אתרוג - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־19:16, 10 באוקטובר 2022

2022-10-10T19:16:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:16, 10 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Etrog Minkov.jpg\|שמאל\|ממוזער\|~~250px~~\|אתרוגים למכירה]]		[[תמונה:Etrog Minkov.jpg\|שמאל\|ממוזער\|450px\|אתרוגים למכירה בשוק ארבעת המינים]]
	'''אתרוג''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] אשר מצווה לנוטלם ב[[חג הסוכות]]. מקור המצווה הוא מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" {{מקור\|ויקרא כ"ג-מ'\|כן}}. '''פרי עץ הדר''' הוא האתרוג.		'''אתרוג''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] אשר מצווה לנוטלם ב[[חג הסוכות]]. מקור המצווה הוא מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" {{מקור\|ויקרא כ"ג-מ'\|כן}}. '''פרי עץ הדר''' הוא האתרוג.

Wikiboss ב־19:15, 10 באוקטובר 2022

2022-10-10T19:15:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:15, 10 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:~~Etrog_Anatomy~~.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|~~חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset~~]]		[[תמונה:Etrog Minkov.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אתרוגים למכירה]]
	'''אתרוג''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] אשר מצווה לנוטלם ב[[חג הסוכות]]. מקור המצווה הוא מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" {{מקור\|ויקרא כ"ג-מ'\|כן}}. '''פרי עץ הדר''' הוא האתרוג.		'''אתרוג''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] אשר מצווה לנוטלם ב[[חג הסוכות]]. מקור המצווה הוא מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" {{מקור\|ויקרא כ"ג-מ'\|כן}}. '''פרי עץ הדר''' הוא האתרוג.

	==מקור האתרוג==		==מקור האתרוג==
	[[תמונה:~~Etrog Lulav and Hadas~~.jpg\|~~left~~\|~~thumb~~\|250px\|~~שוק האתרוגים והלולבים~~ - ~~מקור~~:ויקישיתוף, צילם:~~Thomazzo~~]]		[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset]]

	לפי מרלן-אביבה גרינפטר מעיתון ה[http://www.epochtimes.co.il אפוק טיימס] באתר [http://www.tmoshavim.org.il/content/?did=1&aid=d59c6d901141968d5a01d82ec6cf1043 תנועת המושבים] "האתרוג הגיע אלינו דרך מצרים מדרום מזרח אסיה עוד בימי קדם. הוא היה נציג ראשון בארץ ישראל של פירות ההדר. על-פי האגדה, לשלמה המלך היה פרדס של אתרוגים. מקור השם הוא בפרסית - תוּרוּנג’. בארמית, השם אתרוג בא מהשורש רגג, שפירושו הדר ונעים למראה. יש הסוברים שפרי עץ הדעת בגן העדן היה אתרוג.		לפי מרלן-אביבה גרינפטר מעיתון ה[http://www.epochtimes.co.il אפוק טיימס] באתר [http://www.tmoshavim.org.il/content/?did=1&aid=d59c6d901141968d5a01d82ec6cf1043 תנועת המושבים] "האתרוג הגיע אלינו דרך מצרים מדרום מזרח אסיה עוד בימי קדם. הוא היה נציג ראשון בארץ ישראל של פירות ההדר. על-פי האגדה, לשלמה המלך היה פרדס של אתרוגים. מקור השם הוא בפרסית - תוּרוּנג’. בארמית, השם אתרוג בא מהשורש רגג, שפירושו הדר ונעים למראה. יש הסוברים שפרי עץ הדעת בגן העדן היה אתרוג.
שורה 63:		שורה 63:

	==כשרות האתרוג==		==כשרות האתרוג==
			[[תמונה:Etrog Lulav and Hadas.jpg\|left\|thumb\|250px\|שוק האתרוגים והלולבים - מקור:ויקישיתוף, צילם:Thomazzo]]
	הרב יגאל הדיאה ממכון התורה והארץ דן בנושא [http://gmaranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15768 בדיקת האתרוג בזכוכית מגדלת] וכותב:		הרב יגאל הדיאה ממכון התורה והארץ דן בנושא [http://gmaranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15768 בדיקת האתרוג בזכוכית מגדלת] וכותב:

