דבש - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: /* הדבש בהלכה */

2012-11-21T07:24:41Z

הדבש בהלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:24, 21 בנובמבר 2012
שורה 14:		שורה 14:

	==הדבש בהלכה==		==הדבש בהלכה==
	{{בעבודה}}		{{בעבודה\|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י\|אריאל ביגל נ"י]] בט"ז בתשרי תשע"ב}}
	*לכאורה, הדבש היה אמור להיות אסור באכילה, מפני שישנו כלל בהלכות מאכלות אסורות: "[[כל היוצא מן הטמא טמא]]", כלומר, כל מה שיוצא מחיה טמאה (כגון ביציה וחלבה) אסור באכילה, והדבש מוצאו מהדבורה הטמאה. אלא, שחז"ל ({{מקור\|תוספתא בכורות א ה}} ו{{מקור\|בבלי בכורות ז ב}}, ונפסק להלכה ב{{מקור\|רמב"ם מאכלות אסורות ג ג}}) מסבירה שהוא מותר כיוון		*לכאורה, הדבש היה אמור להיות אסור באכילה, מפני שישנו כלל בהלכות מאכלות אסורות: "[[כל היוצא מן הטמא טמא]]", כלומר, כל מה שיוצא מחיה טמאה (כגון ביציה וחלבה) אסור באכילה, והדבש מוצאו מהדבורה הטמאה. אלא, שחז"ל ({{מקור\|תוספתא בכורות א ה}} ו{{מקור\|בבלי בכורות ז ב}}, ונפסק להלכה ב{{מקור\|רמב"ם מאכלות אסורות ג ג}}) מסבירה שהוא מותר כיוון
	*הדבש הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים לקבלת [[טומאה]].		*הדבש הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים לקבלת [[טומאה]].

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י

2012-08-27T06:22:31Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-מורה על תכן של הנאה ומתיקות והחשת ענג מוחשי, הקשורות עמו [ע"ר א קמד].
+[[תמונה:Honney.jpg|200px|ימין|ממוזער| דבש]]
-ע' במדור נפשיות, גאוה, ב"שאור ודבש". ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, דבש, סוד איסור הדבש בהקטרה ע"ג המזבח.
+'''דבש''' הוא נוזל מאכל מתוק ודביק.
-[[קטגוריה:מילון הראי"ה:תורה|ד]]
+דבש מיוצר בדרך כלל מעיבוד של [[דבורה|דבורים]] לצוף הנאסף מכוורות או מ[[תמר]]ים.

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

2012-08-26T11:07:05Z

הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:Honney.jpg|200px|ימין|ממוזער| דבש]]
+מורה על תכן של הנאה ומתיקות והחשת ענג מוחשי, הקשורות עמו [ע"ר א קמד].
-'''דבש''' הוא נוזל מאכל מתוק ודביק.
+ע' במדור נפשיות, גאוה, ב"שאור ודבש". ע' במדור מצוות, הלכות, מנהגים וטעמיהן, דבש, סוד איסור הדבש בהקטרה ע"ג המזבח.
-דבש מיוצר בדרך כלל מעיבוד של [[דבורה|דבורים]] לצוף הנאסף מכוורות או מ[[תמר]]ים.
+[[קטגוריה:מילון הראי"ה:תורה|ד]]

אריאל ביגל נ"י: /* הדבש בהלכה */

2011-10-15T18:08:17Z

הדבש בהלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:08, 15 באוקטובר 2011
שורה 14:		שורה 14:

	==הדבש בהלכה==		==הדבש בהלכה==
			{{בעבודה}}
	*לכאורה, הדבש היה אמור להיות אסור באכילה, מפני שישנו כלל בהלכות מאכלות אסורות: "[[כל היוצא מן הטמא טמא]]", כלומר, כל מה שיוצא מחיה טמאה (כגון ביציה וחלבה) אסור באכילה, והדבש מוצאו מהדבורה הטמאה. אלא, שחז"ל ({{מקור\|תוספתא בכורות א ה}} ו{{מקור\|בבלי בכורות ז ב}}, ונפסק להלכה ב{{מקור\|רמב"ם מאכלות אסורות ג ג}}) מסבירה שהוא מותר כיוון		*לכאורה, הדבש היה אמור להיות אסור באכילה, מפני שישנו כלל בהלכות מאכלות אסורות: "[[כל היוצא מן הטמא טמא]]", כלומר, כל מה שיוצא מחיה טמאה (כגון ביציה וחלבה) אסור באכילה, והדבש מוצאו מהדבורה הטמאה. אלא, שחז"ל ({{מקור\|תוספתא בכורות א ה}} ו{{מקור\|בבלי בכורות ז ב}}, ונפסק להלכה ב{{מקור\|רמב"ם מאכלות אסורות ג ג}}) מסבירה שהוא מותר כיוון
	*הדבש הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים לקבלת [[טומאה]].		*הדבש הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים לקבלת [[טומאה]].

