https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F 2026-04-08T00:34:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=84007&oldid=prev 2013-06-02T15:15:31Z

<p><span class="autocomment">דעתו של רבה: </span> מיהושע לייב, גרסא קודמת</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:15, 2 ביוני 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שרבא היה מסופק בנושא, הרי ש[[רבה בר נחמני|רבה]] מכריע את השאלה, הלכה למעשה בשאלה המעשית הבאה: אדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל. רבה פוסק, שהוא פטור. הנימוק לדבריו כמובא בתלמוד הוא {{ציטוטון|מנא תבירא תבר}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שרבא היה מסופק בנושא, הרי ש[[רבה בר נחמני|רבה]] מכריע את השאלה, הלכה למעשה בשאלה המעשית הבאה: אדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל. רבה פוסק, שהוא פטור. הנימוק לדבריו כמובא בתלמוד הוא {{ציטוטון|מנא תבירא תבר}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי פרשנותו של רש"י שהיא הגישה המקובלת בסוגיא{{הערה|כך ידוע, וכך מוכח גם ברמב"ן שנוקט כך בפשטות, ורק אחר כך מציע את ההצעה השנייה המובאת לקמן.}}הכוונה היא, שרבה סובר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתרא </del>מעיקרא אזלינן. בדברי רש"י ניתן ללמוד שני פירושים, כמובא ב[[אחרונים]]: הגישה האחת: מכיוון שמעשה הנזק הוא המחייב, אנו מחשיבים מעשה כזה, של זריקת כלי זכוכית ממקום גבוה, כמעשה נזק של הזורק את הכלי. אך אם ההלכה הייתה נפסקת ש"בתר בסוף אזלינן" (ובסוגיא זו "בתר {{מונחון|תבר מנא|שבירת הכלי}} אזלינן"), כמובן שלא ניתן לחייב את זורק הכלי על שבירתו, שכן למעשה לא נשבר על ידו אלא על ידי מי ששבר אותו במקל{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר"י כץ, מההשואה שם לאדם שאונס [[בתולה (הלכה)|בתולה]], שפטור לשלם תשלומים על הצער שהוא אחד מתשלומי הנזק, מכיוון ש"בתר מעיקרא אזלינן" עיי"ש.}}. הגישה השנייה, הקרובה יותר ללשון התלמוד: לפי הגישה ש"בתר מעיקרא אזלינן", הכלי נחשב כבר כשבור מיד עם זריקתו וכל מעשה נזק נחשב כנעשה מיד עם עשייתו, ולכן זורק הכלי חייב והשני פטור{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר"י כץ, מההשואה שם לגט שנזרק לתוך חצר, עיי"ש, שהוא שאלה הלכתית ולא משפטית, ומכאן שהשאלה בבבא קמא היא האם הדבר נחשב כבר כשרוף/שבור מיד עם מעשה הנזק. וכגישה זו נקטו ב[[אנציקלופדיה התלמודית]]}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי פרשנותו של רש"י שהיא הגישה המקובלת בסוגיא{{הערה|כך ידוע, וכך מוכח גם ברמב"ן שנוקט כך בפשטות, ורק אחר כך מציע את ההצעה השנייה המובאת לקמן.}}הכוונה היא, שרבה סובר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתר </ins>מעיקרא אזלינן. בדברי רש"י ניתן ללמוד שני פירושים, כמובא ב[[אחרונים]]: הגישה האחת: מכיוון שמעשה הנזק הוא המחייב, אנו מחשיבים מעשה כזה, של זריקת כלי זכוכית ממקום גבוה, כמעשה נזק של הזורק את הכלי. אך אם ההלכה הייתה נפסקת ש"בתר בסוף אזלינן" (ובסוגיא זו "בתר {{מונחון|תבר מנא|שבירת הכלי}} אזלינן"), כמובן שלא ניתן לחייב את זורק הכלי על שבירתו, שכן למעשה לא נשבר על ידו אלא על ידי מי ששבר אותו במקל{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר"י כץ, מההשואה שם לאדם שאונס [[בתולה (הלכה)|בתולה]], שפטור לשלם תשלומים על הצער שהוא אחד מתשלומי הנזק, מכיוון ש"בתר מעיקרא אזלינן" עיי"ש.}}. הגישה השנייה, הקרובה יותר ללשון התלמוד: לפי הגישה ש"בתר מעיקרא אזלינן", הכלי נחשב כבר כשבור מיד עם זריקתו וכל מעשה נזק נחשב כנעשה מיד עם עשייתו, ולכן זורק הכלי חייב והשני פטור{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר"י כץ, מההשואה שם לגט שנזרק לתוך חצר, עיי"ש, שהוא שאלה הלכתית ולא משפטית, ומכאן שהשאלה בבבא קמא היא האם הדבר נחשב כבר כשרוף/שבור מיד עם מעשה הנזק. וכגישה זו נקטו ב[[אנציקלופדיה התלמודית]]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי רש&quot;י, מחלוקת זו היא גם מחלוקתם של [[רבי נתן]] ושאר החכמים במקום אחר בתלמוד{{מקור|בבא קמא נג א}}, בנוגע ל[[פרה|שור]] [[קרן (אב נזיקין)|שדחף]] שור אחר ל[[בור (אב נזיקין)|בור]], למי מתייחס הנזק. לפי הדיעה ש&quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot;, הנזק מתייחס כולו לשור, ובעל הבור פטור, מכיוון שמעשה הנזק הוא דחיפת השור לבור, והוא נעשה רק על ידי הדוחף. ולפי הגישה האחרת - השור נחשב כהרוג מיד עם הדחיפה, וממילא כאשר הגיע לבור וקיבל את החבטה, פטור בעל הבור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי רש&quot;י, מחלוקת זו היא גם מחלוקתם של [[רבי נתן]] ושאר החכמים במקום אחר בתלמוד{{מקור|בבא קמא נג א}}, בנוגע ל[[פרה|שור]] [[קרן (אב נזיקין)|שדחף]] שור אחר ל[[בור (אב נזיקין)|בור]], למי מתייחס הנזק. לפי הדיעה ש&quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot;, הנזק מתייחס כולו לשור, ובעל הבור פטור, מכיוון שמעשה הנזק הוא דחיפת השור לבור, והוא נעשה רק על ידי הדוחף. ולפי הגישה האחרת - השור נחשב כהרוג מיד עם הדחיפה, וממילא כאשר הגיע לבור וקיבל את החבטה, פטור בעל הבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי התוספות, סובר רבה כלי שיש בו כח שישברנו הרי הוא כשבור כבר מפני שאנו רואים שאין לכלי זה קיום. אמנם נראה פשוט שא"א לומר כן אלא אם הכלי עצמו יש בו כח השבירה, אבל אם זרק חץ לגבי כלי אין לומר שהוא כשבור.  