בין ההר למדבר - היסטוריית גרסאות

יהודה שמחה ולדמן ב־12:58, 10 באוקטובר 2016

2016-10-10T12:58:58Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:58, 10 באוקטובר 2016
שורה 3:		שורה 3:
	המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]]		המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]]

	זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 מ"מ, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן , בתחום שבין בקעת [[יריחו]] לבין בקעת [[בית שאן]]. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם [[מדבר צל גשם]]. הוא [[מדבר]] הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה.		זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 מ"מ, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן, בתחום שבין בקעת [[יריחו]] לבין בקעת [[בית שאן]]. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם [[מדבר צל גשם]]. הוא [[מדבר]] הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה.

	==אבחון התופעה==		==אבחון התופעה==
	התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרך-כלל מטעי [[זית\|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק\|ירקות]]. רואים גם ריכוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.		התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרך-כלל מטעי [[זית\|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק\|ירקות]]. רואים גם ריכוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.

	די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.		די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.

	תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר :		תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר:

	*הר כביר - ליד [[אלון מורה]]		*הר כביר - ליד [[אלון מורה]]
	*בעל חצור - ליד [[עופרה]]		*בעל חצור - ליד [[עופרה]]
שורה 26:		שורה 25:
	המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזור ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרך-כלל ניתן לאתר בשטח, הן בסקר רגלי והן צילומי אויר את הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והיושב הקטן לידם. היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות.		המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזור ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרך-כלל ניתן לאתר בשטח, הן בסקר רגלי והן צילומי אויר את הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והיושב הקטן לידם. היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות.

	בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו היה לאופי הגאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, ביניהן ירושלים]], הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי. דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר: [[סרטבא]], [[הרודיון[[ ו[[מצדה]].		בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו היה לאופי הגאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, ביניהן ירושלים]], הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי. דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר: [[סרטבא]], [[הרודיון]] ו[[מצדה]].

	בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד.		בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד.

יהודה שמחה ולדמן ב־12:57, 10 באוקטובר 2016

2016-10-10T12:57:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:57, 10 באוקטובר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	'''בין ההר למדבר בארץ ישראל''' היא סוגיה ייחודית ב[[גיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל ]]. שני אזורים ~~גאוגרפיין~~ הקרובים זה לזה, כמעט ללא אזור מעבר, שונים זה מזה במשתנים גאוגרפיים ראשוניים כמו בגאולוגיה ובאקלים וכתוצאה בצומח ובחי. התופעה באב לידי ביטוי בשרידים ה[[ארכאולוגיה\|ארכאולוגיים]] ובמקורות הספרותיים ב[[מקרא]] עד עד לפריסה הישובית בימינו.		'''בין ההר למדבר בארץ ישראל''' היא סוגיה ייחודית ב[[גיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל ]]. שני אזורים גאוגרפיים הקרובים זה לזה, כמעט ללא אזור מעבר, שונים זה מזה במשתנים גאוגרפיים ראשוניים כמו בגאולוגיה ובאקלים וכתוצאה בצומח ובחי. התופעה באב לידי ביטוי בשרידים ה[[ארכאולוגיה\|ארכאולוגיים]] ובמקורות הספרותיים ב[[מקרא]] עד עד לפריסה הישובית בימינו.

	המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]]		המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]]

	זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 n"n, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן , בתחום שבין בקעת [[יריחו]] לבין בקעת [[בית שאן]]. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם [[מדבר צל גשם]]. הוא [[מדבר]] הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה.		זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 מ"מ, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן , בתחום שבין בקעת [[יריחו]] לבין בקעת [[בית שאן]]. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם [[מדבר צל גשם]]. הוא [[מדבר]] הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה.

	==~~איבחון~~ התופעה==		==אבחון התופעה==
			התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרך-כלל מטעי [[זית\|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק\|ירקות]]. רואים גם ריכוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.
	התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, ~~בדרל~~ כלל מטעי [[זית\|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק\|ירקות]]. רואים גם ~~ריבוזי~~ בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.

