דרך ארץ פלישתים - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:14:08Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:14, 6 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]		[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]
	'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, ~~בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה~~ אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים ~~דֶּרֶךְ~~ אֶרֶץ ~~פְּלִשְׁתִּים~~, ~~כִּי~~ קָרוֹב הוּא: ~~כִּי~~ אָמַר אֱלֹקים, ~~פֶּן~~-~~יִנָּחֵם~~ הָעָם ~~בִּרְאֹתָם~~ מִלְחָמָה ~~וְשָׁבוּ~~ מִצְרָיְמָה. ~~וַיַּסֵּב~~ אֱלֹהִים אֶת-הָעָם ~~דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר~~, יַם-סוּף; ~~וַחֲמֻשִׁים~~ עָלוּ בְנֵי-~~יִשְׂרָאֵל~~, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}		'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|[[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח\|כן}}

	==חסרונות דרך פלישתים==		==חסרונות דרך פלישתים==

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T12:56:01Z

טיפול בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:56, 17 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]		[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]
	'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|[[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח}}		'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}

	==חסרונות דרך פלישתים==		==חסרונות דרך פלישתים==

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-17T16:10:17Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:10, 17 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]		[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]
	'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}		'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|[[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח}}

	==חסרונות דרך פלישתים==		==חסרונות דרך פלישתים==

דניאל ונטורה ב־14:05, 1 בפברואר 2009

2009-02-01T14:05:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:05, 1 בפברואר 2009
שורה 5:		שורה 5:

	[[משה רבינו]] מקבל הוראה כי [[בני ישראל]] לא יעלו לארץ ישראל דרך ארץ פלישתים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת:" '''ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים'''. מדוע היה עליהם לחשוש ממלחמה, מוסיף הפרשן "... ופלשתים לא יתנום לעבור בשלום וישובו למצרים, אבל בדרך המדבר לא יראו מלחמה עד היותם בארצם בארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שהיא נתונה להם ורחוקים הם ממצרים בעת ההיא. ומלחמת עמלק ברפידים לא הייתה ראויה לשוב בעבורה, כי הם לא יעברו עליהם, והוא שבא מארצו ונלחם בהם לשנאתו אותם, ואם יתנו ראש לשוב למצרים לא יועיל כי ילחם בהם בדרך, וגם רחוקים היו ממצרים בדרך העקום אשר הלכו בה ולא ידעו דרך אחרת".		[[משה רבינו]] מקבל הוראה כי [[בני ישראל]] לא יעלו לארץ ישראל דרך ארץ פלישתים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת:" '''ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים'''. מדוע היה עליהם לחשוש ממלחמה, מוסיף הפרשן "... ופלשתים לא יתנום לעבור בשלום וישובו למצרים, אבל בדרך המדבר לא יראו מלחמה עד היותם בארצם בארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שהיא נתונה להם ורחוקים הם ממצרים בעת ההיא. ומלחמת עמלק ברפידים לא הייתה ראויה לשוב בעבורה, כי הם לא יעברו עליהם, והוא שבא מארצו ונלחם בהם לשנאתו אותם, ואם יתנו ראש לשוב למצרים לא יועיל כי ילחם בהם בדרך, וגם רחוקים היו ממצרים בדרך העקום אשר הלכו בה ולא ידעו דרך אחרת".



	==מסעות בדרך פלישתים==		==מסעות בדרך פלישתים==

דניאל ונטורה ב־13:17, 1 בפברואר 2009

2009-02-01T13:17:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:17, 1 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]		[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]
	'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}		'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}

			==חסרונות דרך פלישתים==

			[[משה רבינו]] מקבל הוראה כי [[בני ישראל]] לא יעלו לארץ ישראל דרך ארץ פלישתים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת:" '''ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלשתים'''. מדוע היה עליהם לחשוש ממלחמה, מוסיף הפרשן "... ופלשתים לא יתנום לעבור בשלום וישובו למצרים, אבל בדרך המדבר לא יראו מלחמה עד היותם בארצם בארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שהיא נתונה להם ורחוקים הם ממצרים בעת ההיא. ומלחמת עמלק ברפידים לא הייתה ראויה לשוב בעבורה, כי הם לא יעברו עליהם, והוא שבא מארצו ונלחם בהם לשנאתו אותם, ואם יתנו ראש לשוב למצרים לא יועיל כי ילחם בהם בדרך, וגם רחוקים היו ממצרים בדרך העקום אשר הלכו בה ולא ידעו דרך אחרת".



