https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA דיבור כתיבה ודעת - היסטוריית גרסאות 2026-04-29T05:22:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=75556&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T09:45:16Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:45, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת&#039;&#039;&#039; {{מקור|בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת&#039;&#039;&#039; {{מקור|בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73750:rev-75556:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=73750&oldid=prev יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור 2012-09-05T07:08:22Z <p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:08, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת''' {{מקור|בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האופנים השונים''' - הקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים א-טו והלאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האופנים השונים''' - הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-טו והלאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ה-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|שערי יושר ה-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים א-טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-יח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-יח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שו"ת הרמ"א קכו,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|שו"ת הרמ"א קכו,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|(משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|(משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-לא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים א-לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-לב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:שבת קד:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|בבלי:שבת קד:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הארכנו שם בפרטי הדעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת]] {{מקור|הארכנו שם בפרטי הדעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[מחשבה והתרצות]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, [[נדר]], [[נזיר]], [[שבועה]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[מחשבה והתרצות]] {{מקור|שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, [[נדר]], [[נזיר]], [[שבועה]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-34933:rev-73750:php=table --> </table> יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=34933&oldid=prev אפרים: /* ראה גם */ 2009-10-14T21:00:55Z <p><span class="autocomment">ראה גם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:00, 14 באוקטובר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת {{מקור|(הארכנו שם בפרטי הדעת)}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>{{מקור|(הארכנו שם בפרטי הדעת)}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[מחשבה והתרצות {{מקור|(שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות)}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[מחשבה והתרצות]] {{מקור|(שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות)}}, [[נדר]], [[נזיר]], [[שבועה]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28242:rev-34933:php=table --> </table> אפרים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=28242&oldid=prev Yeshivaorgil bot: טיפול בתבנית מקור 2009-03-17T15:18:07Z <p>טיפול בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:18, 17 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת''' {{מקור|בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת''' {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האופנים השונים''' - הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-טו והלאה}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האופנים השונים''' - הקונטרסי שיעורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נדרים א-טו והלאה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|שערי יושר ה-יב}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שערי יושר ה-יב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-טז}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נדרים א-טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-יח}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-יח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-יט}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כד}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-כד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-כה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כו}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-כו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|שו"ת הרמ"א קכו,}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שו"ת הרמ"א קכו,<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-כז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כט}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לא}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-לא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-לב}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>נדרים א-לב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|בבלי:שבת קד:}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בבלי:שבת קד:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת {{מקור|הארכנו שם בפרטי הדעת}}]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>הארכנו שם בפרטי הדעת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[מחשבה והתרצות {{מקור|שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[מחשבה והתרצות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25113:rev-28242:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=25113&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור 2009-02-19T15:02:20Z <p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:02, 19 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לא}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לא}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-לב}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-לב}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|שבת קד:}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>שבת קד:}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-22743:rev-25113:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=22743&oldid=prev Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור 2009-02-05T15:11:54Z <p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:11, 5 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת''' {{מקור|בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האופנים