https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99 2026-04-23T13:27:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=158688&oldid=prev 2023-01-26T23:39:19Z

<p><span class="autocomment">ראה גם</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:39, 26 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[גוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור</del>|מהותו ושאר דיניו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[גוי|מהותו ושאר דיניו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קנייני גוי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קנייני גוי]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-25096:rev-158688:php=table --> </table>

147.234.64.60 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=25096&oldid=prev 2009-02-19T14:53:55Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 19 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;איסור לקחת רכוש מגוי בלא רצונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בבבא קמא קיג., האריך בזה הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג והלאה}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;איסור לקחת רכוש מגוי בלא רצונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בבבא קמא קיג., האריך בזה הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג והלאה}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', להבריח את המכס כשהמוכס גוי {{מקור|בבא קמא קיג.}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', להבריח את המכס כשהמוכס גוי {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא קיג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולק על דין זה''' הוא תנא קמא בברייתא שסובר שגזל הגוי מותר, ולומד זאת מהפסוק "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך" {{מקור|דברים כד-יד}} - פרט לאחרים, דהיינו עובד כוכבים {{מקור|בבא מציעא קיא:}}. ולהלכה אסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולק על דין זה''' הוא תנא קמא בברייתא שסובר שגזל הגוי מותר, ולומד זאת מהפסוק "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך" {{מקור|דברים כד-יד}} - פרט לאחרים, דהיינו עובד כוכבים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא מציעא קיא:}}. ולהלכה אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' הביאה הגמרא {{מקור|בבא קמא קיג.}} שני פסוקים: "אחרי נמכר גאולה תהיה לו וגו' וחישב עם קונהו" {{מקור|ויקרא כה-מח}} - שידקדק עם קונהו, "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נותן לך" {{מקור|דברים ז-טז}} - בזמן שהם מסורין בידך ולא בזמן שאינו מסורין בידך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' הביאה הגמרא {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא קיג.}} שני פסוקים: "אחרי נמכר גאולה תהיה לו וגו' וחישב עם קונהו" {{מקור|ויקרא כה-מח}} - שידקדק עם קונהו, "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נותן לך" {{מקור|דברים ז-טז}} - בזמן שהם מסורין בידך ולא בזמן שאינו מסורין בידך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה}}:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;המזיק גוי&#039;&#039;&#039;, הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;המזיק גוי&#039;&#039;&#039;, הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבידת גוי''', דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|סנהדרין עו:}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבידת גוי''', דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>סנהדרין עו:}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפקר מייד כשהגוי איבדה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפקר מייד כשהגוי איבדה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|ב&quot;ח יו&quot;ד קמו. בין שני הצדדים הנ&quot;ל חקר בשיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;ב עמוד רסח}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|ב&quot;ח יו&quot;ד קמו. בין שני הצדדים הנ&quot;ל חקר בשיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;ב עמוד רסח}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הפקעת הלוואתו''', דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|בבא קמא קיג.