	==מסעות בדרך פלישתים==		==מסעות בדרך פלישתים==
שורה 44:		שורה 50:

	{{ערך מורחב\|ערך=[[דרך הים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[דרך הים]]}}

	'''דרך הים''' (בלטינית Via Maris - וִיאָה מָרִיס) היא [[דרך]] עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את [[מצרים]] עם [[סוריה]], אנטוליה (אסיה הקטנה) , ו[[ארם נהריים]] ([[אירן]] ו[[עירק]] של ימנו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.		'''דרך הים''' (בלטינית Via Maris - וִיאָה מָרִיס) היא [[דרך]] עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את [[מצרים]] עם [[סוריה]], אנטוליה (אסיה הקטנה) , ו[[ארם נהריים]] ([[אירן]] ו[[עירק]] של ימנו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

דניאל ונטורה ב־13:10, 1 בפברואר 2009

2009-02-01T13:10:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:10, 1 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]		[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]
	'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. ~~אחד המסעות בנתיב זה היה של פרעה סתי הוא סתי הראשון בשנת 1303 לפנה"ס. תאור מסעו מופיעה בתבליטים~~ ב~~"מקדש כרנק" בעיר בלוקסור~~. ~~הדרך שימשה גם לכובשים אחרים של ארץ~~ ישראל. ~~בין השאר בעת החדשה~~: ~~במאה ה~~-~~18 "מסע נפוליאון~~ ~~בארץ ישראל"~~. ~~ובהמאה ה~~-~~20 היו אלה הבריטים [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה~~\|~~במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]] ולקראת~~ [[~~מלחמת השחרור~~]] ~~היה זה הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל .~~		'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. לאחר [[יציאת מצרים]] ב[[פרשת בשלח]] אנו נתקלים בשמה. אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹקים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור\|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}

	==~~במקרא~~==		==מסעות בדרך פלישתים==

	~~לראשונה בכתובים אנו קוראים על דרך ארץ פלישתים~~ ב~~[[ספר שמות]]~~. ~~לאחר יציאת [[בני ישראל]], אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ~~ ישראל ~~בדרך זו~~. ~~שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא~~:		אחד המסעות בנתיב זה, אשר זכו לאזכור בהסטוריה, היה של פרעה סתי הוא סתי הראשון בשנת 1303 לפנה"ס. תאור מסעו מופיעה בתבליטים ב"מקדש כרנק" בעיר בלוקסור. הדרך שימשה גם לכובשים אחרים של ארץ ישראל. בין השאר בעת החדשה: במאה ה-18 "מסע נפוליאון בארץ ישראל". ובהמאה ה-20 היו אלה הבריטים [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה\|במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]] ולקראת [[מלחמת השחרור]] היה זה הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל .

	" ~~וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא:~~ ~~כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה~~. ~~וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת~~-~~הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם."~~ ~~{{מקור\|(~~[[~~ספר שמות~~]]~~, י"ג, י"ז,י"ח)}}~~

	==מסע פרעה סתי==		==מסע פרעה סתי==
שורה 43:		שורה 41:
	בין המימצאים נכללו חרפושיות וכן ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעת חותם של סתי הראשון.		בין המימצאים נכללו חרפושיות וכן ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעת חותם של סתי הראשון.

			==הקשר ל"דרך הים"==

			{{ערך מורחב\|ערך=[[דרך הים]]}}
			'''דרך הים''' (בלטינית Via Maris - וִיאָה מָרִיס) היא [[דרך]] עתיקה עוד מתקופת הברונזה שחיברה בימי קדם את [[מצרים]] עם [[סוריה]], אנטוליה (אסיה הקטנה) , ו[[ארם נהריים]] ([[אירן]] ו[[עירק]] של ימנו) כאשר חלק ממנה עבר בתחומה של ארץ ישראל.

			שמה המקורי של הדרך היה '''דרך ארץ פלשתים''', תזכורת לעובדה שהדרך עברה דרך מישור [[פלשתים]]. הדרך התפצלה באזור [[קיסריה]] לשתי דרכים, דרך אחת חצתה את הרי מנשה לכיוון [[מגידו]], והשנייה המשיכה לאורך הים עד [[דאר]], שם חצתה את ההרים. הדרכים התאחדו שוב על חוף [[ים כנרת\|ימת הכנרת]] והמשיכו צפונה.


	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

דניאל ונטורה ב־12:51, 1 בפברואר 2009

2009-02-01T12:51:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:51, 1 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים]]		[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg\|left\|thumb\|250px\|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים - המקור: צבי אילן, אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל, מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988]]
	'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. אחד המסעות בנתיב זה היה של פרעה סתי הוא סתי הראשון בשנת 1303 לפנה"ס. תאור מסעו מופיעה בתבליטים ב"מקדש כרנק" בעיר בלוקסור. הדרך שימשה גם לכובשים אחרים של ארץ ישראל. בין השאר בעת החדשה: במאה ה-18 "מסע נפוליאון בארץ ישראל". ובהמאה ה-20 היו אלה הבריטים [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה\|במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]] ולקראת [[מלחמת השחרור]] היה זה הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל .		'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. אחד המסעות בנתיב זה היה של פרעה סתי הוא סתי הראשון בשנת 1303 לפנה"ס. תאור מסעו מופיעה בתבליטים ב"מקדש כרנק" בעיר בלוקסור. הדרך שימשה גם לכובשים אחרים של ארץ ישראל. בין השאר בעת החדשה: במאה ה-18 "מסע נפוליאון בארץ ישראל". ובהמאה ה-20 היו אלה הבריטים [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה\|במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]] ולקראת [[מלחמת השחרור]] היה זה הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל .

דניאל ונטורה: דף חדש: ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים '''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הק...

2009-02-01T12:47:07Z

דף חדש: left|thumb|250px|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים '''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הק...

דף חדש

[[תמונה:Mamgurot derk herz plistim.jpg|left|thumb|250px|ממגורות חיטה בתחנה בדרך ארץ פלישתים]]
'''דרך ארץ פלישתים''' היא הדרך הקרובה והקצרה מ[[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]]. אחד המסעות בנתיב זה היה של פרעה סתי הוא סתי הראשון בשנת 1303 לפנה"ס. תאור מסעו מופיעה בתבליטים ב"מקדש כרנק" בעיר בלוקסור. הדרך שימשה גם לכובשים אחרים של ארץ ישראל. בין השאר בעת החדשה: במאה ה-18 "מסע נפוליאון בארץ ישראל". ובהמאה ה-20 היו אלה הבריטים [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]] ולקראת [[מלחמת השחרור]] היה זה הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל .

==במקרא==

לראשונה בכתובים אנו קוראים על דרך ארץ פלישתים ב[[ספר שמות]]. לאחר יציאת [[בני ישראל]], אלוקים מצוה על משה כי בני ישראל לא יעלו לארץ ישראל בדרך זו. שכן, היה חשש כי יתקלו באוייב ואז יבקשו לסגת חזרה למצרים וכך כתוב במקרא:

" וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם, וְלֹא-נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא: כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם." {{מקור|([[ספר שמות]], י"ג, י"ז,י"ח)}}

==מסע פרעה סתי==

צבי אילן בספרו מביא תאור מסעו של פרעה סתי ב"דרך ארץ פילשתים". התבליט מתאר את שובו של פרעה סתי מארץ כנען, כאשר הוא מוביל שלל ושבויים.

בתחילת המסלול:

* '''נחש של מלך''' - כנראה [[רפיח]].

כעשר תחנות מתוארות בדרך, 25 ק"מ מרחק בינהם - מהלך יום של שיירה. בכל תחנה בארות מים. יוצא כי את מדבר סיני עברו בעשרה ימים.

בסופו של המסלול מתוארות תחנות הקרובות זו לזו:

* '''המים המפרידים''' - נהר עם [[תנין|תנינים]] וצמחים אולי קני [[סוף|סּוף‏]]. בצידו המזרחי מצוי מבצר מעליו מעין גשר. כנראה הכוונה לזרוע המזרחית של ה[[נילוס]] הקרויה [[הזרוע הפֶ‏לוּ‏סית]] על שם העיר "פלוסיון" ששכנה לידם. המים הנפרדים נקראים במקרא "שִיחוֹר" שעליו נאמר שהוא גבול מצרים.
* קטע מים ובו דגים - מסמל את [[הים התיכון]].
* מבצר הקרוי "סילה" - "קנטרה" של ימינו.
* '''בית אריה'''
* '''מגדל של סתי''' - כנראה מִגדוֹ‏‏ל המקראית - אחת התחנות הראשונות של בני ישראל בדרך לארץ ישראל.
* '''באר חפר''' - ליד המגדל של סתי.

בהמשך הדרך עוד בארות כמו '''באר סתי המנצח'''.

הפרעונים הקימו בארות ומצודות לאורך הדרך לשם אספקת מים ומזון וכן להגנה מפני ה"בדווים" של אז "שוסי המדבר".

==חפירות ביר אל-עבד==

ליד יישוב בדואי בשם זה, ממערב להאחזות הנחל "נחל ים" לשעבר, נערכו חפירות ארכיאולוגיות על ידי חוקרי אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.

התחנה השתרע על 50 דונם. נחשפו בה שרידי מצודה, ארבע אסמים גדולים שעל רצפת שלושה מהם התגלו גרגירי [[תבואה]].במקום התגלו גם סימנים ל[[בריכה|בריכת]] אגירה. שרידים אלה מספרים לנו על תפקידה של תחנה בדרך:

# מתן הגנה באמצעות מצודה.
# אספקת מזון על ידי אסם.
# ואספת מים מבריכה.

בין המימצאים נכללו חרפושיות וכן ידיות של קנקני אגירה ועליהן טביעת חותם של סתי הראשון.

== לקריאה נוספת ==

* צבי אילן, '''סיני ורצועת עזה''', תרבות וחינוך - תל אביב, 1968.
* צבי אילן, '''אתמולים - מחקרים ותגליות בעברה של ארץ ישראל''', מודן - הוצאה לאור - תל אביב, 1988

[[קטגוריה:אתרי המקרא]]
[[קטגוריה:חצי האי סיני]]