בור על גבי בור (מקווה חב"ד) - היסטוריית גרסאות

80.179.139.53: /* לקריאה נוספת */

2021-04-21T13:38:54Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:38, 21 באפריל 2021
שורה 56:		שורה 56:
	*הרב [[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו], תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד		*הרב [[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו], תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד
	*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על גבי מקווה"		*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על גבי מקווה"
			* [https://chabad.info/beis-medrash/668340/ '''"מה שתשיב"'''] הרב לבנוני מגיב לטענת 'מוציא לעז על הראשונים' והבהרת שיטות '''כל''' הפוסקים מכל החוגים במקווה זה
	*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס להבדיל בין מים למים] בדין מקווה על גבי מקווה		*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס להבדיל בין מים למים] בדין מקווה על גבי מקווה
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

213.8.208.94: /* חשש סתימה */

2020-05-12T20:18:21Z

חשש סתימה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:18, 12 במאי 2020
שורה 41:		שורה 41:

	==חשש סתימה==		==חשש סתימה==
	אחת מהחששות הידועות מחוץ לחב"ד, על מקווה הבנוי בשיטת בור על גבי בור, היא החשש שמא יסתם הבור התחתון, או שמא יתמעט חללו על ידי הלכלוך הנצבר ושוקע למטה (מטבע הדברים) ולא ידעו מכך. ~~רבי~~ [[ישכר דב רוקח (הזקן)\|יששכר דוב]] מ[[חסידות בעלזא\|בעלזא]] התבטא בנושא, כי אפילו אם יהיה צדיק ב[[גן עדן]] שלוש מאות שנים, לאחר שיסתם הבור על גבי בור אותו בנה, יוציאו אותו משם ויטילו אותו ל[[אש]] הגיהנום{{הערה\|1=מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=4 קונטרס "להבדיל בין מים למים"].}}. חששות אלו קיימים במיוחד כאשר הבור נבנה בצורה לא ניתן לפתוח את הבור התחתון, ולבדוק את מצב נקיונו ולנקות אותו.		אחת מהחששות הידועות מחוץ לחב"ד, על מקווה הבנוי בשיטת בור על גבי בור, היא החשש שמא יסתם הבור התחתון, או שמא יתמעט חללו על ידי הלכלוך הנצבר ושוקע למטה (מטבע הדברים) ולא ידעו מכך. יש שכתבו שרבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)\|יששכר דוב]] מ[[חסידות בעלזא\|בעלזא]] התבטא בנושא, כי אפילו אם יהיה צדיק ב[[גן עדן]] שלוש מאות שנים, לאחר שיסתם הבור על גבי בור אותו בנה, יוציאו אותו משם ויטילו אותו ל[[אש]] הגיהנום{{הערה\|1=מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=4 קונטרס "להבדיל בין מים למים"].}}. חששות אלו קיימים במיוחד כאשר הבור נבנה בצורה לא ניתן לפתוח את הבור התחתון, ולבדוק את מצב נקיונו ולנקות אותו.
			אמנם במקוואות העתיקים שבעיירת בעלזא שנבנו בהוראת ופיקוחו הישיר של רבי ישכר דב במבעלזא נבנו בצורה של בור ע"ג בור, וכמו שהעידו בכו"כ ספרים מתקופתו וכן מצאו בשנים האחרונות בעיירה, ועוד התבטא הרבי מבעלזא על המקווה שבנה כי היא "כשירה לכל הדעות", ומנגד פתגם הנ"ל בא רק כדי לזרז לבדוק את הבור התחתון מידי תקופה, וכפי שבמקוואות בעיירת בעלז שאפשר בקל לפתוח בור התחתון (וכן בתקנת הרבי הרש"ב).

	הרב [[יצחק יעקב ווייס]] פסק, שאין לעשות מקווה העשוי בשיטת בור על גבי בור, גם אם יש בצידו בור השקה, מחשש שמא יבואו לסמוך על הבור על גבי בור ויחשבו שהוא כשר (גם כאשר לא יהיה בור השקה מהצד), ואם הוא יסתם ויתמעט חללו מארבעים סאה המקווה תהיה פסולה.		הרב [[יצחק יעקב ווייס]] פסק, שאין לעשות מקווה העשוי בשיטת בור על גבי בור, גם אם יש בצידו בור השקה, מחשש שמא יבואו לסמוך על הבור על גבי בור ויחשבו שהוא כשר (גם כאשר לא יהיה בור השקה מהצד), ואם הוא יסתם ויתמעט חללו מארבעים סאה המקווה תהיה פסולה.

