דיעבד - היסטוריית גרסאות

62.0.34.134: /* הגדרה */

2018-02-21T09:57:36Z

הגדרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 21 בפברואר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''מעשה שלכתחילה היה אסור לעשותו, ודנים האם מועיל לאחר שנעשה באיסור''' {{מקור\|בסוגיא זו האריך לקח טוב ד, ה\|כן}}~~'''~~.~~'''~~		'''מעשה שלכתחילה היה אסור לעשותו, ודנים האם מועיל לאחר שנעשה באיסור''' {{מקור\|בסוגיא זו האריך לקח טוב ד, ה\|כן}}.

	'''לדוגמא''', לכתחילה אסור לחלל הקדש על פחות משוויו, אך אם חיללו מחולל בדיעבד {{מקור\|תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה\|כן}}.		'''לדוגמא''', לכתחילה אסור לחלל הקדש על פחות משוויו, אך אם חיללו מחולל בדיעבד {{מקור\|תוס' בבא מציעא נז. ד"ה ומר. אמנם פסקי התוס' חולין תחילת פרק ראשית הגז כתבו שמותר לחללו אפילו לכתחילה\|כן}}.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:11:12Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:45:22Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:45, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	==הגדרה==		==הגדרה==
	'''מעשה שלכתחילה היה אסור לעשותו, ודנים האם מועיל לאחר שנעשה באיסור''' {{מקור\|בסוגיא זו האריך לקח טוב ד, ה)\|כן}}'''.'''		'''מעשה שלכתחילה היה אסור לעשותו, ודנים האם מועיל לאחר שנעשה באיסור''' {{מקור\|בסוגיא זו האריך לקח טוב ד, ה)\|כן}}'''.'''

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:08:34Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:41:45Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

הצגת שינויים

הראל פוני: /* פרטי הדין */

2009-07-31T13:57:27Z

פרטי הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:57, 31 ביולי 2009
שורה 52:		שורה 52:

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''סדר של שני מעשים''' אינו מעכב ב[[דיעבד]]. ולכן, למשל, הקדים [[רקיקה]] ל[[חליצה]] כשר בדיעבד {{מקור\|(תוס' מנחות לח. ד"ה ואם))))}}. ו[[~~הלקח~~ טוב]] {{מקור\|(לקח טוב ה ד"ה והנה התוס' במנחות))))}} הסביר שהטעם לזה הוא שכיוון ששום מעשה לא חסר, אלא רק הסדר שונה, אינו פוסל. והביא עוד מקורות רבים שבחלקם הסדר מעכב ובחלקם לא.		'''סדר של שני מעשים''' אינו מעכב ב[[דיעבד]]. ולכן, למשל, הקדים [[רקיקה]] ל[[חליצה]] כשר בדיעבד {{מקור\|(תוס' מנחות לח. ד"ה ואם))))}}. וה[[לקח טוב]] {{מקור\|(לקח טוב ה ד"ה והנה התוס' במנחות))))}} הסביר שהטעם לזה הוא שכיוון ששום מעשה לא חסר, אלא רק הסדר שונה, אינו פוסל. והביא עוד מקורות רבים שבחלקם הסדר מעכב ובחלקם לא.

	'''מעשה שאם לא נעשה כלל אינו מעכב''', הסתפק ה[[לקח טוב]] {{מקור\|(ה ד"ה והנה ראיתי לברר))))}} מה הדין כשעשאו שלא כתיקנו, שאפשר שהוא גרוע יותר ובזה כן מעכב. כגון הקטרת [[אימורין]], שאם לא הקטירן כלל לא מעכב, מה הדין כשהקטירן שלא לשמן. והביא מקורות שמעכב ומקורות שלא מעכב.		'''מעשה שאם לא נעשה כלל אינו מעכב''', הסתפק ה[[לקח טוב]] {{מקור\|(ה ד"ה והנה ראיתי לברר))))}} מה הדין כשעשאו שלא כתיקנו, שאפשר שהוא גרוע יותר ובזה כן מעכב. כגון הקטרת [[אימורין]], שאם לא הקטירן כלל לא מעכב, מה הדין כשהקטירן שלא לשמן. והביא מקורות שמעכב ומקורות שלא מעכב.

הראל פוני: /* פרטי הדין */

2009-07-31T13:56:53Z

פרטי הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:56, 31 ביולי 2009
שורה 52:		שורה 52:

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	'''סדר של שני מעשים''' אינו מעכב ~~בדיעבד~~. ולכן, למשל, הקדים רקיקה ~~לחליצה~~ כשר בדיעבד {{מקור\|(תוס' מנחות לח. ד"ה ואם))))}}. ~~והלקח~~ טוב {{מקור\|(לקח טוב ה ד"ה והנה התוס' במנחות))))}} הסביר שהטעם לזה הוא שכיוון ששום מעשה לא חסר, אלא רק הסדר שונה, אינו פוסל. והביא עוד מקורות רבים שבחלקם הסדר מעכב ובחלקם לא.		'''סדר של שני מעשים''' אינו מעכב ב[[דיעבד]]. ולכן, למשל, הקדים [[רקיקה]] ל[[חליצה]] כשר בדיעבד {{מקור\|(תוס' מנחות לח. ד"ה ואם))))}}. ו[[הלקח טוב]] {{מקור\|(לקח טוב ה ד"ה והנה התוס' במנחות))))}} הסביר שהטעם לזה הוא שכיוון ששום מעשה לא חסר, אלא רק הסדר שונה, אינו פוסל. והביא עוד מקורות רבים שבחלקם הסדר מעכב ובחלקם לא.

	'''מעשה שאם לא נעשה כלל אינו מעכב''', הסתפק הלקח טוב {{מקור\|(ה ד"ה והנה ראיתי לברר))))}} מה הדין כשעשאו שלא כתיקנו, שאפשר שהוא גרוע יותר ובזה כן מעכב. כגון הקטרת אימורין, שאם לא הקטירן כלל לא מעכב, מה הדין כשהקטירן שלא לשמן. והביא מקורות שמעכב ומקורות שלא מעכב.

			'''מעשה שאם לא נעשה כלל אינו מעכב''', הסתפק ה[[לקח טוב]] {{מקור\|(ה ד"ה והנה ראיתי לברר))))}} מה הדין כשעשאו שלא כתיקנו, שאפשר שהוא גרוע יותר ובזה כן מעכב. כגון הקטרת [[אימורין]], שאם לא הקטירן כלל לא מעכב, מה הדין כשהקטירן שלא לשמן. והביא מקורות שמעכב ומקורות שלא מעכב.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

הראל פוני: /* בדינים שונים */

2009-07-31T13:54:49Z

בדינים שונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:54, 31 ביולי 2009
שורה 41:		שורה 41:

	==בדינים שונים==		==בדינים שונים==
	'''אין מבטלין איסור לכתחילה''' - בדיעבד, אם ביטל את האיסור, ~~בשוגג~~ מותר ~~ובמזיד~~ אסור {{מקור\|(משנה תרומות ה-ט))))}}, שקנסוהו חכמים על שביטל איסור {{מקור\|(רמב"ם בפירוש המשנה שם))))}}.		'''אין מבטלין איסור לכתחילה''' - בדיעבד, אם ביטל את האיסור, ב[[שוגג]] מותר ו[[במזיד]] אסור {{מקור\|(משנה תרומות ה-ט))))}}, שקנסוהו חכמים על שביטל איסור {{מקור\|(רמב"ם בפירוש המשנה שם))))}}.

	'''טבילה''' - עיקר הדין אינו הטבילה עצמה (הפעולה) אלא שהאדם יטהר (התוצאה). ולכן לא שייך שיהיו בטבילה דינים שפוסלים רק לכתחילה אך בדיעבד טהור (כגון שנאמר שלכתחילה צריך ביאת מים בבית הסתרים אך בדיעבד טהור), שכיוון שבדיעבד טהור - התורה לא הקפידה גם לכתחילה, שהעיקר רק שיטהר {{מקור\|(תוס' נידה סו: ד"ה כל))))}}.		'''טבילה''' - עיקר הדין אינו הטבילה עצמה (הפעולה) אלא שהאדם יטהר (התוצאה). ולכן לא שייך שיהיו בטבילה דינים שפוסלים רק לכתחילה אך בדיעבד טהור (כגון שנאמר שלכתחילה צריך ביאת מים בבית הסתרים אך בדיעבד טהור), שכיוון שבדיעבד טהור - התורה לא הקפידה גם לכתחילה, שהעיקר רק שיטהר {{מקור\|(תוס' נידה סו: ד"ה כל))))}}.

