https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99 2026-04-20T20:56:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=160747&oldid=prev 2024-01-18T23:45:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:45, 18 בינואר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי&#039;&#039;&#039; הוא מסברא {{מקור|לחם משנה גניבה ב-א|כן}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי&#039;&#039;&#039; הוא מסברא {{מקור|לחם משנה גניבה ב-א|כן}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש שלמדו זאת מהדין שאסור לישראל להחזיק חמץ של נכרי אם הוא באחריות ולמדים זאת מהפסוק 'לא ימצא'. אבל אם אינו באחריות - מותר, שנאמר 'לא יראה לך חמץ' שלך אין אתה רואה אבל של נכרים - מותר.  {{מקור|צל"ח פסחים דף ה ע"ב, מהרי"ט אלגאזי חלה אות י', עונג יו"ט סימן כד|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש שלמדו זאת מהדין שאסור לישראל להחזיק חמץ של נכרי אם הוא באחריות ולמדים זאת מהפסוק 'לא ימצא'. אבל אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החמץ </ins>אינו באחריות - מותר, שנאמר 'לא יראה לך חמץ' שלך אין אתה רואה אבל של נכרים - מותר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ומדין חמץ למדים לכל התורה </ins>  {{מקור|צל"ח פסחים דף ה ע"ב, מהרי"ט אלגאזי חלה אות י', עונג יו"ט סימן כד|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במקור לדעת חכמים שלאו כממון דמי&#039;&#039;&#039; נחלקו האחרונים: הלחם משנה {{מקור|גניבה ב-א בדעת הרמב&quot;ם|כן}} כתב שמקורו מפסוקים, שמכפילות המיעוטים &quot;רעהו - ולא של הקדש&quot; ו&quot;וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש&quot; לומדים ש&quot;רעהו&quot; ממעט שהגונב קודשים שאינו חייב באחריותן פטור, ו&quot;וגונב&quot; ממעט שאפילו הגונב קודשים שחייב באחריותן פטור (ולא כסברת רבי שמעון שחייב מדין דבר הגורם לממון כממון), ולומדים מכך חכמים שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במקור לדעת חכמים שלאו כממון דמי&#039;&#039;&#039; נחלקו האחרונים: הלחם משנה {{מקור|גניבה ב-א בדעת הרמב&quot;ם|כן}} כתב שמקורו מפסוקים, שמכפילות המיעוטים &quot;רעהו - ולא של הקדש&quot; ו&quot;וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש&quot; לומדים ש&quot;רעהו&quot; ממעט שהגונב קודשים שאינו חייב באחריותן פטור, ו&quot;וגונב&quot; ממעט שאפילו הגונב קודשים שחייב באחריותן פטור (ולא כסברת רבי שמעון שחייב מדין דבר הגורם לממון כממון), ולומדים מכך חכמים שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שישנו בעין''' כתב הקצוה"ח {{מקור|שפו-ז ד"ה ואיכא|כן}} שלכו"ע לאו כממון דמי. לדוגמא, ראובן שמכר את עבדו לשמעון על מנת שימשיך לעבוד את ראובן שלושים יום, במשך השלושים יום אין לשמעון דין יום או יומיים {{מקור|בבלי:בבא קמא צ.|כן}}, ולא אומרים בזה דבר הגורם לממון כממון דמי (שהרי העבד גורם לשמעון לממון שלאחר השלושים יום יהיה שלו), שכיוון שהעבד בעין אין בו דין גורם לממון. ודין גורם לממון נאמר רק כשאינו בעין, כגון שהזיקו או גנבו, שע"י זה יפסיד הבעלים ממון, ולכן כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שישנו בעין''' כתב הקצוה"ח {{מקור|שפו-ז ד"ה ואיכא|כן}} שלכו"ע לאו כממון דמי. לדוגמא, ראובן שמכר את עבדו לשמעון על מנת שימשיך לעבוד את ראובן שלושים יום, במשך השלושים יום אין לשמעון דין יום או יומיים {{מקור|בבלי:בבא קמא צ.|כן}}, ולא אומרים בזה דבר הגורם לממון כממון דמי (שהרי העבד גורם לשמעון לממון שלאחר השלושים יום יהיה שלו), שכיוון שהעבד בעין אין בו דין גורם לממון. ודין גורם לממון נאמר רק כשאינו בעין, כגון שהזיקו או גנבו, שע"י זה יפסיד הבעלים ממון, ולכן כממון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמי. אבל כתב שבנו הוכיח מסנהדרין דף קי"ב שאפילו הוא בעין לדעת ר"ש כממונו </ins>דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם האחיעזר {{מקור|ח&quot;ב מו-א,ט|כן}} חולק על הקצוה&quot;ח וסובר שגם כשישנו בעין, אם יהיה בוודאי שלו לאחר זמן - כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם האחיעזר {{מקור|ח&quot;ב מו-א,ט|כן}} חולק על הקצוה&quot;ח וסובר שגם כשישנו בעין, אם יהיה בוודאי שלו לאחר זמן - כממון דמי.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160746:rev-160747:php=table --> </table>

10.2.131.62 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=160746&oldid=prev 2024-01-18T23:29:02Z

