אשת אחיו שלא היה בעולמו - היסטוריית גרסאות

172.70.246.6: /* מקור וטעם */

2024-10-27T12:35:27Z

מקור וטעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:35, 27 באוקטובר 2024
שורה 5:		שורה 5:
	מקור הדין מופיע ב[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת יבמות]] ({{מקור\|משנה יבמות א א}}; {{מקור\|בבלי יבמות ב ב}}): "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן... ואשת אחיו שלא היה בעולמו... הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם".		מקור הדין מופיע ב[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת יבמות]] ({{מקור\|משנה יבמות א א}}; {{מקור\|בבלי יבמות ב ב}}): "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן... ואשת אחיו שלא היה בעולמו... הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם".

	[[רש"י]] מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום {{מקור\|דברים כה ה\|כן}}: "כי ישבו אחים '''יחדו''' ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"[[הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית]]", כדין כל יבמה אחרת, ~~והיר~~ היא כ[[אשת אח שיש לה בנים]].		[[רש"י]] מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום {{מקור\|דברים כה ה\|כן}}: "כי ישבו אחים '''יחדו''' ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"[[הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית]]", כדין כל יבמה אחרת, והרי היא כ[[אשת אח שיש לה בנים]].

	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעולמו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].		כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעולמו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].

הנער הלוי: /* פרטי הדין */

2023-02-22T03:07:53Z

פרטי הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:07, 22 בפברואר 2023
שורה 7:		שורה 7:
	[[רש"י]] מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום {{מקור\|דברים כה ה\|כן}}: "כי ישבו אחים '''יחדו''' ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"[[הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית]]", כדין כל יבמה אחרת, והיר היא כ[[אשת אח שיש לה בנים]].		[[רש"י]] מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום {{מקור\|דברים כה ה\|כן}}: "כי ישבו אחים '''יחדו''' ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"[[הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית]]", כדין כל יבמה אחרת, והיר היא כ[[אשת אח שיש לה בנים]].
	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
	כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה ~~בעלומו~~ או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].		כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעולמו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].

	בגמרא {{מקור\|בבלי יבמות יח ב\|כן}} מובאת מחלוקת בין [[רבי שמעון]] לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה בעולמו או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יז\|כן}}.		בגמרא {{מקור\|בבלי יבמות יח ב\|כן}} מובאת מחלוקת בין [[רבי שמעון]] לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה בעולמו או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יז\|כן}}.

הנער הלוי: /* פרטי הדין */

2023-02-22T03:06:13Z

פרטי הדין

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:06, 22 בפברואר 2023
שורה 9:		שורה 9:
	כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעלומו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].		כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעלומו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].

	בגמרא {{מקור\|בבלי יבמות יח ב\|כן}} מובאת מחלוקת בין [[רבי שמעון]] לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה ~~בעלומו~~ או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יז\|כן}}.		בגמרא {{מקור\|בבלי יבמות יח ב\|כן}} מובאת מחלוקת בין [[רבי שמעון]] לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה בעולמו או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יז\|כן}}.

	אם האח השני לא הספיק לייבם את אשת הראשון, אלא עשה בה [[מאמר]] בלבד, היא פטורה מן ~~החילצה~~ ומן הייבום, אך צרתה חולצת ולא מתייבמת, משום שמאמר לא קונה ביבמה קנין גמור {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יח$שם יח\|כן}}.		אם האח השני לא הספיק לייבם את אשת הראשון, אלא עשה בה [[מאמר]] בלבד, היא פטורה מן החליצה ומן הייבום, אך צרתה חולצת ולא מתייבמת, משום שמאמר לא קונה ביבמה קנין גמור {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יח$שם יח\|כן}}.

	[[קטגוריה:יבום וחליצה]]		[[קטגוריה:יבום וחליצה]]

אריאל ביגל נ"י ב־21:46, 26 בינואר 2013

2013-01-26T21:46:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:46, 26 בינואר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	==הגדרת המושג==		==הגדרת המושג==
	'''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום\|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו חיים יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול ולכן לא מתייבמת ולא [[חליצה\|חולצת]] גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת [[צרה\|צרתה]] וצרת צרתה עד סוף העולם מדין [[צרת ערווה]]. {{ש}}		'''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום\|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו חיים יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול ולכן לא מתייבמת ולא [[חליצה\|חולצת]] גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת [[צרה\|צרתה]] וצרת צרתה עד סוף העולם מדין [[צרת ערווה]]. {{ש}}

