ברכת הרב את ריבנו - היסטוריית גרסאות

213.151.51.8: /* בקריאת מגילה לנשים */

2026-03-03T06:32:45Z

בקריאת מגילה לנשים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:32, 3 במרץ 2026
שורה 34:		שורה 34:
	להלכה, בביאור הלכה נפסק כי מכיוון שהברכה ממילא איננה חיוב אלא תלויה במנהג- אין לברך אותה אלא במניין לפי ש[[ספק ברכות להקל]], וכן פסקו אחרונים רבים כגון [[הרב שלמה זלמן אויערבאך\|הרב אויערבך]] ו[[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה\| יבי"א או"ח ח, נו}} לפי שמדובר בברכת הודאה נפרדת ולא חלק מברכות המגילה. מנגד, ה[[בן איש חי]] פסק כי ניתן לברך גם ביחיד{{הערה\| בן איש חי תצוה יג}} וכן פסק [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה\|מאמר מרדכי למועדים וימים}}{{הערה\|כאשר כנראה שיטה זו סוברת כעין סברת הריטב"א כי מדובר באחת מברכות המגילה ולא כברכה נפרדת}} ובפסקי תשובות{{הערה\|תרצב, הערה 15}} הביא שכך גם נהג למעשה [[רבי יוסף יצחק שניאורסון\|האדמו"ר הריי"צ]].		להלכה, בביאור הלכה נפסק כי מכיוון שהברכה ממילא איננה חיוב אלא תלויה במנהג- אין לברך אותה אלא במניין לפי ש[[ספק ברכות להקל]], וכן פסקו אחרונים רבים כגון [[הרב שלמה זלמן אויערבאך\|הרב אויערבך]] ו[[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה\| יבי"א או"ח ח, נו}} לפי שמדובר בברכת הודאה נפרדת ולא חלק מברכות המגילה. מנגד, ה[[בן איש חי]] פסק כי ניתן לברך גם ביחיד{{הערה\| בן איש חי תצוה יג}} וכן פסק [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה\|מאמר מרדכי למועדים וימים}}{{הערה\|כאשר כנראה שיטה זו סוברת כעין סברת הריטב"א כי מדובר באחת מברכות המגילה ולא כברכה נפרדת}} ובפסקי תשובות{{הערה\|תרצב, הערה 15}} הביא שכך גם נהג למעשה [[רבי יוסף יצחק שניאורסון\|האדמו"ר הריי"צ]].
	===בקריאת מגילה לנשים===		===בקריאת מגילה לנשים===
	הרב צבי פסח פרנק{{הערה\|מקראי קודש פורים לה}} הסתפק האם בקריאת מגילה לפני עשר נשים ניתן לברך ברכת הרב את ריבנו או שאין עליהן שם ציבור. הרב פרנק פסק{{הערה\|כך מפורש בדבריו בהערות הספר שכתב נכדו}} כי נשים אינן יכולות להימנות למניין עשרה יחד עם הגברים, אך בקריאה לפני עשר נשים יחדיו יש להן דין ציבור כשם שעשר נשים יכולות לזמן לעצמן לפי שיש בכך פרסום הנס, וכן פסק הרב עובדיה יוסף{{הערה\|חזון עובדיה מהלכות מקרא מגילה סימן עג}}. [[הרב אליעזר מלמד]]{{הערה\|פניני הלכה פורים ומקרא מגילה יב הערה 17}} פסק כי בדיעבד ניתן אף לצרף נשים לגברים לברכה זו הואיל ורבים סוברים שניתן לברכה אף ביחיד.		הרב צבי פסח פרנק{{הערה\|מקראי קודש פורים לה}} הסתפק האם בקריאת מגילה לפני עשר נשים ניתן לברך ברכת הרב את ריבנו או שאין עליהן שם ציבור. הרב פרנק פסק{{הערה\|כך מפורש בדבריו בהערות הספר שכתב נכדו}} כי נשים אינן יכולות להימנות למניין עשרה יחד עם הגברים, אך בקריאה לפני עשר נשים יחדיו יש להן דין ציבור כשם שעשר נשים יכולות לזמן לעצמן לפי שיש בכך פרסום הנס, וכן פסק הרב עובדיה יוסף{{הערה\|חזון עובדיה מהלכות מקרא מגילה סימן עג}}.

