באר שבע - היסטוריית גרסאות

Emmanuel678 ב־21:26, 3 באפריל 2019

2019-04-03T21:26:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:26, 3 באפריל 2019
שורה 94:		שורה 94:
	כאמור, המנהג הרווח ברוב מוחלט של הקהילות בעיר הוא לקרוא את המגילה בי"ד באדר בלבד.		כאמור, המנהג הרווח ברוב מוחלט של הקהילות בעיר הוא לקרוא את המגילה בי"ד באדר בלבד.

			==קישורים חיצוניים==
			[https://www.mgketer.org/study/mediagallery/18 צילומי באר שבע, תל שבע, תל עוזיהו ובאר אברהם] באתר [[מקראות גדולות הכתר]]
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* הרב יעקב ישראל לנדא, '''בארה שבע'''- שאלות הלכתיות הקשורות לבאר שבע.		* הרב יעקב ישראל לנדא, '''בארה שבע'''- שאלות הלכתיות הקשורות לבאר שבע.

89.139.27.112: תיקון שגיאת הדפסה

2017-11-14T08:48:55Z

תיקון שגיאת הדפסה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:48, 14 בנובמבר 2017
שורה 88:		שורה 88:
	הרב בנימין בצרי, רב שכונה ו' בעיר, נהג לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר.		הרב בנימין בצרי, רב שכונה ו' בעיר, נהג לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר.
	===עמדת רבנים שלא גרו בעיר===		===עמדת רבנים שלא גרו בעיר===
	כבר בשנת תש"ט הכליל הרב הראשי לצה"ל דאז, [[הרב שלמה גורן]], את באר שבע ברשימת הערים המסופקות, שבהן יש לקרוא בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה<ref>"דיני פורים לחייל", מחניים גליון 2 תש"ט, עמ' 6-7.</ref>. [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] הכליל אף הוא את באר שבע ברשימת הערים המסופקות<ref>"לוח ארץ ישראל" החל מנת תשי"א, וב"ספר ארץ ישראל" עמ' מה.</ref>. רבנים ~~נופסים~~ שהורו לקרוא בעיר בשני הימים ללא ברכה היו [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>[[חזון עובדיה]] פורים, עמ' קיב. אמנם במכתבו לרב שמואל דביר (בפתח ספרו "פורים בבאר שבע") הבהיר שכוונתו היא שהקריאה בט"ו בבאר שבע היא מ[[מידת חסידות]].</ref> ובניו [[הרב יצחק יוסף]]<ref>[[ילקוט יוסף]] מועדים עמ' שיז.</ref> ו[[הרב דוד יוסף]]<ref>תורת המועדים עמ' 185.</ref>, [[הרב דב ליאור]]<ref>בהסכמתו לספר "פורים דמוקפין בבאר שבע" מאת הרב איל בן דוד</ref>, וכך מביאים מספר רבנים בשם [[הרב חיים קניבסקי]], [[הרב נסים קרליץ]], [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]], [[הרב בן ציון אבא שאול]] , [[הרב שמואל הלוי וואזנר]],<ref>ראה "פורים בבאר שבע" עמ' קט</ref>, [[הרב שאול ישראלי]]<ref>הובא בשמו ב"מקראי קודש- פורים" לרב משה הררי, עמ' 103 הערה סד.</ref> ו[[הרב אביגדור נבנצל]]<ref>"פורים דמוקיפן בבאר שבע" עמ' ה'.</ref>. כל אלו בנו על יסוד הספק שיש האם אכן העתיקות הנמצאות בבאר שבע הינם של באר שבע המקראית.		כבר בשנת תש"ט הכליל הרב הראשי לצה"ל דאז, [[הרב שלמה גורן]], את באר שבע ברשימת הערים המסופקות, שבהן יש לקרוא בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה<ref>"דיני פורים לחייל", מחניים גליון 2 תש"ט, עמ' 6-7.</ref>. [[הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי]] הכליל אף הוא את באר שבע ברשימת הערים המסופקות<ref>"לוח ארץ ישראל" החל מנת תשי"א, וב"ספר ארץ ישראל" עמ' מה.</ref>. רבנים נוספים שהורו לקרוא בעיר בשני הימים ללא ברכה היו [[הרב עובדיה יוסף]]<ref>[[חזון עובדיה]] פורים, עמ' קיב. אמנם במכתבו לרב שמואל דביר (בפתח ספרו "פורים בבאר שבע") הבהיר שכוונתו היא שהקריאה בט"ו בבאר שבע היא מ[[מידת חסידות]].</ref> ובניו [[הרב יצחק יוסף]]<ref>[[ילקוט יוסף]] מועדים עמ' שיז.</ref> ו[[הרב דוד יוסף]]<ref>תורת המועדים עמ' 185.</ref>, [[הרב דב ליאור]]<ref>בהסכמתו לספר "פורים דמוקפין בבאר שבע" מאת הרב איל בן דוד</ref>, וכך מביאים מספר רבנים בשם [[הרב חיים קניבסקי]], [[הרב נסים קרליץ]], [[הרב יוסף שלום אלישיב]], [[הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן]], [[הרב בן ציון אבא שאול]] , [[הרב שמואל הלוי וואזנר]],<ref>ראה "פורים בבאר שבע" עמ' קט</ref>, [[הרב שאול ישראלי]]<ref>הובא בשמו ב"מקראי קודש- פורים" לרב משה הררי, עמ' 103 הערה סד.</ref> ו[[הרב אביגדור נבנצל]]<ref>"פורים דמוקיפן בבאר שבע" עמ' ה'.</ref>. כל אלו בנו על יסוד הספק שיש האם אכן העתיקות הנמצאות בבאר שבע הינם של באר שבע המקראית.