אריאל ביגל נ"י: /* דבש בדברי חז"ל */

2011-10-14T10:59:39Z

דבש בדברי חז"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:59, 14 באוקטובר 2011
שורה 20:		שורה 20:
	==דבש בדברי חז"ל==		==דבש בדברי חז"ל==
	*הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]] {{דרוש מקור}} מספרת כי [[הורדוס]] הרג את אשתו [[מרים החשמונאית]] ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.		*הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]] {{דרוש מקור}} מספרת כי [[הורדוס]] הרג את אשתו [[מרים החשמונאית]] ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.
	*""אומרים לה לצרעה, לא מדובשך ולא מעוקצך" {{מקור\|מדרש תנחומא בלק\|כן}}, בהקשר ל[[בלעם]], שבקש מה' לברך את עם ישראל לאחר שה' אסר עליו לקללו.		*"אומרים לה לצרעה, לא מדובשך ולא מעוקצך" {{מקור\|מדרש תנחומא בלק\|כן}}, בהקשר ל[[בלעם]], שבקש מה' לברך את עם ישראל לאחר שה' אסר עליו לקללו.
	[[קטגוריה:מזון]]		[[קטגוריה:מזון]]

אריאל ביגל נ"י: /* דבש בדברי חז"ל */

2011-10-14T10:59:21Z

דבש בדברי חז"ל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:59, 14 באוקטובר 2011
שורה 19:		שורה 19:

	==דבש בדברי חז"ל==		==דבש בדברי חז"ל==
	*הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]] {{דרוש מקור}} מספרת כי [[הורדוס]] הרג את אשתו [[מרים החשמונאית]] ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.		*הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]] {{דרוש מקור}} מספרת כי [[הורדוס]] הרג את אשתו [[מרים החשמונאית]] ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.
			*""אומרים לה לצרעה, לא מדובשך ולא מעוקצך" {{מקור\|מדרש תנחומא בלק\|כן}}, בהקשר ל[[בלעם]], שבקש מה' לברך את עם ישראל לאחר שה' אסר עליו לקללו.
	[[קטגוריה:מזון]]		[[קטגוריה:מזון]]

אריאל ביגל נ"י: /* הדבש בהלכה */

2011-10-14T10:57:11Z

הדבש בהלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:57, 14 באוקטובר 2011
שורה 14:		שורה 14:

	==הדבש בהלכה==		==הדבש בהלכה==
	לכאורה, הדבש היה אמור להיות אסור באכילה, מפני שישנו כלל בהלכות מאכלות אסורות: "[[כל היוצא מן הטמא טמא]]", כלומר, כל מה שיוצא מחיה טמאה (כגון ביציה וחלבה) אסור באכילה, והדבש מוצאו מהדבורה הטמאה. אלא, שחז"ל ({{מקור\|תוספתא בכורות א ה}} ו{{מקור\|בבלי בכורות ז ב}}, ונפסק להלכה ב{{מקור\|רמב"ם מאכלות אסורות ג ג}}) מסבירה שהוא מותר כיוון		*לכאורה, הדבש היה אמור להיות אסור באכילה, מפני שישנו כלל בהלכות מאכלות אסורות: "[[כל היוצא מן הטמא טמא]]", כלומר, כל מה שיוצא מחיה טמאה (כגון ביציה וחלבה) אסור באכילה, והדבש מוצאו מהדבורה הטמאה. אלא, שחז"ל ({{מקור\|תוספתא בכורות א ה}} ו{{מקור\|בבלי בכורות ז ב}}, ונפסק להלכה ב{{מקור\|רמב"ם מאכלות אסורות ג ג}}) מסבירה שהוא מותר כיוון
			*הדבש הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים לקבלת [[טומאה]].
			*אחד מ[[סימני ראש השנה]] הוא [[תפוח]] בדבש, כסמל לשנה מתוקה.

