דיבת הארץ - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* לא תסגיר עבד */

2019-07-10T08:00:01Z

לא תסגיר עבד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:00, 10 ביולי 2019
שורה 66:		שורה 66:
	מאיסור דיבת הארץ, רואים שה' חפץ שנכבדה. לכן מצאנו כמה וכמה מצוות והנהגות טובות, כדי להרבות בכבודה של ארץ ישראל:		מאיסור דיבת הארץ, רואים שה' חפץ שנכבדה. לכן מצאנו כמה וכמה מצוות והנהגות טובות, כדי להרבות בכבודה של ארץ ישראל:
	=== לא תסגיר עבד ===		=== לא תסגיר עבד ===
	כתב החינוך{{~~הערה~~\|~~מצווה~~ תקסח}}: "שלא להחזיר עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל. משרשי המצוה: מה שזכרנו שרצה האל לכבוד הארץ שהבורח לשם ינצל מעבדות, כדי שנתן אל לבנו כבוד המקום ונקבע בלבבנו בהיותנו שם יראת השם יתעלה. וכל זה להועיל לעמו ולזכותם כי חפץ חסד הוא".		כתב [[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת כי תצא תקסח\|מצוות-חינוך-כי-תצא\|תקסח\|null}}: "שלא להחזיר עבד שברח מאדוניו מחוצה לארץ לארץ ישראל. משרשי המצוה: מה שזכרנו שרצה האל לכבוד הארץ שהבורח לשם ינצל מעבדות, כדי שנתן אל לבנו כבוד המקום ונקבע בלבבנו בהיותנו שם יראת השם יתעלה. וכל זה להועיל לעמו ולזכותם כי חפץ חסד הוא".

	=== ברכת הים הגדול ===		=== ברכת הים הגדול ===
	הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, יש מפרשים שהוא ים התיכון, שעוברים בו לארץ ישראל, ומפני חשיבותה של ארץ ישראל נקרא ים הגדול{{הערה\|שו"ע או"ח רכ"ח}}.		הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, יש מפרשים שהוא ים התיכון, שעוברים בו לארץ ישראל, ומפני חשיבותה של ארץ ישראל נקרא ים הגדול{{הערה\|שו"ע או"ח רכ"ח}}.

Wikiboss: /* יופי ארץ ישראל */

2019-07-10T07:58:33Z

יופי ארץ ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:58, 10 ביולי 2019
שורה 81:		שורה 81:
	על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ', ולאחריהן מברכים 'בורא נפשות רבות', חוץ מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל שמברכין עליהן ברכה אחת מעין שלש, והטעם, לחלוק כבוד לארץ ישראל, כי הוא מעין כל הברכות, ותקנו ברכה זו כנגדה לכבודה{{הערה\| של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה (ב)}}.		על פירות האילן מברך 'בורא פרי העץ', ולאחריהן מברכים 'בורא נפשות רבות', חוץ מהפירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל שמברכין עליהן ברכה אחת מעין שלש, והטעם, לחלוק כבוד לארץ ישראל, כי הוא מעין כל הברכות, ותקנו ברכה זו כנגדה לכבודה{{הערה\| של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה (ב)}}.
	=== יופי ארץ ישראל ===		=== יופי ארץ ישראל ===
	~~המשנה~~ במסכת בבא בתרא (ב~~', ז') אומרת מרחיקין~~ את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמישים אמה ומבארת הגמרא שם (כד, ב) מאי טעמא אמר עולא משום נויי העיר.		במסכת [[בבא בתרא]] {{#makor-new:בבא בתרא כד ב\|בבלי-בבא-בתרא\|כד\|ב}} מובא שיש להרחיק את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמישים אמה ומבארת הגמרא שם (כד, ב) מאי טעמא אמר עולא משום נויי העיר. [[רש"י]] מבאר שדין הרחקת אילן מן העיר הוא תקנה מיוחדת שחכמינו תקנו משום "תפארת ארץ ישראל" כדי להבטיח את היופי החיצוני של הערים בארץ ישראל.
	רש"י מבאר שדין הרחקת אילן מן העיר הוא תקנה מיוחדת שחכמינו תקנו משום "תפארת ארץ ישראל" כדי להבטיח את היופי החיצוני של הערים בארץ ישראל.
	=== דין חדש ===		=== דין חדש ===
	נגמר דינו וברח מארץ ישראל לחוצה לה... אין סותרין את דינו אלא כל מקום שיעמדו בו שנים ויעידו שנגמר דינו בבית דין פלוני על ידי פלוני ופלוני עדים יהרג. הא כל שנגמר דינו בחוצה לארץ ובא לו לארץ סותרין את דינו ודנין אותו כתחלה מפני זכותה וכבודה של ארץ ישראל{{הערה\| בית הבחירה למאירי מסכת מכות דף ז עמוד א }}		נגמר דינו וברח מארץ ישראל לחוצה לה... אין סותרין את דינו אלא כל מקום שיעמדו בו שנים ויעידו שנגמר דינו בבית דין פלוני על ידי פלוני ופלוני עדים יהרג. הא כל שנגמר דינו בחוצה לארץ ובא לו לארץ סותרין את דינו ודנין אותו כתחלה מפני זכותה וכבודה של ארץ ישראל{{הערה\| בית הבחירה למאירי מסכת מכות דף ז עמוד א }}

