דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה דעות (ספר) - היסטוריית גרסאות

TsurDanino ב־07:54, 29 בדצמבר 2022

2022-12-29T07:54:47Z

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות לשם דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה דעות (ספר)

2019-02-18T07:12:27Z

Wikiboss העביר את הדף דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות לשם דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה דעות (ספר)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־07:12, 18 בפברואר 2019
(אין הבדלים)

אריאל ב־16:31, 26 בפברואר 2009

2009-02-26T16:31:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:31, 26 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Don Isaac Abravanel.jpg\|left\|thumb\|250px\|כיתוב תמונה]]		[[תמונה:Don Isaac Abravanel.jpg\|left\|thumb\|250px\|כיתוב תמונה]]
	'''דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות''' הוא ספרו של [[היסטוריון]] [[בנציון נתניהו]], פרופ' חבר של "אוניברסיטת קורנל על [[רבי יצחק אברבנאל\|דון יצחק אברבנאל]], אשר מגדיר אותו בתור "הדמות הבולטת ביותר בין היהודים בימי הביניים". הספר הודפס באנגלית, החל משנת 1953, בחמש מהדורות. המהדורה האחרונה משנת 2005 תורגמה לעברית על ידי הסופר [[אהרן אמיר]] בשיתוף המחבר. ‏‏		'''דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות''' הוא ספרו של [[היסטוריון]] [[בנציון נתניהו]], פרופ' חבר של "אוניברסיטת קורנל" על [[רבי יצחק אברבנאל\|דון יצחק אברבנאל]], אשר מגדיר אותו בתור "הדמות הבולטת ביותר בין היהודים בימי הביניים". הספר הודפס באנגלית, החל משנת 1953, בחמש מהדורות. המהדורה האחרונה משנת 2005 תורגמה לעברית על ידי הסופר [[אהרן אמיר]] בשיתוף המחבר. ‏‏

	לספר שני חלקים: חלק א': '''איש הכספים והבנקאי''' וחלק ב': '''פרשן ופילוסוף'''. חלק ב' עוסק בנושאים: תפיסת העולם, ראיית ההיסטוריה, השקפות מדיניות ומשיחיות. הספר כולל מבחר רחב של נספחות, הערות וביבליוגרפיה.		לספר שני חלקים: חלק א': '''איש הכספים והבנקאי''' וחלק ב': '''פרשן ופילוסוף'''. חלק ב' עוסק בנושאים: תפיסת העולם, ראיית ההיסטוריה, השקפות מדיניות ומשיחיות. הספר כולל מבחר רחב של נספחות, הערות וביבליוגרפיה.
שורה 19:		שורה 19:
	# '''הלמדני-רוחני''' - מסירותו לאמונה המופשטת הביא אותו לחיבור ספריו. עיסוקו בחזיונות שממיים ובחבלי המשיח אפשרו להפיח תקווה בעם ישראל - באחת התקופות הקשות בתולדותיו.		# '''הלמדני-רוחני''' - מסירותו לאמונה המופשטת הביא אותו לחיבור ספריו. עיסוקו בחזיונות שממיים ובחבלי המשיח אפשרו להפיח תקווה בעם ישראל - באחת התקופות הקשות בתולדותיו.

