https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90 2026-04-16T06:28:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90&diff=149854&oldid=prev 2021-03-01T08:28:21Z

<p>הוספת מידע הוספת דברי הרב יוסף יעב&quot;ץ בכותר &quot;התגובה היהודית&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:28, 1 במרץ 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התגובה היהודית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התגובה היהודית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפילוסוף הגדול [[רבי חסדאי קרשקש]], שהיה ידיד המלך, ניסח את המצב באומרו: "מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו, ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים".&lt;br /&gt;לגבי ההשתמדות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משער </del>[[יצחק בער]], שדווקא העשירים והמשכילים היו נוחים יותר לנטוש את דתם שבה האמינו אמונה פילוסופית, זאת לעומת פשוטי העם שדבקו בה מתוך אמונה תמימה.&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפילוסוף הגדול [[רבי חסדאי קרשקש]], שהיה ידיד המלך, ניסח את המצב באומרו: "מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו, ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים".&lt;br /&gt;לגבי ההשתמדות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב הרב יוסף יעב"ץ מרבני אותו הדור "מגולת ספרד אני, אשר גורשנו בעוונותינו הרבים והעצומים, ורוב המתפארים בחכמה וכמעט כולם המירו את כבודם ביום מר, והנשים ועמי הארצות מסרו גופם וממונם על קדושת בוראם" הדבר תואם את השערתו של </ins>[[יצחק בער]], שדווקא העשירים והמשכילים היו נוחים יותר לנטוש את דתם שבה האמינו אמונה פילוסופית, זאת לעומת פשוטי העם שדבקו בה מתוך אמונה תמימה.&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גזירות קנ&quot;א הם שיצרו את המוני ה[[אנוסים]], אלו שהמירו דתם בעל כורחם, והדוקטרינה הנוצרית האכזרית שללה מהם את האפשרות לחזור ליהדות (אף שלא תמכה בהמרתם בכפיה מלכתחילה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גזירות קנ&quot;א הם שיצרו את המוני ה[[אנוסים]], אלו שהמירו דתם בעל כורחם, והדוקטרינה הנוצרית האכזרית שללה מהם את האפשרות לחזור ליהדות (אף שלא תמכה בהמרתם בכפיה מלכתחילה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46512:rev-149854:php=table --> </table>

אפרון https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90&diff=46512&oldid=prev 2011-06-26T05:52:06Z

<p><span class="autocomment">התגובה היהודית</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:52, 26 ביוני 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התגובה היהודית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==התגובה היהודית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפילוסוף הגדול [[חסדאי קרשקש]], שהיה ידיד המלך, ניסח את המצב באומרו: "מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו, ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים".&lt;br /&gt;לגבי ההשתמדות משער [[יצחק בער]], שדווקא העשירים והמשכילים היו נוחים יותר לנטוש את דתם שבה האמינו אמונה פילוסופית, זאת לעומת פשוטי העם שדבקו בה מתוך אמונה תמימה.