https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94בית הכנסת בנבוריה - היסטוריית גרסאות2026-05-12T05:23:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=49898&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־14:22, 18 בספטמבר 20112011-09-18T14:22:33Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:22, 18 בספטמבר 2011</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Nadvuria1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם :אסף.צ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Nadvuria1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם :אסף.צ]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>המאה ה-1<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימי </del>בית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשון</del>]], [[תקופת בית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני</del>]], ועד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה </del>הביזנטית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום [[</del>מעיין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ובו ניתן למצוא [[סלמנדרה|סלמנדרות]]. ה[[</del>קק"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] שיפצה את האתר לביקורים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף המאה ה-1. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בימי </ins>[[בית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקדש הראשון</ins>]], [[תקופת בית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקדש השני</ins>]], ועד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתקופה </ins>הביזנטית. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על יד בית הכנסת שוכן </ins>מעיין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והאתר שופץ ומוחזק על ידי </ins>קק"ל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באתר נמצאו שרידים ליישוב מ[[תקופת הברזל]] ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסייה [[יהודי]]ת שיגשג ב[[תקופת בית שני]], בעת שהתחברו ספרי </del>ה[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וה</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמוד]]. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של [[אמורא]]ים מדור רביעי, וביניהם </del>רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודה איש כפר נבוריא. מכאן יצא גם "רבי יהודה איש כפר נבוריא", שלימד ב[[צור]] ו[[קיסריה</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסמוך לבית הכנסת שוכן קברו המיוחס של </ins>ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תנא</ins>]] [[רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלעזר המודעי</ins>]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>שמוליק מגל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>היישוב ננטש מיושביו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה </del>הערבית הקדומה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקום מזוהה עם "כפר נבוריא", מולדתם של [[אמורא]]ים מהדור הרביעי, וביניהם [[רבי יהודה איש כפר נבוריא]], שלימד ב[[צור]] ו[[קיסריה]] בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] שמוליק מגל היישוב ננטש מיושביו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה </ins>הערבית הקדומה. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בית הכנסת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בית הכנסת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של [[אלעזר המודעי]], אשר נחשב לאחד מתומכי [[מרד בר כוכבא]].</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בית הכנסת הוא מבנה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקטן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מידותיו 11.5 X 16 </del>מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[שיש]] </del>לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>גפן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. באמצע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>המאה ה-3<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[רעידת </del>אדמה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>363<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>564<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בית הכנסת הוא מבנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארכו שישה עשר מטרים ורחבו אחד עשר </ins>מטרים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחצי</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא </ins>נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השיש </ins>לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של גפן. באמצע המאה ה-3 הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברעידת </ins>אדמה בשנת 363. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת 564.