אמנם החולקים על תוס' (ע' בחידושי תלמיד הרא"ש והרשב"א) שסוברים שאפי' אם זרק חץ אצל הכלי דאמרינן מנא תבירא תבר, סוברים ככל הנראה שהוא דין דרואין מה שיהיה לעתיד כאילו הוא כבר בעולם.{{הערה|וראיה לזה, בגמ' בהכונס שמחייב המטמין נכסי חבירו מפני האש וגורם הזק שפוטר המדליק, והק' החזו"א להסוברים דאמרי' מנא תבירא תבר אפי' בזרק חץ הא בשעת הדלקה לא היה טמון, ולתחייב המדליק באותו שעה כיון דהרי הוא כשרוף כבר. ותי' די"ל שאם לבסוף נשרף ע"י טמון א"כ נתגלה דמעיקרא היה עומד לשרוף בטמון. מבואר עכ"פ שהוא דין דרואין מה שיהיה לאחר זמן. וע"כ צ"ל דאפ"ה הוי גופו ולא צרורות כיון דכל מה שיהיה נכלל בהאי מעשה הזק, הוי כגופו שהזיק.}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79971:rev-84007:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=79971&oldid=prev 2012-11-07T00:39:57Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/69.119.124.235" title="מיוחד:תרומות/69.119.124.235">69.119.124.235</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:69.119.124.235" title="שיחת משתמש:69.119.124.235">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%95" class="mw-redirect" title="משתמש:טישיו">טישיו</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:39, 7 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בק דף יז: חבורא בענין בתר מעיקרא. בגמ' בק דף יז: בעי רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו, ויש לעיין בשאלת הגמ', דלכאורא, אפי' אתל דעזלינן בתר מעיקרא לומר שהכלי הרי הוא שבורה משעה ראשונה, עדיין אין לנו אלא השבירה שלבסוף שנשבר על ידו. למשל, בדין כל העומד לזרוק כזרוק דמי, חשיב כאילו כבר נזרקה הזריקה של לאחר זמן אעפי שעדיין לא זרק. אבל כאן לא מהני למימר הכי, דאפי' אם הוא שבור משעה ראשונה, הוא שבור משעה ראשונה מכחו ולא מגופו? ויל שאין זה דין שאנו רואין מה שיהיה לאחר זמן כאילו כבר אירה, אלא דאמרינן שכלי שיש בו כח שישברנו הרי הוא כשבור כבר מפני שאנו רואים שאין לכלי זה קיום. אמנם נראה פשוט שאא לומר כן אלא אם הכלי עמצו יש בו כח השבירה, אבל אם זרק חץ לגבי כלי אין לומר שהוא כשבור. ונראה שזהו כוונת התוס' שכתבו כן. אמנם החולקים על תוס' (ע' בחידושי תלמיד הראש והרשבא) שסוברים שאפי' אם זרק חץ אצל הכלי דאמרינן מנא תבירא תבר, נראה דסבירא להו שהוא דין דרואין מה שיהיה לעתיד כאילו הוא כבר בעולם. וראיה לזה, בגמ' בהכונס שמחייב המטמין נכסי חבירו מפני האש וגורם הזק שפוטר המדליק, והק' החזוא להסוברים דאמרי' מנא תבירא תבר אפי' בזרק חץ הא בשעת הדלקה לא היה טמון, ולתחייב המדליק באותו שעה כיון דהרי הוא כשרוף כבר. ותי' דיל שאם לבסוף נשרף עי טמון אכ נתגלה דמעיקרא היה עומד לשרוף בטמון. מבואר עכפ שהוא דין דרואין מה שיהיה לאחר זמן. ועכ צל דאפיה הוי גופו ולא צרורות כיון דכל מה שיהיה נכלל בהאי מעשה הזק, הוי כגופו שהזיק, וצע.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמ' תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא ליה לרבא מבעיא ליה. וברשי פטור המשבר וחייב הזורק כו'. וברמבן (מלחמות דף כו) חולק על רשי וכתב דהראשון פטור אפי' אם עזלינן בתר מעיקרא, דבגמ' אמרינן דאם זרק תינוק מראש הגג וקיבלו אחר בסייף תלוי בפלוגתת רי ורבנן בהכהו עשרה בני אדם זה אחר זה, דלרי חייב האחרון משום "שקירב את מיתתו", הנ כאן האחרון חייב. והק' הרמבן דלרשי למה יתחייב כאן האחרון לרי בן בתירה, והלא כבר מת, והראשון יתחייב ולא השני? ונראה לתרץ שיטת רשי, דסל דמה דאמרינן דעזלינן בתר תחילה שהכלי הוא שבור, אינו שבור אלא לאחר זמן, שהוא שבור היום לאחר זמן. פירוש, שכח השבירה שבכלי גורם שתאמר שהכלי הוא כלי ההולך מהעולם, והוא כלי שהולך לאיבוד. ואין זה רק ידיעה שישבר, אלא חל בהכלי שהוא שבור עכשיו בנוגע לאחר זמן. (וע' בחידושי ר' שמעון שכתב סברא זה) ואכ יל שזהו רק בממון שאין חשיבות לזמן, שאין זה דבר חשוב מה שיש לו עוד זמן מועט עד שישבור וזמן זה בטל, והרי הוא כשבור כבר. אמנם ברציחה כל רגע של חיים הוא דבר חשוב ולא בטל. והשני שקיבלו בסייף חייב שהוא רצח אדם חיי. [והשני פטור שאין רציחה אחר רציחה.] אמנם זהו לשיטת רי בן בתירה אבל לרבנן אין חיוב על קריבת מיתה, ומשוה סל שהמקבל פטור.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובראבד כתב ששיטת עזלינן בתר מעיקרא סל ששניהם פטורים, וכתב הטעם "שמה לא ישבר והוי כאמדוהו למות וחיי. וצב בכוונתו. ואין לומר דכוונתו הוא דהוי ספיקא דממונה שיש ספק אם היה נשבר, דאכ היה מפרש משום המוציא מחבירו עליו הראיה. ועוד שאם כן אין דמיון לאמדוהו ומת. ועוד דמסברא מופגע לומר בתר תחילה אם יש ספק אם היה נשבר. אלא נראה, דסל כמשכ שהכלי הוא שבור היום לאחר זמן, אלא דסל שזמן זה עד שבירתו אינו בטל אפי' בממון. ומשוה השני ששברו הוא הוא השובר, ולא הראשון דלבסוף באמת לא נשבר על ידו, אבל הראשון הוא הפסידו דמשעה ראשונה היה הכלי כלי שבור בנוגע לאחר זמן, וזה לא נתבטל. וזהו הדמיון לאמדוהו וחיי. דאעפי שהיה עליו דין מת כיון שעמד וחיי נתבטל. הנ כיון שלבסוף לא נשבר על ידו אינו חשיב כמשבר. אמנם מה שהיה משעה ראשונה שבור היום לאחר זמן זה לא פקע שבאמת היה שבור ללאחר זמן, ודוק היטב. נמצה שהראשון הפסידו בלי מעשה הזק. והשני הוא עשה מעשה ההזק אמנם בלי הפסד היה. ואכ שניהם פטורים שידוע מהגרח והגריז שלהתחייב על הזק צריך מעשה וגם הפסד.