https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 2026-04-05T17:20:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159220&oldid=prev 2023-03-20T04:26:17Z

<p>הפעיל הגנה על הדף &quot;<a href="/wiki/index.php/%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90" title="ביקורת המקרא">ביקורת המקרא</a>&quot; ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־03:26, 20 ביוני 2023 (UTC)) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (פוקעת ב־03:26, 20 ביוני 2023 (UTC)))</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:26, 20 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159219:rev-159220 --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159219&oldid=prev 2023-03-20T04:25:28Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:25, 20 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לטעון כי עורך התורה שילב בין שני הגרסאות על מנת לטשטש את העובדה שיש שתי גרסאות. לדוגמה סיפור המבול כתוב מתחילתו עד סופו פעמיים (עם סתירות קלות) כאשר סיפור אחד מתייחס לי-ה-ו-ה וסיפור שני מתייחס לשם אלה-ות, אך הסיפורים משולבים כפאזל ונראים לקורא כסיפור אחד</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם אדום. אם כי בין התקופה האמורה ובין מלוך יאשיהו (אשר לפי השערת חוקרים כתב אף את ספרי מלכים) פער של למעלה ממאתיים שנה, שאולי מסביר למה דווקא בתקופה בה שלטה ממלכת אדום נכתב הציווי "לא תתעב אדומי" כדי למנוע החרפת היחסים </del>עם אדום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת עם אדום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לומר שיאשיהו כתב אף הוא את ספרי יהושע שופטים שמואל ומלכים, כפי השערת חוקרי ביקורת המקרא</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי חובה לציין כי מממצאים שהציג אדם זרטל עצמו במחקרו מ-1985 לפיהם היו שלבים שונים במהלך פיתוח האתר, יתכן לומר כי המזבח היה בשימוש החל משנים מוקדמות (המאה ה-13 לפנ"הס, המתוארת במקרא כתקופת יהושע) ועד מאות שנים לאחר מכן, בימי יאשיהו, אשר לפי ביקורת המקרא כתב את ספרי דברים ויהושע</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(יתכן והדבר רמוז ביהושע ח לב: וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159218:rev-159219:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159218&oldid=prev 2023-03-19T20:39:48Z

<p>ביטול גרסה 159215 של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Wikiboss" title="מיוחד:תרומות/Wikiboss">Wikiboss</a> (<a href="/wiki/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Wikiboss" title="שיחת משתמש:Wikiboss">שיחה</a>)</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:39, 19 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לטעון כי עורך התורה שילב בין שני הגרסאות על מנת לטשטש את העובדה שיש שתי גרסאות. לדוגמה סיפור המבול כתוב מתחילתו עד סופו פעמיים (עם סתירות קלות) כאשר סיפור אחד מתייחס לי-ה-ו-ה וסיפור שני מתייחס לשם אלה-ות, אך הסיפורים משולבים כפאזל ונראים לקורא כסיפור אחד</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת עם אדום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם אדום. אם כי בין התקופה האמורה ובין מלוך יאשיהו (אשר לפי השערת חוקרים כתב אף את ספרי מלכים) פער של למעלה ממאתיים שנה, שאולי מסביר למה דווקא בתקופה בה שלטה ממלכת אדום נכתב הציווי "לא תתעב אדומי" כדי למנוע החרפת היחסים </ins>עם אדום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לומר שיאשיהו כתב אף הוא את ספרי יהושע שופטים שמואל ומלכים, כפי השערת חוקרי ביקורת המקרא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי חובה לציין כי מממצאים שהציג אדם זרטל עצמו במחקרו מ-1985 לפיהם היו שלבים שונים במהלך פיתוח האתר, יתכן לומר כי המזבח היה בשימוש החל משנים מוקדמות (המאה ה-13 לפנ"הס, המתוארת במקרא כתקופת יהושע) ועד מאות שנים לאחר מכן, בימי יאשיהו, אשר לפי ביקורת המקרא כתב את ספרי דברים ויהושע</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(יתכן והדבר רמוז ביהושע ח לב: וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159215:rev-159218:php=table --> </table>