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עין נבוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עין נבוריה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Nadvuria2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Nadvuria2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה - המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קירטון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>לבן, בו נחצבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[שוקת|</del>שקתות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>קק"ל<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </del>בנתה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאן [[טרסה|</del>טרסות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, נטעה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצי [[בוסתן]] </del>והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</del>ספי בן יוסף<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[סלמנדרה|סלמנדרות]] צעירות</del>. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע קירטון לבן, בו נחצבו שקתות ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. קק"ל בנתה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקום </ins>טרסות, נטעה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עצים </ins>והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי ספי בן יוסף, המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסלמנדרות</ins>. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-9092:rev-49898:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=9092&oldid=prevדניאל ונטורה ב־14:00, 25 בנובמבר 20082008-11-25T14:00:37Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 25 בנובמבר 2008</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית כנסת נבוריה</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">JPG</del>|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Nadvuria1</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">jpg</ins>|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- המקור:ויקישיתוף, צילם :אסף.צ</ins>]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף [[המאה ה-1]]. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים ב[[ימי בית ראשון]], [[תקופת בית שני]], ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. במקום [[מעיין]] ובו ניתן למצוא [[סלמנדרה|סלמנדרות]]. ה[[קק"ל]] שיפצה את האתר לביקורים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף [[המאה ה-1]]. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים ב[[ימי בית ראשון]], [[תקופת בית שני]], ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. במקום [[מעיין]] ובו ניתן למצוא [[סלמנדרה|סלמנדרות]]. ה[[קק"ל]] שיפצה את האתר לביקורים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] '''שמוליק מגל''' היישוב ננטש מיושביו ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]]. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] '''שמוליק מגל''' היישוב ננטש מיושביו ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]]. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בית הכנסת==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של [[אלעזר המודעי]], אשר נחשב לאחד מתומכי [[מרד בר כוכבא]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של [[אלעזר המודעי]], אשר נחשב לאחד מתומכי [[מרד בר כוכבא]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בית הכנסת==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי ה[[שיש]] לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של [[גפן]]. באמצע [[המאה ה-3]] הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[363]]. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת [[564]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי ה[[שיש]] לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של [[גפן]]. באמצע [[המאה ה-3]] הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[363]]. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת [[564]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עין נבוריה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==עין נבוריה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עין נבוריה ביער ביריה</del>.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">Nadvuria2</ins>.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- המקור:ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר</ins>]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע [[קירטון]] לבן, בו נחצבו [[שוקת|שקתות]] ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. [[קק"ל]] בנתה כאן [[טרסה|טרסות]], נטעה עצי [[בוסתן]] והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי [[ספי בן יוסף]], המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין ב[[סלמנדרה|סלמנדרות]] צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע [[קירטון]] לבן, בו נחצבו [[שוקת|שקתות]] ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. [[קק"ל]] בנתה כאן [[טרסה|טרסות]], נטעה עצי [[בוסתן]] והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי [[ספי בן יוסף]], המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין ב[[סלמנדרה|סלמנדרות]] צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-9088:rev-9092:php=table -->