	==פרק א':תפיסת עולמו==		==פרק א - תפיסת עולמו==

	בעולם של [[תקופת ימי הביניים]] ניסו ליישב בין [[דת\|הדת]] שהייתה הגורם הראשי בחיי הרוח לבין [[מדע\|המדע]] - אליו היה קיים צמאון. התוצאה הייתה שעולם הרוח בימי הביניים היה "קרוע מחמת המאבק בין האמונה לבין התבונה". הוגי הדעות של אותה תקופה נחלקו בהתאם למידת ההשפעה שנתנו לכל אחד משני הגורמים: עדיפות לאמונה - בתחילת ימי הביניים ועדיפות לתבונה - ב[[הרנסאנס\|רנסאנס]] בתקופת ימי הביניים המאוחרים המאה ה-14. היו גם אלה שמצאו דרך להשגת ההרמוניה בין שניהם - ה"אמונה" וה"תבונה" - במחצית השנייה של המאה ה-13. במאה ה-15 ה"תבונה" זכתה לשליטה - והחל העידן הבא: [[העת החדשה]].		בעולם של [[תקופת ימי הביניים]] ניסו ליישב בין [[דת\|הדת]] שהייתה הגורם הראשי בחיי הרוח לבין [[מדע\|המדע]] - אליו היה קיים צמאון. התוצאה הייתה שעולם הרוח בימי הביניים היה "קרוע מחמת המאבק בין האמונה לבין התבונה". הוגי הדעות של אותה תקופה נחלקו בהתאם למידת ההשפעה שנתנו לכל אחד משני הגורמים: עדיפות לאמונה - בתחילת ימי הביניים ועדיפות לתבונה - ב[[הרנסאנס\|רנסאנס]] בתקופת ימי הביניים המאוחרים המאה ה-14. היו גם אלה שמצאו דרך להשגת ההרמוניה בין שניהם - ה"אמונה" וה"תבונה" - במחצית השנייה של המאה ה-13. במאה ה-15 ה"תבונה" זכתה לשליטה - והחל העידן הבא: [[העת החדשה]].
שורה 39:		שורה 39:
	* '''האדם והיקום''' - הוא מקבל את התאוריה ‏‏<ref>‏בניגוד לרמב"ם‏</ref> לפיה ניתן לנבא את דרך חייו של האדם, את מזלו הטוב או הרע, לפי מצבם של גרמי השמים. אך ניתן להנצל מן הרעה‏‏<ref>‏ הוא מצטט את דעתו של [[ניקולו מקיאוולי]] על כך אך לא את כל דעתו בנידון‏</ref> שנגזרת על-ידי תפילות של איש צדיק, שכן יש השגחה עליונה לעולם. גרמי השמים קובעים לא רק את גורל האדם אלא גם את גורל האומות והערים. לכל אדם יש כוכב המשפיע על דרכו בחיים או שולט בה. השפעתם גרמי השמים המשפיעים עם קבוצות בני-אדם היא מכרעת, כך שאם נגזר גורלה של עיר גם הצדיקים בה ייפגעו. האמור לעיל, אינו חל על עם ישראל. הנביאים הם אלא אשר מנבאים את עתידו של עם ישראל.		* '''האדם והיקום''' - הוא מקבל את התאוריה ‏‏<ref>‏בניגוד לרמב"ם‏</ref> לפיה ניתן לנבא את דרך חייו של האדם, את מזלו הטוב או הרע, לפי מצבם של גרמי השמים. אך ניתן להנצל מן הרעה‏‏<ref>‏ הוא מצטט את דעתו של [[ניקולו מקיאוולי]] על כך אך לא את כל דעתו בנידון‏</ref> שנגזרת על-ידי תפילות של איש צדיק, שכן יש השגחה עליונה לעולם. גרמי השמים קובעים לא רק את גורל האדם אלא גם את גורל האומות והערים. לכל אדם יש כוכב המשפיע על דרכו בחיים או שולט בה. השפעתם גרמי השמים המשפיעים עם קבוצות בני-אדם היא מכרעת, כך שאם נגזר גורלה של עיר גם הצדיקים בה ייפגעו. האמור לעיל, אינו חל על עם ישראל. הנביאים הם אלא אשר מנבאים את עתידו של עם ישראל.