	די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.		די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.
שורה 13:		שורה 12:
	תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר :		תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר :

	* הר כביר - ליד [[אלון מורה]]		*הר כביר - ליד [[אלון מורה]]
	* בעל חצור - ליד [[עופרה]]		*בעל חצור - ליד [[עופרה]]
	* סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)\|ארגמן]]		*סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)\|ארגמן]]
	* כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)\|כוכב השחר]]		*כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)\|כוכב השחר]]
	* הר גילה - אחת מהשכונות החדשות ב[[ירושלים]]		*הר גילה - אחת מהשכונות החדשות ב[[ירושלים]]
	* הרודיון - ליד [[תקוע]]		*הרודיון - ליד [[תקוע]]
	* [[הר עמשא - ליד קיבוץ [[הר עמשא]]		*הר עמשא - ליד קיבוץ [[הר עמשא]]
	* קרן אל חג'ר - ליד [[מר סבא]]		*קרן אל חג'ר - ליד [[מר סבא]]

	==הבדלי הפריסה ~~היישובית~~==		==הבדלי הפריסה הישובית==
			למרות הקרבה היחסית שבין שטח מיושב לבין השטח הלא מיושב, למתגוררים בכל אחד מן האזורים, היו תנאי מחיה שונים. תנאים אשר הביאו להתפתחות תרבויות שונות ומנוגדות בתכלית. לא רק שהיו שונות, לעתים היו אפילו עוינות. אנשי המדבר שאפו לשפר את רמת חייהם ולחדור לתחום ארץ נושבת. היה זה מאבק מתמשך בין שני כוחות מנוגדים שנשא בכל תקופה אופי משלו.

	~~למרות הקרבה היחסית שבין שטח מיושב לבין השטח הלא מיושב, למתגוררים בכל אחד מן האזורים,~~ היו ~~תנאי מחיה שונים~~. ~~תנאים אשר הביאו להתפתחות תרבויות שונות ומנוגדות בתכלית~~. ~~לא רק שהיו שונות~~, ~~לעיתים היו אפילו עוינות. אנשי המדבר שאפו לשפר~~ את ~~רמת חייהם ולחדור לתחום ארץ נושבת~~. ~~היה זה מאבק מתמשך בין שני כוחות מנוגדים שנשא בכל תקופה אופי משלו~~.		המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזור ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרך-כלל ניתן לאתר בשטח, הן בסקר רגלי והן צילומי אויר את הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והיושב הקטן לידם. היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות.

	~~המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים~~. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזןר ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרל כלל ניתן לאתר בשטח, ~~הן בסקר רגלי והן צילומי אויר~~ את ~~הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והייושב הקטן לידם~~. ~~היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות~~.		בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו היה לאופי הגאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, ביניהן ירושלים]], הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי. דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר: [[סרטבא]], [[הרודיון[[ ו[[מצדה]].

	~~בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו~~ היה ~~לאופי הגיאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, בינהן~~ ירושלים]], ~~הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי . דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר:~~ [[~~סרטבא~~]]~~, [[הרודיון[[ ו~~[[~~מצדה~~]].		בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד.

	בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד..		בתקופת המשנה והתלמוד המצאה משרידי התרבות החומרית רואים שהתושבים עסקו בעיקר בגידול צאן, גידולי דגנים, גפן ומעט זית. תופעה זו נתנת לאבחנה עדם היום ביישובים המצויים במורדות המזרחיים של הרי יהודה והשומרון. הקשר עם יושבי ההר וירושלים נשמר במטרה לאפשר את הקיום הכלכלי.

	בתקופת המשנה והתלמוד המצאה משרידי התרבות החומרית רואים שהתושבים עסקו בעיקר בגידול צאן, גידולי דגנים, גפן ומעט זית. תופעה זו נתנת לאבחנה עדם היום ביישובים המצויים במורדות המזרחיים של הרי יהודה והשומרון. הקשר עם יושבי ההר וירושלים נשמר במטרה לאפשר את הקיום הכלכלי.