}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד"ה מכל}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הפקעת הלוואתו''', דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>בבא קמא קיג.}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד"ה מכל}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב מתבטל {{מקור|מהרש&quot;ל}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב מתבטל {{מקור|מהרש&quot;ל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|מהרש&quot;א ושערי יושר}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|מהרש&quot;א ושערי יושר}}.</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=22725&oldid=prev 2009-02-05T15:03:06Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:03, 5 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''איסור לקחת רכוש מגוי בלא רצונו''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בבבא קמא קיג., האריך בזה הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג והלאה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''איסור לקחת רכוש מגוי בלא רצונו''' {{מקור|הסוגיא בבבא קמא קיג., האריך בזה הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג והלאה}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', להבריח את המכס כשהמוכס גוי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא קמא קיג.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', להבריח את המכס כשהמוכס גוי {{מקור|בבא קמא קיג.}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולק על דין זה''' הוא תנא קמא בברייתא שסובר שגזל הגוי מותר, ולומד זאת מהפסוק "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים כד-יד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - פרט לאחרים, דהיינו עובד כוכבים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא מציעא קיא:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ולהלכה אסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''החולק על דין זה''' הוא תנא קמא בברייתא שסובר שגזל הגוי מותר, ולומד זאת מהפסוק "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך" {{מקור|דברים כד-יד}} - פרט לאחרים, דהיינו עובד כוכבים {{מקור|בבא מציעא קיא:}}. ולהלכה אסור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' הביאה הגמרא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא קמא קיג.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שני פסוקים: "אחרי נמכר גאולה תהיה לו וגו' וחישב עם קונהו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא כה-מח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - שידקדק עם קונהו, "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נותן לך" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים ז-טז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - בזמן שהם מסורין בידך ולא בזמן שאינו מסורין בידך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במקורו''' הביאה הגמרא {{מקור|בבא קמא קיג.}} שני פסוקים: "אחרי נמכר גאולה תהיה לו וגו' וחישב עם קונהו" {{מקור|ויקרא כה-מח}} - שידקדק עם קונהו, "ואכלת את כל העמים אשר ה' אלקיך נותן לך" {{מקור|דברים ז-טז}} - בזמן שהם מסורין בידך ולא בזמן שאינו מסורין בידך.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ"י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד"ה והנה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ"י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד"ה והנה}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מקורו מדאורייתא מהלאווים "לא תגזול" ו"לא תגנובו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהמגיד משנה גניבה א-א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מקורו מדאורייתא מהלאווים "לא תגזול" ו"לא תגנובו" {{מקור|קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהמגיד משנה גניבה א-א}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ איסור דאורייתא, אך אינו מ"לא תגזול" ו"לא תגנובו" אלא איסורא בעלמא {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות השנייה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ופירשו בדעה זו שאינו מדיני איסורין אלא מדין משפטי ממון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד"ה ועיין. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל (בבא מציעא ח"ב עמוד רעט) בין שני הצדדים הללו - האם הוא מדין לא תגזול, או שהוא איסור חדש מהפסוק ואכלת את כל העמים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ איסור דאורייתא, אך אינו מ"לא תגזול" ו"לא תגנובו" אלא איסורא בעלמא {{מקור|ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות השנייה}}, ופירשו בדעה זו שאינו מדיני איסורין אלא מדין משפטי ממון {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד"ה ועיין. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל (בבא מציעא ח"ב עמוד רעט) בין שני הצדדים הללו - האם הוא מדין לא תגזול, או שהוא איסור חדש מהפסוק ואכלת את כל העמים}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ איסור דרבנן משום חילול ה' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רש"י סנהדרין נז. ד"ה ישראל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, או כדי שיתרחק מהכיעור ומהדומה לו ויאכל וישתה משלו, והפסוקים הם אסמכתא בעלמא, ואינו מדאורייתא משום שהתורה ניתנה לישראל ולא לגויים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות הראשונה. והחכם צבי כו תמה על הסברא "שהתורה ניתנה לישראל", שהרי האיסור לגזול הוא לישראל, והגוי הוא רק הפעול<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ איסור דרבנן משום חילול ה' {{מקור|רש"י סנהדרין נז. ד"ה ישראל}}, או כדי שיתרחק מהכיעור ומהדומה לו ויאכל וישתה משלו, והפסוקים הם אסמכתא בעלמא, ואינו מדאורייתא משום שהתורה ניתנה לישראל ולא לגויים {{מקור|ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות הראשונה. והחכם צבי כו תמה על הסברא "שהתורה ניתנה לישראל", שהרי האיסור לגזול הוא לישראל, והגוי הוא רק הפעול}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ תלוי איזה איסור: איסור גזל הוא מדרבנן אך איסור גניבה מדאורייתא מ"לא תגנובו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא בדעת הרמב"ם, קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהכסף משנה גזילה א-ב, מנחת חינוך רכד-ב [ד] לדעת הסוברים שהאיסור רק מדרבנן (בלשון אפשר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>)}}. והטעם לחילוק זה הוא שאיסור גזל הוא על ממון חבירו (התוצאה שחסר ממון לנגזל) וממון גוי מותר מדאורייתא, אך איסור גניבה הוא על המידה הזו בעצמה (פעולת הלקיחה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מנחת חינוך שם, קונטרסי שיעורים שם אות יד ד"ה והנה הנ"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}&lt;ref&gt;מעין חילוק זה הבאנו בערך גניבה וגזילה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו, והבאנו שם עוד נפק"מ.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ תלוי איזה איסור: איסור גזל הוא מדרבנן אך איסור גניבה מדאורייתא מ"לא תגנובו" {{מקור|נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא בדעת הרמב"ם, קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהכסף משנה גזילה א-ב, מנחת חינוך רכד-ב [ד] לדעת הסוברים שהאיסור רק מדרבנן (בלשון אפשר)}}. והטעם לחילוק זה הוא שאיסור גזל הוא על ממון חבירו (התוצאה שחסר ממון לנגזל) וממון גוי מותר מדאורייתא, אך איסור גניבה הוא על המידה הזו בעצמה (פעולת הלקיחה) {{מקור|מנחת חינוך שם, קונטרסי שיעורים שם אות יד ד"ה והנה הנ"ב}}&lt;ref&gt;מעין חילוק זה הבאנו בערך גניבה וגזילה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו, והבאנו שם עוד נפק"מ.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ חילוק דומה: גזל אינו אסור בלאו של "לא תגזול" משום דסמיך ליה "רעך" וממעט גוי, אך עדיין אסור בעשה דאורייתא (מהפסוקים "אחרי נמכר" או "וחישב עם קונהו"), אך גניבה אסורה בלאו של "לא תגנובו", שאין בה שום מיעוט, וכוללת גם גוי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא, הביאו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד"ה והנה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ חילוק דומה: גזל אינו אסור בלאו של "לא תגזול" משום דסמיך ליה "רעך" וממעט גוי, אך עדיין אסור בעשה דאורייתא (מהפסוקים "אחרי נמכר" או "וחישב עם קונהו"), אך גניבה אסורה בלאו של "לא תגנובו", שאין בה שום מיעוט, וכוללת גם גוי {{מקור|נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא, הביאו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד"ה והנה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בבעלות על הגזילה''' לדעה שגזל הגוי מותר, נחלקו המפרשים האם הגזילה עדיין אינה של הישראל שגזל, שהתורה רק התירה לגזול אך לא הקנתה את הגזילה