	למעשה כיום נהוג בכל המקוואות שנבנות בשיטת חב"ד, שהממונה פותח את המקווה מדי תקופה ומנקה את הבור התחתון ונוטל משם את כל הלכלוך שנצבר שם, כך שמעשית במקווה שבה יש ממונה אין חשש זה, אך במקווה שאין ממונה כזה, החשש סביר מאוד, וכבר אירעו דברים מעולם שמקוואות שנבנו בשיטה זו נפסלו בכך{{הערה\|1=מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=4 קונטרס "להבדיל בין מים למים"].}}. כמו כן, כאמור, יש הסוברים שגם אם יש ממונה, אין לכתחילה לבנות מקווה כזו שבה ייתכן שיבואו לידי חששות ובעיות חמורות כאלו.		למעשה כיום נהוג בכל המקוואות שנבנות בשיטת חב"ד, שהממונה פותח את המקווה מדי תקופה ומנקה את הבור התחתון ונוטל משם את כל הלכלוך שנצבר שם, כך שמעשית במקווה שבה יש ממונה אין חשש זה. כמו כן, כאמור, יש הסוברים שגם אם יש ממונה, אין לכתחילה לבנות מקווה כזו שבה ייתכן שיבואו לידי חששות ובעיות חמורות כאלו.

	למרות זאת, בחסידות חב"ד סוברים כי המעלות שישנן בבור על גבי בור עדיפות לאין ערוך על החסרונות האפשריים. שהרי במקרה שאין ממונה האחראי על כשרות המקווה, בכל מקווה שנבנה לפי כל שיטה שהיא, ייתכן ההשקה או ה[[זריעה (מקוואות)\|זריעה]] לא תתבצע, ואז המקווה תהיה פסולה. אך במקווה חבד"י, לא אפשרי שלא תתבצע זריעה והשקה, כי חור ההשקה נמצא בתחתית המקווה ואין באפשרות למלאות את המקווה ללא השקת המים העליונים במי הגשמים שבבור התחתון. ובמקרה שיש ממונה, גם אין את החששות שהוזכרו, ואם כן נמצא שאין סיבה להעדיף מקווה שבנוי בשיטה אחרת, בשל בעיה זו.		למרות זאת, בחסידות חב"ד סוברים כי המעלות שישנן בבור על גבי בור עדיפות לאין ערוך על החסרונות האפשריים. שהרי במקרה שאין ממונה האחראי על כשרות המקווה, בכל מקווה שנבנה לפי כל שיטה שהיא, ייתכן ההשקה או ה[[זריעה (מקוואות)\|זריעה]] לא תתבצע, ואז המקווה תהיה פסולה. אך במקווה חבד"י, לא אפשרי שלא תתבצע זריעה והשקה, כי חור ההשקה נמצא בתחתית המקווה ואין באפשרות למלאות את המקווה ללא השקת המים העליונים במי הגשמים שבבור התחתון. ובמקרה שיש ממונה, גם אין את החששות שהוזכרו, ואם כן נמצא שאין סיבה להעדיף מקווה שבנוי בשיטה אחרת, בשל בעיה זו.

95.86.71.202 ב־19:42, 18 במרץ 2017

2017-03-18T19:42:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:42, 18 במרץ 2017
שורה 1:		שורה 1:
	'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה ~~שנויה במחלוקת~~ שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], [[רבי שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה\|מקוואות]] חמים לטבילה.		'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], [[רבי שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה\|מקוואות]] חמים לטבילה.

	== רקע ==		== רקע ==
שורה 22:		שורה 22:
	שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס"{{הערה\|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע\|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופעף היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם.		שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס"{{הערה\|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע\|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופעף היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם.

	לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון\|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה\|טהרות פ"ח מ"ט} {{ציטוטון\|לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים}}. כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף.		לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון\|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]<nowiki>. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה\|טהרות פ"ח מ"ט} </nowiki>{{ציטוטון\|לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים}}. כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף.

	כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]].		כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]].

ראובן ב־20:24, 24 במרץ 2013

2013-03-24T20:24:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:24, 24 במרץ 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה שנויה במחלוקת שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], ~~רבי~~ [[שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה\|מקוואות]] חמים לטבילה.		'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה שנויה במחלוקת שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], [[רבי שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה\|מקוואות]] חמים לטבילה.

	== רקע ==		== רקע ==

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-04T02:49:05Z

כתבתי בויקיפדיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:49, 4 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{אין תמונה}}~~
	'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה שנויה במחלוקת שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], רבי [[שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה\|מקוואות]] חמים לטבילה.		'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה שנויה במחלוקת שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], רבי [[שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה\|מקוואות]] חמים לטבילה.

שורה 23:		שורה 22:
	שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס"{{הערה\|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע\|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופעף היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם.		שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס"{{הערה\|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע\|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופעף היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם.

	לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון\|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה~~\|{{משנה~~\|טהרות\|ח\|ט}~~}}}:~~ {{ציטוטון\|לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים}}. כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף.		לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון\|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה\|טהרות פ"ח מ"ט} {{ציטוטון\|לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים}}. כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף.

	כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]].		כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]].
שורה 50:		שורה 49:
	למרות זאת, בחסידות חב"ד סוברים כי המעלות שישנן בבור על גבי בור עדיפות לאין ערוך על החסרונות האפשריים. שהרי במקרה שאין ממונה האחראי על כשרות המקווה, בכל מקווה שנבנה לפי כל שיטה שהיא, ייתכן ההשקה או ה[[זריעה (מקוואות)\|זריעה]] לא תתבצע, ואז המקווה תהיה פסולה. אך במקווה חבד"י, לא אפשרי שלא תתבצע זריעה והשקה, כי חור ההשקה נמצא בתחתית המקווה ואין באפשרות למלאות את המקווה ללא השקת המים העליונים במי הגשמים שבבור התחתון. ובמקרה שיש ממונה, גם אין את החששות שהוזכרו, ואם כן נמצא שאין סיבה להעדיף מקווה שבנוי בשיטה אחרת, בשל בעיה זו.		למרות זאת, בחסידות חב"ד סוברים כי המעלות שישנן בבור על גבי בור עדיפות לאין ערוך על החסרונות האפשריים. שהרי במקרה שאין ממונה האחראי על כשרות המקווה, בכל מקווה שנבנה לפי כל שיטה שהיא, ייתכן ההשקה או ה[[זריעה (מקוואות)\|זריעה]] לא תתבצע, ואז המקווה תהיה פסולה. אך במקווה חבד"י, לא אפשרי שלא תתבצע זריעה והשקה, כי חור ההשקה נמצא בתחתית המקווה ואין באפשרות למלאות את המקווה ללא השקת המים העליונים במי הגשמים שבבור התחתון. ובמקרה שיש ממונה, גם אין את החששות שהוזכרו, ואם כן נמצא שאין סיבה להעדיף מקווה שבנוי בשיטה אחרת, בשל בעיה זו.

	== ~~{{הבהרה\|כותרת מתאימה}}~~ ==		== מחלוקות אקטואליות ==
	מחלוקת ביישוב [[אלקנה]] בין רב היישוב, לחסידי חב"ד שרצו לבנות מקווה בשיטת חב"ד הגיעה לדיון ב[[בג"ץ]].{{הערה\|1=[http://www.google.co.il/url?q=http://www.humanrights.org.il/articles/21_may1.doc&sa=U&ei=TfSsTqXoB4iBhQfO68HADw&ved=0CA4QFjAAOAo&sig2=UDO-FDe1Js8cAkkS70NSZg&usg=AFQjCNE1tQ5BEFEYFsgs0qTVg3jJjrPi3A החלטת בג"ץ כאן]}}		מחלוקת ביישוב [[אלקנה]] בין רב היישוב, לחסידי חב"ד שרצו לבנות מקווה בשיטת חב"ד הגיעה לדיון ב[[בג"ץ]].{{הערה\|1=[http://www.google.co.il/url?q=http://www.humanrights.org.il/articles/21_may1.doc&sa=U&ei=TfSsTqXoB4iBhQfO68HADw&ved=0CA4QFjAAOAo&sig2=UDO-FDe1Js8cAkkS70NSZg&usg=AFQjCNE1tQ5BEFEYFsgs0qTVg3jJjrPi3A החלטת בג"ץ כאן]}}

