גידם - היסטוריית גרסאות

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:27:55Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:27, 2 ביולי 2013
שורה 116:		שורה 116:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

טישיו ב־18:38, 1 במאי 2012

2012-05-01T18:38:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:38, 1 במאי 2012
שורה 9:		שורה 9:
	בעת [[מתן תורה]] נרפאו כל ה[[מום\|מומים]] ב[[בני ישראל]], ובין השאר גם לא היו בהם גידמים<ref>תנחומא, <makor>שמות יט ח.</makor></ref>.		בעת [[מתן תורה]] נרפאו כל ה[[מום\|מומים]] ב[[בני ישראל]], ובין השאר גם לא היו בהם גידמים<ref>תנחומא, <makor>שמות יט ח.</makor></ref>.

	בני ישראל שגלו ~~לבבל~~ אחר ~~החורבן~~ הראשון קצצו את אגודליהם, כדי לא לשיר ולנגן משירי ציון בפני נבוכדנאצר<ref>מדרש תהילים קלז ד; ילקוט שמעוני תהילים קלז.</ref>.		בני ישראל שגלו ל[[בבל]] אחר ה[[חורבן בית המקדש\|חורבן]] הראשון קצצו את אגודליהם, כדי לא לשיר ולנגן משירי ציון בפני נבוכדנאצר<ref>מדרש תהילים קלז ד; ילקוט שמעוני תהילים קלז.</ref>.

	לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם<ref><makor>ירושלמי תענית ד ח;</makor> <makor>איכה רבה ב ה.</makor></ref>.		לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם<ref><makor>ירושלמי תענית ד ח;</makor> <makor>איכה רבה ב ה.</makor></ref>.

טישיו ב־02:51, 1 במאי 2012

2012-05-01T02:51:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:51, 1 במאי 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~==הגדרת המושג==~~		'''גידם''' הוא מי שידו קטועה, ומצינו דרגות קטיעה שונות של הגפיים העליונות, החל מקטיעה מוחלטת מהכתף<ref>ראה <makor>בבלי מנחות לז א.</makor></ref>, ועד לקטיעה של אצבעות בלבד<ref>ראה <makor>תוספתא בכורות ה ב.</makor></ref>. אכן, לרוב בא השימוש במושג גידם למי שיש לו זרוע, והקטיעה היא בגובה המרפק<ref>ראה <makor>בבלי ערכין יט ב,</makor> בהגדרת יד. וראה ב"ח או"ח סי' כז; ביאור הגר"א שם סק"ו.</ref>.

	גידם הוא מי שידו קטועה, ומצינו דרגות קטיעה שונות של הגפיים העליונות, החל מקטיעה מוחלטת מהכתף<ref>ראה <makor>בבלי מנחות לז א.</makor></ref>, ועד לקטיעה של אצבעות בלבד<ref>ראה <makor>תוספתא בכורות ה ב.</makor></ref>. אכן, לרוב בא השימוש במושג גידם למי שיש לו זרוע, והקטיעה היא בגובה המרפק<ref>ראה <makor>בבלי ערכין יט ב,</makor> בהגדרת יד. וראה ב"ח או"ח סי' כז; ביאור הגר"א שם סק"ו.</ref>.

	גידם הוא מי שנקטעו ידיו, וקיטע הוא מי שנקטעו רגליו<ref>ראה ע' חגר.</ref>, אך יש שקיטע הוא מושג מקביל לגידם, היינו שנקטעו ידיו<ref>ראה <makor>רש"י ברכות נח ב</makor> ד"ה קיטע.</ref>.		גידם הוא מי שנקטעו ידיו, וקיטע הוא מי שנקטעו רגליו<ref>ראה ע' חגר.</ref>, אך יש שקיטע הוא מושג מקביל לגידם, היינו שנקטעו ידיו<ref>ראה <makor>רש"י ברכות נח ב</makor> ד"ה קיטע.</ref>.
שורה 15:		שורה 13:
	לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם<ref><makor>ירושלמי תענית ד ח;</makor> <makor>איכה רבה ב ה.</makor></ref>.		לבר-כוכבא היו מאתים אלף חיילים, שקצצו אחת מאצבעותיהם, כדי לבדוק את גבורתם<ref><makor>ירושלמי תענית ד ח;</makor> <makor>איכה רבה ב ה.</makor></ref>.

	נחום איש גם-זו היה גידם משתי ידיו<ref><makor>בבלי תענית כא א.</makor> וראה עוד בשבת נג ב, תיאור של אשה גידמת.</ref>.		[[נחום איש גם זו]] היה גידם משתי ידיו<ref><makor>בבלי תענית כא א.</makor> וראה עוד בשבת נג ב, תיאור של אשה גידמת.</ref>.

	קטיעה כעונש - בעמים הקדמונים, ובחוקי האיסלאם עד היום, מהווה קטיעת ידים או אצבעות עונש מקובל. בחוקי חמורבי העונש של קטיעת גפה ניתן לבן שהכה את אביו, לרופא שגרם למותו או לעיוורונו של החולה שלו, לרופא שהטביע חותם על עבד מבלי שנתבקש לכך, ולאיכר חכיר שגנב תבואה מבעל השדה<ref>ראה בספר Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine (trans. by F. Rosner), pp. 233-234.</ref>.		קטיעה כעונש - בעמים הקדמונים, ובחוקי האיסלאם עד היום, מהווה קטיעת ידים או אצבעות עונש מקובל. בחוקי חמורבי העונש של קטיעת גפה ניתן לבן שהכה את אביו, לרופא שגרם למותו או לעיוורונו של החולה שלו, לרופא שהטביע חותם על עבד מבלי שנתבקש לכך, ולאיכר חכיר שגנב תבואה מבעל השדה<ref>ראה בספר Preuss J, Biblical and Talmudic Medicine (trans. by F. Rosner), pp. 233-234.</ref>.

טישיו: גדם הועבר לגידם

2012-05-01T00:03:21Z

גדם הועבר לגידם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:03, 1 במאי 2012
(אין הבדלים)

טישיו: /* פרטי דינים */

2012-05-01T00:03:01Z

פרטי דינים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:03, 1 במאי 2012
שורה 27:		שורה 27:
	==פרטי דינים==		==פרטי דינים==

	בענייני אורח חיים		===בענייני אורח חיים===

	בדיני תפילין מצינו מחלוקת תנאים איך ינהג הגידם<ref><makor>בבלי מנחות לז א;</makor> מכילתא שמות יג טז.</ref>, ומחלוקת ראשונים בהסבר המחלוקת של התנאים - יש סוברים, שאין כלל מחלוקת, אלא שדנו במצבים שונים; ויש סוברים, שחלוקים הם<ref>ראה אנציקלופדיה תלמודית, ע' גדם. וראה בתו"ש שמות פי"ג, אות קא ואות רו.</ref>.		בדיני תפילין מצינו מחלוקת תנאים איך ינהג הגידם<ref><makor>בבלי מנחות לז א;</makor> מכילתא שמות יג טז.</ref>, ומחלוקת ראשונים בהסבר המחלוקת של התנאים - יש סוברים, שאין כלל מחלוקת, אלא שדנו במצבים שונים; ויש סוברים, שחלוקים הם<ref>ראה אנציקלופדיה תלמודית, ע' גדם. וראה בתו"ש שמות פי"ג, אות קא ואות רו.</ref>.

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-29T22:34:49Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:34, 29 באפריל 2012
שורה 115:		שורה 115:
	תנופה וסמיכה בקרבנות - גידם פטור מתנופת הקרבנות, אך חייב בסמיכה בכל כוחו באותה יד שיש לו<ref>שפת אמת, <makor>בבלי מנחות צג ב.</makor></ref>.		תנופה וסמיכה בקרבנות - גידם פטור מתנופת הקרבנות, אך חייב בסמיכה בכל כוחו באותה יד שיש לו<ref>שפת אמת, <makor>בבלי מנחות צג ב.</makor></ref>.

