https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D 2026-05-24T23:47:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=75846&oldid=prev 2012-09-05T09:54:42Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:54, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>'''דבש ענבים''', אשר מכונה בימינו, ב[[ערבית]], "דבס", הוא מאכל ממותק העשוי מ[[תירוש (משקה)|</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבש ענבים''', אשר מכונה בימינו, ב[[ערבית]], "דבס", הוא מאכל ממותק העשוי מ[[תירוש (משקה)|</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוש]] [[ענבים]] מורתח. הוא היה מוכר ב[[ארץ ישראל]] עוד לפני [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] במאה ה-7. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור [[הר חרמון]] וב[[לבנון]]. בספרות הערבית של [[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה ה&quot;דבס&quot; שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר ל[[דבש תמרים]]. החל מסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]], המאה ה-16, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של [[ארץ ישראל]]. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה  למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של ה[[איסלם]] נאסרה שתיית ה[[יין]] וכך, התעורר הצורך במציאת תחליף, העשוי אף הוא מענבים, אך לא נכלל בהגדרה של יין. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך ‏‏&lt;ref&gt;‏Dalman ,Arbeit and Sitte in Palestine IV Gutersloh מצוטט על ידי &#039;&#039;&#039;זהר עמר&#039;&#039;&#039;‏&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוש]] [[ענבים]] מורתח. הוא היה מוכר ב[[ארץ ישראל]] עוד לפני [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] במאה ה-7. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור [[הר חרמון]] וב[[לבנון]]. בספרות הערבית של [[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה ה&quot;דבס&quot; שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר ל[[דבש תמרים]]. החל מסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]], המאה ה-16, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של [[ארץ ישראל]]. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה  למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של ה[[איסלם]] נאסרה שתיית ה[[יין]] וכך, התעורר הצורך במציאת תחליף, העשוי אף הוא מענבים, אך לא נכלל בהגדרה של יין. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך ‏‏&lt;ref&gt;‏Dalman ,Arbeit and Sitte in Palestine IV Gutersloh מצוטט על ידי &#039;&#039;&#039;זהר עמר&#039;&#039;&#039;‏&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74033:rev-75846:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=74033&oldid=prev 2012-09-05T07:28:38Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:28, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבש ענבים''', אשר מכונה בימינו, ב[[ערבית]], "דבס", הוא מאכל ממותק העשוי מ[[תירוש (משקה)|</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>'''דבש ענבים''', אשר מכונה בימינו, ב[[ערבית]], "דבס", הוא מאכל ממותק העשוי מ[[תירוש (משקה)|</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוש]] [[ענבים]] מורתח. הוא היה מוכר ב[[ארץ ישראל]] עוד לפני [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] במאה ה-7. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור [[הר חרמון]] וב[[לבנון]]. בספרות הערבית של [[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה ה&quot;דבס&quot; שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר ל[[דבש תמרים]]. החל מסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]], המאה ה-16, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של [[ארץ ישראל]]. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה  למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של ה[[איסלם]] נאסרה שתיית ה[[יין]] וכך, התעורר הצורך במציאת תחליף, העשוי אף הוא מענבים, אך לא נכלל בהגדרה של יין. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך ‏‏&lt;ref&gt;‏Dalman ,Arbeit and Sitte in Palestine IV Gutersloh מצוטט על ידי &#039;&#039;&#039;זהר עמר&#039;&#039;&#039;‏&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוש]] [[ענבים]] מורתח. הוא היה מוכר ב[[ארץ ישראל]] עוד לפני [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] במאה ה-7. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור [[הר חרמון]] וב[[לבנון]]. בספרות הערבית של [[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה ה&quot;דבס&quot; שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר ל[[דבש תמרים]]. החל מסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]], המאה ה-16, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של [[ארץ ישראל]]. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה  למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של ה[[איסלם]] נאסרה שתיית ה[[יין]] וכך, התעורר הצורך במציאת תחליף, העשוי אף הוא מענבים, אך לא נכלל בהגדרה של יין. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך ‏‏&lt;ref&gt;‏Dalman ,Arbeit and Sitte in Palestine IV Gutersloh מצוטט על ידי &#039;&#039;&#039;זהר עמר&#039;&#039;&#039;‏&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[ספר דברים]] פרק ח',ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרק א', הלכה ג'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל {{מקור|[[ספר דברים]] פרק ח',ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|פרק א', הלכה ג'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26257:rev-74033:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=26257&oldid=prev 2009-03-08T13:20:38Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:20, 8 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל {{מקור|[[ספר דברים]] פרק ח',ח'}} עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|פרק א', הלכה ג'}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>[[ספר דברים]] פרק ח',ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}} עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>פרק א', הלכה ג'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23296:rev-26257:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=23296&oldid=prev 2009-02-12T12:55:54Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:55, 12 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>[[ספר דברים]] פרק ח',ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פרק א', הלכה ג'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל {{מקור|[[ספר דברים]] פרק ח',ח'}} עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|פרק א', הלכה ג'}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-4753:rev-23296:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=4753&oldid=prev 2008-09-23T07:26:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:26, 23 בספטמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צומח וחי בארץ ישראל</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזון</ins>]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2781:rev-4753:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=2781&oldid=prev 2008-08-31T14:17:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:17, 31 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל ([[ספר דברים]] פרק ח',ח') עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|(פרק א', הלכה ג')}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>([[ספר דברים]] פרק ח',ח')<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות {{מקור|(פרק א', הלכה ג')}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2780:rev-2781:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=2780&oldid=prev 2008-08-31T14:16:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:16, 31 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה המונח דבס מקביל למילה &quot;דבש&quot; בשפה ה[[עברית]], ה[[ארמית]] ועוד. אך לא כן הדבר, ל&quot;דבס&quot; אין קשר ל[[דבש]] המיוצר על ידי [[דבורת הדבש]]. בשפה הערבית הדבש נקרא : &quot;עסל&quot;, חלת הדבש : &quot;שהד&quot; ובספרות הערבית מתכוונים בדבס  למיץ הניגר או הנדרך מ[[פרי|פירות]]. אך בעיקר הכוונה היא לדבש המופק מן התמרים מהזן הלח, הנקרא &quot;רטב&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל ([[ספר דברים]] פרק ח',ח') עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות (פרק א', הלכה ג')</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל ([[ספר דברים]] פרק ח',ח') עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז"ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:" ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב"ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>(פרק א', הלכה ג')<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב&quot;ם]]  כותב בספרו &quot;פרקי משה ברפואה&quot;: &quot;מי בוכתג (זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ&#039; 300) והרמב&quot;ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס&#039; 84&lt;/ref&gt;- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד&quot;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2751:rev-2780:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=2751&oldid=prev 2008-08-31T10:57:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:57, 31 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דבש התמרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דבש התמרים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד המאה ה-11 היו מטעי התמר ענף חקלאי חשוב בארץ</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באזורים הנמוכים והחמים</del>. החל משלטון "השושלת האיובית" במאה ה-12, יש עדות לצימצום בהיקף מטעי התמרים, כמו באזור [[בית שאן]]‏‏&lt;ref&gt;‏ יאקות, מעג'ם אלבבלדאן, 1870 מצוטט על ידי '''זהר עמר'''‏‏&lt;/ref&gt;. כאשר מטעי התמרים כמעט נעלמו מהנוף החקלאי, הפסיקו לייצר דבש התמרים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המונח "דבס" יוחס בעבר עם דבש התמרים. מקורה הוא בשימוש הרחב בתמרים לצרכי יצירת המאכל ממותק. במקביל</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תוצרת הגפן שימשה לייצור היין</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>החל משלטון "השושלת האיובית" במאה ה-12, יש עדות לצימצום בהיקף מטעי התמרים, כמו באזור [[בית שאן]]‏‏&lt;ref&gt;‏ יאקות, מעג'ם אלבבלדאן, 1870 מצוטט על ידי '''זהר עמר'''‏‏&lt;/ref&gt;. כאשר מטעי התמרים כמעט נעלמו מהנוף החקלאי, הפסיקו לייצר דבש התמרים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[עובדיה מברטנורא]] כותב  במאה ה-15 : &quot; אך דבש תמרים לא מצאתי פה, ולא ראיתי גם לא תמרים עצמם, ואצל יריחו עיר התמרים הגיד לי איש נאמן שהיה בה, כי אינה רחוקה מירושלים, כי אם מהלך חצי יום, כי אין בכל יריחו כי אם שלושת אילני תמרים רעים ואינם עושים פרי&quot; ‏‏&lt;ref&gt;‏[[אברהם יערי]], אגרות ארץ ישראל, תש&quot;ג, 132‏&lt;/ref&gt; הוא מוסיף עוד: &quot;ושלושה מיני דבש נמכרים פה - דבש דבורים, דבש ענבים ודבש חרובים&quot;. כמות ה[[דבש]] מ[[דבורת הדבש]] לא הייתה רבה, שכן גידולם לא היה נפוץ, אשר ל[[חרוב]], שהיה נפוץ, כמו בימינו רק בטבע, הרי המקור העיקרי נשאר דבש הענבים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי [[עובדיה מברטנורא]] כותב  במאה ה-15 : &quot; אך דבש תמרים לא מצאתי פה, ולא ראיתי גם לא תמרים עצמם, ואצל יריחו עיר התמרים הגיד לי איש נאמן שהיה בה, כי אינה רחוקה מירושלים, כי אם מהלך חצי יום, כי אין בכל יריחו כי אם שלושת אילני תמרים רעים ואינם עושים פרי&quot; ‏‏&lt;ref&gt;‏[[אברהם יערי]], אגרות ארץ ישראל, תש&quot;ג, 132‏&lt;/ref&gt; הוא מוסיף עוד: &quot;ושלושה מיני דבש נמכרים פה - דבש דבורים, דבש ענבים ודבש חרובים&quot;. כמות ה[[דבש]] מ[[דבורת הדבש]] לא הייתה רבה, שכן גידולם לא היה נפוץ, אשר ל[[חרוב]], שהיה נפוץ, כמו בימינו רק בטבע, הרי המקור העיקרי נשאר דבש הענבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבש הענבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תפס </del>את מרומו של דבש התמרים והחליפו. דבש הענבים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, היה ל"דבש" וקבל </del>את השם "דבס" שהיה בעבר זהה עם דבש התמרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות הקטנת השימוש ביין החל </ins>דבש הענבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתפוס </ins>את מרומו של דבש התמרים והחליפו. דבש הענבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבל  </ins>את השם "דבס" שהיה בעבר זהה עם דבש התמרים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תחליף ליין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תחליף ליין==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2652:rev-2751:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=2652&oldid=prev 2008-08-29T06:20:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:20, 29 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל ([[ספר דברים]] פרק ח&#039;,ח&#039;) עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז&quot;ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:&quot; ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב&quot;ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות (פרק א&#039;, הלכה ג&#039;)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הבלשן היהודי, יהודה אבן קריש, בן המאה ה-12 מפרש את הדבש, הנמנה על [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה ארץ ישראל ([[ספר דברים]] פרק ח&#039;,ח&#039;) עם דבש הפירות באופן כללי ועם דבש התמרים בפרט.  