https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_%28%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%29
גבעת פנחס (ישוב) - היסטוריית גרסאות
2026-05-02T15:35:16Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=121024&oldid=prev
ווייצמאן: ווייצמאן העביר את הדף גבעת פנחס לשם גבעת פנחס (ישוב)
2018-12-31T20:49:51Z
<p>ווייצמאן העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1" class="mw-redirect" title="גבעת פנחס">גבעת פנחס</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)" title="גבעת פנחס (ישוב)">גבעת פנחס (ישוב)</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:49, 31 בדצמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-58533:rev-121024 -->
</table>
ווייצמאן
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=58533&oldid=prev
77.124.66.130 ב־03:41, 3 במאי 2012
2012-05-03T03:41:17Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:41, 3 במאי 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:ITAMAR.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">left</del>|thumb|250px|קבר איתמר - המקור: הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:ITAMAR.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</ins>|thumb|250px|קבר איתמר - המקור: הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Pinchas1.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">left</del>|ממוזער|250px|תפילת עולי הרגל - צילם יהודה ליבמן]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Pinchas1.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</ins>|ממוזער|250px|תפילת עולי הרגל - צילם יהודה ליבמן]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Pinchas2.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">left</del>|thumb|250px|צילם:יהודה ליבמן]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Pinchas2.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</ins>|thumb|250px|צילם:יהודה ליבמן]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Northern_views__Awerta_tombs_of_Eleazar_and_Phinehas_.jpg|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">left</del>|thumb|250px|קברי אלעזר ופנחס מתחילת המאה ה-20 מקור : ספריית הקונגרס, אוסף אריק ואדית מאטסון שצולם בין השנים 1898-1946</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Northern_views__Awerta_tombs_of_Eleazar_and_Phinehas_.jpg|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</ins>|thumb|250px|קברי אלעזר ופנחס מתחילת המאה ה-20 מקור : ספריית הקונגרס, אוסף אריק ואדית מאטסון שצולם בין השנים 1898-1946</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]] </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-58523:rev-58533:php=table -->
</table>
77.124.66.130
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=58523&oldid=prev
טישיו: /* תמונות מעלייה לרגל תשס"ט */ לא עובד
2012-05-03T03:22:30Z
<p><span class="autocomment">תמונות מעלייה לרגל תשס"ט: </span> לא עובד</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:22, 3 במאי 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></gallery></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></gallery></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תמונות מעלייה לרגל תשס"ט==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:itamarA.jpg|המצבה על קבר איתמר - החלק ההרוס מכוסה בפרוכת</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:elazarB.jpg|המצבה על קבר אלעזר - בחלק ההרוס הוצבה נרות זכרון</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:ElazarC.jpg|המצבה על קבר אלעזר - מבט כללי</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></gallery></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33985:rev-58523:php=table -->
</table>
טישיו
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33985&oldid=prev
דניאל ונטורה ב־06:02, 23 באוגוסט 2009
2009-08-23T06:02:57Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:02, 23 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]] </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>]] </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גבעת פנחס''' הוא אתר מקראי ב[[חבל ארץ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שומרון</del>]] דרומית לעיר [[שכם]], ליד היישוב [[איתמר (יישוב)|איתמר]]. הגבעה היא בתחום הכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ה[[הילולה]] [[ה' בשבט]]. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של [[אהרון הכהן]] והכתרת בנו [[אלעזר הכהן]] ל[[כהן גדול]] תחתיו ב[[ראש חודש]] [[אב]]. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת [[תהילים]] ולתפילת ראש חודש [[ותיקין]] עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''גבעת פנחס''' הוא אתר מקראי ב[[חבל ארץ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השומרון</ins>]] דרומית לעיר [[שכם]], ליד היישוב [[איתמר (יישוב)|איתמר]]. הגבעה היא בתחום הכפר הערבי "עוורתא". נוהגים לבקר בציון של קברם של "שבעים הזקנים" ביום ה[[הילולה]] [[ה' בשבט]]. הילולה נוספת מתקיימת במקום ביום פטירתו של [[אהרון הכהן]] והכתרת בנו [[אלעזר הכהן]] ל[[כהן גדול]] תחתיו ב[[ראש חודש]] [[אב]]. באותו יום נוהגים לעלות למקום לפנות בוקר לאמירת [[תהילים]] ולתפילת ראש חודש [[ותיקין]] עם שחר . בשנים האחרונות מגלים המבקרים במקום הרס והשחתה של המצבות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של המועצה אזורית שומרוןבאישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העליה השנתית לרגל מאורגנת על ידי המועצה הדתית של המועצה אזורית שומרוןבאישור כוחות הבטחון. (נכון ל-2008)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, זיהה בטעות את גבעת פנחס באזור בית גוברין. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. <ref>יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק </ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, זיהה בטעות את גבעת פנחס באזור בית גוברין. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. <ref>יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק </ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהויי נוסעים== </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>==זיהויי נוסעים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</ins>== </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l45">שורה 45:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 45:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91. </ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91. </ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המיקום החדש המוצע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=הקריטריונים לזיהוי אתר מקראי==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גלעד שני מסכם את עבודתו ומביא בשם אהרוני "לשם זיהויו של יישוב עתיק עלינו לבחון בקפדנות שלושה דברים - </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># הסביבה המתאימה לפי המקורות. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># השם התפתחותו ושימורו בשטח. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># הממצא הארכיאולוגי.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאור הקריטריונים נראה כי המקום המזוהה היום כגבעת פנחס בכפר עוורתא אינם תואמים את המיקום. המקורות הראשונים המזכירים את עוורתא כגבעת פינחס הם מימי הביניים - ראשית המאה ה- 13. אתרי הקבורה השומרוניים - כיוון המצבות, הכתובות והטיפול בקבר, מחשידים שהייתה לשומרונים מגמה, גם אם הייתה בשגגה, להראות את קברם של הכוהנים הגדולים בסמיכות להר גריזים, שלטענתם עליו היה המשכן בכניסה לארץ. השם גבעה או פנחס לא השתמר בשטח והממצא הארכיאולוגי לא תואם אתר מתקופת הברזל הראשונה - היא תקופת ההתנחלות. גם הסברא הפשוטה שבני ישראל נתנו לפינחס גבעה בסמיכות למשכן בשילה, אינה מתיישבת עם המיקום בעוורתא, המרוחקת כחמישה עשר ק"מ בקו אווירי משילה. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המיקום החדש המוצע==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:Micumvadi_a_giv_.jpg|200px|thumb|left|ואדי אל ג'יב במקום השם ואדי חרמיה. 74 כשני ק"מ אווירי מג'בל נצביה מצוי מעיין שעד היום נקרא עין ג'יביא, והוא השריד האחרון המשמר את השם גבעה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קובץ:Micumvadi_a_giv_.jpg|200px|thumb|left|ואדי אל ג'יב במקום השם ואדי חרמיה. 74 כשני ק"מ אווירי מג'בל נצביה מצוי מעיין שעד היום נקרא עין ג'יביא, והוא השריד האחרון המשמר את השם גבעה]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגיע </del>למסקנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקום המשוער של </del>גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי </del>ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעקבות חקירת המקורות המועטים שיש על גבעת פנחס מתקופת בית </ins>שני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ומהתקופה הרומית והביזנטית, הגעתי </ins>למסקנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגבעת פינחס הייתה קיימת כיישוב בשם גבעה בתקופות אלו, ובמקום נבנתה כנסיה בתקופה הביזנטית. היישוב היה במרחק של כ- 20 מיל מירושלים ומתואר בין בית אל לשילה, ותחום החיפוש הצטמצם. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצעתי לזהות </ins>את גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכיוון </ins>ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># השם גבעה השתמר באזור: </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># השם גבעה השתמר באזור:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>## בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האתרים המוזכרים לא נחפרו וג'בל נצביה אפילו לא נסקר. השם תמנה לא השתמר בחורבת טרפין ומערת קבורה עם הכתובת "אלעזר" טרם נמצאה. נראה סביר להניח כי במבחן הזיהוי המקראי האתר בג'בל נצביה הוא המתאים ביותר. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור האתר בעוורתא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור האתר בעוורתא==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33984:rev-33985:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33984&oldid=prev
דניאל ונטורה: /* זיהוי מקום קבורתו של פנחס */