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמבם כתב וזל יד [יב] הזורק כלי מראש הגג לארץ, ולא היה תחתיו כלים, וקדם אחר ושיברו במקל כשהוא באוויר, קודם שיגיע לארץ--הרי זה האחר פטור: שלא שיבר אלא כלי שסופו להישבר מיד בוודאי; ונמצא כשובר כלי שבור, ואין זה כגורם. וכן כל כיוצא בזה, פטור. ובחידושי הגרח על השס נתקשה בכוונת ולא הוי כגורם". ותי' דסל להרמבם כהנתיבות שאפשר להציל החפץ [דאלה הוי אבודה ממנו ומכל אדם. והוא דמחיוב השובר משום מה שגרם שאינו שייך עוד להצילו, ולתחייב משום גרמי, קמל שאינו מחיוב מדינא דגרמי אם רק מנע רווח מחבירו. ויש להקשות למה רצה לחדש הרמבם דין זה שהמונע רווח פטור כאן, ולמה קבע הרמבם דין בתר מעיקרה זה בתוך פרק של דינא דגרמי. ועוד יש להקשות הא הזורק חייב, ואכ אין גורם הפסד דהא הזורק משלם. ותמוה לומר שירוויח בעל הכלי. וע' בהרב המגיד שכתב שמהמשך הרמבם משמה שהראשון חייב. ומקורו מהרמבם לעיל. ונראה שכיון להרמבם לעיל הלכה ט' שכתב וזל, הזורק כלי של חברו מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי, וקדם בעל הכלי והסיר הכרים--הזורק חייב: שזריקתו, היא הגורם הראשון לשבירת הכלי, עכל. והתם מבואר שהראשון מחיוב מדינא דגרמי, וצע איך שייך לחייב הראשון מדינא דגרמי כאן. והנארה, דסל כשיטת הראבד דבעצם הראשון פטור שאינו עושה מעשה הזק. עוד נקדים, דלעולם היה פשיטה ליה להרמבם שאין לחייב המונע רווח מדינא דגרמי. ואפי' הכי כאן יש לדון שחייב המשבר. שבאמת אולי לא ישבר הכלי, נמצה שיש לכלי הזה שויות, דיש צד שלא ישבר, וימכור בשוק על הצד שירוויח. אמנם אין זה שיוית בעצם גוש הכלי, שהרי גוש הכלי הרי הוא שבור כבר, אלא הוא שויות שרכיב עליה, וכמו כל שטר שאין השויות בגוף השטר. וחידושו של הרמבם מסובב אם שייך דין מנה תבירא תבר על דבר שאין גופו ממון. לההוא הראשון פטור והשני חייב, דסל שאין דין מנא תבירא תבר על זה שאין גופו ממון. והשני חייב מדינא דגרמי ככל שורף שטרותיו של חבירו. קמל שפטור משום שאפי' שויות זה הרי הוא כשבור כבר, והרי הוא כאילו כבר אין לו דמים הואיל וסופו לשבר. וממילה הראשון מחיוב והשני פטור. זה מה שנראה לעניות דעתי בסוגיין. יהושע לייב.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79965:rev-79971:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=79965&oldid=prev 2012-11-06T03:40:29Z

<p><span class="autocomment">דעתו של רבה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:40, 6 בנובמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בק דף יז: חבורא בענין בתר מעיקרא. בגמ' בק דף יז: בעי רבא דרסה על כלי ולא שברתו ונתגלגל למקום אחר ונשבר מהו בתר מעיקרא אזלינא וגופיה הוא או דלמא בתר תבר מנא אזלינא וצרורות נינהו, ויש לעיין בשאלת הגמ', דלכאורא, אפי' אתל דעזלינן בתר מעיקרא לומר שהכלי הרי הוא שבורה משעה ראשונה, עדיין אין לנו אלא השבירה שלבסוף שנשבר על ידו. למשל, בדין כל העומד לזרוק כזרוק דמי, חשיב כאילו כבר נזרקה הזריקה של לאחר זמן אעפי שעדיין לא זרק. אבל כאן לא מהני למימר הכי, דאפי' אם הוא שבור משעה ראשונה, הוא שבור משעה ראשונה מכחו ולא מגופו? ויל שאין זה דין שאנו רואין מה שיהיה לאחר זמן כאילו כבר אירה, אלא דאמרינן שכלי שיש בו כח שישברנו הרי הוא כשבור כבר מפני שאנו רואים שאין לכלי זה קיום. אמנם נראה פשוט שאא לומר כן אלא אם הכלי עמצו יש בו כח השבירה, אבל אם זרק חץ לגבי כלי אין לומר שהוא כשבור. ונראה שזהו כוונת התוס' שכתבו כן. אמנם החולקים על תוס' (ע' בחידושי תלמיד הראש והרשבא) שסוברים שאפי' אם זרק חץ אצל הכלי דאמרינן מנא תבירא תבר, נראה דסבירא להו שהוא דין דרואין מה שיהיה לעתיד כאילו הוא כבר בעולם. וראיה לזה, בגמ' בהכונס שמחייב המטמין נכסי חבירו מפני האש וגורם הזק שפוטר המדליק, והק' החזוא להסוברים דאמרי' מנא תבירא תבר אפי' בזרק חץ הא בשעת הדלקה לא היה טמון, ולתחייב המדליק באותו שעה כיון דהרי הוא כשרוף כבר. ותי' דיל שאם לבסוף נשרף עי טמון אכ נתגלה דמעיקרא היה עומד לשרוף בטמון. מבואר עכפ שהוא דין דרואין מה שיהיה לאחר זמן. ועכ צל דאפיה הוי גופו ולא צרורות כיון דכל מה שיהיה נכלל בהאי מעשה הזק, הוי כגופו שהזיק, וצע.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובגמ' תפשוט ליה מדרבה דאמר רבה זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור דאמרינן ליה מנא תבירא תבר לרבה פשיטא ליה לרבא מבעיא ליה. וברשי פטור המשבר וחייב הזורק כו'. וברמבן (מלחמות דף כו) חולק על רשי וכתב דהראשון פטור אפי' אם עזלינן בתר מעיקרא, דבגמ' אמרינן דאם זרק תינוק מראש הגג וקיבלו אחר בסייף תלוי בפלוגתת רי ורבנן בהכהו עשרה בני אדם זה אחר זה, דלרי חייב האחרון משום "שקירב את מיתתו", הנ כאן האחרון חייב. והק' הרמבן דלרשי למה יתחייב כאן האחרון לרי בן בתירה, והלא כבר מת, והראשון יתחייב ולא השני? ונראה לתרץ שיטת רשי, דסל דמה דאמרינן דעזלינן בתר תחילה שהכלי הוא שבור, אינו שבור אלא לאחר זמן, שהוא שבור היום לאחר זמן. פירוש, שכח השבירה שבכלי גורם שתאמר שהכלי הוא כלי ההולך מהעולם, והוא כלי שהולך לאיבוד. ואין זה רק ידיעה שישבר, אלא חל בהכלי שהוא שבור עכשיו בנוגע לאחר זמן. (וע' בחידושי ר' שמעון שכתב סברא זה) ואכ יל שזהו רק בממון שאין חשיבות לזמן, שאין זה דבר חשוב מה שיש לו עוד זמן מועט עד שישבור וזמן זה בטל, והרי הוא כשבור כבר. אמנם ברציחה כל רגע של חיים הוא דבר חשוב ולא בטל. והשני שקיבלו בסייף חייב שהוא רצח אדם חיי. [והשני