	==פרק ב':ראיית ההיסטוריה==		==פרק ב - ראיית ההיסטוריה==

	תפיסת ה[[היסטוריה]] של אברבנאל קשורה קשר הדוק בתפיסת עולמו. תולדות העמים מתוכננות על-ידי בורא העולם. לדעתו אלוקים מנהל את העולם לפי תוכנית מסויימת והיא מקפת את ההיסטוריה כולה - מראשיתה ועד ימינו. עם זאת דברי הימים מוגבלים בזמן ואינם ניצחיים. אברבנאל מוצא כי הרעיון על חורבנו של העולם מתואר ב[[ספר תהילים]]:" אֵלִי... בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ.לְפָנִים, הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. הֵמָּה, יֹאבֵדוּ-- וְאַתָּה תַעֲמֹד.וְכֻלָּם, כַּבֶּגֶד יִבְלוּ. כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ ‏‏<ref>‏ק"ב, כ"ה-כ"ז‏</ref> . הוא הגיע למסקנה המדרשית עח העולם יחרס ב"אלף השביעי" פירו‏‏<ref>‏שו לספר ויקרא כ"ה, א'‏</ref> .		תפיסת ה[[היסטוריה]] של אברבנאל קשורה קשר הדוק בתפיסת עולמו. תולדות העמים מתוכננות על-ידי בורא העולם. לדעתו אלוקים מנהל את העולם לפי תוכנית מסויימת והיא מקפת את ההיסטוריה כולה - מראשיתה ועד ימינו. עם זאת דברי הימים מוגבלים בזמן ואינם ניצחיים. אברבנאל מוצא כי הרעיון על חורבנו של העולם מתואר ב[[ספר תהילים]]:" אֵלִי... בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ.לְפָנִים, הָאָרֶץ יָסַדְתָּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. הֵמָּה, יֹאבֵדוּ-- וְאַתָּה תַעֲמֹד.וְכֻלָּם, כַּבֶּגֶד יִבְלוּ. כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ ‏‏<ref>‏ק"ב, כ"ה-כ"ז‏</ref> . הוא הגיע למסקנה המדרשית עח העולם יחרס ב"אלף השביעי" פירו‏‏<ref>‏שו לספר ויקרא כ"ה, א'‏</ref> .
שורה 61:		שורה 61:
	לסיכום, הקווים האופיינים של ההיסטוריה הם שהכל בא מהאלוקים וחוזר אל האלוקים. כל התהליך הוא מתאר ירחדה מתמשכת של האדם - ממעמדו הרם בתור [[האדם הראשון]] עד לרמה הנמוכה האפשרית. לפי השקפה זו :" האדם הוא כשלון, מדכא וחסר תקווה, ורק אלוקים לבדו יכול למצוא לו תקנה". נתניהו רואה בפילוסופיה של אברבנאל את עקרונות הפילוסופיה של ימי הביניים הנוצריים והיהודיים.		לסיכום, הקווים האופיינים של ההיסטוריה הם שהכל בא מהאלוקים וחוזר אל האלוקים. כל התהליך הוא מתאר ירחדה מתמשכת של האדם - ממעמדו הרם בתור [[האדם הראשון]] עד לרמה הנמוכה האפשרית. לפי השקפה זו :" האדם הוא כשלון, מדכא וחסר תקווה, ורק אלוקים לבדו יכול למצוא לו תקנה". נתניהו רואה בפילוסופיה של אברבנאל את עקרונות הפילוסופיה של ימי הביניים הנוצריים והיהודיים.

	==פרק ג':השקפות מדיניות==		==פרק ג - השקפות מדיניות==

	אם בשני החלקים הקודמים של הספר, על תפיסת עולמו ועל ראייתו ההיסטורית, אברבנאל הדגיש את הנחיותו ופיקוחו של האלוקים, הרי בפרק על השקפות מדיניות הוא הדגיש את תפקידו ואת אחריותו של האדם.		אם בשני החלקים הקודמים של הספר, על תפיסת עולמו ועל ראייתו ההיסטורית, אברבנאל הדגיש את הנחיותו ופיקוחו של האלוקים, הרי בפרק על השקפות מדיניות הוא הדגיש את תפקידו ואת אחריותו של האדם.
שורה 93:		שורה 93:
	הפתרון של אברבנאל היה הרעיון של מלכות האלוקים ולא מלך בשר ודם. מלך מלכי המלכים הוא הלוחם את מלחמות ישראל והוא נתן לנו את תורתו. לעם ישראל יש מסלול מימשל אחד, בהנהגת הנביאים, כפי שהיה מימי משה רבינו על לימי שמואל הנביא.		הפתרון של אברבנאל היה הרעיון של מלכות האלוקים ולא מלך בשר ודם. מלך מלכי המלכים הוא הלוחם את מלחמות ישראל והוא נתן לנו את תורתו. לעם ישראל יש מסלול מימשל אחד, בהנהגת הנביאים, כפי שהיה מימי משה רבינו על לימי שמואל הנביא.