&lt;br /&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפילוסוף הגדול [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי </ins>חסדאי קרשקש]], שהיה ידיד המלך, ניסח את המצב באומרו: "מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו, ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים".&lt;br /&gt;לגבי ההשתמדות משער [[יצחק בער]], שדווקא העשירים והמשכילים היו נוחים יותר לנטוש את דתם שבה האמינו אמונה פילוסופית, זאת לעומת פשוטי העם שדבקו בה מתוך אמונה תמימה.&lt;br /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גזירות קנ&quot;א הם שיצרו את המוני ה[[אנוסים]], אלו שהמירו דתם בעל כורחם, והדוקטרינה הנוצרית האכזרית שללה מהם את האפשרות לחזור ליהדות (אף שלא תמכה בהמרתם בכפיה מלכתחילה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גזירות קנ&quot;א הם שיצרו את המוני ה[[אנוסים]], אלו שהמירו דתם בעל כורחם, והדוקטרינה הנוצרית האכזרית שללה מהם את האפשרות לחזור ליהדות (אף שלא תמכה בהמרתם בכפיה מלכתחילה).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקובל [[רבי שם טוב אבן שם טוב]] ראה בשמדות ובהמרות הדת האלו תוצאה של האמונה השכלית והחקירה ה[[פילוסופיה|פילוסופית]]. לדעתו, אם העם היה מאמין באמונה פשוטה ותמימה, לא היו ממירים את דתם.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גל ההגירה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==גל ההגירה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-44818:rev-46512:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90&diff=44818&oldid=prev 2011-05-04T07:35:04Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:35, 4 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גזירות קנ"א''' הן כינוי להחלטות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממלכות </del>ספרד כנגד היהודים אשר הביאו בעקבותם לפרעות בשנת ה' קנ"א (1391). המטרה הייתה לגרום להמרות דת המוניות. העם ראה בכך אישור לפגוע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היהודים </del>אשר היו שנואים עליהם עקב היותם בעלי חובות כספיים כלפיים. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אר </del>המרת דת או עזיבת המדינה יכלה לאפשר ליהודים את המשך קיומם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רואים בהן </del>הקדמה ל[[גירוש ספרד]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גזירות קנ"א''' הן כינוי להחלטות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממלכת </ins>ספרד כנגד היהודים אשר הביאו בעקבותם לפרעות בשנת ה' קנ"א (1391). המטרה הייתה לגרום להמרות דת המוניות. העם ראה בכך אישור לפגוע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביהודים </ins>אשר היו שנואים עליהם עקב היותם בעלי חובות כספיים כלפיים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק </ins>המרת דת או עזיבת המדינה יכלה לאפשר ליהודים את המשך קיומם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקובל לראות בגזירות קנ"א </ins>הקדמה ל[[גירוש ספרד]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע אירופאי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע אירופאי==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באירופה של אותם הימים התלוללה &quot;המגפה השחורה&quot; . מגיפה אשר גרמה חהשמדת יותר משליש אוכלוסיית אירופה.  