	מנגד, הרב אויערבך{{הערה\|הליכות שלמה תפילה כג הערה ג}} פסק כי לא יברכו ברכה זו בקריאה לנשים וכן הביא בספר ילקוט שמש{{הערה\|סימן תרצב}} בשם הגר"ש משאש שהמנהג במרוקו היה שלא לברך.		מנגד, הרב אויערבך{{הערה\|הליכות שלמה תפילה כג הערה ג}} פסק כי לא יברכו ברכה זו בקריאה לנשים וכן הביא בספר ילקוט שמש{{הערה\|סימן תרצב}} בשם הגר"ש משאש שהמנהג במרוקו היה שלא לברך.

	==קריאה נוספת==		==קריאה נוספת==
	* [[מקרא מגילה]]		* [[מקרא מגילה]]

Wikiboss: /* משמעות הברכה */

2022-02-03T08:36:07Z

משמעות הברכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:36, 3 בפברואר 2022
שורה 22:		שורה 22:

	ה[[ר"ן]] פירש כי ברכה זו איננה המשך של ברכות המגילה אלא היא ברכה בפני עצמה שתוקנה כברכה על הנס ולא כברכה על קריאת המגילה{{הערה\|וכן הביא הריטב"א בתחילת דבריו}}.		ה[[ר"ן]] פירש כי ברכה זו איננה המשך של ברכות המגילה אלא היא ברכה בפני עצמה שתוקנה כברכה על הנס ולא כברכה על קריאת המגילה{{הערה\|וכן הביא הריטב"א בתחילת דבריו}}.
	ה[[ריטב"א]] מפרש כי הברכה איננה מוגדרת כצמודה לברכות לפני קריאת המגילה מכיוון שקריאת המגילה מפסיקה ביניהן. לפירושו, ברכות קריאת שמע או ברכות ה[[הלל]] ופסוקי דזמרא מוגדרות כברכה הסמוכה לחברתה לפי שהן כולן בעניין הודאה וקבלת עול מלכות שמיים ולכן קריאת שמע או פרקי התהילים בפסוקי דזמרא לא מוגדרים כהפסק. מנגד, כאשר מדובר בקריאת מאורע כגון בקריאת המגילה או [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]], הקריאה מוגדרת כהפסק ולכן ~~גם הברכה~~ שלאחריה ~~איננה ברכה הסמוכה לחברתה~~.
			באופן אחר, ה[[ריטב"א]] מפרש כי הברכה איננה מוגדרת כצמודה לברכות לפני קריאת המגילה מכיוון שקריאת המגילה מפסיקה ביניהן. לפירושו, ברכות קריאת שמע או ברכות ה[[הלל]] ופסוקי דזמרא מוגדרות כברכה הסמוכה לחברתה לפי שהן כולן בעניין הודאה וקבלת עול מלכות שמיים ולכן קריאת שמע או פרקי התהילים בפסוקי דזמרא לא מוגדרים כהפסק. מנגד, כאשר מדובר בקריאת מאורע כגון בקריאת המגילה או [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]], הקריאה מוגדרת כהפסק ולכן הברכות שלפני הקריאה אינן מוגדרות כסמוכות לברכות שלאחריה.
	===הפסק לפני הברכה===		===הפסק לפני הברכה===
	ה[[טור]] הביא בשם [[בעל העיטור]] כי מכיוון שברכת הרב את ריבנו היא רק מנהג, אין לגעור במי שמדבר בקריאת המגילה ואין ~~מדובר בהפסק~~ בין הברכות. הטור עצמו חלק על סברא זו וכתב שבמקום שבו נוהגים לברך הרי הברכה מוגדרת כחלק מהקריאה. ה[[ב"ח]] הסביר בשיטתו כי סובר שהברכה היא חלק מברכות המגילה כעין שיטת הריטב"א שהובאה לעיל.		ה[[טור]] הביא בשם [[בעל העיטור]] כי מכיוון שברכת הרב את ריבנו היא רק מנהג, אין לגעור במי שמדבר בקריאת המגילה ואין זה מוגדר כהפסק בין הברכות. הטור עצמו חלק על סברא זו וכתב שבמקום שבו נוהגים לברך הרי הברכה מוגדרת כחלק מהקריאה. ה[[ב"ח]] הסביר בשיטתו כי סובר שהברכה היא חלק מברכות המגילה כעין שיטת הריטב"א שהובאה לעיל.

