בת יפתח - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־18:33, 6 באפריל 2022

2022-04-06T18:33:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:33, 6 באפריל 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[בת יפתח]] ~~היא~~ בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], השופט התשיעי בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. לפני שיפתח יצא לקרב הוא נדר כי הוא יעלה לה' לעולה את הראשון שיוצא מפתח ביתו, ולאחר שבתו יפתח יוצאת לקראתו הוא נאלץ לקיים את נדרו בבתו. הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי הוא לא התיר את נדרו משום יהירותו, וכן שטעה בהבנת הנדר משום שלא היה בן תורה.		[[בת יפתח]] הייתה בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], השופט התשיעי בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. לפני שיפתח יצא לקרב הוא נדר כי הוא יעלה לה' לעולה את הראשון שיוצא מפתח ביתו, ולאחר שבתו יפתח יוצאת לקראתו הוא נאלץ לקיים את נדרו בבתו. הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי הוא לא התיר את נדרו משום יהירותו, וכן שטעה בהבנת הנדר משום שלא היה בן תורה.
	==נדרו של יפתח==		==נדרו של יפתח==
	יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.		יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.

Wikiboss ב־18:31, 6 באפריל 2022

2022-04-06T18:31:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:31, 6 באפריל 2022
שורה 12:		שורה 12:
	מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". ממילא, יפתח התכוון שמי שייצא מביתו יוקדש לה'- אם זו תהיה בהמה הראויה להקרבה היא תעלה לעולה, ואם יהיה מדובר באחד מעבדיו הרי שהוא יקדיש אותו לעבודת ה'.		מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". ממילא, יפתח התכוון שמי שייצא מביתו יוקדש לה'- אם זו תהיה בהמה הראויה להקרבה היא תעלה לעולה, ואם יהיה מדובר באחד מעבדיו הרי שהוא יקדיש אותו לעבודת ה'.

	בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד.		בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד. ה[[אברבנאל]]{{הערה\|שופטים יא לח}} הסביר גם הוא באופן זה והוסיף כי פרישותה של בת יפתח לא הייתה רק מנישואים אלא גם מכל אדם.

	הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות.		הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות.
שורה 21:		שורה 21:
	מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?		מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?

	במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. ~~דבר זה מתקשר לדברי~~ המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו"{{הערה\|מדרש תנחומא פרשת בחוקותי}}.		במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה.

			הרמב"ן{{הערה\|ויקרא כז, כט}} מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו: {{ציטוטון\|וזה היה טעותו של יפתח בבתו, כי חשב כאשר חרם נגיד ישראל חל וקיים להמית אנשים, או העובר על חרמו חייב מיתה...יחול הנדר ולא ידע כי חרם המלך והסנהדרין חל על המורדים לכלותם... אבל לחול הנדר לעשות עולה מִדָבָר שאין ראוי לה' - חס וחלילה}} פירושו של הרמב"ן ממשיך גם את דברי המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו"{{הערה\|מדרש תנחומא פרשת בחוקותי}}.

	==סוף ימיה==		==סוף ימיה==

Wikiboss: /* התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח */

2022-04-06T18:24:10Z

התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:24, 6 באפריל 2022
שורה 21:		שורה 21:
	מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?		מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?

	במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. דבר זה מתקשר לדברי המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו".		במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. דבר זה מתקשר לדברי המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו"{{הערה\|מדרש תנחומא פרשת בחוקותי}}.

	==סוף ימיה==		==סוף ימיה==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2021-06-17T04:54:38Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:54, 17 ביוני 2021
שורה 43:		שורה 43:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/46407 שיעור על מעשה בת יפתח] מאת הרב שמעון כהן		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/46407 שיעור על מעשה בת יפתח] מאת הרב שמעון כהן


			{{הערות שוליים}}

	{{שופטים}}		{{שופטים}}

	[[קטגוריה: נשים בתנ"ך]]		[[קטגוריה: נשים בתנ"ך]]