יהודהס https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159215&oldid=prev 2023-03-19T20:31:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:31, 19 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לטעון כי עורך התורה שילב בין שני הגרסאות על מנת לטשטש את העובדה שיש שתי גרסאות. לדוגמה סיפור המבול כתוב מתחילתו עד סופו פעמיים (עם סתירות קלות) כאשר סיפור אחד מתייחס לי-ה-ו-ה וסיפור שני מתייחס לשם אלה-ות, אך הסיפורים משולבים כפאזל ונראים לקורא כסיפור אחד</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם אדום. אם כי בין התקופה האמורה ובין מלוך יאשיהו (אשר לפי השערת חוקרים כתב אף את ספרי מלכים) פער של למעלה ממאתיים שנה, שאולי מסביר למה דווקא בתקופה בה שלטה ממלכת אדום נכתב הציווי "לא תתעב אדומי" כדי למנוע החרפת היחסים </del>עם אדום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת עם אדום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לומר שיאשיהו כתב אף הוא את ספרי יהושע שופטים שמואל ומלכים, כפי השערת חוקרי ביקורת המקרא</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי חובה לציין כי מממצאים שהציג אדם זרטל עצמו במחקרו מ-1985 לפיהם היו שלבים שונים במהלך פיתוח האתר, יתכן לומר כי המזבח היה בשימוש החל משנים מוקדמות (המאה ה-13 לפנ"הס, המתוארת במקרא כתקופת יהושע) ועד מאות שנים לאחר מכן, בימי יאשיהו, אשר לפי ביקורת המקרא כתב את ספרי דברים ויהושע</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(יתכן והדבר רמוז ביהושע ח לב: וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159213:rev-159215:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159213&oldid=prev 2023-03-19T20:26:56Z

<p><span class="autocomment">חוסר תקדים היסטורי לחיבור מקורות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:26, 19 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי השערת התעודות, חומשי התורה ערכו עריכה נוספת כך ששולבו בהם סיפורים מקבילים ממקורות שונים על מנת ליצור רצף סיפורי אחיד. לדבריהם, לפעמים אף אוחדו שני סיפורים זהים לתוך סיפור אחד, דבר המסביר לטענתם כפילויות בפסוקים שונים. הקושי העיקרי בטענה זו היא העובדה שככל הידוע לנו, לא נכתב מעולם ספר אחר באופן של שילוב מקורות שונים. טענה זו הופכת את ספרי התורה לספר הקדום היחיד בו ידוע על איחוד מקורות שונים לתוך סיפור אחיד, כאשר לא נמצא אף מקור אחר בו אוחדו בצורה זו סיפורים שונים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הדבר נראה כקשה אף יותר כאשר על אף הכישרון המיוחד לחבר מקורות שונים לכדי סיפור אחיד, עדיין לטענת החוקרים, לא הצליח העורך להבחין בסיפורים כפולים המופיעים במקומות שונים. כלומר, מצד אחד נמצאים סיפורים אשר על פי טענות מבקרי המקרא נוצרו כתוצאה משילוב מושלם בין שני מקורות שונים, ומנגד העורכים המוכשרים לא הבחינו בכפילויות של סיפורים שלמים בסיפורי התורה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לטעון כי עורך התורה שילב בין שני הגרסאות על מנת לטשטש את העובדה שיש שתי גרסאות. לדוגמה סיפור המבול כתוב מתחילתו עד סופו פעמיים (עם סתירות קלות) כאשר סיפור אחד מתייחס לי-ה-ו-ה וסיפור שני מתייחס לשם אלה-ות, אך הסיפורים משולבים כפאזל ונראים לקורא כסיפור אחד</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענה נוספת כנגד ההשערה היא חוסר הביסוס של דבריהם. על אף נסיונות רבים, עדיין לא נמצאו המקורות הראשוניים עליהם התבסס העורך הקדום לטענת חוקרי ביקורת המקרא דבר המעלה תהיות לגבי קיומן.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159212:rev-159213:php=table --> </table>