ספרא ב־12:07, 14 במאי 2021

2021-05-14T12:07:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:07, 14 במאי 2021
שורה 13:		שורה 13:
	האתר עוד מתאר סגולותיו של האתרוג כצמח מרפא. הרמב"ם עצמו המליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים, ושתיית המיץ שלו מחזקת חולים ומבריאה אותם. וכן, שימושים אפשריים במטבח.		האתר עוד מתאר סגולותיו של האתרוג כצמח מרפא. הרמב"ם עצמו המליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות של בעלי חיים, ושתיית המיץ שלו מחזקת חולים ומבריאה אותם. וכן, שימושים אפשריים במטבח.

			==דיני האתרוג==
			{{להשלים}}
			ב[[חג הסוכות]] נוטלים את [[ארבעת המינים]] ובהם האתרוג{{דרוש מקור\|מחפש מקור}}.
	==סוגי האתרוגים==		==סוגי האתרוגים==
	[[תמונה:Morroco_Etrog.jpg\|left\|thumb\|250px\|האתרוג המרוקאי - המקור:ויקישיתוף, צילם:CitricAsset		[[תמונה:Morroco_Etrog.jpg\|left\|thumb\|250px\|האתרוג המרוקאי - המקור:ויקישיתוף, צילם:CitricAsset

Wikiboss: /* זיהוי האתרוג */

2020-09-30T20:40:11Z

זיהוי האתרוג

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 30 בספטמבר 2020
שורה 80:		שורה 80:
	==זיהוי האתרוג ==		==זיהוי האתרוג ==
	[[תמונה:Etrog.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]		[[תמונה:Etrog.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]
	שאלת זיהוי האתרוג בתור "פרי עץ הדר" בתור אחד מ[[ארבעת המינים]] התעוררה כבר ב[~~http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99 תקופת בית שני~~]. ב[[תלמוד ירושלמי]] מובאת התלבטות: "עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג. (שפריו הדר ועצו הדר - איזה זה? זה אתרוג.) אין תימר רימונא פריו הדר ואין עצו הדר (אין תימר רימונא - פריו הדר ואין עצו הדר).אין תימר חרובה עצו הדר ואין פריו הדר אי זה זה זה אתרוג (אין תימר חרובה - עצו הדר ואין פריו הדר)".". ‏‏<ref>‏מסכת סוכה,דף י"ד,ב' פרק ג' הלכה ה' גמרא‏</ref>. וכך נפסלים בתור "פרי עץ הדר" ה[[רימון]] וה[[חרוב]]. ה[[רמב"ם]]~~<ref>~~בהקדמה ~~לפירוש המשניות</ref> מסביר שלא הסתפקו חכמי ישראל בכך שפרי עץ הדר הינו אתרוג~~, ~~כיון שנהגו~~ ברציפות ~~מידי~~ שנה ~~ליטול אתרוג עם הלולב~~, אלא ~~חפשו את הרמז בפסוק לכך~~.		שאלת זיהוי האתרוג בתור "פרי עץ הדר" בתור אחד מ[[ארבעת המינים]] התעוררה כבר בזמן ה[[אמוראים]]. ב[[תלמוד ירושלמי]] מובאת התלבטות: "עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג. (שפריו הדר ועצו הדר - איזה זה? זה אתרוג.) אין תימר רימונא פריו הדר ואין עצו הדר (אין תימר רימונא - פריו הדר ואין עצו הדר).אין תימר חרובה עצו הדר ואין פריו הדר אי זה זה זה אתרוג (אין תימר חרובה - עצו הדר ואין פריו הדר)".". ‏‏<ref>‏מסכת סוכה,דף י"ד,ב' פרק ג' הלכה ה' גמרא‏</ref>. וכך נפסלים בתור "פרי עץ הדר" ה[[רימון]] וה[[חרוב]]. ה[[רמב"ם]] בהקדמה לפירושו ל[[משנה]] {{#makor-new:הקדמת הרמב"ם למשנה \|פרשנות-משנה-הרמב"ם-הקדמה\|\|null}} הסביר שאין הכוונה שהאמוראים לא ידעו מהו האתרוג או שהיתה להם מחלוקת בדבר, שהרי הם נטלו את ארבעת המינים ברציפות מדי שנה, אלא שהיתה להם מסורת ממשה רבינו והם רק רצו ללמוד אותה גם מהפסוקים.

