גד בן יעקב - היסטוריית גרסאות

ירבעל: הפניה לדף גד

2018-06-20T05:30:15Z

הפניה לדף גד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:30, 20 ביוני 2018
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{לשכתב\|סיבה=מועתק מוויקיפדיה, ומכיל תוכן לא מתאים לאתר תורני כוויקישיבה}}~~		#הפניה [[גד]]

	~~[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]~~

	~~'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].~~

	יעקב אבינו מברך את, בנו, גד: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" {{מקור\|[[ספר בראשית]],מ"ט,י"ט\|כן}}. לפי ה[[רמב"ן]] הוא רומז בכך ליציאתם של בני השבט, יחד עם בני שבט ראובן וחצי שבט המנשה - חלוצים לפני מחנה בני ישראל בעת כיבוש ארץ כנען. וכך הוא מפרש את ד"ה '''והוא יגוד עקב''' -
	"כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש". יעקב אבינו רואה בנבואתו כי בני השבט ישובו בשלום לביתם, לאחר כיבוש הארץ. גם ה[[רשב"ם]] מרחיב באותו עניין:"גדוד ישראל יגודו אחריו, כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב: '''חלוצים תעברו לפני אחיכם''' ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחלה ובחזרתן הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה, פן ירדפו האויבים אחריהם."

	~~לפי המסורת גד נולד בי' חשון, בשנת ב' קצ"ו (2,196) ל[[הבריאה\|בריאת העולם]] <ref>גירסה אחרת ט'חשון ב' שכ"א</ref>~~
	~~, בשנה האחת-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה עשרים וחמש שנה <ref>מקור[[ספר סדר הדורות]] </ref>~~

	[http://www.etzion.org.il/dk/5764/976drachecha.htm עמית הורן] כותב, כי לפי מקורות מהמאה ה-11 גד קבור בארבל כמו רבים נוספים: דינה, שמעון, לוי, ראובן, יהודה, בנימין, יששכר, זבולון, דן, שת בן אדם, ר' זירא, ניתאי הארבלי, חזקיה ראש הגולה ועוד.

	~~==מקורו של השם==~~

	לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את גד, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד"{{מקרא\|( שם, ל',י"א)}}

	[[רבי דוד צבי הופמן]] מוצא דמיון בין האמור לגבי הולדת גד לבין האמור על הולדת נפתלי. הוא מבחין בינם לבין הבנים שנולדו קודם: ארבעת הבנים הראשונים הם מתנת חסד ועל שלושה היא קוראת בשם ה'. שני האחרונים באים כשכר צודק על מעשה טוב ועל תפילת אם האומה ועל כן היא קוראת בשם אלוקים. הולדת בני זלפה לא באה עקב תפילה ולא כמעשה חסד מיוחד.

	אין לאה רואה בשתי לידות אלה משום מעשה ההשגחה האלהית, כפי שראתה בהולדת בניה שלה. ועך כן, היא מיחסת לידות אלה - למזל. חז"ל אמרו:"חיי, בני ומזוני לא בזכותא תליא אלא במזלא תליא מילתא" <ref>מאמר רבא במועד קטן כח, ע"א</ref>

	~~==סמלו של השבט==~~
	~~[[תמונה:800px-Agate7_hg.jpg\|left\|thumb\|250px\|"אַחְלָמָה" -המקור:ויקישיתוף,Hannes Grobe~~
	]]

	גד היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על '''אַחְלָמָה''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ט Y</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה קרישטא"ל. תרגומו: עין עיגלא. האבן ליאמ"ן דומה לה אלא שיש לה אדמימות.

	~~האבן ניתנה לגד היות והיא מוכרת לבני אדם. שבטו של גד היה ידוע וכן מספר הרוגיו. אחלמה מלשון חזק.~~


	~~[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%94_(%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA) על אבן אחלמה בויקיפדיה העברית]~~

	~~==ברכת משה==~~

	[[משה רבינו]] מברך את שבט גד בברכה מיוחדת:"וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד:
	וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָֹה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל" <ref>ל"ג , כ'-כ"א</ref>.