	==הבדלי חקלאות==		==הבדלי חקלאות==

	באזור ההר נפוצה חקלאות מושקית ב[[גשם]] ובמידה מצומצמת חקלאות שהתבססה על גידולי [[שלחין]] בסביבת [[מעיין\|מעיינות מועטים]]. תנאים אלה עודדו הקמת [[מדרגה חקלאית\|מדרגות חקלאיות]] או טרסות ושתילת גידולים חקלאיים מתאימים, אשר כללו בעיקר עצי [[פרי]] ו[[פלחה]].		באזור ההר נפוצה חקלאות מושקית ב[[גשם]] ובמידה מצומצמת חקלאות שהתבססה על גידולי [[שלחין]] בסביבת [[מעיין\|מעיינות מועטים]]. תנאים אלה עודדו הקמת [[מדרגה חקלאית\|מדרגות חקלאיות]] או טרסות ושתילת גידולים חקלאיים מתאימים, אשר כללו בעיקר עצי [[פרי]] ו[[פלחה]].

	השוכנים במדבר לא נהנו מכמות משקעים סבירה ולכן פתחו תרבות מחייה שונה. במדבר נדירות המדרגות החקלאיות. בערוצי הנחלים ניתן למצוא מטליות קרקע מעובדות ונזרעות ובשנים עם גשמים ברמה סבירה ובעזרת מי השטפונות, גם מתקבל יבול חקלאי. אגירה ~~מסויימת~~ של מי השטפונות מההרים מאפשרת את מילוי הבורות הנפוצים באזןר [[ספר המדבר של ארץ ישראל]] לאור המבנה [[גאולוגיה\|הגאולוגיה]], הכולל סלעי [[קירטון]], הנוחים לחציבה ואטומים לנזילת מים.		השוכנים במדבר לא נהנו מכמות משקעים סבירה ולכן פתחו תרבות מחייה שונה. במדבר נדירות המדרגות החקלאיות. בערוצי הנחלים ניתן למצוא מטליות קרקע מעובדות ונזרעות ובשנים עם גשמים ברמה סבירה ובעזרת מי השטפונות, גם מתקבל יבול חקלאי. אגירה מסוימת של מי השטפונות מההרים מאפשרת את מילוי הבורות הנפוצים באזןר [[ספר המדבר של ארץ ישראל]] לאור המבנה [[גאולוגיה\|הגאולוגיה]], הכולל סלעי [[קירטון]], הנוחים לחציבה ואטומים לנזילת מים.

	==רעיית צאן==		==רעיית צאן==
	אנשי המדבר התבססו בעיקר על רעיית צאן שנדד בעקבות מקורות המזון. עדות לכך אפשר למצוא במתחמים הגדולים הבנויים אבני גוויל שהתגלו בין השאר ב[[סקר הר מנשה]] , אשר גלש עד למדבר שומרון ומדבר בנימין. המתחמים המגודרים נבנו על ידי הרועים כדי לשכן את צאנם בלילה ולתקופות קצרות במשך השנה. שרידים אילמים כאלה מצויים ברחבי מדבריות ארץ ישראל. הנוודים אף ניצלו מחסות טבעיים כמו מערות ונקיקי סלע לחיי יום יום ~~ומימצאים ארכאולוגיים~~ על כך נמצאו במקומות המסתור.		אנשי המדבר התבססו בעיקר על רעיית צאן שנדד בעקבות מקורות המזון. עדות לכך אפשר למצוא במתחמים הגדולים הבנויים אבני גוויל שהתגלו בין השאר ב[[סקר הר מנשה]] , אשר גלש עד למדבר שומרון ומדבר בנימין. המתחמים המגודרים נבנו על-ידי הרועים כדי לשכן את צאנם בלילה ולתקופות קצרות במשך השנה. שרידים אילמים כאלה מצויים ברחבי מדבריות ארץ ישראל. הנוודים אף ניצלו מחסות טבעיים כמו מערות ונקיקי סלע לחיי יום יום וממצאים ארכאיולוגיים על כך נמצאו במקומות המסתור.