<p>המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:29, 18 בינואר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי''' הוא מסברא {{מקור|לחם משנה גניבה ב-א|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי''' הוא מסברא {{מקור|לחם משנה גניבה ב-א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן}}. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש שלמדו זאת מהדין שאסור לישראל להחזיק חמץ של נכרי אם הוא באחריות ולמדים זאת מהפסוק 'לא ימצא'. אבל אם אינו באחריות - מותר, שנאמר 'לא יראה לך חמץ' שלך אין אתה רואה אבל של נכרים - מותר.  {{מקור|צל"ח פסחים דף ה ע"ב, מהרי"ט אלגאזי חלה אות י', עונג יו"ט סימן כד</ins>|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במקור לדעת חכמים שלאו כממון דמי&#039;&#039;&#039; נחלקו האחרונים: הלחם משנה {{מקור|גניבה ב-א בדעת הרמב&quot;ם|כן}} כתב שמקורו מפסוקים, שמכפילות המיעוטים &quot;רעהו - ולא של הקדש&quot; ו&quot;וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש&quot; לומדים ש&quot;רעהו&quot; ממעט שהגונב קודשים שאינו חייב באחריותן פטור, ו&quot;וגונב&quot; ממעט שאפילו הגונב קודשים שחייב באחריותן פטור (ולא כסברת רבי שמעון שחייב מדין דבר הגורם לממון כממון), ולומדים מכך חכמים שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במקור לדעת חכמים שלאו כממון דמי&#039;&#039;&#039; נחלקו האחרונים: הלחם משנה {{מקור|גניבה ב-א בדעת הרמב&quot;ם|כן}} כתב שמקורו מפסוקים, שמכפילות המיעוטים &quot;רעהו - ולא של הקדש&quot; ו&quot;וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש&quot; לומדים ש&quot;רעהו&quot; ממעט שהגונב קודשים שאינו חייב באחריותן פטור, ו&quot;וגונב&quot; ממעט שאפילו הגונב קודשים שחייב באחריותן פטור (ולא כסברת רבי שמעון שחייב מדין דבר הגורם לממון כממון), ולומדים מכך חכמים שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-75549:rev-160746:php=table --> </table>

10.2.131.62 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=75549&oldid=prev 2012-09-05T09:45:02Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:45, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73743:rev-75549:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=73743&oldid=prev 2012-09-05T07:08:08Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:08, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו''' {{מקור|הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולקים בדין זה''' הם [[רבי שמעון]] ו[[חז"ל|חכמים]], שרק לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי, אך לחכמים לאו כממון דמי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא עא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. רוב הפוסקים סוברים שהלכה כרבנן, אך בעל התרומה בשם ה[[ראב"ד]] פסק כרבי שמעון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קצוה"ח שפו-ז סוף ד"ה הרי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. בערך זה נדון בדעת רבי שמעון שכן כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולקים בדין זה''' הם [[רבי שמעון]] ו[[חז"ל|חכמים]], שרק לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי, אך לחכמים לאו כממון דמי {{מקור|בבלי:בבא קמא עא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. רוב הפוסקים סוברים שהלכה כרבנן, אך בעל התרומה בשם ה[[ראב"ד]] פסק כרבי שמעון {{מקור|קצוה"ח שפו-ז סוף ד"ה הרי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. בערך זה נדון בדעת רבי שמעון שכן כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוגמא''' לדבר שאינו בבעלותו של האדם: [[קודשים]] (קרבן) שהאדם חייב באחריותן, אינם שלו (אלא של הקדש), אך הם גורמים לו לממון, שאם מתו חייב להביא אחרים במקומם, ואם לא מתו נפטר בהם מחובתו. ולכן הגונבן מבית הבעלים, לרבי שמעון משלם כפל, שדבר הגורם לממון כממון דמי, ולחכמים פטור, שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא קמא עא: ורש"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוגמא''' לדבר שאינו בבעלותו של האדם: [[קודשים]] (קרבן) שהאדם חייב באחריותן, אינם שלו (אלא של הקדש), אך הם גורמים לו לממון, שאם מתו חייב להביא אחרים במקומם, ואם לא מתו נפטר בהם מחובתו. ולכן הגונבן מבית הבעלים, לרבי שמעון משלם כפל, שדבר הגורם לממון כממון דמי, ולחכמים פטור, שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי {{מקור|בבא קמא עא: ורש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל [[חמץ]] לפני [[פסח]] ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע"פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא צח:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל [[חמץ]] לפני [[פסח]] ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע"פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|בבלי:בבא קמא צח:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי''' הוא מסברא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>לחם משנה גניבה ב-א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי''' הוא מסברא {{מקור|לחם משנה גניבה ב-א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקור לדעת חכמים שלאו כממון דמי''' נחלקו האחרונים: הלחם משנה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>גניבה ב-א בדעת הרמב"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שמקורו מפסוקים, שמכפילות המיעוטים "רעהו - ולא של הקדש" ו"וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש" לומדים