גר (צדק) - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: שוחזר מעריכות של 37.60.44.19 (שיחה) לעריכה האחרונה של 192.117.162.62

2020-02-01T22:23:20Z

שוחזר מעריכות של 37.60.44.19 (שיחה) לעריכה האחרונה של 192.117.162.62

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:23, 1 בפברואר 2020
שורה 27:		שורה 27:

	=== [[סגולת ישראל]] ===		=== [[סגולת ישראל]] ===
	לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]].		לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא).






	=== העדר קנין טבעי ===		=== העדר קנין טבעי ===

37.60.44.19: /* סגולת ישראל */

2020-01-31T14:24:36Z

סגולת ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:24, 31 בינואר 2020
שורה 27:		שורה 27:

	=== [[סגולת ישראל]] ===		=== [[סגולת ישראל]] ===
	לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. ~~(לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא).~~		לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]].






	=== העדר קנין טבעי ===		=== העדר קנין טבעי ===

192.117.162.62: /* ייחוסו ויחסו לבני משפחתו הנכרים */

2013-05-22T14:13:58Z

ייחוסו ויחסו לבני משפחתו הנכרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:13, 22 במאי 2013
שורה 61:		שורה 61:


	'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור\|(}}[[חיי אדם]] {{מקור\|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט\|גיטו]] {{מקור\|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור\|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה\|כתובתו]] {{מקור\|שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא\|כן}}.		'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור\|(}}[[חיי אדם]] {{מקור\|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט\|גיטו]] {{מקור\|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור\|כלל טו סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה\|כתובתו]] {{מקור\|שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא\|כן}}.

	יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|והשמיט המילה "אבינו"\|כן}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט\|כן}}.		יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|והשמיט המילה "אבינו"\|כן}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט\|כן}}.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:44:53Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~אדם~~, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל\|אמונתו]].		אדם, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל\|אמונתו]].

	== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==		== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:07:58Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:07, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~אדם~~, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל\|אמונתו]].		אדם, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל\|אמונתו]].

	== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==		== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==
	גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור\|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור\|(}}{{מקור\|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור\|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור\|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור\|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור\|וכ"פ ה}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור\|והטושו"ע}} {{מקור\|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור\|)}}.		גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור\|יבמות מז:\|כן}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור\|(}}{{מקור\|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור\|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור\|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור\|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור\|וכ"פ ה}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור\|והטושו"ע}} {{מקור\|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור\|)}}.


שורה 13:		שורה 13:
	:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט\|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה\|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור\|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור\|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור\| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור\| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור\| (שם).}}</ref>."		:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט\|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה\|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור\|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור\|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור\| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור\| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור\| (שם).}}</ref>."

	לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור\|(פרק ד הל' ב-ד)}}:		לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור\|פרק ד הל' ב-ד\|כן}}:
	:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...		:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...
	:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור\|(- שה' אוהבם)}}... ונאמר אהבה בגרים...		:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור\|- שה' אוהבם\|כן}}... ונאמר אהבה בגרים...
	:::נקראו ישראל [[עבד ה'\|עבדים]] {{מקור\|(- של ה')}}... ונקראו גרים עבדים...		:::נקראו ישראל [[עבד ה'\|עבדים]] {{מקור\|- של ה'\|כן}}... ונקראו גרים עבדים...
	:::נאמר רצון בישראל {{מקור\|(- הם רצויים לפני ה')}}... ונאמר רצון בגרים...		:::נאמר רצון בישראל {{מקור\|- הם רצויים לפני ה'\|כן}}... ונאמר רצון בגרים...
	:::נאמר שמירה בישראל {{מקור\|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים...		:::נאמר שמירה בישראל {{מקור\|- שה' שומר אותם\|כן}}... ונאמר שמירה בגרים...
	:::נאמר שירות בישראל {{מקור\|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים...		:::נאמר שירות בישראל {{מקור\|- שהם משרתי ה'\|כן}}... ונאמר שירות בגרים...
	:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה\|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה\|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...		:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה\|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה\|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...
	:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."		:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."
שורה 40:		שורה 40:

	== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==		== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==
	לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור\|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור\|(קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה)}}.		לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור\|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור\|קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה\|כן}}.

	כתוב בגמרא{{מקור\|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:\|כן}}:		כתוב בגמרא{{מקור\|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:\|כן}}:
שורה 51:		שורה 51:

	== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==		== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==
	ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור\|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור\|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור\|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור\|דברים כא, יג\|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת\|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום\|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור\|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.		ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור\|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור\|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור\|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור\|דברים כא, יג\|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת\|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום\|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור\|הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז\|כן}}.

	להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור\|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.\|כן}}</ref>:		להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור\|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.\|כן}}</ref>:
שורה 61:		שורה 61:


	'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור\|(}}[[חיי אדם]] {{מקור\|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט\|גיטו]] {{מקור\|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור\|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה\|כתובתו]] {{מקור\|(שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא)}}.		'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור\|(}}[[חיי אדם]] {{מקור\|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט\|גיטו]] {{מקור\|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור\|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה\|כתובתו]] {{מקור\|שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא\|כן}}.

	יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.		יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|והשמיט המילה "אבינו"\|כן}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט\|כן}}.

	'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|(- השם היהודי של אביו)}}" {{מקור\|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.		'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|- השם היהודי של אביו\|כן}}" {{מקור\|שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט\|כן}}.

	ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.		ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה\|כן}}.

	== הלכות נוספות ==		== הלכות נוספות ==
שורה 77:		שורה 77:

	=== גרים מאומות מיוחדות ===		=== גרים מאומות מיוחדות ===
	גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור\|(דברים כג, ט)}}.		גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור\|דברים כג, ט\|כן}}.

	לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור\|(דברים כג, ד)}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור\|(יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד)}}.		לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור\|דברים כג, ד\|כן}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור\|יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד\|כן}}.

	== ראה גם ==		== ראה גם ==

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצונים */

2012-08-02T01:06:25Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:06, 2 באוגוסט 2012
שורה 88:		שורה 88:

	== קישורים חיצונים ==		== קישורים חיצונים ==
	* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/ger-2.htmלמשמעות הביטוי "גר צדק" -] [[הרב יוסף אביאור~~]] שליט"א~~		* [[הרב יוסף אביאור]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/ger-2.htmלמשמעות הביטוי "גר צדק"], אתר 'דעת'
	* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/gerot-2.htmגרות וגרים - הנפש אשר עשו בחרן - הרב יוסף אביאור ~~שליט"א]~~		* הרב יוסף אביאור, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/gerot-2.htmגרות וגרים - הנפש אשר עשו בחרן], אתר 'דעת'
	* [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kashim-2.htmקשים גרים לישראל כספחת - ~~הרב יוסף אביאור שליט~~"א]		* הרב יוסף אביאור, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kashim-2.htmקשים גרים לישראל כספחת], אתר 'דעת'
			* הרב יהודה קוק, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16840 מ"ט גרים כספחת לישראל ואין מברכים שהחיינו על הגירות], מתוך: פורטל הדף היומי

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

למאי נ"מ?: /* ייחוסו ויחסו לבני משפחתו הנכרים */

2012-01-23T00:22:42Z

ייחוסו ויחסו לבני משפחתו הנכרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:22, 23 בינואר 2012
שורה 51:		שורה 51:

	== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==		== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==
	ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(יבמות כב. מח: צז:)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו ~~משרשו~~ את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]]{{מקור\|(דברים כא, יג)}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר מתו ותדמה בנפשה כאלו ~~נתיתמה~~ מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה ואחר כן תתגייר ~~והיתה~~ לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא ~~נתיהד~~ אינו כדאי ועכשיו ~~שנתיהד~~ כאלו לא ~~נתיהד~~" {{מקור\|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.		ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור\|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור\|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור\|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור\|דברים כא, יג\|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת\|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום\|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור\|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.

	להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>(הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן)</ref>:		להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור\|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.\|כן}}</ref>:

	גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור\|(יבמות סב. ~~ובכורות~~ מז.<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו; טושו"ע אהע"ז סי' א סע' ז ונו"כ)}}.		גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות סב.$יבמות סב.}} {{מקור\|ו}}{{מקור\|בבלי:בכורות מז.$בכורות מז.}}<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>{{מקור\|)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם:אישות ו טו$רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו}}{{מקור\|; טושו"ע}} {{מקור\|שו"ע אה"ע א ז$אהע"ז סי' א סע' ז}} {{מקור\|ונו"כ)}}.

	ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה\|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור\|(יבמות ובכורות שם<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב; טושו"ע חו"מ סי' רעז ~~סע'~~ ט ונו"כ)}}.		ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה\|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות סב.$יבמות}} {{מקור\|בבלי:בכורות מז.$ובכורות שם}}<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>{{מקור\|)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם נחלות ב יב$רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב}}{{מקור\|; טושו"ע}} {{מקור\|שו"ע חו"מ רעז ט$חו"מ סי' רעז סעיף ט}} {{מקור\|ונו"כ)}}.


שורה 65:		שורה 65:
	יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.		יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.

	'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|(= השם היהודי של אביו)}}" {{מקור\|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.		'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|(- השם היהודי של אביו)}}" {{מקור\|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.

	ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.		ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.