אריאל ביגל נ"י ב־21:45, 26 בינואר 2013

2013-01-26T21:45:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:45, 26 בינואר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	==הגדרת המושג==		==הגדרת המושג==
	'''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום\|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול ~~(כיוון שלא ניתן לקיים יבום שנאמר "כי ישבו אחים '''יחדיו''', ואם~~ לא ~~ניתן לקיים יבום, נאסרת באיסור~~ [[~~אשת אח שיש לה בנים~~]]~~) ולכן לא מתייבמת~~ גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם מדין [[צרת ערווה]].		'''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום\|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו חיים יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול ולכן לא מתייבמת ולא [[חליצה\|חולצת]] גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת [[צרה\|צרתה]] וצרת צרתה עד סוף העולם מדין [[צרת ערווה]]. {{ש}}
			לדוגמא: ראובן ושמעון אחים. ראובן היה נשוי לשרה, ולאחר מיתתו נולד לו אח נוסף בשם לוי. לאחר שלוי נולד, ייבם שמעון את שרה, ולו אשה נוספת בשם רבקה. לאחר מכן מת שמעון, אך לוי אינו מייבם את שרה, שהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו, וגם את רבקה שהיא צרתה.
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
			מקור הדין מופיע ב[[משנה]] הראשונה ב[[מסכת יבמות]] ({{מקור\|משנה יבמות א א}}; {{מקור\|בבלי יבמות ב ב}}): "חמש עשרה נשים פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום עד סוף העולם ואלו הן... ואשת אחיו שלא היה בעולמו... הרי אלו פוטרות צרותיהן וצרות צרותיהן מן החליצה ומן הייבום עד סוף העולם".

			[[רש"י]] מסביר כי הטעם לכך שאשת אחיו שלא היה בעולמו פטורה ופוטרת צרתה הוא מפני שכתוב בפסוק בתחילת פרשת ייבום {{מקור\|דברים כה ה\|כן}}: "כי ישבו אחים '''יחדו''' ומת אחד מהם...", כלומר, שייבום יכול להתקיים רק כאשר שני האחים הינם בעלי ישיבה יחד בעולם, כלומר, שהיו חיים יחד, אך כאשר אחד מהם מעולם לא חי יחד עם השני אין ייבום, והואיל והאח הגדול והאח הצעיר לא ישבו יחד בעולמם, כאשר מת הגדול נאסרה על הצעיר (שלא היה בעולם בשעת פטירת אחיו), ו"[[הואיל ונאסרה שעה אחת נאסרה עולמית]]", כדין כל יבמה אחרת, והיר היא כ[[אשת אח שיש לה בנים]].
	==פרטי הדין==		==פרטי הדין==
			כיתר הנשים המנויות במשנה שפוטרות צרותיהן וצרות-צרותיהן, גם אשת אחיו שלא היה בעולמו אינה פוטרת צרתה אם מתה או התגרשה לפני מיתת בעלה, כך שבשעת מיתת הבעל הצרה כבר אינה צרתה. המייבם את אשת אחיו שלא היה בעלומו או צרתה, חייב [[כרת]], מפני שאינן נופלות לייבום נשאר עליהן איסור [[אשת אח]].

			בגמרא {{מקור\|בבלי יבמות יח ב\|כן}} מובאת מחלוקת בין [[רבי שמעון]] לתנא קמא, האם כאשר האח השני ייבם את אשת הראשון, ורק לאחר מכן נולד האח השלישי, שכאשר נולד כבר היתה אשת הראשון נשואה לשני, תיאסר גם כן משום אשת אחיו שלא היה בעלומו או לא, והלכה נפסקה כדעת תנא קמא, שבין נולד השלישי לפני שייבם השני, ובין נולד לאחר שייבם השני, אסורה {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יז\|כן}}.

			אם האח השני לא הספיק לייבם את אשת הראשון, אלא עשה בה [[מאמר]] בלבד, היא פטורה מן החילצה ומן הייבום, אך צרתה חולצת ולא מתייבמת, משום שמאמר לא קונה ביבמה קנין גמור {{מקור\|רמב"ם יבום וחליצה ו יח$שם יח\|כן}}.

	[[קטגוריה:יבום וחליצה]]		[[קטגוריה:יבום וחליצה]]

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ==הגדרת המושג== '''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות יבום, המתייחס ל[[יבמ..."

2012-10-28T07:01:32Z

יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ==הגדרת המושג== '''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות יבום, המתייחס ל[[יבמ..."

דף חדש

{{בעבודה}}
==הגדרת המושג==
'''אשת אחיו שלא היה בעולמו''' הוא מושג בהלכות [[יבום]], המתייחס ל[[יבמה]] ש[[נפילה לייבום|נפלה לייבום]] לאח, אך אסורה לו מפני שלפני כן היתה נשואה לאחיו השני, שנפטר קודם שנולד האח השלישי, ומפני שהאח הראשון והשלישי לא היו יחד בעולם, נאסרה עליו עולמית במיתת האח הגדול (כיוון שלא ניתן לקיים יבום שנאמר "כי ישבו אחים '''יחדיו''', ואם לא ניתן לקיים יבום, נאסרת באיסור [[אשת אח שיש לה בנים]]) ולכן לא מתייבמת גם כשנפלה מהאח השני, ופוטרת צרתה וצרת צרתה עד סוף העולם מדין [[צרת ערווה]].
==מקור וטעם==

==פרטי הדין==

[[קטגוריה:יבום וחליצה]]