גם מפרשי [[חז&quot;ל]] סבורים כי הדבש הנזכר בתורה הוא דבש תמרים ולא דבש דבורים. ה[[תלמוד ירושלמי]] [[מסכת עירובין]] נאמר:&quot; ודבש  אלו התמרים. יכול דבש ממש, רבי תנחומא בשם רבי יצחק ב&quot;ר לעזר : כתיב (כתוב) (דברי הימים ב לא) וכפרוץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש.  ודבש חייב במעשרות.  אלא אלו התמרים שהן חייבין במעשרות (פרק א&#039;, הלכה ג&#039;)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב"ם]]  כותב בספרו "פרקי משה ברפואה": "מי בוכתג - הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המונח דבס לא היה מקובל לתירוש ענבים בימי הביניים. כך למשל מצאנו כי ה[[רמב"ם]]  כותב בספרו "פרקי משה ברפואה": "מי בוכתג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(זהו שם פרסי לתירוש מרוכז, אשר שימש לרפואה)&lt;ref&gt; (פרק משה ברפואה, כג 103, מהדורת מונטנר עמ' 300) והרמב"ם מזכירו כך גם בספר ביאור שמות התרופות מס' 84&lt;/ref&gt;</ins>- הוא תירוש ענבים שנתבשל בישול רב מאוד".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגאוגרף המוסלמי &quot;אלמוקדסי&quot; מזכיר את הדבס המיוצר בעיר [[צוער]] בדרום [[ים המלח]] הידוע בתמרים שגדלו בה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגאוגרף המוסלמי &quot;אלמוקדסי&quot; מזכיר את הדבס המיוצר בעיר [[צוער]] בדרום [[ים המלח]] הידוע בתמרים שגדלו בה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2651:rev-2652:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A9_%D7%A2%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%9D&diff=2651&oldid=prev 2008-08-29T02:14:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:14, 29 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבש ענבים&#039;&#039;&#039;, אשר מכונה בימינו, ב[[ערבית]], &quot;דבס&quot;, הוא מאכל ממותק העשוי מ[[תירוש (משקה)|</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבש ענבים&#039;&#039;&#039;, אשר מכונה בימינו, ב[[ערבית]], &quot;דבס&quot;, הוא מאכל ממותק העשוי מ[[תירוש (משקה)|</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוש]] [[ענבים]] מורתח. הוא היה מוכר ב[[ארץ ישראל]] עוד לפני [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[המאה </del>ה-7<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מאה ה-7]]</del>. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור [[הר חרמון]] וב[[לבנון]]. בספרות הערבית של [[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה ה"דבס" שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר ל[[דבש תמרים]]. החל מסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>המאה ה-16<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של [[ארץ ישראל]]. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה  למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של ה[[איסלם]] נאסרה שתיית ה[[יין]] וכך, התעורר הצורך במציאת תחליף, העשוי אף הוא מענבים, אך לא נכלל בהגדרה של יין. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך ‏‏&lt;ref&gt;‏Dalman ,Arbeit and Sitte in Palestine IV Gutersloh מצוטט על ידי '''זהר עמר'''‏&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תירוש]] [[ענבים]] מורתח. הוא היה מוכר ב[[ארץ ישראל]] עוד לפני [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במאה </ins>ה-7. בתקופות קדומות הוא היה מאכל שכיח באזור [[הר חרמון]] וב[[לבנון]]. בספרות הערבית של [[ימי הביניים|תקופת ימי הביניים]] היה ה"דבס" שם תואר כללי לדבש הפירות אך בעיקר ל[[דבש תמרים]]. החל מסוף [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]], המאה ה-16, מטעי התמרים נעלמו מהנוף החקלאי של [[ארץ ישראל]]. וכך הדבס, שכונה בו דבש הענבים, היה  למאכל של תושבי הארץ. בחקיקה של ה[[איסלם]] נאסרה שתיית ה[[יין]] וכך, התעורר הצורך במציאת תחליף, העשוי אף הוא מענבים, אך לא נכלל בהגדרה של יין. דבש ענבים הייתה