	*הדבש הוא אחד מ[[שבעת המשקים]] המכשירים לקבלת [[טומאה]].
	*אחד מ[[סימני ראש השנה]] הוא [[תפוח]] בדבש, כסמל לשנה מתוקה.
	==דבש בדברי חז"ל==		==דבש בדברי חז"ל==
	*הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]] {{דרוש מקור}} מספרת כי [[הורדוס]] הרג את אשתו [[מרים החשמונאית]] ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.		*הגמרא ב[[מסכת בבא בתרא]] {{דרוש מקור}} מספרת כי [[הורדוס]] הרג את אשתו [[מרים החשמונאית]] ושימר את גופתה בדבש למשך שנתיים כדי שיוכל לומר שהוא נשוי לבת מלך.
	[[קטגוריה:מזון]]		[[קטגוריה:מזון]]

אריאל ביגל נ"י: /* הדבש במקרא */

2011-10-14T10:56:49Z

הדבש במקרא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:56, 14 באוקטובר 2011
שורה 10:		שורה 10:
	* "ארץ זבת חלב ודבש" ({{מקור\|שמות ג ח}}, {{מקור\|שמות ג יז$שם יז}}, {{מקור\|במדבר טז יג}}, {{מקור\|במדבר טז יד$שם יד}} ועוד)		* "ארץ זבת חלב ודבש" ({{מקור\|שמות ג ח}}, {{מקור\|שמות ג יז$שם יז}}, {{מקור\|במדבר טז יג}}, {{מקור\|במדבר טז יד$שם יד}} ועוד)
	* "ארץ [[זית\|זית שמן]] ודבש" {{מקור\|דברים ח ח\|כן}}.		* "ארץ [[זית\|זית שמן]] ודבש" {{מקור\|דברים ח ח\|כן}}.
	* [[שמשון]] שיסע [[אריה\|כפיר אריות]] ליד תמנה, וכששב למקום לאחר זמן, מצא עדת דבורים שהתמקמה בגוויית האריה. שמשון רדה את הדבש ואכלו. לאחר מכן נשא אישה פלשתית, ובמהלך משתה הנישואין חד חידה לנאספים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". שמשון הבטיח, למי שיפענח את פשר המשפט, שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והעניק שבעה ימים למציאת הפתרון.		* [[שמשון]] שיסע [[אריה\|כפיר אריות]] ליד תמנה, וכששב למקום לאחר זמן, מצא עדת דבורים שהתמקמה בגוויית האריה. שמשון רדה את הדבש ואכלו. לאחר מכן נשא אישה פלשתית, ובמהלך משתה הנישואין חד חידה לנאספים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". שמשון הבטיח, למי שיפענח את פשר המשפט, שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והעניק שבעה ימים למציאת הפתרון. הפלשתים לא הצליחו לפתור את החידה, ופנו לאישתו ואיימו עליה ברצח אם לא תאלץ את שמשון לגלות לה את הפתרון. האישה הפעילה נגד שמשון את נשק הדמעות עד שגילה לה את התשובה: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי". כאשר פתרו לו הפלשתים את החידה רגז שמשון על הדרך שבה הגיעו לפתרונה, וקרא: "לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" {{מקור\|שופטים יד\|כן}}.
	הפלשתים לא הצליחו לפתור את החידה, ופנו לאישתו ואיימו עליה ברצח אם לא תאלץ את שמשון לגלות לה את הפתרון. האישה הפעילה נגד שמשון את נשק הדמעות עד שגילה לה את התשובה: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי". כאשר פתרו לו הפלשתים את החידה רגז שמשון על הדרך שבה הגיעו לפתרונה, וקרא: "לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" {{מקור\|שופטים יד\|כן}}.		* התנ"ך מספר כי באחת ממלחמותיו של [[שאול המלך]] ב[[פלישיתם]], הוא קילל את מי שיאכל עד תום המלחמה. אולם, [[יהונתן בן שאול\|יונתן בנו]], שלא שמע את הקללה, הלך עם נושא כליו וטעם מדבש שהאיר את עיניו.
	* התנ"ך מספר כי באחת ממלחמותיו של [[שאול המלך]] ב[[פלישיתם]], הוא קילל את מי שיאכל עד תום המלחמה. אולם, [[יהונתן בן שאול\|יונתן בנו]], שלא שמע את הקללה, הלך עם נושא כליו וטעם מדבש שהאיר את עיניו.