שורה 57:		שורה 56:
	*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על גבי מקווה"		*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על גבי מקווה"
	*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס להבדיל בין מים למים] בדין מקווה על גבי מקווה		*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס להבדיל בין מים למים] בדין מקווה על גבי מקווה
	~~==הערות שוליים==~~
	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-04T02:47:41Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

{{אין תמונה}}
'''מקווה בור על גבי בור''' או '''מקווה חב"ד''' היא שיטה שנויה במחלוקת שיסד ה[[אדמו"ר]] החמישי של [[חסידות חב"ד]], רבי [[שלום דובער שניאורסון]], לבניית [[מקווה|מקוואות]] חמים לטבילה.

== רקע ==
בעבר, היו קשיים לבנות מקווה לטבילה באופן שהמים בתוכו יהיו חמים. הטבילה התקיימה לרוב ב[[מעיין|מעיינות]], מסיבות שונות, הקשורות לכשרות המקווה{{הערה|ראה שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה.}}, ובעיקר בשל מגבלות טכניות. בין השאר מכיוון שהיו מקומות רבים שבהם לא היו [[גשם| מי גשמים]], וממילא לא הייתה אפשרות לבנות מקווה על ידי מי גשמים שנוזלים ישירות לתוך המקווה. לא הייתה קיימת אפשרות לחמם את מי המעיין, הזורמים ומתחלפים באופן קבוע, והטבילה התקיימה לרוב במים קרים.

רבים ממנהיגי היהדות באירופה הצפונית (האזורים הקרים) רצו שהמים שבמקווה יהיו נעימים לטבילה, כדי שנשים לא תימנענה מלטבול במקווה, וכן לאפשר לנשים לבצע את פעולת הטבילה במתינות, ולפשוט את קמטי הגוף, כמובא בהלכה, כדי שהטבילה תהיה מהודרת וכשרה לפי כל הדעות. תקנות רבות תוקנו כדי לסדר את הבעיות ההלכתיות הנוצרות כתוצאה משפיכת מים חמים לתוך המקווה שבו יש בעיית [[נתן סאה ונטל סאה]], אחת מהן היא [[תקנת המקוואות של בעל התניא]].

למרות זאת, תקנה זו של בעל התניא לא הייתה מושלמת, מכיוון שהמקוואות אותם תיקן היו בחבית שנקבעה במקום מעיין והמים חלחלו לתוכה מבחוץ. המעיינות היו במקומות עמוקים וחשוכים, והטבילה במקום כזה הייתה כרוכה ב[[פחד]] גדול. רבי [[שלום דובער שניאורסון]] מליובאווויטש תיקן תקנה אחרת, שעל ידה ניתן לבנות מקווה כשר במקום פרטי, ולחמם את המים בבור נפרד, והמים אינם מתערבים לאורך זמן רב.

== התקנה ==
חופרים בור אחד עמוק, אותו חוצים לשניים על ידי מפריד מ[[מלט]] באמצע גובהו לרוחב. כך נוצרים שני בורות – בור עליון ובור תחתון. המפריד מהווה רצפה לעליון ותקרה לתחתון. הבור העליון הוא מקווה הטבילה והבור התחתון הוא אוצר מי הגשמים. חשוב להקפיד לצקת את המקווה העליון והתחתון יחד, מפני שאם יוצקים אותם בנפרד עלולים לזחול המים במקום חיבורם, ואז יש חשש ל"מים זוחלין" הפוסלים את המקווה.