לתחליף הולם לכך ‏‏&lt;ref&gt;‏Dalman ,Arbeit and Sitte in Palestine IV Gutersloh מצוטט על ידי '''זהר עמר'''‏&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==&quot;דבס&quot; לעומת דבש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==&quot;דבס&quot; לעומת דבש==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דבש התמרים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דבש התמרים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>המאה ה-11<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>היו מטעי התמר ענף חקלאי חשוב בארץ, באזורים הנמוכים והחמים. החל משלטון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>השושלת האיובית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>במאה ה-12, יש עדות לצימצום בהיקף מטעי התמרים, כמו באזור [[בית שאן]]‏‏&lt;ref&gt;‏ יאקות, מעג'ם אלבבלדאן, 1870 מצוטט על ידי '''זהר עמר'''‏‏&lt;/ref&gt;. כאשר מטעי התמרים כמעט נעלמו מהנוף החקלאי, הפסיקו לייצר דבש התמרים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד המאה ה-11 היו מטעי התמר ענף חקלאי חשוב בארץ, באזורים הנמוכים והחמים. החל משלטון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>השושלת האיובית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" </ins>במאה ה-12, יש עדות לצימצום בהיקף מטעי התמרים, כמו באזור [[בית שאן]]‏‏&lt;ref&gt;‏ יאקות, מעג'ם אלבבלדאן, 1870 מצוטט על ידי '''זהר עמר'''‏‏&lt;/ref&gt;. כאשר מטעי התמרים כמעט נעלמו מהנוף החקלאי, הפסיקו לייצר דבש התמרים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי [[עובדיה מברטנורא]] כותב  ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] : " אך דבש תמרים לא מצאתי פה, ולא ראיתי גם לא תמרים עצמם, ואצל יריחו עיר התמרים הגיד לי איש נאמן שהיה בה, כי אינה רחוקה מירושלים, כי אם מהלך חצי יום, כי אין בכל יריחו כי אם שלושת אילני תמרים רעים ואינם עושים פרי" ‏‏&lt;ref&gt;‏[[אברהם יערי]], אגרות ארץ ישראל, תש"ג, 132‏&lt;/ref&gt; הוא מוסיף עוד: "ושלושה מיני דבש נמכרים פה - דבש דבורים, דבש ענבים ודבש חרובים". כמות ה[[דבש]] מ[[דבורת הדבש]] לא הייתה רבה, שכן גידולם לא היה נפוץ, אשר ל[[חרוב]], שהיה נפוץ, כמו בימינו רק בטבע, הרי המקור העיקרי נשאר דבש הענבים</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי [[עובדיה מברטנורא]] כותב  במאה ה-15 : " אך דבש תמרים לא מצאתי פה, ולא ראיתי גם לא תמרים עצמם, ואצל יריחו עיר התמרים הגיד לי איש נאמן שהיה בה, כי אינה רחוקה מירושלים, כי אם מהלך חצי יום, כי אין בכל יריחו כי אם שלושת אילני תמרים רעים ואינם עושים פרי" ‏‏&lt;ref&gt;‏[[אברהם יערי]], אגרות ארץ ישראל, תש"ג, 132‏&lt;/ref&gt; הוא מוסיף עוד: "ושלושה מיני דבש נמכרים פה - דבש דבורים, דבש ענבים ודבש חרובים". כמות ה[[דבש]] מ[[דבורת הדבש]] לא הייתה רבה, שכן גידולם לא היה נפוץ, אשר ל[[חרוב]], שהיה נפוץ, כמו בימינו רק בטבע, הרי המקור העיקרי נשאר דבש הענבים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבש הענבים תפס את מרומו של דבש התמרים והחליפו. דבש הענבים, היה ל&quot;דבש&quot; וקבל את השם &quot;דבס&quot; שהיה בעבר זהה עם דבש התמרים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבש הענבים תפס את מרומו של דבש התמרים והחליפו. דבש הענבים, היה ל&quot;דבש&quot; וקבל את השם &quot;דבס&quot; שהיה בעבר זהה עם דבש התמרים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו נסים גירונדי]], בן המאה ה-14, נשאל על כשרות הדבס.  במכתב אליו מתואר תהליך ייצור הדבס ב[[צפת]] : הישמעלים  לוקחים ענבים, שמים עליהם עפר לבן ידוע , [[חוואר]],  שעה או יותר כדי שיצול היין היוצא מהם מהרה ויעמוד במתיקותו. אחר כך דורכים אותו ומבשלים אותו בישול יפה עד שיתעבה ונעשה כעין דבש וקוראים לו דב&quot;ס והוא כמו ארו&quot;ב הנעשה בארצו. והוא פוסק: &quot;ונהגנו בו איסןר מיום בואנו לארץ על פי חכמים שהיו הנה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבינו נסים גירונדי]], בן המאה ה-14, נשאל על כשרות הדבס.  במכתב אליו מתואר תהליך ייצור הדבס ב[[צפת]] : הישמעלים  לוקחים ענבים, שמים עליהם עפר לבן ידוע , [[חוואר]],  שעה או יותר כדי שיצול היין היוצא מהם מהרה ויעמוד במתיקותו. אחר כך דורכים אותו ומבשלים אותו בישול יפה עד שיתעבה ונעשה כעין דבש וקוראים לו דב&quot;ס והוא כמו ארו&quot;ב הנעשה בארצו. והוא פוסק: &quot;ונהגנו בו איסןר מיום בואנו לארץ על פי חכמים שהיו הנה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-2441:rev-2651:php=table --> </table>

דניאל ונטורה