לישראל, או שכן שייכת לו, דרחמנא הפקירו. ונפק"מ לגוזל אתרוג מגוי, האם יכול לצאת בו ידי חובה - האם נחשב "לכם" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חתם סופר סוכה ל. ד"ה ועיין מג"א: יראים (מובא גם במגן אברהם או"ח תרלז-ג) ושלטי הגיבורים - אינו שלו, דעת עצמו - שלו. קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד"ה אולם: יתכן שלתוס' נחשב שלו, ובקידושין טז-א כתב שיתכן שאף הריטב"א סובר כך<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בבעלות על הגזילה''' לדעה שגזל הגוי מותר, נחלקו המפרשים האם הגזילה עדיין אינה של הישראל שגזל, שהתורה רק התירה לגזול אך לא הקנתה את הגזילה לישראל, או שכן שייכת לו, דרחמנא הפקירו. ונפק"מ לגוזל אתרוג מגוי, האם יכול לצאת בו ידי חובה - האם נחשב "לכם" {{מקור|חתם סופר סוכה ל. ד"ה ועיין מג"א: יראים (מובא גם במגן אברהם או"ח תרלז-ג) ושלטי הגיבורים - אינו שלו, דעת עצמו - שלו. קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד"ה אולם: יתכן שלתוס' נחשב שלו, ובקידושין טז-א כתב שיתכן שאף הריטב"א סובר כך}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''השבה''' - הגוזל את הגוי חייב להשיב לו (לדעה שגזל הגוי אסור) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>רמב"ם גזילה ואבידה א-ב, תוספתא בבא קמא י-ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. אמנם אין בזה מצוות "והשיב את הגזילה", משום שנאמר בה "וכיחש בעמיתו" - דווקא ישראל שהוא עמיתו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ונחלקו האחרונים בטעם שצריך להשיב: המנחת חינוך כתב שהחיוב הוא משום שאינו שלו&lt;ref&gt;עיין לעיל בסמוך (ד"ה בבעלות על הגזילה) שנחלקו בזה האם הוא שלו.&lt;/ref&gt;, ולכן חייב להשיב אע"פ שלא מקיים מצוות עשה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קל-א [ה] ד"ה ומבואר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, והנתיבות המשפט כתב שהוא משום חילול ה' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שמח-א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''השבה''' - הגוזל את הגוי חייב להשיב לו (לדעה שגזל הגוי אסור) {{מקור|רמב"ם גזילה ואבידה א-ב, תוספתא בבא קמא י-ח}}. אמנם אין בזה מצוות "והשיב את הגזילה", משום שנאמר בה "וכיחש בעמיתו" - דווקא ישראל שהוא עמיתו {{מקור|נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא}}. ונחלקו האחרונים בטעם שצריך להשיב: המנחת חינוך כתב שהחיוב הוא משום שאינו שלו&lt;ref&gt;עיין לעיל בסמוך (ד"ה בבעלות על הגזילה) שנחלקו בזה האם הוא שלו.&lt;/ref&gt;, ולכן חייב להשיב אע"פ שלא מקיים מצוות עשה {{מקור|קל-א [ה] ד"ה ומבואר}}, והנתיבות המשפט כתב שהוא משום חילול ה' {{מקור|שמח-א}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בית דין מוציאים ממנו את הגזילה''' (לדעה שגזל הגוי אסור). וחקר הבינת ראובן {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא בתרא לא ד"ה ולתרץ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם הוא מדיני ממונות כמו בגזל ישראל, או שהוא מדיני איסורין, מטעם איסור גזל, כמו שכופין שלא לאכול מאכלות אסורות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בית דין מוציאים ממנו את הגזילה''' (לדעה שגזל הגוי אסור). וחקר הבינת ראובן {{מקור|בבא בתרא לא ד"ה ולתרץ}} האם הוא מדיני ממונות כמו בגזל ישראל, או שהוא מדיני איסורין, מטעם איסור גזל, כמו שכופין שלא לאכול מאכלות אסורות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פחות משווה פרוטה''' אינו חייב להשיב (אפילו לדעה שגזל הגוי אסור) משום שלא נקרא ממון {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מחנה אפרים גזילה א בהגהה שבסופו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''פחות משווה פרוטה''' אינו חייב להשיב (אפילו לדעה שגזל הגוי אסור) משום שלא נקרא ממון {{מקור|מחנה אפרים גזילה א בהגהה שבסופו}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שאר הפסדים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שאר הפסדים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ישנם עוד הפסדים&#039;&#039;&#039; - חוץ מגזל - שמותר לגרום לגוי, ואלו הן:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ישנם עוד הפסדים&#039;&#039;&#039; - חוץ מגזל - שמותר לגרום לגוי, ואלו הן:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''המזיק גוי''', הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבידת גוי''', דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סנהדרין