במפריד המלט יש פתח, בגודל המאפשר מעבר של אדם, על מנת לטפל בבור מי הגשמים. על הפתח יש מכסה. בשעת המילוי מסירים את המכסה. מלבד פתח זה, יש שני פתחים נוספים, בגודל טפח מרובע כל אחד (בערך ברוחב 10 ס"מ, בשונה מנקב ההשקה שהוא עגול וקוטרו כ-6 ס"מ) המרוחקים זה מזה, כדי שאם יתכסה אחד בשוגג על ידי הטובלת, יישאר השני פתוח. מי הגשמים יורדים דרך צינור מיוחד שאין לו [[גדר (ביטוי הלכתי)|גדר]] כלי ואינו עשוי מחומר המקבל טומאה, אל תוך מקווה הטבילה היבש, ומשם למטה אל האוצר. לאחר מילוי האוצר ממלאים את מקווה הטבילה במי ברז שאובים, מתוך צינור המכוון כך שהמים זורמים היישר אל מקום הפתח. המים השאובים מתחברים מיידית אל מי הגשמים שבאוצר התחתון ומתכשרים על ידי מגעם (השקה). במקווה זה המים בבור העליון אינם מתערבים במהירות במי הבור התחתון כיוון שמשקלם הסגולי נמוך ממי הבור התחתון בשל חומם הגבוה יחסית למי הבור התחתון, ובכך יוצאים ידי שיטות הסוברות כי יש צורך ברוב מי גשמים, דבר שאינו אפשרי לאורך זמן בבור עם השקה מן הצד.

==התייחסויות הלכתיות==
===נתן סאה ונטל סאה===
הבעיה ההלכתית העיקרית לה נותנת מענה שיטת ה"בור על גבי בור", היא בעיית ה'''[[נתן סאה ונטל סאה]]''', מושג בהלכות [[מקווה|מקוואות]] העוסק באדם שלקח מי גשמים מ[[מקווה]] כשר ונתן במקומם נוזל אחר, שפסול למקווה, כמו מי פירות (לפי רוב השיטות), או [[מים שאובים]] (לפי שיטה אחת). לפי שיטת ה[[ראב"ד]] גם כש'''מים''' שאובים מתחלפים במי גשמים ישנה בעיה הלכתית של "נתן סאה ונטל סאה", ועל כך באה הפתרון ההלכתי של הרש"ב. בצורה זו, כאשר הבור התחתון מלא עד גדותיו במי גשמים, המים אינם מתערבים זה בזה (בין היתר משום שהמים העליונים על פי רוב חמים יותר מהמים התחתונים וכידוע מים חמים עולים למעלה), בשונה מבור ההשקה הרגיל והמקובל הקיים בצד המים בקיר בור הטבילה, שבאופן כזה המים מתערבים זה בזה באופן מהיר יותר{{הערה|1=ראה רשימת ההוראות כפי שקיבל ממנו הרב [[יעקב לנדא]], בסוף [[שולחן ערוך הרב]] על יורה דעה. וראה עוד מאמרו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] על [http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=360 בור על גבי בור], באתר "שטורעם נט".}}.

===קטפרס אינו חיבור===
על שיטה זו של הרש"ב מליובאוויטש יצאו עוררים מאדמו"רי [[חסידות צאנז]], על פי פסק של רבי [[חיים מצאנז]]{{הערה|שו"ת דברי חיים חלק ב' סימן כח'}} בעניין "קטפרס אינו חיבור". הכלל "[[קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה]]", הוא כלל יסוד בהלכות [[טומאה וטהרה]] ונידון בעיקר בהלכות [[מקווה|מקוואות]]. כלל זה מופיע ב[[מסכת טהרות]]{{הערה|{{משנה|טהרות|ח|ט}}.}}, והוא אומר שמים המונחים על מקום מדרון (למשל [[הר]] תלול) אין להחשיבם כמחוברים זה לזה, לא לטומאה, שאם נגע [[טומאת אדם|טמא]] ב[[מים]] הוא לא טימא את טיפות המים האחרות שאינן נחשבתו כמחוברות לשאר המים, ולא לטהרה - לעניין [[טומאת משקין|מים טמאים]] [[השקה (הלכה)|שהשיקם]] למקווה דרך קטפרס או לעניין חיבור שני מקוואות זה לזה, שמחוברים על ידי מים כאלו המונחים באופן קטפרס.