2009-08-23T05:51:22Z
<p><span class="autocomment">זיהוי מקום קבורתו של פנחס</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:51, 23 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהוי מקום קבורתו של פנחס==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==זיהוי מקום קבורתו של פנחס==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר יהושע]] כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממנו הם למדים שלבנו של אלעזר - פנחס - היה רכוש שלא היה בידי אביו - אלעזר. שהרי כל מה שהיה לאלעזר היה עובר - לאחר מותו - לידי בנו פנחס. מכאן הסיקו רבותינו כי פנחס ירש את השדה מאשתו</del><ref>ראו גם :([[מסכת בבא בתרא]], פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ספר יהושע]] כתוב: " וְאֶלְעָזָר בֶּן-אַהֲרֹן, מֵת; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ, בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ, אֲשֶׁר נִתַּן-לוֹ, בְּהַר אֶפְרָיִם". ( יהושע כ"ד, ל"ג). [[רש"י]] שואל: "מהיכן היה לו לפנחס (שהיה כהן) חלק בארץ ? " והוא משיב: " שירש מאשתו". ה[[רד"ק]] מגיע למסקנה דומה בעקבות הקטע "אשר ניתן לו".<ref>ראו גם :([[מסכת בבא בתרא]], פרק "יש נוחלין" - דף קי"א, עמ' ב')</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, <ref> הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן </ref> דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ואלו היו </del>: ר' ישמעאל ורבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה. הם העלו את השאלה והשיבו כי פינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אפרים. וכך הם מצמצמים את המקום המשוער של הגבעה ב"הר אפרים" בתוך נחלת שבט </del>אפרים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גלעד שני, אשר עשה עבודה סמינריונית בנושא, <ref> הוגשה לפרופ' יהושע שוורץ, בקורס: אתרים קדושים בא"י בתקופת בית שני המשנה והתלמוד, במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באוניברסיטת בר אילן </ref> דן במקורות שעמדו לרשות פרשני המקרא: ר' ישמעאל ורבי יהודה הנשיא, או לפי דעה אחרת ר' יהושע בן קרחה, שחיו בארץ ישראל בסוף המאה השנייה לספירה. הם העלו את השאלה והשיבו כי פינחס ירש נחלה זו מצד אימו שהייתה משבט אפרים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האם הייתה עיר כוהנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===האם הייתה עיר כוהנים===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===זיהויים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאוחרים יותר</del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===זיהויים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהספרות</ins>===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" <ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" <ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></ref> - סתם גבעה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></ref> - סתם גבעה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנסה לזהות </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל שמות המקומות המוזכרים בכתבי הקודש</del>. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זיהה בטעות </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גבעת פנחס באזור בית גוברין</ins>. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></ins>יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref></ins>. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==זיהויי נוסעים== </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33983:rev-33984:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33983&oldid=prev
דניאל ונטורה: /* תמונות מגבעת פנחס */
2009-08-23T05:45:00Z
<p><span class="autocomment">תמונות מגבעת פנחס</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:45, 23 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תמונה:PinchasB.jpg|מצבה שבורה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תמונה:PinchasB.jpg|מצבה שבורה</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תמונה:PinchasC.png|גרפיטי באדום על המצבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תמונה:PinchasC.png|גרפיטי באדום על המצבה</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></gallery></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תמונות מעלייה לרגל תשס"ט==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:itamarA.jpg|המצבה על קבר איתמר - החלק ההרוס מכוסה בפרוכת</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:elazarB.jpg|המצבה על קבר אלעזר - בחלק ההרוס הוצבה נרות זכרון</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמונה:ElazarC.jpg|המצבה על קבר אלעזר - מבט כללי</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></gallery></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></gallery></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33111:rev-33983:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33111&oldid=prev
דניאל ונטורה: /* תאור האתר */
2009-08-02T02:11:54Z