עו:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אבידת גוי''', דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|סנהדרין עו:}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפקר מייד כשהגוי איבדה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפקר מייד כשהגוי איבדה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ב"ח יו"ד קמו. בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד רסח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|ב"ח יו"ד קמו. בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד רסח}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הפקעת הלוואתו''', דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבא קמא קיג.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד"ה מכל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הפקעת הלוואתו''', דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|בבא קמא קיג.}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד"ה מכל}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב מתבטל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מהרש"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב מתבטל {{מקור|מהרש"ל}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מהרש"א ושערי יושר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|מהרש"א ושערי יושר}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר "הנני מפקיע את החוב" הוא מתבטל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>תומים ושער המשפט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר "הנני מפקיע את החוב" הוא מתבטל {{מקור|תומים ושער המשפט}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[גוי {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>מהותו ושאר דיניו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[גוי {{מקור|מהותו ושאר דיניו}}]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קנייני גוי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[קנייני גוי]]</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=1475&oldid=prev 2008-08-04T16:58:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:58, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=1109&oldid=prev 2008-08-04T15:10:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:10, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|(האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה)}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|(האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה)}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>מקורו מדאורייתא מהלאווים "לא תגזול" ו"לא תגנובו" {{מקור|(קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהמגיד משנה גניבה א-א)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>מקורו מדאורייתא מהלאווים "לא תגזול" ו"לא תגנובו" {{מקור|(קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהמגיד משנה גניבה א-א)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>איסור דאורייתא, אך אינו מ"לא תגזול" ו"לא תגנובו" אלא איסורא בעלמא {{מקור|(ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות השנייה)}}, ופירשו בדעה זו שאינו מדיני איסורין אלא מדין משפטי ממון {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד"ה ועיין. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל (בבא מציעא ח"ב עמוד רעט) בין שני הצדדים הללו - האם הוא מדין לא תגזול, או שהוא איסור חדש מהפסוק ואכלת את כל העמים)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>איסור דרבנן משום חילול ה' {{מקור|(רש"י סנהדרין נז. ד"ה ישראל)}}, או כדי שיתרחק מהכיעור ומהדומה לו ויאכל וישתה משלו, והפסוקים הם אסמכתא בעלמא, ואינו מדאורייתא משום שהתורה ניתנה לישראל ולא לגויים {{מקור|(ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות הראשונה. והחכם צבי כו תמה על הסברא "שהתורה ניתנה לישראל", שהרי האיסור לגזול הוא לישראל, והגוי הוא רק הפעול)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>איסור דאורייתא, אך אינו מ"לא תגזול" ו"לא תגנובו" אלא איסורא בעלמא {{מקור|(ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות השנייה)}}, ופירשו בדעה זו שאינו מדיני איסורין אלא מדין משפטי ממון {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד"ה ועיין. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל (בבא מציעא ח"ב עמוד רעט) בין שני הצדדים הללו - האם הוא מדין לא תגזול, או שהוא איסור חדש מהפסוק ואכלת את כל העמים)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>תלוי איזה איסור: איסור גזל הוא מדרבנן אך איסור גניבה מדאורייתא מ"לא תגנובו" {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא בדעת הרמב"ם, קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהכסף משנה גזילה א-ב, מנחת חינוך רכד-ב [ד] לדעת הסוברים שהאיסור רק מדרבנן (בלשון אפשר))}}. והטעם לחילוק זה הוא שאיסור גזל הוא על ממון חבירו (התוצאה שחסר ממון לנגזל) וממון גוי מותר מדאורייתא, אך איסור גניבה הוא על המידה הזו בעצמה (פעולת הלקיחה) {{מקור|(מנחת חינוך שם, קונטרסי שיעורים שם אות יד ד"ה והנה הנ"ב)}}&lt;ref&gt;מעין חילוק זה הבאנו בערך גניבה וגזילה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו, והבאנו שם עוד נפק"מ.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>חילוק דומה: גזל אינו אסור בלאו של "לא תגזול" משום דסמיך ליה "רעך" וממעט גוי, אך עדיין אסור בעשה דאורייתא (מהפסוקים "אחרי נמכר" או "וחישב עם קונהו"), אך גניבה אסורה בלאו של "לא תגנובו", שאין בה שום מיעוט, וכוללת גם גוי {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא, הביאו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד"ה והנה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>איסור דרבנן משום חילול ה' {{מקור|(רש"י סנהדרין נז. ד"ה ישראל)}}, או כדי שיתרחק מהכיעור ומהדומה לו ויאכל וישתה משלו, והפסוקים הם אסמכתא בעלמא, ואינו מדאורייתא משום שהתורה ניתנה לישראל ולא לגויים {{מקור|(ים של שלמה בבא קמא פ"י כ באפשרות הראשונה. והחכם צבי כו תמה על הסברא "שהתורה ניתנה לישראל", שהרי האיסור לגזול הוא לישראל, והגוי הוא רק הפעול)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד) </del>תלוי איזה איסור: איסור גזל הוא מדרבנן אך איסור גניבה מדאורייתא מ"לא תגנובו" {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא בדעת הרמב"ם, קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד"ה והנה) מוכיח מהכסף משנה גזילה א-ב, מנחת חינוך רכד-ב [ד] לדעת הסוברים שהאיסור רק מדרבנן (בלשון אפשר))}}. והטעם לחילוק זה הוא שאיסור גזל הוא על ממון חבירו (התוצאה שחסר ממון לנגזל) וממון גוי מותר מדאורייתא, אך איסור גניבה הוא על המידה הזו בעצמה (פעולת הלקיחה) {{מקור|(מנחת חינוך שם, קונטרסי שיעורים שם אות יד ד"ה והנה הנ"ב)}}&lt;ref&gt;מעין חילוק זה הבאנו בערך גניבה וגזילה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במהותו, והבאנו שם עוד נפק"מ.&lt;/ref&gt;.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה) </del>חילוק דומה: גזל אינו אסור בלאו של "לא תגזול" משום דסמיך ליה "רעך" וממעט גוי, אך עדיין אסור בעשה דאורייתא (מהפסוקים "אחרי נמכר" או "וחישב עם קונהו"), אך גניבה אסורה בלאו של "לא תגנובו", שאין בה שום מיעוט, וכוללת גם גוי {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו"ד פא, הביאו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד"ה והנה)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אבידת גוי&#039;&#039;&#039;, דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|(סנהדרין עו:)}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אבידת גוי&#039;&#039;&#039;, דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|(סנהדרין עו:)}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הפקר מייד כשהגוי איבדה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>הפקר מייד כשהגוי איבדה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|(ב"ח יו"ד קמו. בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד רסח)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|(ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|(ב"ח יו"ד קמו. בין שני הצדדים הנ"ל חקר בשיעורי ר' שמואל בבא מציעא ח"ב עמוד רסח)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|(ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הפקעת הלוואתו&#039;&#039;&#039;, דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|(בבא קמא קיג.)}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד&quot;ה מכל)}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הפקעת הלוואתו&#039;&#039;&#039;, דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|(בבא קמא קיג.)