	~~[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9F_%D7%9E%D7%AA%D7%AA%D7%99%D7%94%D7%95~~ יוסף בן מתתיהו] ‏‏<ref>‏קדמוניות י"ג, י"ג‏</ref> מכנה את האתרוג persea. זהר עמר סבור שהכוונה ל"פרסי" או "מַ‏דִי", כך נקרא האתרוג בימיהם ומכן נגזר שמו המדעי Citrus medica. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לזיהוי האתרוג עם "פרי עץ הדר", באשר למועד הבאתו ל[[ארץ ישראל]]. מוצאו של העץ התרבותי הוא מ[[הודו]]. בארץ הוא גדל רק באמצעות השקיה וטיפוח חקלאי מסור. פרופ' יהודה פליקס, מומחה לבוטניקה וזואולוגיה של תקופת התנ"ך והתלמוד ואחרים סבורים כי האתרוג היה מוכר בארץ ~~ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 תקופת~~ המקרא]. לעומת זאת, שמואל טולקובסקי, חוקר ~~ה[[פרי הדר\|הדרים]]~~ סבור כי האתרוג הגיע לארץ רק ~~ב[[התקופה~~ הפרסית ~~בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]~~, אולי בעקבות כיבושי ~~[[אלכסנדר הגדול\|~~אלכסנדר מוקדון]] ‏‏<ref>‏לדעתו בתקופת המקרא השתמשו בתור עץ פרי הדר באצרובל של ארז‏</ref>.
			יוסף בן מתתיהו ‏‏<ref>‏קדמוניות י"ג, י"ג‏</ref> מכנה את האתרוג persea. זהר עמר סבור שהכוונה ל"פרסי" או "מַ‏דִי", כך נקרא האתרוג בימיהם ומכן נגזר שמו המדעי Citrus medica. קיימת מחלוקת בין החוקרים באשר לזיהוי האתרוג עם "פרי עץ הדר", באשר למועד הבאתו ל[[ארץ ישראל]]. מוצאו של העץ התרבותי הוא מ[[הודו]]. בארץ הוא גדל רק באמצעות השקיה וטיפוח חקלאי מסור. פרופ' יהודה פליקס, מומחה לבוטניקה וזואולוגיה של תקופת התנ"ך והתלמוד ואחרים סבורים כי האתרוג היה מוכר בארץ בתקופת המקרא. לעומת זאת, שמואל טולקובסקי, חוקר ההדרים סבור כי האתרוג הגיע לארץ רק בתקופה הפרסית, אולי בעקבות כיבושי אלכסנדר מוקדון ‏‏<ref>‏לדעתו בתקופת המקרא השתמשו בתור עץ פרי הדר באצרובל של ארז‏</ref>.

	זהר עמר מסכם את עמדתו בנושא: "העדר מקורות (באשר לטיבם של פרי עץ הדר) אינו יכול לשמש ראיה לקיומו של האתרוג או להעדרו". מדובר במסורת זיהוי קדומה וכל עוד אין אחרת אין סיבה לדחותה.		זהר עמר מסכם את עמדתו בנושא: "העדר מקורות (באשר לטיבם של פרי עץ הדר) אינו יכול לשמש ראיה לקיומו של האתרוג או להעדרו". מדובר במסורת זיהוי קדומה וכל עוד אין אחרת אין סיבה לדחותה.