	==הערות שוליים==		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

	~~<references />~~



	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-19T17:15:31Z

הוספת תגיות מקור

הצגת שינויים

Wikiboss ב־15:19, 18 בנובמבר 2008

2008-11-18T15:19:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:19, 18 בנובמבר 2008
שורה 73:		שורה 73:
	כתיבת סת"ם - מי שנקטעה ידו השמאלית, מכל מקום כשר הוא לכתיבת תפילין, אף על פי שאינו יכול להניח התפילין על ידו השמאלית, שדינו כאנוס<ref>מג"א סי' לט סק"ה.</ref>. אבל מי שנקטעה ידו הימנית, וכל שכן כשנקטעו שתי ידיו, פסול לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות, אף על פי שיכול לכתוב בפיו<ref>שו"ת רמ"ע מפאנו סי' לח.</ref>. יש מי שכתב, שהגידם בשתי ידיו שכתב בפיו, ודרכו לכתוב כך, התפילין כשרים, אלא שיניחום בלא ברכה<ref>שו"ת עמק יהושע (הרב י. ממן) ח"ג סי' כג.</ref>; ויש מי שכתב, שהתפילין הללו כשרים, ואפשר להניחם גם בברכה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ה.</ref>.		כתיבת סת"ם - מי שנקטעה ידו השמאלית, מכל מקום כשר הוא לכתיבת תפילין, אף על פי שאינו יכול להניח התפילין על ידו השמאלית, שדינו כאנוס<ref>מג"א סי' לט סק"ה.</ref>. אבל מי שנקטעה ידו הימנית, וכל שכן כשנקטעו שתי ידיו, פסול לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות, אף על פי שיכול לכתוב בפיו<ref>שו"ת רמ"ע מפאנו סי' לח.</ref>. יש מי שכתב, שהגידם בשתי ידיו שכתב בפיו, ודרכו לכתוב כך, התפילין כשרים, אלא שיניחום בלא ברכה<ref>שו"ת עמק יהושע (הרב י. ממן) ח"ג סי' כג.</ref>; ויש מי שכתב, שהתפילין הללו כשרים, ואפשר להניחם גם בברכה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ה.</ref>.

	===		===בענייני אבן העזר===
	בענייני אבן העזר===

	חתן שהוא גידם בשתי ידיו, ישימו הטבעת על הגדם, והוא יעשה תנועה כל שהיא להפילה לתוך ידי הכלה; ואם אי אפשר בכך, ישימו הטבעת בפיו, והוא יפיל אותה לידי הכלה; ואם כל זה בלתי אפשרי, יתן הטבעת לכלה על ידי שליח<ref>נשמת אברהם חאהע"ז סי' לא סק"א.</ref>.		חתן שהוא גידם בשתי ידיו, ישימו הטבעת על הגדם, והוא יעשה תנועה כל שהיא להפילה לתוך ידי הכלה; ואם אי אפשר בכך, ישימו הטבעת בפיו, והוא יפיל אותה לידי הכלה; ואם כל זה בלתי אפשרי, יתן הטבעת לכלה על ידי שליח<ref>נשמת אברהם חאהע"ז סי' לא סק"א.</ref>.
שורה 90:		שורה 89:
	אשה שנקטע אגודל יד ימינה, ולא יכולה להתיר קשרים ביד ימין, עדיף שתתיר הקשרים ביד שמאל, ותחלוץ הנעל ביד ימין, מאשר שיעשו החליצה במנעל ללא שרוכים<ref>שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' סא.</ref>.		אשה שנקטע אגודל יד ימינה, ולא יכולה להתיר קשרים ביד ימין, עדיף שתתיר הקשרים ביד שמאל, ותחלוץ הנעל ביד ימין, מאשר שיעשו החליצה במנעל ללא שרוכים<ref>שו"ת רעק"א מהדו"ת סי' סא.</ref>.

	===		===בענייני חושן משפט===
	בענייני חושן משפט===

	הקוטע יד של חברו משלם חמשה דברים, שהם: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת, כדין המחסר איבר של חברו שאינו חוזר<ref>ב"ק פג ב; רמב"ם חובל ומזיק ב ב; טושו"ע חו"מ תכ ד.</ref>. וחייב בתשלומים אלו גם אם חברו ביקש לקטוע את ידו, וגם אם אמר על מנת לפטור<ref>ב"ק צב א; רמב"ם חובל ומזיק ה יא; טושו"ע חו"מ תכא יב.</ref>; ויש הסבורים, שאם אמר בפירוש על מנת לפטור - פטור<ref>רמ"א שם.</ref>.		הקוטע יד של חברו משלם חמשה דברים, שהם: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת, כדין המחסר איבר של חברו שאינו חוזר<ref>ב"ק פג ב; רמב"ם חובל ומזיק ב ב; טושו"ע חו"מ תכ ד.</ref>. וחייב בתשלומים אלו גם אם חברו ביקש לקטוע את ידו, וגם אם אמר על מנת לפטור<ref>ב"ק צב א; רמב"ם חובל ומזיק ה יא; טושו"ע חו"מ תכא יב.</ref>; ויש הסבורים, שאם אמר בפירוש על מנת לפטור - פטור<ref>רמ"א שם.</ref>.

	===		===בעניינים עתידיים===
	בעניינים עתידיים===

	ראשי איברים - קטיעת ראשי אצבעות ידיים ורגליים הוא מעשרים וארבעה ראשי איברים שעבד יוצא לחפשי<ref>קידושין כה א; רמב"ם עבדים ה ה; טושו"ע יו"ד רסז כז. וראה ברמב"ם שם שלא גרס "ראשי" אצבעות.</ref>, ואין מטמאים משום מחיה<ref>משנה נגעים ו ז; רמב"ם טומאת צרעת ג ח, וכאן גרס גם הרמב"ם "ראשי" אצבעות.</ref>.		ראשי איברים - קטיעת ראשי אצבעות ידיים ורגליים הוא מעשרים וארבעה ראשי איברים שעבד יוצא לחפשי<ref>קידושין כה א; רמב"ם עבדים ה ה; טושו"ע יו"ד רסז כז. וראה ברמב"ם שם שלא גרס "ראשי" אצבעות.</ref>, ואין מטמאים משום מחיה<ref>משנה נגעים ו ז; רמב"ם טומאת צרעת ג ח, וכאן גרס גם הרמב"ם "ראשי" אצבעות.</ref>.

Wikiboss ב־15:18, 18 בנובמבר 2008

2008-11-18T15:18:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:18, 18 בנובמבר 2008
שורה 69:		שורה 69:
	ואם גם אין לו זרועות כלל - יש אומרים, שיכול לקיים מצות ארבעה מינים בלקיחה בפה<ref>ברכ"י שם סק"ה; בכורי יעקב שם, סקי"ח; שו"ת בנין ציון ח"ב סי' קח.</ref>; ויש אומרים, שאין ליטול בפה<ref>פמ"ג בא"א שם סק"י; מ"ב שם סקכ"ב. וראה עוד בשו"ת הלכות קטנות ח"א סי' עז; שערי תשובה או"ח סי' תרנא סקי"ד; ס' מקראי קודש, סוכות, ח"ב סי' יא.</ref>.		ואם גם אין לו זרועות כלל - יש אומרים, שיכול לקיים מצות ארבעה מינים בלקיחה בפה<ref>ברכ"י שם סק"ה; בכורי יעקב שם, סקי"ח; שו"ת בנין ציון ח"ב סי' קח.</ref>; ויש אומרים, שאין ליטול בפה<ref>פמ"ג בא"א שם סק"י; מ"ב שם סקכ"ב. וראה עוד בשו"ת הלכות קטנות ח"א סי' עז; שערי תשובה או"ח סי' תרנא סקי"ד; ס' מקראי קודש, סוכות, ח"ב סי' יא.</ref>.

	===		===בענייני יורה דעה===
	בענייני יורה דעה===

	כתיבת סת"ם - מי שנקטעה ידו השמאלית, מכל מקום כשר הוא לכתיבת תפילין, אף על פי שאינו יכול להניח התפילין על ידו השמאלית, שדינו כאנוס<ref>מג"א סי' לט סק"ה.</ref>. אבל מי שנקטעה ידו הימנית, וכל שכן כשנקטעו שתי ידיו, פסול לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות, אף על פי שיכול לכתוב בפיו<ref>שו"ת רמ"ע מפאנו סי' לח.</ref>. יש מי שכתב, שהגידם בשתי ידיו שכתב בפיו, ודרכו לכתוב כך, התפילין כשרים, אלא שיניחום בלא ברכה<ref>שו"ת עמק יהושע (הרב י. ממן) ח"ג סי' כג.</ref>; ויש מי שכתב, שהתפילין הללו כשרים, ואפשר להניחם גם בברכה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ה.</ref>.		כתיבת סת"ם - מי שנקטעה ידו השמאלית, מכל מקום כשר הוא לכתיבת תפילין, אף על פי שאינו יכול להניח התפילין על ידו השמאלית, שדינו כאנוס<ref>מג"א סי' לט סק"ה.</ref>. אבל מי שנקטעה ידו הימנית, וכל שכן כשנקטעו שתי ידיו, פסול לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות, אף על פי שיכול לכתוב בפיו<ref>שו"ת רמ"ע מפאנו סי' לח.</ref>. יש מי שכתב, שהגידם בשתי ידיו שכתב בפיו, ודרכו לכתוב כך, התפילין כשרים, אלא שיניחום בלא ברכה<ref>שו"ת עמק יהושע (הרב י. ממן) ח"ג סי' כג.</ref>; ויש מי שכתב, שהתפילין הללו כשרים, ואפשר להניחם גם בברכה<ref>שו"ת ציץ אליעזר חי"ט סי' ה.</ref>.

Wikiboss ב־15:18, 18 בנובמבר 2008

2008-11-18T15:18:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:18, 18 בנובמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	==		==הגדרת המושג==
	הגדרת המושג==

	גידם הוא מי שידו קטועה, ומצינו דרגות קטיעה שונות של הגפיים העליונות, החל מקטיעה מוחלטת מהכתף<ref>ראה מנחות לז א.</ref>, ועד לקטיעה של אצבעות בלבד<ref>ראה תוספתא בכורות ה ב.</ref>. אכן, לרוב בא השימוש במושג גידם למי שיש לו זרוע, והקטיעה היא בגובה המרפק<ref>ראה ערכין יט ב, בהגדרת יד. וראה ב"ח או"ח סי' כז; ביאור הגר"א שם סק"ו.</ref>.		גידם הוא מי שידו קטועה, ומצינו דרגות קטיעה שונות של הגפיים העליונות, החל מקטיעה מוחלטת מהכתף<ref>ראה מנחות לז א.</ref>, ועד לקטיעה של אצבעות בלבד<ref>ראה תוספתא בכורות ה ב.</ref>. אכן, לרוב בא השימוש במושג גידם למי שיש לו זרוע, והקטיעה היא בגובה המרפק<ref>ראה ערכין יט ב, בהגדרת יד. וראה ב"ח או"ח סי' כז; ביאור הגר"א שם סק"ו.</ref>.