ש"רעהו" ממעט שהגונב קודשים שאינו חייב באחריותן פטור, ו"וגונב" ממעט שאפילו הגונב קודשים שחייב באחריותן פטור (ולא כסברת רבי שמעון שחייב מדין דבר הגורם לממון כממון), ולומדים מכך חכמים שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקור לדעת חכמים שלאו כממון דמי''' נחלקו האחרונים: הלחם משנה {{מקור|גניבה ב-א בדעת הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שמקורו מפסוקים, שמכפילות המיעוטים "רעהו - ולא של הקדש" ו"וגונב מבית האיש - ולא מבית הקדש" לומדים ש"רעהו" ממעט שהגונב קודשים שאינו חייב באחריותן פטור, ו"וגונב" ממעט שאפילו הגונב קודשים שחייב באחריותן פטור (ולא כסברת רבי שמעון שחייב מדין דבר הגורם לממון כממון), ולומדים מכך חכמים שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך האחיעזר חלק עליו וכתב שלא ראינו בשום מקום שחכמים צריכים פסוק שלאו כממון דמי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ג סב-א ד"ה דברי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אלא היא סברא.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך האחיעזר חלק עליו וכתב שלא ראינו בשום מקום שחכמים צריכים פסוק שלאו כממון דמי {{מקור|ח"ג סב-א ד"ה דברי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, אלא היא סברא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם לדעת רבי שמעון שכממון דמי''' חקר האפיקי ים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ב י ד"ה ואשר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} בין שתי אפשרויות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בטעם לדעת רבי שמעון שכממון דמי''' חקר האפיקי ים {{מקור|ח"ב י ד"ה ואשר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} בין שתי אפשרויות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ &quot;גורם לממון&quot; פירושו שהפעולה גורמת לבעלים להתחייב ממון, כלומר שע&quot;י שמפסיד את הבעלים, כגון שגנב את הקודשים שחייב באחריותן, גורם לבעלים להתחייב ממון (להתחייב באחריותן), ולכן נחשב כאילו גנב מהבעלים את הממון שהבעלים מתחייב בגרמתו, וכגונב מעות (ו&quot;גורם לממון&quot; היא פעולת הגניבה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ &quot;גורם לממון&quot; פירושו שהפעולה גורמת לבעלים להתחייב ממון, כלומר שע&quot;י שמפסיד את הבעלים, כגון שגנב את הקודשים שחייב באחריותן, גורם לבעלים להתחייב ממון (להתחייב באחריותן), ולכן נחשב כאילו גנב מהבעלים את הממון שהבעלים מתחייב בגרמתו, וכגונב מעות (ו&quot;גורם לממון&quot; היא פעולת הגניבה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ &quot;גורם לממון&quot; פירושו שהחפץ (בהמת הקודשים) גורם לבעלים זכות ממון, שכיוון שע&quot;י הבהמה נפטר מחובתו, הבהמה עצמה נחשבת כשלו, שנחשב שיש לו בה זכות ממונית (ו&quot;גורם לממון&quot; הוא החפץ) {{מקור|(וכצד זה הסיק שם (ד&quot;ה ונקטינן וד&quot;ה אמנם) למסקנה)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ &quot;גורם לממון&quot; פירושו שהחפץ (בהמת הקודשים) גורם לבעלים זכות ממון, שכיוון שע&quot;י הבהמה נפטר מחובתו, הבהמה עצמה נחשבת כשלו, שנחשב שיש לו בה זכות ממונית (ו&quot;גורם לממון&quot; הוא החפץ) {{מקור|(וכצד זה הסיק שם (ד&quot;ה ונקטינן וד&quot;ה אמנם) למסקנה)}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנזיקין''' נאמר בגמרא שדבר הגורם לממון כממון דמי, לגבי הגונב קודשים שחייב באחריותן (ודין גניבה כשאר דיני נזיקין) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא עא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנזיקין''' נאמר בגמרא שדבר הגורם לממון כממון דמי, לגבי הגונב קודשים שחייב באחריותן (ודין גניבה כשאר דיני נזיקין) {{מקור|בבלי:בבא קמא עא:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בקניינים''' חידש הפני יהושע {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא סו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שגם בזה דבר הגורם לממון כממון, ולכן אדם יכול למכור קודשים שהוא חייב באחריותן, שהרי הם כממונו. אמנם הגר"ש שקאפ כתב שלגבי קניינים לא נאמר שכממון דמי, שדבר הגורם לממון רק עושה שיש לו שייכות ממון, אבל אינו כבעלים גמורים לכל דבר שצריך בעלים {{מקור|(בבא קמא טז בסופו ד"ה ומה, במחלוקתם דן הברכת אברהם פסחים ה: (עמוד כב בדפיו) סק"א ד"ה והנראה, ודעתו כגר"ש שקאפ, שכל דין כממון דמי הוא רק שיוכל לתבוע את התשלומין שהתורה זכתה לבעלים, ככפל וארבעה וחמישה)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בקניינים''' חידש הפני יהושע {{מקור|בבלי:בבא קמא סו:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שגם בזה דבר הגורם לממון כממון, ולכן אדם יכול למכור קודשים שהוא חייב באחריותן, שהרי הם כממונו. אמנם הגר"ש שקאפ כתב שלגבי קניינים לא נאמר שכממון דמי, שדבר הגורם לממון רק עושה שיש לו שייכות ממון, אבל אינו כבעלים גמורים לכל דבר שצריך בעלים {{מקור|(בבא קמא טז בסופו ד"ה ומה, במחלוקתם דן הברכת אברהם פסחים ה: (עמוד כב בדפיו) סק"א ד"ה והנראה, ודעתו