	קיים ממצא ~~[[בוטניקה\|~~בוטני~~]] - [[ארכאולוגיה\|~~ארכאולוגי]] מהאי [[קפריסין]], לפיו נמצאו זרעים של הדרים המתוארכים לשנת 1200 לפנה"ס. ההנחה היא שהם זרעי אתרוג, היות והוא העץ היחידי ~~מ[[משפחת הדרים\|משפחת~~ ההדרים]] שהיה מוכר ~~ב[[מזרח~~ התיכון]].		קיים ממצא בוטני ארכאולוגי מהאי קפריסין, לפיו נמצאו זרעים של הדרים המתוארכים לשנת 1200 לפנה"ס. ההנחה היא שהם זרעי אתרוג, היות והוא העץ היחידי ממשפחת ההדרים שהיה מוכר במזרח התיכון.

	תאורו הפיזי הוא מגוון. על [[רבי עקיבא]] נאמר:"...שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתיפיו" ‏‏<ref>‏תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, דף ט"ו,ב' פרק ג' הלכה ז' גמרא‏</ref> - כנראה היה זה זן גדול מהסוג המקובל היום בתור "אתרוג תימני". ואילו על מלכי בית [[חשמונאים\|חשמונאי]] כתוב :"ורגמוהו כל העם באתרוגיהם" ‏‏<ref>‏משנה, מסכת סוכה, ד',ח'‏</ref> - יש להניח כי הזורקים לא עמדו קרוב למלך ולכן האתרוגים לא היו גדולים.		תאורו הפיזי הוא מגוון. על [[רבי עקיבא]] נאמר:"...שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתיפיו" ‏‏<ref>‏תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, דף ט"ו,ב' פרק ג' הלכה ז' גמרא‏</ref> - כנראה היה זה זן גדול מהסוג המקובל היום בתור "אתרוג תימני". ואילו על מלכי בית [[חשמונאים\|חשמונאי]] כתוב :"ורגמוהו כל העם באתרוגיהם" ‏‏<ref>‏משנה, מסכת סוכה, ד',ח'‏</ref> - יש להניח כי הזורקים לא עמדו קרוב למלך ולכן האתרוגים לא היו גדולים.

	בממצאים מימי [[מרד בר כוכבא]] נראה כי לאתרוג היה "מותן צרה" (כעין גרטל) (ראו תמונה לעיל). תופעה זו נגרמת על ידי וירואידים (יצורים דמויי נגיפים קטנים מאוד)~~.<ref>http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/007039.html</ref>~~.		בממצאים מימי [[מרד בר כוכבא]] נראה כי לאתרוג היה "מותן צרה" (כעין גרטל) (ראו תמונה לעיל). תופעה זו נגרמת על ידי וירואידים (יצורים דמויי נגיפים קטנים מאוד).
	שאלת האתרוג המורכב לא הוזכרה עד תקופת התלמוד, למרות שנהגו להרכיב אילן אחד באילן אחר מאותו מין. בימי הביניים הוזכרה פעולת ההרכבה והרמב"ם הביא דוגמאות לאיסור ‏‏<ref>‏הלכות כלאים, א',ה'‏</ref>. רק במאה ה-16 יש על כך שאלות בספרות ההלכה בארץ ישראל, איטליה ובצרפת. יש לכך קשר עם התפתחות מדע ה[[בוטניקה]] והקמת [[גן נוי\|גינות נוי]]. ~~רבי~~ [[משה איסרליש]] ~~(המאה ה-16)~~ פסק שאין להשתמש באתרוג מורכב, גם כאשר לא נמצאו אחרים ‏‏<ref>‏שו"ת הרמ"T סימן קכ"ו‏</ref>.		שאלת האתרוג המורכב לא הוזכרה עד תקופת התלמוד, למרות שנהגו להרכיב אילן אחד באילן אחר מאותו מין. בימי הביניים הוזכרה פעולת ההרכבה והרמב"ם הביא דוגמאות לאיסור ‏‏<ref>‏הלכות כלאים, א',ה'‏</ref>. רק במאה ה-16 יש על כך שאלות בספרות ההלכה בארץ ישראל, איטליה ובצרפת. יש לכך קשר עם התפתחות מדע ה[[בוטניקה]] והקמת [[גן נוי\|גינות נוי]]. [[רבי משה איסרליש]] פסק שאין להשתמש באתרוג מורכב, גם כאשר לא נמצאו אחרים ‏‏<ref>‏שו"ת הרמ"T סימן קכ"ו‏</ref>.