	==פרק ד':המשיחיות==		==פרק ד - המשיחיות==

	חלקו האחרון של הספר דן במשיחיות. זו תוצאה טבעית, כאשר תפיסת עולמו של דון יצחק אברבנאל היא [[מיסטיקה\|מיסטית]] - דהיינו, דנה במרכיבים הכמוסים של החוויה הדתית . ההיסטוריה היא		חלקו האחרון של הספר דן במשיחיות. זו תוצאה טבעית, כאשר תפיסת עולמו של דון יצחק אברבנאל היא [[מיסטיקה\|מיסטית]] - דהיינו, דנה במרכיבים הכמוסים של החוויה הדתית . ההיסטוריה היא

דניאל ונטורה ב־21:17, 19 בפברואר 2009

2009-02-19T21:17:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:17, 19 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Don Isaac Abravanel.jpg\|left\|thumb\|250px\|כיתוב תמונה]]		[[תמונה:Don Isaac Abravanel.jpg\|left\|thumb\|250px\|כיתוב תמונה]]
	'''דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות''' הוא ספרו של [[היסטוריון]] [[בנציון נתניהו]], פרופ' חבר של "אוניברסיטת קורנל על דון יצחק אברבנאל, אשר מגדיר אותו בתור "הדמות הבולטת ביותר בין היהודים בימי הביניים". הספר הודפס באנגלית, החל משנת 1953, בחמש מהדורות. המהדורה האחרונה משנת 2005 תורגמה לעברית על ידי הסופר [[אהרן אמיר]] בשיתוף המחבר. ‏‏		'''דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות''' הוא ספרו של [[היסטוריון]] [[בנציון נתניהו]], פרופ' חבר של "אוניברסיטת קורנל על [[רבי יצחק אברבנאל\|דון יצחק אברבנאל]], אשר מגדיר אותו בתור "הדמות הבולטת ביותר בין היהודים בימי הביניים". הספר הודפס באנגלית, החל משנת 1953, בחמש מהדורות. המהדורה האחרונה משנת 2005 תורגמה לעברית על ידי הסופר [[אהרן אמיר]] בשיתוף המחבר. ‏‏

	לספר שני חלקים: חלק א': '''איש הכספים והבנקאי''' וחלק ב': '''פרשן ופילוסוף'''. חלק ב' עוסק בנושאים: תפיסת העולם, ראיית ההיסטוריה, השקפות מדיניות ומשיחיות. הספר כולל מבחר רחב של נספחות, הערות וביבליוגרפיה.		לספר שני חלקים: חלק א': '''איש הכספים והבנקאי''' וחלק ב': '''פרשן ופילוסוף'''. חלק ב' עוסק בנושאים: תפיסת העולם, ראיית ההיסטוריה, השקפות מדיניות ומשיחיות. הספר כולל מבחר רחב של נספחות, הערות וביבליוגרפיה.