פטור שאין רציחה אחר רציחה.] אמנם זהו לשיטת רי בן בתירה אבל לרבנן אין חיוב על קריבת מיתה, ומשוה סל שהמקבל פטור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובראבד כתב ששיטת עזלינן בתר מעיקרא סל ששניהם פטורים, וכתב הטעם "שמה לא ישבר והוי כאמדוהו למות וחיי. וצב בכוונתו. ואין לומר דכוונתו הוא דהוי ספיקא דממונה שיש ספק אם היה נשבר, דאכ היה מפרש משום המוציא מחבירו עליו הראיה. ועוד שאם כן אין דמיון לאמדוהו ומת. ועוד דמסברא מופגע לומר בתר תחילה אם יש ספק אם היה נשבר. אלא נראה, דסל כמשכ שהכלי הוא שבור היום לאחר זמן, אלא דסל שזמן זה עד שבירתו אינו בטל אפי' בממון. ומשוה השני ששברו הוא הוא השובר, ולא הראשון דלבסוף באמת לא נשבר על ידו, אבל הראשון הוא הפסידו דמשעה ראשונה היה הכלי כלי שבור בנוגע לאחר זמן, וזה לא נתבטל. וזהו הדמיון לאמדוהו וחיי. דאעפי שהיה עליו דין מת כיון שעמד וחיי נתבטל. הנ כיון שלבסוף לא נשבר על ידו אינו חשיב כמשבר. אמנם מה שהיה משעה ראשונה שבור היום לאחר זמן זה לא פקע שבאמת היה שבור ללאחר זמן, ודוק היטב. נמצה שהראשון הפסידו בלי מעשה הזק. והשני הוא עשה מעשה ההזק אמנם בלי הפסד היה. ואכ שניהם פטורים שידוע מהגרח והגריז שלהתחייב על הזק צריך מעשה וגם הפסד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברמבם כתב וזל יד [יב] הזורק כלי מראש הגג לארץ, ולא היה תחתיו כלים, וקדם אחר ושיברו במקל כשהוא באוויר, קודם שיגיע לארץ--הרי זה האחר פטור: שלא שיבר אלא כלי שסופו להישבר מיד בוודאי; ונמצא כשובר כלי שבור, ואין זה כגורם. וכן כל כיוצא בזה, פטור. ובחידושי הגרח על השס נתקשה בכוונת ולא הוי כגורם". ותי' דסל להרמבם כהנתיבות שאפשר להציל החפץ [דאלה הוי אבודה ממנו ומכל אדם. והוא דמחיוב השובר משום מה שגרם שאינו שייך עוד להצילו, ולתחייב משום גרמי, קמל שאינו מחיוב מדינא דגרמי אם רק מנע רווח מחבירו. ויש להקשות למה רצה לחדש הרמבם דין זה שהמונע רווח פטור כאן, ולמה קבע הרמבם דין בתר מעיקרה זה בתוך פרק של דינא דגרמי. ועוד יש להקשות הא הזורק חייב, ואכ אין גורם הפסד דהא הזורק משלם. ותמוה לומר שירוויח בעל הכלי. וע' בהרב המגיד שכתב שמהמשך הרמבם משמה שהראשון חייב. ומקורו מהרמבם לעיל. ונראה שכיון להרמבם לעיל הלכה ט' שכתב וזל, הזורק כלי של חברו מראש הגג על גבי כרים וכסתות של בעל הכלי, וקדם בעל הכלי והסיר הכרים--הזורק חייב: שזריקתו, היא הגורם הראשון לשבירת הכלי, עכל. והתם מבואר שהראשון מחיוב מדינא דגרמי, וצע איך שייך לחייב הראשון מדינא דגרמי כאן. והנארה, דסל כשיטת הראבד דבעצם הראשון פטור שאינו עושה מעשה הזק. עוד נקדים, דלעולם היה פשיטה ליה להרמבם שאין לחייב המונע רווח מדינא דגרמי. ואפי' הכי כאן יש לדון שחייב המשבר. שבאמת אולי לא ישבר הכלי, נמצה שיש לכלי הזה שויות, דיש צד שלא ישבר, וימכור בשוק על הצד שירוויח. אמנם אין זה שיוית בעצם גוש הכלי, שהרי גוש הכלי הרי הוא שבור כבר, אלא הוא שויות שרכיב עליה, וכמו כל שטר שאין השויות בגוף השטר. וחידושו של הרמבם מסובב אם שייך דין מנה תבירא תבר על דבר שאין גופו ממון. לההוא הראשון פטור והשני חייב, דסל שאין דין מנא תבירא תבר על זה שאין גופו ממון. והשני חייב מדינא דגרמי ככל שורף שטרותיו של חבירו. קמל שפטור משום שאפי' שויות זה הרי הוא כשבור כבר, והרי הוא כאילו כבר אין לו דמים הואיל וסופו לשבר. וממילה הראשון מחיוב והשני פטור. זה מה שנראה לעניות דעתי בסוגיין. יהושע לייב.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62264:rev-79965:php=table --> </table>

69.119.124.235 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=62264&oldid=prev 2012-08-08T14:56:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:56, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השאלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השאלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השאלה נידונה בפירוש ב[[מסכת בבא קמא]]{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|{{בבלי</del>|בבא קמא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>יז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del>}} בנוגע לחיוב [[צרורות]], אולם לפי דברי ה[[ראשונים]] היא נידונה כבר בדורות ה[[תנאים]], במקומות רבים{{הערה|ראו [[שיטה מקובצת]] במקום.}}.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השאלה נידונה בפירוש ב[[מסכת בבא קמא]]{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|בבא קמא יז ב}} בנוגע לחיוב [[צרורות]], אולם לפי דברי ה[[ראשונים]] היא נידונה כבר בדורות ה[[תנאים]], במקומות רבים{{הערה|ראו [[שיטה מקובצת]] במקום.}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנידון בתלמוד הוא בעקבות דין התורה [[הלכה למשה מסיני|שמקובל מסיני]] ואומר שלמרות שלפי ה[[סברא]], נזק שנגרם על ידי כוחו של אדם שווה לנזק שנגרם על ידי גופו ממש במגע פיזי, חודש על פי הלכה למשה מסיני שעל נזק כזה משלמים רק חצי משווי הנזק. הדוגמה הידועה והנפוצה (שעל שמה ידועה ההלכה - &quot;[[צרורות]]&quot;) היא: בעל חיים שהלך ברחוב, והתיז צרורות אבנים ברגלו שהזיקו חפצים כל שהם, חייב בעליו לשלם רק מחצית מהנזק.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הנידון בתלמוד הוא בעקבות דין התורה [[הלכה למשה מסיני|שמקובל מסיני]] ואומר שלמרות שלפי ה[[סברא]], נזק שנגרם על ידי כוחו של אדם שווה לנזק שנגרם על ידי גופו ממש במגע פיזי, חודש על פי הלכה למשה מסיני שעל נזק כזה משלמים רק חצי משווי הנזק. הדוגמה הידועה והנפוצה (שעל שמה ידועה ההלכה - &quot;[[צרורות]]&quot;) היא: בעל חיים שהלך ברחוב, והתיז צרורות אבנים ברגלו שהזיקו חפצים כל שהם, חייב בעליו לשלם רק מחצית מהנזק.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62263:rev-62264:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=62263&oldid=prev 2012-08-08T14:22:04Z

