסור באכילה ואחד לאסור בהנאה.<br />
ולכן בניגוד לאיסורי נבילות וטריפות שבהם התורה מתבטאת ב"אל תשקצו את נפשותיכם" או ב"ולא תטמאו את נפשכם" שמשמע שע"י האכילה הנפש של האדם תטמא כאן שהאיסור הוא אף בהנאה א"א לומר כן.<br />
==ההסברים השונים בטעם האיסור==<br />
הראשונים והאחרונים נתנו טעמים שונים לאיסור בישול בשר בחלב:<br />
<br />
===הרחקה מעבודה זרה=== <br />
הרמב"ם בהלכות מעילה (ח,ח) אומר שדין איסור בשר בחלב הוא כחוקה ללא דין, אך במורה נבוכים (ח"ג,פמ"ח) אומר שדבר זה הוא אסור לפי שכך נהגו עובדי ע"ז לערב בשר בחלב ולכן הרחיקה אותנו התורה מערבוב זה.<br />
<br />
===ערבוב כוחות רוחניים=== <br />
החינוך (מצווה צב) אומר שאיסור זה הוא איסור שדומה לאיסור מכשפות וכן לאיסור כלאיים שהם כולם נובעים מדין אחד שלכל דבר בעולם יש שורש רוחני וממילא ע"י ערבוב של שני מינים שונים יש הכחשה לשורשים הרוחניים שלהם. וכן מביאים בשם הרדב"ז שהבשר מסמל מידת הדין בבחינת "קץ כל בשר בא לפני" שמבטא את מלאך המוות. ולעומתו החלב מבטא את מידת החסד ולכן המערבם יחד מערב את מידת החסד עם מידת הדין ו"מערב מוות בחיים טוב ברע"-וכנראה כנ"ל שמערבב כוחות רוחניים ומכחישם. <br />
<br />
===מניעת האכזריות=== <br />
הרשב"ם (שמות כג,יט) מסביר שדרך העולם הוא שנולדים שני גדיים יחד ולאמן יש חלב מרובה ולכן נהגו לבשל את הגדי בחלב אמו ואומר שזו דרך "גנאי ורעבתנות" לבשל את בשר הילד עם אמו. וזהו כעין איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" וכנראה שאף שאסור גם לבשל בשר שלא קשור כלל לחלב סובר כרמב"ן (דברים יד,כא) שזה מדין שלא נהיה אכזריים שנחלוב את האם ונבשל בחלב זה את בנה ואומר ש"כל מינקת תקרא אם וכל יונק ייקרא גדי לעניין זה"- שנחשב כמין היונק במין המניק.<br />
<br />
===החלב חוזר למזגו הרע יחד עם הבשר=== <br />
רבינו בחיי (כג,יט) אומר שזה מדין להתרחק מאכזריות אבל באופן אחר שאומר שלפי שהחלב נוצר מן הדם ויש לדם מזג רע ומוליד אכזריות למי שאוכלו ממילא אף שהחלב השתנה וכבר אינו דם כאשר האדם מערבו עם הבשר הוא חוזר לטבעו הרע הראשוני כדם ולכן אסור לאוכלו "שמוליד גסות ותכונה רעה בנפש האוכל" (וכנראה שלשיטתו האיסור לבשל הוא מדיני הרחקה או שלא להפוך חזרה את אופי החלב לדם).<br />
<br />
===הדגשת החילוק בין אכילת בשר הדיעבדית לאכילת חלב=== <br />
הרצי"ה (מתוך התורה הגואלת עמ' 117) מביא פירוש בשם אביו- שכעיקרון אכילת בשר אינה לכתחילה אלא היא באה מתוך תאוות האדם "כי תאווה נפשך לאכול בשר בכל אוות נפשך תאכל בשר" לפי שאכילת בשר כרוכה בנטילת נשמה שהוא מעשה שמשחית את הנפש.<br />
לעומת אכילת הבשר (שבאה כעין היתר מיוחד של התורה כעין אשת יפת תואר שלא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע") אכילת החלב היא אכילה לכתחילאית שהיא דבר מותר לקחת מחלב הבהמה וממילא בשביל להדגיש את החילוק בין שני מעלות האכילה בין האכילה המותרת לגמרי לבין האכילה שהותרה בדיעבד מגיע איסור זה של בישול בשר בחלב. (ובאותו אופן מסביר גם איסור שעטנז שיש להבדיל בין הצמר שנלקח מהבהמה לצורך האדם לבין הפשתן שגדל ואין בו השתלטות ולקיחה מבהמה את צמרה (אמנם אין לקיחת הצמר מהבהמה הותרה רק באופן דיעבדי כמו אכילת הבשר אבל עדיין אסור לערב בין שני סוגים אלו של בגדים).<br />
<br />
===ריסון התאוות=== <br />
הרש"ר הירש (שמות כג,יט) מסביר שהאיסור בא לסמל רעיון רוחני. איסור בשר וחלב כמו איסור כלאיים הוא האיסור לשנות את חוקי הבריאה שאף שמותר לאדם לפעול בעולם ולחרוש או ללבוש בגד וכן כשמבשל ואוכל עדיין חובה עליו לשמור שכל מין ומין מהעולם יישאר על מקומו ויישאר כבשעת הבריאה "למינו". ולפי הסבר זה גם מסביר למה איסור זה בא שלושה פעמים בסופם של חוקי בין אדם לחבירו לבטא שקיום חוקי התורה (ובייחוד האלה הסוציאליים שלפעמים יותר קשים לאכיפה כמו היחס ליתומים וכו') אין עיקרו להיות נאכף ע"י שוטרים אלא שכל אחד יאכפו על עצמו כמו ששומר בין בשר לחלב ושומר על חוקי ה'. וממילא לא הפחד מהעונש יביא לקיום המצוות אלא הנאמנות לציווי ה' ולחוקיו. ומלבד זאת שמבטא את השמירה על חוקי הבריאה ועל קיום מצוות ה' מרצוננו יש גם סמליות באיסור זה שהבשר מבטא את רעיון החיות והתנועה שהוא מה שמייחד את החי מהצומח התנועה שלו לעומת זאת החלב מבטא את כח ההזנה והרבייה של החי. ולכן כאשר מערבים את כח ההזנה שהוא כח התאווה עם החיות אנו בעצם משעבדים את החיות והתנועה בשביל ההזנה ודבר זה באה התורה לשלול שהאדם אינו כבהמה שכל חיותה ותנועתה היא למען ההזנה שלה אלא לאדם יש גם נפש אלוקית עם רצון חופשי ויכול להתעלות מעל למגבלות ההזנה ולחיות למען דברים נעלים יותר (ואף יותר מסביר לפי"ז ההקשר בפס' עצמו "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך לא תבשל גדי בחלב אמו"- שלא כל מעגל השנה החקלאי יסתיים למען הבאת תזונה אלא שנדע שייעוד האדם הוא הנפש האלוקית שבו להתעלות מעל מעגל זה למטרה טובה יותר).<br />
==סיכום השיטות==<br />
לסיכום, ניתן לומר שאיסור בישול בשר בחלב אין עניינו כשאר מאכלות אסורות שבא רק מאכילה של המאכל אלא אף בבישולם ובא למונענו מערבוב כוחות רוחניים בין הדינים שבבשר לחסד שבחלב לחינוך ולרדב"ז או למונענו מעבודה זרה לרמב"ם. הרמב"ן מסביר דין זה בתור דין בבישול שמראה אכזריות שאנו מבשלים את הבשר בחלב אמו והרשב"ם אומר שבא להרחיקנו מאכזריות אבל מאופן אחר שע"י בישול הבשר בחלב אנו מחזירים לחלב את שורשו הרע שבא מהדם ולכן אל לנו לאוכלו (ואיסור הבישול בא להרחיקנו מזה או שיש גם רע בעצם העניין שאנו מחזירים את הטבע הרע לחלב).<br />
לעומתם הרש"ר הירש והרצי"ה הסבירו איסור זה בתור דבר יותר סימבולי שבא ללמדנו על ההבדל בין אכילת הבשר הדיעבדית לאכילת החלב הלכתחילאית או ללמדנו שאל לנו לשעבד את תאוותינו ואת כוחות ההזנה שמתבטאים בחלב לכוחות <br />
<br />
[[קטגוריה: מוסר_ומחשבה_(דרשני)]]</div>Wikiboss