למאי נ"מ?: /* אהבת הגר, עלבונו ולחצו */

2012-01-23T00:14:26Z

אהבת הגר, עלבונו ולחצו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:14, 23 בינואר 2012
שורה 40:		שורה 40:

	== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==		== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==
	לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור\|(קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה)}}.		לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור\|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור\|(קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה)}}.

	~~תלמוד~~ בבלי ~~מסכת~~ בבא מציעא דף נט ע"ב:		כתוב בגמרא{{מקור\|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:\|כן}}:
	:תנו רבנן: המאנה את הגר עובר בשלשה לאוין, והלוחצו עובר בשנים. מאי שנא מאנה - דכתיבי שלשה לאוין: +שמות כ"ב+ וגר לא תונה, +ויקרא י"ט+ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו, +ויקרא כ"ה+ ולא תונו איש את עמיתו - וגר בכלל עמיתו הוא. לוחצו נמי, שלשה כתיבי: +שמות כב+ ולא תלחצנו, +שמות כג+ וגר לא תלחץ, +שמות כב+ ולא תהיה לו כנשה - וגר בכלל הוא! - אלא: אחד זה ואחד זה בשלשה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה בארבעים וששה מקומות בגר - מפני שסורו רע. מאי דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים? (תנינא) +מסורת הש"ס: [תניא]+ רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אינשי: דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא.		:תנו רבנן: [[הונאה\|המאנה]] את הגר עובר בשלשה לאוין, והלוחצו עובר בשנים. מאי שנא מאנה - דכתיבי שלשה לאוין: +שמות כ"ב+ וגר לא תונה, +ויקרא י"ט+ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו, +ויקרא כ"ה+ ולא תונו איש את עמיתו - וגר בכלל עמיתו הוא. לוחצו נמי, שלשה כתיבי: +שמות כב+ ולא תלחצנו, +שמות כג+ וגר לא תלחץ, +שמות כב+ ולא תהיה לו כנשה - וגר בכלל הוא! - אלא: אחד זה ואחד זה בשלשה. תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מפני מה הזהירה תורה בשלשים וששה מקומות, ואמרי לה בארבעים וששה מקומות בגר - מפני שסורו רע. מאי דכתיב וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים? (תנינא) +מסורת הש"ס: [תניא]+ רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחברך, והיינו דאמרי אינשי: דזקיף ליה זקיפא בדיותקיה לא נימא ליה לחבריה זקיף ביניתא.

	אגרת הרמב"ם לרבי עובדיה הגר<ref>שם.</ref>:		אגרת הרמב"ם לרבי עובדיה הגר<ref>שם.</ref>:
	:"דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על ה[[אב]] ועל ה[[אם]] נצטוינו - ב[[כיבוד אב ואם\|כבוד]] ו[[מורא אב ואם\|מורא]], ועל הנביאים - לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו ב[[אהבה]] רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו' {{מקור\|(דברים י, יט)}}, כמו שצונו לאהוב את שמו: ואהבת את ה' אלהיך {{מקור\|(דברים ו, ה; שם יא, א)}}."		:"דע שחובה שחייבתנו התורה על הגרים גדולה היא. על ה[[אב]] ועל ה[[אם]] נצטוינו - ב[[כיבוד אב ואם\|כבוד]] ו[[מורא אב ואם\|מורא]], ועל הנביאים - לשמוע להם, ואפשר שיכבד אדם ויירא וישמע ממי שאינו אוהבו, ועל הגרים צונו ב[[אהבה]] רבה המסורה ללב: ואהבתם את הגר וגו' {{מקור\|דברים י ט$דברים י, יט\|כן}}, כמו שצונו לאהוב את שמו: ואהבת את ה' אלהיך {{מקור\|(}}{{מקור\|דברים ו, ה}}{{מקור\|;}} {{מקור\|דברים יא א$שם יא, א}}{{מקור\|)}}."

	+עי' ס' ~~המצות~~ מ"ע סי' ר"ז וה' דעות פ"ו ה"ד+		עי' ס' המצוות לרמב"ם מ"ע סי' ר"ז ו{{מקור\|רמב"ם:דעות ו ד$הל' דעות פ"ו ה"ד}}

	== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==		== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==

למאי נ"מ?: /* העדר קנין טבעי */

2012-01-22T23:47:14Z

העדר קנין טבעי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:47, 22 בינואר 2012
שורה 28:		שורה 28:
	=== [[סגולת ישראל]] ===		=== [[סגולת ישראל]] ===
	לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא).		לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא).





שורה 34:		שורה 37:
	ר' [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%91_%D7%A8%D7%A6%D7%90 עין אי"ה שבת פ"ב סי' רצא]		ר' [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%91_%D7%A8%D7%A6%D7%90 עין אי"ה שבת פ"ב סי' רצא]

	"אמר [[רבי חלבו]]: קשים גרים לישראל כ[[ספחת]]..." {{מקור\|(בבלי יבמות מז: ~~וקט~~: קידושין ע: נדה יג: כלה רבתי פ"ב ה"ד; מדרש שכל טוב, מהד' בובר, בראשית פרק יז ד"ה ורבותינו דרשו ובן; - מובא בילקוט שמעוני ישעיהו יד רמז תיז ד"ה ונספחו על, ~~ובילקוט משלי~~ רמז תתקמז ד"ה הולך רכיל מגלה)}}. ורבו הפירושים על מאמר זה.		"אמר [[רבי חלבו]]: קשים גרים לישראל כ[[ספחת]]..." {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור\|ו}}{{מקור\|בבלי:יבמות קט ב$קט:}} {{מקור\|בבלי:קידושין ע ב$קידושין ע:}} {{מקור\|בבלי:נדה יג ב$נדה יג:}} {{מקור\|כלה רבתי פ"ב ה"ד; מדרש שכל טוב, מהד' בובר, בראשית פרק יז ד"ה ורבותינו דרשו ובן, - מובא בילקוט שמעוני ישעיהו יד רמז תיז ד"ה ונספחו על, ומשלי רמז תתקמז ד"ה הולך רכיל מגלה)}}. ורבו הפירושים על מאמר זה.

	== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==		== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==

למאי נ"מ?: /* מעמדו ביחס לישראל רגיל */

2012-01-22T23:45:09Z

מעמדו ביחס לישראל רגיל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:07, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~אדם~~, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל\|אמונתו]].		אדם, שהיה [[גוי]] ועבר תהליך [[גיור]] בכדי להצטרף ל[[עם ישראל]] ו[[אמונת ישראל\|אמונתו]].

	== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==		== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==
	גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור\|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור\|(}}{{מקור\|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור\|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור\|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור\|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור\|וכ"פ ה}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור\|והטושו"ע}} {{מקור\|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור\|)}}.		גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור\|יבמות מז:\|כן}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור\|(}}{{מקור\|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור\|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור\|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור\|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור\|וכ"פ ה}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור\|והטושו"ע}} {{מקור\|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור\|)}}.


שורה 13:		שורה 13:
	:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט\|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה\|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור\|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור\|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור\| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור\| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור\| (שם).}}</ref>."		:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט\|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה\|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור\|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור\|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור\| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור\| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור\| (שם).}}</ref>."

	לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור\|(פרק ד הל' ב-ד)}}:		לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור\|פרק ד הל' ב-ד\|כן}}:
	:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...		:'''ב.''' חביבין הגרים שבכל מקום הכתוב מכנה אותן כישראל...
	:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור\|(- שה' אוהבם)}}... ונאמר אהבה בגרים...		:::נאמר [[אהבה]] בישראל {{מקור\|- שה' אוהבם\|כן}}... ונאמר אהבה בגרים...
	:::נקראו ישראל [[עבד ה'\|עבדים]] {{מקור\|(- של ה')}}... ונקראו גרים עבדים...		:::נקראו ישראל [[עבד ה'\|עבדים]] {{מקור\|- של ה'\|כן}}... ונקראו גרים עבדים...
	:::נאמר רצון בישראל {{מקור\|(- הם רצויים לפני ה')}}... ונאמר רצון בגרים...		:::נאמר רצון בישראל {{מקור\|- הם רצויים לפני ה'\|כן}}... ונאמר רצון בגרים...
	:::נאמר שמירה בישראל {{מקור\|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים...		:::נאמר שמירה בישראל {{מקור\|- שה' שומר אותם\|כן}}... ונאמר שמירה בגרים...
	:::נאמר שירות בישראל {{מקור\|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים...		:::נאמר שירות בישראל {{מקור\|- שהם משרתי ה'\|כן}}... ונאמר שירות בגרים...
	:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה\|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה\|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...		:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה\|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה\|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...
	:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."		:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."
שורה 40:		שורה 40:

	== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==		== אהבת הגר, עלבונו ולחצו ==
	לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור\|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור\|(קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה)}}.		לעיל הובא שהקב"ה אוהב את הגרים. "וכל איש מישראל מצווה ועומד על מדת קונו זו<ref>ר' {{מקור\|בבלי:שבת קלג ב$שבת קלג:}} "מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום".</ref>, שיהיה מראה חיבה לבבית אל כל זר הקרב אלינו, והגר הגר בתוכנו ירגיש עצמו בכל ענפי החיים כי בתוך עמו הוא יושב, כאילו אחד מאתנו, בן-ישראל מבטן ומלידה" {{מקור\|קובץ מאמרים, הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, ירושלים תש"ס, עמ' קה\|כן}}.

	כתוב בגמרא{{מקור\|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:\|כן}}:		כתוב בגמרא{{מקור\|בבלי:בבא מציעא נט ב$ב"מ נט:\|כן}}:
שורה 51:		שורה 51:

	== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==		== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==
	ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור\|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור\|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור\|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור\|דברים כא, יג\|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת\|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום\|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור\|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.		ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור\|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור\|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור\|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור\|דברים כא, יג\|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת\|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום\|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור\|הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז\|כן}}.

	להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור\|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.\|כן}}</ref>:		להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור\|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.\|כן}}</ref>:
שורה 61:		שורה 61:


	'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור\|(}}[[חיי אדם]] {{מקור\|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט\|גיטו]] {{מקור\|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור\|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה\|כתובתו]] {{מקור\|(שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא)}}.		'''נהגו לקרא לגר: "בן אברהם''' [אבינו]<ref>לעניין אם מעכב שיכתבו "אבינו" ראה להלן.</ref>'''"''' {{מקור\|(}}[[חיי אדם]] {{מקור\|ח"א כלל לא סע' לח; ועוד)}}, וכן צריך הוא לכתוב ב[[גט\|גיטו]] {{מקור\|(שו"ת}} [[הרא"ש]] {{מקור\|כלל ט סי' ד, - מובא בב"י אהע"ז סי' קכט אות כ, וכ"פ בלבוש שם, ועוד)}} וב[[כתובה\|כתובתו]] {{מקור\|שו"ת הרא"ש הנ"ל - מובא בב"י אהע"ז סי' סו אות יא\|כן}}.

	יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.		יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|והשמיט המילה "אבינו"\|כן}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט\|כן}}.

	'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|(- השם היהודי של אביו)}}" {{מקור\|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.		'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|- השם היהודי של אביו\|כן}}" {{מקור\|שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט\|כן}}.

	ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.		ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה\|כן}}.

	== הלכות נוספות ==		== הלכות נוספות ==
שורה 77:		שורה 77:

	=== גרים מאומות מיוחדות ===		=== גרים מאומות מיוחדות ===
	גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור\|(דברים כג, ט)}}.		גר מ[[אדום]] ומ[[מצרים]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, רק בנים אשר יולדו להם דור שלישי יכולים לשיא ישראל {{מקור\|דברים כג, ט\|כן}}.

	לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור\|(דברים כג, ד)}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור\|(יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד)}}.		לעומת זאת, צאצא של גר מ[[עמון]] ומ[[מואב]] איננו רשאי לשאת אשה ישראלית, ואפילו אם הוא דור עשירי {{מקור\|דברים כג, ד\|כן}}. אולם אשה מעמון ומואב שנתגיירה מותרת להנשא לישראל מייד {{מקור\|יבמות עו:-עז. קידושין סז: עה. ועוד\|כן}}.

	== ראה גם ==		== ראה גם ==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:22, 23 בינואר 2012
שורה 51:		שורה 51:

	== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==		== [[ייחוס\|ייחוסו]] ויחסו לבני משפחתו הנכרים ==
	ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(יבמות כב. מח: צז:)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו ~~משרשו~~ את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]]{{מקור\|(דברים כא, יג)}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר מתו ותדמה בנפשה כאלו ~~נתיתמה~~ מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה ואחר כן תתגייר ~~והיתה~~ לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא ~~נתיהד~~ אינו כדאי ועכשיו ~~שנתיהד~~ כאלו לא ~~נתיהד~~" {{מקור\|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.		ישנו כלל ב[[תלמוד]]: "'''גר שנתגייר כ[[קטן]] ש[[לידה\|נולד]] דמי'''" {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות כב א$יבמות כב.}} {{מקור\|בבלי:יבמות מח ב$מח:}} {{מקור\|בבלי:יבמות צז:$צז:}}{{מקור\|)}}. "גר צדק ואמת הוא זה שמשתחרר מכל המסורת של העבר עוקר עצמו משורשו את אבותיו ואת אחיו לא יכיר עוד וכל בני משפחתו כנכרים ייחשבו לו. והוא מתחיל חיים חדשים של קטן שנולד, ככתוב בתורה ב[[אשת יפת תואר]] {{מקור\|דברים כא, יג\|כן}}: 'ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים' - קודם כניסתה בברית ישראל תבכה את אבותיה כאלו כבר [[מת\|מתו]] ותדמה בנפשה כאלו [[יתום\|נתייתמה]] מהם ואינם עוד בחיים ביחס אליה, ואחר כן תתגייר והייתה לו לאשה יהודית. וכל מי שאינו עושה ככה, אין המרת הדת והגרות מתאימה אל תכונת רוחו ועד שלא נתייהד אינו כדאי, ועכשיו שנתייהד כאלו לא נתייהד" {{מקור\|(הרב יחזקאל אברמסקי זצ"ל, קובץ מאמרים, ירושלים תש"ס, עמ' קו-קז)}}.

	להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>(הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן)</ref>:		להתפיסה זו השלכות הלכתיות שונות<ref>{{מקור\|הערה: בכל המקורות הנ"ל יש מחלוקת בדבר, ובחלקם פסקו הפוסקים שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, אך לעומת זאת, ראה להלן שבמח' ריו"ח ור"ל ביבמות ובבכורות נפסק כריו"ח שגר אינו כקטן.\|כן}}</ref>:

	גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור\|(יבמות סב. ~~ובכורות~~ מז.<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו; טושו"ע אהע"ז סי' א סע' ז ונו"כ)}}.		גר שהיו לו בן ובת בהיותו גוי והתגיירו - לדעת [[רבי יוחנן]] הוא קיים מצות [[פריה ורביה]], משום שיש לו בנים והם מתייחסים אחריו, ואילו לדעת [[ריש לקיש]] הוא לא קיים מצות פריה ורביה, משום שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות סב.$יבמות סב.}} {{מקור\|ו}}{{מקור\|בבלי:בכורות מז.$בכורות מז.}}<ref>מובא בילקוט שמעוני עה"ת רמז תתקכח ד"ה תנן התם.</ref>{{מקור\|)}}. והלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם:אישות ו טו$רמב"ם פ"ו מהל' אישות הט"ו}}{{מקור\|; טושו"ע}} {{מקור\|שו"ע אה"ע א ז$אהע"ז סי' א סע' ז}} {{מקור\|ונו"כ)}}.

	ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה\|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור\|(יבמות ובכורות שם<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב; טושו"ע חו"מ סי' רעז ~~סע'~~ ט ונו"כ)}}.		ל[[מחלוקת]] זו השלכה נוספת: גר שהיו לו ילדים בהיותו גוי והתגיירו ונולדו לו ילדים נוספים אחר גרותו - לדעת רבי יוחנן אין ה[[בכור]] מהילדים שנולדו אחר הגיור [[ירושה\|יורש]] פי שנים, שכן אף הילדים שנולדו לו בהיותו גוי מתייחסים אחריו, ואילו לדעת ריש לקיש הבן שיולד ראשון לאחר הגיור יש לו את כל דיני וזכויות הבכור {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות סב.$יבמות}} {{מקור\|בבלי:בכורות מז.$ובכורות שם}}<ref>מובא בילקוט כנ"ל.</ref>{{מקור\|)}}. ואף כאן הלכה כרבי יוחנן {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם נחלות ב יב$רמב"ם פ"ב מהל' נחלות הי"ב}}{{מקור\|; טושו"ע}} {{מקור\|שו"ע חו"מ רעז ט$חו"מ סי' רעז סעיף ט}} {{מקור\|ונו"כ)}}.


שורה 65:		שורה 65:
	יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.		יש מי שאומר שאם שינה וכתב רק "בן אברהם" {{מקור\|(והשמיט המילה "אבינו")}}, ולא הזכיר כלל את עובדת היותו גר, - הגט או הכתובה פסולים, שכן הנוסח משתמע שהוא בן של אדם פרטי הנקרא 'אברהם' {{מקור\|(הרב מרדכי זאב אייכלר שליט"א, בספר 'פסקי דין - ירושלים',}} [[דיני ממונות]] {{מקור\|ובירורי יוחסין, ח"י עמ' תפו-תפז; וע"ע שם ח"ז עמ' תקכה-תקכו, וכן שם חי"א עמ' תרי ואילך, וכן שם עמ' תרסח ואילך, וכן בב"י אהע"ז קכט אות כ)}}, אולם מצינו שאצל ה[[אנוסים]] (ב[[ספרד]]) נהגו לכתוב רק "בן אברהם", מפני ה[[סכנה]] {{מקור\|(שו"ת מהר"י בן לב ח"א סוף סי' כו; נחלת שבעה סי' מה אות ד בשם סדר הגט למהר"ם פדווא"ה סי' קג; שו"ת דברי יציב אהע"ז סי' קב ס"ק ח בשם הגט פשוט)}}.

	'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|(= השם היהודי של אביו)}}" {{מקור\|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.		'''במה דברים אמורים?''' בגר שנתגייר ראשון או יחיד (ממשפחתו), אולם בגר שנתגייר עִם או אחַר אביו - יש לקרא לו "בן פלוני {{מקור\|(- השם היהודי של אביו)}}" {{מקור\|(שו"ת משפטי עוזיאל ח"ב יו"ד סי' נט)}}.

	ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.		ויש מי שאומר שגר שגדלו ישראל בביתו יכולים [[קריאה בתורה\|לקרא לו לתורה]] בשם אביו שגדלו {{מקור\|(בשו"ת מנחת יצחק ח"א סי' קלו ס"ק ד מסתפק בזה)}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:45, 22 בינואר 2012
שורה 2:		שורה 2:

	== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==		== מעמדו ביחס ל[[ישראל]] רגיל ==
	גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור\|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור\|(במדבר טו, טו<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור\|(רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז; רמב"ן ויקרא כג, מב)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור\|(יבמות מז: בכורות ל: וכ"פ ~~הרמב~~"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז והטושו"ע יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב)}}.		גר שהתגייר "הרי הוא כ[[ישראל]] גמור לכל דבריו" {{מקור\|(יבמות מז:)}} וחייב מצוות כישראל ושווה בכל דיניו לישראל<ref>מלבד כמה חריגים שיתבארו להלן.</ref>, שנאמר {{מקור\|(}}{{מקור\|במדבר טו טו$במדבר טו, טו}}<ref>וע"ש במשך חכמה.</ref>{{מקור\|)}}: "הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר" {{מקור\|(}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יב יז$רמב"ם פי"ב מהל' איסורי ביאה הי"ז}}{{מקור\|;}} {{מקור\|רמב"ן ויקרא כג מב$רמב"ן ויקרא כג, מב}}{{מקור\|)}}. ואם, חלילה, חזר לסורו דינו כישראל [[מומר]]<ref>אולם ישנם מצבים בהם לא הייתה "קבלת מצוות" כדין, ואז אין כאן גיור כלל (ע"ע [[גיור]] בהרחבה), וממילא איננו [[גר]] אלא '''גוי'''.</ref> {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מז ב$יבמות מז:}} {{מקור\|בבלי:בכורות ל ב$בכורות ל:}} {{מקור\|וכ"פ ה}}{{מקור\|רמב"ם איסורי ביאה יג יז$רמב"ם פי"ג מהל' איסורי ביאה הי"ז}} {{מקור\|והטושו"ע}} {{מקור\|שו"ע יו"ד רסח$יו"ד סי' רסח סוף סע' ב ויב}}{{מקור\|)}}.



	=== עליוניות ב[[בחירה\|בחירתו]] ה[[מוסר\|מוסרית]] ===		=== עליוניות ב[[בחירה\|בחירתו]] ה[[מוסר\|מוסרית]] ===
	[[הרמב"ם]] כותב, בסוף מכתב ~~לרבי~~ עובדיה הגר<ref>נדפס ב'''תשובות הרמב"ם''', ~~מהד'~~ פרופ' יהושע בלאו, הוצת מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תמח, ח"ב עמ' 728; וכן ~~במהד'~~ ד"ר א.ח. פריימן, הוצאת מקיצי נרדמי תרצ"ד, סי' שסט, עמ' 337; וכן ב'''אגרות הרמב"ם''', מהד' [[הרב יצחק שילת]] שליט"א, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רמ-רמא; ועוד.</ref>, ביחס לדבריו ש[[רב\|רבו]] כינה אותו 'כסיל':		[[הרמב"ם]] כותב, בסוף מכתב ל[[רבי עובדיה הגר]]<ref>נדפס ב'''תשובות הרמב"ם''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1731&st=&pgnum=451 מהדורת פרופ' יהושע בלאו, הוצת מקיצי נרדמים תש"כ, סי' תמח, ח"ב עמ' 728]; וכן ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1733&st=&pgnum=404 מהדורת ד"ר א.ח. פריימן, הוצאת מקיצי נרדמי תרצ"ד, סי' שסט, עמ' 337]; וכן ב'''אגרות הרמב"ם''', מהד' [[הרב יצחק שילת]] שליט"א, מעלה אדומים, ירושלים תשנ"ה, ח"א עמ' רמ-רמא; ועוד.</ref>, ביחס לדבריו ש[[רב\|רבו]] כינה אותו 'כסיל':
	:"...[[הקב"ה]] ~~בעצמו אוהב~~ הגר שנאמר {{מקור\|(דברים י, יח)}}: 'אֹהב גר לתת לו לחם ושמלה'.		:"...הקב"ה בעצמו [[אהבה\|אוהב]] הגר שנאמר {{מקור\|דברים י יח$דברים י, יח\|כן}}: 'אֹהב גר לתת לו [[לחם]] ושמלה'.
	:וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח אביו ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו {{מקור\|[- עם ישראל]}}, שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים<ref>עפ"י ישעיהו מט, ז.</ref>, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל ה[[:קטגוריה:דתות\|דתות]] גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי ~~השכינה~~ ונתאבק בעפר רגלי [[משה ~~רבינו~~]], רבן של כל הנביאים ע"ה, וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת ה[[מלאך\|מלאכים]] ולשמוח ולהתענג בשמחת ה[[צדיקים]], והשליך ה[[עולם הזה]] מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב<ref>עפ"י תהלים מ, מ.</ref>, - מי שזו מעלתו כסיל יקרא?!		:וזה שקרא לך 'כסיל' - תמיה גדול הוא! אדם שהניח [[אב\|אביו]] ומולדתו ומלכות עמו וידם הנטויה והבין בעין לבו ובא ונדבק באומה זו {{מקור\|[- עם ישראל]}}, שהיא היום למתעב גוי עבד מושלים<ref>עפ"י {{מקור\|ישעיהו מט ז$ישעיהו מט, ז}}.</ref>, והכיר וידע שדתם דת אמת וצדק, והבין דרכי ישראל וידע שכל ה[[:קטגוריה:דתות\|דתות]] גנובות מדתם, זה מוסיף וזה גורע, זה משנה וזה מכזב ומחפה על ה' דברים אשר לא כן, זה הורס יסודות וזה מדבר תהפוכות, והכיר הכל ורדף אחר ה' ועבר בדרך הקודש ונכנס תחת כנפי ה[[שכינה]] ונתאבק בעפר רגלי [[משה רבנו]], רבן של כל הנביאים ע"ה, וחפץ במצותיו ונשאו לבו לקרבה לאור באור החיים ולהעלות במעלת ה[[מלאך\|מלאכים]] ולשמוח ולהתענג בשמחת ה[[צדיקים]], והשליך ה[[עולם הזה]] מלבו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב<ref>עפ"י {{מקור\|תהלים מ מ$תהִלים מ, מ}}.</ref>, - מי שזו מעלתו 'כסיל' יקרא?!
	:חלילה לך, לא כסיל קרא ה' שמך אלא משכיל [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של [[אברהם אבינו]] שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'.		:חלילה לך, לא 'כסיל' קרא ה' שמך, אלא: משכיל, [ו]מבין ופקח והולך נכוחות, תלמידו של [[אברהם אבינו]] שהניח אבותיו ומולדתו ונטה אחרי ה'.
	:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ~~בעולם~~ הזה ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט\|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ~~הנחמות~~ העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י דברים י, לב.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י במדבר י, כט. {{מקור\| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור\| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור\| (שם).}}</ref>."		:ומי שברך את אברהם רבך ונתן לו שכרו ב[[עולם הזה]] ול[[עולם הבא]] - הוא יברך אותך ויתן לך שכרך כראוי בעולם הזה ולעולם הבא ויאריך ימיך עד שתורה ב[[משפט\|משפטי ה']] לכל עדתו ויזכה אותך לראות בכל ה[[נחמה\|נחמות]] העתידות לישראל והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך<ref>עפ"י {{מקור\|דברים י לב$דברים י, לב}}.</ref>, כי ה' דִבר טוב על ישראל<ref>עפ"י {{מקור\|במדבר י כט$במדבר י, כט}}. {{מקור\| הרמב"ם משלב פה שני פסוקים: "והיה הטוב... והטבנו לך" - ב}}[[חומש במדבר]]{{מקור\| (שם); "והטבנו לך כי ה' דיבר טוב..." - ב}}[[חומש דברים]]{{מקור\| (שם).}}</ref>."

	לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור\|(פרק ד הל' ב-ד)}}:		לאור זאת, מובנים דברי [[מסכת גרים]] {{מקור\|(פרק ד הל' ב-ד)}}:
שורה 19:		שורה 20:
	:::נאמר שמירה בישראל {{מקור\|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים...		:::נאמר שמירה בישראל {{מקור\|(- שה' שומר אותם)}}... ונאמר שמירה בגרים...
	:::נאמר שירות בישראל {{מקור\|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים...		:::נאמר שירות בישראל {{מקור\|(- שהם משרתי ה')}}... ונאמר שירות בגרים...
	:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה\|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, ~~שאלו~~ מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה\|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...		:'''ג.''' חביבין הגרים שלא [[מילה\|מל]] אברהם אבינו לא בן עשרים ולא בן שלשים אלא בן תשעים ותשע שנה, שאִלו מל אברהם בן עשרים או בן שלשים לא היה גר שנתגייר מן עשרים שנה ומעלה או מן שלשים שנה ומעלה, אלא שהקדוש ברוך הוא היה ממשמש עמו ובא עד שהגיע לתשעים ותשע שנה, שלא לנעול דלת בפני הגרים, ולתת ימים [[תשובה\|לשבים]], ולהרבות [[שכר]] לעושי רצונו...
	:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."		:'''ד.''' אברהם אבינו קרא עצמו 'גר'... [[דוד]] [[מלך]] ישראל קרא עצמו גר..."
	במקומות רבים האריכו [[חז"ל]] בשבח הגרים.		במקומות רבים האריכו [[חז"ל]] בשבח הגרים.



	=== [[סגולת ישראל]] ===		=== [[סגולת ישראל]] ===
	לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא).		לדעת ה[[כוזרי]] הוא איננו שווה לישראל רגיל, והוא איננו יכול להיות [[נביא]]. (לעומת זאת, לדעת [[הרמב"ם]] אפילו [[גוי]] יכול להיות נביא).



	=== העדר קנין טבעי ===		=== העדר קנין טבעי ===