היהודים הואשמו כמרעילי הבארות כגורם אפשרי לתפוצת המגיפה השחורה, שכן המגיפה פשטה פחות בעם היהודי עקב שמירתו על כללי הגיינה. הפרעות ביהודים החלו המרכז אירופה והגיעו לספרד רק אחרי שני דורות, בימי גזרות קנ&quot;א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באירופה של אותם הימים התלוללה &quot;המגפה השחורה&quot; . מגיפה אשר גרמה חהשמדת יותר משליש אוכלוסיית אירופה.  היהודים הואשמו כמרעילי הבארות כגורם אפשרי לתפוצת המגיפה השחורה, שכן המגיפה פשטה פחות בעם היהודי עקב שמירתו על כללי הגיינה. הפרעות ביהודים החלו המרכז אירופה והגיעו לספרד רק אחרי שני דורות, בימי גזרות קנ&quot;א.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כברקודם </del>היו בספרד, בעיקר בריכוזים העירוניים,  שדרשו לשלול את הזכויות הדתיות והאוטונומייות  שהיו לשכונות היהודיות, ה "קאל".  &lt;ref&gt;בספרדית: (call או callum)  כנראה מהשורש "קהל"&lt;/ref&gt;  אם קיום השכונות המיוחדות היה יתרון ליהודים הרי בשלב מסויים הוא הפך לחסרון. היה קל לפגוע בהם כאשר הם היו בריכוז אחד. היהודים חוייבו בערים מסויימות בענידת סמל מזהה על בגדיהם (senal)  או בענידת שכמיה מעוגלת על בגדיהם.&lt;ref&gt; מקור:'''עליזה מיוחס ג'יניאו''' - פרק ו': גזרות קנ"א&lt;/ref&gt;</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כבר קודם </ins>היו בספרד, בעיקר בריכוזים העירוניים,  שדרשו לשלול את הזכויות הדתיות והאוטונומייות  שהיו לשכונות היהודיות, ה"קאל".  &lt;ref&gt;בספרדית: (call או callum)  כנראה מהשורש "קהל"&lt;/ref&gt;  אם קיום השכונות המיוחדות היה יתרון ליהודים הרי בשלב מסויים הוא הפך לחסרון. היה קל לפגוע בהם כאשר הם היו בריכוז אחד. היהודים חוייבו בערים מסויימות בענידת סמל מזהה על בגדיהם (senal)  או בענידת שכמיה מעוגלת על בגדיהם.&lt;ref&gt; מקור:'''עליזה מיוחס ג'יניאו''' - פרק ו': גזרות קנ"א&lt;/ref&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מוקדי הפרעות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מוקדי הפרעות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף המאה ה-14 גברה המתיחות בין המלוכה לאצולה, בין העירוניים לבין עצמם ובינם לבין האצולה וכן בין האיכרים לאדוניהם. היהודים נמצאו בתווך, בין המחנות הניצים, וסבלו מתיגרם ידם של כולם. בשנת 1378 איש דת מהעיר "מאסיחה" ( Ecija), הטיף לבודד את היהודים בעיר סביליה ולהרוס את בתי הכנסת שלהם.  וכך פרצו פרעות בעיר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בהן </ins>נרצחו יהודים והוצתו בתיהם ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</ins>4 ביוני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>. רבים מאנשי הקהילה מתו על [[קידוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'</ins>]], היו שנמכרו כ[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבד</ins>|עבדים]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לערבים </ins>ואחרים השתמדו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בסוף המאה ה-14 גברה המתיחות בין המלוכה לאצולה, בין העירוניים לבין עצמם ובינם לבין האצולה וכן בין האיכרים לאדוניהם. היהודים נמצאו בתווך, בין המחנות הניצים, וסבלו מתיגרם ידם של כולם. בשנת 1378 איש דת מהעיר "מאסיחה" ( Ecija), הטיף לבודד את היהודים בעיר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>סביליה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ולהרוס את בתי הכנסת שלהם.  וכך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביוני [[1391]] </del>פרצו פרעות בעיר<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בעיר </del>נרצחו יהודים והוצתו בתיהם ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה-</del>4 ביוני . רבים מאנשי הקהילה מתו על [[קידוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השם</del>]], היו שנמכרו כ[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עבדות</del>|עבדים]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[ערבים]] </del>ואחרים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[המרת דת|</del>השתמדו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך חודש יוני עבר גל החורבן והַ‏שְמֵד  מקהילה לקהילה והגיע לכל רחבי חצי האי האיברי: מ[[אנדלוסיה]] ל[[קסטיליה]] ומשם ל[[ולנסיה]], בה נרצחו מאתיים וחמישים איש תחת הסיסמה: &quot;היהודים חייבים להתנצר או למות&quot;.  הפרעות הגיעו עד ל[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]]. ובהמשך גם לקהילות : [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] ו[[מדריד]] . קהילות שלמות  חרבו כמו קהילת [[ברצלונה]]. ב[[טולדו]] נרצח רבי יהודה נכדו של [[הרא&quot;ש]],  עם משפחתו ותלמידיו .</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>במהלך חודש יוני עבר גל החורבן והַ‏שְמֵד  מקהילה לקהילה והגיע לכל רחבי חצי האי האיברי: מ[[אנדלוסיה]] ל[[קסטיליה]] ומשם ל[[ולנסיה]], בה נרצחו מאתיים וחמישים איש תחת הסיסמה: &quot;היהודים חייבים להתנצר או למות&quot;.  הפרעות הגיעו עד ל[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]]. ובהמשך גם לקהילות : [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] ו[[מדריד]] . קהילות שלמות  חרבו כמו קהילת [[ברצלונה]]. ב[[טולדו]] נרצח רבי יהודה נכדו של [[הרא&quot;ש]],  עם משפחתו ותלמידיו .</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-44379:rev-44818:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90&diff=44379&oldid=prev 2011-05-01T14:19:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:19, 1 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:צרות הגלות]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-26111:rev-44379:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90&diff=26111&oldid=prev 2009-03-08T04:08:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:08, 8 במרץ 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גזירות קנ"א''' הן כינוי להחלטות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלכותיות של </del>ממלכות ספרד כנגד היהודים אשר הביאו בעקבותם לפרעות בשנת ה' קנ"א (1391). המטרה הייתה לגרום להמרות דת המוניות. העם ראה בכך אישור לפגוע היהודים אשר היו שנואים עליהם עקב היותם בעלי חובות כספיים כלפיים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גזירות קנ"א''' הן כינוי להחלטות ממלכות ספרד כנגד היהודים אשר הביאו בעקבותם לפרעות בשנת ה' קנ"א (1391). המטרה הייתה לגרום להמרות דת המוניות. העם ראה בכך אישור לפגוע היהודים אשר היו שנואים עליהם עקב היותם בעלי חובות כספיים כלפיים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אר המרת דת או עזיבת המדינה יכלה לאפשר ליהודים את המשך קיומם. רואים בהן הקדמה ל[[גירוש ספרד]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע אירופאי==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הרקע אירופאי==</div></td></tr> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%96%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A0%22%D7%90&diff=26110&oldid=prev 2009-03-08T04:05:54Z

<p>דף חדש: &#039;&#039;&#039;גזירות קנ&quot;א&#039;&#039;&#039; הן כינוי להחלטות מלכותיות של ממלכות ספרד כנגד היהודים אשר הביאו בעקבותם לפרעות בשנת ה&#039; ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;גזירות קנ&quot;א&#039;&#039;&#039; הן כינוי להחלטות מלכותיות של ממלכות ספרד כנגד היהודים אשר הביאו בעקבותם לפרעות בשנת ה&#039; קנ&quot;א (1391). המטרה הייתה לגרום להמרות דת המוניות. העם ראה בכך אישור לפגוע היהודים אשר היו שנואים עליהם עקב היותם בעלי חובות כספיים כלפיים.<br /> <br /> ==הרקע אירופאי==<br /> <br /> באירופה של אותם הימים התלוללה &quot;המגפה השחורה&quot; . מגיפה אשר גרמה חהשמדת יותר משליש אוכלוסיית אירופה. היהודים הואשמו כמרעילי הבארות כגורם אפשרי לתפוצת המגיפה השחורה, שכן המגיפה פשטה פחות בעם היהודי עקב שמירתו על כללי הגיינה. הפרעות ביהודים החלו המרכז אירופה והגיעו לספרד רק אחרי שני דורות, בימי גזרות קנ&quot;א.<br /> <br /> אמנם כברקודם היו בספרד, בעיקר בריכוזים העירוניים, שדרשו לשלול את הזכויות הדתיות והאוטונומייות שהיו לשכונות היהודיות, ה &quot;קאל&quot;. &lt;ref&gt;בספרדית: (call או callum) כנראה מהשורש &quot;קהל&quot;&lt;/ref&gt; אם קיום השכונות המיוחדות היה יתרון ליהודים הרי בשלב מסויים הוא הפך לחסרון. היה קל לפגוע בהם כאשר הם היו בריכוז אחד. היהודים חוייבו בערים מסויימות בענידת סמל מזהה על בגדיהם (senal) או בענידת שכמיה מעוגלת על בגדיהם.&lt;ref&gt; מקור:&#039;&#039;&#039;עליזה מיוחס ג&#039;יניאו&#039;&#039;&#039; - פרק ו&#039;: גזרות קנ&quot;א&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ==מוקדי הפרעות==<br /> <br /> בסוף המאה ה-14 גברה המתיחות בין המלוכה לאצולה, בין העירוניים לבין עצמם ובינם לבין האצולה וכן בין האיכרים לאדוניהם. היהודים נמצאו בתווך, בין המחנות הניצים, וסבלו מתיגרם ידם של כולם. בשנת 1378 איש דת מהעיר &quot;מאסיחה&quot; ( Ecija), הטיף לבודד את היהודים בעיר [[סביליה]] ולהרוס את בתי הכנסת שלהם. וכך ביוני [[1391]] פרצו פרעות בעיר. בעיר נרצחו יהודים והוצתו בתיהם ב[[ראש חודש]] [[תמוז]] ה-4 ביוני . רבים מאנשי הקהילה מתו על [[קידוש השם]], היו שנמכרו כ[[עבדות|עבדים]] ל[[ערבים]] ואחרים [[המרת דת|השתמדו]].<br /> <br /> במהלך חודש יוני עבר גל החורבן והַ‏שְמֵד מקהילה לקהילה והגיע לכל רחבי חצי האי האיברי: מ[[אנדלוסיה]] ל[[קסטיליה]] ומשם ל[[ולנסיה]], בה נרצחו מאתיים וחמישים איש תחת הסיסמה: &quot;היהודים חייבים להתנצר או למות&quot;. הפרעות הגיעו עד ל[[האיים הבלאריים|איים הבלאריים]]. ובהמשך גם לקהילות : [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] ו[[מדריד]] . קהילות שלמות חרבו כמו קהילת [[ברצלונה]]. ב[[טולדו]] נרצח רבי יהודה נכדו של [[הרא&quot;ש]], עם משפחתו ותלמידיו .<br /> <br /> המלך הספרדי מת ובנו יורש העצר היה קטן מכדי למלוך. השלטון היה נתון בידי אפוטרופסים, וכוחם היה חלש. השלטון לאט הצליח למנוע את התפשטות המהומות.<br /> <br /> מחמת היאוש והסנה היו שהמירו את דתם. הבולט בין היהודים המומרים היה שלמה הלוי מבורגוס שבקסטיליה שהפך כעבור זמן לחכם נוצרי חשוב ולמטיף נגד היהודים. הוא עלתה לדרגת כהונה נוצרית וחיבר ספר ושמו &quot;חקירה ודרישה של הכתובים&quot; (Scrutinium scripturarum) ובו הסביר מדוע הפך לנוצרי. הוא חיווה דעתו כי גזרות קנ&quot;א גרמו ליהודים לגלות את &quot;דת האמת&quot;. הוא המליץ להמשיך בדרך של השפלה ודיכוי העם היהודי.<br /> <br /> ==תגובת השלטון==<br /> בינתיים הגיעו הידיעות לדון חואן, מלך אראגון שישב בסרגוסה, והוא הגיב בזעם רב, וגער באחיו, השליט המקומי, בשל אדישותו אל מול &quot;פשע כה מתועב&quot; - מחאה כמעט חסרת תקדים מול פרעות ביהודים. הפרעות הופסקו, אך מבצעיהן לא נענשו.&lt;br /&gt;המלך שיבח את אנשי [[ברצלונה]], שבלמו את ההמונים, והודיע שב[[אוגוסט]] יבקר בעצמו ב[[ולנסיה]] כדי לעמוד על הפשעים שבוצעו נגד היהודים, אולם משהגיע אוגוסט נרצחו גם בברצלונה 400 יהודים בידי האספסוף, והיתר התנצרו. בין המתנצרים היו גדולי הנכבדים היהודים. בינתיים דחה המלך את יציאתו, אולי כדי להגן על יהודי עירו שלו.&lt;br /&gt;בכל הזמן הזה עשה המלך מאמץ גדול לבלום את המתקפה ביהודים, אך לשווא. רק בסרגוסה, עיר המלך, ניצלו מרבית היהודים. ההרג ביהודים היה חלק מהתקוממות של איכרים, שהייתה עתידה להפוך ב[[היסטוריה של ספרד]] ל[[מלחמת אזרחים]] של ממש, אך השתתפו בה גם שכבות גבוהות.&lt;br /&gt;<br /> אומנם קשה לראות גם את המלך כחסיד אומות העולם, ובמידה רבה היה מונע על ידי רצון לשמור את היציבות. את נכסיהם של [[קידוש השם|מקדשי השם]] לקח לעצמו בהיותם בעיניו &quot;מתאבדים&quot; ולא הותיר אותם ליורשיהם הלגיטימיים. &lt;br /&gt;ב[[אוקטובר]] ערך המלך מסע לערים, ונהג כלפי הפורעים בסלחנות, אם כי כמה עשרות נתלו ונתבעו קנסות, שהגיעו לקופת המלך. בשנה שאחר כך דיכא המלך מהומות בעודן בתחילתן. עם חלוף הזמן ניסו חלק מהיהודים שנותרו, אלו מהם שלא ברחו מהארץ, לשקם את הקהילות החרבות, ודבר זה זכה לברכת המלך, שחפץ להביא יהודים (אפילו בכפיה) להתיישב בברצלונה ובוולנסיה. המוציא והמביא בעניינים אלו היה חסדאי קרשקש.<br /> <br /> ==התגובה היהודית==<br /> הפילוסוף הגדול [[חסדאי קרשקש]], שהיה ידיד המלך, ניסח את המצב באומרו: &quot;מכל רכושנו לא נשאר לנו בלתי גויותינו, ובכל זאת לבנו יהגה אימה ועינינו אל אבינו שבשמים&quot;.&lt;br /&gt;לגבי ההשתמדות משער [[יצחק בער]], שדווקא העשירים והמשכילים היו נוחים יותר לנטוש את דתם שבה האמינו אמונה פילוסופית, זאת לעומת פשוטי העם שדבקו בה מתוך אמונה תמימה.&lt;br /&gt;<br /> גזירות קנ&quot;א הם שיצרו את המוני ה[[אנוסים]], אלו שהמירו דתם בעל כורחם, והדוקטרינה הנוצרית האכזרית שללה מהם את האפשרות לחזור ליהדות (אף שלא תמכה בהמרתם בכפיה מלכתחילה).<br /> <br /> ==גל ההגירה==<br /> גזרות קנ&quot;א הובילו לגל הגירה גדול מחצי האי האיברי. דוגמא לכך הליכת [[משפחת אברבנאל]] מסיביליה לפורטוגל אחרי המרת [[שמואל אברבנאל]] בימים הסמוכים לגזרות קנ&quot;א. תחילה הלכו המהגרים ל[[פורטוגל]] ובהמשך רובם פנו לצפון אפריקה ואפילו למדינות בספרד מחוף למסגרת המלוכה: [[ארגון]], קסטיליה ו[[נברה]].