בית הכנסת העתיק במעוז חיים - היסטוריית גרסאות

192.117.4.119 ב־13:18, 11 ביוני 2009

2009-06-11T13:18:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:18, 11 ביוני 2009
שורה 3:		שורה 3:
	'''בית כנסת עתיק''', אשר בו שלושה שלבים, מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל]] עד ל[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]] , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של [[גדר המערכת]] של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].		'''בית כנסת עתיק''', אשר בו שלושה שלבים, מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל]] עד ל[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]] , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של [[גדר המערכת]] של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].

	היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי ~~אבשלום יעקובי~~, והוא גם מדריך סיורים במקום.		היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אופק יפתח 050-7390514, והוא גם מדריך סיורים במקום(בתשלום).

	==גילוי האתר==		==גילוי האתר==

דניאל ונטורה: /* לקריאה נוספת */

2009-04-02T19:35:20Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:35, 2 באפריל 2009
שורה 31:		שורה 31:
	* [[צבי אילן]], '''78 טיולים במרחבי ישראל''', עם עובד - תל אביב, תשל"ז.		* [[צבי אילן]], '''78 טיולים במרחבי ישראל''', עם עובד - תל אביב, תשל"ז.

			==קישורים חיצוניים==
			* נדב מן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3308676,00.html סוד בית הכנסת במעוז חיים] - Ynet

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

דניאל ונטורה ב־19:29, 2 באפריל 2009

2009-04-02T19:29:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:29, 2 באפריל 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''~~בתי~~ כנסת ~~עתיקים~~''' ~~מהתקופה~~ הרומית עד ~~לכיבוש~~ הערבי של ~~הארץ~~, נמצאו בצמוד לצדה המערבי של "גדר המערכת" של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].		[[תמונה:Menora_maoz_haim.jpg\|left\|thumb\|250px\|המנורה - אתר הקיבוץ]]

			'''בית כנסת עתיק''', אשר בו שלושה שלבים, מ[[התקופה הרומית בארץ ישראל]] עד ל[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]] , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של [[גדר המערכת]] של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].

	היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.		היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.

דניאל ונטורה ב־19:03, 2 באפריל 2009

2009-04-02T19:03:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:03, 2 באפריל 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==גילוי האתר==		==גילוי האתר==

	בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע פסיפס ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .		בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ מעוז חיים גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע פסיפס ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .

	על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - על-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע למרגלות הגבעה.		על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - על-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע למרגלות הגבעה.

	נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקברים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספים שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.		נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקברים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספים שנמצאו היו : "סרקופג" - ארן מתים מאבן עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.

	==בית הכנסת==		==בית הכנסת==

דניאל ונטורה ב־19:01, 2 באפריל 2009

2009-04-02T19:01:04Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:01, 2 באפריל 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית ~~יד חכיבוש~~ הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של "גדר המערכת" של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].		'''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית עד לכיבוש הערבי של הארץ, נמצאו בצמוד לצדה המערבי של "גדר המערכת" של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].

	היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.		היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.

דניאל ונטורה ב־18:58, 2 באפריל 2009

2009-04-02T18:58:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:58, 2 באפריל 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==גילוי האתר==		==גילוי האתר==

	בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .		בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע פסיפס ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .

	על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - על-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע למרגלות הגבעה.		על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - על-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע למרגלות הגבעה.

דניאל ונטורה ב־18:58, 2 באפריל 2009

2009-04-02T18:58:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:58, 2 באפריל 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של [[גדר המערכת]] של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].		'''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של "גדר המערכת" של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].

	היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.		היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.
שורה 7:		שורה 7:
	בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .		בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .

	על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - עש-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע ~~ממרגולת~~ הגבעה.		על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - על-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע למרגלות הגבעה.

	נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי ~~בקסרים~~ שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים ~~נוספי~~ שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.		נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקברים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספים שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.

	==בית הכנסת==		==בית הכנסת==
שורה 24:		שורה 24:
	נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזבלייה" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה <ref name=AA/>.		נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזבלייה" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה <ref name=AA/>.

	[[יוסף ~~בית~~ מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק‏‏ <ref>‏ שמואל א' ח"א, י"ב‏</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" ‏‏<ref>‏קדמוניות היהודים ו',ה' ג'‏</ref>		[[יוסף בן מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק‏‏ <ref>‏ שמואל א' ח"א, י"ב‏</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" ‏‏<ref>‏קדמוניות היהודים ו',ה' ג'‏</ref>

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

דניאל ונטורה ב־18:55, 2 באפריל 2009

2009-04-02T18:55:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:55, 2 באפריל 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==גילוי האתר==		==גילוי האתר==

	בראשית שנת [[1974~~]], <!-- במהלך חפירות להקמתו של בסיס צבאי {{מקור}}, -->~~ אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב[[בקעת בית שאן]].		בראשית שנת 1974 אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורה\|מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב בקעת בית שאן .

	על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] [[בדואי]]. הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - עש-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע ממרגולת הגבעה.		על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] בדואי . הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - עש-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין\|מעיינותיו]] נובע ממרגולת הגבעה.

	נחמיה צורי מ[[רשות העתיקות]] סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקסרים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספי שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.		נחמיה צורי מ"רשות העתיקות" סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקסרים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספי שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.

	==בית הכנסת==		==בית הכנסת==

	בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על-ידי דר' ו. צפיריס. במקום התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה:		בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על-ידי דר' ו. צפיריס. במקום התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה:
	* העליון - דמוי [[בסיליקה]], מרוצף פסים עם גדמים גיאומטרים. לנוכח [[ירושלים]] נמצאה במה ושקע בקיר, אשר שימש [[ארון קודש]]. נחשפה [[גניזה]] ובה נרות זכוכית וןמטבעות מסוף המאה ה-6 והמאה ה-7. נמצאו 50 מטבעות בשקית בד. בית הכנסת חרב בעת הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל.		* העליון - דמוי "בסיליקה"], מרוצף פסים עם גדמים גיאומטרים. לנוכח [[ירושלים]] נמצאה במה ושקע בקיר, אשר שימש [[ארון קודש]]. נחשפה [[גניזה]] ובה נרות זכוכית וןמטבעות מסוף המאה ה-6 והמאה ה-7. נמצאו 50 מטבעות בשקית בד. בית הכנסת חרב בעת הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל.
	* האמצעי - לא היה שקע בקיר לארון הקודש . הייתה לו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה , אשכולות [[ענבים]] וכנראה [[אתרוג]]. אף הוא מהמאה ה-7 אולי, תחילת המאה. עליה הונחה אדמת [[חמרה]] ונבנה בית הכנסת העליון.		* האמצעי - לא היה שקע בקיר לארון הקודש . הייתה לו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה , אשכולות [[ענבים]] וכנראה [[אתרוג]]. אף הוא מהמאה ה-7 אולי, תחילת המאה. עליה הונחה אדמת [[חמרה]] ונבנה בית הכנסת העליון.
	* התחתון - היה בנוי מגג רעפים - חומים אדומים- , אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. מימדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל]]		* התחתון - היה בנוי מגג רעפים - חומים אדומים- , אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. מימדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל]]
שורה 22:		שורה 22:
	==זיהוי המקום==		==זיהוי המקום==

	נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי ~~דזלבלייה~~" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה <ref name=AA/>.		נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזבלייה" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה <ref name=AA/>.

	[[יוסף בית מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק‏‏ <ref>‏ שמואל א' ח"א, י"ב‏</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" ‏‏<ref>‏קדמוניות היהודים ו',ה' ג'‏</ref>		[[יוסף בית מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק‏‏ <ref>‏ שמואל א' ח"א, י"ב‏</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" ‏‏<ref>‏קדמוניות היהודים ו',ה' ג'‏</ref>
שורה 33:		שורה 33:
	<references />		<references />

	[[קטגוריה~~:ארץ ישראל~~: בתי כנסת עתיקים\|מעוז חיים]]		[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים\|מעוז חיים]]

דניאל ונטורה: דף חדש: '''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של גדר המערכת של קיבוץ ...

2009-04-02T18:53:41Z

דף חדש: '''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של גדר המערכת של קיבוץ ...

דף חדש

'''בתי כנסת עתיקים''' מהתקופה הרומית יד חכיבוש הערבי , נמצאו בצמוד לצדה המערבי של [[גדר המערכת]] של קיבוץ [[מעוז חיים]] שב[[בקעת בית שאן]].

היום משמש האתר כ[[אתר ארכאולוגי]] ונשמר על ידי אבשלום יעקובי, והוא גם מדריך סיורים במקום.

==גילוי האתר==

בראשית שנת [[1974]],  אבשלום יעקובי, חבר קיבוץ [[מעוז חיים]] גילה בגבעה מדרום-מערב לקיבוץ <ref name=AA>צבי אילן </ref>, קטע [[פסיפס]]ועליו תאור [[מנורת שבעת הקנים]]. היה זה עדות לישוב יהודי לא-ידוע ב[[בקעת בית שאן]].

על הגבעה, עליה התגלו שרידי הפסיפס, היה [[בית קברות]] [[בדואי]]. הם נהגו לקרו לה "אל-בלע" - עש-שם עץ [[שיזף]] שגדל עליה . השם הוא גם שמו של ואדי, אשר אחד מ[[מעיין|מעיינותיו]] נובע ממרגולת הגבעה.

נחמיה צורי מ[[רשות העתיקות]] סקר את המימצאים בגבעה ומצא כי בקסרים שוקעו אבני-בניה, שברים של אבני-מזוזות ואף כלי שחיקה - מהתקופה ההלניסטית <ref name=AA/>. מימצאים נוספי שנמצאו היו :[[סרקופג]] עם עיטורים מעגלים וריבועים חוליות עמודים מאבן ומספר כותרות.

==בית הכנסת==

בנובמבר 1974 החלו חפירות מסודרות באתר על-ידי דר' ו. צפיריס. במקום התגלו שלושה בתי-כנסת, זה על גב זה:
* העליון - דמוי [[בסיליקה]], מרוצף פסים עם גדמים גיאומטרים. לנוכח [[ירושלים]] נמצאה במה ושקע בקיר, אשר שימש [[ארון קודש]]. נחשפה [[גניזה]] ובה נרות זכוכית וןמטבעות מסוף המאה ה-6 והמאה ה-7. נמצאו 50 מטבעות בשקית בד. בית הכנסת חרב בעת הכיבוש הערבי של ארץ-ישראל.
* האמצעי - לא היה שקע בקיר לארון הקודש . הייתה לו רצפת פסיפס יפה, המורכבת משלושה שטיחים ועליהם נראית מנורה , אשכולות [[ענבים]] וכנראה [[אתרוג]]. אף הוא מהמאה ה-7 אולי, תחילת המאה. עליה הונחה אדמת [[חמרה]] ונבנה בית הכנסת העליון.
* התחתון - היה בנוי מגג רעפים - חומים אדומים- , אשר עליו הוקם בית הכנסת האמצעי. בסיסו היו מרצפות אבן גדולות. מימדיו היו קטנים יותר. הוא נבנה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל]]

צבי אילן, המתאר מימצאים אלה בספרו, מציין כי בית הכנסת במעוז הוא "המקום היחיד בארץ, שאפשר לעקוב בו אחרי התפתחות בתי הכנסת לאורך תקופה כה ארוכה". בחפירות נמצאו חלקי סורגי במה: על אחד יש שברים של ציורימ מנורה ועל השני האותיות העבריות "למ" <ref name=AA/>

==זיהוי המקום==

נוסע נוצרי מהמאה ה-6 זיהה הסביבה ישוב בשם "באלה". ב[[כתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן]] שנחשפה בתל-רחוב רשומים שמות ישובים יהודיים בעמק בית שאן. אחד המקומות הנזכרים בכתובת ומתאימים למיקום בית הכנסת נקרא "דזבלייה" בצורת "פילי דזלבלייה" ( שער דזבלייה) . צבי אילן משער שהכוונה היא חמקום זה <ref name=AA/>.

[[יוסף בית מתתיהו]] מספר על מפקד בני-ישראל על-ידי [[שאול המלך]] בעיר בזק‏‏ <ref>‏ שמואל א' ח"א, י"ב‏</ref>. הוא גורס כי המקום בו הוא פקד את בני-ישראל היה ב"באלה" ‏‏<ref>‏קדמוניות היהודים ו',ה' ג'‏</ref>

== לקריאה נוספת ==
* [[צבי אילן]], '''78 טיולים במרחבי ישראל''', עם עובד - תל אביב, תשל"ז.

== הערות שוליים ==
<references />

[[קטגוריה:ארץ ישראל: בתי כנסת עתיקים|מעוז חיים]]