בית שאן - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־08:18, 21 ביולי 2015

2015-07-21T08:18:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:18, 21 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני [[שבט מנשה]]: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר '''בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ''' ({{מקור\|יהושע יז יא}} וכן ב{{מקור\|דברי הימים א ז כט}}), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" ({{מקור\|יהושע יז טז$שם טז}} וכן ב{{מקור\|שופטים א כז}}).		בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני [[שבט מנשה]]: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר '''בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ''' ({{מקור\|יהושע יז יא}} וכן ב{{מקור\|דברי הימים א ז כט}}), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" ({{מקור\|יהושע יז טז$שם טז}} וכן ב{{מקור\|שופטים א כז}}).

	לאחר נפילתו של [[שאול המלך]] בקרב ב[[הר הגלבוע]], נטלו ה[[פלישתים]] את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה {{מקור\|שמואל א לא$שמואל א לא י-יג\|כן}}.		לאחר נפילתו של [[שאול המלך]] בקרב ב[[הר הגלבוע]], נטלו ה[[פלישתים]] את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"<ref>[[הרב צבי פסח פראנק]] טען, כי "בית שן" ו"בית שאן" הינן ערים שונות {{מקור\|הר צבי או"ח ב קלב\|כן}}. </ref>), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה {{מקור\|שמואל א לא$שמואל א לא י-יג\|כן}}.

	במסגרת כיבושיו, כבש [[דוד המלך]] את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו [[שלמה המלך\|שלמה]] מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד {{מקור\|מלכים א ד יב\|כן}}.		במסגרת כיבושיו, כבש [[דוד המלך]] את ערי הפלשתים, וכנראה שגם בית שאן נכבשה על ידו. בנו [[שלמה המלך\|שלמה]] מתואר כמי ששלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו בה היה בענא בן אחילוד {{מקור\|מלכים א ד יב\|כן}}.
שורה 25:		שורה 25:
	==תורה ויהדות בבית שאן==		==תורה ויהדות בבית שאן==
	[[תמונה:Rav Shlomo Shushan.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב שלמה שושן - ראש ישיבת ההסדר בית שאן]]		[[תמונה:Rav Shlomo Shushan.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב שלמה שושן - ראש ישיבת ההסדר בית שאן]]
	בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. כרב העיר ~~מכהן~~ [[הרב יוסף לסרי]].		בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. בראשית ימי העיר כיהן כרבה [[הרב דוד נשר]] (אדלר). בשנת תשמ"ד החל לכהן כרב העיר [[הרב אליהו כהן]] (כשהיה בן 24 בלבד), שכיהן עד לפטירתו בשנת תשס"ג. מאז, רב העיר הוא [[הרב יוסף לסרי]].

	בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן\|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>.		בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן\|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>.
שורה 37:		שורה 37:
	אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן [[קריאת מגילה]] בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית.		אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן [[קריאת מגילה]] בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית.

	רש"י {{מקור\|רש"י דברים יח ב$דברים יח ב\|כן}} כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא {{מקור\|בבלי חולין ז א\|כן}} קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה {{מקור\|כפתור ופרח א קמח$כפתור ופרח ח"א עמ' קמח\|כן}}. גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון<ref>"האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146. </ref>. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק ~~אייזק~~ הלוי הרצוג]] ולרבה הראשי של ירושלים [[הרב צבי פסח פראנק]], בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד<ref>{{מקור\|הר צבי אורח חיים ב קלב}}; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז. </ref>. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית<ref>הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".</ref>, וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי ({{מקור\|ירושלמי מגילה א א}} ע"פ פירוש [[הגר"א]]) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד<ref>הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.</ref>.		רש"י {{מקור\|רש"י דברים יח ב$דברים יח ב\|כן}} כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא {{מקור\|בבלי חולין ז א\|כן}} קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה {{מקור\|כפתור ופרח א קמח$כפתור ופרח ח"א עמ' קמח\|כן}}. גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון<ref>"האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146. </ref>. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ולרבה הראשי של ירושלים [[הרב צבי פסח פראנק]], בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד<ref>{{מקור\|הר צבי אורח חיים ב קלב}}; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז. </ref>. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית<ref>הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".</ref>, וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי ({{מקור\|ירושלמי מגילה א א}} ע"פ פירוש [[הגר"א]]) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד<ref>הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.</ref>.

	עם זאת, [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים<ref>[[הרב שריה דבליצקי]] (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); [[הרב דוד יוסף]] (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.</ref>, בהם [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור\|חזון עובדיה פורים עמ' קיב\|כן}}.		עם זאת, [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים<ref>[[הרב שריה דבליצקי]] (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); [[הרב דוד יוסף]] (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.</ref>, בהם [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור\|חזון עובדיה פורים עמ' קיב\|כן}}.

	במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר<ref>על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב ~~יהודה זולדן~~, "~~מגילה במוקפות חומה~~" עמ' ~~371~~). </ref>, למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים<ref>הרב זולדן, שם עמ' 372. </ref>		במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר<ref>על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב משה הררי, "מקראי קודש - פורים", עמ' 106, הערה נח.). </ref>, למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים<ref>הרב זולדן, שם עמ' 372. </ref>

	==ראו גם==		==ראו גם==
שורה 47:		שורה 47:
	* [[בקעת בית שאן]]		* [[בקעת בית שאן]]

			==לקריאה נוספת==
			* הרב יהודה זולדן, '''מגילה במוקפות חומה''', תשע"ג, עמ'243 ועמ' 368-372.
			פרופ' שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש.
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [http://www.yhbs.co.il/ אתר ישיבת ההסדר בית שאן]		* [http://www.yhbs.co.il/ אתר ישיבת ההסדר בית שאן]

אריאל ביגל נ"י: /* זמן קריאת המגילה */

2015-07-21T08:06:34Z

זמן קריאת המגילה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:06, 21 ביולי 2015
שורה 35:		שורה 35:
	===מצוות התלויות בארץ===		===מצוות התלויות בארץ===
	===זמן קריאת המגילה===		===זמן קריאת המגילה===
			אחת השאלות הקשורות בבית שאן היא זמן [[קריאת מגילה]] בעיר. דין העיר תלוי בשאלה האם בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ואם כן האם בית שאן של ימינו נמצאת במקום שבו שכנה בית שאן המקראית.

			רש"י {{מקור\|רש"י דברים יח ב$דברים יח ב\|כן}} כתב: "יהושע הנחיל ליהודה ואפרים וחצי שבט מנשה". על פי דבריו, הסיק רבי אשתורי הפרחי (שכאומר, התגורר בבית שאן) כי בית שאן היתה מוקפת חומה מימות יהושע, ובהתבסס על כך שבספר שמואל מתואר כי תלו את גופת שאול על חומת בית שאן ומכך שהגמרא {{מקור\|בבלי חולין ז א\|כן}} קוראת לבית שאן "כרך", משמעותו עיר מוקפת חומה {{מקור\|כפתור ופרח א קמח$כפתור ופרח ח"א עמ' קמח\|כן}}. גם ממצאים ארכאולוגגים שנמצאו בבית שאן מעידים על כך כי העיר היתה מוקפת חומה עוד לפני ימי יהושע בן נון<ref>"האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל", י-ם תשנ"ב, ח"א עמ' 198-209; שמואל קליין "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית תרומות ומעשרות בזמן הזה", בתוך: "קובץ לזכרו של גדליה אונא", י-ם ת"ש, עמ' 142-146. </ref>. עם חידוש היישוב היהודי בעיר לאחר קום המדינה, פנה רב העיר הרב דוד נשר בשאלה לרב הראשי לישראל, [[הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג]] ולרבה הראשי של ירושלים [[הרב צבי פסח פראנק]], בשאלה אודות זמן חג הפורים בעיר. הרב פראנק השיב לו, שמדבריו של הכפתור ופרח ניכר כי בבית שאן לא היה מנהג לקרוא את המגיהל בט"ו באדר (שכן אם היה מנהג כזה לבטח היה מציין זאת, ולא נוקט בלשון "וקרוב אני לומר"), ולכן המנהג יכריע כי יש לחגוג את הפורים בעיר בי"ד באדר בלבד<ref>{{מקור\|הר צבי אורח חיים ב קלב}}; מקראי קודש - פורים עמ' קטז; וראו: שו"ת "שערי הלכה" ח"א עמ' עו-עז. </ref>. את הראיה מספר שמואל דחה הרב פראנק בכך שחילק בין "בית שאן" לבין "בית שן", והוסיף שאף אם היתה חומה לעיר בימי שאול, אין זו הכוחה כי היתה לה חומה בימי יהושע. הרב הרצוג ענה אף הוא כי יש לקרוא את המגילה בבית שאן בי"ד באדר בלבד, אולם מנימוקים אחרים. הוא סבר, לאחר שהתייעץ עם מומחה, כי בית שאן של היום רחוקה מהעיר בית שאן המקראית<ref>הרב הרצוג התבסס על מאמרו של פרופ' שמואל קליין, "לשאלת תחומי בית שאן בקשר עם הלכות שביעית, תרומות ומעשרות בזמן הזה" בתוך "קובץ לזכרו של גדליה אונא".</ref>, וכן משום שהעיר חרבה והתיישבו בה גוים, ורק מאוחר יותר נבנתה מחדש, וכתוב בירושלמי ({{מקור\|ירושלמי מגילה א א}} ע"פ פירוש [[הגר"א]]) שכרך שחרב והתיישבו בו גויים קוראים בו בט"ו ובסמוכים או נראים לו בי"ד<ref>הרב הרצוג, "פסקים וכתבים" או"ח ח"ב קח. וראה בספר "מגילה במוקפות חומה" מאת הרב יהודה זולדן, עמ' 371, מדוע הכרעת הרב הרצוג לגבי ירושלים שונה מהכרעתו לגבי בית שאן.</ref>.