דניאל ונטורה: /* פרק א':תפיסת עולמו */

2009-02-15T17:01:34Z

פרק א':תפיסת עולמו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:01, 15 בפברואר 2009
שורה 23:		שורה 23:
	בעולם של [[תקופת ימי הביניים]] ניסו ליישב בין [[דת\|הדת]] שהייתה הגורם הראשי בחיי הרוח לבין [[מדע\|המדע]] - אליו היה קיים צמאון. התוצאה הייתה שעולם הרוח בימי הביניים היה "קרוע מחמת המאבק בין האמונה לבין התבונה". הוגי הדעות של אותה תקופה נחלקו בהתאם למידת ההשפעה שנתנו לכל אחד משני הגורמים: עדיפות לאמונה - בתחילת ימי הביניים ועדיפות לתבונה - ב[[הרנסאנס\|רנסאנס]] בתקופת ימי הביניים המאוחרים המאה ה-14. היו גם אלה שמצאו דרך להשגת ההרמוניה בין שניהם - ה"אמונה" וה"תבונה" - במחצית השנייה של המאה ה-13. במאה ה-15 ה"תבונה" זכתה לשליטה - והחל העידן הבא: [[העת החדשה]].		בעולם של [[תקופת ימי הביניים]] ניסו ליישב בין [[דת\|הדת]] שהייתה הגורם הראשי בחיי הרוח לבין [[מדע\|המדע]] - אליו היה קיים צמאון. התוצאה הייתה שעולם הרוח בימי הביניים היה "קרוע מחמת המאבק בין האמונה לבין התבונה". הוגי הדעות של אותה תקופה נחלקו בהתאם למידת ההשפעה שנתנו לכל אחד משני הגורמים: עדיפות לאמונה - בתחילת ימי הביניים ועדיפות לתבונה - ב[[הרנסאנס\|רנסאנס]] בתקופת ימי הביניים המאוחרים המאה ה-14. היו גם אלה שמצאו דרך להשגת ההרמוניה בין שניהם - ה"אמונה" וה"תבונה" - במחצית השנייה של המאה ה-13. במאה ה-15 ה"תבונה" זכתה לשליטה - והחל העידן הבא: [[העת החדשה]].

	בעולם היהודי, הוכפפה התבונה לאמונה על ידי ~~רבי~~ [[סעדיה גאון]] ~~ורבי~~ [[יהודה הלוי]]. ה[[רמב"ם]] היה בקבוצה שניסתה למצוא את ההרמוניה. רבי יצחק אברבנאל חוזר לי"ג העיקרים של הרמב"ם, אחרי ~~שרבי~~ [[יוסף אלבו]] צמצם אותם לשלושה. נתניהו סבור כי הוא מכחיש את האפשרות להשוואת את מעמדה של התבונה לזו של האמונה. עד כדי כך שהוא סבור כי עונשו של הכופר באמונה (ןמקבל את עדיפות התבונה) ראוי שיהיה לו: "כליון גמור באש וגופרית וכבשן לוהט".		בעולם היהודי, הוכפפה התבונה לאמונה על ידי [[רבי סעדיה גאון]] ו[[רבי יהודה הלוי]]. ה[[רמב"ם]] היה בקבוצה שניסתה למצוא את ההרמוניה. רבי יצחק אברבנאל חוזר לי"ג העיקרים של הרמב"ם, אחרי
			ש[[רבי יוסף אלבו]] צמצם אותם לשלושה. נתניהו סבור כי הוא מכחיש את האפשרות להשוואת את מעמדה של התבונה לזו של האמונה. עד כדי כך שהוא סבור כי עונשו של הכופר באמונה (ןמקבל את עדיפות התבונה) ראוי שיהיה לו: "כליון גמור באש וגופרית וכבשן לוהט".

	המסקנה מהיות האמונה הבכורה הייתה שמהלכי המחשבה של האדם אמור להתבצע בשלבים הבאים:		המסקנה מהיות האמונה הבכורה הייתה שמהלכי המחשבה של האדם אמור להתבצע בשלבים הבאים:

דניאל ונטורה: /* פרק א':תפיסת עולמו */

2009-02-15T16:58:54Z

פרק א':תפיסת עולמו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:58, 15 בפברואר 2009
שורה 21:		שורה 21:
	==פרק א':תפיסת עולמו==		==פרק א':תפיסת עולמו==