שיטת רבי [[חיים מצאנז]] היא המחמירה ביותר ב"קטפרס"{{הערה|1=בשו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב'[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=11 מובא כאן]}}, והוא מסביר שיסוד הכלל שקטפרס אינו חיבור הוא שאין המים מתחברים אלא כאשר הם נאספו '''ונקוו''' בשטח ישר ולא [[שיפוע|משופע]]. לפי הסברו, "אשבורן" הוא תיאור מים שנאספו במקווה, הוא תיאור למים שנאספו יחד על אותה קרקע ונחים יחד על אותה קרקע משותפת, במקרה כזה, נחשבים המים כמחוברים יחד וכגוף אחד. לעומת זאת, כאשר המים נמצאים על מקום משופע, אין הם '''נחים''' על המקום המשופע, אלא הם נמצאים שם באופן ארעי על ידי דבר צדדי המכריח אותם (המים שמתחתיהם), שלולי הדבר המכריח ומסייע להם להשאר במקום המשופעף היו יורדים ונוזלים למקום אחר - למטה מהשיפוע. במצב כזה, נמצא שהמים אינם נחים כלל על הקרקע והרי הם כנמצאים באוויר, ולכן אין חיבור ביניהם.

לדבריו, כן היא דעת רוב הראשונים, ה[[רבינו שמשון|ר"ש]], ה[[ריב"ש]] וה[[רמב"ם]]. כך למשל הוא מפרש את דברי הרמב"ם{{הערה|{{משנה|טהרות|ח|ט}}}}: {{ציטוטון|לפי שלא יטהרו המים כשיתערבו במי מקווה התערובת אלא כשיודבק במי מקווה בשטח משטחי אלו המים הטמאים}}. כלומר, על המים להיות יחד בשטח משותף.

כתוצאה משיטה זו, לפי פסקי הדברי חיים, מים שאינם מכונסים יחד במקווה, פסולים. כך למשל פסק הדברי חיים כי שני בורות המחוברים זה לזה על ידי צינור פסולים. על הדברי חיים חלק בעל ה[[נפש חיה]].

נחלקו האחרונים בהסבר דבריו, ובהתאם נחלקו האם גם מקווה שבנוי בשיטת בור על גבי בור, פסול לפי שיטת הדברי חיים. יש שסברו שגם באופן כזה המקווה פסול, מכיוון שיסוד קטפרס הוא שהמים אינם מונחים יחד בקרקע שווה{{הערה|כאשר המים מונחים יחד בבור המחולק לשנים על ידי מחיצה - אך בקרקע שווה, ויש ביניהם חור כשפופרת הנוד שמחשיב את המחיצה שביניהם לפרוצה (ראה בחידושי הגרי"ז על מקוואות) ניתן להחשיב את המים כמונחים יחד. אך כאשר המים מונחים בבור על גבי בור, גם לאחר החור של "שפופרת הנוד", אין המים מונחים יחד, אלא על קרקע אחרת.}} וגם כאן המים מונחים בשני בורות שאינם בקרקע שווה{{הערה|דברי יציב יורה דעה סימן קי"ז}}, ויש שסברו שבאופן כזה גם הדברי חיים מודה שהמקווה כשר, כי הפסול הוא דווקא כאשר המים שבשני הבורות אינם מחוברים זה לזה באופן טבעי, מכיוון שהמים שבצינור אינם מחוברים לבור התחתון ב"אשבורן" (ההפך מקטפרס) אלא ב"קטפרס", שהרי הם אינם מונחים באופן טבעי על הקרקע של המקווה התחתונה, ורק הצינור הוא זה שמגבילם שיעמדו שם, אך כאן המים המחוברים בין שני הבורות מחוברים זה לזה באופן טבעי לכל הדיעות, ואין צורך בצינור שיחבר ביניהם, שהרי הם סמוכים זה לזה באופן מוחלט, ולכן למרות ששאר המים אינם מחוברים יחד, די בחיבור זה{{הערה|ראה באריכות בספר "מקווה מים" (הרב ירמיה כ"ץ) חלק א'.}}.
====הסבר מנהג חב"ד====
למרות זאת, שיטה זו של הרש"ב היא שניתן לטבול לכתחילה במקווה של בור על גבי בור, אם משום שלא סוברים כשיטת רבי חיים מצאנז{{הערה|שהרי הדברי חיים פוסק שאסור לעשות את המקווה בשיפוע שכן אז הוא "קטפרס", ואילו בהוראות בעל התניא לעשות מקווה, מופיע לעשות את רצפת המקווה בשיפוע קצת, כדי שהטובלות ימצאו את מקומם לפי גובהן}}, אם מפני שסוברים שדבריו אינם נסובים על מקווה כזה{{הערה|ראו להלן.}}. הרב [[עובדיה יוסף]] פוסק כי מותר ואף מהודר לטבול במקווה כזה ללא חשש, ואף כתב שרבי [[שלמה קלוגר]], [[האבני נזר]], ובדורינו הרב [[יצחק יעקב ווייס]]{{הערה|שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן צ"ד וחלק ו' סימן צ'}} והרב [[שמואל וואזנר]]{{הערה|שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קל"ב}} ועוד פוסקים{{הערה|שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן קסז' ו}} סוברים כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artlesson&id=1340 פסק הגר"ע יוסף בדין בור על גבי בור] באתר "שטורם נט"}}.