<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[ברכת שמואל]] המבואר, [http://birkatshmuel.wordpress.com/category/%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%9E%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%90/ סימן יא בעניין בתר מעיקרא אזלינן, ובעניין אי בלאו הכי מתבר] באתר &quot;ברכת שמואל המבואר&quot;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[ברכת שמואל]] המבואר, [http://birkatshmuel.wordpress.com/category/%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%9E%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%90/ סימן יא בעניין בתר מעיקרא אזלינן, ובעניין אי בלאו הכי מתבר] באתר &quot;ברכת שמואל המבואר&quot;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62262:rev-62263:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=62262&oldid=prev 2012-08-08T14:21:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:21, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השאלה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==השאלה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:Sliding Stop Flachsberg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שאלת ה"בתר מעיקרא אזלינן" נידונה בסוגיית [[צרורות]] (אבן ועפר המועפים מרגלי בעל החיים ונחשבים ל"כוחו המזיק")]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השאלה נידונה בפירוש ב[[מסכת בבא קמא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יז|ב}}.}} בנוגע לחיוב [[צרורות]], אולם לפי דברי ה[[ראשונים]] היא נידונה כבר בדורות ה[[תנאים]], במקומות רבים{{הערה|ראו [[שיטה מקובצת]] במקום.}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השאלה נידונה בפירוש ב[[מסכת בבא קמא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יז|ב}}.}} בנוגע לחיוב [[צרורות]], אולם לפי דברי ה[[ראשונים]] היא נידונה כבר בדורות ה[[תנאים]], במקומות רבים{{הערה|ראו [[שיטה מקובצת]] במקום.}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי פרשנותו של רש&quot;י שהיא הגישה המקובלת בסוגיא{{הערה|כך ידוע, וכך מוכח גם ברמב&quot;ן שנוקט כך בפשטות, ורק אחר כך מציע את ההצעה השנייה המובאת לקמן.}}הכוונה היא, שרבה סובר בתרא מעיקרא אזלינן. בדברי רש&quot;י ניתן ללמוד שני פירושים, כמובא ב[[אחרונים]]: הגישה האחת: מכיוון שמעשה הנזק הוא המחייב, אנו מחשיבים מעשה כזה, של זריקת כלי זכוכית ממקום גבוה, כמעשה נזק של הזורק את הכלי. אך אם ההלכה הייתה נפסקת ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot; (ובסוגיא זו &quot;בתר {{מונחון|תבר מנא|שבירת הכלי}} אזלינן&quot;), כמובן שלא ניתן לחייב את זורק הכלי על שבירתו, שכן למעשה לא נשבר על ידו אלא על ידי מי ששבר אותו במקל{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר&quot;י כץ, מההשואה שם לאדם שאונס [[בתולה (הלכה)|בתולה]], שפטור לשלם תשלומים על הצער שהוא אחד מתשלומי הנזק, מכיוון ש&quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot; עיי&quot;ש.}}. הגישה השנייה, הקרובה יותר ללשון התלמוד: לפי הגישה ש&quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot;, הכלי נחשב כבר כשבור מיד עם זריקתו וכל מעשה נזק נחשב כנעשה מיד עם עשייתו, ולכן זורק הכלי חייב והשני פטור{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר&quot;י כץ, מההשואה שם לגט שנזרק לתוך חצר, עיי&quot;ש, שהוא שאלה הלכתית ולא משפטית, ומכאן שהשאלה בבבא קמא היא האם הדבר נחשב כבר כשרוף/שבור מיד עם מעשה הנזק. וכגישה זו נקטו ב[[אנציקלופדיה התלמודית]]}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי פרשנותו של רש&quot;י שהיא הגישה המקובלת בסוגיא{{הערה|כך ידוע, וכך מוכח גם ברמב&quot;ן שנוקט כך בפשטות, ורק אחר כך מציע את ההצעה השנייה המובאת לקמן.}}הכוונה היא, שרבה סובר בתרא מעיקרא אזלינן. בדברי רש&quot;י ניתן ללמוד שני פירושים, כמובא ב[[אחרונים]]: הגישה האחת: מכיוון שמעשה הנזק הוא המחייב, אנו מחשיבים מעשה כזה, של זריקת כלי זכוכית ממקום גבוה, כמעשה נזק של הזורק את הכלי. אך אם ההלכה הייתה נפסקת ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot; (ובסוגיא זו &quot;בתר {{מונחון|תבר מנא|שבירת הכלי}} אזלינן&quot;), כמובן שלא ניתן לחייב את זורק הכלי על שבירתו, שכן למעשה לא נשבר על ידו אלא על ידי מי ששבר אותו במקל{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר&quot;י כץ, מההשואה שם לאדם שאונס [[בתולה (הלכה)|בתולה]], שפטור לשלם תשלומים על הצער שהוא אחד מתשלומי הנזק, מכיוון ש&quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot; עיי&quot;ש.}}. הגישה השנייה, הקרובה יותר ללשון התלמוד: לפי הגישה ש&quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot;, הכלי נחשב כבר כשבור מיד עם זריקתו וכל מעשה נזק נחשב כנעשה מיד עם עשייתו, ולכן זורק הכלי חייב והשני פטור{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר&quot;י כץ, מההשואה שם לגט שנזרק לתוך חצר, עיי&quot;ש, שהוא שאלה הלכתית ולא משפטית, ומכאן שהשאלה בבבא קמא היא האם הדבר נחשב כבר כשרוף/שבור מיד עם מעשה הנזק. וכגישה זו נקטו ב[[אנציקלופדיה התלמודית]]}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי רש"י, מחלוקת זו היא גם מחלוקתם של [[רבי נתן]] ושאר החכמים במקום אחר בתלמוד{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|{{בבלי</del>|בבא קמא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>נג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del>}}, בנוגע ל[[פרה|שור]] [[קרן (אב נזיקין)|שדחף]] שור אחר ל[[בור (אב נזיקין)|בור]], למי מתייחס הנזק. לפי הדיעה ש"בתר מעיקרא אזלינן", הנזק מתייחס כולו לשור, ובעל הבור פטור, מכיוון שמעשה הנזק הוא דחיפת השור לבור, והוא נעשה רק על ידי הדוחף. ולפי הגישה האחרת - השור נחשב כהרוג מיד עם הדחיפה, וממילא כאשר הגיע לבור וקיבל את החבטה, פטור בעל הבור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי רש"י, מחלוקת זו היא גם מחלוקתם של [[רבי נתן]] ושאר החכמים במקום אחר בתלמוד{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|בבא קמא נג א}}, בנוגע ל[[פרה|שור]] [[קרן (אב נזיקין)|שדחף]] שור אחר ל[[בור (אב נזיקין)|בור]], למי מתייחס הנזק. לפי הדיעה ש"בתר מעיקרא אזלינן", הנזק מתייחס כולו לשור, ובעל הבור פטור, מכיוון שמעשה הנזק הוא דחיפת השור לבור, והוא נעשה רק על ידי הדוחף. ולפי הגישה האחרת - השור נחשב כהרוג מיד עם הדחיפה, וממילא כאשר הגיע לבור וקיבל את החבטה, פטור בעל הבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ל[[רמב&quot;ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש&quot;בתר בסוף אזלינן&quot;. לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש&quot;בתר תבר מנא אזלינן&quot; כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב&quot;ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה&#039; לרמב&quot;ן בבא בקמא י&quot;ז, ב}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הערות שוליים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:משפט עברי: דיני נזיקין|*]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-62228:rev-62262:php=table --> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=62228&oldid=prev 2012-08-08T01:15:15Z

<p>יצרתי בויקיפדיה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:15, 8 באוגוסט 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מעשה ותוצאתו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האם מתייחסים לשעת המעשה או לשעת תוצאתו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן''' היא שאלה הלכתית עיונית שנידונה בין ה[[אמורא|אמוראים]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכללי ה[[משפט העברי]] בהלכות [[ארבעה אבות נזיקין|נזיקין]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==השאלה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:Sliding Stop Flachsberg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שאלת ה"בתר מעיקרא אזלינן" נידונה בסוגיית [[צרורות]] (אבן ועפר המועפים מרגלי בעל החיים ונחשבים ל"כוחו המזיק")]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השאלה נידונה בפירוש ב[[מסכת בבא קמא]]{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|יז|ב}}.}} בנוגע לחיוב [[צרורות]], אולם לפי דברי ה[[ראשונים]] היא נידונה כבר בדורות ה[[תנאים]], במקומות רבים{{הערה|ראו [[שיטה מקובצת]] במקום.}}. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנידון בתלמוד הוא בעקבות דין התורה [[הלכה למשה מסיני|שמקובל מסיני]] ואומר שלמרות שלפי ה[[סברא]], נזק שנגרם על ידי כוחו של אדם שווה לנזק שנגרם על ידי גופו ממש במגע פיזי, חודש על פי הלכה למשה מסיני שעל נזק כזה משלמים רק חצי משווי הנזק. הדוגמה הידועה והנפוצה (שעל שמה ידועה ההלכה - "[[צרורות]]") היא: בעל חיים שהלך ברחוב, והתיז צרורות אבנים ברגלו שהזיקו חפצים כל שהם, חייב בעליו לשלם רק מחצית מהנזק. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדוגמא: אדם שזרק כלי מראש הגג</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן שהיה וודאי נשבר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר</del>, האם "בתר מעיקרא אזלינן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", כלומר האם החיוב חל מרגע זריקת הכלי, שאנו רואים את הכלי מאותה שעה כשבור, וממילא שהזורק חייב והשובר פטור, שכן השובר לא שבר אלא כלי שבור, </del>או <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמא "</del>בתר בסוף אזלינן" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כלומר שאין החיוב חל אלא בשעת השבירה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרי הכלי לא </del>נשבר על ידי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזורק</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וממילא שהזורק פטור</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===דעתו של רבא===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבא, ראש [[ישיבת פומבדיתא]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסתפק בנושא