https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9Dדם בתולים - היסטוריית גרסאות2026-04-06T11:06:20Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%9D_%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=78409&oldid=prevטישיו: כתבתי בויקיפדיה2012-10-10T17:04:57Z<p>כתבתי בויקיפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>ב[[הלכה]], '''דם בתולים''' הוא [[דם]] שיוצא מגופה של [[בתולה (הלכה)|בתולה]] שלא קיימה מעולם [[יחסי אישות (יהדות)|יחסי אישות]], בעקבות ביתוק [[קרום הבתולים]] במהלך יחסי אישות או לחלופין באמצעי אחר.<br />
<br />
==ההלכה==<br />
דם בתולים אינו מטמא את האשה כלל, אבל כיום נהוג (כמו שיפורט להלן) על פי ההלכה לפרוש מיד אחרי יחסי האישות הראשונים שמקיימים אחרי החתונה, אם האישה הייתה בתולה ולא קיימי יחסי אישות לפני החתונה, גם אם לא ברור שיצא דם בתולים, וזאת מחשש שמא יצא דם בתולים. ולמרות שדם בתולים אינו מטמא, יש לנהוג בו דיני טומאה. ועל פי זה נפסק בהלכה ש"[[חתן]] בועל בעילת מצווה - ופורש".<br />
<br />
בקרב מפרשי התלמוד קיימים שני פרשנויות לטומאה זו. יש הסבורים שהטעם הוא מפני שחששו חז"ל שמא נתערב בדם הבתולים דם נידה{{הערה|רא"ש כתובות פ"א סימן ט'}} ויש סבורים שחז"ל גזרו טומאה מדרבנן על דם בתולים.<br />
<br />
נחלקו ה[[ראשונים]] האם מותר לפרוש מיחסי האישות הראשונים כשה"[[פין|אבר]]" עדיין "[[זקפה|חי]]", יש הסבורים שבשונה ממי שקיים בטעות יחסי אישות עם אשתו כאשר היא טמאה בטומאת [[נדה]] שעליו לפרוש ב"אבר מת", כדי שלא יהנה מגופה של נדה דבר הכרוך באיסור [[כרת]], התירו חז"ל לפרוש מגופה של [[כלה]] בתולה ב"אבר חי"{{הערה|רא"ש במסכת נדה פרק עשירי}} ויש חולקים{{הערה|הראב"ד, מובא ברא"ש שם}}.<br />
===ההבדלה בין דם בתולים לדם נידה===<br />
כדי שלא לבלבל בין הרואה דם מחמת דם הבתולים ל[[דם נידה]], ולאחר שלוש פעמים - גם בינה לבין [[רואה מחמת תשמיש]], קבעו חז"ל ב[[משנה]]{{הערה|{{משנה נידה|י ע"א}} את מספר הימים שעד אז ניתן לתלות את הדם שהאישה רואה בדם הבתולים, בהתחשב במצבה הגופני של האישה ובכל הנתונים.<br />
<br />
*אשה המוגדרת כ[[קטנה (הלכה)|קטנה]] שלא הגיע זמנה לראות דם נידה (עדיין לא הגיעה לגיל 12) ונשאת, במקרה כזה יותר מסביר לתלות את הדם בבתוליה ולא בדם הנידה שאין מדרכה לראות, ולכן ניתן לתלות את הדם שרואה במשך ארבעת הימים הראשונים (לפי [[בית שמאי]]) בדם הבתולים, ולפי ההלכה שנפסקת כ[[בית הלל]] - עד שהפצע שהתהווה מחמת ביתוק הבתולים נתרפא. [[שמואל (אמורא)|שמואל]] אמר כי אינו יודע כיצד ניתן לדעת זאת, וככל הנראה הכוונה היא שכל עוד שלא עברה פעם אחת שבה שימשה מיטתה ללא דם, כך שנראה שהמכה התרפאה, ניתן לתלות בכך את הדם שרואה מחמת תשמיש. אך [[רב (אמורא)|רב]] נתן סימנים לדבר{{הערה|נידה סד ב}}<br />
<br />
*במקרה שהאישה שמוגדרת כ[[נערה (הלכה)|נערה]] או [[בוגרת]] שכבר הגיע זמנה לראות דם נידה, ההלכה חמורה יותר, שהרי סביר שהדם הוא דם נידה. ולכן לפי בית שמאי ניתן לתלות את הדם בדם בתולים רק לילה אחד, ולפי בית הלל ניתן מ[[יום רביעי]] (שאז היו נישאים בתקופת המשנה) עד [[מוצאי שבת]]. בפרשנות דברי בית הלל, פירש [[לוי בר סיסי]] שהכוונה היא שניתן לתלות רק ארבע פעמים את הדם בדם בתולין, אך אם שימשה בימים, כך שבמוצאי שבת היא משמשת בפעם החמישית או השישית - אי אפשר לתלות דם זה בדם בתולים, אך רב חלוק עליו וסובר שניתן לתלות את כל הדם שהיא רואה בארבעה ימים אלו בדם בתולים, שהרי נאמר "עד מוצאי שבת".<br />
<br />
*במקרה שהאישה מוגדרת כ"נערה" או "גדולה" שהגיע זמנה לראות דם נידה, ואף ראתה בפועל דם נידה, ההלכה חמורה יותר, ובמקרה כזה ניתן לתלות את הדם בדם הבתולים רק פעם אחת - לפי בית שמאי (הפעם הראשונה הנקראת "בעילת מצווה"), ולפי בית הלל כל הלילה. [[הלכה למעשה]] פוסק [[רב]] שיש להחמיר כבית שמאי, שבמקרה שראתה נותנים לה רק את הפעם הראשונה בה קויימו היחסים כדי לתלות את הדם בדם הבתולים. וב[[ראשונים]] נפסק שיש לנהוג כך בכל מקרה, גם בקטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה, כדי שלא לחלק בין אישה לאישה, דבר העלול להטעות את האנשים שאינם בקיאים בהלכה.<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:טהרת המשפחה]]</div>טישיו