Wikiboss: /* אתרוגי ארץ ישראל */

2019-07-10T07:57:14Z

אתרוגי ארץ ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:57, 10 ביולי 2019
שורה 74:		שורה 74:
	עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. כתב רש"י{{הערה\| דברים פרק א פסוק ז }}: עד הנהר הגדול - מפני שנזכר עם ארץ ישראל, קראו גדול. ובמדרש{{הערה\| פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ב }}: מפני כבוד ארץ ישראל נקרא לשם גדול.		עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. כתב רש"י{{הערה\| דברים פרק א פסוק ז }}: עד הנהר הגדול - מפני שנזכר עם ארץ ישראל, קראו גדול. ובמדרש{{הערה\| פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק ב }}: מפני כבוד ארץ ישראל נקרא לשם גדול.
	=== אתרוגי ארץ ישראל ===		=== אתרוגי ארץ ישראל ===
	בעל ערוך השלחן כתב במכתב{{הערה\| מובא בחשוקי חמד פסחים דף לו עמוד ב}}: הנכון לאיש הישראלי לבכר פרי ארצנו הקדושה על פרי ארץ העמים, איה כבודו יתברך איה כבוד התורה הקדושה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל, איה כבוד משה רבינו שהתחנן אעברה נא ואראה הארץ הטוב, ומה שונים דרכנו מדרכי רבותינו חכמי התלמוד שלהי כתובות (קיא, ב), דרבי אבא מנשק כיפי דעכו ורבי חייא מגנדר בעפרה, שנאמר (תהלים קב, טו) "כי רצו עבדיך את אבניה", ואילו האנשים מגנדרים בעפרא דארץ אחרת ומנשקים פירותיהם, וישליכו פריה וטובה של ארץ הקדושה ככלי אין חפץ בו, יעו"ש.		בעל [[ערוך השלחן]] כתב במכתב{{הערה\| מובא בחשוקי חמד פסחים דף לו עמוד ב}}: הנכון לאיש הישראלי לבכר פרי ארצנו הקדושה על פרי ארץ העמים, איה כבודו יתברך איה כבוד התורה הקדושה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל, איה כבוד משה רבינו שהתחנן אעברה נא ואראה הארץ הטוב, ומה שונים דרכנו מדרכי רבותינו חכמי התלמוד שלהי כתובות (קיא, ב), דרבי אבא מנשק כיפי דעכו ורבי חייא מגנדר בעפרה, שנאמר (תהלים קב, טו) "כי רצו עבדיך את אבניה", ואילו האנשים מגנדרים בעפרא דארץ אחרת ומנשקים פירותיהם, וישליכו פריה וטובה של ארץ הקדושה ככלי אין חפץ בו, יעו"ש.