	==הדבש בהלכה==		==הדבש בהלכה==

אריאל ביגל נ"י ב־10:56, 14 באוקטובר 2011

2011-10-14T10:56:09Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דבש''' הוא מאכל מתוק ודביק.
+[[תמונה:Honney.jpg|200px|ימין|ממוזער| דבש]]
-דבש מיוצר בדרך כלל מעיבוד של דבורים לצוף הנאסף מכוורות או מתמרים.
+'''דבש''' הוא נוזל מאכל מתוק ודביק.
 [[קטגוריה:מזון]]

רצוא ושוב ב־10:08, 12 באוקטובר 2011

2011-10-12T10:08:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:08, 12 באוקטובר 2011
שורה 3:		שורה 3:
	*דבש מצאת אכול דייך		*דבש מצאת אכול דייך
	*סתם דבש שבמקרא הוא דבש תמרים אבל הנודר מן הדבש אסור רק בדבש דבורים		*סתם דבש שבמקרא הוא דבש תמרים אבל הנודר מן הדבש אסור רק בדבש דבורים
			*דבש שימש בעבר כחומר משמר וכן מצינו במסכת בבא בתרא שהורדוס שימר גופת אשתו בדבש.

	[[קטגוריה:מזון]]		[[קטגוריה:מזון]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:56, 14 באוקטובר 2011
שורה 10:		שורה 10:
	* "ארץ זבת חלב ודבש" ({{מקור\|שמות ג ח}}, {{מקור\|שמות ג יז$שם יז}}, {{מקור\|במדבר טז יג}}, {{מקור\|במדבר טז יד$שם יד}} ועוד)		* "ארץ זבת חלב ודבש" ({{מקור\|שמות ג ח}}, {{מקור\|שמות ג יז$שם יז}}, {{מקור\|במדבר טז יג}}, {{מקור\|במדבר טז יד$שם יד}} ועוד)
	* "ארץ [[זית\|זית שמן]] ודבש" {{מקור\|דברים ח ח\|כן}}.		* "ארץ [[זית\|זית שמן]] ודבש" {{מקור\|דברים ח ח\|כן}}.
	* [[שמשון]] שיסע [[אריה\|כפיר אריות]] ליד תמנה, וכששב למקום לאחר זמן, מצא עדת דבורים שהתמקמה בגוויית האריה. שמשון רדה את הדבש ואכלו. לאחר מכן נשא אישה פלשתית, ובמהלך משתה הנישואין חד חידה לנאספים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". שמשון הבטיח, למי שיפענח את פשר המשפט, שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והעניק שבעה ימים למציאת הפתרון.		* [[שמשון]] שיסע [[אריה\|כפיר אריות]] ליד תמנה, וכששב למקום לאחר זמן, מצא עדת דבורים שהתמקמה בגוויית האריה. שמשון רדה את הדבש ואכלו. לאחר מכן נשא אישה פלשתית, ובמהלך משתה הנישואין חד חידה לנאספים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". שמשון הבטיח, למי שיפענח את פשר המשפט, שלושים סדינים ושלושים חליפות בגדים, והעניק שבעה ימים למציאת הפתרון. הפלשתים לא הצליחו לפתור את החידה, ופנו לאישתו ואיימו עליה ברצח אם לא תאלץ את שמשון לגלות לה את הפתרון. האישה הפעילה נגד שמשון את נשק הדמעות עד שגילה לה את התשובה: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי". כאשר פתרו לו הפלשתים את החידה רגז שמשון על הדרך שבה הגיעו לפתרונה, וקרא: "לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" {{מקור\|שופטים יד\|כן}}.
	הפלשתים לא הצליחו לפתור את החידה, ופנו לאישתו ואיימו עליה ברצח אם לא תאלץ את שמשון לגלות לה את הפתרון. האישה הפעילה נגד שמשון את נשק הדמעות עד שגילה לה את התשובה: "מה מתוק מדבש ומה עז מארי". כאשר פתרו לו הפלשתים את החידה רגז שמשון על הדרך שבה הגיעו לפתרונה, וקרא: "לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי" {{מקור\|שופטים יד\|כן}}.		* התנ"ך מספר כי באחת ממלחמותיו של [[שאול המלך]] ב[[פלישיתם]], הוא קילל את מי שיאכל עד תום המלחמה. אולם, [[יהונתן בן שאול\|יונתן בנו]], שלא שמע את הקללה, הלך עם נושא כליו וטעם מדבש שהאיר את עיניו.
	* התנ"ך מספר כי באחת ממלחמותיו של [[שאול המלך]] ב[[פלישיתם]], הוא קילל את מי שיאכל עד תום המלחמה. אולם, [[יהונתן בן שאול\|יונתן בנו]], שלא שמע את הקללה, הלך עם נושא כליו וטעם מדבש שהאיר את עיניו.

	==הדבש בהלכה==		==הדבש בהלכה==