בתולה - היסטוריית גרסאות

יוספי יצחקי ב־11:09, 22 באוגוסט 2024

2024-08-22T11:09:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:09, 22 באוגוסט 2024
שורה 23:		שורה 23:
	עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.		עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.

	[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו במסכת כתובות{{#makor-new:כתובות יא ב\|בבלי-כתובות\|יא\|ב}} אודות [[קטן (הלכה)\|קטן]] שבא על נערה. על פי ההלכה אין [[ביאה\|ביאתו]] נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי [[רש"י]] ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי {{ציטוטון\|אין מוכת עץ בבשר}}, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.		[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו במסכת כתובות<ref>{{#makor-new:כתובות יא ב\|בבלי-כתובות\|יא\|ב}}</ref> אודות [[קטן (הלכה)\|קטן]] שבא על נערה. על פי ההלכה אין [[ביאה\|ביאתו]] נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי [[רש"י]] ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי {{ציטוטון\|אין מוכת עץ בבשר}}, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.

	עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".		עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".

יוספי יצחקי ב־11:07, 22 באוגוסט 2024

2024-08-22T11:07:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:07, 22 באוגוסט 2024
שורה 23:		שורה 23:
	עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.		עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.

	[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו במסכת כתובות אודות [[קטן (הלכה)\|קטן]] שבא על נערה. על פי ההלכה אין [[ביאה\|ביאתו]] נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי [[רש"י]] ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי {{ציטוטון\|אין מוכת עץ בבשר}}, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.		[[רב (אמורא)\|רב]] ו[[שמואל (אמורא)\|שמואל]] נחלקו במסכת כתובות{{#makor-new:כתובות יא ב\|בבלי-כתובות\|יא\|ב}} אודות [[קטן (הלכה)\|קטן]] שבא על נערה. על פי ההלכה אין [[ביאה\|ביאתו]] נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי [[רש"י]] ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי {{ציטוטון\|אין מוכת עץ בבשר}}, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.

	עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".		עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".

בדרך להיות ת"ח: /* אונס */

2023-10-15T19:55:11Z

אונס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:55, 15 באוקטובר 2023
שורה 15:		שורה 15:
	{{ציטוט\|תוכן=רבי ישמעאל אומר: אמר אברהם ליצחק בנו, העבד הזה חשוד על העבירות הוא ומרמה בידו, שנאמר: "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב" ([[ספר הושע\|הושע]] [[S:הושע יב ח\|י"ב, ח]]), ראה שמא נגע בצינור. אלא הבא את הנערה האוהלה, והוצא את בתוליה באצבע. אם טהורה בבתוליה – הרי היא לך מפי הגבורה. הכניסה האוהלה, והוציא את בתוליה באצבע, והראה אותן לאברהם אבינו, ואחר כך לקחה, שנאמר: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" ([[בראשית]] [[S:בראשית כד סז\|כ"ד, סז]])... וכך היו ישראל נוהגין להוציא את הבתולים באצבע.}}		{{ציטוט\|תוכן=רבי ישמעאל אומר: אמר אברהם ליצחק בנו, העבד הזה חשוד על העבירות הוא ומרמה בידו, שנאמר: "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב" ([[ספר הושע\|הושע]] [[S:הושע יב ח\|י"ב, ח]]), ראה שמא נגע בצינור. אלא הבא את הנערה האוהלה, והוצא את בתוליה באצבע. אם טהורה בבתוליה – הרי היא לך מפי הגבורה. הכניסה האוהלה, והוציא את בתוליה באצבע, והראה אותן לאברהם אבינו, ואחר כך לקחה, שנאמר: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" ([[בראשית]] [[S:בראשית כד סז\|כ"ד, סז]])... וכך היו ישראל נוהגין להוציא את הבתולים באצבע.}}

	==אונס==		==אונס או פיתוי==
	אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.		אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-10T17:03:41Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

'''בתולה''' לפי הגדרת ה[[הלכה]] היא [[אישה]] ש[[קרום הבתולים]] שלה שלם. בהלכה יש משמעות להיותה של [[נערה (הלכה)|נערה]] (בין הגיל 12 ל־12.5) [[בתולה]] לנושאים שונים, אך משמעות זו אובדת בחלקה אצל [[בוגרת]] (בת מעל 12.5), שאף אם טרם קיימה יחסי מין, אינה נחשבת עוד לבתולה שלמה.

==נישואים לבתולה לעומת בעולה==
קיימות כמה [[הלכה|הלכות]] המבדילות בין בתולה לשאיננה-בתולה.

[[כהן גדול]] [[מצווה]] לקחת לאשה בתולה:
{{ציטוט|תוכן=וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אֲנִי ה'. וְהוּא, אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח.|מקור=ויקרא, פרק כ"א, פסוקים י"ב-י"ג}}
בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים [[מידות ומשקלות תורניים#מידות משקל|זוזים]] ב[[כתובה|כתובתה]], ומי שאינה בתולה זכאית למאה זוזים בלבד. כמו כן, [[בת כהן]] בתולה הנישאת לאיש זכאית לארבע מאות [[מידות ומשקלות תורניים#מידות משקל|זוזים]] ב[[כתובה|כתובתה]], לעומת בת כהן שנת[[אלמנה]] או נתגרשה שזכאית למאה זוזים בלבד.

אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר.

דיון נרחב בנושאים הקשורים באיבוד הבתולים עם הנישואים נערך בפרק הראשון של [[מסכת כתובות]].

על פי ספרות הגאונים היה נהוג בארץ ישראל שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים. לפי [[פרקי דרבי אליעזר]] (פרק טז) מקורו של המנהג ב[[יצחק]]:
{{ציטוט|תוכן=רבי ישמעאל אומר: אמר אברהם ליצחק בנו, העבד הזה חשוד על העבירות הוא ומרמה בידו, שנאמר: "כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב" ([[ספר הושע|הושע]] [[S:הושע יב ח|י"ב, ח]]), ראה שמא נגע בצינור. אלא הבא את הנערה האוהלה, והוצא את בתוליה באצבע. אם טהורה בבתוליה – הרי היא לך מפי הגבורה. הכניסה האוהלה, והוציא את בתוליה באצבע, והראה אותן לאברהם אבינו, ואחר כך לקחה, שנאמר: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" ([[בראשית]] [[S:בראשית כד סז|כ"ד, סז]])... וכך היו ישראל נוהגין להוציא את הבתולים באצבע.}}

==אונס==
אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה, היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.

==מוכת עץ==
בהלכה קיימים הבדלים בין אישה "בעולה" לבין אישה שבאופן מולד או עקב תאונה אין לה קרום בתולים ("מוכת עץ"), וקיימות מחלוקות לגבי דיניה השונים. דין אשה שבגרה וקרום הבתולים שלה רפוי ("בוגרת") נידון לגבי ראיות היותה בתולה, שכן ייתכן אצלה שייצא רק מעט דם עם קיום יחסי מין בפעם הראשונה, או שנרתיקה רחב מן הרגיל אצל בתולות צעירות.

עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות של זה.

[[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] נחלקו במסכת כתובות אודות [[קטן (הלכה)|קטן]] שבא על נערה. על פי ההלכה אין [[ביאה|ביאתו]] נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי [[רש"י]] ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי {{ציטוטון|אין מוכת עץ בבשר}}, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ.

עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם [[נידה]] ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".

בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה [[וסת]], זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה.

===פעולות לשמירת הבתולים===
במשנה ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|ו|ד}}.}} נפסק שאסור לאשה לצאת ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ב[[שבת]] כשעל גופה "כבלים", שזהו תכשיט כעין אזיקים - שני צמידי נוי וביניהם שרשרת - שאותו היו נוהגות הבתולות לענוד על רגליהן למניעת אפשרות קריעת הבתולים עקב פסיעה בצעדים רחבים מדי.

==ברכה==
בחיבורי ה[[גאונים]] מובאת [[ברכה]] שעל הגבר לברך לאחר קריעת הבתולים: "אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם". ברכה זו, לא מצויה במקורות [[חז"ל]]יים. יש שביקרוה{{הערה|תשובות הרמב"ם בפאר הדור סי' קכט, ואיגרות הרמב"ם (שילת), כרך ב עמ' תקצד;}} כאשר היא נעשית בהתקהלות על חוסר הצניעות שבה לטענתם{{הערה|שו"ת ה[[רמב"ם]] (בלאו), ח"ב סי' רז;}}, ויש שאינם נוהגים בה{{הערה|חידושי ה[[מהרש"ל]] על [[הטור]] [[אבן העזר]] שם, וב[[ערוך השולחן]] אבהע"ז סג י.}}.

==ראו גם==
*[[דם בתולים]]

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject29.asp בתולים], מתוך האנציקלופדיה ההלכתית רפואית בעריכת פרופ' אברהם שטינברג
* [http://www.daat.ac.il/daat/maamar.asp?id=22 טענת מקח טעות בבתולה מהנשואין], מאת אלחנן דרייפוס, באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הלכות אישות]]