	אחד מרבני ישיבת בית מוריה בעיר, הרב שמואל דביר, טען בספרו "פורים בבאר שבע" כי יש לקרוא את המגילה בעיר רק בי"ד באדר. לפסיקתו הצטרפו [[הרב אליהו בקשי דורון]]<ref>שאמר שהרוצה לקרוא בט"ו יעשה זאת בצנעה, כדי לא לפגוע בקוראים בי"ד בלבד.</ref>, [[הרב יעקב אריאל]] ו[[הרב שמואל אליהו]] בשם אביו [[הרב מרדכי אליהו]]. גם הרב עובדיה יוסף ציין במכתבו שהקריאה בט"ו באדר היא מ[[מידת חסידות]] בלבד. יסוד סברתו של הרב דביר הוא, שבאר שבע המקראית לא היתה בודאות עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, וכן על כך שלא ניתן לסמוך על שימור השם בערבית, ומנהג רוב הציבור בבאר שבע לקרוא בי"ד באדר בלבד יוכיח על כך, ואין לשנות מן המנהג מספק. לדעתו, הנוהגים לקרוא גם בט"ו בניגוד למנהג המקובל הינו בעייתי, וגובל באיסורי "[[לא תתגודדו]]" ו"[[בל תוסיף]]".		אחד מרבני ישיבת בית מוריה בעיר, הרב שמואל דביר, טען בספרו "פורים בבאר שבע" כי יש לקרוא את המגילה בעיר רק בי"ד באדר. לפסיקתו הצטרפו [[הרב אליהו בקשי דורון]]<ref>שאמר שהרוצה לקרוא בט"ו יעשה זאת בצנעה, כדי לא לפגוע בקוראים בי"ד בלבד.</ref>, [[הרב יעקב אריאל]] ו[[הרב שמואל אליהו]] בשם אביו [[הרב מרדכי אליהו]]. גם הרב עובדיה יוסף ציין במכתבו שהקריאה בט"ו באדר היא מ[[מידת חסידות]] בלבד. יסוד סברתו של הרב דביר הוא, שבאר שבע המקראית לא היתה בודאות עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, וכן על כך שלא ניתן לסמוך על שימור השם בערבית, ומנהג רוב הציבור בבאר שבע לקרוא בי"ד באדר בלבד יוכיח על כך, ואין לשנות מן המנהג מספק. לדעתו, הנוהגים לקרוא גם בט"ו בניגוד למנהג המקובל הינו בעייתי, וגובל באיסורי "[[לא תתגודדו]]" ו"[[בל תוסיף]]".

