גילוי מידע לחולה - היסטוריית גרסאות

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:28:00Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:28, 2 ביולי 2013
שורה 181:		שורה 181:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

טישיו: גלוי מידע לחולה הועבר לגילוי מידע לחולה

2012-05-01T23:32:38Z

גלוי מידע לחולה הועבר לגילוי מידע לחולה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:32, 1 במאי 2012
(אין הבדלים)

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-29T04:36:23Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:36, 29 באפריל 2012
שורה 176:		שורה 176:

	חוק נוסף שיש לו השלכות על גילוי מידע לחולה הוא חוק חופש המידע, התשנ"ח/1998<ref>ס"ח 1667 התשנ"ח, עמ' 226. פסיקה ראשונה בפרשנות חוק זה ניתנה בת.א. (תא) 2060/99, לשכת עורכי הדין נ' שר המשפטים.</ref>. על פי חוק זה יש זכות לאזרח לקבל כל מידע המצוי ברשות ציבורית<ref>ראה על חוק זה והשלכותיו על מערכת הבריאות במאמרם של ז. יהלום וש. שני, הרפואה קלח:465, 2000.</ref>.		חוק נוסף שיש לו השלכות על גילוי מידע לחולה הוא חוק חופש המידע, התשנ"ח/1998<ref>ס"ח 1667 התשנ"ח, עמ' 226. פסיקה ראשונה בפרשנות חוק זה ניתנה בת.א. (תא) 2060/99, לשכת עורכי הדין נ' שר המשפטים.</ref>. על פי חוק זה יש זכות לאזרח לקבל כל מידע המצוי ברשות ציבורית<ref>ראה על חוק זה והשלכותיו על מערכת הבריאות במאמרם של ז. יהלום וש. שני, הרפואה קלח:465, 2000.</ref>.

	~~==הערות שוליים==~~

	~~<references />~~


			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-22T12:30:09Z

הוספת תגיות מקור

הצגת שינויים

Yeshivaorgil: /* \1 */

2009-03-16T12:35:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:35, 16 במרץ 2009
שורה 107:		שורה 107:
	באופן מעשי יש להדגיש שכמעט שאין במציאות אדם או קבוצת אנשים שאינם משקרים לעתים, וראיה לכך היא הסיפור התלמודי על העיר קושטא [=אמת], ועל ההנחה היסודית שאין אדם בעולם שידבר אמת תמיד<ref>סנהדרין צז א, וברש"י שם ד"ה ליכא.</ref>.		באופן מעשי יש להדגיש שכמעט שאין במציאות אדם או קבוצת אנשים שאינם משקרים לעתים, וראיה לכך היא הסיפור התלמודי על העיר קושטא [=אמת], ועל ההנחה היסודית שאין אדם בעולם שידבר אמת תמיד<ref>סנהדרין צז א, וברש"י שם ד"ה ליכא.</ref>.

	===\1===		===גילוי מידע לחולה===

	כללי - מספר מקורות מהתנ"ך ומההלכה מהווים יסוד לדיון הפוסקים בשאלה אם לומר לחולה את האמת על מצבו או להעלימה ממנו:		כללי - מספר מקורות מהתנ"ך ומההלכה מהווים יסוד לדיון הפוסקים בשאלה אם לומר לחולה את האמת על מצבו או להעלימה ממנו:

Yeshivaorgil: /* רקע מדעי, סטטיסטי ומוסרי */

2009-03-16T12:33:02Z

רקע מדעי, סטטיסטי ומוסרי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:33, 16 במרץ 2009
שורה 13:		שורה 13:
	כללי - באופן כללי, מסירת בשורה רעה מתייחסת להודעה, בה המבשר מוסר על מצב בו עלולה להיות הרגשה של חוסר תקווה, איום לקיום הנפשי או הגופני, סיכוי להפרעה באורח החיים התקין בעתיד, ואף אפשרות למות<ref>ראה - Placek JT and Eberhardt TL, JAMA 276:496, 1996.</ref>.		כללי - באופן כללי, מסירת בשורה רעה מתייחסת להודעה, בה המבשר מוסר על מצב בו עלולה להיות הרגשה של חוסר תקווה, איום לקיום הנפשי או הגופני, סיכוי להפרעה באורח החיים התקין בעתיד, ואף אפשרות למות<ref>ראה - Placek JT and Eberhardt TL, JAMA 276:496, 1996.</ref>.