	חלקה הראשון מצביע על עצמתו של השבט. [[רש"י]] מבאר על ד"ב '''ברוך מרחיב גד''' - מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב ועולה כלפי מזרח (המדבר - אזור בה לא קיימים סדרי שלטון) . '''כלביא שכן''' -
	~~לפי שהיה '''סמוך לספר''' "לפיכך נמשל כאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גיבורים." והתוצאה~~
	~~'''וטרף זרוע אף קדקד''' - "הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת".~~

	חלקה השני עוסק בדבר שונה לחלוטין:"וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל". הרמז ברור למדי, הכתוב מדבר על מקום קבורתו הצפוי של משה רבינו. וכך מפרש רש"י:
	'''וירא ראשית לו''' - "ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ" - דהיינו בחר את חלקת הקבורה באזור הראשון שנכבש והוא ממשיך '''כי שם חלקת מחקק''' -"כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה" - כאן יהיה מקום קבורתו. ותהיה סודית שנאמר ''ספון'' -
	~~"אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה, שנאמר <ref>לד, ו</ref> '''ולא ידע איש את קבורתו'''.~~

	משה רבינו חולק להם כבוד על היותם חלוצים לפני המחנה בכיבוש הארץ:'''ויתא''' - גד:'''ראשי עם''' - הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גיבורים, וכן הוא אומר <ref><makor>דברים ג, יח</makor></ref> ואתם תעברו חלוצים לפני אחיכם וגו': '''צדקת ה' עשה''' - שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו.

	~~דבר אחר:ויתא - משה ראשי עם. צדקת ה' עשה -על משה אמור:~~

	~~==אליהו הנביא==~~

	~~אליהו הנביא בא משבט גד. [[חז"ל]] מוצאים על כך רמז מי מדברי לאה אימנו, כאשר נתנה לו את שמו:~~

	~~'''ותאמר לאה בא גד''' - אתיא גדא דביתא אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של [[עובדי כוכבים]].~~
	~~ומנו? אליהו.~~

	~~אליהו משל מי? - מאיזה שבט היה, דנים [[חז"ל]]~~

	* ר' אליעזר אמר: משל בנימין, דכתיב: (ד"ה א ח) ויערשיה ואליה, וזכרי, בני ירוחם, כל אלה בני בנימין.
	* ר' נהוראי אמר: משל גד היה, הה"ד: (מלכים א טז)ויאמר אליהו התשבי,מתושבי גלעד.
	* אמר רבי פליפי בר נהוראי: מאן חזית למימר כן? אמר לו: דכתיב: (יהושע יג) ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד.
	* מה מקיים ר' אלעזר קרא דר' נהוראי מתושבי גלעד? מיושבי לשכת הגזית הוה.

	ומה מקיים [[ר' נהוראי]] קרא דר' אלעזר ויערשיה ואליהו? אלא מדרשות הן, בשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מרעיש עולמו, היה מזכיר זכות אבות, בני ירוחם, והקב"ה מתמלא רחמים על עולמו.
	~~פעם אחת נחלקו רבותינו בדבר אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד לפניהם.~~
	~~אמר לו: רבותינו מה אתם נחלקים עלי? אני, מבני בניה של [[רחל]] אני.~~

	~~בכל מקרה, אלו הם ממשפחות [[רחל אימנו]].~~

	~~==נחלת השבט==~~

	~~{{ערך מורחב\|ערך=[[נחלת שבט גד]]}}~~

	~~[[תמונה:Nachalat_shevet_gad_1.jpg\|center\|thumb\|500px\|נחלת שבט גד]]~~


	הגבול הדרומי הוא נחל חשבון - [[נחלת שבט ראובן]], המערבי הוא הוא [[נהר הירדן]], המזרחי הוא ארץ [[בני עמון]]. הגבול הצפוני תוחם את [[נחלת שבט מנשה\|חצי שבט המנשה]] - הפינה הדרומית-מזרחית של [[ים כנרת]].


	~~== הערות שוליים ==~~
	~~<references />~~


	~~<center><div style="font-size:11px; text-align:center; background-color:~~#~~DFDFFF; width:450px;">'''[[יעקב אבינו\|בני יעקב]]'''~~

	~~[[ראובן בן יעקב\|ראובן]], [[שמעון בן יעקב\|שמעון]], [[לוי בן יעקב\|לוי]], [[יהודה בן יעקב\|יהודה]]~~

	~~[[יששכר בן יעקב\|יששכר]], [[זבולון בן יעקב\|זבולון]], [[דן בן יעקב\|דן]], [[נפתלי בן יעקב\|נפתלי]]~~

	~~[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]~~

	~~[[דינה בת לאה\|דינה]]~~


	~~</div>~~
	~~</center>~~




	~~[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]~~
	[[~~קטגוריה: שבט~~ גד]]

למאי נ"מ? ב־22:04, 8 באוקטובר 2012

2012-10-08T22:04:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:04, 8 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]		{{לשכתב\|סיבה=מועתק מוויקיפדיה, ומכיל תוכן לא מתאים לאתר תורני כוויקישיבה}}

			[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]

	'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].		'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].