השונים''' - הקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים א-טו והלאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''האופנים השונים''' - הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-טו והלאה}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שערי יושר ה-יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|שערי יושר ה-יב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים א-טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-טז}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-יח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-יח}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-יט}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כד}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כו}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שו"ת הרמ"א קכו,}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|שו"ת הרמ"א קכו,}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-כט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כט}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-לא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לא}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נדרים א-לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|נדרים א-לב}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שבת קד:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים נדרים א-לג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|שבת קד:}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-לג}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הארכנו שם בפרטי הדעת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[דעת {{מקור|הארכנו שם בפרטי הדעת}}]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[מחשבה והתרצות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[מחשבה והתרצות {{מקור|שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1128:rev-22743:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=1128&oldid=prev Yeshivaorgil bot ב־15:13, 4 באוגוסט 2008 2008-08-04T15:13:32Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:13, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;האופנים השונים&#039;&#039;&#039; - הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-טו והלאה)}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;האופנים השונים&#039;&#039;&#039; - הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-טו והלאה)}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|(שערי יושר ה-יב)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|(שערי יושר ה-יב)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד)}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|(הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה)}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-טז)}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד"ה ונלענ"ד)}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|(הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ"ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה)}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק"מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-יח)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-יט)}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לג)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-טז)}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב"א תלה זאת במחלוקת תנאים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|(עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז)}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כד)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד) </del>דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר"ן דינו כדיבור, ולר"א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-יח)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כו)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה) </del>כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-יט)}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לג)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|(שו"ת הרמ"א קכו,}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז)}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|(מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו) </del>שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|(עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן "שומע כעונה" ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז)}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כט)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|(משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז) </del>ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כד)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לא)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-לב)}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח) </del>לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כה)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|(שבת קד:)}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לג)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט) </del>לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר"ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כו)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י) </del>לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|(שו"ת הרמ"א קכו,}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז)}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יא) </del>לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב"ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|(מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יב) </del>לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כט)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יג) </del>לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|(משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יד) </del>לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לא)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טו) </del>כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-לב)}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">טז) </del>נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|(שבת קד:)}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו"ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לג)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ברכות המצוות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[ברכות המצוות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ברכות הנהנין]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[ברכות הנהנין]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[דברים שבלב אינם דברים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[דעת {{מקור|(הארכנו שם בפרטי הדעת)}}]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[דעת {{מקור|(הארכנו שם בפרטי הדעת)}}]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[מחשבה והתרצות {{מקור|(שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות)}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[מחשבה והתרצות {{מקור|(שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות)}}, נדר, נזיר, שבועה.]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-471:rev-1128:php=table --> </table> Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%94_%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA&diff=471&oldid=prev קובץ יסודות וחקירות השלם ב־16:29, 22 ביולי 2008 2008-07-22T16:29:27Z <p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;דינים התלויים בדיבור, כתיבה או דעת&#039;&#039;&#039; {{מקור|(בסוגיא זו האריך קונטרסי שיעורים נדרים א-טו והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בערך זה&#039;&#039;&#039; נדון באופנים השונים של הדיבור הכתיבה והדעת. אע&quot;פ שהם שלושה מושגים שונים, נדון בשלושתם באותו הערך משום שיש דינים המשותפים להם. ליתר פירוט דיני הדעת ע&quot;ע דעת.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בדיני&#039;&#039;&#039; נדרים, שבועות, נזירות, ספירת העומר, ברכות, לימוד תורה, כתיבת גט, כתיבה בשבת, כתבי הקודש ועוד.<br /> <br /> ==פרטי הדין==<br /> &#039;&#039;&#039;האופנים השונים&#039;&#039;&#039; - הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-טו והלאה)}} חילק את הדיבור, הכתיבה והדעת לשישה עשר אופנים:<br /> <br /> א) התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) - כגון ביאוש שהמתייאש מתרצה שכבר אין לו סיכוי לקבל את החפץ בחזרה {{מקור|(שערי יושר ה-יב)}}.<br /> <br /> ב) מחשבה (כוונה, גמר בליבו) - כגון בנדרי צדקה, שצריך דווקא מחשבה ולא רק התרצות {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא מציעא טז-ח ד&quot;ה ונלענ&quot;ד)}}. כדי לבאר את החילוק בין מחשבה להתרצות ניתן דוגמא: אתה מסכים תמיד מה השם שלך, אך רק לאחר קריאת מילים אלו אתה חושב על כך. אדם יכול לחשוב בכל רגע רק על דבר אחד, אך תמיד הוא מסכים להמון דברים {{מקור|(הדעה המקובלת היא שהדעת מתחלקת לשני הסוגים הנ&quot;ל - מחשבה והתרצות. אמנם המפענח צפונות יג-ג חילק את הדעת לשלושה סוגים: רוצה, מסכים, ואינו מוחה)}}&lt;ref&gt;בחילוק בין מחשבה להתרצות, בנפק&quot;מ ביניהם, ובשאלה לגבי כל דין האם צריך מחשבה או שמספיקה התרצות - הארכנו בערך מחשבה והתרצות.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ג) דיבור בשפתיו שלא השמיע לאוזניו - הסתפק בזה הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-טז)}} האם נחשב כדיבור (לבטא בשפתיו) ומועיל בנדרים ושבועות, או שנחשב כהרהור ולא מועיל בהם, והביא שהרשב&quot;א תלה זאת במחלוקת תנאים.<br /> <br /> ד) דיבור בחשאי - שהוציא בשפתיו והשמיע לאוזניו, אלא שהוא בלחש וחבירו לא יכול לשמוע. לר&quot;ן דינו כדיבור, ולר&quot;א ממיץ דינו כדברים שבלב {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-יח)}}.<br /> <br /> ה) כתיבה - נחלקו האחרונים האם היא כדיבור ומועילה לכל הדינים הצריכים דיבור, כגון נדר, שבועה וספירת העומר. אמנם גם לדעות שכתיבה כדיבור, הם עדיין שני אופנים שונים שלכל אחד מהם גדרים משלו ואין להשוות ביניהם {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-יט)}}, למשל, נוטריקון מועיל רק בכתיבה אך לא בדיבור {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לג)}}.<br /> <br /> ו) שומע כעונה - בטעמו חקרו רבים האם נחשב שהשומע אמר בעצמו, או שיוצא ידי חובה בשמיעה, שהוא כמודה על מה שאמר חבירו (ואין צריך אמירה כלל) {{מקור|(עיון בלומדות ט, ברכת אברהם סוכה לח: סימן &quot;שומע כעונה&quot; ב, קהילות יעקב פסחים מ, קהילות יעקב ברכות יז)}}&lt;ref&gt;בערך שומע כעונה בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; (ד&quot;ה בטעמו) הבאנו דעות נוספות בטעמו, וכן הארכנו שם בכל פרטיו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ז) ביטוי שפתיים שאינו לשון כלל - נחלקו בזה הבבלי והירושלמי האם מועיל בנדרים {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כד)}}.<br /> <br /> ח) לשון הקודש - יש דעות בראשונים שמצוות לימוד תורה ואיסור כתיבה בשבת הם רק בלשון הקודש {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כה)}}.<br /> <br /> ט) לשון שבעים אומות - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, ולכן דעת הר&quot;ן והמאירי שהכותב בשבת חייב רק בכתב ולשון של שבעים אומות {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כו)}}.<br /> <br /> י) לשון ארמי - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שמועילה לגבי כתיבת גט {{מקור|(שו&quot;ת הרמ&quot;א קכו,}} {{מקור|קונטרסי שיעורים נדרים א-כז)}}. אמנם יש ראשונים הסוברים שארמית גרועה יותר משאר הלשונות {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א בהערה שבסוף הסימן)}}.<br /> <br /> יא) לשון יוונית - יש לה עדיפות על שאר הלשונות, שהרי לרשב&quot;ג מותר לכתוב בה כתבי הקודש {{מקור|(מגילה ט., קונטרסי שיעורים נדרים א-כח)}}.<br /> <br /> יב) לשון ערל שפתיים - לשון גמורה, אלא שהמדבר לא יכול להוציא את המילים כתיקונן. ודינה כדיבור גמור {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-כט)}}.<br /> <br /> יג) לשון הסכמת אומה - מועילה לגבי כל דיני התורה חוץ מהדינים שנאמר בהם שצריכים דווקא לשון הקודש: מקרא ביכורים, חליצה, ברכת כהנים, ברכת כהן גדול, ברכת המלך, פרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה {{מקור|(משנה סוטה תחילת פרק ז (לב.), קונטרסי שיעורים נדרים א-ל)}}.<br /> <br /> יד) לשון שבדו חכמים ואינו מהסכמת שום אומה - נחלקו הראשונים האם נחשב לשון התורה ומועיל מדאורייתא או שמועיל רק מדרבנן {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לא)}}.<br /> <br /> טו) כינוי של כל לשון - חקר הקונטרסי שיעורים {{מקור|(נדרים א-לב)}} האם הוא מסברא ומועיל לכל דיני התורה התלויים בדיבור, או שהוא גזירת הכתוב ומועיל רק במקום שנאמר.<br /> <br /> טז) נוטריקון - נחלקו התנאים לגבי הכותב בשבת בנוטריקון האם חייב {{מקור|(שבת קד:)}}, אך בשאר דיני התורה, כגון ספירת העומר ושבועה - לכו&quot;ע יועיל נוטריקון (כמובן רק לאחרונים הסוברים שכתיבה מועילה בדינים אלו&lt;ref&gt;הבאנו את המחלוקת בזה לעיל אות ה.&lt;/ref&gt;). כל דין נוטריקון שייך רק בכתיבה, כיוון שהדרך לקצר בכתיבה ולכתוב נוטריקון, אך בדיבור בוודאי שלא שייך שנוטריקון יועיל {{מקור|(קונטרסי שיעורים נדרים א-לג)}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[ברכות המצוות]]<br /> <br /> [[ברכות הנהנין]]<br /> <br /> [[דברים שבלב אינם דברים]]<br /> <br /> [[דעת {{מקור|(הארכנו שם בפרטי הדעת)}}]]<br /> <br /> [[מחשבה והתרצות {{מקור|(שם ביארנו שכל דיני הדעת מתחלקים למחשבה והתרצות)}}, נדר, נזיר, שבועה.]]<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div> קובץ יסודות וחקירות השלם