	=== לציין ארץ הקרובה לא"י ===		=== לציין ארץ הקרובה לא"י ===
	נאמר במשנה{{הערה\|כתובות דף קי ע"ב }}: נשא אשה בארץ ישראל, וגרשה בקפוטקיא... כתב הרמב"ם (בפירוש המשנה) וקפוטקיא הוא כפתור... וייחד אותה על דרך משל, מפני שהיא קרובה לארץ ישראל, עכ"ל. הכוונה היא שעל דרך משל יש להביא ארץ הקרובה לארץ ישראל, כדי לחלוק לה כבוד, והוא כבוד לארצנו, כשמביאים דוגמא מסביב אליה, וכעין מה שכתב רש"י על נהר פרת{{הערה\| חשוקי חמד כתובות דף קי עמוד ב}}.		נאמר במשנה{{הערה\|כתובות דף קי ע"ב }}: נשא אשה בארץ ישראל, וגרשה בקפוטקיא... כתב הרמב"ם (בפירוש המשנה) וקפוטקיא הוא כפתור... וייחד אותה על דרך משל, מפני שהיא קרובה לארץ ישראל, עכ"ל. הכוונה היא שעל דרך משל יש להביא ארץ הקרובה לארץ ישראל, כדי לחלוק לה כבוד, והוא כבוד לארצנו, כשמביאים דוגמא מסביב אליה, וכעין מה שכתב רש"י על נהר פרת{{הערה\| חשוקי חמד כתובות דף קי עמוד ב}}.

Wikiboss: /* משרשי המצווה */

2019-07-10T07:56:50Z

משרשי המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:56, 10 ביולי 2019
שורה 59:		שורה 59:
	בנבואת ישעיהו נאמר (ישעיהו פרק סב, ד) "לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְיָ בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל". הנביא ממשיל את הקשר בין העם לארצו לקשר של נישואין.		בנבואת ישעיהו נאמר (ישעיהו פרק סב, ד) "לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ יְיָ בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל". הנביא ממשיל את הקשר בין העם לארצו לקשר של נישואין.

	כשאוהבים מישהו אהבה שאינה תלויה בדבר, הרי לפי הנמשל של בני הזוג גם אם האישה אינה יפה אוביקטיבית הרי סוביקטיבית לפי דעתו של הבעל היא היפה מכולן, שכן קשר אהבה הוא פנימי עצמותי נשמתי ואינו תלוי בהזדקנות או פגמים חיצוניים. כמו שכתב החינוך {{~~הערה~~\|~~מצוה~~ תקפב}} בטעם מצוות ושמח שנה אחת: שנשב עם האשה המיוחדת לנו להקים זרע שנה שלמה מעת שנשא אותה כדי להרגיל הטבע עמה ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פעלה בלב, עד שיבא אצל הטבע כל מעשה אשה אחרת וכל עניניה דרך זרות, כי כל טבע ברוב יבקש ויאהב מה שרגיל בו.		כשאוהבים מישהו אהבה שאינה תלויה בדבר, הרי לפי הנמשל של בני הזוג גם אם האישה אינה יפה אוביקטיבית הרי סוביקטיבית לפי דעתו של הבעל היא היפה מכולן, שכן קשר אהבה הוא פנימי עצמותי נשמתי ואינו תלוי בהזדקנות או פגמים חיצוניים. כמו שכתב [[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת כי תצא תקפב\|מצוות-חינוך-כי-תצא\|תקפב\|null}} בטעם מצוות ושמח שנה אחת: שנשב עם האשה המיוחדת לנו להקים זרע שנה שלמה מעת שנשא אותה כדי להרגיל הטבע עמה ולהדביק הרצון אצלה ולהכניס ציורה וכל פעלה בלב, עד שיבא אצל הטבע כל מעשה אשה אחרת וכל עניניה דרך זרות, כי כל טבע ברוב יבקש ויאהב מה שרגיל בו.