<p><span class="autocomment">תאור האתר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:11, 2 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור האתר==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור האתר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעוורתא</ins>==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחומה של עוורתא יש ריכוזים של קברים קדומים<ref>[http://kehilot.moreshet.co.il/web/project/katava5.asp?id=11684 לב הארץ]</ref> :</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתחומה של עוורתא יש ריכוזים של קברים קדומים<ref>[http://kehilot.moreshet.co.il/web/project/katava5.asp?id=11684 לב הארץ]</ref> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> ( בשנת 2009 הותרה גישה ליהודית בראש חודש אב רק לשני אתרים: לקבר אלעזר הכהן וקבר איתר הכהן)</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ [[חרוב]] קדום. הקירות, הדרומי והמזרחי, של המתחם מכוסות בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש [[גמחה|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גֻּמְחות</del>]], אשר משערים שבהן היו כתובות [[שומרונים|שומרוניות]]. ליד המצבה מערה קטנה חצובה. לפי המסורת היהודית המקום נקרא גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול [[אלעזר]] בן אהרון (יהושע כ"ד , ל"ג). לפי המסורת הערבית כאן קיברו של [[עזרא]] הסופר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ [[חרוב]] קדום. הקירות, הדרומי והמזרחי, של המתחם מכוסות בכיפות, הנתמכות בקשתות. בקירות יש [[גמחה|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גֻּמְחות</ins>]], אשר משערים שבהן היו כתובות [[שומרונים|שומרוניות]]. ליד המצבה מערה קטנה חצובה. לפי המסורת היהודית המקום נקרא גבעת פנחס ובה נקבר הכהן הגדול [[אלעזר]] בן אהרון (יהושע כ"ד , ל"ג). לפי המסורת הערבית כאן קיברו של [[עזרא]] הסופר.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אל מפצ'ל (בחסדי האל) - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אל מפצ'ל (בחסדי האל) - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33110:rev-33111:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33110&oldid=prev
דניאל ונטורה: /* המיקום החדש המוצע */
2009-08-02T02:09:43Z
<p><span class="autocomment">המיקום החדש המוצע</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:09, 2 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המיקום החדש המוצע===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===המיקום החדש המוצע===</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:Micumvadi_a_giv_.jpg|200px|thumb|left|ואדי אל ג'יב במקום השם ואדי חרמיה. 74 כשני ק"מ אווירי מג'בל נצביה מצוי מעיין שעד היום נקרא עין ג'יביא, והוא השריד האחרון המשמר את השם גבעה]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני הגיע למסקנה כי את המקום המשוער של גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, לפי ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני הגיע למסקנה כי את המקום המשוער של גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, לפי ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום:</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33108:rev-33110:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33108&oldid=prev
דניאל ונטורה: /* זיהויים מאוחרים יותר */
2009-08-02T01:58:24Z
<p><span class="autocomment">זיהויים מאוחרים יותר</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:58, 2 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===זיהויים מאוחרים יותר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===זיהויים מאוחרים יותר===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''"<ref>יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'</ref> - סתם גבעה..</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוסף בן מתתיהו כתב ב"קדמוניות היהודים" "והוא מת [יהושע]... ושנות חייו מאה ועשר... והוא נקבר בעיר תמנת סרח [שבנחלת] שבט אפרים. באותו זמן מת גם אלעזר הכוהן הגדול והוריש את הכהונה לפינחס בנו. '''מצבתו וקברו נמצאים בעיר גבעה'''" <ref> יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה', א', כט'</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></ref> - סתם גבעה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אובסביוס - בספר אונומסטיקון - המאה הרביעית, מנסה לזהות את כל שמות המקומות המוזכרים בכתבי הקודש. וכך הוא כתב על הערך "גבעת" : "גבעת, הר אפרים, עירו של פינחס בן אלעזר, אשר בה קברו את אלעזר. ועד היום יש כפר גבעתא כי"ב מילים מבית גוברין, שם מראים גם על מצבת חבקוק הנביא. והיתה במטה בנימין (יהושע יח' כח')". ההנחה היא שהוא טעה בזיהוי. גבעת פינחס איננה בשבט בנימין והר אפרים לא מגיע לתחום של 12 מיל מבית גוברין. יש לציין שאובסביוס אינו כותב שבמקום זה מראים את קברו של אלעזר אלא ששם מראים גם על מצבת חבקוק. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי נוסעות נוצריות עברו בארץ לקראת סוף המאה הרביעית - אגריה ופאולה, מספרות בכתב יד שפורסם במאה ה-12 כי "בתמנת סרח קברו של יהושע בן נון הקדוש, ושם חרבות הצורים שבהם נימולו בני ישראל בשנית. כנסייה נבנתה שם ורחוקה היא מירושלים עשרים מיל. בהר אחר, במרחק שני מילין, הכנסייה ובה קבורות גופותיהן של אלעזר ופינחס הקדושים". <ref> אורה לימור, מסעות ארץ הקודש, ירושלים, יד בן צבי, תשמ"ח עמ' 121 </ref> . לפי המרחק המשוער - עשרים מיל מירושלים - מתאים לאזור של בין בית אל ובין שילה.