Wikiboss ב־20:40, 16 ביוני 2021

2021-06-16T20:40:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 16 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], ~~שופט~~ התשיעי ~~של עם ישראל~~ בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. ~~יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא~~ נדר ~~לקב"ה שהוא~~ יעלה לה' לעולה את הראשון ~~שייצא~~ מפתח ביתו. יפתח ~~מקיים~~ את נדרו ~~בביתו, אם כי~~ הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי הוא לא התיר את נדרו משום יהירותו, וכן שטעה בהבנת הנדר משום שלא היה בן תורה.		[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], השופט התשיעי בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. לפני שיפתח יצא לקרב הוא נדר כי הוא יעלה לה' לעולה את הראשון שיוצא מפתח ביתו, ולאחר שבתו יפתח יוצאת לקראתו הוא נאלץ לקיים את נדרו בבתו. הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי הוא לא התיר את נדרו משום יהירותו, וכן שטעה בהבנת הנדר משום שלא היה בן תורה.
	==נדרו של יפתח==		==נדרו של יפתח==
	יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.		יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.

Wikiboss ב־20:27, 16 ביוני 2021

2021-06-16T20:27:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:27, 16 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא נדר לקב"ה שהוא יעלה לה' לעולה את הראשון שייצא מפתח ביתו. יפתח מקיים את נדרו בביתו, אם כי הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי ~~היה באפשרותו להתיר~~ את נדרו ~~ויש שאף קבעו כי~~ הנדר ~~כלל לא חל על בתו~~.		[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא נדר לקב"ה שהוא יעלה לה' לעולה את הראשון שייצא מפתח ביתו. יפתח מקיים את נדרו בביתו, אם כי הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי הוא לא התיר את נדרו משום יהירותו, וכן שטעה בהבנת הנדר משום שלא היה בן תורה.
	==נדרו של יפתח==		==נדרו של יפתח==
	יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.		יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.
שורה 21:		שורה 21:
	מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?		מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?

	במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו.		במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. דבר זה מתקשר לדברי המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו".

	==סוף ימיה==		==סוף ימיה==

Wikiboss ב־20:25, 16 ביוני 2021

2021-06-16T20:25:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:25, 16 ביוני 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא נדר לקב"ה שהוא יעלה לה' לעולה את הראשון שייצא מפתח ביתו. יפתח מקיים את נדרו בביתו, אם כי הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה.		[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא נדר לקב"ה שהוא יעלה לה' לעולה את הראשון שייצא מפתח ביתו. יפתח מקיים את נדרו בביתו, אם כי הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי היה באפשרותו להתיר את נדרו ויש שאף קבעו כי הנדר כלל לא חל על בתו.
	==נדרו של יפתח==		==נדרו של יפתח==
	יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.		יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון\|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור\|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון.

