בית שמאי - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: טכני

2023-08-03T20:05:52Z

טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:05, 3 באוגוסט 2023
שורה 2:		שורה 2:

	'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]].		'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]].

			== גישת בית שמאי ==

	בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.		בית שמאי פוסקים ע"פ הסברא. לכן הולכים לפי עיקר הדין, סוברים שהרוחניות היא העיקר, ופוסקים לפי הבכח.
שורה 24:		שורה 26:
	* שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות {{מקור\|חגיגה יב.}}.		* שמיים נבראו תחילה ואחר כך נבראה הארץ - הרוחניות היא העיקר ולא הגשמיות {{מקור\|חגיגה יב.}}.
	* קצח {{מקור\|ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור\|בבלי ברכות מ א}}}} - טהור, וכן למעשרות {{מקור\|משנה עוקצין ג ו}}, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.		* קצח {{מקור\|ריחו קשה וטעמו טוב {{מקור\|בבלי ברכות מ א}}}} - טהור, וכן למעשרות {{מקור\|משנה עוקצין ג ו}}, כי מסתכלים על הרוחניות: הריח הוא חוש רוחני, והרי ריחו קשה.
	~~[[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:תנאים]]~~


	== מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי ==		== מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי ==
שורה 40:		שורה 40:
	הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו'.		הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו'.
	<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.		<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.

	==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==		==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==

שורה 45:		שורה 46:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

			[[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:תנאים]]

למאי נ"מ?: תבנית לשכתב

2023-08-03T20:04:28Z

תבנית לשכתב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:04, 3 באוגוסט 2023
שורה 1:		שורה 1:
			{{לשכתב\| כל הערך = כן}}

	'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]].		'''בית שמאי''' הוא כינוי לתלמידיו של [[שמאי הזקן]] החולקים תמיד עם [[בית הלל]].

למאי נ"מ?: /* הלכה כבית שמאי לעולם הבא */ טכני

2023-08-03T19:50:46Z

הלכה כבית שמאי לעולם הבא: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:50, 3 באוגוסט 2023
שורה 40:		שורה 40:
	==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==		==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==

	למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. ~~מקור הדברים הוא מדברי ה~~[[פרי צדיק]] על חנוכה ~~הכותב~~: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.		למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים, מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. כך כתוב ב[[פרי צדיק]] (על חנוכה): {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: ביטול גרסה 160338 של 185.147.215.5 (שיחה)

2023-08-02T07:07:33Z

ביטול גרסה 160338 של 185.147.215.5 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:07, 2 באוגוסט 2023
שורה 40:		שורה 40:
	==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==		==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==

	למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל ~~בעולם החסידי~~ לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}. בשאר הציבור החרדי דבר זה לא מקובל, והתפיסה הרווחת היא שההלכה אינה משתנה גם לא לעתיד לבוא וההלכה תישאר כבית הלל.		למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

185.147.215.5: /* הלכה כבית שמאי לעולם הבא */

2023-08-01T22:08:40Z

הלכה כבית שמאי לעולם הבא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:08, 1 באוגוסט 2023
שורה 40:		שורה 40:
	==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==		==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==

	למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.		למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל בעולם החסידי לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}. בשאר הציבור החרדי דבר זה לא מקובל, והתפיסה הרווחת היא שההלכה אינה משתנה גם לא לעתיד לבוא וההלכה תישאר כבית הלל.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* הלכה כבית שמאי לעולם הבא */

2020-11-22T14:12:16Z

הלכה כבית שמאי לעולם הבא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:12, 22 בנובמבר 2020
שורה 41:		שורה 41:

	למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.		למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.

			{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי */

2019-12-04T20:24:21Z

מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:24, 4 בדצמבר 2019
שורה 38:		שורה 38:
	הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו'.		הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו'.
	<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.		<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.
			==הלכה כבית שמאי לעולם הבא==

			למרות שאין לכך מקור בגמרא, בזוהר או בכתבי הראשונים מקובל לומר שבעולם הבא תהיה הלכה כבית שמאי. מקור הדברים הוא מדברי ה[[פרי צדיק]] על חנוכה הכותב: {{ציטוטון\|הטעם שזכו בית הלל שהלכה כמותם ולא כבית שמאי, כי אין העולם מתקיים במדת הדין כי אם במדת החסד לכן הלכה כבית הלל שמדתם חסד ולא כבית שמאי שמדתם דין אבל לעתיד לבוא שהנהגת העולם תהיה במדת הדין כי היצר הרע יתבטל ושוב לא יהיה צורך להנהגת מדת החסד תהיה הלכה כבית שמאי שמדתם דין}}.

Amirbrow: /* מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי */

2014-01-22T21:03:01Z

מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:03, 22 בינואר 2014
שורה 36:		שורה 36:
	במסכת סוכה<ref>פרק ב משנה ז</ref> נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי אדם שיושב ראשו ורובו בתוך סוכה, אך שולחנו נמצא חוץ לסוכה - האם יש לגזור שמא יימשך אחר שולחנו ולבסוף נמצא שאכל מחוץ לסוכה. בית שמאי גוזרים, ובית הלל לא גוזרים. ועל דין זה אומר רב יוסף<ref>ברכות דף יא עמוד א</ref> שהעושה כבית-שמאי לא יצא י"ח.		במסכת סוכה<ref>פרק ב משנה ז</ref> נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי אדם שיושב ראשו ורובו בתוך סוכה, אך שולחנו נמצא חוץ לסוכה - האם יש לגזור שמא יימשך אחר שולחנו ולבסוף נמצא שאכל מחוץ לסוכה. בית שמאי גוזרים, ובית הלל לא גוזרים. ועל דין זה אומר רב יוסף<ref>ברכות דף יא עמוד א</ref> שהעושה כבית-שמאי לא יצא י"ח.
	לכאורה גם כאן היה על בית הלל להודות שעדיף לאכול כשכל השולחן נמצא בתוך הסוכה?		לכאורה גם כאן היה על בית הלל להודות שעדיף לאכול כשכל השולחן נמצא בתוך הסוכה?
	הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו.		הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו'.
	אך<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.		<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.

Amirbrow: /* מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי */

2014-01-22T21:02:19Z

מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:02, 22 בינואר 2014
שורה 36:		שורה 36:
	במסכת סוכה<ref>פרק ב משנה ז</ref> נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי אדם שיושב ראשו ורובו בתוך סוכה, אך שולחנו נמצא חוץ לסוכה - האם יש לגזור שמא יימשך אחר שולחנו ולבסוף נמצא שאכל מחוץ לסוכה. בית שמאי גוזרים, ובית הלל לא גוזרים. ועל דין זה אומר רב יוסף<ref>ברכות דף יא עמוד א</ref> שהעושה כבית-שמאי לא יצא י"ח.		במסכת סוכה<ref>פרק ב משנה ז</ref> נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי אדם שיושב ראשו ורובו בתוך סוכה, אך שולחנו נמצא חוץ לסוכה - האם יש לגזור שמא יימשך אחר שולחנו ולבסוף נמצא שאכל מחוץ לסוכה. בית שמאי גוזרים, ובית הלל לא גוזרים. ועל דין זה אומר רב יוסף<ref>ברכות דף יא עמוד א</ref> שהעושה כבית-שמאי לא יצא י"ח.
	לכאורה גם כאן היה על בית הלל להודות שעדיף לאכול כשכל השולחן נמצא בתוך הסוכה?		לכאורה גם כאן היה על בית הלל להודות שעדיף לאכול כשכל השולחן נמצא בתוך הסוכה?
	הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> ~~כי במחלוקות~~ ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו.		הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> שבמחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו.
	אך<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.		אך<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.

Amirbrow: /* מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי */

2014-01-22T21:01:07Z

מתי מותר להחמיר כשיטת בית שמאי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:01, 22 בינואר 2014
שורה 35:		שורה 35:

	במסכת סוכה<ref>פרק ב משנה ז</ref> נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי אדם שיושב ראשו ורובו בתוך סוכה, אך שולחנו נמצא חוץ לסוכה - האם יש לגזור שמא יימשך אחר שולחנו ולבסוף נמצא שאכל מחוץ לסוכה. בית שמאי גוזרים, ובית הלל לא גוזרים. ועל דין זה אומר רב יוסף<ref>ברכות דף יא עמוד א</ref> שהעושה כבית-שמאי לא יצא י"ח.		במסכת סוכה<ref>פרק ב משנה ז</ref> נחלקו בית שמאי ובית הלל לגבי אדם שיושב ראשו ורובו בתוך סוכה, אך שולחנו נמצא חוץ לסוכה - האם יש לגזור שמא יימשך אחר שולחנו ולבסוף נמצא שאכל מחוץ לסוכה. בית שמאי גוזרים, ובית הלל לא גוזרים. ועל דין זה אומר רב יוסף<ref>ברכות דף יא עמוד א</ref> שהעושה כבית-שמאי לא יצא י"ח.
			לכאורה גם כאן היה על בית הלל להודות שעדיף לאכול כשכל השולחן נמצא בתוך הסוכה?
	הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> כי במחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו.		הרמח"ל תירץ<ref>מסילת ישרים, פרק כ</ref> שאין לנהוג כשיטת בית שמאי מחשש שתיעשה התורה כשתי תורות. וההסבר לכך שדווקא במחלוקות בית שמאי ובית הלל יש חשש זה ולא בשאר מחלוקות, כיוון<ref>באהלה של תורה, סימן ה</ref> כי במחלוקות ב"ש וב"ה נמנו וגמרו שהלכה כב"ה, ויש לכך חיזוק מבת-קול. מכאן ואילך הנוהג כשיטת בית שמאי עובר על הכרעת התורה. ולכן במחלוקות אלו של ב"ש וב"ה יש חשש גדול יותר מצד 'לא תתגודדו.
	אך<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.		אך<ref>תוספות יום טוב, שבת, פרק א, משנה ט</ref> כלל זה נכון רק ב'קום ועשה', אך ב'שב ואל תעשה' מותר לנהוג כשיטת בית שמאי.