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאז, עד המאה ה-20 המסורות על מקום גבעת פנחס עוברות לעוורתא. כמו למשל הכרוניקה השומרונית מימי הביניים המזכירה את בבא רבה כבונה בתי כנסת ביישובים שונים, שאחד מהם נבנה ליד קברי הכוהנים הגדולים: "כנישת קרית עמרתה המקברים בתוכה הכוהנים הגדולים בני אהרון אלעזר ואיתמר ופינחס והשבעים הזקנים וגם אדונינו אבישוע בן פינחס ועוד אנשים רבים מזרע אהרון ע' ה' [עליו השלום] לעולם." <ref></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יצחק מגן, בתי הכנסת השומרוניים ופולחנם, מתוך מחקרי יהודה ושומרון כרך שני, זאב ארליך ויעקב אשל [עורכים], אריאל, מכללת יהודה ושומרון, 1993, עמ' 261-262. המקור מובא בכרוניקת אדלר, מס' 4632. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">E.N. Adler and M. Seligsohn, "Une nouvelle chronique samaritaine", Revue des Etudes Juives, XLV (1902), pp. 90-91. </ref></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===המיקום החדש המוצע===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני הגיע למסקנה כי את המקום המשוער של גבעת פנחס בגבעה שמכונה כיום ג'בל נצביה, לפי ששלושת הקריטריונים שעל פיהם נבחן אתר מקראי מתקיימים במקום:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># המקורות הקדומים מתאימים לסביבה הטרשית, למרחק מירושלים - בדיוק 20 מיל, לגבעות שנמצאות אחת מעל השנייה - גבעות פינחס, ולמציאות של גבעה מנגד בה זיהו את תמנת סרח וקבר יהושע - חורבת טרפין. המיקום כתשעה ק"מ קרקעית משילה - מקום המשכן, וכשמונה ק"מ קרקעית מבית אל [-ביתין] - המקום בו אנו פוגשים את פינחס מכהן: "ושם ארון ברית האלוקים בימים ההם", מתאים לסברה שפינחס קיבל נחלה בסמיכות למקום עבודתו במשכן, ולפני ארון ה'. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># השם גבעה השתמר באזור: </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">## בשם הכפר ג'יב שהיה על הגבעה עד ראשית העת החדשה. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">## בשם הואדי למרגלות הגבעה שהיה מכונה ואדי ג'יב. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">## בשם מעיין המרוחק כשני ק"מ מהמקום המכונה עד היום עין ג'יביא. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># בסקר שנערך על שני ההרים - בורג' אל ברדוויל וחורבת טרפין - נמצאו שרידים מתקופת הברזל הראשונה היא תקופת ההתנחלות ומהתקופה הרומית והביזנטית, התקופה שהמקורות מציינים מציאות של יישוב בשטח וכנסייה. שרידי מבנה ציבורי בכיוון מזרח מערב נמצא בג'בל נצביה, ששימש כנראה ככנסייה, שמתוארת במסעה של אגריה</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור האתר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תאור האתר==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33107:rev-33108:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1_(%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91)&diff=33107&oldid=prev
דניאל ונטורה: /* האם הייתה עיר כוהנים */
2009-08-02T01:36:08Z
<p><span class="autocomment">האם הייתה עיר כוהנים</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:36, 2 באוגוסט 2009</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרלב"ג ומצודת דוד למדו מן הפסוק "אשר ניתן לו" כי היא ניתנה לפינחס או לאלעזר - הכהנים הגדולים. הרד"ק מדקדק מתוך המילה "ניתן" שמופיעה בפסוק שבני ישראל נתנו את הנחלה הזו כמו שנתנו לכלב וליהושע. <ref> בתוך הפרשיות שעוסקות בערים שצריכים עם ישראל לתת ללויים ניתן לראות שהשורש נ.ת.נ. מופיע כמילה מנחה פעמים רבות, ולכן סביר להניח, שהעם נתן לכוהנים הגדולים גבעה בהר אפרים. </ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרלב"ג ומצודת דוד למדו מן הפסוק "אשר ניתן לו" כי היא ניתנה לפינחס או לאלעזר - הכהנים הגדולים. הרד"ק מדקדק מתוך המילה "ניתן" שמופיעה בפסוק שבני ישראל נתנו את הנחלה הזו כמו שנתנו לכלב וליהושע. <ref> בתוך הפרשיות שעוסקות בערים שצריכים עם ישראל לתת ללויים ניתן לראות שהשורש נ.ת.נ. מופיע כמילה מנחה פעמים רבות, ולכן סביר להניח, שהעם נתן לכוהנים הגדולים גבעה בהר אפרים. </ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך כאן התעוררה השאלה, הרי גבעת פנחס לא נימנית על 13 ערי הכהנים שניתנו להם לנחלה בתחום שבט אפרים. גלעד שני בחן את ההשערה כי גבעת פינחס היא עיר נוספת שניתנה לכוהנים הגדולים, באזור שבין שילה - מקום המשכן ובין בית אל. מכאן עולה הסברה כי ניתנה לפינחס גבעה בהר אפרים על מנת שנחלתו תהיה בסמוך למשכן שילה, בו הוא היה ארון ה' בחלק מתקופת כהונתו של פינחס שכן בבית אל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>סברה זו , שגבעת פינחס שוכנת באזור שילה, העלה אף יהודה קיל בפירושו לספר יהושע. </ref></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===זיהויים מאוחרים יותר===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===זיהויים מאוחרים יותר===</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-33106:rev-33107:php=table -->
</table>
דניאל ונטורה