	בעולם של [[ימי הביניים]] ניסו ליישב בין [[דת\|הדת]] שהייתה הגורם הראשי בחיי הרוח לבין [[מדע\|המדע]] - אליו היה קיים צמאון. התוצאה הייתה שעולם הרוח בימי הביניים היה "קרוע מחמת המאבק בין האמונה לבין התבונה". הוגי הדעות של אותה תקופה נחלקו בהתאם למידת ההשפעה שנתנו לכל אחד משני הגורמים: עדיפות לאמונה - בתחילת ימי הביניים ועדיפות לתבונה - ב[[הרנסאנס\|רנסאנס]] בתקופת ימי הביניים המאוחרים המאה ה-14. היו גם אלה שמצאו דרך להשגת ההרמוניה בין שניהם - ה"אמונה" וה"תבונה" - במחצית השנייה של המאה ה-13. במאה ה-15 ה"תבונה" זכתה לשליטה - והחל העידן הבא: [[העת החדשה]].		בעולם של [[תקופת ימי הביניים]] ניסו ליישב בין [[דת\|הדת]] שהייתה הגורם הראשי בחיי הרוח לבין [[מדע\|המדע]] - אליו היה קיים צמאון. התוצאה הייתה שעולם הרוח בימי הביניים היה "קרוע מחמת המאבק בין האמונה לבין התבונה". הוגי הדעות של אותה תקופה נחלקו בהתאם למידת ההשפעה שנתנו לכל אחד משני הגורמים: עדיפות לאמונה - בתחילת ימי הביניים ועדיפות לתבונה - ב[[הרנסאנס\|רנסאנס]] בתקופת ימי הביניים המאוחרים המאה ה-14. היו גם אלה שמצאו דרך להשגת ההרמוניה בין שניהם - ה"אמונה" וה"תבונה" - במחצית השנייה של המאה ה-13. במאה ה-15 ה"תבונה" זכתה לשליטה - והחל העידן הבא: [[העת החדשה]].

	בעולם היהודי, הוכפפה התבונה לאמונה על ידי רבי [[סעדיה גאון]] ורבי [[יהודה הלוי]]. ה[[רמב"ם]] היה בקבוצה שניסתה למצוא את ההרמוניה. רבי יצחק אברבנאל חוזר לי"ג העיקרים של הרמב"ם, אחרי שרבי [[יוסף אלבו]] צמצם אותם לשלושה. נתניהו סבור כי הוא מכחיש את האפשרות להשוואת את מעמדה של התבונה לזו של האמונה. עד כדי כך שהוא סבור כי עונשו של הכופר באמונה (ןמקבל את עדיפות התבונה) ראוי שיהיה לו: "כליון גמור באש וגופרית וכבשן לוהט".		בעולם היהודי, הוכפפה התבונה לאמונה על ידי רבי [[סעדיה גאון]] ורבי [[יהודה הלוי]]. ה[[רמב"ם]] היה בקבוצה שניסתה למצוא את ההרמוניה. רבי יצחק אברבנאל חוזר לי"ג העיקרים של הרמב"ם, אחרי שרבי [[יוסף אלבו]] צמצם אותם לשלושה. נתניהו סבור כי הוא מכחיש את האפשרות להשוואת את מעמדה של התבונה לזו של האמונה. עד כדי כך שהוא סבור כי עונשו של הכופר באמונה (ןמקבל את עדיפות התבונה) ראוי שיהיה לו: "כליון גמור באש וגופרית וכבשן לוהט".

דניאל ונטורה: /* תקופתו של אברבנאל */

2009-02-15T16:58:13Z

תקופתו של אברבנאל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:58, 15 בפברואר 2009
שורה 8:		שורה 8:
	==תקופתו של אברבנאל==		==תקופתו של אברבנאל==