	'''אסור לאכול קודשים קודם הקטרת אימורין''', אך אם אבדו ~~האימורין~~ - מותר לאכול את הבשר. ובטעם לזה חקר ר' שמואל האם מצוות הקטרה אוסרת את אכילת הבשר, ולכן כשאבדו האימורין ופקעה מצוות ההקטרה, ממילא הבשר מותר. או שאיסור אכילת הקודשים נשאר עד הקטרת האימורין, שההקטרה היא המתירתו לכתחילה, ורק כשאבדו האימורין התורה התירתו בדיעבד בלא הקטרתם {{מקור\|(חידושי ר' שמואל נדרים עמוד צז, רז))))}}.		'''אסור לאכול קודשים קודם הקטרת אימורין''', אך אם אבדו ה[[אימורים]] - מותר לאכול את הבשר. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל רוזובסקי]] האם מצוות הקטרה אוסרת את אכילת הבשר, ולכן כשאבדו האימורין ופקעה מצוות ההקטרה, ממילא הבשר מותר. או שאיסור אכילת הקודשים נשאר עד הקטרת האימורין, שההקטרה היא המתירתו לכתחילה, ורק כשאבדו האימורין התורה התירתו בדיעבד בלא הקטרתם {{מקור\|(חידושי ר' שמואל [[נדרים]] עמוד צז, רז))))}}.

	'''מוכר עצמו לעבד עברי''' - רק כשהעני ביותר מותר לו למכור עצמו {{מקור\|(רמב"ם עבדים א-א))))}}. ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: המנחת חינוך {{מקור\|(מב))))}} ~~וספר~~ המקנה {{מקור\|(על קידושין טו.))))}} כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך ערוך השולחן {{מקור\|(יו"ד רסז-קלח))))}} כתב ~~שבדיעבד~~ מכור {{מקור\|(דן בזה מנחת נתן קידושין יג))))}}.		'''מוכר עצמו לעבד עברי''' - רק כשהעני ביותר מותר לו למכור עצמו {{מקור\|(רמב"ם עבדים א-א))))}}. ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: [[המנחת חינוך]] {{מקור\|(מב))))}} ו[[ספר המקנה]] {{מקור\|(על [[קידושין]] טו.))))}} כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך [[ערוך השולחן]] {{מקור\|(יו"ד רסז-קלח))))}} כתב ש[[בדיעבד]] מכור {{מקור\|(דן בזה מנחת נתן קידושין יג))))}}.

	'''זה נהנה וזה לא חסר''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - היא בעיה ~~בגמרא~~ {{מקור\|(בבלי:בבא קמא כ.))))}}. אך לכתחילה ברור שאדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק ~~הגמרא~~ הוא רק בדיעבד האם צריך לשלם לו {{מקור\|(~~תוס'~~ בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין))))}}.		'''[[זה נהנה וזה לא חסר]]''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - היא בעיה ב[[גמרא]] {{מקור\|([[בבלי]]:[[בבא קמא]] כ.))))}}. אך [[לכתחילה]] ברור שאדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק ה[[גמרא]] הוא רק [[בדיעבד]] האם צריך לשלם לו {{מקור\|([[תוספות]] [[בבא בתרא]] יב: סוף ד"ה כופין))))}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T15:52:45Z

טיפול בתבנית מקור

הצגת שינויים

Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור

2009-03-17T15:50:27Z

טיפול בתבנית מקור

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:54, 31 ביולי 2009
שורה 41:		שורה 41:

	==בדינים שונים==		==בדינים שונים==
	'''אין מבטלין איסור לכתחילה''' - בדיעבד, אם ביטל את האיסור, ~~בשוגג~~ מותר ~~ובמזיד~~ אסור {{מקור\|(משנה תרומות ה-ט))))}}, שקנסוהו חכמים על שביטל איסור {{מקור\|(רמב"ם בפירוש המשנה שם))))}}.		'''אין מבטלין איסור לכתחילה''' - בדיעבד, אם ביטל את האיסור, ב[[שוגג]] מותר ו[[במזיד]] אסור {{מקור\|(משנה תרומות ה-ט))))}}, שקנסוהו חכמים על שביטל איסור {{מקור\|(רמב"ם בפירוש המשנה שם))))}}.