כגר"ש שקאפ, שכל דין כממון דמי הוא רק שיוכל לתבוע את התשלומין שהתורה זכתה לבעלים, ככפל וארבעה וחמישה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לשאר דינים שצריך בעלים''', כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - כתב הברכת שמואל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>יבמות יט-ג ד"ה עוד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שלא מועיל שגורם לממון, אלא צריך להיות בעלים ממש. והסביר שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים, ולכן צריך בעלים ממש, ורק לגבי תביעת כפל ושאר נזקי ממון, שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לשאר דינים שצריך בעלים''', כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - כתב הברכת שמואל {{מקור|יבמות יט-ג ד"ה עוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שלא מועיל שגורם לממון, אלא צריך להיות בעלים ממש. והסביר שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים, ולכן צריך בעלים ממש, ורק לגבי תביעת כפל ושאר נזקי ממון, שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם הקצוה&quot;ח כתב שדבר הגורם לממון מועיל גם לדין יום או יומיים {{מקור|(שפו-ז, במחלוקתם דן הברכת אברהם פסחים ה: (עמוד כב בדפיו) סק&quot;א, ודעתו כברכת שמואל, שכל דין כממון דמי הוא רק שיוכל לתבוע את התשלומין שהתורה זכתה לבעלים, ככפל וארבעה וחמישה)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם הקצוה&quot;ח כתב שדבר הגורם לממון מועיל גם לדין יום או יומיים {{מקור|(שפו-ז, במחלוקתם דן הברכת אברהם פסחים ה: (עמוד כב בדפיו) סק&quot;א, ודעתו כברכת שמואל, שכל דין כממון דמי הוא רק שיוכל לתבוע את התשלומין שהתורה זכתה לבעלים, ככפל וארבעה וחמישה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שישנו בעין''' כתב הקצוה"ח {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שפו-ז ד"ה ואיכא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שלכו"ע לאו כממון דמי. לדוגמא, ראובן שמכר את עבדו לשמעון על מנת שימשיך לעבוד את ראובן שלושים יום, במשך השלושים יום אין לשמעון דין יום או יומיים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:בבא קמא צ.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ולא אומרים בזה דבר הגורם לממון כממון דמי (שהרי העבד גורם לשמעון לממון שלאחר השלושים יום יהיה שלו), שכיוון שהעבד בעין אין בו דין גורם לממון. ודין גורם לממון נאמר רק כשאינו בעין, כגון שהזיקו או גנבו, שע"י זה יפסיד הבעלים ממון, ולכן כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שישנו בעין''' כתב הקצוה"ח {{מקור|שפו-ז ד"ה ואיכא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שלכו"ע לאו כממון דמי. לדוגמא, ראובן שמכר את עבדו לשמעון על מנת שימשיך לעבוד את ראובן שלושים יום, במשך השלושים יום אין לשמעון דין יום או יומיים {{מקור|בבלי:בבא קמא צ.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ולא אומרים בזה דבר הגורם לממון כממון דמי (שהרי העבד גורם לשמעון לממון שלאחר השלושים יום יהיה שלו), שכיוון שהעבד בעין אין בו דין גורם לממון. ודין גורם לממון נאמר רק כשאינו בעין, כגון שהזיקו או גנבו, שע"י זה יפסיד הבעלים ממון, ולכן כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם האחיעזר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ח"ב מו-א,ט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} חולק על הקצוה"ח וסובר שגם כשישנו בעין, אם יהיה בוודאי שלו לאחר זמן - כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם האחיעזר {{מקור|ח"ב מו-א,ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} חולק על הקצוה"ח וסובר שגם כשישנו בעין, אם יהיה בוודאי שלו לאחר זמן - כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כשאינו חייב באונסין''' לא נחשב גורם לממון. ולכן הגונב משומר שכר, שפטור מאונסין וחייב רק בגניבה ואבידה, אינו חייב כפל. ורק הגונב משואל, שחייב גם באונסין, חייב כפל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שיטה מקובצת בבא מציעא לד. בשם הראב"ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''כשאינו חייב באונסין''' לא נחשב גורם לממון. ולכן הגונב משומר שכר, שפטור מאונסין וחייב רק בגניבה ואבידה, אינו חייב כפל. ורק הגונב משואל, שחייב גם באונסין, חייב כפל {{מקור|שיטה מקובצת בבא מציעא לד. בשם הראב"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שיהיה ממון בעצמו לאחר זמן''' ורק כעת אינו ממון, כגון חמץ של הקדש בתוך הפסח, שכעת אינו ממון, שהרי אסרתו תורה, אך לאחר הפסח הוא עצמו יהיה ממון, שראוי לפדותו ולאוכלו. הגמרא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:פסחים כט:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} תלתה גם את דין זה במחלוקת האם דבר הגורם לממון כממון דמי. אך נחלקו בזה המפרשים: יש אומרים שזוהי מחלוקת רבי שמעון ורבנן, כשאר דבר הגורם לממון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הקצוה"ח, וכך משמע מהר"ח שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ויש