זה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא לא הכריע את השאלה כאחד מהצדדים הנידונים. שאלתו של [[רבא]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שגררה את הדיון </ins>האם "בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתייחסת למקרה הבא: [[תרנגול]] העיף כלי [[זכוכית]] ברגלו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התגלגל למקום אחר ושם </ins>נשבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחבטה. אם העיקר הוא '''מעשה''' ההיזק, הרי הוא נעשה </ins>על ידי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גוף התרנגול במגע פיזי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל אם המחייב הוא מעשה הנזק, עלינו לדונו ככל מעשה נזק שלא התרחש על ידי גוף התרנגול (אלא באופן עקיף, על ידי החבטה שקיבל הכלי כתוצאה מהתנגשותו בקרקע)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===דעתו של רבה===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למרות שרבא היה מסופק בנושא, הרי ש[[רבה בר נחמני|רבה]] מכריע את השאלה, הלכה למעשה בשאלה המעשית הבאה: אדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל. רבה פוסק, שהוא פטור. הנימוק לדבריו כמובא בתלמוד הוא {{ציטוטון|מנא תבירא תבר}}. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי פרשנותו של רש"י שהיא הגישה המקובלת בסוגיא{{הערה|כך ידוע, וכך מוכח גם ברמב"ן שנוקט כך בפשטות, ורק אחר כך מציע את ההצעה השנייה המובאת לקמן.}}הכוונה היא, שרבה סובר בתרא מעיקרא אזלינן. בדברי רש"י ניתן ללמוד שני פירושים, כמובא ב[[אחרונים]]: הגישה האחת: מכיוון שמעשה הנזק הוא המחייב, אנו מחשיבים מעשה כזה, של זריקת כלי זכוכית ממקום גבוה, כמעשה נזק של הזורק את הכלי. אך אם ההלכה הייתה נפסקת ש"בתר בסוף אזלינן" (ובסוגיא זו "בתר {{מונחון|תבר מנא|שבירת הכלי}} אזלינן"), כמובן שלא ניתן לחייב את זורק הכלי על שבירתו, שכן למעשה לא נשבר על ידו אלא על ידי מי ששבר אותו במקל{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר"י כץ, מההשואה שם לאדם שאונס [[בתולה (הלכה)|בתולה]], שפטור לשלם תשלומים על הצער שהוא אחד מתשלומי הנזק, מכיוון ש"בתר מעיקרא אזלינן" עיי"ש.}}. הגישה השנייה, הקרובה יותר ללשון התלמוד: לפי הגישה ש"בתר מעיקרא אזלינן", הכלי נחשב כבר כשבור מיד עם זריקתו וכל מעשה נזק נחשב כנעשה מיד עם עשייתו, ולכן זורק הכלי חייב והשני פטור{{הערה|וכן משמע בשיטה מקובצת בדברי המהר"י כץ, מההשואה שם לגט שנזרק לתוך חצר, עיי"ש, שהוא שאלה הלכתית ולא משפטית, ומכאן שהשאלה בבבא קמא היא האם הדבר נחשב כבר כשרוף/שבור מיד עם מעשה הנזק. וכגישה זו נקטו ב[[אנציקלופדיה התלמודית]]}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">4</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי שלא תגרם פגימה בצורת ריבוע ה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית של יד</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משחיקות ומשפשופים של השרוול וכדומה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיים מכסה מגן מיוחד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המכסה </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבית</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי רש"י, מחלוקת זו היא גם מחלוקתם של [[רבי נתן]] ושאר החכמים במקום אחר בתלמוד{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|נג|א}}</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}, בנוגע ל[[פרה|שור]] [[קרן (אב נזיקין)|שדחף]] שור אחר ל[[בור (אב נזיקין)|בור]], למי מתייחס הנזק. לפי הדיעה ש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתר מעיקרא אזלינן</ins>", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנזק מתייחס כולו לשור, ובעל הבור פטור, מכיוון שמעשה הנזק הוא דחיפת השור לבור, והוא נעשה רק על ידי הדוחף. ולפי הגישה האחרת - השור נחשב כהרוג מיד עם הדחיפה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וממילא כאשר הגיע לבור וקיבל </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החבטה, פטור בעל הבור</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[רמב"ן]] יש גישה מחודשת בסוגיא, ולפיה רבה פוסק דווקא ש"בתר בסוף אזלינן". לפי שיטתו, השאלה הנידונת באדם זרק כלי ממקום גבוה, ולפני שהכלי נפגש בקרקע והתנפץ לרסיסים, בא אחר ושבר אותו במקל, היא דווקא לגבי הזורק, ועל כך אומרת הגמרא שהזורק הוא פטור, מכיוון ש"בתר תבר מנא אזלינן" כלומר אחרי הנזק, ומכיוון שלא הוא עושה למעשה את הנזק, הוא אינו חייב לשלם. לרמב"ן ישנה גם סברא פשוטה כראיה לדבריו: לא ייתכן לומר שהשאלה היא האם השני חייב, שכן בכל מקרה עליו להפטר מחיוב תשלומין מסיבה שלישית: בין כה ובין כה, לא היה לחפץ שום ערך מעשי או משפטי כאשר הוא נשבר באוויר בעודו עומד ליפול, ולכן גם אם נחשיב אותו כמזיק החפץ, הרי הוא כמזיק חפץ שאין לו שווי, שהוא פטור{{הערה|מלחמות ה' לרמב"ן בבא בקמא י"ז, ב}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פסק ההלכה==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה: הרמב"ם סבור שרבה, שפוסק שזורק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו במקל פטור, כוונתו היא שהזורק פטור (ולא על השובר במקל), מכיוון שבתר תבר מנא אזלינן, ומכיוון שהכלי עתיד היה להשבר על ידי אדם אחר, אין הזורק חייב{{הערה|חובל ומזיק,ז,יב.}}. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* ומכל מקום גם השובר פטור</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיון שנזרק הכלי מראש הגג שוב אין לו דמים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רי"ף]] כותב שההלכה הייתה נפסקת כרבה, אלא שפסקו של רבה מתייחסת רק לפי שיטתו שאינו דן [[דיני דגרמי]] - ואינו מחייב תשלום על מעשי נזק שלא נגרמו באופן ישיר, אך אנו פוסקים כ[[רבי מאיר]] שדן דיני דגרמי, ולכן בנידון זה משמעות הלכתית לשאלה "</ins>בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" שמתייחסת לשאלה מי הוא המזיק למעשה. השאלה נוגת למעשה רק בשאלת ה"צרורות"{{הערה|ראו הסבר לעיל}}</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובה פוסק הרי"ף כפי הדיעה ש"בתר תבר מנא אזלינן"{{הערה|ראו בדברי הרמב"ן במקום.}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי [[זרחיה הלוי]], מחבר ספר [[המאור הגדול|המאור]], כותב שאין לנו לפסוק כרבה, מכיוון שההלכה היא שכאשר ישנה מחלוקת בין שני אמוראים אנו פוסקים כמו האמורא שהיה האחרון ביניהם, ורבא שהיה אחרון יותר הסתפק בדבר. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ן]], שספרו "מלחמות ה'" חובר כתגובה לספר "המאור הגדול" שחולק על הרי"ף, כותב שלכאורה יש לחלוק על בעל המאור, ולפי הסברא שכאשר יש שני אמוראים, שאחד הסתפק בשאלה מסוימת (בנידונינו - רבא) והשני לא הסתפק בה (רבה), עלינו לפסוק הלכה למעשה כמו זה שלא הסתפק בה, אם אם מדובר בתלמיד במקום הרב, וכל שכן בנידונינו שרבה היה רבו של רבא. הרמב"ן מביא גם ראיה מדעתו של הרי"ף, שבמקום אחר שאמורא אחר הסתפק בשאלה מסוימת והשני לא, הוא פסק כמו מי שלא הסתפק בשאלה, למרות שהוא ([[רב פפא]]) היה תלמיד של הראשון (רבא). למרות זאת, מכיוון שהרי"ף פוסק ש"בתר תבר מנא אזלינן", ולא כמו רבה חוזר בו הרמב"ן והוא קובע שבמקום ששני אמוראים, שחיו בשני דורות שונים, דנו בשאלה מסוימת, הראשון מביניהם פסק בה והשני הסתפק בה, אין ביכולתינו לפסוק כמו הראשון שלא הסתפק בה, שהרי השני גם ידע את מאמריו של הראשון, ולמרות זאת הכריע שהדבר ספק. אפשרות אחרת מציע הרמב"ן בסוגיא, והיא שרבה גם הוא סובר ש"בתר תבר מנא אזלינן"{{הערה|מבואר בקטע הקודם}}, ולכן פסק הרי"ף כך.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[האנציקלופדיה התלמודית]], "בתר מעיקרא; בתר בסוף".</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[http://torah.in/he/?p=826 בתר מעיקרא או בתר תבר מנא] באתר "תורה"</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*[[ברכת שמואל]] המבואר, [http://birkatshmuel.wordpress.com/category/%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%9E%D7%90/%D7%91%D7%91%D7%90-%D7%A7%D7%9E%D7%90-%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F-%D7%99%D7%90/ סימן יא בעניין בתר מעיקרא אזלינן, ובעניין אי בלאו הכי מתבר] באתר "ברכת שמואל המבואר"</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הערות שוליים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משפט עברי: דיני נזיקין|*</ins>]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה תורנית מרוכזת</del>]]</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

טישיו https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=14646&oldid=prev 2008-12-11T13:16:16Z

<p>שינוי שם הקטגוריה מ:&quot;תורנית מרוכזת&quot; ל&quot;אנציקלופדיה תורנית מרוכזת&quot;</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:16, 11 בדצמבר 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה </ins>תורנית מרוכזת]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-10226:rev-14646:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F_%D7%90%D7%95_%D7%91%D7%AA%D7%A8_%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3_%D7%90%D7%96%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%9F&diff=10226&oldid=prev 2008-12-08T10:50:12Z

<p>יצירת ערך מהספר <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%96%D7%AA" title="משתמש:ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת">האנציקלופדיה התורנית המרוכזת</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>מעשה ותוצאתו, האם מתייחסים לשעת המעשה או לשעת תוצאתו.<br /> <br /> <br /> <br /> לדוגמא: אדם שזרק כלי מראש הגג, באופן שהיה וודאי נשבר, ובא אחר והקדים לשוברו במקל לפני שהספיק להשבר, האם &quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot;, כלומר האם החיוב חל מרגע זריקת הכלי, שאנו רואים את הכלי מאותה שעה כשבור, וממילא שהזורק חייב והשובר פטור, שכן השובר לא שבר אלא כלי שבור, או שמא &quot;בתר בסוף אזלינן&quot; כלומר שאין החיוב חל אלא בשעת השבירה, והרי הכלי לא נשבר על ידי הזורק, וממילא שהזורק פטור.<br /> <br /> <br /> <br /> 4. כדי שלא תגרם פגימה בצורת ריבוע ה&quot;בית של יד&quot; משחיקות ומשפשופים של השרוול וכדומה, קיים מכסה מגן מיוחד, המכסה את הבית.<br /> <br /> <br /> <br /> בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן* ומכל מקום גם השובר פטור, שכיון שנזרק הכלי מראש הגג שוב אין לו דמים.<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]</div>

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת