בית חולים - היסטוריית גרסאות

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* הלכות הקשורות במבנה בית החולים */

2016-12-09T07:50:00Z

הלכות הקשורות במבנה בית החולים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:50, 9 בדצמבר 2016
שורה 117:		שורה 117:
	לעומת זאת, אם בית החולים הוא בבעלות יהודית, חייבים החדרים במזוזה<ref>שו"ת שבט הלוי חיו"ד סי' קנו. וראה מה שהעיר על דבריו בנשמת אברהם חיו"ד סי' רפו סק"א ובהע' 6.</ref>, ואף על פי שהחולים עושים צרכיהם באותם חדרים, מכל מקום יש לקבוע שם מזוזה<ref>שו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' לה; הגר"ע יוסף, אור תורה, חוב' ה' שבט תשמ"ד; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם שם; שו"ת בנין אב ח"ב סי' נב אות ב.</ref>. כאשר לא ניתן לקנות מזוזות לכל חדרי בית החולים בבת-אחת, יש לקבוע מזוזות בתחילה בחדרים שאנשים בריאים דרים שם בקביעות, ואחר כך לקבוע בשאר החדרים, כי חדרי החולים וחדרי הצוות אינם נחשבים כקבועים, שהרי רגילים לשנותם מחדר לחדר<ref>הגרש"ז אויערבאך, ועלהו לא יבול ח"א, עמ' שנד.</ref>. ולעניין ברכה - יש מי שכתב, שיברך על קביעת מזוזה, כי חיוב המזוזה שם הוא מן התורה<ref>שו"ת שבט הלוי, שם.</ref>; יש שפקפקו בכך<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם, שם; שו"ת באר משה, שם.</ref>; ויש מי שפסק שלא לברך<ref>שו"ת בנין אב שם.</ref>. אכן, לכל הדעות חדרי הרופאים וצוות העובדים בבית חולים חייבים במזוזה, וצריכים לברך על קביעתם<ref>נשמת אברהם, שם.</ref>.		לעומת זאת, אם בית החולים הוא בבעלות יהודית, חייבים החדרים במזוזה<ref>שו"ת שבט הלוי חיו"ד סי' קנו. וראה מה שהעיר על דבריו בנשמת אברהם חיו"ד סי' רפו סק"א ובהע' 6.</ref>, ואף על פי שהחולים עושים צרכיהם באותם חדרים, מכל מקום יש לקבוע שם מזוזה<ref>שו"ת זבחי צדק ח"ב חאו"ח סי' לה; הגר"ע יוסף, אור תורה, חוב' ה' שבט תשמ"ד; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם שם; שו"ת בנין אב ח"ב סי' נב אות ב.</ref>. כאשר לא ניתן לקנות מזוזות לכל חדרי בית החולים בבת-אחת, יש לקבוע מזוזות בתחילה בחדרים שאנשים בריאים דרים שם בקביעות, ואחר כך לקבוע בשאר החדרים, כי חדרי החולים וחדרי הצוות אינם נחשבים כקבועים, שהרי רגילים לשנותם מחדר לחדר<ref>הגרש"ז אויערבאך, ועלהו לא יבול ח"א, עמ' שנד.</ref>. ולעניין ברכה - יש מי שכתב, שיברך על קביעת מזוזה, כי חיוב המזוזה שם הוא מן התורה<ref>שו"ת שבט הלוי, שם.</ref>; יש שפקפקו בכך<ref>הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם, שם; שו"ת באר משה, שם.</ref>; ויש מי שפסק שלא לברך<ref>שו"ת בנין אב שם.</ref>. אכן, לכל הדעות חדרי הרופאים וצוות העובדים בבית חולים חייבים במזוזה, וצריכים לברך על קביעתם<ref>נשמת אברהם, שם.</ref>.

	טומאת מת וכהנים - בבית החולים עלולים להימצא מתים, איברים מן החי, או נפלים, אשר מטמאים את כל שטח מבנה בית החולים הנתון תחת גג אחד, והוא הנקרא טומאת אוהל. כאשר המת כולו, או חלק ממנו, נמצא בתוך אוהל, מתפשטת טומאתו לכל עבר דרך פתחים שונים כאשר יש פותח טפח, כמו דלת או חלון פתוחים בשיעור טפח (=שמונה ס"מ). כמו כן קיימת בעיית "סוף הטומאה לצאת", היינו שכל מקום שהנפטר עומד להיות מועבר אליו, הרי שמרגע פטירתו ועד העברתו בפועל לחדר המתים, חלים דיני טומאה על המקומות המיועדים למעבר המת<ref>ראה עוד בשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קפד.</ref>. לפי זה יוצא, כי לפעמים עלולה הטומאה להתפשט גם כשהמת סגור בחדרו ונמצא בבידוד מלא. דבר זה מהווה בעיה קשה לכניסת כהנים לתוך בית החולים, או לשהיית כהנים בתוך בית החולים, שכן חל ~~עליהם~~ איסור להיטמא למתים.		טומאת מת וכהנים - בבית החולים עלולים להימצא מתים, איברים מן החי, או נפלים, אשר מטמאים את כל שטח מבנה בית החולים הנתון תחת גג אחד, והוא הנקרא טומאת אוהל. כאשר המת כולו, או חלק ממנו, נמצא בתוך אוהל, מתפשטת טומאתו לכל עבר דרך פתחים שונים כאשר יש פותח טפח, כמו דלת או חלון פתוחים בשיעור טפח (=שמונה ס"מ). כמו כן קיימת בעיית "סוף הטומאה לצאת", היינו שכל מקום שהנפטר עומד להיות מועבר אליו, הרי שמרגע פטירתו ועד העברתו בפועל לחדר המתים, חלים דיני טומאה על המקומות המיועדים למעבר המת<ref>ראה עוד בשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קפד.</ref>. לפי זה יוצא, כי לפעמים עלולה הטומאה להתפשט גם כשהמת סגור בחדרו ונמצא בבידוד מלא. דבר זה מהווה בעיה קשה לכניסת כהנים לתוך בית החולים, או לשהיית כהנים בתוך בית החולים, שכן חל עליה�� איסור להיטמא למתים.

