גדול עומד על גביו - היסטוריית גרסאות

תלמיד ב־11:46, 13 בפברואר 2012

2012-02-13T11:46:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:46, 13 בפברואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)\|קטן]] ו[[חרש, שוטה וקטן\|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.		'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)\|קטן]] ו[[חרש שוטה וקטן\|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.

	כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש שוטה וקטן\|חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה\|{{מקור\|גיטין כב, ב}}}}.		כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש שוטה וקטן\|חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה\|{{מקור\|גיטין כב, ב}}}}.

תלמיד ב־11:45, 13 בפברואר 2012

2012-02-13T11:45:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:45, 13 בפברואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)\|קטן]] ו[[חרש, שוטה וקטן\|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.		'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)\|קטן]] ו[[חרש, שוטה וקטן\|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.

	כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה\|{{מקור\|גיטין כב, ב}}}}.		כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש שוטה וקטן\|חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה\|{{מקור\|גיטין כב, ב}}}}.

	ב[[גדר]] כלל זה ובהסברו, נחלקו גדולי ה[[ראשונים]]:		ב[[גדר]] כלל זה ובהסברו, נחלקו גדולי ה[[ראשונים]]:

מאירי ב־08:58, 14 ביולי 2011

2011-07-14T08:58:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:58, 14 ביולי 2011
שורה 25:		שורה 25:
	ב[[קידושין]] ו[[גירושין]] לא עוזר כלל זה של גדול עומד על גביו, ויש שהסבירו זאת בכך שכלל זה עוזר רק כאשר אין הקטן עושה שום [[חלות]], והגדול נצרך רק לשם הכוונה{{הערה\|1=הרב יעקב עדס, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=149 דברי יעקב].}}		ב[[קידושין]] ו[[גירושין]] לא עוזר כלל זה של גדול עומד על גביו, ויש שהסבירו זאת בכך שכלל זה עוזר רק כאשר אין הקטן עושה שום [[חלות]], והגדול נצרך רק לשם הכוונה{{הערה\|1=הרב יעקב עדס, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=149 דברי יעקב].}}
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	*הרב [[יעקב עדס]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=148 בענייני חש"ו וגדול עומד על גביו], בספרו "דברי יעקב".		*הרב [[הרב יעקב עדס (דברי יעקב)\|הרב יעקב עדס]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=148 בענייני חש"ו וגדול עומד על גביו], בספרו "דברי יעקב".
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]		[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
	[[קטגוריה:משפט עברי]]		[[קטגוריה:משפט עברי]]

Light: שימוש בתבנית מקור

2011-04-10T06:33:06Z

שימוש בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:33, 10 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)\|קטן]] ו[[חרש, שוטה וקטן\|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.		'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)\|קטן]] ו[[חרש, שוטה וקטן\|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.

	כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה\|{גיטין כב ב.}}.		כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה\|{{מקור\|גיטין כב, ב}}}}.

	ב[[גדר]] כלל זה ובהסברו, נחלקו גדולי ה[[ראשונים]]:		ב[[גדר]] כלל זה ובהסברו, נחלקו גדולי ה[[ראשונים]]:
	==שיטת התוספות==		==שיטת התוספות==
	שיטת ה[[תוספות]]{{הערה\|~~בחולין י"~~ב ע"א.}} היא, שגדר הכלל הוא, שכאשר גדול עומד על גביו של מי שעושה את המעשה ומזהיר אותו לעשות כראוי, יש לעושה את המעשה כוונה ראויה, ולמרות שמצד עצמו אין ביכולתו לכוין בעשיית המעשה כמו למשל קטן למטה מגיל מצוות, שאין כוונתו ומחשבתו נחשבות לכוונה ראויה שכן אין לקטן שיקול הדעת הראוי, כאשר עומד על גביו אדם גדול בעל שיקול דעת, ומזהירו לעשות את המעשה, הוא עושה אותו מתוך כוונה ראויה.		שיטת ה[[תוספות]]{{הערה\|ב{{מקור\|חולין יב, א}}}} היא, שגדר הכלל הוא, שכאשר גדול עומד על גביו של מי שעושה את המעשה ומזהיר אותו לעשות כראוי, יש לעושה את המעשה כוונה ראויה, ולמרות שמצד עצמו אין ביכולתו לכוין בעשיית המעשה כמו למשל קטן למטה מגיל מצוות, שאין כוונתו ומחשבתו נחשבות לכוונה ראויה שכן אין לקטן שיקול הדעת הראוי, כאשר עומד על גביו אדם גדול בעל שיקול דעת, ומזהירו לעשות את המעשה, הוא עושה אותו מתוך כוונה ראויה.