עם זאת, יש שסוברים שגם רבי [[שלום דובער שניאורסון]], מייסד תקנת בור על גבי בור, חשש לשיטת רבי חיים מצאנז. לדבריהם, זה ההסבר גם לכך שהוא ציווה שחור ההשקה המחבר בין הבור העליון לבור התחתון יהיה בגודל טפח על טפח, שזהו שיעור "מוציא רימון" לפי שיטת [[בעל התניא]]{{הערה|ראה בערך [[תקנת המקוואות של בעל התניא]]}}. רבים נתחבטו{{הערה|שו"ת שבט הלוי חלק ג' סימן קל"ב ועוד, ראה בספר מקווה מים חלק א'}} להבין את השיעור של "מוציא רימון", שאמור להיות תקף לכאורה רק כדי לבטל כלי שלא [[טומאת כלים|יקבל טומאה]] ולא לערב בין שני מקוואות, שעל כך ישנה [[הלכה למשה מסיני]] ידועה שהשיעור הוא כשפופרת הנוד. אך לפי דבריהם, הרש"ב סבר כי ייתכן שיש כאן חשש של "קטפרס" כאשר קרקעית שני המקוואות אינם שווה, וייתכן ששיעור "שפופורת הנוד" אינה מועילה לבטל את מחיצת המקווה המפרידה בין שני המקוואות אלא היא רק מערבת את המים של שני מקוואות שמונחים בזווית שווה. ומסיבה זו ציווה לעשות שיעור של מוציא רימון, שיש הסוברים{{הערה|שואל ומשיב (ראה במקווה מים חלק א')}} שהוא מועיל כדי לבטל את מחיצות המקווה{{הערה|בשם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] ששמע מאביו. וכן מופיע במקווה מים חלק א'.}}.
====ראיות מהמשנה====
אחת מהראיות לנכונות שיטת חב"ד, היא [[תוספתא]] ב[[מסכת עירובין]]{{הערה|1=http://www.mechon-mamre.org/b/f/f22.htm ח, ה]}}: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= שתי מטהרות זו על גב זו נוטל את הפקק מבנתים ומשיקן ומחזיר את הפקק למקומו|מקור=[[תוספתא]] ב[[מסכת עירובין]]}}.

תוספתא זו הובאה להלכה ב[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|שבת|כב|כא}}.}} ואף אחד מהפוסקים, הרמב"ם ומפרשיו לא העיר שמדובר במקווה פסולה, כאשר שני ה"מטהרות" - המקוואות הם זו על גב זו.

בנוסף, במשנה שבמסכת מקוואות כתוב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר [[רבי יהודה]]: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא|מקור=[[מסכת מקוואות]] פרק ו' משנה א'}}.

[[רב האי גאון]] מפרש כי מדובר במקווה שהוא בור על גבי בור, {{ציטוטון|ועוקה זו כעין שוקת, נקוב בתחתיתו, נתון על פי הביב או על פי המערה}}. גך כם פירשו במקום ה[[רמב"ם]] ואחרי רבי [[עובדיה מברטנורא]] וה[[תוספות יום טוב]], ומכאן שמקווה שהוא בור על גבי בור כשר לכתחילה.

==חשש סתימה==
אחת מהחששות הידועות מחוץ לחב"ד, על מקווה הבנוי בשיטת בור על גבי בור, היא החשש שמא יסתם הבור התחתון, או שמא יתמעט חללו על ידי הלכלוך הנצבר ושוקע למטה (מטבע הדברים) ולא ידעו מכך. רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|יששכר דוב]] מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]] התבטא בנושא, כי אפילו אם יהיה צדיק ב[[גן עדן]] שלוש מאות שנים, לאחר שיסתם הבור על גבי בור אותו בנה, יוציאו אותו משם ויטילו אותו ל[[אש]] הגיהנום{{הערה|1=מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=4 קונטרס "להבדיל בין מים למים"].}}. חששות אלו קיימים במיוחד כאשר הבור נבנה בצורה לא ניתן לפתוח את הבור התחתון, ולבדוק את מצב נקיונו ולנקות אותו.

הרב [[יצחק יעקב ווייס]] פסק, שאין לעשות מקווה העשוי בשיטת בור על גבי בור, גם אם יש בצידו בור השקה, מחשש שמא יבואו לסמוך על הבור על גבי בור ויחשבו שהוא כשר (גם כאשר לא יהיה בור השקה מהצד), ואם הוא יסתם ויתמעט חללו מארבעים סאה המקווה תהיה פסולה.

למעשה כיום נהוג בכל המקוואות שנבנות בשיטת חב"ד, שהממונה פותח את המקווה מדי תקופה ומנקה את הבור התחתון ונוטל משם את כל הלכלוך שנצבר שם, כך שמעשית במקווה שבה יש ממונה אין חשש זה, אך במקווה שאין ממונה כזה, החשש סביר מאוד, וכבר אירעו דברים מעולם שמקוואות שנבנו בשיטה זו נפסלו בכך{{הערה|1=מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=4 קונטרס "להבדיל בין מים למים"].}}. כמו כן, כאמור, יש הסוברים שגם אם יש ממונה, אין לכתחילה לבנות מקווה כזו שבה ייתכן שיבואו לידי חששות ובעיות חמורות כאלו.

למרות זאת, בחסידות חב"ד סוברים כי המעלות שישנן בבור על גבי בור עדיפות לאין ערוך על החסרונות האפשריים. שהרי במקרה שאין ממונה האחראי על כשרות המקווה, בכל מקווה שנבנה לפי כל שיטה שהיא, ייתכן ההשקה או ה[[זריעה (מקוואות)|זריעה]] לא תתבצע, ואז המקווה תהיה פסולה. אך במקווה חבד"י, לא אפשרי שלא תתבצע זריעה והשקה, כי חור ההשקה נמצא בתחתית המקווה ואין באפשרות למלאות את המקווה ללא השקת המים העליונים במי הגשמים שבבור התחתון. ובמקרה שיש ממונה, גם אין את החששות שהוזכרו, ואם כן נמצא שאין סיבה להעדיף מקווה שבנוי בשיטה אחרת, בשל בעיה זו.

== {{הבהרה|כותרת מתאימה}} ==
מחלוקת ביישוב [[אלקנה]] בין רב היישוב, לחסידי חב"ד שרצו לבנות מקווה בשיטת חב"ד הגיעה לדיון ב[[בג"ץ]].{{הערה|1=[http://www.google.co.il/url?q=http://www.humanrights.org.il/articles/21_may1.doc&sa=U&ei=TfSsTqXoB4iBhQfO68HADw&ved=0CA4QFjAAOAo&sig2=UDO-FDe1Js8cAkkS70NSZg&usg=AFQjCNE1tQ5BEFEYFsgs0qTVg3jJjrPi3A החלטת בג"ץ כאן]}}

==לקריאה נוספת==
*הרב [[שלום דובער לוין]], [http://www.chabadlibrary.org/books/pdf/mkvh.pdf תיקוני מקוואות לפי תקנות רבותינו], תקנות המקווה והוראות אדמור"י חב"ד
*הרב ירמיה כ"ץ, '''מקווה מים''', חלק א', "מקווה על גבי מקווה"
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48046&st=&pgnum=1&hilite= קונטרס להבדיל בין מים למים] בדין מקווה על גבי מקווה
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|טורים=כן}}

[[קטגוריה:חב"ד]]
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:מחלוקות הלכתיות]]