	~~==עדויות מיקראיות==~~

	ב[[ספר ירמיהו]] מובאים מונחים וסמלים, vמצוטטים בספרו של [[נגה הראובני]] [[אור חדש על ספר ירמיהו]] על המאבק הקיומישל שוכני המדברות שחיו בצל [[אור חדש על בפר ירמיהן#פרק שני: תנאי המים והחקלאות\| תנאי המים והחקלאות]]. בתאורים אלה שנגה הראובני עוסק בפרושם בא לידי ביטוי המאבק היום-יומי של ירמיהו מ[[ענתות]] בנחלת [[שבט בנימין]] עקב תנאי חייו בתור רועה צאן במדבר בנימין.

	== ~~לקריאה נוספת~~ ==		==עדויות מקראיות==
	* עמנואל הראובני ~~, '''פסגות~~ - ~~טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית''', כנרת בית הוצאה לאור, 1993~~.		ב[[ספר ירמיהו]] מובאים מונחים וסמלים, המצוטטים בספרו של [[נגה הראובני]] [[אור חדש על ספר ירמיהו]] על המאבק הקיומי של שוכני המדברות שחיו בצל [[אור חדש על בפר ירמיהן#פרק שני: תנאי המים והחקלאות\| תנאי המים והחקלאות]]. בתאורים אלה שנגה הראובני עוסק בפרושם בא לידי ביטוי המאבק היום-יומי של ירמיהו מ[[ענתות]] בנחלת [[שבט בנימין]] עקב תנאי חייו בתור רועה צאן במדבר בנימין.

			==לקריאה נוספת==
			*עמנואל הראובני , '''פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית''', כנרת בית הוצאה לאור, 1993.

	== קישורים חיצוניים ==		==קישורים חיצוניים==
	* יוסי שפיינר, [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0621/m0621233a.html האופי היישובי של דרום מזרח השומרון בתקופת המשנה והתלמוד]		*יוסי שפיינר, [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0621/m0621233a.html האופי היישובי של דרום מזרח השומרון בתקופת המשנה והתלמוד]
	[[קטגוריה:ארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ארץ ישראל]]

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 ב־04:57, 19 באוגוסט 2016

2016-08-19T04:57:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:57, 19 באוגוסט 2016
שורה 17:		שורה 17:
	* סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)\|ארגמן]]		* סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)\|ארגמן]]
	* כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)\|כוכב השחר]]		* כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)\|כוכב השחר]]
	* הר גילה - ~~דרומית מ~~[[ירושלים]]		* הר גילה - אחת מהשכונות החדשות ב[[ירושלים]]
	* הרודיון - ליד [[תקוע]]		* הרודיון - ליד [[תקוע]]
	* [[הר עמשא - ליד קיבוץ [[הר עמשא]]		* [[הר עמשא - ליד קיבוץ [[הר עמשא]]

77.124.134.191 ב־11:25, 20 במרץ 2009

2009-03-20T11:25:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:25, 20 במרץ 2009
שורה 7:		שורה 7:
	==איבחון התופעה==		==איבחון התופעה==

	התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה ~~צהנוף~~ לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרל כלל מטעי [[זית\|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק\|ירקות]]. רואים גם ריבוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.		התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה מהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרל כלל מטעי [[זית\|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק\|ירקות]]. רואים גם ריבוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.

	די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.		די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.

דניאל ונטורה: עוד ערך שנמחק במחיקה הגדולה

2009-01-18T22:09:20Z

עוד ערך שנמחק במחיקה הגדולה

דף חדש

'''בין ההר למדבר בארץ ישראל''' היא סוגיה ייחודית ב[[גיאומורפולוגיה של ארץ-ישראל ]]. שני אזורים גאוגרפיין הקרובים זה לזה, כמעט ללא אזור מעבר, שונים זה מזה במשתנים גאוגרפיים ראשוניים כמו בגאולוגיה ובאקלים וכתוצאה בצומח ובחי. התופעה באב לידי ביטוי בשרידים ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] ובמקורות הספרותיים ב[[מקרא]] עד עד לפריסה הישובית בימינו.