	התפשטות פטריה מסוג "פיטופטורה" החריפה את הבעיה. הסתבר כי עצי ~~ה[[חושחש]]~~ עמידים היו מפניה ולכן הרכיבו עליה את עצי ההדר. הפטריה לא הגיע לארץ וכאן לא חשו בבעיה. ההבדל בין האתרוגים היה בצורה ובטעם. ספרות ההלכה דנה בנושא והמסקנה היתה כי לאתרוג המורכב אין מקום בתור אחד מארבעת המינים .		התפשטות פטריה מסוג "פיטופטורה" החריפה את הבעיה. הסתבר כי עצי החושחש עמידים היו מפניה ולכן הרכיבו עליה את עצי ההדר. הפטריה לא הגיע לארץ וכאן לא חשו בבעיה. ההבדל בין האתרוגים היה בצורה ובטעם. ספרות ההלכה דנה בנושא והמסקנה היתה כי לאתרוג המורכב אין מקום בתור אחד מארבעת המינים .

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-10-17T11:40:43Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:40, 17 באוקטובר 2019
שורה 105:		שורה 105:
	* בצלאל לנדוי, '''המאבק למען אתרוגי הארץ''', מתוך: מחניים, גיליון נ' תשכ"א מובא [http://www.daat.ac.il/daat/shmita/mamarim/etrog.htm באתר דעת]		* בצלאל לנדוי, '''המאבק למען אתרוגי הארץ''', מתוך: מחניים, גיליון נ' תשכ"א מובא [http://www.daat.ac.il/daat/shmita/mamarim/etrog.htm באתר דעת]
	*[http://www.xn--4dbcjuayero2dya.com/%d7%90%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%92/ אתרוג] באתר ארבעת המינים		*[http://www.xn--4dbcjuayero2dya.com/%d7%90%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%92/ אתרוג] באתר ארבעת המינים
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22400 איך בוחרים אתרוג] כללים לקניית אתרוג מאתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/ask/67749 סימני אתרוג לא מורכב] מאת [[הרב דב ליאור]]

Wikiboss ב־11:38, 17 באוקטובר 2019

2019-10-17T11:38:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:38, 17 באוקטובר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset		[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset]]
	]]		'''אתרוג''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] אשר מצווה לנוטלם ב[[חג הסוכות]]. מקור המצווה הוא מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" {{מקור\|ויקרא כ"ג-מ'\|כן}}. '''פרי עץ הדר''' הוא האתרוג.
	~~[[תמונה:Etrog.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]~~

	'''אתרוג''' הוא אחד מ[[ארבעת המינים]] אשר ~~נוהגים לקחת (ליטול - בשפת המשתמשים)~~ ב[[חג הסוכות]]. מקור המצווה הוא מהפסוק "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים" {{מקור\|ויקרא כ"ג-מ'\|כן}}. '''פרי עץ הדר''' הוא האתרוג.


	==מקור האתרוג==		==מקור האתרוג==
שורה 72:		שורה 68:

	והוא מסכם: "יש לבדוק את האתרוג בראיה שטחית על מנת לוודא שאין בו שינוי מראה, ובראיה עיונית יותר על מנת לוודא שאין בו נקב וחיסרון אך אין צורך להתבונן בזכוכית מגדלת. אם יש ספק שמא יש בו חיסרון, אפשר לברר את המציאות ע"י זכוכית מגדלת כדי להגיע לראיה השוה לראיית חדי הראות."		והוא מסכם: "יש לבדוק את האתרוג בראיה שטחית על מנת לוודא שאין בו שינוי מראה, ובראיה עיונית יותר על מנת לוודא שאין בו נקב וחיסרון אך אין צורך להתבונן בזכוכית מגדלת. אם יש ספק שמא יש בו חיסרון, אפשר לברר את המציאות ע"י זכוכית מגדלת כדי להגיע לראיה השוה לראיית חדי הראות."
			==אתרוג אצבעות ==
			: החוקרים, הרב ד"ר ארי זיבוטפסקי, וד''ר ארי גרינספן, כותבים : "בעקבות מחסור באתרוגים בהודו, פנו יהודים לרב עבדאללה סומך מחבר "זבחי צדק" והוא אישר את השימוש באתרוגים אלה. רוב הפוסקים, כולל תלמידו [[הבן איש חי]] אינם מקבלים אתרוגים אלה ככשרים. מאחר שאין אנו מוצאים אותם במסורת ואינם עונים על ההגדרה ההלכתית של פרי עץ הדר".

			[http://www.geocities.com/chaimsimons/limudtichon04 בזמן מלחמת העולם השניה] ברחו אנשי ישיבת מיר מהנאצים ממזרח אירופה והגיעו לסין. שם הם מצאו אתרוגים בצורה של מין אצבעות.
	<gallery widths="250px" heights="200px" perrow="3">		<gallery widths="250px" heights="200px" perrow="3">
	תמונה:Citrus_medica.jpg\|אתרוג בחיק הטבע - המקור:ויקישיתוף, צילם: Shoteh		תמונה:Citrus_medica.jpg\|אתרוג בחיק הטבע - המקור:ויקישיתוף, צילם: Shoteh
שורה 78:		שורה 77:
	תמונה:Buddhahand.jpg\|"אתרוג אצבעות" - גדל בהודו - רוב הפוסקים אינם מקבלים אותו - מקור:ויקישיתוף, צילם:wonderferret		תמונה:Buddhahand.jpg\|"אתרוג אצבעות" - גדל בהודו - רוב הפוסקים אינם מקבלים אותו - מקור:ויקישיתוף, צילם:wonderferret
	</gallery>		</gallery>

	~~==אתרוג אצבעות ==~~
	: החוקרים, הרב ד"ר ארי זיבוטפסקי, וד''ר ארי גרינספן, כותבים : "בעקבות מחסור באתרוגים בהודו, פנו יהודים לרב עבדאללה סומך מחבר "זבחי צדק" והוא אישר את השימוש באתרוגים אלה. רוב הפוסקים, כולל תלמידו [[הבן איש חי]] אינם מקבלים אתרוגים אלה ככשרים. מאחר שאין אנו מוצאים אותם במסורת ואינם עונים על ההגדרה ההלכתית של פרי עץ הדר".

	[http://www.geocities.com/chaimsimons/limudtichon04 בזמן מלחמת העולם השניה] ברחו אנשי ישיבת מיר מהנאצים ממזרח אירופה והגיעו לסין. שם הם מצאו אתרוגים בצורה של מין אצבעות.

	==זיהוי האתרוג ==		==זיהוי האתרוג ==
			[[תמונה:Etrog.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]
	שאלת זיהוי האתרוג בתור "פרי עץ הדר" בתור אחד מ[[ארבעת המינים]] התעוררה כבר ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99 תקופת בית שני]. ב[[תלמוד ירושלמי]] מובאת התלבטות: "עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג. (שפריו הדר ועצו הדר - איזה זה? זה אתרוג.) אין תימר רימונא פריו הדר ואין עצו הדר (אין תימר רימונא - פריו הדר ואין עצו הדר).אין תימר חרובה עצו הדר ואין פריו הדר אי זה זה זה אתרוג (אין תימר חרובה - עצו הדר ואין פריו הדר)".". ‏‏<ref>‏מסכת סוכה,דף י"ד,ב' פרק ג' הלכה ה' גמרא‏</ref>. וכך נפסלים בתור "פרי עץ הדר" ה[[רימון]] וה[[חרוב]]. ה[[רמב"ם]]<ref>בהקדמה לפירוש המשניות</ref> מסביר שלא הסתפקו חכמי ישראל בכך שפרי עץ הדר הינו אתרוג, כיון שנהגו ברציפות מידי שנה ליטול אתרוג עם הלולב, אלא חפשו את הרמז בפסוק לכך.		שאלת זיהוי האתרוג בתור "פרי עץ הדר" בתור אחד מ[[ארבעת המינים]] התעוררה כבר ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%A0%D7%99 תקופת בית שני]. ב[[תלמוד ירושלמי]] מובאת התלבטות: "עץ שפריו הדר ועצו הדר אי זה זה זה אתרוג. (שפריו הדר ועצו הדר - איזה זה? זה אתרוג.) אין תימר רימונא פריו הדר ואין עצו הדר (אין תימר רימונא - פריו הדר ואין עצו הדר).אין תימר חרובה עצו הדר ואין פריו הדר אי זה זה זה אתרוג (אין תימר חרובה - עצו הדר ואין פריו הדר)".". ‏‏<ref>‏מסכת סוכה,דף י"ד,ב' פרק ג' הלכה ה' גמרא‏</ref>. וכך נפסלים בתור "פרי עץ הדר" ה[[רימון]] וה[[חרוב]]. ה[[רמב"ם]]<ref>בהקדמה לפירוש המשניות</ref> מסביר שלא הסתפקו חכמי ישראל בכך שפרי עץ הדר הינו אתרוג, כיון שנהגו ברציפות מידי שנה ליטול אתרוג עם הלולב, אלא חפשו את הרמז בפסוק לכך.

Wikiboss ב־11:36, 17 באוקטובר 2019

2019-10-17T11:36:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:36, 17 באוקטובר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|~~ימין~~\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset		[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset
	]]		]]
	[[תמונה:Etrog.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]		[[תמונה:Etrog.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]

141.226.147.49: ביטול גרסה 88892 של 79.177.18.240 (שיחה)

2018-09-20T19:52:29Z

ביטול גרסה 88892 של 79.177.18.240 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:52, 20 בספטמבר 2018
שורה 28:		שורה 28:
	* '''האתרוג התימני'''		* '''האתרוג התימני'''

	~~[היוש]רגט רגקקכ~~		==האתרוג המרוקאי==

			לדעתם, פרופסור יהודה פליקס, המומחה לצמחי תנ"ך, בדעה כי האתרוג המקורי הוא האתרוג מרוקאי הגדל ב"הרי האטלס". האתרוג מלא מיץ וטעמו כטעם הלימון, כפי שנדרש בהלכה. יחד עם זאת, לעיתים הוא אינו מכיל גרעינים ו"חדרי גרעינים" בניגוד לנדרש. המחברים מצטטים את מכתבו של הרב בנימין קלוגר מברודי, משנת 1891, המספר כי אביו, הרב שלמה קלוגר,פוסק חשוב בעל השו"ת "האלף לך שלמה" נהג לברך עליהם.

	==האתרוג התימני==		==האתרוג התימני==

79.177.18.240: האתרוג היי

2014-10-14T15:30:34Z

האתרוג היי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:30, 14 באוקטובר 2014
שורה 28:		שורה 28:
	* '''האתרוג התימני'''		* '''האתרוג התימני'''

	~~==האתרוג המרוקאי==~~		[היוש]רגט רגקקכ

	לדעתם, פרופסור יהודה פליקס, המומחה לצמחי תנ"ך, בדעה כי האתרוג המקורי הוא האתרוג מרוקאי הגדל ב"הרי האטלס". האתרוג מלא מיץ וטעמו כטעם הלימון, כפי שנדרש בהלכה. יחד עם זאת, לעיתים הוא אינו מכיל גרעינים ו"חדרי גרעינים" בניגוד לנדרש. המחברים מצטטים את מכתבו של הרב בנימין קלוגר מברודי, משנת 1891, המספר כי אביו, הרב שלמה קלוגר,פוסק חשוב בעל השו"ת "האלף לך שלמה" נהג לברך עליהם.

	==האתרוג התימני==		==האתרוג התימני==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:40Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset		[[תמונה:Etrog_Anatomy.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|חלקי האתרוג - המקור:ויקישיתוף - צילם:CitricAsset
	]]		]]
	[[תמונה:Etrog.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]		[[תמונה:Etrog.jpg\|ימין\|ממוזער\|250px\|אתרוג]]