	===\1===
			=== סיבות עובדתיות ומוסריות בעד אמירת האמת לחולה ===


	ניתן לחלק את הסיבות בעד אמירת האמת לחולה לשתי קבוצות עיקריות:		ניתן לחלק את הסיבות בעד אמירת האמת לחולה לשתי קבוצות עיקריות:
שורה 23:		שורה 25:
	נתונים מדעיים - חוקרת בשם אליזבת קיבלר-רוז<ref>Kubler-Ross E, On Death and Dying, New-York 1969; Kubler-Ross E, Questions and Answers on Death and Dying, New-York 1974.</ref> בדקה מאות חולים נוטים למות, והסיקה שגילוי האמת גורם לרובם לעבור חמישה שלבים: הכחשה ("האבחנה לא נכונה; לא יכול להיות"); כעס (כלפי המשפחה, הידידים, הרופאים, הצוות הרפואי); התמקחות (עם הבורא, או עם הצוות הרפואי - "למה דווקא לי?"); דיכאון (השלב הקשה מבחינת החולה); השלמה (עם המציאות, שלווה יחסית, התמודדות טובה יותר עם המצב - השלב הרצוי). לפי דעה זו, רצוי לומר לחולה נתונים על מצבו, כדי שיגיע בסופו של התהליך להשלמה עם מצבו, ואז יוכל לשתף פעולה עם הצוות הרפואי ומצבו הנפשי יוקל בהרבה. יש להדגיש, שהמדענים חלוקים בדעתם ביחס לנכונות גישה זו, שכן לא כל החולים עוברים שלבים אלו, לא כולם עוברים בסדר זה, יש המתנדנדים משלב לשלב, יש הנסוגים לשלבים קודמים, ובעיקר לא כולם מגיעים לשלב ההשלמה, או שלא נשארים בו ונסוגים לשלבים קשים יותר. אכן, גם אם יש ביקורת על שיטה זו, אין להתעלם ממנה, כי בעיקרה היא נכונה, ויש לנצלה בשימוש נכון ומתאים<ref>ש. גליק, חוב' אסיא, מב-מג, תשמ"ז, עמ' 13. ומה שכתב הרב בלייך בספרו Judaism and Healing, עמ' 29, שדעתה של Kubler-Ross איננה תואמת את ההלכה היהודית, הדבר כלל איננו ברור. וראה עוד ביחס לשיקולים שונים במאמר - Annas GJ, N Engl J Med 330:223, 1994.</ref>.		נתונים מדעיים - חוקרת בשם אליזבת קיבלר-רוז<ref>Kubler-Ross E, On Death and Dying, New-York 1969; Kubler-Ross E, Questions and Answers on Death and Dying, New-York 1974.</ref> בדקה מאות חולים נוטים למות, והסיקה שגילוי האמת גורם לרובם לעבור חמישה שלבים: הכחשה ("האבחנה לא נכונה; לא יכול להיות"); כעס (כלפי המשפחה, הידידים, הרופאים, הצוות הרפואי); התמקחות (עם הבורא, או עם הצוות הרפואי - "למה דווקא לי?"); דיכאון (השלב הקשה מבחינת החולה); השלמה (עם המציאות, שלווה יחסית, התמודדות טובה יותר עם המצב - השלב הרצוי). לפי דעה זו, רצוי לומר לחולה נתונים על מצבו, כדי שיגיע בסופו של התהליך להשלמה עם מצבו, ואז יוכל לשתף פעולה עם הצוות הרפואי ומצבו הנפשי יוקל בהרבה. יש להדגיש, שהמדענים חלוקים בדעתם ביחס לנכונות גישה זו, שכן לא כל החולים עוברים שלבים אלו, לא כולם עוברים בסדר זה, יש המתנדנדים משלב לשלב, יש הנסוגים לשלבים קודמים, ובעיקר לא כולם מגיעים לשלב ההשלמה, או שלא נשארים בו ונסוגים לשלבים קשים יותר. אכן, גם אם יש ביקורת על שיטה זו, אין להתעלם ממנה, כי בעיקרה היא נכונה, ויש לנצלה בשימוש נכון ומתאים<ref>ש. גליק, חוב' אסיא, מב-מג, תשמ"ז, עמ' 13. ומה שכתב הרב בלייך בספרו Judaism and Healing, עמ' 29, שדעתה של Kubler-Ross איננה תואמת את ההלכה היהודית, הדבר כלל איננו ברור. וראה עוד ביחס לשיקולים שונים במאמר - Annas GJ, N Engl J Med 330:223, 1994.</ref>.

	===\1===		===סיבות עובדתיות ומוסריות נגד אמירת האמת לחולה===

	סיבות עקרוניות - החובה היסודית של הצוות הרפואי היא להימנע מגרימת נזק לחולה, ולפעול למען שמירת בריאותו וחייו. לפיכך, אם ידיעת האמת עלולה להזיק לו, יש להסתירה ממנו. לעיתים יכולה ידיעת האמת להביא את החולה לידי ייאוש, דיכאון ואף התאבדות, ומאידך אי ידיעת האמת יכולה לחזק תקווה, וזה כשלעצמו יכול לסייע בריפוי. בשורות רעות הניתנות בצורה בלתי זהירה, עלולות לגרום להשפעה שלילית ארוכת-טווח על מקבל הידיעה הרעה<ref>Fallowfield L, Lancet 341:476, 1993.</ref>; עקרון האוטונומיה כערך מוחלט, והנגזרת מהנחה זו שיש חובה מוחלטת לאמירת כל האמת לכל חולה בכל מצב, כל אלו הן תפיסות תלויות-תרבות וזמן, הן נכונות כיום בהשקפת העולם של אתיקאים אמריקאיים, אך אין הן מקובלות על הרבה אתיקאים בארצות אחרות. לפיכך, יש תרבויות הדורשות איזון הוגן בין ערך האוטונומיה לבין ערך ההטבה לזולת ומניעת נזק מהזולת, שיקול המחייב אינדיבידואליות בקבלת ההחלטה על מסירת האמת<ref>ראה - Pellegrino ED, JAMA 268:1734, 1992. וראה ווידוי של רופאה מארה"ב שעלתה לישראל, על התנהגות אתית-אמריקאית שלא הלמה את הנורמות התרבותיות הישראליות - Paltiel O, Ann Intern Med 125:416, 1996.</ref>; האמת איננה ערך מוחלט, ולכן יש תנאים שבהם מותר לסטות ממנה; ערך החיים הוא עקרון נעלה יותר מערך האוטונומיה, ולכן במצבים שגילוי האמת עלול לפגוע בחייו ובבריאותו של החולה נדחה עקרון האוטונומיה, גם אם החולה מבקש זאת; לא תמיד בקשה של חולה לדעת את האמת היא רצונו האמיתי, ולפעמים זה דווקא ביטוי לרצונו להגן על עצמו מפני האמת; קיימים ספקות בעצם האמת הרפואית-מדעית, ולעיתים קיים ספק מציאותי בידיעת הרופא, הן ביחס לאבחנה, והן באשר לתחזית העתידית של התפתחות המחלה ומצבו של החולה, כך שמה שנראה לו כאמת יתכן שהוא טעות, או שהמצב ישתנה שלא בהתאם לתחזית הצפויה.		סיבות עקרוניות - החובה היסודית של הצוות הרפואי היא להימנע מגרימת נזק לחולה, ולפעול למען שמירת בריאותו וחייו. לפיכך, אם ידיעת האמת עלולה להזיק לו, יש להסתירה ממנו. לעיתים יכולה ידיעת האמת להביא את החולה לידי ייאוש, דיכאון ואף התאבדות, ומאידך אי ידיעת האמת יכולה לחזק תקווה, וזה כשלעצמו יכול לסייע בריפוי. בשורות רעות הניתנות בצורה בלתי זהירה, עלולות לגרום להשפעה שלילית ארוכת-טווח על מקבל הידיעה הרעה<ref>Fallowfield L, Lancet 341:476, 1993.</ref>; עקרון האוטונומיה כערך מוחלט, והנגזרת מהנחה זו שיש חובה מוחלטת לאמירת כל האמת לכל חולה בכל מצב, כל אלו הן תפיסות תלויות-תרבות וזמן, הן נכונות כיום בהשקפת העולם של אתיקאים אמריקאיים, אך אין הן מקובלות על הרבה אתיקאים בארצות אחרות. לפיכך, יש תרבויות הדורשות איזון הוגן בין ערך האוטונומיה לבין ערך ההטבה לזולת ומניעת נזק מהזולת, שיקול המחייב אינדיבידואליות בקבלת ההחלטה על מסירת האמת<ref>ראה - Pellegrino ED, JAMA 268:1734, 1992. וראה ווידוי של רופאה מארה"ב שעלתה לישראל, על התנהגות אתית-אמריקאית שלא הלמה את הנורמות התרבותיות הישראליות - Paltiel O, Ann Intern Med 125:416, 1996.</ref>; האמת איננה ערך מוחלט, ולכן יש תנאים שבהם מותר לסטות ממנה; ערך החיים הוא עקרון נעלה יותר מערך האוטונומיה, ולכן במצבים שגילוי האמת עלול לפגוע בחייו ובבריאותו של החולה נדחה עקרון האוטונומיה, גם אם החולה מבקש זאת; לא תמיד בקשה של חולה לדעת את האמת היא רצונו האמיתי, ולפעמים זה דווקא ביטוי לרצונו להגן על עצמו מפני האמת; קיימים ספקות בעצם האמת הרפואית-מדעית, ולעיתים קיים ספק מציאותי בידיעת הרופא, הן ביחס לאבחנה, והן באשר לתחזית העתידית של התפתחות המחלה ומצבו של החולה, כך שמה שנראה לו כאמת יתכן שהוא טעות, או שהמצב ישתנה שלא בהתאם לתחזית הצפויה.

	===\1===		===נתונים סטטיסטיים===

	המצב בעבר - עד לפני זמן לא רב היתה רווחת הדעה, שאין לגלות לחולה את האמת על מצבו, כדי שלא להביאו לידי ייאוש ולא להחמיר את מצבו, ולמשל בסקר שנערך בשנת 1961 בארה"ב התנגדו 90% מהרופאים לפתיחות בנושא זה<ref>Oden D, JAMA 175:1120, 1961.</ref>. הגישה של אי-אמירת האמת לחולים קשים נחשבה כמוסרית ביותר<ref>Novack DH, et al, JAMA 241:897, 1979.</ref>.		המצב בעבר - עד לפני זמן לא רב היתה רווחת הדעה, שאין לגלות לחולה את האמת על מצבו, כדי שלא להביאו לידי ייאוש ולא להחמיר את מצבו, ולמשל בסקר שנערך בשנת 1961 בארה"ב התנגדו 90% מהרופאים לפתיחות בנושא זה<ref>Oden D, JAMA 175:1120, 1961.</ref>. הגישה של אי-אמירת האמת לחולים קשים נחשבה כמוסרית ביותר<ref>Novack DH, et al, JAMA 241:897, 1979.</ref>.
שורה 41:		שורה 43:
	ואמנם יש לציין, שקיימים סקרים שונים בנידון, שתוצאותיהם אינן חופפות וזהות, ויש להתייחס אליהם בזהירות רבה, שכן עשויים הם להשתנות בהתאם לתקופות, לתרבויות ולנסיבות בהם נערכו הסקרים. בוודאי שבעניין זה שונה היחס של הבריא מזה של החולה, וזה של החולה בדעה צלולה מזה שסובל יסורים ונתון להשפעת תרופות, ושונה היחס של החולה לאמירת האמת מזה של הרופא, וגם בין הרופאים קיימים הבדלים ניכרים בארצות שונות, ובין רופאים ממקצועות שונים<ref>ראה - President's Commission for the Study of Ethical Problems in Medicine and Biomedical and Behavioral Research, Making Health Care Decisions, Vol. I, 1982, pp. 69-111.</ref>. כל זה מלמד, שכשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינן שוות, ויש להתייחס לכל מקרה לגופו. מידת הצורך לגלות לחולה את האמת על מצבו שונה בזמנים שונים ובתרבויות שונות. בארה"ב, כאמור, יש דרישה גוברת ורחבה לגילוי מידע מירבי לחולה, הן מצד אוכלוסית החולים, והן מצד האתיקאים ובתי המשפט. אכן, במדינות אחרות, ובעיקר במדינות אירופאיות סביב אגן הים התיכון ובמדינות אסייתיות, המצב שונה. אכן למרות כל ההסתייגויות נראית כיום מגמה ברורה בעד אמירת האמת לחולה, והנתונים המוסריים והמעשיים תומכים בגישה חיובית לאמירת האמת, עם הסתייגויות שונות, וכפי שיבואר לקמן.		ואמנם יש לציין, שקיימים סקרים שונים בנידון, שתוצאותיהם אינן חופפות וזהות, ויש להתייחס אליהם בזהירות רבה, שכן עשויים הם להשתנות בהתאם לתקופות, לתרבויות ולנסיבות בהם נערכו הסקרים. בוודאי שבעניין זה שונה היחס של הבריא מזה של החולה, וזה של החולה בדעה צלולה מזה שסובל יסורים ונתון להשפעת תרופות, ושונה היחס של החולה לאמירת האמת מזה של הרופא, וגם בין הרופאים קיימים הבדלים ניכרים בארצות שונות, ובין רופאים ממקצועות שונים<ref>ראה - President's Commission for the Study of Ethical Problems in Medicine and Biomedical and Behavioral Research, Making Health Care Decisions, Vol. I, 1982, pp. 69-111.</ref>. כל זה מלמד, שכשם שפרצופיהם אינם שווים כך דעותיהם אינן שוות, ויש להתייחס לכל מקרה לגופו. מידת הצורך לגלות לחולה את האמת על מצבו שונה בזמנים שונים ובתרבויות שונות. בארה"ב, כאמור, יש דרישה גוברת ורחבה לגילוי מידע מירבי לחולה, הן מצד אוכלוסית החולים, והן מצד האתיקאים ובתי המשפט. אכן, במדינות אחרות, ובעיקר במדינות אירופאיות סביב אגן הים התיכון ובמדינות אסייתיות, המצב שונה. אכן למרות כל ההסתייגויות נראית כיום מגמה ברורה בעד אמירת האמת לחולה, והנתונים המוסריים והמעשיים תומכים בגישה חיובית לאמירת האמת, עם הסתייגויות שונות, וכפי שיבואר לקמן.

	===\1===		===השיטה והדרך לאמירת האמת===

	כללי - מסירת האמת לחולה דורשת מיומנות, למידה, ניסיון, ורצון כן ואמיתי להשיג את מירב התועלת לכל חולה בהתאם למצבו המיוחד. פתרון ראוי דורש תשובה הולמת לנושאים הבאים: מי? מתי? מה ואיך? איפה?<ref>וראה עוד פרטים ונתונים על גילוי מידע לחולה בע' הסכמה מדעת.</ref>		כללי - מסירת האמת לחולה דורשת מיומנות, למידה, ניסיון, ורצון כן ואמיתי להשיג את מירב התועלת לכל חולה בהתאם למצבו המיוחד. פתרון ראוי דורש תשובה הולמת לנושאים הבאים: מי? מתי? מה ואיך? איפה?<ref>וראה עוד פרטים ונתונים על גילוי מידע לחולה בע' הסכמה מדעת.</ref>

Wikiboss ב־16:01, 15 במרץ 2009

2009-03-15T16:01:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:01, 15 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==		==הגדרת המושג==
	הגדרת המושג==

	השאלה הנידונה בערך זה היא האם חייבים או צריכים לגלות לחולה במחלה קשה ומסוכנת את כל האמת על מצבו הרפואי, או לומר לו רק חלק מהאמת, או להסתיר ממנו את האמת, או אף לשקר לו ממש. מדובר בעיקר בחולים הנוטים למות, או בחולים במחלות כרוניות קשות מלוות בייסורים.		השאלה הנידונה בערך זה היא האם חייבים או צריכים לגלות לחולה במחלה קשה ומסוכנת את כל האמת על מצבו הרפואי, או לומר לו רק חלק מהאמת, או להסתיר ממנו את האמת, או אף לשקר לו ממש. מדובר בעיקר בחולים הנוטים למות, או בחולים במחלות כרוניות קשות מלוות בייסורים.
שורה 8:		שורה 7:
	כמו כן יש צורך להחליט מי הוא המוסמך לקבוע אם לומר את האמת לחולה ואם לאו, ומה היא הדרך והשיטה הראויה לבצע החלטה זו.		כמו כן יש צורך להחליט מי הוא המוסמך לקבוע אם לומר את האמת לחולה ואם לאו, ומה היא הדרך והשיטה הראויה לבצע החלטה זו.

	שאלת גילוי המידע לחולה מהווה מרכיב חשוב בהליך ההסכמה מדעת<ref>ראה ע' הסכמה מדעת.</ref>, אך חשיבותה עומדת בפני עצמה, גם ללא הזדקקות ישירה לסוגיית ההסכמה מדעת.		שאלת גילוי המידע לחולה מהווה מרכיב חשוב בהליך ההסכמה מדעת<ref>ראה ע' [[הסכמה מדעת]].</ref>, אך חשיבותה עומדת בפני עצמה, גם ללא הזדקקות ישירה לסוגיית ההסכמה מדעת.

	==רקע מדעי, סטטיסטי ומוסרי==		==רקע מדעי, סטטיסטי ומוסרי==