	כך גם, חרש-אילם, למרות שעל פי ההלכה נחשב כ[[חרש, שוטה וקטן\|שוטה]] (אדם חסר דעת), מסוגל לכווין את הכוונה הראויה, אם יהיה אדם סמוך לו, שירמוז לו על עשיית המעשה ועל הכוונה הראויה, יכול הוא לכוין את הכוונה הראויה. לעומת זאת, שוטה, שאדם שפוי ומחוייב במצוות, עומד על גביו ומזהירו לעשות את המעשה ולכוין את הכוונה הנצרכת, אין מעשיו נחשבים כאילו נעשו מתוך כוונה ראויה, שכן בשונה מ"קטן" שאמנם אין לו את שיקול הדעת כמו לגדול, יש לו דעת, ו"חרש" שאמנם נחשב כשוטה, אך יש לו דעת והבנה מסויימת, הרי ששוטה אין לו דעת כלל, ולכן גם כאשר יעזרו לו ויאמרו לו לכוין בעשיית מעשה - לעשותו לשם כוונה מסויימת, לא תהיה לו את האפשרות לעשות את המעשה מתוך כוונה.		כך גם, חרש-אילם, למרות שעל פי ההלכה נחשב כ[[חרש, שוטה וקטן\|שוטה]] (אדם חסר דעת), מסוגל לכווין את הכוונה הראויה, אם יהיה אדם סמוך לו, שירמוז לו על עשיית המעשה ועל הכוונה הראויה, יכול הוא לכוין את הכוונה הראויה. לעומת זאת, שוטה, שאדם שפוי ומחוייב במצוות, עומד על גביו ומזהירו לעשות את המעשה ולכוין את הכוונה הנצרכת, אין מעשיו נחשבים כאילו נעשו מתוך כוונה ראויה, שכן בשונה מ"קטן" שאמנם אין לו את שיקול הדעת כמו לגדול, יש לו דעת, ו"חרש" שאמנם נחשב כשוטה, אך יש לו דעת והבנה מסויימת, הרי ששוטה אין לו דעת כלל, ולכן גם כאשר יעזרו לו ויאמרו לו לכוין בעשיית מעשה - לעשותו לשם כוונה מסויימת, לא תהיה לו את האפשרות לעשות את המעשה מתוך כוונה.

	למעשה נחלקו ה[[אחרונים]], ובעוד שרובם סבורים שלא ניתן לסייע בכוונת השוטה על ידי "גדול עומד על גביו"{{הערה\|רבי [[חיים ~~סולובייצ~~'יק]] ורבי [[שמעון יהודה שקופ]] בשערי יושר.}}, ה[[נודע ביהודה]] חלוק על הדבר ופוסק שגם בשוטה ניתן להחיל כלל זה{{הערה\|מובא ב"דברי יעקב", קישור בסוף העמוד.}}.		למעשה נחלקו ה[[אחרונים]], ובעוד שרובם סבורים שלא ניתן לסייע בכוונת השוטה על ידי "גדול עומד על גביו"{{הערה\|רבי [[חיים סולוביצ'יק]] ורבי [[שמעון יהודה שקופ]] בשערי יושר.}}, ה[[נודע ביהודה]] חלוק על הדבר ופוסק שגם בשוטה ניתן להחיל כלל זה{{הערה\|מובא ב"דברי יעקב", קישור בסוף העמוד.}}.