המעבר החד בין ההר לבין המדבר ב[[ארץ ישראל]] בולטת בעיקר במדבריות: [[מדבר יהודה]], [[מדבר בנימין]] ו[[מדבר שומרון]] לבין שדרת ההר המרכזי -[[חברון]] - [[ירושלים]] - [[שכם]]

זהו מעבר בין אזור גשום - עם 600 n"n, ממוצע שנתי, לבין, 200 מ"מ עד 300 מ"מ, ממוצע שנתי, בבקעת הירדן , בתחום שבין בקעת [[יריחו]] לבין בקעת [[בית שאן]]. התוצאה היא שבקרבת אזור פורה יחסית מצוי אזור הוא בעל אופי מדברי הנעשה קיצוני ככל שנתקדם מזרחה. מקורות המים באזור במדברי הם מצומצמים: מספר מעיינות מצומצם ואפילו בורות המים אינם רבים. מדבר זה מכונה בשם [[מדבר צל גשם]]. הוא [[מדבר]] הנמצא בסמוך לאזורים גשומים ועקב מיקומו למרגלות רכס הרים רמת המשקעים בו נמוכה.

==איבחון התופעה==

התופעה מעוררת ענין, כאשר צופים מעל הפסגות בהרי ישראל לכיוון מזרח: הנוף המתקבל שונה צהנוף לשאר הכיוונים - צפון, מערב ודרום. בסביבה ממנו נערכת התצפית נראה נוף ירוק של מטעים, בדרל כלל מטעי [[זית|זיתים]] וכרמי [[ענבים]]. מבין לבין מבחינים כם בשטחים ירוקים לגידות [[ירק|ירקות]]. רואים גם ריבוזי בתים בגדלים שונים וכפרים המשתרעים על פני שטח נרחב.

די להזיז את העין, בזווית קלה, וכל התמונה משתנה. מבחינים רק באיי ירק, הנוף הוא של גבעות קירטון לבנון מפוסלות ומספר המבנים הוא מצומצם - פשוט מדבר.

תצפיות אלו ניתן לערוך בפסגות אלו בגבול שבין ההר לבין המדבר :

* הר כביר - ליד [[אלון מורה]]
* בעל חצור - ליד [[עופרה]]
* סרטבה ליד [[ארגמן (מושב)|ארגמן]]
* כובב השחר - [[כוכב השחר (ישוב)|כוכב השחר]]
* הר גילה - דרומית מ[[ירושלים]]
* הרודיון - ליד [[תקוע]]
* [[הר עמשא - ליד קיבוץ [[הר עמשא]]
* קרן אל חג'ר - ליד [[מר סבא]]

==הבדלי הפריסה היישובית==

למרות הקרבה היחסית שבין שטח מיושב לבין השטח הלא מיושב, למתגוררים בכל אחד מן האזורים, היו תנאי מחיה שונים. תנאים אשר הביאו להתפתחות תרבויות שונות ומנוגדות בתכלית. לא רק שהיו שונות, לעיתים היו אפילו עוינות. אנשי המדבר שאפו לשפר את רמת חייהם ולחדור לתחום ארץ נושבת. היה זה מאבק מתמשך בין שני כוחות מנוגדים שנשא בכל תקופה אופי משלו.

המתיישבים באזור המדבר היו לרוב נוודים. שרידים מתקופת היותם עיקר תושבי האזןר ניתן למצוא בשרידי במכלאות והמתחמים ששימשו לרעיית צאן. בדרל כלל ניתן לאתר בשטח, הן בסקר רגלי והן צילומי אויר את הצורות המרובעות והמעגליות של מיקום אתרי הצאן והייושב הקטן לידם. היו גם נוודים שהתיישבו במקום בעיקר סביב למעיינות.