	בית חולים הנמצא בעיר שרוב המתים הם גויים, כתבו האחרונים, שיש להקל לכהנים להתאשפז שם, ואפילו לבקר חולים, שכן רוב הפוסקים סבורים שמת גוי אינו מטמא באוהל, וגם המחמירים לא כתבו כן אלא משום זהירות וחומרה בלבד<ref>ראה <makor>שו"ע יו"ד שעב ב.</makor> ועוד, על פי הקבלה אין מת עכו"ם מטמא באהל - ראה מלאכת שלמה, בהגה"ה למשנה אהלות יח ז. וראה עוד בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תקסח.</ref>, ואין אומרים במת גוי דין סוף טומאה לצאת<ref>שערים המצויינים בהלכה סי' רב סקט"ו.</ref>, ועל כן נדחית טומאה מדבריהם במקום מצווה ורפואה<ref>שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ג סי' כז; שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' כז; שערים המצויינים בהלכה סי' רב סק"ו. וראה גם בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"א סי' רמח; שם, חיו"ד ח"ב סי' קסו; שו"ת שרידי אש ח"ב סי' קלד.</ref>.		בית חולים הנמצא בעיר שרוב המתים הם גויים, כתבו האחרונים, שיש להקל לכהנים להתאשפז שם, ואפילו לבקר חולים, שכן רוב הפוסקים סבורים שמת גוי אינו מטמא באוהל, וגם המחמירים לא כתבו כן אלא משום זהירות וחומרה בלבד<ref>ראה <makor>שו"ע יו"ד שעב ב.</makor> ועוד, על פי הקבלה אין מת עכו"ם מטמא באהל - ראה מלאכת שלמה, בהגה"ה למשנה אהלות יח ז. וראה עוד בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' תקסח.</ref>, ואין אומרים במת גוי דין סוף טומאה לצאת<ref>שערים המצויינים בהלכה סי' רב סקט"ו.</ref>, ועל כן נדחית טומאה מדבריהם במקום מצווה ורפואה<ref>שו"ת מהר"ש ענגיל ח"ג סי' כז; שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' כז; שערים המצויינים בהלכה סי' רב סק"ו. וראה גם בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"א סי' רמח; שם, חיו"ד ח"ב סי' קסו; שו"ת שרידי אש ח"ב סי' קלד.</ref>.
שורה 133:		שורה 133:
	בידוד חלקי המת, איברים מן המת, איברים מן החי ונפלים, המצויים בחדרי ניתוח, בחדרי לידה ובמעבדות שונות, בתוך ארונות הבנויים בצורה נכונה על פי ההלכה<ref>ראה בספרו של הרב ל.י. היילפרין, טהרת פתחים, בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, תשל"ט, חלק א, שם נתבארו פרטי הדרישות ההלכתיות.</ref>. זוהי דרישה הכרחית, אך איננה פותרת את בעיית הנפטרים בחדרי אשפוז.		בידוד חלקי המת, איברים מן המת, איברים מן החי ונפלים, המצויים בחדרי ניתוח, בחדרי לידה ובמעבדות שונות, בתוך ארונות הבנויים בצורה נכונה על פי ההלכה<ref>ראה בספרו של הרב ל.י. היילפרין, טהרת פתחים, בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, תשל"ט, חלק א, שם נתבארו פרטי הדרישות ההלכתיות.</ref>. זוהי דרישה הכרחית, אך איננה פותרת את בעיית הנפטרים בחדרי אשפוז.

	התקנת דלתות עם ~~קפיצים~~ בכל החדרים, המסדרונות וחדרי המדרגות, כך שהדלתות תהיינה סגורות רוב הזמן, ובכך תופחת מעבר הטומאה; הכנסת נוהל קבוע בין הרופאים והאחיות, שאם יש נפטר בחדר, יש לדאוג שדלתו תהא סגורה רוב הזמן, ושיש לפנותו בהקדם האפשרי; להתקין נוריות אזהרה מעל פתחי מחלקות, אשר יהבהבו כאשר יש מת באותה מחלקה<ref>הרב ד, אריאב, עטרת שלמה, ח"ג עמ' עה ואילך.</ref>. אף זה הוא פתרון חלקי בלבד, שמועיל לכהנים מאושפזים בחדריהם, אך לא מועיל לכהנים שהם עובדי בית החולים, או לכהנים המבקרים בבית החולים.		התקנת דלתות עם מחזירי שמן בכל החדרים, המסדרונות וחדרי המדרגות, כך שהדלתות תהיינה סגורות רוב הזמן, ובכך תופחת מעבר הטומאה; הכנסת נוהל קבוע בין הרופאים והאחיות, שאם יש נפטר בחדר, יש לדאוג שדלתו תהא סגורה רוב הזמן, ושיש לפנותו בהקדם האפשרי; להתקין נוריות אזהרה מעל פתחי מחלקות, אשר יהבהבו כאשר יש מת באותה מחלקה<ref>הרב ד, אריאב, עטרת שלמה, ח"ג עמ' עה ואילך.</ref>. אף זה הוא פתרון חלקי בלבד, שמועיל לכהנים מאושפזים בחדריהם, אך לא מועיל לכהנים שהם עובדי בית החולים, או לכהנים המבקרים בבית החולים.

	בידוד הנפטרים בתוך חדרי האשפוז עד להוצאתם לחדרי המתים שמחוץ לבנין בית החולים. זה צריך להיעשות על ידי הקפת הנפטר במחיצות ניידות ומתקפלות, או בבידודו על ידי אוהל מתקפל מעל המת<ref>ראה טהרת פתחים, שם, ובביאור הדרישות ההלכתיות למחיצות אלו.</ref>. הצעות אלו פותרות את בעיית טומאת אוהל, אך לא פותרות את בעיית סוף טומאה לצאת.		בידוד הנפטרים בתוך חדרי האשפוז עד להוצאתם לחדרי המתים שמחוץ לבנין בית החולים. זה צריך להיעשות על ידי הקפת הנפטר במחיצות ניידות ומתקפלות, או בבידודו על ידי אוהל מתקפל מעל המת<ref>ראה טהרת פתחים, שם, ובביאור הדרישות ההלכתיות למחיצות אלו.</ref>. הצעות אלו פותרות את בעיית טומאת אוהל, אך לא פותרות את בעיית סוף טומאה לצאת.

Yeshivaorgil bot: :קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

2013-07-02T06:27:22Z

קטגוריה:רפואה והלכה לערכי האנציקלופדיה ההלכתית רפואית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:27, 2 ביולי 2013
שורה 305:		שורה 305:
	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
	[[קטגוריה:מבט על המציאות]]		[[קטגוריה:מבט על המציאות]]
			[[קטגוריה:רפואה והלכה]]

טישיו: /* הערות שוליים */

2012-04-29T04:26:45Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:26, 29 באפריל 2012
שורה 299:		שורה 299:
	שערי צדק - ראה בגוף הערך.		שערי צדק - ראה בגוף הערך.

	~~==הערות שוליים==~~

	~~<references />~~

			{{הערות שוליים\|טורים=כן}}


	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
	[[קטגוריה:מבט על המציאות]]		[[קטגוריה:מבט על המציאות]]

132.72.209.170: /* הגדרת המושג */

2011-01-15T19:23:53Z

הגדרת המושג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:23, 15 בינואר 2011
שורה 5:		שורה 5:
	המונח העברי 'בית חולים' הוא מחודש מהספרות החדישה<ref>מונח זה הוא תרגום מילולי מהמונח המשמש בגרמנית krankenhaus, מה שאין כן באנגלית. וראה בהערות הבאות.</ref>. בלשון העמים שם המוסד הוא הוספיטל<ref>hospital.</ref>, ומונח זה היה מקובל בספרות ההלכה (הושפיטאל או הוספיטאל) עד לתקופה האחרונה. מקור השם הוא לטיני<ref>hospes.</ref>, ופירושו אורח, על שם מטרתו המקורית של מוסד זה<ref>ראה א. שטינברג, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 146 ואילך.</ref>. מכאן נגזר גם המושג המחודש "אשפוז", שבא לציין את הכנסתו של חולה לבית חולים, שמקורו מהמילה הארמית אושפיזא, שפירושו אירוח ואיכסון<ref>ראה <makor>בבלי גיטין מד ב;</makor> <makor>בבלי מגילה כו א;</makor> תוספתא מע"ש א יג ועוד.</ref>, והוא אף דומה למושג הוספיטאל שבספרות ההלכה.		המונח העברי 'בית חולים' הוא מחודש מהספרות החדישה<ref>מונח זה הוא תרגום מילולי מהמונח המשמש בגרמנית krankenhaus, מה שאין כן באנגלית. וראה בהערות הבאות.</ref>. בלשון העמים שם המוסד הוא הוספיטל<ref>hospital.</ref>, ומונח זה היה מקובל בספרות ההלכה (הושפיטאל או הוספיטאל) עד לתקופה האחרונה. מקור השם הוא לטיני<ref>hospes.</ref>, ופירושו אורח, על שם מטרתו המקורית של מוסד זה<ref>ראה א. שטינברג, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 146 ואילך.</ref>. מכאן נגזר גם המושג המחודש "אשפוז", שבא לציין את הכנסתו של חולה לבית חולים, שמקורו מהמילה הארמית אושפיזא, שפירושו אירוח ואיכסון<ref>ראה <makor>בבלי גיטין מד ב;</makor> <makor>בבלי מגילה כו א;</makor> תוספתא מע"ש א יג ועוד.</ref>, והוא אף דומה למושג הוספיטאל שבספרות ההלכה.

	יש מי שכתב, שעדיף להשתמש במושג 'בית רפואה' ולא בית חולים, כדי להזכיר מטרות חיוביות, ומכיוון שדווקא שם זה הוא בהתאם לתוכן ולמטרה של המוסד, היינו בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם ~~לרפאות~~<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ג סי' קל.</ref>.		יש מי שכתב, שעדיף להשתמש במושג 'בית רפואה' ולא בית חולים, כדי להזכיר מטרות חיוביות, ומכיוון שדווקא שם זה הוא בהתאם לתוכן ולמטרה של המוסד, היינו בית רפואה על ידי רופאים שתפקידם לרפא<ref>שערי הלכה ומנהג ח"ג סי' קל.</ref>.

	בעיות הלכתיות ומוסריות רבות הנוגעות לעיסוק ברפואה מצויות, בדרגות שונות, בבית חולים. אכן, בערך זה נידונים רק העניינים ההלכתיים הקשורים בבית חולים כמוסד; הבעיות הרפואיות- הלכתיות הנוגעות ליחידים נידונים בנפרד בערכים מתאימים.		בעיות הלכתיות ומוסריות רבות הנוגעות לעיסוק ברפואה מצויות, בדרגות שונות, בבית חולים. אכן, בערך זה נידונים רק העניינים ההלכתיים הקשורים בבית חולים כמוסד; הבעיות הרפואיות- הלכתיות הנוגעות ליחידים נידונים בנפרד בערכים מתאימים.

95.86.84.28: /* בעיות עקרוניות-הלכתיות */ קישורים פנימיים

2009-10-01T11:34:56Z

בעיות עקרוניות-הלכתיות: קישורים פנימיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:34, 1 באוקטובר 2009
שורה 167:		שורה 167:
	===בעיות עקרוניות-הלכתיות===		===בעיות עקרוניות-הלכתיות===

	מרבית הבעיות בתחום הרפואה וההלכה מתרחשות, במידה זו או אחרת, בתוך כותלי בית החולים. להלן דוגמאות אחדות: ניתוחי מתים, השתלות איברים, קביעת רגע המוות, היחס לחולה ~~הנוטה~~ למות, היחס ליילוד הפגום, בעיות בתחום תכנון המשפחה וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. אכן, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לנסח נהלים, ולהקפיד על קיום ההלכות הנוגעות לבעיות אלו. בכל מקרה שמתעוררת בעיה הלכתית, על ההנהלה לפנות למורה הוראה מובהק, שיפסוק כיצד תיקבע המדיניות של המוסד, הן ביחס למקרים קונקרטיים, והן ביחס לכלל ולעיקרון. זאת, כמובן, מעבר לחובת כל יחיד, ~~הרופא~~ או ~~החולה~~, לברר את ההלכה הנוגעת לבעייתו המיוחדת.		מרבית הבעיות בתחום הרפואה וההלכה מתרחשות, במידה זו או אחרת, בתוך כותלי בית החולים. להלן דוגמאות אחדות: [[נתוח המת\|ניתוחי מתים]], [[השתלת איברים\|השתלות איברים]], קביעת [[רגע המות\|רגע המוות]], היחס לחולה ה[[נוטה למות]], היחס ליילוד הפגום, בעיות בתחום תכנון המשפחה וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. אכן, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לנסח נהלים, ולהקפיד על קיום ההלכות הנוגעות לבעיות אלו. בכל מקרה שמתעוררת בעיה הלכתית, על ההנהלה לפנות למורה הוראה מובהק, שיפסוק כיצד תיקבע המדיניות של המוסד, הן ביחס למקרים קונקרטיים, והן ביחס לכלל ולעיקרון. זאת, כמובן, מעבר לחובת כל יחיד, ה[[רופא]] או ה[[חולה]], לברר את ההלכה הנוגעת לבעייתו המיוחדת.

	===בעיות בתחום יחסי אנוש===		===בעיות בתחום יחסי אנוש===

95.86.84.28: /* בעיות בתחום יחסי אנוש */

2009-10-01T11:31:03Z

בעיות בתחום יחסי אנוש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:31, 1 באוקטובר 2009
שורה 171:		שורה 171:
	===בעיות בתחום יחסי אנוש===		===בעיות בתחום יחסי אנוש===

	מרבית הבעיות המוסריות-הלכתיות בתחום יחסי רופא-חולה, יחסי רופא-צוות רפואי, יחסי רופא-ציבור, יחסי עובד-מעביד מתרחשות, במידה זו או אחרת, בין כותלי בית החולים. דוגמאות אחדות לכך: גילוי מידע לחולה, סודיות רפואית, פרסומת עצמית, שביתות וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. על הנהלת בית החולים מוטלת החובה לנווט את מערכת היחסים בכל התחומים הלו על פי ההלכה.		מרבית הבעיות המוסריות-הלכתיות בתחום יחסי רופא-חולה, יחסי רופא-צוות רפואי, יחסי רופא-ציבור, יחסי עובד-מעביד מתרחשות, במידה זו או אחרת, בין כותלי בית החולים. דוגמאות אחדות לכך: [[גלוי מידע לחולה\|גילוי מידע לחולה]], [[סודיות רפואית]], פרסומת עצמית, שביתות וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. על הנהלת בית החולים מוטלת החובה לנווט את מערכת היחסים בכל התחומים הלו על פי ההלכה.

	===דינים הנוגעים להנהלת בית החולים===		===דינים הנוגעים להנהלת בית החולים===

אפרים ב־09:01, 1 באוקטובר 2009

2009-10-01T09:01:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:01, 1 באוקטובר 2009
שורה 105:		שורה 105:
	<ref>רבות מהן התעוררו בעיקר ע"י בית החולים שערי צדק בירושלים, ונידונו ונפתרו ע"י שני גופים טכנולוגיים-הלכתיים: מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים; וצֹמת - צוותי מדע ותורה באלון שבות, גוש עציון. מאוחר יותר נידונו הבעיות הללו בחלקן גם על ידי בתי החולים לניאדו בנתניה, ומעייני הישועה בבני ברק.</ref>		<ref>רבות מהן התעוררו בעיקר ע"י בית החולים שערי צדק בירושלים, ונידונו ונפתרו ע"י שני גופים טכנולוגיים-הלכתיים: מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים; וצֹמת - צוותי מדע ותורה באלון שבות, גוש עציון. מאוחר יותר נידונו הבעיות הללו בחלקן גם על ידי בתי החולים לניאדו בנתניה, ומעייני הישועה בבני ברק.</ref>

	===		===הלכות הקשורות במבנה בית החולים===
	הלכות הקשורות במבנה בית החולים===

	תרומה - מצווה גדולה וחוב גמור הוא לתרום עבור בנין בית חולים והחזקתו, ולתומכו ולסעדו בכל מה שאפשר, והעושה כן מקיים את כל המצוות הקשורות בריפוי חולים והצלתם<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לח.</ref>.		תרומה - מצווה גדולה וחוב גמור הוא לתרום עבור בנין בית חולים והחזקתו, ולתומכו ולסעדו בכל מה שאפשר, והעושה כן מקיים את כל המצוות הקשורות בריפוי חולים והצלתם<ref>שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סי' לח.</ref>.
שורה 170:		שורה 169:
	מרבית הבעיות בתחום הרפואה וההלכה מתרחשות, במידה זו או אחרת, בתוך כותלי בית החולים. להלן דוגמאות אחדות: ניתוחי מתים, השתלות איברים, קביעת רגע המוות, היחס לחולה הנוטה למות, היחס ליילוד הפגום, בעיות בתחום תכנון המשפחה וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. אכן, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לנסח נהלים, ולהקפיד על קיום ההלכות הנוגעות לבעיות אלו. בכל מקרה שמתעוררת בעיה הלכתית, על ההנהלה לפנות למורה הוראה מובהק, שיפסוק כיצד תיקבע המדיניות של המוסד, הן ביחס למקרים קונקרטיים, והן ביחס לכלל ולעיקרון. זאת, כמובן, מעבר לחובת כל יחיד, הרופא או החולה, לברר את ההלכה הנוגעת לבעייתו המיוחדת.		מרבית הבעיות בתחום הרפואה וההלכה מתרחשות, במידה זו או אחרת, בתוך כותלי בית החולים. להלן דוגמאות אחדות: ניתוחי מתים, השתלות איברים, קביעת רגע המוות, היחס לחולה הנוטה למות, היחס ליילוד הפגום, בעיות בתחום תכנון המשפחה וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. אכן, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לנסח נהלים, ולהקפיד על קיום ההלכות הנוגעות לבעיות אלו. בכל מקרה שמתעוררת בעיה הלכתית, על ההנהלה לפנות למורה הוראה מובהק, שיפסוק כיצד תיקבע המדיניות של המוסד, הן ביחס למקרים קונקרטיים, והן ביחס לכלל ולעיקרון. זאת, כמובן, מעבר לחובת כל יחיד, הרופא או החולה, לברר את ההלכה הנוגעת לבעייתו המיוחדת.

	===		===בעיות בתחום יחסי אנוש===
	בעיות בתחום יחסי אנוש===

	מרבית הבעיות המוסריות-הלכתיות בתחום יחסי רופא-חולה, יחסי רופא-צוות רפואי, יחסי רופא-ציבור, יחסי עובד-מעביד מתרחשות, במידה זו או אחרת, בין כותלי בית החולים. דוגמאות אחדות לכך: גילוי מידע לחולה, סודיות רפואית, פרסומת עצמית, שביתות וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. על הנהלת בית החולים מוטלת החובה לנווט את מערכת היחסים בכל התחומים הלו על פי ההלכה.		מרבית הבעיות המוסריות-הלכתיות בתחום יחסי רופא-חולה, יחסי רופא-צוות רפואי, יחסי רופא-ציבור, יחסי עובד-מעביד מתרחשות, במידה זו או אחרת, בין כותלי בית החולים. דוגמאות אחדות לכך: גילוי מידע לחולה, סודיות רפואית, פרסומת עצמית, שביתות וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. על הנהלת בית החולים מוטלת החובה לנווט את מערכת היחסים בכל התחומים הלו על פי ההלכה.
שורה 185:		שורה 183:
	עדות כתובה, שהועתקה מפנקס הנפטרים בבית חולים של נוכרים, שנכתב על ידי פקיד ששמע מפי הרופא שקבע את המוות - יש אומרים, שסומכים על כך להתיר עגונות; ויש אומרים, שאין זה מהימן<ref>אוצה"פ, שם.</ref>.		עדות כתובה, שהועתקה מפנקס הנפטרים בבית חולים של נוכרים, שנכתב על ידי פקיד ששמע מפי הרופא שקבע את המוות - יש אומרים, שסומכים על כך להתיר עגונות; ויש אומרים, שאין זה מהימן<ref>אוצה"פ, שם.</ref>.

	===		===דינים הנוגעים למאושפזים בבית חולים===
	דינים הנוגעים למאושפזים בבית חולים===

	בית חולים של נוכרים - חולה השוכב בבית חולים של נוכרים, ובכותל המזרח תלויים גילולים, אל יתפלל לאותו צד אלא לצד אחר, אף על פי שאינו מזרח<ref>שו"ת תרומת הדשן, סי' ו; מ"ב סי' צד סק"ל.</ref>. ואם הוא מרותק למיטתו, ולא יכול להתפלל לצד אחר, יתפלל בעצימת עינים<ref>שערים המצויינים בהלכה סי' יח סק"ז.</ref>. כמו כן מותר לחולה ללמוד שם, אם אי אפשר לו בדרך אחרת, ויטה עצמו לקרן זווית במקום שאין בו צלם<ref>שו"ת עצי חיים סי' א; שו"ת וישאל שאול ח"א חאו"ח סי' יא; שו"ת ציץ אליעזר חכ"ב סי' ד סק"ב.</ref>.		בית חולים של נוכרים - חולה השוכב בבית חולים של נוכרים, ובכותל המזרח תלויים גילולים, אל יתפלל לאותו צד אלא לצד אחר, אף על פי שאינו מזרח<ref>שו"ת תרומת הדשן, סי' ו; מ"ב סי' צד סק"ל.</ref>. ואם הוא מרותק למיטתו, ולא יכול להתפלל לצד אחר, יתפלל בעצימת עינים<ref>שערים המצויינים בהלכה סי' יח סק"ז.</ref>. כמו כן מותר לחולה ללמוד שם, אם אי אפשר לו בדרך אחרת, ויטה עצמו לקרן זווית במקום שאין בו צלם<ref>שו"ת עצי חיים סי' א; שו"ת וישאל שאול ח"א חאו"ח סי' יא; שו"ת ציץ אליעזר חכ"ב סי' ד סק"ב.</ref>.

95.86.95.243 ב־19:07, 30 בספטמבר 2009

2009-09-30T19:07:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:07, 30 בספטמבר 2009
שורה 309:		שורה 309:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
	[[קטגוריה:מבט אל המציאות]]		[[קטגוריה:מבט על המציאות]]

95.86.95.243: קטגוריה:מבט אל המציאות ותיקוני עיצוב קלים

2009-09-30T19:05:14Z

קטגוריה:מבט אל המציאות ותיקוני עיצוב קלים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:05, 30 בספטמבר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	==		==הגדרת המושג==
	הגדרת המושג==

	בית חולים הוא מוסד לטיפול בחולים הטעונים אשפוז ושכיבה במיטה.		בית חולים הוא מוסד לטיפול בחולים הטעונים אשפוז ושכיבה במיטה.
שורה 32:		שורה 31:
	רמת הרפואה וההגיינה בבתי החולים בימי הביניים ואפילו בתחילת העת החדשה היתה ירודה מאד. רוב הרופאים הגדולים פעלו מחוץ למסגרת בתי החולים; היתה עזובה ולכלוך בכל מקום; היתה צפיפות רבה, כאשר המבנים מכילים חולים רבים בחדרים גדולים, ובבתי חולים רבים שכבו שני חולים במיטה אחת; לא היתה הקפדה על לבוש נקי; האוכל היה דל. רק מן הרנסאנס ואילך החלו לבנות בניינים מתאימים לבתי חולים, חלקם בשיטות ארכיטקטוניות יפות, החדרים הותאמו לחולים, ההיגיינה השתפרה, האוכל השתפר, ובעיקר עלתה רמת הרופאים והרפואה בבתי החולים.		רמת הרפואה וההגיינה בבתי החולים בימי הביניים ואפילו בתחילת העת החדשה היתה ירודה מאד. רוב הרופאים הגדולים פעלו מחוץ למסגרת בתי החולים; היתה עזובה ולכלוך בכל מקום; היתה צפיפות רבה, כאשר המבנים מכילים חולים רבים בחדרים גדולים, ובבתי חולים רבים שכבו שני חולים במיטה אחת; לא היתה הקפדה על לבוש נקי; האוכל היה דל. רק מן הרנסאנס ואילך החלו לבנות בניינים מתאימים לבתי חולים, חלקם בשיטות ארכיטקטוניות יפות, החדרים הותאמו לחולים, ההיגיינה השתפרה, האוכל השתפר, ובעיקר עלתה רמת הרופאים והרפואה בבתי החולים.

	===		===בתי חולים יהודיים===
	בתי חולים יהודיים===

	בתקופת המקרא מסופר על 'בית החפשית'<ref>מל"ב טו ה; דבהי"ב כו כא.</ref>, מקום בו הוחזק עזריה בן אמציה מלך יהודה כשחלה בצרעת. קרוב לוודאי שלא היה זה בית חולים במובן המקובל, אלא היה זה אזור מבודד מחוץ לירושלים<ref>כך תירגם יונב"ע שם: "ויתב בר מן ירושלם".</ref>, כנראה עבור חולי צרעת<ref>ראה <makor>בבלי הוריות י א,</makor> ופירש"י שם בשם הירושלמי.</ref>, לפי שהמצורע אין לו עסק עם בני אדם, והוא מפני זה חפשי מהעסקים והמלאכות<ref>רלב"ג שם.</ref>. ויתכן שמכאן היסוד להקמת בתי חולים מיוחדים דווקא למצורעים ע"י אומות העולם בתקופות מאוחרות יותר.		בתקופת המקרא מסופר על 'בית החפשית'<ref>מל"ב טו ה; דבהי"ב כו כא.</ref>, מקום בו הוחזק עזריה בן אמציה מלך יהודה כשחלה בצרעת. קרוב לוודאי שלא היה זה בית חולים במובן המקובל, אלא היה זה אזור מבודד מחוץ לירושלים<ref>כך תירגם יונב"ע שם: "ויתב בר מן ירושלם".</ref>, כנראה עבור חולי צרעת<ref>ראה <makor>בבלי הוריות י א,</makor> ופירש"י שם בשם הירושלמי.</ref>, לפי שהמצורע אין לו עסק עם בני אדם, והוא מפני זה חפשי מהעסקים והמלאכות<ref>רלב"ג שם.</ref>. ויתכן שמכאן היסוד להקמת בתי חולים מיוחדים דווקא למצורעים ע"י אומות העולם בתקופות מאוחרות יותר.
שורה 49:		שורה 47:
	בספרות ההלכה נזכר בית חולים לראשונה בשנת תקנ"א (1791 למניינם) בהתייחסות לעדות של אדם אודות יהודי שהיה מאושפז ב"הושפיטאל" ומת שם, והדבר נוגע לעניין היתר עגונות<ref>שו"ת נובי"ת חאהע"ז סי' סה.</ref>.		בספרות ההלכה נזכר בית חולים לראשונה בשנת תקנ"א (1791 למניינם) בהתייחסות לעדות של אדם אודות יהודי שהיה מאושפז ב"הושפיטאל" ומת שם, והדבר נוגע לעניין היתר עגונות<ref>שו"ת נובי"ת חאהע"ז סי' סה.</ref>.

	===		===בתי חולים בארץ ישראל===
	בתי חולים בארץ ישראל===

	<ref>סקירה רחבה וממצה על בתי חולים בישראל ניתן למצוא בספר: נ. לוי, פרקים בתולדות הרפואה בא"י 1948-1799, 1998. על ראשית הרפואה המודרנית בארץ ראה גם - ב.צ. גת, מוסדות הרפואה הראשונים בארץ-ישראל, מחקרי ארץ ישראל, 1953. וכן ראה דיון מפורט על ראשיתם של בתי החולים בירושלים בספר: בן-אריה, עיר בראי התקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, תשל"ט-1979, עמ' 327 ואילך. על חומרי המרפא שהיו ברשות בתי החולים הראשונים בירושלים ראה - א. לב, י. פרי, הרפואה קמ:1109, 2001.</ref>		<ref>סקירה רחבה וממצה על בתי חולים בישראל ניתן למצוא בספר: נ. לוי, פרקים בתולדות הרפואה בא"י 1948-1799, 1998. על ראשית הרפואה המודרנית בארץ ראה גם - ב.צ. גת, מוסדות הרפואה הראשונים בארץ-ישראל, מחקרי ארץ ישראל, 1953. וכן ראה דיון מפורט על ראשיתם של בתי החולים בירושלים בספר: בן-אריה, עיר בראי התקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, תשל"ט-1979, עמ' 327 ואילך. על חומרי המרפא שהיו ברשות בתי החולים הראשונים בירושלים ראה - א. לב, י. פרי, הרפואה קמ:1109, 2001.</ref>
שורה 78:		שורה 75:
	ראשון לציון וזכרון יעקב - בשנת 1889 נפתחו שני בתי חולים: אחד בראשון לציון על ידי ד"ר אהרן מזא"ה, והשני בזכרון יעקב על ידי ד"ר שמואל זוסמן<ref>ראה נ. לוי, הרפואה קח:91, 1985.</ref>. הם הכילו כתריסר מיטות כל אחד, והיו צנועים מאד בפעילותם הרפואית<ref>ראה ר. אהרנסון, הרפואה קלד:895, 1998.</ref>. בית החולים בראשון לציון היה מורכב מ-9 עובדים: רופא, רוקח מוסמך, רוקח מעשי, מיילדת, שוליה, שלושה אנשי כוח-עזר ושרת.		ראשון לציון וזכרון יעקב - בשנת 1889 נפתחו שני בתי חולים: אחד בראשון לציון על ידי ד"ר אהרן מזא"ה, והשני בזכרון יעקב על ידי ד"ר שמואל זוסמן<ref>ראה נ. לוי, הרפואה קח:91, 1985.</ref>. הם הכילו כתריסר מיטות כל אחד, והיו צנועים מאד בפעילותם הרפואית<ref>ראה ר. אהרנסון, הרפואה קלד:895, 1998.</ref>. בית החולים בראשון לציון היה מורכב מ-9 עובדים: רופא, רוקח מוסמך, רוקח מעשי, מיילדת, שוליה, שלושה אנשי כוח-עזר ושרת.

	===		===בתי חולים בישראל בשלהי המאה ה-20===
	בתי חולים בישראל בשלהי המאה ה-20===

	ראה בנספח לערך זה.		ראה בנספח לערך זה.
שורה 105:		שורה 101:
	סוגי הבעיות ההלכתיות - הבעיות ההלכתיות הקשורות לבית חולים מתחלקות לבעיות טכנולוגיות, מדיניות רפואית-הלכתית עקרונית, בעיות בתחום יחסי אנוש, דינים הנוגעים להנהלת בית חולים, ודינים הנוגעים לחולים המאושפזים בבית חולים.		סוגי הבעיות ההלכתיות - הבעיות ההלכתיות הקשורות לבית חולים מתחלקות לבעיות טכנולוגיות, מדיניות רפואית-הלכתית עקרונית, בעיות בתחום יחסי אנוש, דינים הנוגעים להנהלת בית חולים, ודינים הנוגעים לחולים המאושפזים בבית חולים.

	===		===בעיות טכנולוגיות-הלכתיות===
	בעיות טכנולוגיות-הלכתיות===

	<ref>רבות מהן התעוררו בעיקר ע"י בית החולים שערי צדק בירושלים, ונידונו ונפתרו ע"י שני גופים טכנולוגיים-הלכתיים: מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים; וצֹמת - צוותי מדע ותורה באלון שבות, גוש עציון. מאוחר יותר נידונו הבעיות הללו בחלקן גם על ידי בתי החולים לניאדו בנתניה, ומעייני הישועה בבני ברק.</ref>		<ref>רבות מהן התעוררו בעיקר ע"י בית החולים שערי צדק בירושלים, ונידונו ונפתרו ע"י שני גופים טכנולוגיים-הלכתיים: מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים; וצֹמת - צוותי מדע ותורה באלון שבות, גוש עציון. מאוחר יותר נידונו הבעיות הללו בחלקן גם על ידי בתי החולים לניאדו בנתניה, ומעייני הישועה בבני ברק.</ref>
שורה 155:		שורה 150:
	כהנים - ביחס לשאלות הנוגעות לכהנים יחידים המאושפזים בבית חולים, או הבאים לבקר חולים מאושפזים, או העובדים בבית חולים - ראה בערך כהן.		כהנים - ביחס לשאלות הנוגעות לכהנים יחידים המאושפזים בבית חולים, או הבאים לבקר חולים מאושפזים, או העובדים בבית חולים - ראה בערך כהן.

	===		===הלכות הקשורות בהפעלת בית חולים===
	הלכות הקשורות בהפעלת בית חולים===

	שבת וחג - אחת הבעיות הקשות ביותר בהפעלת בית חולים על פי ההלכה היא העבודה בשבת ובחג. השאלות נוגעות הן לרופאים ולצוות הרפואי המטפל ישירות בחולים, והן לצוותות הטכניים והניהוליים הדרושים להפעלה תקינה של בית החולים. מצד אחד קיים הכלל ההלכתי, שאפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת, אך מאידך נפסקה ההלכה ששבת דחויה ולא הותרה בפיקוח נפש. על כן, אמנם מותר לחלל שבת בדרגות שונות של איסורי מלאכה עבור החולים המאושפזים, אך צריך למעט בחילול שבת עד כמה שאפשר<ref>ראה בערכים פיקוח-נפש; שבת.</ref>.		שבת וחג - אחת הבעיות הקשות ביותר בהפעלת בית חולים על פי ההלכה היא העבודה בשבת ובחג. השאלות נוגעות הן לרופאים ולצוות הרפואי המטפל ישירות בחולים, והן לצוותות הטכניים והניהוליים הדרושים להפעלה תקינה של בית החולים. מצד אחד קיים הכלל ההלכתי, שאפילו ספק פיקוח נפש דוחה שבת, אך מאידך נפסקה ההלכה ששבת דחויה ולא הותרה בפיקוח נפש. על כן, אמנם מותר לחלל שבת בדרגות שונות של איסורי מלאכה עבור החולים המאושפזים, אך צריך למעט בחילול שבת עד כמה שאפשר<ref>ראה בערכים פיקוח-נפש; שבת.</ref>.
שורה 172:		שורה 166:
	בישול וחימום אוכל לחולים ולצוות הרפואי התורן<ref>הרב ל.י. היילפרין, כשרות ושבת במטבח המודרני, עמ' רכו-רפא; הרב ל.י. היילפרין, אסיא, שם. וראה עוד מאמרו של הרב י. רוזן, תחומין, יז, תשנ"ז, בעניין חימום מזון בבית חולים בשבת בשיטת האינדוקציה.</ref>; מכונות לשטיפת כלים<ref>הרב היילפרין, אסיא שם; כשרות ושבת במטבח המודרני, עמ' קט-קכו.</ref>; מיתקן לחימום מים<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; כשרות ושבת במטבח המודרני, עמ' ש-שיח; שמירת שבת כהלכתה, פ"א סע' לט-מד.</ref>; תאורה<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; שו"ת מעשה חושב ח"ב סי' ג.</ref>; טלפון<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; הרב י. רוזן, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 183-173.</ref>; מיתקן קריאה לאחות<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; שו"ת מעשה חושב ח"ב סי' א.</ref>; מכשירים רפואיים-חשמליים, כגון אוטוסקופ, רנטגן, אק"ג<ref>הגרי"י נויבירט וד"ר י. ון-דייק, אסיא, א, תשל"ו, עמ' 11-3; הרב י. רוזן, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 194-184; שו"ת מעשה חושב ח"ב סי' ג.</ref>; מעליות<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; הרב ל.י. היילפרין, מעליות בשבת, ירושלים תשמ"ד. וראה עוד בעניין מעליות בשבת בס' שולחן שלמה, הל' יום-טוב ח"א סי' תקיא ס"א.</ref>; כתיבה<ref>הגרי"י נויבירט וד"ר ון-דייק, אסיא, שם; שו"ת מעשה חושב ח"ב, עמ' קסז-שמח; ש. בולג, אסיא, חוב' לד, תשל"ג, עמ' 23-20; הרב י. רוזן, אסיא, שם, עמ' 30-27. וראה עוד בע' שבת, חלק י.</ref>.		בישול וחימום אוכל לחולים ולצוות הרפואי התורן<ref>הרב ל.י. היילפרין, כשרות ושבת במטבח המודרני, עמ' רכו-רפא; הרב ל.י. היילפרין, אסיא, שם. וראה עוד מאמרו של הרב י. רוזן, תחומין, יז, תשנ"ז, בעניין חימום מזון בבית חולים בשבת בשיטת האינדוקציה.</ref>; מכונות לשטיפת כלים<ref>הרב היילפרין, אסיא שם; כשרות ושבת במטבח המודרני, עמ' קט-קכו.</ref>; מיתקן לחימום מים<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; כשרות ושבת במטבח המודרני, עמ' ש-שיח; שמירת שבת כהלכתה, פ"א סע' לט-מד.</ref>; תאורה<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; שו"ת מעשה חושב ח"ב סי' ג.</ref>; טלפון<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; הרב י. רוזן, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 183-173.</ref>; מיתקן קריאה לאחות<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; שו"ת מעשה חושב ח"ב סי' א.</ref>; מכשירים רפואיים-חשמליים, כגון אוטוסקופ, רנטגן, אק"ג<ref>הגרי"י נויבירט וד"ר י. ון-דייק, אסיא, א, תשל"ו, עמ' 11-3; הרב י. רוזן, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 194-184; שו"ת מעשה חושב ח"ב סי' ג.</ref>; מעליות<ref>הרב היילפרין, אסיא, שם; הרב ל.י. היילפרין, מעליות בשבת, ירושלים תשמ"ד. וראה עוד בעניין מעליות בשבת בס' שולחן שלמה, הל' יום-טוב ח"א סי' תקיא ס"א.</ref>; כתיבה<ref>הגרי"י נויבירט וד"ר ון-דייק, אסיא, שם; שו"ת מעשה חושב ח"ב, עמ' קסז-שמח; ש. בולג, אסיא, חוב' לד, תשל"ג, עמ' 23-20; הרב י. רוזן, אסיא, שם, עמ' 30-27. וראה עוד בע' שבת, חלק י.</ref>.

	===		===בעיות עקרוניות-הלכתיות===
	בעיות עקרוניות-הלכתיות===

	מרבית הבעיות בתחום הרפואה וההלכה מתרחשות, במידה זו או אחרת, בתוך כותלי בית החולים. להלן דוגמאות אחדות: ניתוחי מתים, השתלות איברים, קביעת רגע המוות, היחס לחולה הנוטה למות, היחס ליילוד הפגום, בעיות בתחום תכנון המשפחה וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. אכן, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לנסח נהלים, ולהקפיד על קיום ההלכות הנוגעות לבעיות אלו. בכל מקרה שמתעוררת בעיה הלכתית, על ההנהלה לפנות למורה הוראה מובהק, שיפסוק כיצד תיקבע המדיניות של המוסד, הן ביחס למקרים קונקרטיים, והן ביחס לכלל ולעיקרון. זאת, כמובן, מעבר לחובת כל יחיד, הרופא או החולה, לברר את ההלכה הנוגעת לבעייתו המיוחדת.		מרבית הבעיות בתחום הרפואה וההלכה מתרחשות, במידה זו או אחרת, בתוך כותלי בית החולים. להלן דוגמאות אחדות: ניתוחי מתים, השתלות איברים, קביעת רגע המוות, היחס לחולה הנוטה למות, היחס ליילוד הפגום, בעיות בתחום תכנון המשפחה וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. אכן, חובה מוטלת על הנהלת בית החולים לנסח נהלים, ולהקפיד על קיום ההלכות הנוגעות לבעיות אלו. בכל מקרה שמתעוררת בעיה הלכתית, על ההנהלה לפנות למורה הוראה מובהק, שיפסוק כיצד תיקבע המדיניות של המוסד, הן ביחס למקרים קונקרטיים, והן ביחס לכלל ולעיקרון. זאת, כמובן, מעבר לחובת כל יחיד, הרופא או החולה, לברר את ההלכה הנוגעת לבעייתו המיוחדת.
שורה 182:		שורה 175:
	מרבית הבעיות המוסריות-הלכתיות בתחום יחסי רופא-חולה, יחסי רופא-צוות רפואי, יחסי רופא-ציבור, יחסי עובד-מעביד מתרחשות, במידה זו או אחרת, בין כותלי בית החולים. דוגמאות אחדות לכך: גילוי מידע לחולה, סודיות רפואית, פרסומת עצמית, שביתות וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. על הנהלת בית החולים מוטלת החובה לנווט את מערכת היחסים בכל התחומים הלו על פי ההלכה.		מרבית הבעיות המוסריות-הלכתיות בתחום יחסי רופא-חולה, יחסי רופא-צוות רפואי, יחסי רופא-ציבור, יחסי עובד-מעביד מתרחשות, במידה זו או אחרת, בין כותלי בית החולים. דוגמאות אחדות לכך: גילוי מידע לחולה, סודיות רפואית, פרסומת עצמית, שביתות וכיו"ב. פירוט ההלכות הנוגעות לנושאים אלו ראה בערכיהם המתאימים. על הנהלת בית החולים מוטלת החובה לנווט את מערכת היחסים בכל התחומים הלו על פי ההלכה.

	===		===דינים הנוגעים להנהלת בית החולים===
	דינים הנוגעים להנהלת בית החולים===

	מדיניות - הנהלת בית החולים מופקדת על קביעת מדיניות ופיקוח על ביצוע נהלי-עבודה תקינים בתוך בית החולים. על ההנהלה לדאוג ליישום כל המטרות שלשמן קיים בית החולים, כמבואר לעיל.		מדיניות - הנהלת בית החולים מופקדת על קביעת מדיניות ופיקוח על ביצוע נהלי-עבודה תקינים בתוך בית החולים. על ההנהלה לדאוג ליישום כל המטרות שלשמן קיים בית החולים, כמבואר לעיל.
שורה 317:		שורה 309:

	[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]		[[קטגוריה:הלכתית רפואית]]
			[[קטגוריה:מבט אל המציאות]]