Wikiboss: /* חיי פרישות */

2021-06-16T20:21:38Z

חיי פרישות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:21, 16 ביוני 2021
שורה 10:		שורה 10:
	גם ה[[רמב"ן]] (ויקרא כז, כט) פירש כשיטת חז"ל והתנגד לדברי המפרשים כי בת יפתח לא הוקרבה אלא רק נאלצה לחיות חיי פרישות בהרים. הרמב"ן מקשה כי אם יפתח לא התכוון להעלות את בתו לעולה, אלא שתהיה מוקדשת לעבודת ה' כמו שמואל, בתו לא היתה צריכה להיות פרושה ולא להינשא לאיש, אלא הייתה יכולה להינשא ולעבוד את ה', כמו שמואל, שהיה קודש לה', ואף על פי כן נשא אשה והוליד ילדים. כמו כן, הוא טען כי אין ביד האדם להדיר את בנו או את בתו שיהיו פרושים, כפי שאין בידו להעלותם לעולה, וממילא אין לפרש כך. הוא גם הקשה על מנהגם של בנות ישראל לבוא לבקר את בת יפתח פעם בשנה שהרי אם בת יפתח עבדה את ה' בטהרה ולא נישאה לאיש, נראה כאילו היא מצטערת על כך שהיא הופרשה לעבודת ה' ולא ייתכן שנהגו בנות ישראל לבכות על פרישתה לעבודת ה'.		גם ה[[רמב"ן]] (ויקרא כז, כט) פירש כשיטת חז"ל והתנגד לדברי המפרשים כי בת יפתח לא הוקרבה אלא רק נאלצה לחיות חיי פרישות בהרים. הרמב"ן מקשה כי אם יפתח לא התכוון להעלות את בתו לעולה, אלא שתהיה מוקדשת לעבודת ה' כמו שמואל, בתו לא היתה צריכה להיות פרושה ולא להינשא לאיש, אלא הייתה יכולה להינשא ולעבוד את ה', כמו שמואל, שהיה קודש לה', ואף על פי כן נשא אשה והוליד ילדים. כמו כן, הוא טען כי אין ביד האדם להדיר את בנו או את בתו שיהיו פרושים, כפי שאין בידו להעלותם לעולה, וממילא אין לפרש כך. הוא גם הקשה על מנהגם של בנות ישראל לבוא לבקר את בת יפתח פעם בשנה שהרי אם בת יפתח עבדה את ה' בטהרה ולא נישאה לאיש, נראה כאילו היא מצטערת על כך שהיא הופרשה לעבודת ה' ולא ייתכן שנהגו בנות ישראל לבכות על פרישתה לעבודת ה'.
	===חיי פרישות===		===חיי פרישות===
	מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד.		מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". ממילא, יפתח התכוון שמי שייצא מביתו יוקדש לה'- אם זו תהיה בהמה הראויה להקרבה היא תעלה לעולה, ואם יהיה מדובר באחד מעבדיו הרי שהוא יקדיש אותו לעבודת ה'.

			בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד.

	הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות.		הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות.

	גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".		גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".

	==התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח==		==התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח==
	מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?		מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?

Wikiboss: /* פירוש נדרו של יפתח */

2021-06-16T20:16:00Z

פירוש נדרו של יפתח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:16, 16 ביוני 2021
שורה 15:		שורה 15:

	גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".		גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".
			==התוקף ההלכתי של נדרו של יפתח==
			מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר?

			במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג\|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה\|ס\|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו.

	==סוף ימיה==		==סוף ימיה==

Wikiboss: /* פירוש נדרו של יפתח */

2021-06-16T20:05:38Z

פירוש נדרו של יפתח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:05, 16 ביוני 2021
שורה 7:		שורה 7:
	===הקרבה לעולה===		===הקרבה לעולה===
	חז"ל {{#makor-new:תענית ד א\|בבלי-תענית\|ד\|א}} פירשו את נדרו של יפתח כפשוטו וקבעו כי יפתח אכן הקריב את ביתו לעולה כפי שהתחייב בנדר. לדברי חז"ל יפתח ביקש מהקב"ה בנדרו בקשה בדרך לא ראויה שעלולה הייתה להשתמע גם לקורבן חיה וגם לקורבן אדם, והקב"ה אכן בחר לענות לו שלא כהוגן וזימן לו את ביתו כעונש {{ציטוטון\|אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן...יפתח הגלעדי דכתיב 'והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי' יכול אפילו דבר טמא?! השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו}}.		חז"ל {{#makor-new:תענית ד א\|בבלי-תענית\|ד\|א}} פירשו את נדרו של יפתח כפשוטו וקבעו כי יפתח אכן הקריב את ביתו לעולה כפי שהתחייב בנדר. לדברי חז"ל יפתח ביקש מהקב"ה בנדרו בקשה בדרך לא ראויה שעלולה הייתה להשתמע גם לקורבן חיה וגם לקורבן אדם, והקב"ה אכן בחר לענות לו שלא כהוגן וזימן לו את ביתו כעונש {{ציטוטון\|אמר רבי יונתן שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבוהו כהוגן לאחד השיבוהו שלא כהוגן...יפתח הגלעדי דכתיב 'והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי' יכול אפילו דבר טמא?! השיבו שלא כהוגן נזדמנה לו בתו}}.