			עם זאת, [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] פרסם בשנת תשט"ו ב"לוח ארץ ישראל" (עמ' מה) כי בבית שאן יש לחגוג את הפורים הן בי"ד באדר והן בט"ו בו, משום הספק, הואיל והיא סמוכה לבית שאן העתיקה, המוזכרת מספר פעמים בימי יהושע בן נון. לפסק זה הצטרפו מספר רבנים<ref>[[הרב שריה דבליצקי]] (קונטרס האגרת הזאת עמ' 25); [[הרב דוד יוסף]] (תורת המועדים עמ' 185); הרב משה מרכדכי (הלכות חג בחג- פורים עמ' עא); הרב יוסף ליברמן (ימי הפורים עמ' קצד); הרב יוסף שני (ברית אברהם סימן כה) ועוד.</ref>, בהם [[הרב עובדיה יוסף]] {{מקור\|חזון עובדיה פורים עמ' קיב\|כן}}.

			במשך שנים, נהגו רוב מוחלט של תושבי העיר לקרוא את המגילה רק בי"ד באדר<ref>על פי עדותו של רב העיר הרב אליהו כהן (הובאה על ידי הרב יהודה זולדן, "מגילה במוקפות חומה" עמ' 371). </ref>, למעט קבוצה קטנה שקרה ללא ברכה גם בט"ו באדר, אך עם הזמן קבוצה זו הלכה וגדלה, וכיום חלקים ניכרים מתושבי העיר קוראים את המגילה בשני הימים<ref>הרב זולדן, שם עמ' 372. </ref>

	==ראו גם==		==ראו גם==

אריאל ביגל נ"י: /* בימי בית שני ולאחר החורבן */

2015-07-20T22:20:47Z

בימי בית שני ולאחר החורבן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:20, 20 ביולי 2015
שורה 10:		שורה 10:

	===בימי בית שני ולאחר החורבן===		===בימי בית שני ולאחר החורבן===
	על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה ב[[גבולות עולי בבל]], על מנת שתהיה פטורה ממצוות [[שביעית]] וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס{{דרוש מקור}}. בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, וב[[מגילת תענית]] נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש [[סיוון]]: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן<ref>ראה למשל {{מקור\|בראשית רבה יט א}}; {{במדבר רבה כ כג}}; {{מקור\|בבלי כתובות ז לא}}; {{מקור\|בבלי קידושין ב ג}}. ועוד. </ref>. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת<ref>למשל {{מקור\|משנה עבודה זרה א ד}}, {{מקור\|משנה עבודה זרה ד יב}} ועוד</ref>. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן [[עבודה זרה]]. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"<ref>"מלחמות היהודים" ב יח, ג</ref>.		על אף שישבו בה יהודים בימי בית שני, הם לא קידשו אותה ב[[גבולות עולי בבל]], על מנת שתהיה פטורה ממצוות [[שביעית]] וממנה יוכלו עניי ארץ ישראל להתפרנס{{דרוש מקור}}. בימי החשמונאים גורשו היוונים מן העיר, וב[[מגילת תענית]] נקבעו שני ימים לזכר כך בחודש [[סיוון]]: "בחמישה עשר ביה ובשיתה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא". בימי השלטון הרומאי היתה בית שאן לעיר חשובה ומרכזית, וישבו בה יהודים לצד רומאים, שקראו לה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרת בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן<ref>ראה למשל {{מקור\|בראשית רבה יט א}}; {{מקור\|במדבר רבה כ כג}}; {{מקור\|בבלי כתובות ז לא}}; {{מקור\|בבלי קידושין ב ג}}. ועוד. </ref>. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת<ref>למשל {{מקור\|משנה עבודה זרה א ד}}, {{מקור\|משנה עבודה זרה ד יב}} ועוד</ref>. ממקורות אלו, וכן ממצאים ארכאולוגיים שונים, עולה כי בעיר התקיים פולחן [[עבודה זרה]]. בפרוץ המרד הגדול ברומאים, תושביה היהודים של בית שאן העדיפו להלחם לצד הרומאים כנגד הקנאים, אולם הרומאים לא האמינו להם ועל כן "ציוו את היהודים לרדת אל החורשה אשר בקרבת העיר... ובלילה השלישי תרו את מחנה היהודים וראו כי לא שמו להם שומרים ורבים מהם נמו שנתם, וישחטו את כולם במספר שלושה עשר אלף איש ויבזזו את כל רכושם"<ref>"מלחמות היהודים" ב יח, ג</ref>.

	בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה [[ריש לקיש]]: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר [[רש"י]]: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש {{מקור\|בראשית רבה צח כ\|כן}} דורש את הפסוק שנאמר בברכת [[יעקב]] ל[[יוסף]] "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" {{מקור\|בראשית מט כה\|כן}}: "רובצת תחת''' - "ובית שאן בבית השריי".		בית שאן היתה ידועה כמקום עם קרקע דשנה ופוריה, עד שאמר עליה [[ריש לקיש]]: "גן עדן... אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פתחו", והסביר [[רש"י]]: "שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל". המדרש {{מקור\|בראשית רבה צח כ\|כן}} דורש את הפסוק שנאמר בברכת [[יעקב]] ל[[יוסף]] "מֵאֵל אָבִיךָ וְיַעְזְרֶךָּ וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם" {{מקור\|בראשית מט כה\|כן}}: "רובצת תחת''' - "ובית שאן בבית השריי".
שורה 18:		שורה 18:
	בבית שאן התיישב [[רבי אשתורי הפרחי]] משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" {{מקור\|כפתור ופרח הקדמה\|כן}}.		בבית שאן התיישב [[רבי אשתורי הפרחי]] משום ש"הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה, אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי, יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה" {{מקור\|כפתור ופרח הקדמה\|כן}}.

	בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים.		בתקופת השלטון העות'מאני התקיימה במקום עיר קטנה בשם "ביסאן", אך לא התגורר בה יהודים. בימי המנדט הבריטי ישבו מעט יהודים בעיר, ובשנת תרצ"א ידוע על כ-94 יהודים שחיו בה, אך הם עזבו את העיר ב"מרד הערבי הגדול", שנודע בחברה היהודים בשם "מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט", בעקבות איומים מצד שכניהם הערבים.

	===חידוש ההתיישבות בבית שאן===		===חידוש ההתיישבות בבית שאן===

אריאל ביגל נ"י ב־22:17, 20 ביולי 2015

2015-07-20T22:17:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:17, 20 ביולי 2015
שורה 1:		שורה 1:
			[[תמונה:BeitShean.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|מבט על בית שאן מכיוון מערב. ברקע: הרי הגלעד]]
	'''בֵּית שְאָן''' היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני.		'''בֵּית שְאָן''' היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני.
	==תולדות העיר==		==תולדות העיר==
שורה 23:		שורה 24:

	==תורה ויהדות בבית שאן==		==תורה ויהדות בבית שאן==
	בשל ~~אפויה~~ כעיירת עולים, בית ~~דאן מאפויינת~~ באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. כרב העיר מכהן [ה[רב יוסף לסרי]].		[[תמונה:Rav Shlomo Shushan.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב שלמה שושן - ראש ישיבת ההסדר בית שאן]]
			בשל אופיה כעיירת עולים, בית שאן מאופיינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. כרב העיר מכהן [[הרב יוסף לסרי]].

	בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן\|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>.		בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן\|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית השייכת לישיבות בני עקיבא בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>.

	מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או ~~ורניים~~, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.		מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או תורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.

	==בית שאן בהלכה==		==בית שאן בהלכה==
	{{להשלים\|כל הפרק=כן}}		{{להשלים\|כל הפרק=כן}}
	===מצוות התלויות בארץ===		===מצוות התלויות בארץ===
	===זמן קריאת המגילה==		===זמן קריאת המגילה===

	==ראו גם==		==ראו גם==
	* [[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן]]		* [[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן]]
	* [[~~עמק~~ בית שאן]]		* [[בקעת בית שאן]]

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

אריאל ביגל נ"י ב־22:05, 20 ביולי 2015

2015-07-20T22:05:40Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:05, 20 ביולי 2015
שורה 25:		שורה 25:
	בשל אפויה כעיירת עולים, בית דאן מאפויינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. כרב העיר מכהן [ה[רב יוסף לסרי]].		בשל אפויה כעיירת עולים, בית דאן מאפויינת באוכלוסייה מסורתית ודתית גדולה. למעלה מ-60 בתי כנסת פועלים בעיר. כרב העיר מכהן [ה[רב יוסף לסרי]].

	בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן\|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה ~~פעול~~ גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>.		בשנת תשס"ז הוקמה בעיר [[ישיבת ההסדר בית שאן\|ישיבת הסדר]] בראשות ה[[דיין]] [[הרב אליהו שושן]]. סביב הישיבה פועל גרעין תורני. חלק ממפעלי הגרעין הוא מדרשה להעמקת יהדות בבתי הספר בעיר. כמו כן, קיימת בעיר ישיבה תיכונית בראשות הרב בנימין סופר, הכוללת כ-180 תלמידים. בבית המדרש של הישיבה לומדת קבוצת אברכים מ[[מכון מאיר]]<ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6635 ערוץ 7]</ref>.

	מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או ורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.		מרבית בית הספר והגנים בבית שאן הינם דתיים או ורניים, ואף מספר תלמודי תורה פועלים בעיר.
שורה 37:		שורה 37:
	* [[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן]]		* [[הכתובת ב"רחוב" - עמק בית שאן]]
	* [[עמק בית שאן]]		* [[עמק בית שאן]]

			==קישורים חיצוניים==
			* [http://www.yhbs.co.il/ אתר ישיבת ההסדר בית שאן]

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

			[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]
	[[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]]		[[קטגוריה:נחלת שבט מנשה]]
	[[קטגוריה:חבל ארץ בקעת בית שאן]]		[[קטגוריה:חבל ארץ בקעת בית שאן]]
	~~[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]~~

אריאל ביגל נ"י ב־22:01, 20 ביולי 2015

2015-07-20T22:01:54Z

הצגת שינויים

אריאל ביגל נ"י ב־08:57, 17 ביולי 2015

2015-07-17T08:57:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:57, 17 ביולי 2015
שורה 1:		שורה 1:
	'''~~בית שאן~~''' היא עיר ~~בנפת~~ עמק בית שאן ~~שבמחוז הצפון, בחלוקה המינהלית של~~ [[~~מדינת ישראל~~]]~~. בסוף 2007 מנתה העיר 16~~,~~600 נפש לעומת 6,400 בשנת 1955. צפיפות האוכלוסייה שבה הוא 2,270 נפש לקמ~~"ר. ~~לעומת שכנותיה, הצפיפות שבה, הוא מעל לקיימת~~ ב[[~~עפולה~~]] ~~המערבה - 1~~,~~458 נפש לקמ~~"~~ר ופחות מזה של העיר~~ [[~~טבריה~~]] ~~בצפונה - 2~~,~~457 קמ~~"ר.		{{בעבודה\|[[משתמש:אריאל ביגל נ"י\|אריאל ביגל נ"י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ"י\|שיחה]]) 11:57, 17 ביולי 2015 (IDT)}}
			'''בֵּית שְאָן''' היא עיר בצפון עמק הירדן, סמוך לעיר בית שאן העתיקה שהיתה עיר יהודית חשובה בתקופת המקרא ובימי בית שני.