יהודהס https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159212&oldid=prev 2023-03-19T20:20:44Z

<p><span class="autocomment">ב. התמודדות נקודתית: מענה ספציפי לכל שאלה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:20, 19 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>! הישוב התורני  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| [[ספר דברים]] נכתב בסגנון שונה משאר ארבעת הספרים של ה[[חומש]], בלשון מליצית יותר. ועפ"ז באים לידי מסקנה כפרנית שהספר כביכול נכתב ע"י "מחבר" אחר. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(יתכן והדבר רמוז ביהושע ח לב: וַיִּכְתָּב-שָׁם, עַל-הָאֲבָנִים--אֵת, מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר כָּתַב, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| התשובה מונחת כבר בפתיחה לספר דברים עצמו (פרק א פסוק א): &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן&quot; - ספר דברים כולו הוא נאומו של משה רבינו בפני עם ישראל, לפני כניסתם לארץ. ואע&quot;פ שכל הנאום אמר משה ע&quot;י נבואה, מ&quot;מ הדברים נמסרו בתור נאום של משה לישראל, משא&quot;כ ארבעת הספרים הקודמים, שבהם הנבואה נמסרה בתור מסר ישיר מהאלקים לעם ישראל. הרמב&quot;ן בהקדמת פירושו על התורה כותב: &quot;ואל יקשה עליך ענין משנה תורה, שמדבר בעד עצמו &quot;ואתחנן אל ה&#039;{{הערה|דברים ג כג}}&quot; &quot;ואתפלל אל ה&#039; ואומר{{הערה|שם כט כו}}&quot;, כי תחילת הספר ההוא &quot;אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל&quot; - והנה הוא כמספר דברים בלשון אמרם. וכו&#039;. אבל זה אמת וברור הוא, שכל התורה מתחילת ספר בראשית עד לעיני כל ישראל נאמרה מפיו של הקב&quot;ה לאזנו של משה&quot;. ע&quot;כ.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|-  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159211:rev-159212:php=table --> </table>

יהודהס https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159211&oldid=prev 2023-03-19T20:17:11Z

<p><span class="autocomment">ארכיאולוגיה מקראית</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:17, 19 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי חובה לציין כי מממצאים שהציג אדם זרטל עצמו במחקרו מ-1985 לפיהם היו שלבים שונים במהלך פיתוח האתר, יתכן לומר כי המזבח היה בשימוש החל משנים מוקדמות (המאה ה-13 לפנ"הס, המתוארת במקרא כתקופת יהושע) ועד מאות שנים לאחר מכן, בימי יאשיהו, אשר לפי ביקורת המקרא כתב את ספרי דברים ויהושע</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159210:rev-159211:php=table --> </table>

יהודהס https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=159210&oldid=prev 2023-03-19T19:59:10Z

<p><span class="autocomment">היחס לאדום</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:59, 19 במרץ 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===היחס לאדום===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת עם אדום.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימי יהורם בן יהושפט מרדה מלכות אדום בישראל (מלכים ב,ח) ולמרות הנסיונות לדכא מרידה זו, המרד הצליח וממלכת אדום הפכה לממלכה עוינת לממלכת יהודה. לאור דברים אלו, קשה להבין מדוע דווקא בספר דברים (כג,ד) מובא האיסור {{ציטוטון| לא תתעב אדמי כי אחיך הוא}}. איסור זה לא מופיע בחומשים הקודמים לספר, ודבר זה נראה כמנוגד לאינטרסים של הממלכה הנלחמת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עם אדום. אם כי בין התקופה האמורה ובין מלוך יאשיהו (אשר לפי השערת חוקרים כתב אף את ספרי מלכים) פער של למעלה ממאתיים שנה, שאולי מסביר למה דווקא בתקופה בה שלטה ממלכת אדום נכתב הציווי "לא תתעב אדומי" כדי למנוע החרפת היחסים </ins>עם אדום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להמית בנים בעוון אבותם</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר מלכים (מלכים ב,יד) מסופר כי אמציה המלך היכה את העבדים שמרדו באביו והמית אותם ולא את בניהם. הפסוקים מסבירים כי עשה זאת {{ציטוטון| ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו יומת}}. על אף שאמציה מלך למעלה ממאה שנה קודם ליאשיהו, האיסור להמית בנים על אבותם מובא באופן בלעדי בספר דברים (כג,ד) דבר המוכיח כי הספר נכתב לפני ימות יאשיהו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אם כי ניתן לומר שיאשיהו כתב אף הוא את ספרי יהושע שופטים שמואל ומלכים, כפי השערת חוקרי ביקורת המקרא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154772:rev-159210:php=table --> </table>

