https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9Cבנימין זאב הרצל - היסטוריית גרסאות2026-04-24T12:47:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=156847&oldid=prevWikiboss: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2022-04-20T13:18:23Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:18, 20 באפריל 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד שנשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד שנשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:החומר_והרוח_בגאולת_ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת מאמר ההמספד שכתב הרב קוק להרצל]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-142659:rev-156847:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=142659&oldid=prevשמואל חיים: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2020-09-10T17:53:17Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:53, 10 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו מגדולי ישראל שהתנגדו להרצל<ref>ראה מה שכתב עליו [[רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל מוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו מגדולי ישראל שהתנגדו להרצל<ref>ראה מה שכתב עליו [[רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל מוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי שלום דוב בער שניאורסון]]כינה אותו "ימ"ש""</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td></tr>
</table>שמואל חייםhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=125409&oldid=prevיהונתן: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */תיקנתי שגיאה2019-03-26T13:55:58Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו: </span>תיקנתי שגיאה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:55, 26 במרץ 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יחס גדולי ישראל כלפיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יחס גדולי ישראל כלפיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשא </del>עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנשא </ins>עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-47490:rev-125409:php=table -->
</table>יהונתןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=47490&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2011-07-21T21:36:07Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:36, 21 ביולי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו מגדולי ישראל שהתנגדו להרצל<ref>ראה מה שכתב עליו [רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל מוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו מגדולי ישראל שהתנגדו להרצל<ref>ראה מה שכתב עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>[רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל מוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-47489:rev-47490:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=47489&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2011-07-21T21:35:12Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:35, 21 ביולי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד נשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד נשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del><ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו מגדולי ישראל שהתנגדו להרצל<ref>ראה מה שכתב עליו [רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל מוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, היו מגדולי ישראל שהתנגדו להרצל<ref>ראה מה שכתב עליו [רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל מוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-47488:rev-47489:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=47488&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2011-07-21T21:34:40Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:34, 21 ביולי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו.<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו.<ref> הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמבון</del>, היו מגדולי ישראל שהתנגדו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לציונות ולהרצל</del><ref>ראה בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא אמין ומוטה </del>כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם זאת</ins>, היו מגדולי ישראל שהתנגדו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להרצל</ins><ref>ראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה שכתב עליו [רבי אלחנן וסרמן]]: "נלחם כל ימיו במרירות מרובה נגד התורה". וראה עוד </ins>בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מוטה </ins>כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-47351:rev-47488:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=47351&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* הערות שוליים */2011-07-19T07:16:02Z<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:16, 19 ביולי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים מפורסמים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אישים מפורסמים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|הרצל</ins>]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:התנועה הציונית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:התנועה הציונית]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-46669:rev-47351:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=46669&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־15:08, 26 ביוני 20112011-06-26T15:08:00Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:08, 26 ביוני 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Hertzl.jpg|ימין|250px|ממוזער|בנימין זאב (תאודור) הרצל]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה [[מדינת ישראל|המדינה]]". נשיא [[ציונות|התנועה הציונית]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה [[מדינת ישראל|המדינה]]". נשיא [[ציונות|התנועה הציונית]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><references /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אישים מפורסמים]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:התנועה הציונית]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:התנועה הציונית]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45593:rev-46669:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=45593&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2011-05-17T06:12:45Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:12, 17 במאי 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה [[מדינת ישראל|המדינה]]". נשיא [[ציונות|התנועה הציונית]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בנימין זאב הרצל''' (1860-1904) זכה לכינוי "חוזה [[מדינת ישראל|המדינה]]". נשיא [[ציונות|התנועה הציונית]].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תולדות חייו==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על פי דבריו של ר' אהרן מרקוס (הובא בדברי הרצי"ה בספר "לנתיבות ישראל"), הרצל היה מצאצאיו של [[רבי יוסף טאיטצאק]], מגדולי רבני סלוניקי. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יחס גדולי ישראל כלפיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==יחס גדולי ישראל כלפיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גורמים מסוימים מקרב היהדות החרדית, בעיקר במזרח אירופה, התנגדו לו, שכן היה חלק מ[[תנועת ההשכלה]], שגרמה לשמד רוחני בקרב חלקים גדולים מיהדות אירופה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד נשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד נשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref></del>שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו. הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref> </ins>הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמבון, היו מגדולי ישראל שהתנגדו לציונות ולהרצל<ref>ראה בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל לא אמין ומוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמבון, היו מגדולי ישראל שהתנגדו לציונות ולהרצל<ref>ראה בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל לא אמין ומוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41808:rev-45593:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%9C&diff=41808&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* יחס גדולי ישראל כלפיו */2011-01-21T08:18:44Z<p><span class="autocomment">יחס גדולי ישראל כלפיו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:18, 21 בינואר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד נשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יחד עם זאת, תרומתו זכתה להכרה בהספד נשא עליו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], אשר היה אז רבה של [[יפו]] וה"מושבות" בשנת 1904 . המספד נאמר בטקס האזכרה להרצל במלאות השבעה לפטירתו, ונכנס לספר "מאמרי הראי"ה" תחת השם- "המספד בירושלים" (על שם הפסוק מ[[ספר זכריה]] הפותח אותו ובו עוסק רוב ההספד: "ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון") וכך הוא הספידו: "והנה בתור עקבתא דמשיח בן יוסף נתגלה חזיון הציונות בדורנו, הנוטה לצד הכללי ביותר, ומצד חסרון הכשרתו אין הכחות מתאחדים...עד שהמנהיג הראשי נפל חלל מעוצר רעה ויגון, ע"כ ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטיית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה" <ref>נתון מעניין הוא שהראי"ה קוק כתב מכתב לחותנו [[האדר"ת]], ובו הוא מנמק את נשיאת ההספד, בטון מתנצל מעט, עיין המכתב שהובא בקובץ "גנזי הראי"ה" חלק ז' ובספר "כוכבי אור" של [[הרב יעקב פילבר]], עמ' 170. </ref>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]<ref>שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו. הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, התייחסו אליו בהערצה: [[הרב יצחק יעקב ריינס]]<ref>גאולה בת יהודה, '''איש המאורות''', עמ' 108,164239 ועוד</ref>, [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]<ref>שאף תלה את תמונתו של הרצל בחדרו. הילה וולברשטיין ושמחה רז, '''משמיע ישועה'''. וראה מאמרים שכתב הרצי"ה על הרצל בספר "לנתיבות ישראל" (מהדורת בית אל חלק א עמ' יט וחלק ב עמ' תקצ"ג וראה בשיוחת הרב צבי יהודה במדבר, עמ' 324 הערה 31.</ref>, הרב אברהם אליהו קפלן<ref>ראה בספר "קובץ כתבים"</ref>, רבי שלמה הכהן מולינא (בעל 'חשק שלמה' על הש"ס ו[[שו"ת]] בנין שלמה)<ref>מעניין הסיפור אודות קבלת הפנים להרצל שערך בוילנא בעת ביקור הרצל בעיר בכ"ג ב[[אב]] תרס"ג (מתוך דבריו של השרידי אש, ראה להלן (הערה 7). המקור בין השאר בספר איש המאורות עמ' 185-186 ): "מורה ההוראה הזקן ונשוא הפנים בוילנה, הגאון הזקן והישיש ר' שלמה הכהן (בעולם הרבנים נקרא בשם "הכהן הגדול") מסר להרצל בשם "ירושלים דליטא" [[ספר תורה]] קטן, ובהניחו את ידי הכהן החוורות שלו על ראש הרצל בעל ההוד שבמלכות, לחשו שפתי הרבי הזקן: "ספר תורה זה יוליך אותנו לארץ ישראל!", פני הרצל חוורו. מה שרפרף והתרקם אותה שעה בנשמתו פנימה גילו דמעותיו בעיניו. החריש. הרב הזקן עמד בקושי על רגליו, אולם לא רצה לשבת בנוכחותו של הרצל. וזה אמר: "ישב נא רבנו תחילה. זקן הוא ממני וגם חכם!". מילים אלה צלצלו באזני הנוכחים כסמל, סמל להשתייכותו לוילנה העתיקה והחרדית, לעם העתיק והחרד..."</ref>, [[הרב משה כלפון הכהן]]<ref>מטה משה עמ' מח</ref>, [[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] (בעל שו"ת שרידי אש)<ref>'''כתבי הגאון רבי יחיאל יעקב ווינברג זצ"ל''' ח"ב עמ' רצח</ref>, ה[[ראשון לציון]] [[הרב משה אליהו פניז'ל]], הראשון לציון [[הרב יעקב שאול אלישר]] (היש"א ברכה), הראשון לציון ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב יעקב מאיר]], הראשון לציון הרב משה חיים אלישר<ref>ארבעת האחרונים: על פי '''אתחלתא היא''' חלק ב' עמ' ס-סא שמצטט מעיתון "הצבי" מאותה תקופה.</ref>.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמבון, היו מגדולי ישראל שהתנגדו לציונות ולהרצל<ref>ראה בספר "משיחי השקר ומתנגדיהם". יש לשים לב שהרבה מן האמור שם כלפי היחס להרצל לא אמין ומוטה כנגד הרצל וכנגד הרבנים שתמכו בו. </ref></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המניע==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרצל היה עיתונאי בפאריז, בירת צרפת, בתקופה שבה התרחש אחד האירועים [[אנטישמיות|האנטישמיים]] הקשים: קצין יהודי בכיר, אלפרד דרייפוס, הואשם בבגידה במולדת. בעקבות משפטו הפומבי ואירועים ודומים לו, הרצל גיבש דעה לפיה, על היהודים להקים מדינה יהודית. מכאן, החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרצל היה עיתונאי בפאריז, בירת צרפת, בתקופה שבה התרחש אחד האירועים [[אנטישמיות|האנטישמיים]] הקשים: קצין יהודי בכיר, אלפרד דרייפוס, הואשם בבגידה במולדת. בעקבות משפטו הפומבי ואירועים ודומים לו, הרצל גיבש דעה לפיה, על היהודים להקים מדינה יהודית. מכאן, החל להתגבש אצלו הרעיון הציוני-המדיני.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-41041:rev-41808:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"י