	'''טבילה''' - עיקר הדין אינו הטבילה עצמה (הפעולה) אלא שהאדם יטהר (התוצאה). ולכן לא שייך שיהיו בטבילה דינים שפוסלים רק לכתחילה אך בדיעבד טהור (כגון שנאמר שלכתחילה צריך ביאת מים בבית הסתרים אך בדיעבד טהור), שכיוון שבדיעבד טהור - התורה לא הקפידה גם לכתחילה, שהעיקר רק שיטהר {{מקור\|(תוס' נידה סו: ד"ה כל))))}}.		'''טבילה''' - עיקר הדין אינו הטבילה עצמה (הפעולה) אלא שהאדם יטהר (התוצאה). ולכן לא שייך שיהיו בטבילה דינים שפוסלים רק לכתחילה אך בדיעבד טהור (כגון שנאמר שלכתחילה צריך ביאת מים בבית הסתרים אך בדיעבד טהור), שכיוון שבדיעבד טהור - התורה לא הקפידה גם לכתחילה, שהעיקר רק שיטהר {{מקור\|(תוס' נידה סו: ד"ה כל))))}}.

	'''אסור לאכול קודשים קודם הקטרת אימורין''', אך אם אבדו ~~האימורין~~ - מותר לאכול את הבשר. ובטעם לזה חקר ר' שמואל האם מצוות הקטרה אוסרת את אכילת הבשר, ולכן כשאבדו האימורין ופקעה מצוות ההקטרה, ממילא הבשר מותר. או שאיסור אכילת הקודשים נשאר עד הקטרת האימורין, שההקטרה היא המתירתו לכתחילה, ורק כשאבדו האימורין התורה התירתו בדיעבד בלא הקטרתם {{מקור\|(חידושי ר' שמואל נדרים עמוד צז, רז))))}}.		'''אסור לאכול קודשים קודם הקטרת אימורין''', אך אם אבדו ה[[אימורים]] - מותר לאכול את הבשר. ובטעם לזה חקר [[ר' שמואל רוזובסקי]] האם מצוות הקטרה אוסרת את אכילת הבשר, ולכן כשאבדו האימורין ופקעה מצוות ההקטרה, ממילא הבשר מותר. או שאיסור אכילת הקודשים נשאר עד הקטרת האימורין, שההקטרה היא המתירתו לכתחילה, ורק כשאבדו האימורין התורה התירתו בדיעבד בלא הקטרתם {{מקור\|(חידושי ר' שמואל [[נדרים]] עמוד צז, רז))))}}.

	'''מוכר עצמו לעבד עברי''' - רק כשהעני ביותר מותר לו למכור עצמו {{מקור\|(רמב"ם עבדים א-א))))}}. ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: המנחת חינוך {{מקור\|(מב))))}} ~~וספר~~ המקנה {{מקור\|(על קידושין טו.))))}} כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך ערוך השולחן {{מקור\|(יו"ד רסז-קלח))))}} כתב ~~שבדיעבד~~ מכור {{מקור\|(דן בזה מנחת נתן קידושין יג))))}}.		'''מוכר עצמו לעבד עברי''' - רק כשהעני ביותר מותר לו למכור עצמו {{מקור\|(רמב"ם עבדים א-א))))}}. ואם מכר את עצמו כשלא העני - נחלקו האחרונים: [[המנחת חינוך]] {{מקור\|(מב))))}} ו[[ספר המקנה]] {{מקור\|(על [[קידושין]] טו.))))}} כתבו שהמכירה לא חלה כלל, אך [[ערוך השולחן]] {{מקור\|(יו"ד רסז-קלח))))}} כתב ש[[בדיעבד]] מכור {{מקור\|(דן בזה מנחת נתן קידושין יג))))}}.

	'''זה נהנה וזה לא חסר''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - היא בעיה ~~בגמרא~~ {{מקור\|(בבלי:בבא קמא כ.))))}}. אך לכתחילה ברור שאדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק ~~הגמרא~~ הוא רק בדיעבד האם צריך לשלם לו {{מקור\|(~~תוס'~~ בבא בתרא יב: סוף ד"ה כופין))))}}.		'''[[זה נהנה וזה לא חסר]]''', כגון הדר בחצר חבירו שלא מדעתו כשהוא גברא דעביד למיגר וחצר דלא קיימא לאגרא - היא בעיה ב[[גמרא]] {{מקור\|([[בבלי]]:[[בבא קמא]] כ.))))}}. אך [[לכתחילה]] ברור שאדם יכול למחות בחבירו שלא יהנה ממנו גם אם אין לו שום חיסרון, כגון למחות בו שלא יכנס לדור בחצירו, וכל ספק ה[[גמרא]] הוא רק [[בדיעבד]] האם צריך לשלם לו {{מקור\|([[תוספות]] [[בבא בתרא]] יב: סוף ד"ה כופין))))}}.

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==