	בנציון נתניהו מציין במבוא לספר את ייחודה של תקופתו. הוא חי במאה ה-15, בין סוף ~~[[ימי הביניים\|~~תקופת ימי הביניים]] לבין תחילת ~~[[העת החדשה\|~~תקופת העת החדשה]]. בהיסטוריה העולמית הייתה זאת תקופת גשר בין שתי סוגי תקופות בעלות אופי שונה. לא כן ב[[תולדות עם ישראל]], עבורם היא נחשבה תקופה של פער ; שלוש מאות השנה שקדמו ל[[המהפכה הצרפתית]] - שכללה בין השאר את תקופתו של אברבנאל - לא הייתה בה יציאה מתקופת ימי הביניים אלא '''הצמדות לאורח חיים יהודי מיוחד במינו''', שכלל את היווצרות ה[[גיטו\|גיטאות]] ואת אורח החיים שלא היה לו קשר עם המתרחש בעולם הרחב. היהודים חיו בבידוד פיזי רוחני מסביבתם, תופעה שלא הייתה קיימת בתקופות קודמות, כולל בספרד ובאיטליה של ימי הביניים. היהודים היו מעורים בחיי הערים האירופיות ובתרבותם.		בנציון נתניהו מציין במבוא לספר את ייחודה של תקופתו. הוא חי במאה ה-15, בין סוף תקופת ימי הביניים לבין תחילת תקופת העת החדשה. בהיסטוריה העולמית הייתה זאת תקופת גשר בין שתי סוגי תקופות בעלות אופי שונה. לא כן ב[[תולדות עם ישראל]], עבורם היא נחשבה תקופה של פער ; שלוש מאות השנה שקדמו ל"המהפכה הצרפתית" - שכללה בין השאר את תקופתו של אברבנאל - לא הייתה בה יציאה מתקופת ימי הביניים אלא '''הצמדות לאורח חיים יהודי מיוחד במינו''', שכלל את היווצרות ה[[גיטו\|גיטאות]] ואת אורח החיים שלא היה לו קשר עם המתרחש בעולם הרחב. היהודים חיו בבידוד פיזי רוחני מסביבתם, תופעה שלא הייתה קיימת בתקופות קודמות, כולל בספרד ובאיטליה של ימי הביניים. היהודים היו מעורים בחיי הערים האירופיות ובתרבותם.

	תופעה נוספת חשובה שהתרחשה באותה תקופה, התגברות ~~ה[[משיחיות\|הזרם~~ המשיחי]]. בניגוד לעבר, הפעם המשיחיות - [[דוד הראובני]], [[שלמה מולכו]] ו[[שבתאי צבי]], התקבלה על ידי המוני העם. נתניהו סבור כי לתאוריות שפיתח והטיף אברבנאל הייתה השפעה רבה על ההתפתחות האידאולוגיה של המשיחיות.		תופעה נוספת חשובה שהתרחשה באותה תקופה, התגברות ההזרם המשיחי. בניגוד לעבר, הפעם המשיחיות - דוד הראובני , [[שלמה מולכו]] ו שבתאי צבי , התקבלה על ידי המוני העם. נתניהו סבור כי לתאוריות שפיתח והטיף אברבנאל הייתה השפעה רבה על ההתפתחות האידאולוגיה של המשיחיות.

	==אישיותו הייחודית==		==אישיותו הייחודית==

דניאל ונטורה: דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגי-דעות הועבר לדון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות: שגיאת כתיב

2009-02-15T16:56:14Z

דון יצחק אברבנאל מדינאי והוגי-דעות הועבר לדון יצחק אברבנאל מדינאי והוגה-דעות: שגיאת כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:56, 15 בפברואר 2009
(אין הבדלים)

דניאל ונטורה: /* ראו גם */

2009-02-15T16:45:09Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:45, 15 בפברואר 2009
שורה 142:		שורה 142:

	[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]		[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]
	[[קטגוריה: ~~משיחיות~~]]		[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]

דניאל ונטורה: /* אישיותו הייחודית */

2009-02-15T16:42:48Z

אישיותו הייחודית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:42, 15 בפברואר 2009
שורה 13:		שורה 13:

	==אישיותו הייחודית==		==אישיותו הייחודית==
	~~[[קובץ:Amar_izchak_abarbanel.JPG\|שמאל\|ממוזער\|250px\|מבוא לאחד מספריו - מתערוכה בבית הספרים הלאומי]]~~

	נתניהו מבחין בין הפעילויות והמאמצים שעשה בתחומים הבאים:		נתניהו מבחין בין הפעילויות והמאמצים שעשה בתחומים הבאים: