https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93באין כאחד - היסטוריית גרסאות2026-04-24T06:26:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&diff=62322&oldid=prevטישיו: יצרתי בויקיפדיה2012-08-09T23:48:43Z<p>יצרתי בויקיפדיה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוגיה|<br />
|גדולה=כן<br />
|מקרא=<br />
|משנה=<br />
|תלמוד בבלי=גיטין עז ב<br />
|תלמוד ירושלמי=<br />
|משנה תורה לרמב"ם=<br />
|שולחן ערוך=<br />
|ספרי מניין המצוות=<br />
|ספרות הלכתית נוספת=[[קצות החושן]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8995&hilite=7ae21969-2f41-41d1-a3cc-99bbb98920a7&st=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&pgnum=58 סימן ר]; [[מפענח צפונות]], פרק י, סימן ב; [[בית האוצר]], חלק ב, כלל ט<br />
}}<br />
<br />
'''בָּאִין כְּאֶחָד''', או "'''גִּטּוֹ וְיָדוֹ בָּאִין כְּאֶחָד'''" ו-"'''גִּטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִין כְּאֶחָד'''", הוא פתרון ל[[פרדוקס]] [[הלכה|הלכתי]], העוסק ב[[חלות]] פעולה אשר קיומה מבוסס על תוצאתה שלה. פתרון התלמוד הוא שהפעולה שגורמת לתחולה והתחולה עצמה מתרחשות באותו הרגע.<br />
<br />
==יישומים==<br />
אחת הפעמים בהן מתעורר הפרדוקס, היא כאשר אדם נותן [[גט שחרור]] ל[[עבד עברי|עבד]]ו; על פי הכלל [[מה שקנה עבד קנה רבו]], עבד אינו מהווה ישות משפטית עצמאית ואינו יכול להיות בעלים על שום דבר{{הערה|פסחים פח ב ובמקורות נוספים.}} כיון שכך אין לעבד את האפשרות לקבל את הגט ההופך אותו לאדם חופשי, כי כל עוד הוא עבד כל מה שמגיע לרשות העבד שייך לבעליו. כדי לפתור את הפרדוקס הזה קבעה ההלכה כי "גיטו וידו באין באחד", כלומר, באותו רגע שבו ניתן גט שחרור לעבד ניתנת לו גם "ידו", היכולת המשפטית להחזיק דברים, וכך יכולים עבדים עבריים להשתחרר.{{הערה|גיטין עז ב}}<br />
<br />
פרדוקס דומה אשר ניתן לו בגמרא אותו הפתרון קיים גם ב[[גירושין]], במקרה בו אדם זרק [[גט]] ל[[חצר]] הנמצאת בבעלות אשתו. כעת, הואיל וּלְבעל יש [[קניין פירות]] בנכסי אשתו, לא תוכל האישה לקבל את הגט. אותו פתרון ניתן גם במקרה זה וגט האישה וחצרה "באין כאחת" וכך ניתן לגרש גם באופן זה.<br />
<br />
==פרשנות==<br />
לדעת הרב [[אריה לייב הלר]] ניתן להשתמש בכלל "באין כאחד" רק בשחרור עבד או ב[[גירושין|גירושי אישה]], אך לא ניתן [[קניין (הלכה)|להקנות]] על ידי כך. כך לדוגמה, לא ניתן לכתוב [[שטר (משפט עברי)|שטר קניין]] ולהניח בחצרו של הקונה כדי להקנות חצר זו עצמה. <!-- מכאן לא הבנתי -->בגט שחרור של עבד ובגירושי אשה לעומת זאת, אין צורך לזכות בגט ובשטר אלא רק שיהיה מונח בידו, שכן לא שייך לזכות בעל כרחו של אדם, ואילו גט ניתן לכתוב בעל כרחה של האשה.{{הערה|1=[[קצות החושן]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8995&hilite=7ae21969-2f41-41d1-a3cc-99bbb98920a7&st=%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9B%D7%90%D7%97%D7%93&pgnum=58 סימן ר].}}<br />
<br />
ייתכן כי ההיגיון שמאחורי דבריו של ה"קצות החושן", טמון בכך שפתרון זה של "באין כאחד" פועל דווקא בגט שפעולתו היא רק '''סילוק'''{{הערה|ולא זכייה מחודשת.}} ישות משפטית ששולטת בעבד, כדי להותיר את בעלותו של העבד שעל ידו - שהייתה קיימת גם עד אז - על כנו, ולמנוע את בעלותו של האדון שעל העבד, ו[[חלות]] זו נוצרת על ידי זה שהגט מגיע לידו של העבד{{הערה|וזאת מכיוון שהעבד קיים גם עד עכשיו כישות משפטית, אלא שהוא כפוף לאדונו ושייך לו}}. במקרה כזה יסלק הגט את רשות האדון ויצור מצב שבו העבד ברשות עצמו, אך לעומת זאת לא ניתן ליצור זהות או ישות חדשה על ידי מנגנון של "באין כאחת"{{הערה|1=[[ברכת שמואל]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41610&hilite=df2659ad-d54b-4092-93df-e679cbcb253f&st=%D7%92%D7%99%D7%98%D7%95+%D7%95%D7%99%D7%93%D7%95&pgnum=53 על מסכת קידושין].}}.<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]<br />
[[קטגוריה:עבד כנעני]]</div>טישיו