79.181.180.214: /* מקורו של השם */

2012-10-07T04:55:55Z

מקורו של השם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:55, 7 באוקטובר 2012
שורה 15:		שורה 15:
	לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את גד, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד"{{מקרא\|( שם, ל',י"א)}}		לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את גד, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד"{{מקרא\|( שם, ל',י"א)}}

	[[רבי דוד צבי הופמן]] מוצא דמיון בין האמור לגבי הולדת גד לבין האמור על הולדת נפתלי. הוא מבחין בינם לבין הבנים שנולדו קודם: ~~אבע בנים ראשונים~~ הם מתנת חסד ועל שלושה היא קוראת בשם ה'. שני האחרונים באים כשכר צודק על מעשה טוב ועל תפילת אם האומה ועל כן היא קוראת בשם אלוקים. הולדת בני זלפה לא באה עקב תפילה ולא כמעשה חסד מיוחד.		[[רבי דוד צבי הופמן]] מוצא דמיון בין האמור לגבי הולדת גד לבין האמור על הולדת נפתלי. הוא מבחין בינם לבין הבנים שנולדו קודם: ארבעת הבנים הראשונים הם מתנת חסד ועל שלושה היא קוראת בשם ה'. שני האחרונים באים כשכר צודק על מעשה טוב ועל תפילת אם האומה ועל כן היא קוראת בשם אלוקים. הולדת בני זלפה לא באה עקב תפילה ולא כמעשה חסד מיוחד.

			אין לאה רואה בשתי לידות אלה משום מעשה ההשגחה האלהית, כפי שראתה בהולדת בניה שלה. ועך כן, היא מיחסת לידות אלה - למזל. חז"ל אמרו:"חיי, בני ומזוני לא בזכותא תליא אלא במזלא תליא מילתא" <ref>מאמר רבא במועד קטן כח, ע"א</ref>

	אין לאה רואה בשתי לידות אלה משום מעשה ההשגחה האלהית, כפי שראתה בהולדת בניה שלה. ועך כן, היא מיחסת לידות אלה - למזל. חז"ל אמרו:"חיי, בני ומזוני לא בזכותא תליא אלא במזלא תליא מילתא" <ref>מאמר רבא במועד קטן כח, ע"א</ref>
	==סמלו של השבט==		==סמלו של השבט==
	[[תמונה:800px-Agate7_hg.jpg\|left\|thumb\|250px\|"אַחְלָמָה" -המקור:ויקישיתוף,Hannes Grobe		[[תמונה:800px-Agate7_hg.jpg\|left\|thumb\|250px\|"אַחְלָמָה" -המקור:ויקישיתוף,Hannes Grobe

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:39:05Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:39, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]		[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]

	'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].		'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].

	יעקב אבינו מברך את, בנו, גד: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" {{מקור\|([[ספר בראשית]],מ"ט,י"ט)}}. לפי ה[[רמב"ן]] הוא רומז בכך ליציאתם של בני השבט, יחד עם בני שבט ראובן וחצי שבט המנשה - חלוצים לפני מחנה בני ישראל בעת כיבוש ארץ כנען. וכך הוא מפרש את ד"ה '''והוא יגוד עקב''' -		יעקב אבינו מברך את, בנו, גד: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" {{מקור\|[[ספר בראשית]],מ"ט,י"ט\|כן}}. לפי ה[[רמב"ן]] הוא רומז בכך ליציאתם של בני השבט, יחד עם בני שבט ראובן וחצי שבט המנשה - חלוצים לפני מחנה בני ישראל בעת כיבוש ארץ כנען. וכך הוא מפרש את ד"ה '''והוא יגוד עקב''' -
	"כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש". יעקב אבינו רואה בנבואתו כי בני השבט ישובו בשלום לביתם, לאחר כיבוש הארץ. גם ה[[רשב"ם]] מרחיב באותו עניין:"גדוד ישראל יגודו אחריו, כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב: '''חלוצים תעברו לפני אחיכם''' ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחלה ובחזרתן הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה, פן ירדפו האויבים אחריהם."		"כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש". יעקב אבינו רואה בנבואתו כי בני השבט ישובו בשלום לביתם, לאחר כיבוש הארץ. גם ה[[רשב"ם]] מרחיב באותו עניין:"גדוד ישראל יגודו אחריו, כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב: '''חלוצים תעברו לפני אחיכם''' ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחלה ובחזרתן הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה, פן ירדפו האויבים אחריהם."

אברהם אליצור: /* הערות שוליים */

2012-05-22T18:07:13Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:07, 22 במאי 2012
שורה 98:		שורה 98:

	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]
			[[קטגוריה: שבט גד]]

אריאל ביגל נ"י ב־09:23, 4 במאי 2012

2012-05-04T09:23:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:23, 4 במאי 2012
שורה 86:		שורה 86:
	[[יששכר בן יעקב\|יששכר]], [[זבולון בן יעקב\|זבולון]], [[דן בן יעקב\|דן]], [[נפתלי בן יעקב\|נפתלי]]		[[יששכר בן יעקב\|יששכר]], [[זבולון בן יעקב\|זבולון]], [[דן בן יעקב\|דן]], [[נפתלי בן יעקב\|נפתלי]]

	[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]		[[גד בן יעקב\|גד]], [[אשר בן יעקב\|אשר]], [[יוסף הצדיק\|יוסף]], [[בנימין בן יעקב\|בנימין]]

			[[דינה בת לאה\|דינה]]


	</div>		</div>
	</center>		</center>




	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]

אריאל ביגל נ"י ב־09:13, 4 במאי 2012

2012-05-04T09:13:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:13, 4 במאי 2012
שורה 94:		שורה 94:


	~~[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]~~
	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]

אריאל ביגל נ"י ב־21:09, 9 בדצמבר 2010

2010-12-09T21:09:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:09, 9 בדצמבר 2010
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]		[[תמונה:Gad.JPG\|left\|thumb\|250px\| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]

	'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של ~~זִלְפָּה שִׁפְחָת~~ [[לאה אימנו]].		'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].

	יעקב אבינו מברך את, בנו, גד: "~~גָּד גְּדוּד~~ יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" {{מקור\|([[ספר בראשית]],מ"ט,י"ט)}}. לפי ה[[רמב"ן]] הוא רומז בכך ליציאתם של בני השבט, יחד עם בני שבט ראובן וחצי שבט המנשה - חלוצים לפני מחנה בני ישראל בעת כיבוש ארץ כנען. וכך הוא מפרש את ד"ה '''והוא יגוד עקב''' -		יעקב אבינו מברך את, בנו, גד: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" {{מקור\|([[ספר בראשית]],מ"ט,י"ט)}}. לפי ה[[רמב"ן]] הוא רומז בכך ליציאתם של בני השבט, יחד עם בני שבט ראובן וחצי שבט המנשה - חלוצים לפני מחנה בני ישראל בעת כיבוש ארץ כנען. וכך הוא מפרש את ד"ה '''והוא יגוד עקב''' -
	"כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש". יעקב אבינו רואה בנבואתו כי בני השבט ישובו בשלום לביתם, לאחר כיבוש הארץ. גם ה[[רשב"ם]] מרחיב באותו עניין:"גדוד ישראל יגודו אחריו, כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב: '''חלוצים תעברו לפני אחיכם''' ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחלה ובחזרתן הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה, פן ירדפו האויבים אחריהם."		"כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש". יעקב אבינו רואה בנבואתו כי בני השבט ישובו בשלום לביתם, לאחר כיבוש הארץ. גם ה[[רשב"ם]] מרחיב באותו עניין:"גדוד ישראל יגודו אחריו, כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב: '''חלוצים תעברו לפני אחיכם''' ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחלה ובחזרתן הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה, פן ירדפו האויבים אחריהם."

שורה 13:		שורה 13:
	==מקורו של השם==		==מקורו של השם==

	לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את גד, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"~~וַתֹּאמֶר~~ לֵאָה (~~בָּגָד~~) [~~בָּא~~ גָד] ~~וַתִּקְרָא~~ אֶת-~~שְׁמוֹ גָּד~~"{{מקרא\|( שם, ל',י"א)}}		לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את גד, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד"{{מקרא\|( שם, ל',י"א)}}

	[[רבי דוד צבי הופמן]] מוצא דמיון בין האמור לגבי הולדת גד לבין האמור על הולדת נפתלי. הוא מבחין בינם לבין הבנים שנולדו קודם: אבע בנים ראשונים הם מתנת חסד ועל שלושה היא קוראת בשם ה'. שני האחרונים באים כשכר צודק על מעשה טוב ועל תפילת אם האומה ועל כן היא קוראת בשם אלוקים. הולדת בני זלפה לא באה עקב תפילה ולא כמעשה חסד מיוחד.		[[רבי דוד צבי הופמן]] מוצא דמיון בין האמור לגבי הולדת גד לבין האמור על הולדת נפתלי. הוא מבחין בינם לבין הבנים שנולדו קודם: אבע בנים ראשונים הם מתנת חסד ועל שלושה היא קוראת בשם ה'. שני האחרונים באים כשכר צודק על מעשה טוב ועל תפילת אם האומה ועל כן היא קוראת בשם אלוקים. הולדת בני זלפה לא באה עקב תפילה ולא כמעשה חסד מיוחד.
שורה 22:		שורה 22:
	]]		]]

	גד היה ~~מְפֻתָּ‏‏‏ח~~ על '''אַחְלָמָה''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ט Y</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה קרישטא"ל. תרגומו: עין עיגלא. האבן ליאמ"ן דומה לה אלא שיש לה אדמימות.		גד היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על '''אַחְלָמָה''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ט Y</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה קרישטא"ל. תרגומו: עין עיגלא. האבן ליאמ"ן דומה לה אלא שיש לה אדמימות.

	האבן ניתנה לגד היות והיא מוכרת לבני אדם. שבטו של גד היה ידוע וכן מספר הרוגיו. אחלמה מלשון חזק.		האבן ניתנה לגד היות והיא מוכרת לבני אדם. שבטו של גד היה ידוע וכן מספר הרוגיו. אחלמה מלשון חזק.
שורה 31:		שורה 31:
	==ברכת משה==		==ברכת משה==

	[[משה רבינו]] מברך את שבט גד בברכה מיוחדת:"וּלְגָד אָמַר ~~בָּרוּךְ~~ מַרְחִיב ~~גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן~~ וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד:		[[משה רבינו]] מברך את שבט גד בברכה מיוחדת:"וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד:
	~~וַיַּרְא רֵאשִׁית~~ לוֹ ~~כִּי~~-~~שָׁם~~ חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן ~~וַיֵּתֶא רָאשֵׁי~~ עָם צִדְקַת ~~יְהוָֹה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו~~ עִם-~~יִשְׂרָאֵל~~" <ref>ל"ג , כ'-כ"א</ref>.		וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָֹה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל" <ref>ל"ג , כ'-כ"א</ref>.

	חלקה הראשון מצביע על עצמתו של השבט. [[רש"י]] מבאר על ד"ב '''ברוך מרחיב גד''' - מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב ועולה כלפי מזרח (המדבר - אזור בה לא קיימים סדרי שלטון) . '''כלביא שכן''' -		חלקה הראשון מצביע על עצמתו של השבט. [[רש"י]] מבאר על ד"ב '''ברוך מרחיב גד''' - מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב ועולה כלפי מזרח (המדבר - אזור בה לא קיימים סדרי שלטון) . '''כלביא שכן''' -
שורה 38:		שורה 38:
	'''וטרף זרוע אף קדקד''' - "הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת".		'''וטרף זרוע אף קדקד''' - "הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת".

	חלקה השני עוסק בדבר שונה לחלוטין:"~~וַיַּרְא רֵאשִׁית~~ לוֹ ~~כִּי~~-~~שָׁם~~ חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן ~~וַיֵּתֶא רָאשֵׁי~~ עָם צִדְקַת ה' ~~עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו~~ עִם-~~יִשְׂרָאֵל~~". הרמז ברור למדי, הכתוב מדבר על מקום קבורתו הצפוי של משה רבינו. וכך מפרש רש"י:		חלקה השני עוסק בדבר שונה לחלוטין:"וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל". הרמז ברור למדי, הכתוב מדבר על מקום קבורתו הצפוי של משה רבינו. וכך מפרש רש"י:
	'''וירא ראשית לו''' - "ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ" - דהיינו בחר את חלקת הקבורה באזור הראשון שנכבש והוא ממשיך '''כי שם חלקת מחקק''' -"כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה" - כאן יהיה מקום קבורתו. ותהיה סודית שנאמר ''ספון'' -		'''וירא ראשית לו''' - "ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ" - דהיינו בחר את חלקת הקבורה באזור הראשון שנכבש והוא ממשיך '''כי שם חלקת מחקק''' -"כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה" - כאן יהיה מקום קבורתו. ותהיה סודית שנאמר ''ספון'' -
	"אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה, שנאמר <ref>לד, ו</ref> '''ולא ידע איש את קבורתו'''.		"אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה, שנאמר <ref>לד, ו</ref> '''ולא ידע איש את קבורתו'''.
שורה 94:		שורה 94:


			[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
	[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]		[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]

הראל פוני: /* אליהו הנביא */

2009-07-31T15:14:30Z

אליהו הנביא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:14, 31 ביולי 2009
שורה 48:		שורה 48:
	==אליהו הנביא==		==אליהו הנביא==

	אליהו הנביא בא משבט גד. חז"ל מוצאים על כך רמז מי מדברי לאה אימנו, כאשר נתנה לו את שמו:		אליהו הנביא בא משבט גד. [[חז"ל]] מוצאים על כך רמז מי מדברי לאה אימנו, כאשר נתנה לו את שמו:

	'''ותאמר לאה בא גד''' - אתיא גדא דביתא אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של עובדי כוכבים.		'''ותאמר לאה בא גד''' - אתיא גדא דביתא אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של [[עובדי כוכבים]].
	ומנו? אליהו.		ומנו? אליהו.

	אליהו משל מי? - מאיזה שבט היה, דנים חז"ל		אליהו משל מי? - מאיזה שבט היה, דנים [[חז"ל]]

	* ר' אליעזר אמר: משל בנימין, דכתיב: (ד"ה א ח) ויערשיה ואליה, וזכרי, בני ירוחם, כל אלה בני בנימין.		* ר' אליעזר אמר: משל בנימין, דכתיב: (ד"ה א ח) ויערשיה ואליה, וזכרי, בני ירוחם, כל אלה בני בנימין.
שורה 60:		שורה 60:
	* מה מקיים ר' אלעזר קרא דר' נהוראי מתושבי גלעד? מיושבי לשכת הגזית הוה.		* מה מקיים ר' אלעזר קרא דר' נהוראי מתושבי גלעד? מיושבי לשכת הגזית הוה.

	ומה מקיים ר' נהוראי קרא דר' אלעזר ויערשיה ואליהו? אלא מדרשות הן, בשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מרעיש עולמו, היה מזכיר זכות אבות, בני ירוחם, והקב"ה מתמלא רחמים על עולמו.		ומה מקיים [[ר' נהוראי]] קרא דר' אלעזר ויערשיה ואליהו? אלא מדרשות הן, בשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מרעיש עולמו, היה מזכיר זכות אבות, בני ירוחם, והקב"ה מתמלא רחמים על עולמו.
	פעם אחת נחלקו רבותינו בדבר אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד לפניהם.		פעם אחת נחלקו רבותינו בדבר אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד לפניהם.
	אמר לו: רבותינו מה אתם נחלקים עלי? אני, מבני בניה של רחל אני.		אמר לו: רבותינו מה אתם נחלקים עלי? אני, מבני בניה של [[רחל]] אני.

	בכל מקרה, אלו הם ממשפחות רחל אימנו.		בכל מקרה, אלו הם ממשפחות [[רחל אימנו]].

	==נחלת השבט==		==נחלת השבט==

Yeshivaorgil bot: הוספת תגיות מקור

2009-03-19T17:13:40Z

הוספת תגיות מקור

דף חדש

[[תמונה:Gad.JPG|left|thumb|250px| אהלים - מושב גדודי הצבא[[בית כנסת זכרון משכן שילה]] ]]

'''גד בן יעקב''' הוא הבן התשיעי של [[יעקב אבינו]] והבן הראשון של זִלְפָּה שִׁפְחָת [[לאה אימנו]].

יעקב אבינו מברך את, בנו, גד: "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב" {{מקור|([[ספר בראשית]],מ"ט,י"ט)}}. לפי ה[[רמב"ן]] הוא רומז בכך ליציאתם של בני השבט, יחד עם בני שבט ראובן וחצי שבט המנשה - חלוצים לפני מחנה בני ישראל בעת כיבוש ארץ כנען. וכך הוא מפרש את ד"ה '''והוא יגוד עקב''' -
"כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן, ולא יפקד מהם איש". יעקב אבינו רואה בנבואתו כי בני השבט ישובו בשלום לביתם, לאחר כיבוש הארץ. גם ה[[רשב"ם]] מרחיב באותו עניין:"גדוד ישראל יגודו אחריו, כשיהיו הולכים למלחמת יהושע, וכדכתיב: '''חלוצים תעברו לפני אחיכם''' ובשוב גד מן המלחמה ישובו של גד אחר עקיבן של ישראל, שכן דרך כשיוצאין למלחמה יוצאין תחלה ובחזרתן הם אחרונים לשמור את השבטים מן המלחמה, פן ירדפו האויבים אחריהם."

לפי המסורת גד נולד בי' חשון, בשנת ב' קצ"ו (2,196) ל[[הבריאה|בריאת העולם]] <ref>גירסה אחרת ט'חשון ב' שכ"א</ref>
, בשנה האחת-עשרה לשהות יעקב אבינו בחרן. הוא חי מאה עשרים וחמש שנה <ref>מקור[[ספר סדר הדורות]] </ref>

[http://www.etzion.org.il/dk/5764/976drachecha.htm עמית הורן] כותב, כי לפי מקורות מהמאה ה-11 גד קבור בארבל כמו רבים נוספים: דינה, שמעון, לוי, ראובן, יהודה, בנימין, יששכר, זבולון, דן, שת בן אדם, ר' זירא, ניתאי הארבלי, חזקיה ראש הגולה ועוד.

==מקורו של השם==

לאה אימנו, אשר שפחתה ילדה את גד, בחרה את שמו, וכך מובא במקרא:"וַתֹּאמֶר לֵאָה (בָּגָד) [בָּא גָד] וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גָּד"{{מקרא|( שם, ל',י"א)}}

[[רבי דוד צבי הופמן]] מוצא דמיון בין האמור לגבי הולדת גד לבין האמור על הולדת נפתלי. הוא מבחין בינם לבין הבנים שנולדו קודם: אבע בנים ראשונים הם מתנת חסד ועל שלושה היא קוראת בשם ה'. שני האחרונים באים כשכר צודק על מעשה טוב ועל תפילת אם האומה ועל כן היא קוראת בשם אלוקים. הולדת בני זלפה לא באה עקב תפילה ולא כמעשה חסד מיוחד.

אין לאה רואה בשתי לידות אלה משום מעשה ההשגחה האלהית, כפי שראתה בהולדת בניה שלה. ועך כן, היא מיחסת לידות אלה - למזל. חז"ל אמרו:"חיי, בני ומזוני לא בזכותא תליא אלא במזלא תליא מילתא" <ref>מאמר רבא במועד קטן כח, ע"א</ref>
==סמלו של השבט==
[[תמונה:800px-Agate7_hg.jpg|left|thumb|250px|"אַחְלָמָה" -המקור:ויקישיתוף,Hannes Grobe
]]

גד היה מְפֻתָּ‏‏‏ח על '''אַחְלָמָה''' <ref>[[ספר שמות]] כ"ח,י"ט Y</ref> ב[[חשן משפט]]. [[רבינו בחיי]] קורא אותה קרישטא"ל. תרגומו: עין עיגלא. האבן ליאמ"ן דומה לה אלא שיש לה אדמימות.

האבן ניתנה לגד היות והיא מוכרת לבני אדם. שבטו של גד היה ידוע וכן מספר הרוגיו. אחלמה מלשון חזק.

[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%94_(%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%AA) על אבן אחלמה בויקיפדיה העברית]

==ברכת משה==

[[משה רבינו]] מברך את שבט גד בברכה מיוחדת:"וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף-קָדְקֹד:
וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת יְהוָֹה עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל" <ref>ל"ג , כ'-כ"א</ref>.

חלקה הראשון מצביע על עצמתו של השבט. [[רש"י]] מבאר על ד"ב '''ברוך מרחיב גד''' - מלמד שהיה תחומו של גד מרחיב ועולה כלפי מזרח (המדבר - אזור בה לא קיימים סדרי שלטון) . '''כלביא שכן''' -
לפי שהיה '''סמוך לספר''' "לפיכך נמשל כאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גיבורים." והתוצאה
'''וטרף זרוע אף קדקד''' - "הרוגיהן היו נכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת".

חלקה השני עוסק בדבר שונה לחלוטין:"וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי-שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן וַיֵּתֶא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם-יִשְׂרָאֵל". הרמז ברור למדי, הכתוב מדבר על מקום קבורתו הצפוי של משה רבינו. וכך מפרש רש"י:
'''וירא ראשית לו''' - "ראה ליטול לו חלק בארץ סיחון ועוג, שהיא ראשית כבוש הארץ" - דהיינו בחר את חלקת הקבורה באזור הראשון שנכבש והוא ממשיך '''כי שם חלקת מחקק''' -"כי ידע אשר שם בנחלתו חלקת שדה קבורת מחוקק והוא משה" - כאן יהיה מקום קבורתו. ותהיה סודית שנאמר ''ספון'' -
"אותה חלקה ספונה וטמונה מכל בריה, שנאמר <ref>לד, ו</ref> '''ולא ידע איש את קבורתו'''.

משה רבינו חולק להם כבוד על היותם חלוצים לפני המחנה בכיבוש הארץ:'''ויתא''' - גד:'''ראשי עם''' - הם היו הולכים לפני החלוץ בכבוש הארץ לפי שהיו גיבורים, וכן הוא אומר <ref><makor>דברים ג, יח</makor></ref> ואתם תעברו חלוצים לפני אחיכם וגו': '''צדקת ה' עשה''' - שהאמינו דבריהם ושמרו הבטחתם לעבור את הירדן עד שכבשו וחלקו.

דבר אחר:ויתא - משה ראשי עם. צדקת ה' עשה -על משה אמור:

==אליהו הנביא==

אליהו הנביא בא משבט גד. חז"ל מוצאים על כך רמז מי מדברי לאה אימנו, כאשר נתנה לו את שמו:

'''ותאמר לאה בא גד''' - אתיא גדא דביתא אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של עובדי כוכבים.
ומנו? אליהו.

אליהו משל מי? - מאיזה שבט היה, דנים חז"ל

* ר' אליעזר אמר: משל בנימין, דכתיב: (ד"ה א ח) ויערשיה ואליה, וזכרי, בני ירוחם, כל אלה בני בנימין.
* ר' נהוראי אמר: משל גד היה, הה"ד: (מלכים א טז)ויאמר אליהו התשבי,מתושבי גלעד.
* אמר רבי פליפי בר נהוראי: מאן חזית למימר כן? אמר לו: דכתיב: (יהושע יג) ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד.
* מה מקיים ר' אלעזר קרא דר' נהוראי מתושבי גלעד? מיושבי לשכת הגזית הוה.

ומה מקיים ר' נהוראי קרא דר' אלעזר ויערשיה ואליהו? אלא מדרשות הן, בשעה שהיה הקדוש ברוך הוא מרעיש עולמו, היה מזכיר זכות אבות, בני ירוחם, והקב"ה מתמלא רחמים על עולמו.
פעם אחת נחלקו רבותינו בדבר אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד לפניהם.
אמר לו: רבותינו מה אתם נחלקים עלי? אני, מבני בניה של רחל אני.

בכל מקרה, אלו הם ממשפחות רחל אימנו.

==נחלת השבט==

{{ערך מורחב|ערך=[[נחלת שבט גד]]}}

[[תמונה:Nachalat_shevet_gad_1.jpg|center|thumb|500px|נחלת שבט גד]]

הגבול הדרומי הוא נחל חשבון - [[נחלת שבט ראובן]], המערבי הוא הוא [[נהר הירדן]], המזרחי הוא ארץ [[בני עמון]]. הגבול הצפוני תוחם את [[נחלת שבט מנשה|חצי שבט המנשה]] - הפינה הדרומית-מזרחית של [[ים כנרת]].

== הערות שוליים ==
<references />

<center><div style="font-size:11px; text-align:center; background-color:#DFDFFF; width:450px;">'''[[יעקב אבינו|בני יעקב]]'''

[[ראובן בן יעקב|ראובן]], [[שמעון בן יעקב|שמעון]], [[לוי בן יעקב|לוי]], [[יהודה בן יעקב|יהודה]]

[[יששכר בן יעקב|יששכר]], [[זבולון בן יעקב|זבולון]], [[דן בן יעקב|דן]], [[נפתלי בן יעקב|נפתלי]]

[[גד בן יעקב|גד]], [[אשר בן יעקב|אשר]], [[יוסף הצדיק|יוסף]], [[בנימין בן יעקב|בנימין]]

</div>
</center>

[[קטגוריה:בני יעקב אבינו]]