יהודהס https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=154772&oldid=prev 2021-09-08T19:52:14Z

<p><span class="autocomment">ארכיאולוגיה מקראית</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:52, 8 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ארכיאולוגיה מקראית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ביקורת המקרא מנסה להראות שכביכול התנ"ך נכתב בשלב מאוחר יותר מהמתואר במקרא. עם [[ארכאולוגיה מקראית|הגילויים הארכיאולוגיים]] המצביעים על קדמות המקרא, חלק גדול מהטענות של ביקרות המקרא כבר נתגלו כבלתי נכונות{{הערה|ההיסטוריון זאב יעבץ, בספר תולדות ישראל כרך א' מוצא דבר פרק כג.}}. כדוגמא נציין את התאוריה של ביקורת המקרא ש[[ספר דברים]] כביכול נכתב רק בתקופת מלכי ישראל - הנה תאוריה זו אינה עומדת לאור הגילוי של [[הר עיבל|המזבח בהר עיבל]] ע"י פרופסור אדם זרטל, גילוי שמצביע על כך שספר דברים ו[[ספר יהושע]] נכתבו בזמן שאכן מתואר במקרא{{הערה|פרוספור אדם זרטל, מאמר "לכו להר עיבל", "מוסף הארץ" 11/11/99.}}, הואילו והתיאור של המקרא תואם בדקדוק רב לממצאים אלו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן בדיקות פחמן תיארכו אותו לימי רעמסס השני</ins>. ועיין עוד בערך [[ארכיאולוגיה מקראית]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המענה האמוני לביקורת המקרא==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154771:rev-154772:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90&diff=154771&oldid=prev 2021-09-08T19:48:34Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:48, 8 בספטמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l124">שורה 124:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 124:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אמנון בזק &#039;&#039;&#039;עד היום הזה&#039;&#039;&#039;, תל אביב תשס&quot;ג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב אמנון בזק &#039;&#039;&#039;עד היום הזה&#039;&#039;&#039;, תל אביב תשס&quot;ג.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.knowingfaith.co.il/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90-%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D קדמות ספר דברים מול ביקורת המקרא] לדעת להאמין</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הרב שלמה אבינר]], &#039;&#039;&#039;[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1061 ומה היה אומר הרב ברויאר על לימוד התנ&quot;ך החדש?]&#039;&#039;&#039;, מתוך: באהבה ובאמונה כי תצא תשע&quot;ב</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הרב שלמה אבינר]], &#039;&#039;&#039;[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1061 ומה היה אומר הרב ברויאר על לימוד התנ&quot;ך החדש?]&#039;&#039;&#039;, מתוך: באהבה ובאמונה כי תצא תשע&quot;ב</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הרב שלמה אבינר]], &#039;&#039;&#039;[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1073 לימוד תנ&quot;ך מדעי]&#039;&#039;&#039;, מתוך: באהבה ובאמונה כי תבוא תשע&quot;ב</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*[[הרב שלמה אבינר]], &#039;&#039;&#039;[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=1073 לימוד תנ&quot;ך מדעי]&#039;&#039;&#039;, מתוך: באהבה ובאמונה כי תבוא תשע&quot;ב</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-150172:rev-154771:php=table --> </table>

Wikiboss