			==בית שאן בתנ"ך==
			בית שאן מוזכרת כאחת הערים שנחלו בני [[שבט מנשה]]: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר '''בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ''' ({{מקור\|יהושע יז יא}} וכן ב{{מקור\|דברי הימים א ז כט}}), אולם בני משנה לא יכלו להורישם משום שהיה להם רכב ברזל: "וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" ({{מקור\|יהושע יז טז$שם טז}} וכן ב{{מקור\|שופטים א כז}}).

			לאחר נפילתו של [[שאול המלך]] בקרב ב[[הר הגלבוע]], נטלו ה[[פלישתים]] את גופתו ותלו אותה בחומת בית שאן (המוזכרת שם כ"בית שן"), עד שאנשי יבש גלעד נטלו אותה משם וקברוה {{מקור\|שמואל א לא$שמואל א לא י-יג\|כן}}.

			[[שלמה המלך]] שלט בבית שאן, והניצב האזורי מטעמו שם היה בענא בן אחילוד {{מקור\|מלכים א ד יב\|כן}}.

			==בית שאן בימי בית שאן==
			בימי בית שני, היתה בית שאן לאחת הערים המרכזיות בארץ ישראל. יהודי העיר קראו לה "ביישן" (שיבוש של שמה המקורי), ובפי הרומאים נקראה "סקיתופוליס". בדברי חז"ל מוזכרץ בית שאן פעמים רבות, ובייחוד כעיר שבה היו מייצרים כלי פשתן<ref>ראה למשל {{מקור\|בראשית רבה יט א}}; {{במדבר רבה כ כג}} ועוד. </ref>. כמו כן, נזכרת העיר בהקשרים שונים של הלכות שבין ישראל לגוים, הנובעות מהיות העיר מעורבת.

	היא העיר המרכזית של חבל הארץ [[בקעת בית שאן]], הכולל 22 ישובים, עם אוכלוסייה של 25,600 נפש לסוף 2007 . בסוף שנת 2008 גדלה אוכלוסיית בית שאן בשיעור של 1.3%, לעומת הממוצע הארצי 1.8%, והגיע ל- 16,800 נפש <ref>[http://www.cbs.gov.il/population/new_2009/table3.pdf הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref>

	העיר הייתה ל[[יהודים\|יהודית]] אחרי [[מלחמת העצמאות]] בשנת 1948, לאחר שלא הייתה בה קהילה יהודית מ[[ימי הביניים]]. תחילה התיישבו בה עולים שהגיעו ב"עלייה ההמונית". אלה יושבו בבתים הנטושים של העיירה הערבית "ביסאן". לאחר מכן נוספו שכונות חדשות מסביב לעיר העתיקה. בשנת 1988 , כאשר האוכלוסייה של העיר הגיעה ל-15,000 נפש היא הוכרזה כעיר.		העיר הייתה ל[[יהודים\|יהודית]] אחרי [[מלחמת העצמאות]] בשנת 1948, לאחר שלא הייתה בה קהילה יהודית מ[[ימי הביניים]]. תחילה התיישבו בה עולים שהגיעו ב"עלייה ההמונית". אלה יושבו בבתים הנטושים של העיירה הערבית "ביסאן". לאחר מכן נוספו שכונות חדשות מסביב לעיר העתיקה. בשנת 1988 , כאשר האוכלוסייה של העיר הגיעה ל-15,000 נפש היא הוכרזה כעיר.

טישיו ב־01:50, 5 ביולי 2012

2012-07-05T01:50:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:50, 5 ביולי 2012
שורה 6:		שורה 6:

	==ייחודה של העיר==		==ייחודה של העיר==
	~~[[תמונה:Deganiabet3.jpg\|left\|thumb\|250px\|מטע [[תמר\|תמרים]] בדגניה, צפונית מבית שאן - ויקישיתוף, צילם:י.ש.]]~~
	סגולותיה של העיר מבוטאים בסמלה אשר נקבע המועצה המקומית בראשות שלמה בן לולו בשנת 1983. בסמל, שמונה מרכיבים בעברה של בית שאן.		סגולותיה של העיר מבוטאים בסמלה אשר נקבע המועצה המקומית בראשות שלמה בן לולו בשנת 1983. בסמל, שמונה מרכיבים בעברה של בית שאן.

שורה 29:		שורה 28:
	==תולדות העיר==		==תולדות העיר==

	[~~[תמונה:Beit Shean 2.jpg\|center\|thumb\|680px\|התל העתיק של בית שאן - ויקישיתוף, צילם:Bcrawford92]]~~		[

	בית שאן הקדומה מזוהה ב"תל אל - חאסן" (Tell el Husn), בה נמצאו שרידי עתיקות ומעיינות רבים <ref>[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] - בסוף המאה ה-19 עמ' 219</ref>. למרות שהתל נמצא 140 מטר מתחת לפני הים הוא בולט בסביבתו ונחשב לאחד התלים העתיקים , המענינים והיפים בארץ. במאה ה-15 לפנה"ס ישב בה חיל מצב מצרי. בין הממצאים החשובים מתקופה זו נמנות "מצבת סתי ה-1", משנת 1318 לפנה"ס. בה מסופר :"מלך הדרום והצפון, אדון שתי הארצות - סתי - אהוב האל '''כבש את בית שאן'''.<ref> המצבה שמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים, בה שמורים מימצאים נוספים מעתיקות בית שאן</ref>		בית שאן הקדומה מזוהה ב"תל אל - חאסן" (Tell el Husn), בה נמצאו שרידי עתיקות ומעיינות רבים <ref>[[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] - בסוף המאה ה-19 עמ' 219</ref>. למרות שהתל נמצא 140 מטר מתחת לפני הים הוא בולט בסביבתו ונחשב לאחד התלים העתיקים , המענינים והיפים בארץ. במאה ה-15 לפנה"ס ישב בה חיל מצב מצרי. בין הממצאים החשובים מתקופה זו נמנות "מצבת סתי ה-1", משנת 1318 לפנה"ס. בה מסופר :"מלך הדרום והצפון, אדון שתי הארצות - סתי - אהוב האל '''כבש את בית שאן'''.<ref> המצבה שמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים, בה שמורים מימצאים נוספים מעתיקות בית שאן</ref>

	מצבה נוספת משנת 1500 לפנה"ס מספרת על "האל מכּל‏" '''אדון בית שאן''', בונה מקדש לכבוד האל בעיר.		מצבה נוספת משנת 1500 לפנה"ס מספרת על "האל מכּל‏" '''אדון בית שאן''', בונה מקדש לכבוד האל בעיר.
	===התנחלות בני ישראל===		===התנחלות בני ישראל===
	~~[[תמונה:Semel sevet menashe.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל שבט מנשה - באדיבות [http://www.shoresh.org.il/ אתר שורש]]]~~
	~~[[תמונה:Panorama from beth sean.jpg\|left\|thumb\|250px\|מבט מהתל העתיק של העיר לעבר המזרח - בקעת הירדן - ויקישיתוף, צילם:.Sobkowski – Abraham]]~~

	שבט מנשה, שהעיר הייתה בתחום נחלתו, לא הצליח לכבוש את העיר, כפי שנאמר:"ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה... ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו" {{מקור\|תנ"ך:שופטים א כ"ז-כ"ח$שופטים א, כ"ז-כ"ח}} . בית שאן נשארה פלשתית-מצרית לפחות אחרי ניצחונם על [[שאול המלך]] עד אשר גורשו על-ידי [[דוד המלך]].		שבט מנשה, שהעיר הייתה בתחום נחלתו, לא הצליח לכבוש את העיר, כפי שנאמר:"ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה... ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו" {{מקור\|תנ"ך:שופטים א כ"ז-כ"ח$שופטים א, כ"ז-כ"ח}} . בית שאן נשארה פלשתית-מצרית לפחות אחרי ניצחונם על [[שאול המלך]] עד אשר גורשו על-ידי [[דוד המלך]].

טישיו ב־01:49, 5 ביולי 2012

2012-07-05T01:49:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:49, 5 ביולי 2012
שורה 1:		שורה 1:

	[[תמונה:Beth shean semel.jpg\|left\|thumb\|250px\| '''סמל העיר''', כולל שמונה מרכיבים: עץ התמר, קווים מפותלים בצבע כחול - מסמל את שפע המים, מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים נמצאו בבית הכנסת, תיאטרון רומי , קיר אבן - החומה הקדומה של העיר, הרים - הנוף הנשקף מהעיר, הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה, השבט אשר בחלקו הייתה העיר :"ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת", הכתובת:"הכתובת "זו בית שאן" - מבראשית רבא <ref>[http://www.skitopo.net/exp/sBS.asp הסבר זה לקוח מתוך חוברת שהוצאה ע"י שייקה כהן מהמרכז הפדגוגי בבית שאן]</ref>]]

	'''בית שאן''' היא עיר בנפת עמק בית שאן שבמחוז הצפון, בחלוקה המינהלית של [[מדינת ישראל]]. בסוף 2007 מנתה העיר 16,600 נפש לעומת 6,400 בשנת 1955. צפיפות האוכלוסייה שבה הוא 2,270 נפש לקמ"ר. לעומת שכנותיה, הצפיפות שבה, הוא מעל לקיימת ב[[עפולה]] המערבה - 1,458 נפש לקמ"ר ופחות מזה של העיר [[טבריה]] בצפונה - 2,457 קמ"ר.		'''בית שאן''' היא עיר בנפת עמק בית שאן שבמחוז הצפון, בחלוקה המינהלית של [[מדינת ישראל]]. בסוף 2007 מנתה העיר 16,600 נפש לעומת 6,400 בשנת 1955. צפיפות האוכלוסייה שבה הוא 2,270 נפש לקמ"ר. לעומת שכנותיה, הצפיפות שבה, הוא מעל לקיימת ב[[עפולה]] המערבה - 1,458 נפש לקמ"ר ופחות מזה של העיר [[טבריה]] בצפונה - 2,457 קמ"ר.

93.172.158.73: /* יהודי העיר בתקופה העתיקה */

2010-10-21T08:20:05Z

יהודי העיר בתקופה העתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:20, 21 באוקטובר 2010
שורה 57:		שורה 57:
	===יהודי העיר בתקופה העתיקה===		===יהודי העיר בתקופה העתיקה===

	אחרי חורבן הבית המשיכו לגור בה יהודים ~~המסםר לא מועט~~. ~~אדמצה~~ הייתה דשנה ופוריה ~~והתפרסמה~~ ביבול החיטים ובשמן ~~הזיתיפ~~ שגדלו בה. אז גם נאמר עליה: "גן עדן,אם בארץ ישראל הוא.בית שאן פיתחו.” {{מקור\|בבלי:עירובין י"ט א$בבלי עירובין י"ט, א}}		אחרי חורבן הבית המשיכו לגור בה לא מעט יהודים. אדמתה הייתה דשנה ופוריה והיא התפרסמה ביבול החיטים ובשמן הזיתים שגדלו בה. אז גם נאמר עליה: "גן עדן, אם בארץ ישראל הוא - בית שאן פיתחו.” {{מקור\|בבלי:עירובין י"ט א$בבלי עירובין י"ט, א}}

	יהודי העיר התחבטו בשאלה ההלכתית, אם ~~ההתיישבות של שבי ציון בבית~~ שאן היא בתחום ארץ ישראל ~~לענין ההלכה של~~ המצוות התלויות בארץ. ~~מתוך~~ שסברו ~~שלא~~ התיישבו בה, פסק רבי מאיר, ואחריו רבי יהודה הנשיא, שמבחינת ההלכה אין בית שאן בתחום ארץ-ישראל, אלא היא "ארץ העמים" ופטורה מחובת שמיטה ומעשרות.		יהודי העיר התחבטו בשאלה ההלכתית, אם בית שאן היא בתחום ארץ ישראל לעניין המצוות התלויות בארץ. היות שסברו שעולי בית שני לא התיישבו בה, פסק רבי מאיר, ואחריו רבי יהודה הנשיא, שמבחינת ההלכה אין בית שאן בתחום ארץ-ישראל, אלא היא "ארץ העמים" ופטורה מחובת שמיטה ומעשרות.

	מן המאה השלישית ואילך נודעה בית-שאן כמרכז לגידול, טוויה ואריגה של בדי פשתה. בתלמוד הירושלמי נזכרים "כלי הפשתן הדקים הבאים מבית שאן" <ref>כתובות ז, לא, ;ע"ג; קידושין ב, ג, ע"ג</ref>.		מן המאה השלישית ואילך נודעה בית-שאן כמרכז לגידול, טוויה ואריגה של בדי פשתה. בתלמוד הירושלמי נזכרים "כלי הפשתן הדקים הבאים מבית שאן" <ref>כתובות ז, לא, ;ע"ג; קידושין ב, ג, ע"ג</ref>.
	צו המחירים של הקיסר מסוף המאה השלישית לספירה, התיר לסוחרים לדרוש עבור בדי בית-שאן ועבור הבגדים שנוצרו בה את המחיר הגבוה ביותר .		צו המחירים של הקיסר מסוף המאה השלישית לספירה, התיר לסוחרים לדרוש עבור בדי בית-שאן ועבור הבגדים שנוצרו בה את המחיר הגבוה ביותר .

	למרבה הצער, אין אנו מכירים היטב את תהליכי העיבוד של הפשתה, ועל כן קשה לשייך לתעשייה זו		למרבה הצער, אין אנו מכירים היטב את תהליכי העיבוד של הפשתה, ועל כן קשה לשייך לתעשייה זו מתקנים כלשהם, אבל סביר להניח שמספר רב של בריכות קטנות ומטויחות, המחוברות לעתים זו לזו בצינורות חרס, שימשו בתעשייה זו <ref>'''יורם צפריר וגדעון פרסטר'''</ref>.
	~~מיתקנים~~ כלשהם, אבל סביר להניח שמספר רב של בריכות קטנות ומטויחות, המחוברות לעתים זו לזו בצינורות חרס, שימשו בתעשייה זו <ref>'''יורם צפריר וגדעון פרסטר'''</ref>.

	בתקופה הביזנטית היתה בעיר קהילת מיעוט יהודית. התלמוד מזכיר חנויות של יהודים בבית שאן, שלא היו מעוטרות ביום חג של נוכרים <ref>עבודה זרה יב, ע"ב</ref> .		בתקופה הביזנטית היתה בעיר קהילת מיעוט יהודית. התלמוד מזכיר חנויות של יהודים בבית שאן, שלא היו מעוטרות ביום חג של נוכרים <ref>עבודה זרה יב, ע"ב</ref> .

	שני שרידים ארכיאולוגיים מעידים על היישוב היהודי בעיר.		שני שרידים ארכיאולוגיים מעידים על היישוב היהודי בעיר.
	* בית מגורים גדול, בעל פסיפסים נאים, שנחשף בשיכון א'. הוא מכונה בית ליאונטיס, על שם בעל הבית הנזכר בפסיפס שברצפתו. אחד מחדריו היה חדר תפילה: בפסיפס שברצפתו יש מנורה בעלת שבעה קנים וכתובת הקדשה, כמקובל בבתי כנסת. בפסיפס ב'בית לאונטיס', מופיע נושא מאגדות יוון האלילית : הגיבור		* בית מגורים גדול, בעל פסיפסים נאים, שנחשף בשיכון א'. הוא מכונה בית ליאונטיס, על שם בעל הבית הנזכר בפסיפס שברצפתו. אחד מחדריו היה חדר תפילה: בפסיפס שברצפתו יש מנורה בעלת שבעה קנים וכתובת הקדשה, כמקובל בבתי כנסת. בפסיפס ב'בית לאונטיס' מופיע נושא מאגדות יוון האלילית : הגיבור אודיסאוס נאבק בפיתויי הסירנות. סבורים כי אין ללמוד מכל אלה על אמונה באלילים , אלא רק על שימורה של המורשת היוונית.
	אודיסאוס נאבק בפיתויי הסירנות. סבורים כי אין ללמוד מכל אלה על אמונה באלילים , אלא ~~ר בשימורה~~ של המורשת היוונית.
	* בית כנסת גדול שנתגלה מחוץ לחומת העיר וסמוך לה, שהיו בו רצפות פסיפס נאות. הן נעשו על ידי אותם אמני פסיפס שהתקינו את הפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא - מריאנוס וחנינא בנו.		* בית כנסת גדול שנתגלה מחוץ לחומת העיר וסמוך לה, שהיו בו רצפות פסיפס נאות. הן נעשו על ידי אותם אמני פסיפס שהתקינו את הפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא - מריאנוס וחנינא בנו.

	לאחר כיבוש ירושלים בימי הצלבנים התיישבה משפחת דה-בוטון, שהקימה מצודה קטנה - שרידיה נמצאים בעיר העתיקה. זהו מבנה בגודל 50 X 50 מ' לערך, שנדבכיו התחתונים עדיין נותרו מן התקופה הצלבנית.		לאחר כיבוש ירושלים בימי הצלבנים התיישבה משפחת דה-בוטון, שהקימה מצודה קטנה - שרידיה נמצאים בעיר העתיקה. זהו מבנה בגודל 50 X 50 מ' לערך, שנדבכיו התחתונים עדיין נותרו מן התקופה הצלבנית.

	בימי הביניים היתה בית שאן עיירה קטנה. בראשית המאה ה - 14 הוקמה בה אכסניית דרכים - ח'אן אלאחמר - שהיתה תחנה להחלפת סוסים בדרך המוליכה מדמשק לקהיר. בתקופה זו ישב בה אשתורי הפרחי, שספרו "כפתור ופרח" הוא מקור חשוב לידיעות על התקופה שבה חי (להלן) .		בימי הביניים היתה בית שאן עיירה קטנה. בראשית המאה ה - 14 הוקמה בה אכסניית דרכים - ח'אן אלאחמר - שהיתה תחנה להחלפת סוסים בדרך המוליכה מדמשק לקהיר. בתקופה זו ישב בה אשתורי הפרחי, שספרו "כפתור ופרח" הוא מקור חשוב לידיעות על התקופה שבה חי (להלן).

	בתקופת השלטון העות'מאני בארץ היתה בית שאן יישוב נידח למדי. בשנת 1875 תיארו אותה הנוסעים קלוד ר' קונדר והורשיו ה' קיצ'נר כ"כפרון עלוב, הבנוי בקתות חומר". לעומת זאת, גוטליב שומכר הגרמני אמר בשנת 1900: "אוכלוסיית בית שאן גדלה במהירות, הרחוב הראשי מטופח, יפה ומוצל על ידי שדרות עצי שטה, נבנים חנויות ומחסנים מודרניים על ידי התושבים".		בתקופת השלטון העות'מאני בארץ היתה בית שאן יישוב נידח למדי. בשנת 1875 תיארו אותה הנוסעים קלוד ר' קונדר והורשיו ה' קיצ'נר כ"כפרון עלוב, הבנוי בקתות חומר". לעומת זאת, גוטליב שומכר הגרמני אמר בשנת 1900: "אוכלוסיית בית שאן גדלה במהירות, הרחוב הראשי מטופח, יפה ומוצל על ידי שדרות עצי שטה, נבנים חנויות ומחסנים מודרניים על ידי התושבים".

	אברהם מלמד לונץ בספרו [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] מספר על העיר בשנת 1890 כי מספר תושביה חמש מאות כולם [[\|איסלם\|מוסלמים]] ובה יושב "מודיר", מנהל מהממשלה.		אברהם מלמד לונץ בספרו [[מורה דרך בארץ ישראל וסוריה]] מספר על העיר בשנת 1890 כי מספר תושביה חמש מאות, כולם [[\|איסלם\|מוסלמים]], ובה יושב "מודיר" - מנהל מהממשלה.

	===העת החדשה===		===העת החדשה===