אומרים שזו מחלוקת אחרת, שכאן אותו החמץ עצמו יהיה ממון לאחר זמן, ואינו כשאר דבר הגורם לממון שהדבר בעצמו לא יהיה ממון, אלא שהוא גורם לממון אחר (כמו הגונב קודשים, שהקודשים עצמם לא יהיו ממון, אלא שהם גורמים לממון אחר - לאחריות הבעלים) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם פסחים כט: אות א, ובאות ב הביא את הקצוה"ח והר"ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שיהיה ממון בעצמו לאחר זמן''' ורק כעת אינו ממון, כגון חמץ של הקדש בתוך הפסח, שכעת אינו ממון, שהרי אסרתו תורה, אך לאחר הפסח הוא עצמו יהיה ממון, שראוי לפדותו ולאוכלו. הגמרא {{מקור|בבלי:פסחים כט:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} תלתה גם את דין זה במחלוקת האם דבר הגורם לממון כממון דמי. אך נחלקו בזה המפרשים: יש אומרים שזוהי מחלוקת רבי שמעון ורבנן, כשאר דבר הגורם לממון {{מקור|הקצוה"ח, וכך משמע מהר"ח שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. ויש אומרים שזו מחלוקת אחרת, שכאן אותו החמץ עצמו יהיה ממון לאחר זמן, ואינו כשאר דבר הגורם לממון שהדבר בעצמו לא יהיה ממון, אלא שהוא גורם לממון אחר (כמו הגונב קודשים, שהקודשים עצמם לא יהיו ממון, אלא שהם גורמים לממון אחר - לאחריות הבעלים) {{מקור|ברכת אברהם פסחים כט: אות א, ובאות ב הביא את הקצוה"ח והר"ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|(שערי יושר א-ט ד&quot;ה ועד&quot;ז (מאמצע הדיבור והלאה), וכן בחידושיו לבבא קמא טז-ב ד&quot;ה ונראה)}} שאינו דומה לדבר שאינו ראוי היום לתשמישו ויהיה ראוי לאחר זמן בדרך הטבע (כגון מעיל בקיץ - שיהיה ראוי רק בחורף, או ברזל - שיהיה ראוי רק לאחר שייצרו ממנו כלי), שלגביו אין מחלוקת האם כממון דמי, שהוא ממון ממש ולא רק גורם לממון. וביאר את החילוק, שדבר שאינו ראוי לתשמישו היום, יהיה ראוי לאחר זמן ע&quot;י דרך הטבע, ולכן נחשב שיש בו כבר עכשיו כח שראוי להנות ממנו לאחר זמן, והוא ממון ממש. אבל איסור תורה (כגון החמץ בפסח), שכל מה שיהיה ראוי לאחר זמן הוא ע&quot;י היתר התורה (אך בינתיים התורה עשאתו כסם המזיק וכחפץ שאין בו צורך כלל ובטלה ממנו דין ממון), היתר זה הוא חידוש שיחול לאחר הפסח, ולכן אין בו עכשיו כח שיהיה ראוי לאחר זמן, ואינו ממון ממש אלא דבר הגורם לממון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|(שערי יושר א-ט ד&quot;ה ועד&quot;ז (מאמצע הדיבור והלאה), וכן בחידושיו לבבא קמא טז-ב ד&quot;ה ונראה)}} שאינו דומה לדבר שאינו ראוי היום לתשמישו ויהיה ראוי לאחר זמן בדרך הטבע (כגון מעיל בקיץ - שיהיה ראוי רק בחורף, או ברזל - שיהיה ראוי רק לאחר שייצרו ממנו כלי), שלגביו אין מחלוקת האם כממון דמי, שהוא ממון ממש ולא רק גורם לממון. וביאר את החילוק, שדבר שאינו ראוי לתשמישו היום, יהיה ראוי לאחר זמן ע&quot;י דרך הטבע, ולכן נחשב שיש בו כבר עכשיו כח שראוי להנות ממנו לאחר זמן, והוא ממון ממש. אבל איסור תורה (כגון החמץ בפסח), שכל מה שיהיה ראוי לאחר זמן הוא ע&quot;י היתר התורה (אך בינתיים התורה עשאתו כסם המזיק וכחפץ שאין בו צורך כלל ובטלה ממנו דין ממון), היתר זה הוא חידוש שיחול לאחר הפסח, ולכן אין בו עכשיו כח שיהיה ראוי לאחר זמן, ואינו ממון ממש אלא דבר הגורם לממון.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28235:rev-73743:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=28235&oldid=prev 2009-03-17T15:10:26Z

<p>טיפול בתבנית מקור</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&amp;diff=28235&amp;oldid=25104">הצגת שינויים</a>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=25104&oldid=prev 2009-02-19T14:56:51Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:56, 19 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולקים בדין זה''' הם [[רבי שמעון]] ו[[חז"ל|חכמים]], שרק לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי, אך לחכמים לאו כממון דמי {{מקור|בבא קמא עא:}}. רוב הפוסקים סוברים שהלכה כרבנן, אך בעל התרומה בשם ה[[ראב"ד]] פסק כרבי שמעון {{מקור|קצוה"ח שפו-ז סוף ד"ה הרי}}. בערך זה נדון בדעת רבי שמעון שכן כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולקים בדין זה''' הם [[רבי שמעון]] ו[[חז"ל|חכמים]], שרק לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי, אך לחכמים לאו כממון דמי {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא עא:}}. רוב הפוסקים סוברים שהלכה כרבנן, אך בעל התרומה בשם ה[[ראב"ד]] פסק כרבי שמעון {{מקור|קצוה"ח שפו-ז סוף ד"ה הרי}}. בערך זה נדון בדעת רבי שמעון שכן כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדבר שאינו בבעלותו של האדם: [[קודשים]] (קרבן) שהאדם חייב באחריותן, אינם שלו (אלא של הקדש), אך הם גורמים לו לממון, שאם מתו חייב להביא אחרים במקומם, ואם לא מתו נפטר בהם מחובתו. ולכן הגונבן מבית הבעלים, לרבי שמעון משלם כפל, שדבר הגורם לממון כממון דמי, ולחכמים פטור, שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי {{מקור|בבא קמא עא: ורש&quot;י}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דוגמא&#039;&#039;&#039; לדבר שאינו בבעלותו של האדם: [[קודשים]] (קרבן) שהאדם חייב באחריותן, אינם שלו (אלא של הקדש), אך הם גורמים לו לממון, שאם מתו חייב להביא אחרים במקומם, ואם לא מתו נפטר בהם מחובתו. ולכן הגונבן מבית הבעלים, לרבי שמעון משלם כפל, שדבר הגורם לממון כממון דמי, ולחכמים פטור, שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי {{מקור|בבא קמא עא: ורש&quot;י}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל [[חמץ]] לפני [[פסח]] ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע"פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|בבא קמא צח:}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל [[חמץ]] לפני [[פסח]] ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע"פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא צח:}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנזיקין''' נאמר בגמרא שדבר הגורם לממון כממון דמי, לגבי הגונב קודשים שחייב באחריותן (ודין גניבה כשאר דיני נזיקין) {{מקור|בבא קמא עא:}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנזיקין''' נאמר בגמרא שדבר הגורם לממון כממון דמי, לגבי הגונב קודשים שחייב באחריותן (ודין גניבה כשאר דיני נזיקין) {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא עא:}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בקניינים''' חידש הפני יהושע {{מקור|בבא קמא סו:}} שגם בזה דבר הגורם לממון כממון, ולכן אדם יכול למכור קודשים שהוא חייב באחריותן, שהרי הם כממונו. אמנם הגר"ש שקאפ כתב שלגבי קניינים לא נאמר שכממון דמי, שדבר הגורם לממון רק עושה שיש לו שייכות ממון, אבל אינו כבעלים גמורים לכל דבר שצריך בעלים {{מקור|בבא קמא טז בסופו ד"ה ומה, במחלוקתם דן הברכת אברהם פסחים ה: (עמוד כב בדפיו) סק"א ד"ה והנראה, ודעתו כגר"ש שקאפ, שכל דין כממון דמי הוא רק שיוכל לתבוע את התשלומין שהתורה זכתה לבעלים, ככפל וארבעה וחמישה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בקניינים''' חידש הפני יהושע {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא סו:}} שגם בזה דבר הגורם לממון כממון, ולכן אדם יכול למכור קודשים שהוא חייב באחריותן, שהרי הם כממונו. אמנם הגר"ש שקאפ כתב שלגבי קניינים לא נאמר שכממון דמי, שדבר הגורם לממון רק עושה שיש לו שייכות ממון, אבל אינו כבעלים גמורים לכל דבר שצריך בעלים {{מקור|בבא קמא טז בסופו ד"ה ומה, במחלוקתם דן הברכת אברהם פסחים ה: (עמוד כב בדפיו) סק"א ד"ה והנראה, ודעתו כגר"ש שקאפ, שכל דין כממון דמי הוא רק שיוכל לתבוע את התשלומין שהתורה זכתה לבעלים, ככפל וארבעה וחמישה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לשאר דינים שצריך בעלים&#039;&#039;&#039;, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - כתב הברכת שמואל {{מקור|יבמות יט-ג ד&quot;ה עוד}} שלא מועיל שגורם לממון, אלא צריך להיות בעלים ממש. והסביר שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים, ולכן צריך בעלים ממש, ורק לגבי תביעת כפל ושאר נזקי ממון, שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;לשאר דינים שצריך בעלים&#039;&#039;&#039;, כגון הפרשת תרומה, שן ועין, שלושים של עבד, ויום או יומיים - כתב הברכת שמואל {{מקור|יבמות יט-ג ד&quot;ה עוד}} שלא מועיל שגורם לממון, אלא צריך להיות בעלים ממש. והסביר שבכל הדינים הללו יש גזירת הכתוב שיהיה בעלים, ולכן צריך בעלים ממש, ורק לגבי תביעת כפל ושאר נזקי ממון, שאין גזירת הכתוב שיהיה בעלים, אלא צריך רק שתהיה לו זכות התביעה על ההיזק - לעניין זה דבר הגורם לממון כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שישנו בעין''' כתב הקצוה"ח {{מקור|שפו-ז ד"ה ואיכא}} שלכו"ע לאו כממון דמי. לדוגמא, ראובן שמכר את עבדו לשמעון על מנת שימשיך לעבוד את ראובן שלושים יום, במשך השלושים יום אין לשמעון דין יום או יומיים {{מקור|בבא קמא צ.}}, ולא אומרים בזה דבר הגורם לממון כממון דמי (שהרי העבד גורם לשמעון לממון שלאחר השלושים יום יהיה שלו), שכיוון שהעבד בעין אין בו דין גורם לממון. ודין גורם לממון נאמר רק כשאינו בעין, כגון שהזיקו או גנבו, שע"י זה יפסיד הבעלים ממון, ולכן כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שישנו בעין''' כתב הקצוה"ח {{מקור|שפו-ז ד"ה ואיכא}} שלכו"ע לאו כממון דמי. לדוגמא, ראובן שמכר את עבדו לשמעון על מנת שימשיך לעבוד את ראובן שלושים יום, במשך השלושים יום אין לשמעון דין יום או יומיים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא צ.}}, ולא אומרים בזה דבר הגורם לממון כממון דמי (שהרי העבד גורם לשמעון לממון שלאחר השלושים יום יהיה שלו), שכיוון שהעבד בעין אין בו דין גורם לממון. ודין גורם לממון נאמר רק כשאינו בעין, כגון שהזיקו או גנבו, שע"י זה יפסיד הבעלים ממון, ולכן כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם האחיעזר {{מקור|ח&quot;ב מו-א,ט}} חולק על הקצוה&quot;ח וסובר שגם כשישנו בעין, אם יהיה בוודאי שלו לאחר זמן - כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם האחיעזר {{מקור|ח&quot;ב מו-א,ט}} חולק על הקצוה&quot;ח וסובר שגם כשישנו בעין, אם יהיה בוודאי שלו לאחר זמן - כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כשאינו חייב באונסין&#039;&#039;&#039; לא נחשב גורם לממון. ולכן הגונב משומר שכר, שפטור מאונסין וחייב רק בגניבה ואבידה, אינו חייב כפל. ורק הגונב משואל, שחייב גם באונסין, חייב כפל {{מקור|שיטה מקובצת בבא מציעא לד. בשם הראב&quot;ד}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;כשאינו חייב באונסין&#039;&#039;&#039; לא נחשב גורם לממון. ולכן הגונב משומר שכר, שפטור מאונסין וחייב רק בגניבה ואבידה, אינו חייב כפל. ורק הגונב משואל, שחייב גם באונסין, חייב כפל {{מקור|שיטה מקובצת בבא מציעא לד. בשם הראב&quot;ד}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שיהיה ממון בעצמו לאחר זמן''' ורק כעת אינו ממון, כגון חמץ של הקדש בתוך הפסח, שכעת אינו ממון, שהרי אסרתו תורה, אך לאחר הפסח הוא עצמו יהיה ממון, שראוי לפדותו ולאוכלו. הגמרא {{מקור|פסחים כט:}} תלתה גם את דין זה במחלוקת האם דבר הגורם לממון כממון דמי. אך נחלקו בזה המפרשים: יש אומרים שזוהי מחלוקת רבי שמעון ורבנן, כשאר דבר הגורם לממון {{מקור|הקצוה"ח, וכך משמע מהר"ח שם}}. ויש אומרים שזו מחלוקת אחרת, שכאן אותו החמץ עצמו יהיה ממון לאחר זמן, ואינו כשאר דבר הגורם לממון שהדבר בעצמו לא יהיה ממון, אלא שהוא גורם לממון אחר (כמו הגונב קודשים, שהקודשים עצמם לא יהיו ממון, אלא שהם גורמים לממון אחר - לאחריות הבעלים) {{מקור|ברכת אברהם פסחים כט: אות א, ובאות ב הביא את הקצוה"ח והר"ח}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שיהיה ממון בעצמו לאחר זמן''' ורק כעת אינו ממון, כגון חמץ של הקדש בתוך הפסח, שכעת אינו ממון, שהרי אסרתו תורה, אך לאחר הפסח הוא עצמו יהיה ממון, שראוי לפדותו ולאוכלו. הגמרא {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>פסחים כט:}} תלתה גם את דין זה במחלוקת האם דבר הגורם לממון כממון דמי. אך נחלקו בזה המפרשים: יש אומרים שזוהי מחלוקת רבי שמעון ורבנן, כשאר דבר הגורם לממון {{מקור|הקצוה"ח, וכך משמע מהר"ח שם}}. ויש אומרים שזו מחלוקת אחרת, שכאן אותו החמץ עצמו יהיה ממון לאחר זמן, ואינו כשאר דבר הגורם לממון שהדבר בעצמו לא יהיה ממון, אלא שהוא גורם לממון אחר (כמו הגונב קודשים, שהקודשים עצמם לא יהיו ממון, אלא שהם גורמים לממון אחר - לאחריות הבעלים) {{מקור|ברכת אברהם פסחים כט: אות א, ובאות ב הביא את הקצוה"ח והר"ח}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|שערי יושר א-ט ד&quot;ה ועד&quot;ז (מאמצע הדיבור והלאה), וכן בחידושיו לבבא קמא טז-ב ד&quot;ה ונראה}} שאינו דומה לדבר שאינו ראוי היום לתשמישו ויהיה ראוי לאחר זמן בדרך הטבע (כגון מעיל בקיץ - שיהיה ראוי רק בחורף, או ברזל - שיהיה ראוי רק לאחר שייצרו ממנו כלי), שלגביו אין מחלוקת האם כממון דמי, שהוא ממון ממש ולא רק גורם לממון. וביאר את החילוק, שדבר שאינו ראוי לתשמישו היום, יהיה ראוי לאחר זמן ע&quot;י דרך הטבע, ולכן נחשב שיש בו כבר עכשיו כח שראוי להנות ממנו לאחר זמן, והוא ממון ממש. אבל איסור תורה (כגון החמץ בפסח), שכל מה שיהיה ראוי לאחר זמן הוא ע&quot;י היתר התורה (אך בינתיים התורה עשאתו כסם המזיק וכחפץ שאין בו צורך כלל ובטלה ממנו דין ממון), היתר זה הוא חידוש שיחול לאחר הפסח, ולכן אין בו עכשיו כח שיהיה ראוי לאחר זמן, ואינו ממון ממש אלא דבר הגורם לממון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכתב הגר&quot;ש שקאפ {{מקור|שערי יושר א-ט ד&quot;ה ועד&quot;ז (מאמצע הדיבור והלאה), וכן בחידושיו לבבא קמא טז-ב ד&quot;ה ונראה}} שאינו דומה לדבר שאינו ראוי היום לתשמישו ויהיה ראוי לאחר זמן בדרך הטבע (כגון מעיל בקיץ - שיהיה ראוי רק בחורף, או ברזל - שיהיה ראוי רק לאחר שייצרו ממנו כלי), שלגביו אין מחלוקת האם כממון דמי, שהוא ממון ממש ולא רק גורם לממון. וביאר את החילוק, שדבר שאינו ראוי לתשמישו היום, יהיה ראוי לאחר זמן ע&quot;י דרך הטבע, ולכן נחשב שיש בו כבר עכשיו כח שראוי להנות ממנו לאחר זמן, והוא ממון ממש. אבל איסור תורה (כגון החמץ בפסח), שכל מה שיהיה ראוי לאחר זמן הוא ע&quot;י היתר התורה (אך בינתיים התורה עשאתו כסם המזיק וכחפץ שאין בו צורך כלל ובטלה ממנו דין ממון), היתר זה הוא חידוש שיחול לאחר הפסח, ולכן אין בו עכשיו כח שיהיה ראוי לאחר זמן, ואינו ממון ממש אלא דבר הגורם לממון.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-22736:rev-25104:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=22736&oldid=prev 2009-02-05T15:07:23Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&amp;diff=22736&amp;oldid=7729">הצגת שינויים</a>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=7729&oldid=prev 2008-11-17T16:35:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 17 בנובמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שאינו בבעלותו של האדם או שאינו שווה כלום, אך הוא גורם לו ממון בעקיפין, נחשב כממונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הוזכר בפסחים ה:, כט., בבא קמא עא:)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולקים בדין זה''' הם רבי שמעון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחכמים</del>, שרק לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי, אך לחכמים לאו כממון דמי {{מקור|(בבא קמא עא:)}}. רוב הפוסקים סוברים שהלכה כרבנן, אך בעל התרומה בשם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הראב</del>"ד פסק כרבי שמעון {{מקור|(קצוה"ח שפו-ז סוף ד"ה הרי)}}. בערך זה נדון בדעת רבי שמעון שכן כממון דמי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולקים בדין זה''' הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי שמעון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[חז"ל|חכמים]]</ins>, שרק לרבי שמעון דבר הגורם לממון כממון דמי, אך לחכמים לאו כממון דמי {{מקור|(בבא קמא עא:)}}. רוב הפוסקים סוברים שהלכה כרבנן, אך בעל התרומה בשם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ראב</ins>"ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>פסק כרבי שמעון {{מקור|(קצוה"ח שפו-ז סוף ד"ה הרי)}}. בערך זה נדון בדעת רבי שמעון שכן כממון דמי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוגמא''' לדבר שאינו בבעלותו של האדם: קודשים (קרבן) שהאדם חייב באחריותן, אינם שלו (אלא של הקדש), אך הם גורמים לו לממון, שאם מתו חייב להביא אחרים במקומם, ואם לא מתו נפטר בהם מחובתו. ולכן הגונבן מבית הבעלים, לרבי שמעון משלם כפל, שדבר הגורם לממון כממון דמי, ולחכמים פטור, שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי {{מקור|(בבא קמא עא: ורש"י)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דוגמא''' לדבר שאינו בבעלותו של האדם: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קודשים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(קרבן) שהאדם חייב באחריותן, אינם שלו (אלא של הקדש), אך הם גורמים לו לממון, שאם מתו חייב להביא אחרים במקומם, ואם לא מתו נפטר בהם מחובתו. ולכן הגונבן מבית הבעלים, לרבי שמעון משלם כפל, שדבר הגורם לממון כממון דמי, ולחכמים פטור, שדבר הגורם לממון לאו כממון דמי {{מקור|(בבא קמא עא: ורש"י)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל חמץ לפני פסח ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע"פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|(בבא קמא צח:)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חמץ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>לפני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>פסח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע"פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|(בבא קמא צח:)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=1704&oldid=prev 2008-08-05T13:25:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:25, 5 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל חמץ לפני פסח ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע&quot;פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|(בבא קמא צח:)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דוגמא לדבר שאינו שווה כלום: גזל חמץ לפני פסח ובא אחר לאחר הפסח, שהחמץ כבר אינו שווה כלום, ושרפו. לרבי שמעון השורפו חייב לשלם לגזלן, שאע&quot;פ שהחמץ אינו שווה כלום, הוא דבר הגורם לממון, שהגזלן חייב באחריותן לנגזל {{מקור|(בבא קמא צח:)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>==מקור וטעם==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי&#039;&#039;&#039; הוא מסברא {{מקור|(לחם משנה גניבה ב-א)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;המקור לדעת רבי שמעון שכממון דמי&#039;&#039;&#039; הוא מסברא {{מקור|(לחם משנה גניבה ב-א)}}.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1481:rev-1704:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9B%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%9E%D7%99&diff=1481&oldid=prev 2008-08-04T16:59:46Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:59, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שברשות אחרים&#039;&#039;&#039;, כגון שנתן לכותי חמץ במתנה על מנת להחזיר לאחר הפסח, לא נחשב גורם לממון, כיוון שעכשיו הוא קנוי לאחר (לכותי) ורשות אחרים עליו, ועל כורחך הוא יוצא מרשותו, אינו ממונו עכשיו. וגורם לממון נאמר רק כשעכשיו אין לשום אדם זכות בו, שרובע עליו איסור (כגון חמץ), והיא רק אפקעתא דמלכא שנאסר בהנאה, ועל זה אומרים שאם גורם לממון יכול להיחשב כממון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דבר שברשות אחרים&#039;&#039;&#039;, כגון שנתן לכותי חמץ במתנה על מנת להחזיר לאחר הפסח, לא נחשב גורם לממון, כיוון שעכשיו הוא קנוי לאחר (לכותי) ורשות אחרים עליו, ועל כורחך הוא יוצא מרשותו, אינו ממונו עכשיו. וגורם לממון נאמר רק כשעכשיו אין לשום אדם זכות בו, שרובע עליו איסור (כגון חמץ), והיא רק אפקעתא דמלכא שנאסר בהנאה, ועל זה אומרים שאם גורם לממון יכול להיחשב כממון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1120:rev-1481:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot