https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94גיד הנשה - היסטוריית גרסאות2026-04-17T08:33:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=146501&oldid=prevWikiboss ב־18:05, 28 בנובמבר 20202020-11-28T18:05:58Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:05, 28 בנובמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: פרשת וישלח]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: כשרות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: כשרות]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133239:rev-146501:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=133239&oldid=prev46.19.85.201 ב־16:52, 19 במאי 20192019-05-19T16:52:20Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:52, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "</del>גיד הנשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל </del>[[יעקב]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם שם, לג|כן}}: "</del>על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד היום הזה, </del>כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.</del>שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[גיד הנשה]] הוא גיד האסור באכילה הנמצא בצד האחורי של הרגל. מקור האיסור הוא במעשה יעקב שנאבק עם שרו של עשיו ב[[מעבר יבוק]] כמבואר ב[[פרשת וישלח]].</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מקור האיסור==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתורה מופיע </ins>איסור אכילת גיד הנשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתוצאה ממאבקו של </ins>[[יעקב]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במלאך לאחר שעבר </ins>ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[מעבר יבוק]]: </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוטון</ins>| על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}{{#makor-new:בראשית לב לג|תנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך-בראשית|לב|לג}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==דינים והלכות==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיוב בני ישראל באיסור בני נוח==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיוב בני ישראל באיסור בני נוח==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור גיד הנשה הוא אחד מהאיסורים בהם נצטוו ישראל לפני התהוותם לעם, ולפני [[מתן תורה]]. במשנה *חולין ק,ב מובאת מחלוקת האם גיד הנשה אסור גם בבהמה טמאה או שרק בבהמה טהורה. רבי יהודה סובר שהאיסור הוא גם בבהמה טמאה. לשיטתו, האיסור חל מתקופת האבות בה עדיין לא חלו איסורי אכילה וממילא גם בהמות טמאות היו מותרות באכילה וגיד הנשה שלהן נאסר. מאידך, חכמים חולקים וסוברים שרק גיד הנשה של בהמות כשרות נאסר משום שאיסור גיד הנשה הוא רק מהר סיני, לאחר שכבר נאסרו הבהמות הטמאות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור גיד הנשה הוא אחד מהאיסורים בהם נצטוו ישראל לפני התהוותם לעם, ולפני [[מתן תורה]]. במשנה *חולין ק,ב מובאת מחלוקת האם גיד הנשה אסור גם בבהמה טמאה או שרק בבהמה טהורה. רבי יהודה סובר שהאיסור הוא גם בבהמה טמאה. לשיטתו, האיסור חל מתקופת האבות בה עדיין לא חלו איסורי אכילה וממילא גם בהמות טמאות היו מותרות באכילה וגיד הנשה שלהן נאסר. מאידך, חכמים חולקים וסוברים שרק גיד הנשה של בהמות כשרות נאסר משום שאיסור גיד הנשה הוא רק מהר סיני, לאחר שכבר נאסרו הבהמות הטמאות. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133238:rev-133239:php=table -->
</table>46.19.85.201https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=133238&oldid=prev46.19.85.201: /* טעם האיסור */2019-05-19T16:47:34Z<p><span class="autocomment">טעם האיסור</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:47, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==טעם האיסור==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===זכר למעשה יעקב===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפשט דברי הפסוק משמע שטעם איסור אכילת גיד הנשה הוא זכר למעשה יעקב והמלאך, </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ספר החינוך]] {{הערה| מצווה ג וכן רוב הפרשנים}} מסביר שטעם האיסור הוא זכר למעשה יעקב והמלאך. לדבריו, יש בזיכרון זה {{ציטוטון| רמז לישראל, שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגלויות מיד העמים ומיד בני עשיו, שיהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר}}. המלאך שנאבק עם יעקב מסמל את הגויים שרוצים לעקור את ישראל במהלך הדורות, וזכירת מעשה יעקב על ידי איסור אכילת הירך, מזכיר את הישועה שעתידה להיות מהגויים כשם שנושע יעקב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[ספר החינוך]] {{הערה| מצווה ג וכן רוב הפרשנים}} מסביר שטעם האיסור הוא זכר למעשה יעקב והמלאך. לדבריו, יש בזיכרון זה {{ציטוטון| רמז לישראל, שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגלויות מיד העמים ומיד בני עשיו, שיהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר}}. המלאך שנאבק עם יעקב מסמל את הגויים שרוצים לעקור את ישראל במהלך הדורות, וזכירת מעשה יעקב על ידי איסור אכילת הירך, מזכיר את הישועה שעתידה להיות מהגויים כשם שנושע יעקב.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רש"ר הירש]] {{הערה| פירוש על התורה, בראשית לב,לג}} מבאר כעין שיטת החינוך, ומסביר ש{{ציטוטון|ודאי לא בא (האיסור) להודיע לבני יעקב את העובדה ההיסטורית, כי אביהם הראשון היה צולע כתוצאה מהיאבקו}}. לפירושו, המצווה באה להראות שכשם שיעקב ניצל מהמלאך דווקא לאחר שכבר לא יכל להזיז את רגלו, לנצחו באופן פיזי, כך גם גאולתם של ישראל לא תבוא דווקא בכוחם הפיזי, אלא בכוחות רוחניים נשגבים יותר בישועת ה'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רש"ר הירש]] {{הערה| פירוש על התורה, בראשית לב,לג}} מבאר כעין שיטת החינוך, ומסביר ש{{ציטוטון|ודאי לא בא (האיסור) להודיע לבני יעקב את העובדה ההיסטורית, כי אביהם הראשון היה צולע כתוצאה מהיאבקו}}. לפירושו, המצווה באה להראות שכשם שיעקב ניצל מהמלאך דווקא לאחר שכבר לא יכל להזיז את רגלו, לנצחו באופן פיזי, כך גם גאולתם של ישראל לא תבוא דווקא בכוחם הפיזי, אלא בכוחות רוחניים נשגבים יותר בישועת ה'.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מקור היצר הרע===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[זוהר]] {{הערה| פרשת וישלח דף קע ע"ב}} מסביר שמאבקו של יעקב עם המלאך אינו סיבת איסור גיד הנשה, אלא הוא רק מסמן את העובדה שגיד הנשה אסור. לשיטתו, גיד הנשה הוא מקור התאוות ושם שורה יצר הרע ומכאן פירוש שמו "גיד הנשה"- שמשכיח מבני האדם את הבורא. כאשר יעקב נאבק עם שרו של עשיו, הוא לא יכל לפגוע בו באף אחד מאיבריו מלבד גיד הנשה משום שהוא האיבר שבו נמצא היצר הרע. לכן, הסיבה שבני ישראל לא אוכלים את גיד הנשה היא בגלל טומאתו ואינה קשורה באופן ישיר למעשה יעקב.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[זוהר]] {{הערה| פרשת וישלח דף קע ע"ב}} מסביר שמאבקו של יעקב עם המלאך אינו סיבת איסור גיד הנשה, אלא הוא רק מסמן את העובדה שגיד הנשה אסור</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטתו, גיד הנשה </del>הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור התאוות ושם שורה יצר הרע ומכאן פירוש שמו "גיד הנשה"- שמשכיח מבני האדם את הבורא. כאשר </del>יעקב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נאבק עם שרו של עשיו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא לא יכל לפגוע בו באף אחד מאיבריו מלבד גיד הנשה משום שהוא האיבר שבו נמצא היצר הרע</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסיבה שבני ישראל לא אוכלים את גיד הנשה היא בגלל טומאתו ואינה קשורה </del>באופן ישיר למעשה יעקב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ייתכן לומר שמחלוקת הטעמים גורם גם לחילוק בהבנת האיסור</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיטת הסוברים שהאיסור </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זכר למעשה </ins>יעקב, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נראה להסביר שהאיסור שונה משאר איסורי אכילה והוא כאיסור בפני עצמו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאידך, לשיטת הזוהר נראה שיש פגם מהותי באכילת הגיד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו קשור </ins>באופן ישיר למעשה יעקב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וממילא הוא דומה יותר לשאר איסורי האכילה ואינו בהכרח איסור העומד בפני עצמו</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133237:rev-133238:php=table -->
</table>46.19.85.201https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=133237&oldid=prev46.19.85.201: /* טעם האיסור */2019-05-19T16:35:40Z<p><span class="autocomment">טעם האיסור</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רש"ר הירש]] {{הערה| פירוש על התורה, בראשית לב,לג}} מבאר כעין שיטת החינוך, ומסביר ש{{ציטוטון|ודאי לא בא (האיסור) להודיע לבני יעקב את העובדה ההיסטורית, כי אביהם הראשון היה צולע כתוצאה מהיאבקו}}. לפירושו, המצווה באה להראות שכשם שיעקב ניצל מהמלאך דווקא לאחר שכבר לא יכל להזיז את רגלו, לנצחו באופן פיזי, כך גם גאולתם של ישראל לא תבוא דווקא בכוחם הפיזי, אלא בכוחות רוחניים נשגבים יותר בישועת ה'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רש"ר הירש]] {{הערה| פירוש על התורה, בראשית לב,לג}} מבאר כעין שיטת החינוך, ומסביר ש{{ציטוטון|ודאי לא בא (האיסור) להודיע לבני יעקב את העובדה ההיסטורית, כי אביהם הראשון היה צולע כתוצאה מהיאבקו}}. לפירושו, המצווה באה להראות שכשם שיעקב ניצל מהמלאך דווקא לאחר שכבר לא יכל להזיז את רגלו, לנצחו באופן פיזי, כך גם גאולתם של ישראל לא תבוא דווקא בכוחם הפיזי, אלא בכוחות רוחניים נשגבים יותר בישועת ה'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזוהר </del>{{הערה| פרשת וישלח דף קע ע"ב}} מסביר שמאבקו של יעקב עם המלאך אינו סיבת איסור גיד הנשה, אלא הוא רק מסמן את העובדה שגיד הנשה אסור. לשיטתו, גיד הנשה הוא מקור התאוות ושם שורה יצר הרע ומכאן פירוש שמו "גיד הנשה"- שמשכיח מבני האדם את הבורא. כאשר יעקב נאבק עם שרו של עשיו, הוא לא יכל לפגוע בו באף אחד מאיבריו מלבד גיד הנשה משום שהוא האיבר שבו נמצא היצר הרע. לכן, הסיבה שבני ישראל לא אוכלים את גיד הנשה היא בגלל טומאתו ואינה קשורה באופן ישיר למעשה יעקב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[זוהר]] </ins>{{הערה| פרשת וישלח דף קע ע"ב}} מסביר שמאבקו של יעקב עם המלאך אינו סיבת איסור גיד הנשה, אלא הוא רק מסמן את העובדה שגיד הנשה אסור. לשיטתו, גיד הנשה הוא מקור התאוות ושם שורה יצר הרע ומכאן פירוש שמו "גיד הנשה"- שמשכיח מבני האדם את הבורא. כאשר יעקב נאבק עם שרו של עשיו, הוא לא יכל לפגוע בו באף אחד מאיבריו מלבד גיד הנשה משום שהוא האיבר שבו נמצא היצר הרע. לכן, הסיבה שבני ישראל לא אוכלים את גיד הנשה היא בגלל טומאתו ואינה קשורה באופן ישיר למעשה יעקב.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133236:rev-133237:php=table -->
</table>46.19.85.201https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=133236&oldid=prev46.19.85.201 ב־16:35, 19 במאי 20192019-05-19T16:35:12Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:35, 19 במאי 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב|כן}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג|כן}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב|כן}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג|כן}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==חיוב בני ישראל באיסור בני נוח==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור גיד הנשה הוא אחד מהאיסורים בהם נצטוו ישראל לפני התהוותם לעם, ולפני [[מתן תורה]]. במשנה *חולין ק,ב מובאת מחלוקת האם גיד הנשה אסור גם בבהמה טמאה או שרק בבהמה טהורה. רבי יהודה סובר שהאיסור הוא גם בבהמה טמאה. לשיטתו, האיסור חל מתקופת האבות בה עדיין לא חלו איסורי אכילה וממילא גם בהמות טמאות היו מותרות באכילה וגיד הנשה שלהן נאסר. מאידך, חכמים חולקים וסוברים שרק גיד הנשה של בהמות כשרות נאסר משום שאיסור גיד הנשה הוא רק מהר סיני, לאחר שכבר נאסרו הבהמות הטמאות. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ם]] {{הערה|פירוש הרמב"ם למשנה חולין פרק ז}} מפרש את שיטת חכמים, ומסביר שכל האיסורים, כולל אלו שנאסרו בהם האבות נובעים מציווי ה' בהר סיני. האיסורים שנאסרו האבות כגון גיד הנשה או איסור אבר מן החי, אסורים על ישראל משום שמשה שב ואסרם על ישראל. באותו האופן, גם ברית המילה איננה קשורה לציווי ה' לאברהם, אלא נובעת מכך שה' מסר למשה לצוות על העם לימול כשם שמל אברהם. נראה שגם רבי יהודה חולק על יסוד זה, וניתן לומר שיסוד מחלוקתו עם חכמים היא האם האיסור שנשנה בסיני זהה לאיסור שבזמן האבות או שונה ממנו.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==איזה גיד נאסר==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בגמרא {{#makor-new:חולין צא א|בבלי-חולין|צא|א}} מובאת מחלוקת לעניין איזה גיד נאסר באכילה. לשיטת רבי יהודה רק הגיד הימני נאסר משום שנאמר "כף '''ה'''ירך" ומדובר בירך הימנית שהיא הירך המיומנת. מאידך, לשיטת חכמים גם הגיד השמאלי נאסר, משום שהמלאך היה מאחורי יעקב והיכה אותו בשתי הירכיים יחד.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במדרש {{הערה| בראשית רבה עח,ו}} גם מובאת המחלוקת לגבי על איזו ירך חל האיסור, אך שם טעמי התנאים שונים. במדרש, כולם מודים (כפשט הפסוק) שהמלאך היכה את יעקב רק בירך אחד, והמחלוקת היא האם מתוך שנאסר גיד אחד נאסר גם הגיד השני, או שהאיסור אינו עובר.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה, השו"ע {{#makor-new:יורה דעה סה ה|שולחן-ערוך-יורה-דעה|סה|ה}} פסק כשיטת חכמים לאסור גם את הירך השמאלית וגם את הימנית.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==טעם האיסור==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ספר החינוך]] {{הערה| מצווה ג וכן רוב הפרשנים}} מסביר שטעם האיסור הוא זכר למעשה יעקב והמלאך. לדבריו, יש בזיכרון זה {{ציטוטון| רמז לישראל, שאף על פי שיסבלו צרות רבות בגלויות מיד העמים ומיד בני עשיו, שיהיו בטוחים שלא יאבדו, אלא לעולם יעמוד זרעם ושמם ויבוא להם גואל ויגאלם מיד צר}}. המלאך שנאבק עם יעקב מסמל את הגויים שרוצים לעקור את ישראל במהלך הדורות, וזכירת מעשה יעקב על ידי איסור אכילת הירך, מזכיר את הישועה שעתידה להיות מהגויים כשם שנושע יעקב.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רש"ר הירש]] {{הערה| פירוש על התורה, בראשית לב,לג}} מבאר כעין שיטת החינוך, ומסביר ש{{ציטוטון|ודאי לא בא (האיסור) להודיע לבני יעקב את העובדה ההיסטורית, כי אביהם הראשון היה צולע כתוצאה מהיאבקו}}. לפירושו, המצווה באה להראות שכשם שיעקב ניצל מהמלאך דווקא לאחר שכבר לא יכל להזיז את רגלו, לנצחו באופן פיזי, כך גם גאולתם של ישראל לא תבוא דווקא בכוחם הפיזי, אלא בכוחות רוחניים נשגבים יותר בישועת ה'.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזוהר {{הערה| פרשת וישלח דף קע ע"ב}} מסביר שמאבקו של יעקב עם המלאך אינו סיבת איסור גיד הנשה, אלא הוא רק מסמן את העובדה שגיד הנשה אסור. לשיטתו, גיד הנשה הוא מקור התאוות ושם שורה יצר הרע ומכאן פירוש שמו "גיד הנשה"- שמשכיח מבני האדם את הבורא. כאשר יעקב נאבק עם שרו של עשיו, הוא לא יכל לפגוע בו באף אחד מאיבריו מלבד גיד הנשה משום שהוא האיבר שבו נמצא היצר הרע. לכן, הסיבה שבני ישראל לא אוכלים את גיד הנשה היא בגלל טומאתו ואינה קשורה באופן ישיר למעשה יעקב.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-76198:rev-133236:php=table -->
</table>46.19.85.201https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=76198&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T10:35:47Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:35, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </del>אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב|כן}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג|כן}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </ins>אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב|כן}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג|כן}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-74417:rev-76198:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=74417&oldid=prevיוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור2012-09-05T08:32:33Z<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:32, 5 בספטמבר 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </del>אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בראשית ל"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם שם, לג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איסור </ins>אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <makor>בבלי חולין צ"ג ע"ב</makor> ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28596:rev-74417:php=table -->
</table>יוסף שמח בוטhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=28596&oldid=prevYeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור2009-03-22T12:24:12Z<p>הוספת תגיות מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:24, 22 במרץ 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|(בראשית ל"ב)}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|(שם שם, לג)}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' חולין צ"ג ע"ב ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|(בראשית ל"ב)}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|(שם שם, לג)}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><makor>בבלי </ins>חולין צ"ג ע"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></makor> </ins>ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26808:rev-28596:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=26808&oldid=prevYeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור2009-03-12T12:46:16Z<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:46, 12 במרץ 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' חולין צ"ג ע"ב ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל [[יעקב]], בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>בראשית ל"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>שם שם, לג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". ב[[ספר החינוך]] מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך ([[רש"י]] חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' חולין צ"ג ע"ב ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-24434:rev-26808:php=table -->
</table>Yeshivaorgil bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%99%D7%93_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%94&diff=24434&oldid=prevא"י ב־09:32, 17 בפברואר 20092009-02-17T09:32:56Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:32, 17 בפברואר 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל יעקב, בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה".<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר </del>החינוך מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך (רש"י חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' חולין צ"ג ע"ב ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איסור אכילת הגיד שעל כף ירכה של בהמה או חיה.@2הגיד שעל כף הירך נקרא "גיד הנשה", לפי שנשה - קפץ - ועלה ממקומו אצל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>יעקב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, בהאבקו עם המלאך, כמסופר בפרשת וישלח {{מקור|בראשית ל"ב}}; ושם נאמרה אזהרה לישראל, שלא לאכול את הגיד הזה שבבעלי חיים, שנאמר {{מקור|שם שם, לג}}: "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה, כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר </ins>החינוך<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מבואר, שלא נאמרו הדברים הללו בדרך סיפור, שמפני שאירע דבר זה באב, נמנעים הבנים מלאכול את אותו הגיד, אלא זוהי אזהרת התורה שלא יאכלוהו.שני גידים הם בירך: פנימי וחיצוני. הפנימי סמוך לעצם<ref>. והוא גיד ארוך, שראשו מחובר בעצם האליה, ויורד ומתפשט על כף הירך, שהוא עיגול בשר הנתון על עצם הירך, ומשם הוא נכנס לצד הפנימי של הירך, לאורך הירך, עד לצומת הגידים; ונקרא "פנימי" לפי שהוא בצד הפנימי של הירך (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>חולין צ"א ע"א). ויש מפרשים שנקרא פנימי, מפני שהוא מובלע הרבה עד סמוך לעצם (תוס' חולין צ"ג ע"ב ד"ה שני).</ref>, והחיצוני סמוך לבשר<ref>. והוא גיד קצר שאינו על כף הירך אלא מובלע בתוך בשר הכף; ונקרא "חיצון" מפני שהוא נתון כולו בצד החיצון של הירך (רש"י שם). ויש מפרשים שנקרא חיצון, מפני שהוא סמוך לבשר ואינו מובלע כל כך (תוס' שם).</ref>. הפנימי אסור מן התורה, וחייבים עליו מלקות, והחיצוני אינו אסור אלא מדרבנן<ref>. שכן נאמר: "גיד הנשה אשר על כף הירך" - אינו אסור (מן התורה) אלא אותו גיד המתפשט בכל הירך, והוא הפנימי, כמבואר בהערה 1; ועוד, שנאמר: "על כף", והחיצון הוא לא על הכף אלא בתוך הכף, כמבואר בהערה 2.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: כשרות]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-23765:rev-24434:php=table -->
</table>א"י