	ומכאן לנמשל למרות שארצות אחרות יפות ומרשימות מבחינה חיצונית, ארץ ישראל היא היפה מכולן כי הקשר שלנו אליה הוא פנימי עצמותי רוחני ואינו תלוי ביופיה החיצוני, אם איננו מרגישים כך סימן הוא שאיננו אוהבים אותה ומחוברים אליה בדרגה המתאימה<ref>ארץ צלצל כנפיים ראה [https://drive.google.com/open?id=1bVWdg5e68eXZ4wRVGlFDisr8HTVPoXJy כאן]</ref>.		ומכאן לנמשל למרות שארצות אחרות יפות ומרשימות מבחינה חיצונית, ארץ ישראל היא היפה מכולן כי הקשר שלנו אליה הוא פנימי עצמותי רוחני ואינו תלוי ביופיה החיצוני, אם איננו מרגישים כך סימן הוא שאיננו אוהבים אותה ומחוברים אליה בדרגה המתאימה<ref>ארץ צלצל כנפיים ראה [https://drive.google.com/open?id=1bVWdg5e68eXZ4wRVGlFDisr8HTVPoXJy כאן]</ref>.

	== כבודה של ארץ ישראל ==		== כבודה של ארץ ישראל ==
	מאיסור דיבת הארץ, רואים שה' חפץ שנכבדה. לכן מצאנו כמה וכמה מצוות והנהגות טובות, כדי להרבות בכבודה של ארץ ישראל:		מאיסור דיבת הארץ, רואים שה' חפץ שנכבדה. לכן מצאנו כמה וכמה מצוות והנהגות טובות, כדי להרבות בכבודה של ארץ ישראל:

Wikiboss: /* לקריאה נוספת */

2019-07-10T07:47:19Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:47, 10 ביולי 2019
שורה 89:		שורה 89:

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==
			* [https://ph.yhb.org.il/06-03-11/ המצווה לשבח את הארץ והאיסור לדבר בגנותה], [[הרב אליעזר מלמד]]
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13867 הלימוד מחטא המרגלים לדורנו] אתר ישיבה
	* מאמר [https://drive.google.com/open?id=1Ww8hB9_z5QFsxRbcmIt_cvRIWFX-djIl טובה הארץ מאד מאד].		* מאמר [https://drive.google.com/open?id=1Ww8hB9_z5QFsxRbcmIt_cvRIWFX-djIl טובה הארץ מאד מאד].
	* מאמר [https://drive.google.com/open?id=17ih_dwWkgIzY_ie1fitcy1w8cdIWuNYs בענין איסור לדבר לשון הרע על ארץ ישראל].		* מאמר [https://drive.google.com/open?id=17ih_dwWkgIzY_ie1fitcy1w8cdIWuNYs בענין איסור לדבר לשון הרע על ארץ ישראל].

אריה יונה: הרחבה, עדכון

2019-07-09T00:09:24Z

הרחבה, עדכון

הצגת שינויים

אריה יונה: ערך חדש

2019-07-05T10:01:32Z

ערך חדש

דף חדש

[[קובץ:דיבת הארץ.jpg|ממוזער|יהודי שתלה שלט זה על מזגנו שלא להוציא דיבת הארץ, [https://drive.google.com/open?id=1L_vC3lp088qX6wCOoXAjyzLbmmXaIoTo ראה כאן]]]
'''דיבת הארץ''' היא אמירה הפוגעת בכבודה של [[ארץ ישראל]]. התורה רואה בדיבת הארץ חטא חמור, שבגינו [[שנים עשר המרגלים|המרגלים]] קיבלו עונש מוות. ואין להם חלק ל[[העולם הבא|עולם הבא.]]
== המקור במקרא ==
המושג מופיע בתורה בקשר ל[[שנים עשר המרגלים|מרגלים]], שבשובם מתור הארץ דיברו בגנות ארץ ישראל, שיש בתוכה עם חזק מאוד, ערים גדולות ובצורות ואנשים ענקיים שלא ניתן לכבשם, כנאמר{{הערה| במדבר פרק יג, לב}} {{ציטוטון|וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת}}. בזה גרמו, שעם ישראל, לא רצו להיכנס לארץ ישראל.

מחמת זה נענשו המרגלים בעונש מוות, כנאמר{{הערה| במדבר פרק יד, לז}} {{ציטוטון|וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה'}}.
== גדרה מהותה וחומרתה ==
=== הגדרת האיסור ===
דיבור אפילו של אמת הגורם לבני אדם, חוסר אהבה וחיבה לאדמת ארץ ישראל.

כל דיבור לא טוב, הגורם לגנות אפילו של אמה אחת מארץ ישראל, הן מצד האויר, הן מצד קור וחום, הן מצד הפירות, והן בעניין הבניין וכיוצא, ואפילו בעת חורבנה שהיא ביד הגוים, והבתים הם של הגויים, כל זה בכלל מוציא דיבה על א"י{{הערה|בניהו בן יהוידע על כתובות דף קיב/ב}}.

'''אפילו להשוות מקום לא"י ולומר על ארץ אחרת שטובה היא כארץ ישראל אסור'''{{הערה|גמ' סנהדרין צד, א. "אבל ישראל, כשהגלה אותם סנחריב, ספרו בגנותה של ארץ ישראל. כי מטו "שוש" [כשהגיעו למקום ששמו שוש], אמרי: שויא כי ארעין [מקום זה שוה כארצנו]}}.
=== מהות האיסור וטעמו ===
אף שאיסור [[לשון הרע]] נאמר רק שמוציא גנאי על בני אדם ולא על חפצים דוממים, על ארץ ישראל יש איסור לשון הרע.

'''טעם הדבר''': לשון הרע הוא כנגד המצווה של [[ואהבת לרעך כמוך]], מאחר שהתורה מטילה עלינו חובת [[חיבת הארץ]], ממילא במקביל כנגד חיבת הארץ יש איסור הוצאת דיבה על הארץ, כשם שיש איסור לשון הרע כנגד מצות [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]]{{הערה|ר' [[דוד יצחק מן|דוד מן]], באר מרים חלק ב עמוד צ"ב}}.
=== חומרת האיסור ===
איסור לשה"ר על ארץ ישראל חמור הוא בעיני ה' עד מאוד, כמו שכתב האור שמח במכתבו''{{הערה| התפרסם בכתב עת 'התור' ירושלים תרפ"ב גליון ג'}}:'' "הקפיד השי"ת על כבוד הארץ יותר מעל כבודו כביכול, עד שבעשיית העגל, אחרי שובם מחל להם השי"ת 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו' (שמות לב, יד), ועל הוציאם דבת הארץ, וימאסו בארץ חמדה, נשבע ה' ולא ינחם, כמו שנאמר (במדבר יד, מב) 'אל תעלו' וגו'".
== הלכות ומנהגים ==
האיסור הוא רק שמזכיר את ארץ ישראל כגון שאומר חם בארץ ישראל, וק"ו שמשווה את הארץ למקומות אחרים יותר טובים, אבל אם רק אומר חם כאן או קר כאן מאוד אין בזה איסור''{{הערה|שו"ת ארץ ישראל עמ' רצ"ז}}.''

גם לדבר על התושבים של ארץ ישראל, בצורה שגורם ריחוק מהארץ הרי זה אסור, שכבוד יושביה הוא כבודה, ובקלונם יש בזיון וצער לארץ הקודש חס וחלילה{{הערה| שער החצר סימן רמט}}.
=== מניעת הרהור דיבה ===
לא זו בלבד שאסור להתלונן על תנאי הישיבה בארץ ישראל מפאת חיבת הארץ, אלא מצווה על האדם לכלכל את צעדיו כדי למנוע מצב שיעלה בו או בחבריו, אפילו הרהור של תרעומת על תנאי הישיבה בארץ ישראל

כמו שמספרת הגמ' (כתובות קי"ב, ב) על רבי אמי ורבי אסי, שהיו עוברים בלימודם בקיץ ממקום שמש למקום צל ובחורף ממקום צל למקום שמש כדי שלא יוכלו להתרעם על ישיבת ארץ ישראל כל זאת מתוך [[אהבת ארץ ישראל]].

וכן הגמרא (שם) מספרת על רבי חנינא שהיה מתקן את מכשולי העיר מחמת חיבת הארץ שהייתה חביבה עליו ומחזר שלא יצא שם רע על הדרכים. לכן צריך להיזהר לשמור על ניקיון הדרכים והרחובות בארץ ישראל{{הערה|עלי תמר, ירושלמי שביעית ד, ז}}

יש הלומדים מכאן, שיש מצווה לקנות ולהפעיל מזגן קירור בעונת הקיץ, כדי שלא יתרעמו אנשים על החום בארץ{{הערה|שו"ת ארץ ישראל עמ' כ"א}}.

בנין שרוב השכנים התקינו סורגים מסוג אחיד, כדי שלא לכער את הבניין, ובא שכן וטוען שהסורגים האלו הם יקרים ומיותרים, ולכן רוצה להתקין סורגים פשוטים, אם הבניין בארץ ישראל, בוודאי אסור שיש מקום לחשוש שלא יוציאו לעז על הבניינים בארץ ישראל שאינם יפים{{הערה|חשוקי חמד בבא בתרא דף כד עמוד ב'}}.

=== לדבר בשבחה ===
כמו שחטא המרגלים עלה על כל החטאים, אפילו בחטא העגל לא נענשו כמו על חטא המרגלים שדברו בגנות ארץ ישראל. מידה טובה מרובה מצווה גדולה לספר בשבחה וטובה של ארץ ישראל, שעל ידי זה יעורר אהבתה{{הערה| הגאון מהר"ם פנעט זצ"ל, יתד נאמן מוסף שבת קודש, שלח תשע"ד, עמוד 31}}.

בכל פעם שמזכירים את ארץ ישראל מצווה להזכיר שבחה, כמו שכתב ה[[דוד אבודרהם|אבודרהם]]{{הערה|פירושו לברהמ"ז}} אנו צריכים לספר בשבח הארץ כדי שישתוקקו לה הנפשות.

המאירי כתב{{הערה|למסכת ברכות דף מח, ב}} כי כל מי שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו הואיל והזכיר את הארץ ראוי לו להזכיר בשבחה ושבח ראשון שיצא מפי הקב"ה על הארץ היה בנסח זה שנ' וארד להצילו וגו' אל ארץ טובה ורחבה.

== ראו גם ==
* [[אהבת ארץ ישראל]]
* [[לשון הרע]]

== לקריאה נוספת ==
* מאמר [https://drive.google.com/open?id=1Ww8hB9_z5QFsxRbcmIt_cvRIWFX-djIl טובה הארץ מאד מאד]
* מאמר [https://drive.google.com/open?id=17ih_dwWkgIzY_ie1fitcy1w8cdIWuNYs בענין איסור לדבר לשון הרע על ארץ ישראל]
*שיעורים בנושא "דיבת הארץ" [https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim.aspx?Lang=Hebrew&Path=Hebrew%7cHMusar%7cSichot%7cRav_Het-Mem%7cR2331-1&SPath=!יהודה%20טאוב&Order=RavA2Z באתר קול הלשון].

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ארץ ישראל ביהדות]]
[[קטגוריה:לשון הרע]]