בימי [[המרד הגדול]] ולאחריו היה לאופי הגיאוגרפיה המבותר של האזור יתרון. היותו קרוב לערים המרכזיות, בינהן ירושלים]], הפך את המדבר לאידיאלי לנמלטים מן השלטון הרומאי . דוגמאות קלסיות לכך הם מבצי החשמונאים, כולם בתחום המדבר: [[סרטבא]], [[הרודיון[[ ו[[מצדה]].

בתקופה הביזנטית תופעת הנזירות שמרכזה היה באזור ירושלים הגיעה גם למדבריות, היכן שניתן עד היום למצוא מנזרים כמו ב[[מר סבא]] ב[[נחל פרת]] ועוד..

בתקופת המשנה והתלמוד המצאה משרידי התרבות החומרית רואים שהתושבים עסקו בעיקר בגידול צאן, גידולי דגנים, גפן ומעט זית. תופעה זו נתנת לאבחנה עדם היום ביישובים המצויים במורדות המזרחיים של הרי יהודה והשומרון. הקשר עם יושבי ההר וירושלים נשמר במטרה לאפשר את הקיום הכלכלי.

==הבדלי חקלאות==

באזור ההר נפוצה חקלאות מושקית ב[[גשם]] ובמידה מצומצמת חקלאות שהתבססה על גידולי [[שלחין]] בסביבת [[מעיין|מעיינות מועטים]]. תנאים אלה עודדו הקמת [[מדרגה חקלאית|מדרגות חקלאיות]] או טרסות ושתילת גידולים חקלאיים מתאימים, אשר כללו בעיקר עצי [[פרי]] ו[[פלחה]].

השוכנים במדבר לא נהנו מכמות משקעים סבירה ולכן פתחו תרבות מחייה שונה. במדבר נדירות המדרגות החקלאיות. בערוצי הנחלים ניתן למצוא מטליות קרקע מעובדות ונזרעות ובשנים עם גשמים ברמה סבירה ובעזרת מי השטפונות, גם מתקבל יבול חקלאי. אגירה מסויימת של מי השטפונות מההרים מאפשרת את מילוי הבורות הנפוצים באזןר [[ספר המדבר של ארץ ישראל]] לאור המבנה [[גאולוגיה|הגאולוגיה]], הכולל סלעי [[קירטון]], הנוחים לחציבה ואטומים לנזילת מים.

==רעיית צאן==
אנשי המדבר התבססו בעיקר על רעיית צאן שנדד בעקבות מקורות המזון. עדות לכך אפשר למצוא במתחמים הגדולים הבנויים אבני גוויל שהתגלו בין השאר ב[[סקר הר מנשה]] , אשר גלש עד למדבר שומרון ומדבר בנימין. המתחמים המגודרים נבנו על ידי הרועים כדי לשכן את צאנם בלילה ולתקופות קצרות במשך השנה. שרידים אילמים כאלה מצויים ברחבי מדבריות ארץ ישראל. הנוודים אף ניצלו מחסות טבעיים כמו מערות ונקיקי סלע לחיי יום יום ומימצאים ארכאולוגיים על כך נמצאו במקומות המסתור.

==עדויות מיקראיות==

ב[[ספר ירמיהו]] מובאים מונחים וסמלים, vמצוטטים בספרו של [[נגה הראובני]] [[אור חדש על ספר ירמיהו]] על המאבק הקיומישל שוכני המדברות שחיו בצל [[אור חדש על בפר ירמיהן#פרק שני: תנאי המים והחקלאות| תנאי המים והחקלאות]]. בתאורים אלה שנגה הראובני עוסק בפרושם בא לידי ביטוי המאבק היום-יומי של ירמיהו מ[[ענתות]] בנחלת [[שבט בנימין]] עקב תנאי חייו בתור רועה צאן במדבר בנימין.

== לקריאה נוספת ==
* עמנואל הראובני , '''פסגות - טיולים לפסגות ההרים ואל נקודות תצפית''', כנרת בית הוצאה לאור, 1993.

== קישורים חיצוניים ==
* יוסי שפיינר, [http://www.lifshiz.macam.ac.il/m/pages/m0621/m0621233a.html האופי היישובי של דרום מזרח השומרון בתקופת המשנה והתלמוד]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]