&lt;br /&gt;בין המהגרים הידועים שהגיעו לצפון אפריקה יש לציין את הריב&quot;ש, ר&#039; יצחק בר ששת.&lt;br /&gt;למהגרים היהודים-ספרדים הייתה השפעה עצומה על הקהילות היהודיות בצפון אפריקה והם הביאו לתחייה תרבותית בקרב יהודי האזור.&lt;br /&gt;<br /> <br /> ימי המאה ה-15 היו ליהודים מעין [[אתחלתא דגאולה]]. היא זה בעקבות נפילת [[קונסטנטינופול]] היא &quot;רומא השנייה&quot; בידי השולטן [[מחמד השני]] ב-29 במאי [[1453]]. אותות שנראו בשמים באותם הימים סייעו לאמונות העממיות עח לידת המשיח במזרח.ולכן אנו עדים להתעוררות בקרב האנוסים ללכת לארצות [[האימפריה העות&#039;מאנית]] באותם הימים. כנראה יצאו ל[[גרנדה]] המוסלמית, משם לנמל [[מלגה]] ובאוניות ל[[איטליה]] ול[[לבנט]]. השיבה ליהדות מחוץ לגבולות ספרד נקטעה בשנת [[1487]] עם הקמת ה[[אינקוויזיציה]]. כך פנו מהגרים לארץ ישראל. עם זאת, מספר העולים לארץ ישראל בעקבות הגזרות, ולאורך המאה ה- 15 היה קטן למדי.&lt;br /&gt;רק לאחר הגירוש מספרד בשנת [[ה&#039;רנ&quot;ב|רנ&quot;ב]] ( 1492) החלו להגיע לארץ ישראל גלי עלייה מאסיביים מחצי האי האיברי.<br /> <br /> ==תפקיד אגרון עברי==<br /> אגרון עברי &lt;ref&gt;מקור: &#039;&#039;&#039;חיים ביינארט, עמוד 64 &#039;&#039;&#039;&lt;/ref&gt; מ[[סרגוסה]] מ[[המאה ה-15]], מעיד על כוונת חלק מהציבור לא לנטוש לחלוטין את היהדות למרות הבעת הנכונות להמיר את דתו לנצרות. כל עוד היהודים &quot;המומרים&quot; ישבו ב[[חצי האי האיברי]] הם יכלו למצוא את הדרך לשוב ליהדות בין השאר, על ידי מעבר לקהילה אחרת. האגרון הנדון הוא מעין תעודת-דרכון ליהודי , פליט גזרות קנ&quot;א, המעיד על נושאו כי הוא טרם המיר את דתו. מקבל התעודה הוא מאיר ב&quot;ר טודרוס בר&#039; חסדאי והוא קרוב מאד למאור הגדול מרנא ורבנא הה&quot;ר חסדאי ע&quot;ם יש&quot;י ( על משכבו ינוח בשלום). התעודה ניתנה בשנת [[1412]] כאשר [[חסדאי קרשקש]] לא היה בחיים. מטרת התעודה הייתה להעיד על מקבלה שהוא יהודי. כך שאם יהיה בדעתו ללכת ממקומו בספרד &quot;אל מרחקי ארץ&quot; יוודעו ברבים כי : &quot;זאת תורת טהרת הבחור הלז, כל הימים טעמו בו, וריחו לא נמר&quot;.<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> == מקורות ולקריאה נוספת ==<br /> <br /> *יצחק בער, &#039;&#039;&#039;תולדות היהודים בספרד הנוצרית&#039;&#039;&#039;, הוצאת עם עובד<br /> *בן-ציון דינור, &#039;תנועת עליה מספרד לא&quot;י לאחר גזירת קנ&quot;א&#039;, ציון, לב (תשכ&quot;ז), עמ&#039; 161-174.‬<br /> *שלום בר-אשר, &#039;קווי יסוד לתולדות יהודי המגרב ועליית המרכז באלג’יר, קנ&quot;א-רנ&quot;ב (1391-1492)&#039;, פעמים, 31(תשמ&quot;ז), עמ&#039; 22-39. <br /> * חיים ביינארט &#039;&#039;&#039;יציאת אנוסים מחצי האי האיברי&#039;&#039;&#039; במאות הט&quot;ז- הי&quot;ז -&#039;&#039;&#039;ראובן בונפיל, מריה מאיר מודנה, יוסף ב. סרמוניטה, דניאל קארפי , ג&#039;ורג&#039;ו רומאנו&#039;&#039;&#039; (עורכים), ספר זכרון לשלמה אומברטו נכון, קובץ מחקרים לתולדות היהודים באיטליה, מוסד שלמה מאיר, מוסד רפאל קאנטוני, ירושלים, תשל&quot;ח - עמודים 63-106<br /> * עליזה מיוחס ג&#039;יניאו, &#039;&#039;&#039;יהודים, אנוסים, ו&quot;נוצרים חדשים&quot; בספרד&#039;&#039;&#039;, האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1969<br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div>

דניאל ונטורה