	==שיטת רבינו יונה==		==שיטת רבינו יונה==
שורה 27:		שורה 27:
	*הרב [[יעקב עדס]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=148 בענייני חש"ו וגדול עומד על גביו], בספרו "דברי יעקב".		*הרב [[יעקב עדס]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=148 בענייני חש"ו וגדול עומד על גביו], בספרו "דברי יעקב".
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה: ~~הלכה~~]]		[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
	[[קטגוריה:משפט עברי]]		[[קטגוריה:משפט עברי]]

טישיו: ערך שכתבתי בויקיפדיה

2011-04-10T02:34:32Z

ערך שכתבתי בויקיפדיה

דף חדש

'''גדול עומד על גביו''' הוא כלל הלכתי נפוץ, שהשפעותיו בכל תחומי ההלכה היהודית. הכלל אומר, כי גם במקרה שמעשה הלכתי או משפטי, שאם נעשה ללא כוונה אין לו תוקף, נעשה על ידי אדם שאין ביכולתו לעשות אותו מתוך מחשבה, כמו למשל [[קטן (הלכה)|קטן]] ו[[חרש, שוטה וקטן|חרש-אילם]], אם הוא נעשה כאשר אדם אחר, בר דעת עומד על גבם בשעת המעשה, נחשב המעשה כאילו נעשה מתוך כוונה גמורה.

כך למשל, נפסקת ההלכה, כי [[גט]] שנכתב על ידי [[חרש, שוטה וקטן]], כשר אם הוא נכתב כאשר גדול עומד על גביו של הכותב{{הערה|{גיטין כב ב.}}.

ב[[גדר]] כלל זה ובהסברו, נחלקו גדולי ה[[ראשונים]]:
==שיטת התוספות==
שיטת ה[[תוספות]]{{הערה|בחולין י"ב ע"א.}} היא, שגדר הכלל הוא, שכאשר גדול עומד על גביו של מי שעושה את המעשה ומזהיר אותו לעשות כראוי, יש לעושה את המעשה כוונה ראויה, ולמרות שמצד עצמו אין ביכולתו לכוין בעשיית המעשה כמו למשל קטן למטה מגיל מצוות, שאין כוונתו ומחשבתו נחשבות לכוונה ראויה שכן אין לקטן שיקול הדעת הראוי, כאשר עומד על גביו אדם גדול בעל שיקול דעת, ומזהירו לעשות את המעשה, הוא עושה אותו מתוך כוונה ראויה.

כך גם, חרש-אילם, למרות שעל פי ההלכה נחשב כ[[חרש, שוטה וקטן|שוטה]] (אדם חסר דעת), מסוגל לכווין את הכוונה הראויה, אם יהיה אדם סמוך לו, שירמוז לו על עשיית המעשה ועל הכוונה הראויה, יכול הוא לכוין את הכוונה הראויה. לעומת זאת, שוטה, שאדם שפוי ומחוייב במצוות, עומד על גביו ומזהירו לעשות את המעשה ולכוין את הכוונה הנצרכת, אין מעשיו נחשבים כאילו נעשו מתוך כוונה ראויה, שכן בשונה מ"קטן" שאמנם אין לו את שיקול הדעת כמו לגדול, יש לו דעת, ו"חרש" שאמנם נחשב כשוטה, אך יש לו דעת והבנה מסויימת, הרי ששוטה אין לו דעת כלל, ולכן גם כאשר יעזרו לו ויאמרו לו לכוין בעשיית מעשה - לעשותו לשם כוונה מסויימת, לא תהיה לו את האפשרות לעשות את המעשה מתוך כוונה.

למעשה נחלקו ה[[אחרונים]], ובעוד שרובם סבורים שלא ניתן לסייע בכוונת השוטה על ידי "גדול עומד על גביו"{{הערה|רבי [[חיים סולובייצ'יק]] ורבי [[שמעון יהודה שקופ]] בשערי יושר.}}, ה[[נודע ביהודה]] חלוק על הדבר ופוסק שגם בשוטה ניתן להחיל כלל זה{{הערה|מובא ב"דברי יעקב", קישור בסוף העמוד.}}.