	מנגד, הבית יוסף כתב כי לפי שהר"ן הסביר כי הברכה איננה חלק מברכות המגילה אלא ברכת שבח והודאה- אין חשש הפסק, אך ראוי שלא ידבר על מנת שיוכל לשמוע את קריאת המגילה. בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצב ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצב\|ב}} נפסק כי אין לדבר בעת קריאת המגילה ובמשנה ברורה כתב כי במידה ודיבר יוכל לברך בדיעבד כשיטת הבית יוסף שמדובר בברכה שנפרדת מברכות המגילה.		מנגד, הבית יוסף כתב כי לפי שהר"ן הסביר כי הברכה איננה חלק מברכות המגילה אלא ברכת שבח והודאה- אין חשש הפסק, אך ראוי שלא ידבר על מנת שיוכל לשמוע את קריאת המגילה. בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצב ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצב\|ב}} נפסק כי אין לדבר בעת קריאת המגילה ובמשנה ברורה כתב כי במידה ודיבר יוכל לברך בדיעבד כשיטת הבית יוסף שמדובר בברכה שנפרדת מברכות המגילה.

	==ברכה בעשרה==		==ברכה בעשרה==
	הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרצב\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תרצב\|null}} מביא בשם האורחות חיים{{הערה\|הלכות מגילה אות ו'}} כי ניתן לברך את ברכת הרב את ריבנו רק בציבור של עשרה וכן נפסק להלכה בדברי ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרצב א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצב\|א}}. ערוך השולחן הסביר כי מכיוון שהברכה איננה קשורה למגילה אלא היא ברכת הודאה כללית של פרסומי ניסא, היא נתקנה רק כברכה הנאמרת בציבור שכך יש פרסום הנס{{הערה\|כדברי הר"ן כי לא מדובר באחת מברכות קריאת המגילה אלא כברכה בפני עצמה שנתקנה על הנס}}. אמנם, ערוך השולחן הביא כי החיוב לעשרה איננו נמצא בגרסאות הירושלמי שלפנינו, ומביא שדעת שיבולי הלקט שמברכים ברכה זו גם ביחיד וכתב שכך המנהג. בדומה לכך גם האליה רבה פסק כי מברכים את הברכה גם ביחיד וכן בביאור הגר"א על הירושלמי כותב כי אין ממנו ראיה לעניין זה.		הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרצב\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תרצב\|null}} מביא בשם האורחות חיים{{הערה\|הלכות מגילה אות ו'}} כי ניתן לברך את ברכת הרב את ריבנו רק בציבור של עשרה וכן נפסק להלכה בדברי ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרצב א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצב\|א}}. ערוך השולחן הסביר כי מכיוון שהברכה איננה קשורה למגילה אלא היא ברכת הודאה כללית של פרסומי ניסא, היא נתקנה רק כברכה הנאמרת בציבור שכך יש פרסום הנס{{הערה\|כדברי הר"ן כי לא מדובר באחת מברכות קריאת המגילה אלא כברכה בפני עצמה שנתקנה על הנס}}. אמנם, ערוך השולחן הביא כי החיוב לעשרה איננו נמצא בגרסאות הירושלמי שלפנינו, ומביא שדעת שיבולי הלקט שמברכים ברכה זו גם ביחיד וכתב שכך המנהג. בדומה לכך גם האליה רבה פסק כי מברכים את הברכה גם ביחיד וכן בביאור הגר"א על הירושלמי כותב כי אין ממנו ראיה לעניין זה.

Wikiboss ב־08:29, 3 בפברואר 2022

2022-02-03T08:29:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:29, 3 בפברואר 2022
שורה 8:		שורה 8:

	==מקור==		==מקור==
	~~המשנה~~ במסכת מגילה {{#makor-new:מגילה כא א\|בבלי-מגילה\|כא\|א}} מובא ~~הברכה~~ לאחר קריאת המגילה תלויה במנהג המקום {{ציטוטון\|מקום שנהגו לברך- יברך. שלא לברך-לא יברך}}. בגמרא הבהירו כי דברי המשנה מוסבים רק על ברכת הרב את ריבנו שלאחר הקריאה ואילו [[ברכת המצוות]] שלפני הקריאה הינה חובה.		במשנה במסכת מגילה {{#makor-new:מגילה כא א\|בבלי-מגילה\|כא\|א}} מובא שהברכה לאחר קריאת המגילה תלויה במנהג המקום {{ציטוטון\|מקום שנהגו לברך- יברך. שלא לברך-לא יברך}}. בגמרא הבהירו כי דברי המשנה מוסבים רק על ברכת הרב את ריבנו שלאחר הקריאה ואילו [[ברכת המצוות]] שלפני הקריאה הינה חובה.

	להלכה, הטור ובעקבותיו השולחן ערוך פסקו כי המנהג המקובל כיום הוא לברך את הברכה {{#makor-new:אורח חיים תרצב א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצב\|א}}.		להלכה, הטור ובעקבותיו השולחן ערוך פסקו כי המנהג המקובל כיום הוא לברך את הברכה {{#makor-new:אורח חיים תרצב א\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תרצב\|א}}.

	==נוסח הברכה==		==נוסח הברכה==
	בגמרא מופיע דיון האם חתימת הברכה צריכה להיות "הנפרע לישראל מכל צריהם" או "האל המושיע" ולמסקנה הגמרא קובעת כי יש לאחד את שני הנוסחים: {{ציטוטון\|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה', הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע}}.		בגמרא מופיע דיון האם חתימת הברכה צריכה להיות "הנפרע לישראל מכל צריהם" או "האל המושיע" ולמסקנה הגמרא קובעת כי יש לאחד את שני הנוסחים: {{ציטוטון\|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה', הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע}}.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2022-02-02T14:39:44Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:39, 2 בפברואר 2022
שורה 39:		שורה 39:
	* פורים-הלכה ממקורה, [[הרב יוסף צבי רימון]]		* פורים-הלכה ממקורה, [[הרב יוסף צבי רימון]]
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/ask/63523 ברכת הרב את ריבנו בקריאת מגילה לנשים]		* [https://www.yeshiva.org.il/ask/63523 ברכת הרב את ריבנו בקריאת מגילה לנשים] הרב יוסף אפיריון
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13257 הלכות קריאת המגילה הרב בנימין חותה]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13257 הלכות קריאת המגילה] הרב בנימין חותה
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פורים]]		[[קטגוריה:פורים]]

Wikiboss: יצירת דף עם התוכן "ברכת הרב את ריבנו היא ברכה שמברכים לאחר קריאת מגילת אסתר בפורים. מכיוון..."

2022-02-02T14:38:10Z

יצירת דף עם התוכן "ברכת הרב את ריבנו היא ברכה שמברכים לאחר קריאת מגילת אסתר בפורים. מכיוון..."

דף חדש

[[ברכת הרב את ריבנו]] היא ברכה שמברכים לאחר [[מקרא מגילה|קריאת מגילת אסתר]] ב[[פורים]]. מכיוון שמדובר בברכת שבח ופרסום הנס, המנהג המקובל הוא לברך את הברכה רק בציבור של עשרה אם כי יש הפוסקים שניתן לברך את הברכה גם ביחיד ככל ברכות קריאת המגילה.
{{חלונית
| רוחב = 25%
| כותרת = ברכת הָרָב אֶת רִיבֵנוּ
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, {{מקור|עדות המזרח:האל|כן}} הָרָב אֶת רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ
| ניקוד = כן
}}

==מקור==
המשנה במסכת מגילה {{#makor-new:מגילה כא א|בבלי-מגילה|כא|א}} מובא הברכה לאחר קריאת המגילה תלויה במנהג המקום {{ציטוטון|מקום שנהגו לברך- יברך. שלא לברך-לא יברך}}. בגמרא הבהירו כי דברי המשנה מוסבים רק על ברכת הרב את ריבנו שלאחר הקריאה ואילו [[ברכת המצוות]] שלפני הקריאה הינה חובה.

להלכה, הטור ובעקבותיו השולחן ערוך פסקו כי המנהג המקובל כיום הוא לברך את הברכה {{#makor-new:אורח חיים תרצב א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצב|א}}.
==נוסח הברכה==
בגמרא מופיע דיון האם חתימת הברכה צריכה להיות "הנפרע לישראל מכל צריהם" או "האל המושיע" ולמסקנה הגמרא קובעת כי יש לאחד את שני הנוסחים: {{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה', הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע}}.

בגרסא שמובאת לפנינו וכן ראשונים רבים אינם גורסים את המילה האל בתחילת הברכה ובסדר [[רב עמרם גאון]]{{הערה|סדר פורים ד"ה והכי בשם רבינו נתן ראש ישיבה}} הביא כי כך הוא גם מנהג הישיבה שלא להוסיף האל לפי שכבר אומרים "ה' אלוהינו". מנגד, ה[[ריטב"א]] גורס מילה זו וכן ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה וחנוכה א,ג}} פוסק כי יש להוסיף האל בתחילת הברכה וכן מובא בנוסח הברכה ב[[מסכת סופרים]] {{#makor-new:מסכת סופרים יד ה|מסכתות-קטנות-סופרים|יד|ה}}, אם כי שם המשך הברכה שונה מהנוסח שלפנינו{{הערה|נוסח הברכה במסכת סופרים: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתינו והגואלנו והמושיענו מכף כל עריצים ברוך אתה ה' האל העוזר ומושיע בא"י האל הנקמות המשל' גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו מיד שונאיהם"}}.

כיום, המתפללים בנוסח אשכנז נוהגים לברך ללא המילה האל בתחילת הברכה, ואילו בעדות המזרח רבים נוהגים להוסיף האל בתחילת הברכה וכן פסק הרב עובדיה יוסף{{הערה| חזון עובדיה על פורים עמוד עה}}.
==משמעות הברכה==
מאחר וברכת הרב את ריבנו היא חלק מברכות קריאת המגילה ומוגדרת כ[[ברכה הסמוכה לחברתה]]{{הערה|הר"ן מסביר כי קריאת המגילה בין הברכות לא מוגדרת כהפסק כשם שקריאת שמע לא מוגדרת כהפסק בין ברכות קריאת שמע}} הראשונים התקשו מדוע היא פותחת בברוך.

ה[[ר"ן]] פירש כי ברכה זו איננה המשך של ברכות המגילה אלא היא ברכה בפני עצמה שתוקנה כברכה על הנס ולא כברכה על קריאת המגילה{{הערה|וכן הביא הריטב"א בתחילת דבריו}}.
ה[[ריטב"א]] מפרש כי הברכה איננה מוגדרת כצמודה לברכות לפני קריאת המגילה מכיוון שקריאת המגילה מפסיקה ביניהן. לפירושו, ברכות קריאת שמע או ברכות ה[[הלל]] ופסוקי דזמרא מוגדרות כברכה הסמוכה לחברתה לפי שהן כולן בעניין הודאה וקבלת עול מלכות שמיים ולכן קריאת שמע או פרקי התהילים בפסוקי דזמרא לא מוגדרים כהפסק. מנגד, כאשר מדובר בקריאת מאורע כגון בקריאת המגילה או [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]], הקריאה מוגדרת כהפסק ולכן גם הברכה שלאחריה איננה ברכה הסמוכה לחברתה.
===הפסק לפני הברכה===
ה[[טור]] הביא בשם [[בעל העיטור]] כי מכיוון שברכת הרב את ריבנו היא רק מנהג, אין לגעור במי שמדבר בקריאת המגילה ואין מדובר בהפסק בין הברכות. הטור עצמו חלק על סברא זו וכתב שבמקום שבו נוהגים לברך הרי הברכה מוגדרת כחלק מהקריאה. ה[[ב"ח]] הסביר בשיטתו כי סובר שהברכה היא חלק מברכות המגילה כעין שיטת הריטב"א שהובאה לעיל.

מנגד, הבית יוסף כתב כי לפי שהר"ן הסביר כי הברכה איננה חלק מברכות המגילה אלא ברכת שבח והודאה- אין חשש הפסק, אך ראוי שלא ידבר על מנת שיוכל לשמוע את קריאת המגילה. בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרצב ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצב|ב}} נפסק כי אין לדבר בעת קריאת המגילה ובמשנה ברורה כתב כי במידה ודיבר יוכל לברך בדיעבד כשיטת הבית יוסף שמדובר בברכה שנפרדת מברכות המגילה.
==ברכה בעשרה==
הבית יוסף {{#makor-new:אורח חיים תרצב|בית-יוסף-אורח-חיים|תרצב|null}} מביא בשם האורחות חיים{{הערה|הלכות מגילה אות ו'}} כי ניתן לברך את ברכת הרב את ריבנו רק בציבור של עשרה וכן נפסק להלכה בדברי ה[[רמ"א]] {{#makor-new:אורח חיים תרצב א|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרצב|א}}. ערוך השולחן הסביר כי מכיוון שהברכה איננה קשורה למגילה אלא היא ברכת הודאה כללית של פרסומי ניסא, היא נתקנה רק כברכה הנאמרת בציבור שכך יש פרסום הנס{{הערה|כדברי הר"ן כי לא מדובר באחת מברכות קריאת המגילה אלא כברכה בפני עצמה שנתקנה על הנס}}. אמנם, ערוך השולחן הביא כי החיוב לעשרה איננו נמצא בגרסאות הירושלמי שלפנינו, ומביא שדעת שיבולי הלקט שמברכים ברכה זו גם ביחיד וכתב שכך המנהג. בדומה לכך גם האליה רבה פסק כי מברכים את הברכה גם ביחיד וכן בביאור הגר"א על הירושלמי כותב כי אין ממנו ראיה לעניין זה.

להלכה, בביאור הלכה נפסק כי מכיוון שהברכה ממילא איננה חיוב אלא תלויה במנהג- אין לברך אותה אלא במניין לפי ש[[ספק ברכות להקל]], וכן פסקו אחרונים רבים כגון [[הרב שלמה זלמן אויערבאך|הרב אויערבך]] ו[[הרב עובדיה יוסף]]{{הערה| יבי"א או"ח ח, נו}} לפי שמדובר בברכת הודאה נפרדת ולא חלק מברכות המגילה. מנגד, ה[[בן איש חי]] פסק כי ניתן לברך גם ביחיד{{הערה| בן איש חי תצוה יג}} וכן פסק [[הרב מרדכי אליהו]]{{הערה|מאמר מרדכי למועדים וימים}}{{הערה|כאשר כנראה שיטה זו סוברת כעין סברת הריטב"א כי מדובר באחת מברכות המגילה ולא כברכה נפרדת}} ובפסקי תשובות{{הערה|תרצב, הערה 15}} הביא שכך גם נהג למעשה [[רבי יוסף יצחק שניאורסון|האדמו"ר הריי"צ]].
===בקריאת מגילה לנשים===
הרב צבי פסח פרנק{{הערה|מקראי קודש פורים לה}} הסתפק האם בקריאת מגילה לפני עשר נשים ניתן לברך ברכת הרב את ריבנו או שאין עליהן שם ציבור. הרב פרנק פסק{{הערה|כך מפורש בדבריו בהערות הספר שכתב נכדו}} כי נשים אינן יכולות להימנות למניין עשרה יחד עם הגברים, אך בקריאה לפני עשר נשים יחדיו יש להן דין ציבור כשם שעשר נשים יכולות לזמן לעצמן לפי שיש בכך פרסום הנס, וכן פסק הרב עובדיה יוסף{{הערה|חזון עובדיה מהלכות מקרא מגילה סימן עג}}. [[הרב אליעזר מלמד]]{{הערה|פניני הלכה פורים ומקרא מגילה יב הערה 17}} פסק כי בדיעבד ניתן אף לצרף נשים לגברים לברכה זו הואיל ורבים סוברים שניתן לברכה אף ביחיד.

מנגד, הרב אויערבך{{הערה|הליכות שלמה תפילה כג הערה ג}} פסק כי לא יברכו ברכה זו בקריאה לנשים וכן הביא בספר ילקוט שמש{{הערה|סימן תרצב}} בשם הגר"ש משאש שהמנהג במרוקו היה שלא לברך.
==קריאה נוספת==
* [[מקרא מגילה]]
* [[דרשני:סימן לב - ברכת הרב את ריבנו (Zvi Ryzman)|עיונים בברכת הרב את ריבנו]] בפרויקט דרשני מאת הרב צבי רייזמן.
* פורים-הלכה ממקורה, [[הרב יוסף צבי רימון]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/63523 ברכת הרב את ריבנו בקריאת מגילה לנשים]
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13257 הלכות קריאת המגילה הרב בנימין חותה]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]