}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד&quot;ה מכל)}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>החוב מתבטל {{מקור|(מהרש"ל)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>החוב מתבטל {{מקור|(מהרש"ל)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|(מהרש"א ושערי יושר)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר "הנני מפקיע את החוב" הוא מתבטל {{מקור|(תומים ושער המשפט)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|(מהרש"א ושערי יושר)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר "הנני מפקיע את החוב" הוא מתבטל {{מקור|(תומים ושער המשפט)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[גוי {{מקור|(מהותו ושאר דיניו)}}]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[גוי {{מקור|(מהותו ושאר דיניו)}}]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קנייני גוי]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קנייני גוי]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קטגוריה:דיני ממונות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-436:rev-1109:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%9C_%D7%92%D7%95%D7%99&diff=436&oldid=prev 2008-07-22T15:30:21Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;איסור לקחת רכוש מגוי בלא רצונו&#039;&#039;&#039; {{מקור|(הסוגיא בבבא קמא קיג., האריך בזה הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג והלאה)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, להבריח את המכס כשהמוכס גוי {{מקור|(בבא קמא קיג.)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;החולק על דין זה&#039;&#039;&#039; הוא תנא קמא בברייתא שסובר שגזל הגוי מותר, ולומד זאת מהפסוק &quot;לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך&quot; {{מקור|(דברים כד-יד)}} - פרט לאחרים, דהיינו עובד כוכבים {{מקור|(בבא מציעא קיא:)}}. ולהלכה אסור.<br /> <br /> ==מקור וטעם==<br /> &#039;&#039;&#039;במקורו&#039;&#039;&#039; הביאה הגמרא {{מקור|(בבא קמא קיג.)}} שני פסוקים: &quot;אחרי נמכר גאולה תהיה לו וגו&#039; וחישב עם קונהו&quot; {{מקור|(ויקרא כה-מח)}} - שידקדק עם קונהו, &quot;ואכלת את כל העמים אשר ה&#039; אלקיך נותן לך&quot; {{מקור|(דברים ז-טז)}} - בזמן שהם מסורין בידך ולא בזמן שאינו מסורין בידך.<br /> <br /> ונחלקו בזה המפרשים לחמש שיטות {{מקור|(האריכו בזה ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ וקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה)}}:<br /> <br /> א) מקורו מדאורייתא מהלאווים &quot;לא תגזול&quot; ו&quot;לא תגנובו&quot; {{מקור|(קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה) מוכיח מהמגיד משנה גניבה א-א)}}.<br /> <br /> ב) איסור דאורייתא, אך אינו מ&quot;לא תגזול&quot; ו&quot;לא תגנובו&quot; אלא איסורא בעלמא {{מקור|(ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ באפשרות השנייה)}}, ופירשו בדעה זו שאינו מדיני איסורין אלא מדין משפטי ממון {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד&quot;ה ועיין. וכן חקר בשיעורי ר&#039; שמואל (בבא מציעא ח&quot;ב עמוד רעט) בין שני הצדדים הללו - האם הוא מדין לא תגזול, או שהוא איסור חדש מהפסוק ואכלת את כל העמים)}}.<br /> <br /> ג) איסור דרבנן משום חילול ה&#039; {{מקור|(רש&quot;י סנהדרין נז. ד&quot;ה ישראל)}}, או כדי שיתרחק מהכיעור ומהדומה לו ויאכל וישתה משלו, והפסוקים הם אסמכתא בעלמא, ואינו מדאורייתא משום שהתורה ניתנה לישראל ולא לגויים {{מקור|(ים של שלמה בבא קמא פ&quot;י כ באפשרות הראשונה. והחכם צבי כו תמה על הסברא &quot;שהתורה ניתנה לישראל&quot;, שהרי האיסור לגזול הוא לישראל, והגוי הוא רק הפעול)}}.<br /> <br /> ד) תלוי איזה איסור: איסור גזל הוא מדרבנן אך איסור גניבה מדאורייתא מ&quot;לא תגנובו&quot; {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו&quot;ד פא בדעת הרמב&quot;ם, קונטרסי שיעורים (בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה) מוכיח מהכסף משנה גזילה א-ב, מנחת חינוך רכד-ב [ד] לדעת הסוברים שהאיסור רק מדרבנן (בלשון אפשר))}}. והטעם לחילוק זה הוא שאיסור גזל הוא על ממון חבירו (התוצאה שחסר ממון לנגזל) וממון גוי מותר מדאורייתא, אך איסור גניבה הוא על המידה הזו בעצמה (פעולת הלקיחה) {{מקור|(מנחת חינוך שם, קונטרסי שיעורים שם אות יד ד&quot;ה והנה הנ&quot;ב)}}&lt;ref&gt;מעין חילוק זה הבאנו בערך גניבה וגזילה בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; ד&quot;ה במהותו, והבאנו שם עוד נפק&quot;מ.