==שיטת רבינו יונה==
שיטת [[רבינו יונה]] היא, שהכוח ההלכתי של "גדול עומד על גביו", הוא מדין [[שליח (הלכה)|שליחות]]. כל מעשה, שניתן למנות בו שליח, ניתן לפצלבו את המעשה, ולמנות אדם אחד שיעשה את המעשה, ואדם שני שתפקידו לכווין את הכוונה הראויה, שכן מכוח כוחו המשפטי וההלכתים של בעליו של המעשה, יכול הוא להחליט כי המעשה יעשה מתוך הכוונה המסויימת אותו יכוין ה"גדול העומד על גביו", האדם שעומד לידו של העושה בשעת המעשה.

מסיבה זו, לא ניתן לבצע תחבולה זו במעשה ה[[חליצה]], שעל פי כללי השליחות, לא ניתן למנות שליח כדי לעשותו.

ה[[חידושי הרי"ם]]{{הערה|1=בחידושיו על [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37282&hilite=2ec41b1b-59a2-4315-afac-ef9688114b88&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=99 אבן העזר סימן ק"כ].}} מקשה על דבריו, מדברי ה[[רא"ש]] ב[[מסכת נדרים]], שכתב שאין מועיל שליחות על שמיעת נדרים והפרתם, מכיוון ששמיעה איננה מעשה, ושליחות שייכת רק במעשה. ולפי דבריו, שלא תתכן שליחות על דבר שאינו מעשה, כיצד ניתן למנות שליח על כוונה. החידושי הרי"ם מתרץ, כי כאשר הכוונה היא בעשיית מעשה, ניתן למנות שליח, וכמו שכאשר אותו אדם עצמו כותב את הגט הוא נעשה שליח גם על הכוונה שבכתיבת הגט, כך גם ניתן למנות אדם לכוין כוונה על מעשה מסויים.
===מחלוקת הלכתית===
מחלוקת ראשונים זו, בגדר "גדול עומד על גביו", באה גם לידי ביטוי, בנידון האם שייך כלל זה בשחיטה. חכמי המשנה נחלקו האם [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]] זקוקה לכוונה. נחלקו הראשונים, לפי הדיעה האומרת כי שחיטה צריכה כוונה, האם יועיל הכלל "עומד על גביו" במקרה כזה. לפי דעת ה[[רשב"א]] וה[[תוספות]], במקרה כזה יועיל כוונה.

לעומת זאת, לפי דעת רבינו יונה, שיסוד הדין הוא מדיני שליחות, הוא מסביר שלא תיתכן שליחות במעשה שאין לשולח כל תוקף הלכתי; שכן השחיטה אינה תלויה בבעליו של בעל החיים, אם יעשה כראוי הוא יהיה כשר לחלוטין גם אם נעשה בגזל, ואם לא יעשה כראוי הוא יהיה [[טריפה]] גם אם נעשה על ידי בעליו בעצמו{{הערה|מובא ב[[רשב"א]] על מסכת חולין בשם "רבינו הרב ז"ל".}}.

==הלכות נוספות==
ב[[קידושין]] ו[[גירושין]] לא עוזר כלל זה של גדול עומד על גביו, ויש שהסבירו זאת בכך שכלל זה עוזר רק כאשר אין הקטן עושה שום [[חלות]], והגדול נצרך רק לשם הכוונה{{הערה|1=הרב יעקב עדס, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=149 דברי יעקב].}}
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יעקב עדס]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46103&hilite=5947ca7e-a2cb-405b-960e-6f9ff0a606d2&st=%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C+%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%93+%D7%A2%D7%9C+%D7%92%D7%91%D7%99%D7%95&pgnum=148 בענייני חש"ו וגדול עומד על גביו], בספרו "דברי יעקב".
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה: הלכה]]
[[קטגוריה:משפט עברי]]