אריאל ביגל נ"י: /* באר שבע המודרנית */

2015-07-17T08:17:11Z

באר שבע המודרנית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:17, 17 ביולי 2015
שורה 38:		שורה 38:
	באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם בתקופת הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.		באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם בתקופת הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.

	עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע ~~והגדלה~~, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית ~~בגדלה (מבחינת אוכלוסייה)~~ מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.		עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע וגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית באוכלוסייתה מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.

	==מיקומה של העיר הקדומה==		==מיקומה של העיר הקדומה==

אריאל ביגל נ"י ב־08:15, 17 ביולי 2015

2015-07-17T08:15:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:15, 17 ביולי 2015
שורה 30:		שורה 30:

	באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה\|יהואש]] {{מקור\|מלכים ב יב ב\|כן}}.		באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה\|יהואש]] {{מקור\|מלכים ב יב ב\|כן}}.
	[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg\|שמאל\|ממוזער\|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]].		[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]].
	כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי [[סנחריב]].		כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי [[סנחריב]].

אריאל ביגל נ"י ב־09:17, 14 באפריל 2015

2015-04-14T09:17:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:17, 14 באפריל 2015
שורה 36:		שורה 36:

	===באר שבע המודרנית===		===באר שבע המודרנית===
	באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם ~~במהל�~~ הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.		באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם בתקופת הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.

	עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.		עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.
שורה 60:		שורה 60:


	רבנים רבים כיהנו כאבות בתי דין בעיר, בהם בולטים [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אליעזר איגרא]].		רבנים רבים כיהנו כאבות בתי דין בעיר, בהם בולטים [[הרב מרדכי אליהו]], [[הרב ציון בוארון]] ו[[הרב אליעזר איגרא]].

	כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות.		כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות.

אריאל ביגל נ"י: /* רבני העיר */

2015-04-14T09:14:12Z

רבני העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:14, 14 באפריל 2015
שורה 64:		שורה 64:
	כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות.		כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות.

	מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]], [[הרב חיים חורי]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור.		מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]], [[הרב חיים חורי]], [[הרב חיים רפאל שושנה]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור.


	===ישיבות ומוסדות תורה===		===ישיבות ומוסדות תורה===

אריאל ביגל נ"י ב־07:40, 14 באפריל 2015

2015-04-14T07:40:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:40, 14 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	{{פירוש נוסף\|נוכחי=עיר בנגב, בנחלת שבט יהודה\|אחר=פירוש על התלמוד ושו"ת\|עע=[[רבי ישכר בער איילנבורג]]}}		{{פירוש נוסף\|נוכחי=עיר בנגב, בנחלת שבט יהודה\|אחר=פירוש על התלמוד ושו"ת\|עע=[[רבי ישכר בער איילנבורג]]}}

			[[תמונה:Beer sheva.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|באר שבע כיום]]

	'''באר שבע''' היא עיר גדולה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], ומאוחר יותר כעיר ב[[נחלת שבט יהודה]].		'''באר שבע''' היא עיר גדולה בנגב הנחשבת כיום ל"בירת הנגב". בתנ"ך מוזכרת כעיר מגוריהם של האבות [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]], ומאוחר יותר כעיר ב[[נחלת שבט יהודה]].

	==תולדות באר שבע==		==תולדות באר שבע==
	===ימי אברהם===		===ימי אברהם===
			[[תמונה:Tel Be'er Sheva.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|תל באר שבע, אחד המקומות המזוהים עם באר שבע המקראית. בתל נמצאו שרידים מתקופת האבות. יש המזהים את התל עם העיר "שבע" המוזכרת בספר יהושע, ראה לקמן בפסקה "מיקומה של העיר הקדומה"]]
	הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה [[אברהם אבינו]], שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי [[אבימלך מלך גרר]] גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" {{מקור\|בראשית כא\|כן}}. המדרש מבאר מהו אותו אשל:		הראשון שמוזכר כי התיישב בבאר שבע היה [[אברהם אבינו]], שאף העניק למקום את שמו. אברהם כרב באר בארץ פלשתים, ולאחר שעבדי [[אבימלך מלך גרר]] גזלו את הבאר מידו, הציב שבע כבשות צאן לעדות כי חפר את הבאר וכרת ברית שלום עם אבימלך ופיכל שר צבאו. מאז, נקרא שם המקום באר שבא "כי שם נשבעו שניהם". מאז, ישב אברהם בבאר שבע. על מגוריו בבאר שבע נאמר: "ויטע אשל בבאר שבע, ויקרא שם בשם ה' אל עולם" {{מקור\|בראשית כא\|כן}}. המדרש מבאר מהו אותו אשל:

שורה 26:		שורה 30:

	באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה\|יהואש]] {{מקור\|מלכים ב יב ב\|כן}}.		באר שבע היתה עירה של צביה, רעייתו של [[אחזיה בן יהורם]] מלך [[ממלכת יהודה\|יהודה]] ואמו של בנו המלך [[יהואש בן אחזיה\|יהואש]] {{מקור\|מלכים ב יב ב\|כן}}.
			[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg\|שמאל\|ממוזער\|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]].
	כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי [[סנחריב]].		כפי הנראה, באר שבע נחרבה עם שאר ערי יהודה על ידי [[סנחריב]].

שורה 32:		שורה 36:

	===באר שבע המודרנית===		===באר שבע המודרנית===
	[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg\|שמאל\|ממוזער\|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]].		באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהל� הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.
	באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם ~~במהלך~~ הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.

	עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.		עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.
שורה 41:		שורה 44:

	במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>.		במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>.
			[[תמונה:Rav mishel dahan.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב מישאל דהאן]]
			[[תמונה:Rav deri.JPG\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב יהודה דרעי]]
	==תורה ויהדות בבאר שבע==		==תורה ויהדות בבאר שבע==
	===רבני העיר===		===רבני העיר===
	במהלך השים כיהנו כ[[רב]]ני העיר האשכנזיים:		במהלך השים כיהנו כ[[רב]]ני העיר האשכנזיים:

	* [[הרב שלמה טנא]] (טנביצקי)- כיהן מתש"ח עד תשט"ז, אז עבר לכהן כ[[אב בית דין]] ב[[תל אביב]].		* [[הרב שלמה טנא]] (טנביצקי)- כיהן מתש"ח עד תשט"ז, אז עבר לכהן כ[[אב בית דין]] ב[[תל אביב]].
	* [[הרב אליהו קושלבסקי]]- מתשי"ט עד תשל"ט, אז פרש לגמלאות. הרב קושלבסקי ייסד בעיר מוסדות תורה ותפילה רבים.		* [[הרב אליהו קושלבסקי]]- מתשי"ט עד תשל"ט, אז פרש לגמלאות. הרב קושלבסקי ייסד בעיר מוסדות תורה ותפילה רבים.
שורה 51:		שורה 57:

	* [[הרב מישאל דהאן]] החל לכהן סמוך לקום העיר, עם עלייתו ממרוקו, עד לפטירתו בשנת תשנ"ז.		* [[הרב מישאל דהאן]] החל לכהן סמוך לקום העיר, עם עלייתו ממרוקו, עד לפטירתו בשנת תשנ"ז.
	* [[הרב יהודה דרעי]]- מכהן ~~החל מפטירת~~ הרב ~~דהאן ועד היום.~~ מכהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.		* [[הרב יהודה דרעי]]- הרב הנוכחי. לא מכהן לצדו רב אשכנזי ראשי. הרב דרעי מכהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.


	רבנים רבים כיהנו כאבות בתי דין בעיר, בהם בולטים [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אליעזר איגרא]].		רבנים רבים כיהנו כאבות בתי דין בעיר, בהם בולטים [[הרב מרדכי אליהו]] ו[[הרב אליעזר איגרא]].
שורה 57:		שורה 64:
	כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות.		כמו כן, מתקיימת בירושלים קהילה חרדית-אשכנזית שנקראת "קהל עדת יראים". מייסד הקהילה ורבה הראשון היה [[הרב אלעזר קליין]]. לאחר פטירתו החל לכהן חתנו, הרב ישראל יעקב לנדא, המקיים בעיר בית דין ומערך כשרות.

	מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור.		מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]], [[הרב חיים חורי]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור.


	===ישיבות ומוסדות תורה===		===ישיבות ומוסדות תורה===
	בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. ~~הרביוירם~~ כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.		[[תמונה:07102011836-003.jpg\|שמאל\|ממוזער\|200px\|הרב יוסף סוס הכהן]]
			[[תמונה:Rabbi Elazar Abuchsera.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|רבי אלעזר אבוחצירא]]
			[[תמונה:Rabbi haym h'uri.jpg\|200px\|ממוזער\|שמאל\|רבי חיים חורי]]
			[[תמונה:Rabbi binyamin bazri.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב בנימין בצרי]]
			בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה חרדית-ליטאית שהתקיימה בעיר. הרב יורם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני [[כולל]]ים ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.
			[[תמונה:Ohel shlomo.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|ישיבת אהל שלמה]]
			[[תמונה:Saba.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב אברהם סילברט, מייסד וראש ישיבת אהל שלמה בעיר]]
			[[תמונה:260420121457.jpg\|שמאל\|200px\|ממוזער\|הרב יורם כהן, רב שכונת רמות וראש מוסדות "אמרי יוסף"]]
	==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==		==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==
	===השאלה===		===השאלה===

אריאל ביגל נ"י: /* באר שבע המודרנית */

2015-04-14T07:00:01Z

באר שבע המודרנית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:00, 14 באפריל 2015
שורה 32:		שורה 32:

	===באר שבע המודרנית===		===באר שבע המודרנית===
			[[תמונה:Grave of Seymour Van den Bergh.jpg\|שמאל\|ממוזער\|מצבתו של סימור ג'ייקוב הנרי ואן-דר-ברג, חייל יהודי בצבא הבריטי שנפל בקרבות בעיר במלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי בעיר. המצבה בולטת במגן הדוד החרוט עליה ובו הכיתוב "ת.נ.צ.ב.ה"]].
	באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.		באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.

	עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.		עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.

	==מיקומה של העיר הקדומה==		==מיקומה של העיר הקדומה==
	[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור\|כפתור ופרח פרק יא\|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".		[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור\|כפתור ופרח פרק יא\|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".

אריאל ביגל נ"י ב־06:49, 14 באפריל 2015

2015-04-14T06:49:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:49, 14 באפריל 2015
שורה 34:		שורה 34:
	באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.		באר שבע נותרה חרבה עד לשנת תר"ס, אז הקימה האימפריה העת'מאנית עיר סמוכה לחורבותיה של באר שבע הקדומה (והיוותה למעשה את העיר היחידה שהוקמה בארץ ישראל בתקופה העת'מאנית). ישנן עדויות על יהודים בודדים שישבו אז בעיר. במלחמת העולם הראשונה נהרג בעיר חייל יהודי אחד במסגרת הצבא הבריטי שנלחם בעת'מאנים, ונקבר בבית הקברות הצבאי האנגלי. גם במהלך הלשטון הבריטי גרו בעיר כמה עשרות יהודים.

	עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר ~~מהווה~~ מרכז לכל הנגב.		עם הקמת המדינה, הוחלט להפוך את באר שבע לעיר יהודית. קבוצה ראשונה של יהודים התיישבה במקום כבר בשנת תש"ח, אך למעשה, העיר הוקמה בשנת תש"י, ואז החלו להגיע אליה עולים רבים מארצות שונות. עם הזמן, הלכה באר שבע והגדלה, וכיום מתגוררים בה כ-200,000 איש, רובם המוחלט יהודים. באר שבע היא העיר השביעית בגדלה (מבחינת אוכלוסייה) מבין ערי ישראל, והשניה בשטחה (לאחר ירושלים). העיר נחשבת ל"בירת הנגב", ומהווה מרכז אזורי לכל תושבי הנגב.
			==מיקומה של העיר הקדומה==
			[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור\|כפתור ופרח פרק יא\|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".

			במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>.
	==תורה ויהדות בבאר שבע==		==תורה ויהדות בבאר שבע==
	===רבני העיר===		===רבני העיר===
שורה 55:		שורה 59:
	===ישיבות ומוסדות תורה===		===ישיבות ומוסדות תורה===
	בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. הרביוירם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.		בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. הרביוירם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.

	~~==מיקומה של העיר הקדומה==~~
	[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור\|כפתור ופרח פרק יא\|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".

	במשך השנים היה מקובל לזהות את "תל שבע" או "תל באר שבע" עם באר שבע המקראית. התל מרוחקת כ-3 ק"מ מהעיר בת זמננו. כיום, חוקרים רבים הציעו לזהות את באר שבע המקראית עם השרידים העתיקים באיזור "העיר העתיקה" והשוק העירוני של ימינו, ואת תל שבע לזהות עם העיר "שבע" המוזכרת בספר בתנ"ך כעיר הסמוכה לבאר שבע<ref>אמנם, בעל [[מצודת דוד]] מחבר את שבע ובאר שבע לעיר אחת.</ref>.

	==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==		==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==

אריאל ביגל נ"י: /* ישיבות ומוסדות תורה */

2015-04-14T06:48:25Z

ישיבות ומוסדות תורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:48, 14 באפריל 2015
שורה 53:		שורה 53:
	מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור.		מלבד זאת, קבעו את מושבם בעיר רבנים נוספים, בהם [[הרב יוסף סוסו הכהן]] ו[[רבי אלעזר אבוחצירא]], שאף קבע את חצרו. לאחר הירצחו, עומד בראש החצר בנו [[רבי פינחס אבוחצירא]], שמכהן גם כרב שכונה ה' בעיר. כמו כן, היה פעיל בעיר [[הרב בנימין בצרי]], שכיהן כרב שכונה ו' בעיר וייסד בה מפעלי תורה ותשובה, והיה מפעילי התשובה הבולטים באזור.

	==ישיבות ומוסדות תורה==		===ישיבות ומוסדות תורה===
	בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. הרביוירם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.		בשנת תשכ"ג הוקמה בבאר שבע [[ישיבת אהל שלמה]] על ידי [[הרב אברהם סילברט]] שעמד בראשה עד לפטירתו בשנת תשמ"א. לאחר פטירתו כיהן [[הרב ישראל ליפשיץ]] כראש ישיבה, ולאחריו מכהן עד היום הרב רחמים פיניש. ישיבה זו היוותה למעשה מרכז תורני ראשון בעיר. כיום, מוסדות הישיבה כוללים כ-1000 תלמידים, מגילאי בית-ספר יסודי ועד לאברכי דיינות. [[הרב עזרא נוביק]] עמד בראשות ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר. הרביוירם כהן, רב שכונת "רמות" בעיר, ייסד על שם סבו [[הרב יוסף סוסו הכהן]] שהתגורר בבאר שבע את מוסדות "אמרי יוסף", הכוללים אף הם תלמידים רבים. הרב זכריה אוהב-שלום ייסד בעיר ישיבה לחוזרים בתשובה בשם "נתיב השבים". [[הרב שמעון כהן]] ייסד בעיר את מוסדות "בית מוריה" הכוללים גני ילדים, בתי ספר, [[ישיבת הסדר]], גרעין תורני ועוד, ומוסדות אלו מהווים מרכז קירוב לבבות דתי לאומי מהגדולים בארץ.

	==מיקומה של העיר הקדומה==		==מיקומה של העיר הקדומה==
	[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור\|כפתור ופרח פרק יא\|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".		[[רבי אשתורי הפרחי]] זיהה את "ביר א סבע" עם באר שבע {{מקור\|כפתור ופרח פרק יא\|כן}}. לאחריו דבקו בזיהוי זה [[הרב יהוסף שווארץ]] בספרו "תבואות הארץ" והרב יצחק גולדהאר בספרו "אדמת הקודש".