</table>דניאל ונטורהhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94&diff=9088&oldid=prevדניאל ונטורה ב־13:37, 25 בנובמבר 20082008-11-25T13:37:44Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[תמונה:בית כנסת נבוריה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בחורבת נבוריה]]<br />
'''נבוריה''' או ח'ירבת נרבתין, הוא אתר ב[[יער ביריה]] ובו שרידי [[בית כנסת]] עתיק המתוארך לסוף [[המאה ה-1]]. בית הכנסת שכן בתוך יישוב יהודי קטן אשר התקיים ב[[ימי בית ראשון]], [[תקופת בית שני]], ועד ל[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]]. במקום [[מעיין]] ובו ניתן למצוא [[סלמנדרה|סלמנדרות]]. ה[[קק"ל]] שיפצה את האתר לביקורים.<br />
<br />
באתר נמצאו שרידים ליישוב מ[[תקופת הברזל]] ומימי הבית הראשון. הכפר, אשר התגלה כבעל אוכלוסייה [[יהודי]]ת שיגשג ב[[תקופת בית שני]], בעת שהתחברו ספרי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]. הוא מזוהה עם כפר נבוריא, מולדתם של [[אמורא]]ים מדור רביעי, וביניהם רבי יהודה איש כפר נבוריא. מכאן יצא גם "רבי יהודה איש כפר נבוריא", שלימד ב[[צור]] ו[[קיסריה]] בניגוד להלכות, ועל כך הלקו אותו ונזפו בו הרבנים.<br />
<br />
לפי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] '''שמוליק מגל''' היישוב ננטש מיושביו ב[[התקופה הערבית בארץ ישראל|תקופה הערבית הקדומה]]. שמו הערבי של המקום, ח'ירבת נברתין, שימר את צליל שמו של היישוב הקדום. <br />
<br />
בחפירות שערכה משלחת מארצות הברית נחשף בית כנסת, חדרי מגורים, מתקני מלאכה ועדויות לקיומה של מערכת מסתור תת-קרקעית. החופרים גילו באתר כלים מחרס, מאבן ומזכוכית, האופייניים לימי המשנה והתלמוד. בשוליים המערביים של הגבעה נמצאים קברים עתיקים. המסורת מזהה אחד מהם כקברו של [[אלעזר המודעי]], אשר נחשב לאחד מתומכי [[מרד בר כוכבא]].<br />
<br />
היישוב בימי בית ראשון התנהל בסדר מופתי. בית הכנסת שקק חיים. היו קבוצות לימוד נפגשות. הרמה הרוחנית והאישית הייתה מאוד גבוהה, הם שלטו בידע של תורה שבעל פה, דרך אהבה, אחווה ושתוף פעולה הדדי. השפע נמשך למקום אשר היה מרכז אנרגטי. המנהיגות של המקום עברה בצורה מאוד ממוסדת גם מאב לבנו אך לא בהכרח.<br />
<br />
==בית הכנסת==<br />
[[תמונה:Nadvuria.jpg|שמאל|ממוזער|250px|משקוף בית הכנסת כאשר במרכזו [[מנורה]] - היום בגן [[מוזיאון ישראל]] - לפי דוד מבורך אוצר לארכיאולוגיה הכתובת אומרת למספר ארבע מאות ותישעים וארבע שנה לחרבן הבית ( שנת 564 לספירה) נבנה בסרר חנינא בן ליזר ולוליאנה בר יודן ]]<br />
<br />
בית הכנסת הוא מבנה הקטן, מידותיו 11.5 X 16 מטרים, נתמך בשתי שורות של עמודים ולאורכן שתי שורות של ספסלי אבן. עמודי ה[[שיש]] לאורך בית הכנסת מקוטעים. הם נועדו לתמוך בגג מעל לאולם התפילה המרכזי. בין שרידי בית הכנסת אבן מעוטרת בתבליט של גביע על דליות של [[גפן]]. באמצע [[המאה ה-3]] הורחב בית הכנסת, כנראה בעקבות גידול היישוב, אך הוא חרב ב[[רעידת אדמה]] בשנת [[363]]. במקום נמצאו תחריטים וכתובות המתוארכים לשנת [[564]].<br />
<br />
==עין נבוריה==<br />
[[תמונה:עין נבוריה ביער ביריה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עין נבוריה]]<br />
<br />
באתר מעיין הנושא את השם עין נבוריה. זה היה המעיין של היישוב הקדום נבוריה. המעיין נובע בדרך כלל כל השנה מתוך מערה קטנה, הנמצאת בלב משטח גדול ומבהיק של סלע [[קירטון]] לבן, בו נחצבו [[שוקת|שקתות]] ששימשו להשקיית [[צאן]] ולכביסה. [[קק"ל]] בנתה כאן [[טרסה|טרסות]], נטעה עצי [[בוסתן]] והפכה את המקום [http://www.kkl.org.il/kkl/hebrew/nosim_ikaryim/yeharot/parkimveyearot/north/birya.x לאתר טיולים]. לפי [[ספי בן יוסף]], המעיין הוא אחד המקומות שבשלוליות שלו ניתן להבחין ב[[סלמנדרה|סלמנדרות]] צעירות. הן מצויות בגממיות, גומות ושקעים, בסלעים מסביב למעיין, אשר בהם צמחו בהן צמחי מים.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://holyland-pictures.com/category/upper-galilee/naburia/ תמונות של ביכ"נ נבוריה]<br />
* ספי בן יוסף, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2968953,00.html סיפורו של בית הכנסת בנבוריה], ynet - אתר ידיעות אחרונות - מדור תיירות: טיולים בארץ<br />
* [http://www.keshet-tv.com/ProgramItem.aspx?ProgID=2385&ItemID=56746&GroupID=2498 שביל נבוריה ביער ביריה] - אתר [[קשת (זכיינית שידור)|קשת]] - הטלוויזיה של ישראל<br />
<br />
* שמוליק מגל, [http://www.archaeology-classic.com/Israel_H/nevoraia.html נבוריה] - Archaeological World in Roman & Greek period - באתר תמונות נוף מהאתר.<br />
<br />
[[קטגוריה:חבל ארץ גליל]]<br />
[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים]]</div>דניאל ונטורה