			גם ה[[רמב"ן]] (ויקרא כז, כט) פירש כשיטת חז"ל והתנגד לדברי המפרשים כי בת יפתח לא הוקרבה אלא רק נאלצה לחיות חיי פרישות בהרים. הרמב"ן מקשה כי אם יפתח לא התכוון להעלות את בתו לעולה, אלא שתהיה מוקדשת לעבודת ה' כמו שמואל, בתו לא היתה צריכה להיות פרושה ולא להינשא לאיש, אלא הייתה יכולה להינשא ולעבוד את ה', כמו שמואל, שהיה קודש לה', ואף על פי כן נשא אשה והוליד ילדים. כמו כן, הוא טען כי אין ביד האדם להדיר את בנו או את בתו שיהיו פרושים, כפי שאין בידו להעלותם לעולה, וממילא אין לפרש כך. הוא גם הקשה על מנהגם של בנות ישראל לבוא לבקר את בת יפתח פעם בשנה שהרי אם בת יפתח עבדה את ה' בטהרה ולא נישאה לאיש, נראה כאילו היא מצטערת על כך שהיא הופרשה לעבודת ה' ולא ייתכן שנהגו בנות ישראל לבכות על פרישתה לעבודת ה'.
	===חיי פרישות===		===חיי פרישות===
	מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]] ה[[אבן עזרא]] ~~{{#makor-new:ויקרא כז כט\|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא\|כז\|ד}}~~ ועוד.		מנגד, חלק גדול מן פרשני המקרא פירשו בדרך אחרת את הפסוקים וקבעו כי יפתח לא הקריב את ביתו לעולה אלא רק הפריש אותה לה' לחיי פרישות בהרים. ה[[רד"ק]] מביא את פירושו של אביו כי יש לפרש את נדרו של יפתח כנדר כפול. לפירושו, כאשר יפתח נודר כי "וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה"- הוא למעשה מתכוון לשתי אפשרויות שונות: במידה ומדובר בחיה הרי שהוא יעלה לעולה, ובמידה ומדובר באדם הרי שרק "יהיה לה'". בפירוש זה הו' של "והעליתיהו" מפורשת כ"או" כלומר, או שיהיה לה' אם מדובר באדם או שיעלה לעולה, בדומה לפסוק "מכה אביו ואימו מות יומת" כאשר אין הכוונה בפסוק שרק מי שמכה גם את אביו וגם את אימו יומת, אלא הו' מתפרשת בתור או אביו או אימו. בדרכו של הרד"ק הלכו פרשנים רבים כגון ה[[מלבי"ם]], ה[[מצודות ציון]], ה[[אבן עזרא]] ועוד.

	הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות.		הוכחה לפירוש זה ניתן למצוא מקיום הנדר על ידי יפתח, כאשר בפסוקים לא נאמר כי יפתח העלה אותה לעולה אלא רק "וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ" ממנו משמע שעיקר הנדר הוא בהישארותה ברווקותה. גם בכיה של בת יפתח היה בעיקר על עניין זה כאשר היא מבקשת מאביה "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל בְּתוּלַי" ולא נשמע שמדובר על עונש מוות.

	גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".		גם מדברי הנדר עצמו ניתן להוכיח כדברי הרד"ק. דבריו של יפתח על הקרבת מי "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי '''לִקְרָאתִי'''" נשמעת כמתייחסת לאדם. רק בני אדם יוצאים לקראת אדם אחר (כגון "וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ" על [[אהרון]]), כאשר חיה חסרת דעת לא יוצאת לקראת אדם מסוים. בנוסף, הנדר בנוי באופן כפול כך שכל חלק של המשפט מופיע פעמיים: "וְהָיָה הַיּוֹצֵא" וכן "אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי" וממילא ניתן לשער כי גם סוף הנדר "וְהָיָה לַה'" מקביל לאפשרות השניה שהיא "וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה".

	==סוף ימיה==		==סוף ימיה==
	לאחר החודשיים בה התענה בת יפתח יחד עם רעותיה, היא חזרה אל אביה והוא עשה לה את נדרו {{ציטוטון\|וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה}}.		לאחר החודשיים בה התענה בת יפתח יחד עם רעותיה, היא חזרה אל אביה והוא עשה לה את נדרו {{ציטוטון\|וַתָּשָׁב אֶל אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה}}.