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ה) חילוק דומה: גזל אינו אסור בלאו של &quot;לא תגזול&quot; משום דסמיך ליה &quot;רעך&quot; וממעט גוי, אך עדיין אסור בעשה דאורייתא (מהפסוקים &quot;אחרי נמכר&quot; או &quot;וחישב עם קונהו&quot;), אך גניבה אסורה בלאו של &quot;לא תגנובו&quot;, שאין בה שום מיעוט, וכוללת גם גוי {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו&quot;ד פא, הביאו הקונטרסי שיעורים בבא קמא יז-טו ד&quot;ה והנה)}}.<br /> <br /> ==פרטי הדין==<br /> &#039;&#039;&#039;בבעלות על הגזילה&#039;&#039;&#039; לדעה שגזל הגוי מותר, נחלקו המפרשים האם הגזילה עדיין אינה של הישראל שגזל, שהתורה רק התירה לגזול אך לא הקנתה את הגזילה לישראל, או שכן שייכת לו, דרחמנא הפקירו. ונפק&quot;מ לגוזל אתרוג מגוי, האם יכול לצאת בו ידי חובה - האם נחשב &quot;לכם&quot; {{מקור|(חתם סופר סוכה ל. ד&quot;ה ועיין מג&quot;א: יראים (מובא גם במגן אברהם או&quot;ח תרלז-ג) ושלטי הגיבורים - אינו שלו, דעת עצמו - שלו. קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יג ד&quot;ה אולם: יתכן שלתוס&#039; נחשב שלו, ובקידושין טז-א כתב שיתכן שאף הריטב&quot;א סובר כך)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;השבה&#039;&#039;&#039; - הגוזל את הגוי חייב להשיב לו (לדעה שגזל הגוי אסור) {{מקור|(רמב&quot;ם גזילה ואבידה א-ב, תוספתא בבא קמא י-ח)}}. אמנם אין בזה מצוות &quot;והשיב את הגזילה&quot;, משום שנאמר בה &quot;וכיחש בעמיתו&quot; - דווקא ישראל שהוא עמיתו {{מקור|(נודע ביהודה מהדורא קמא יו&quot;ד פא)}}. ונחלקו האחרונים בטעם שצריך להשיב: המנחת חינוך כתב שהחיוב הוא משום שאינו שלו&lt;ref&gt;עיין לעיל בסמוך (ד&quot;ה בבעלות על הגזילה) שנחלקו בזה האם הוא שלו.&lt;/ref&gt;, ולכן חייב להשיב אע&quot;פ שלא מקיים מצוות עשה {{מקור|(קל-א [ה] ד&quot;ה ומבואר)}}, והנתיבות המשפט כתב שהוא משום חילול ה&#039; {{מקור|(שמח-א)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בית דין מוציאים ממנו את הגזילה&#039;&#039;&#039; (לדעה שגזל הגוי אסור). וחקר הבינת ראובן {{מקור|(בבא בתרא לא ד&quot;ה ולתרץ)}} האם הוא מדיני ממונות כמו בגזל ישראל, או שהוא מדיני איסורין, מטעם איסור גזל, כמו שכופין שלא לאכול מאכלות אסורות.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;פחות משווה פרוטה&#039;&#039;&#039; אינו חייב להשיב (אפילו לדעה שגזל הגוי אסור) משום שלא נקרא ממון {{מקור|(מחנה אפרים גזילה א בהגהה שבסופו)}}.<br /> <br /> ==שאר הפסדים==<br /> &#039;&#039;&#039;ישנם עוד הפסדים&#039;&#039;&#039; - חוץ מגזל - שמותר לגרום לגוי, ואלו הן:<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;המזיק גוי&#039;&#039;&#039;, הסתפקו האחרונים האם חייב {{מקור|(קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יז)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;אבידת גוי&#039;&#039;&#039;, דהיינו חפץ שגוי איבדו, אין משיבין לו {{מקור|(סנהדרין עו:)}}. וחקרו בזה בין שלושה צדדים:<br /> <br /> א) הפקר מייד כשהגוי איבדה.<br /> <br /> ב) אין איסור גזל ואין חיוב השבת אבידה, אך אינו קונה אותה להיות שלו (פטור מהשבה) {{מקור|(ב&quot;ח יו&quot;ד קמו. בין שני הצדדים הנ&quot;ל חקר בשיעורי ר&#039; שמואל בבא מציעא ח&quot;ב עמוד רסח)}}.<br /> <br /> ג) בזמן שהיא אבודה היא עדיין שייכת לגוי, והתורה התירה לישראל לזכות בה (וכשיזכה קונה אותה להיות שלו) {{מקור|(ברכת אברהם בבא מציעא סוף ב. (דף ח בדפיו) חוקר בין צד זה לבין הפקר)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הפקעת הלוואתו&#039;&#039;&#039;, דהיינו שפטור מלפרוע את חובו {{מקור|(בבא קמא קיג.)}}, יש בזה שלוש שיטות באחרונים {{מקור|(הביאם ודן בדבריהם קונטרסי שיעורים בבא קמא יז-יד ד&quot;ה מכל)}}:<br /> <br /> א) החוב מתבטל {{מקור|(מהרש&quot;ל)}}.<br /> <br /> ב) החוב נשאר, אלא שפטור מלפרוע אותו {{מקור|(מהרש&quot;א ושערי יושר)}}.<br /> <br /> ג) אין פטור, אלא שכאשר הישראל אומר &quot;הנני מפקיע את החוב&quot; הוא מתבטל {{מקור|(תומים ושער המשפט)}}.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[גוי {{מקור|(מהותו ושאר דיניו)}}]]<br /> <br /> [[קנייני גוי]]<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:דיני ממונות]]<br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div>

קובץ יסודות וחקירות השלם