אשתמוע - היסטוריית גרסאות

מאירי ב־18:55, 17 בספטמבר 2011

2011-09-17T18:55:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:55, 17 בספטמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Eshtemoa menorah.jpg\|left\|thumb\|250px\|מנורה מאשתמוע - ויקישיתוף, צילם:Talmoryai ]]~~
	~~[[תמונה:Inscription at Old Synagogue Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחילת הכתובת "זכור לטוב"]]~~
	[[תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת ]]		[[תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת ]]
	~~[[תמונה:The old Synagogue Eshtemoa 2.jpg\|left\|thumb\|250px\|שער הכניסה]]~~

	אשתמוע –ישוב יהודי עתיק בדרום הר חברון . הכפר הערבי "א-סמוע" הוקם על חורבותיו .		אשתמוע –ישוב יהודי עתיק בדרום הר חברון . הכפר הערבי "א-סמוע" הוקם על חורבותיו .
שורה 11:		שורה 8:
	==איזכורים מקראיים==		==איזכורים מקראיים==

	ב[[ספר יהושע]] העיר כונתה '''~~אֶשְׁתְּמֹה~~''' והיא נכללה בנחלתו של [[שבט יהודה]]: " וַעֲנָב ~~וְאֶשְׁתְּמֹה~~, וְעָנִים. {{מקור\|תנ"ך:יהושע ט"ו נ$יהושע ט"ו, נ}}. שבט יהודה מסר את העיר ל[[כוהן\|כוהנים]]: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן ~~הַכֹּהֵן~~, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ--אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-~~יַתִּר~~, וְאֶת-~~מִגְרָשֶׁהָ~~, '''וְאֶת-~~אֶשְׁתְּמֹעַ~~''', וְאֶת-~~מִגְרָשֶׁהָ~~" {{מקור\|תנ"ך:יהושע כ"ר י"ד$יהושע כ"ר, י"ד}}(יהושע ,כ"א, י"ד), וכן ב[[ספר דברי הימים\|דברי הימים]] : "ולבני אהרון, נתנו את-ערי המקלט--את-חברון ואת-לבנה, ואת-מגרשיה; ואת-יתיר ואת-אשתמוע, ואת-מגרשיה." {{מקור\|תנ"ך:דברי הימים א ו מ"ב$דברי הימים א ו, מ"ב}}.		ב[[ספר יהושע]] העיר כונתה '''אֶשְׁתְּמֹה''' והיא נכללה בנחלתו של [[שבט יהודה]]: " וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים. {{מקור\|תנ"ך:יהושע ט"ו נ$יהושע ט"ו, נ}}. שבט יהודה מסר את העיר ל[[כוהן\|כוהנים]]: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ--אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, '''וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ''', וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" {{מקור\|תנ"ך:יהושע כ"ר י"ד$יהושע כ"ר, י"ד}}(יהושע ,כ"א, י"ד), וכן ב[[ספר דברי הימים\|דברי הימים]] : "ולבני אהרון, נתנו את-ערי המקלט--את-חברון ואת-לבנה, ואת-מגרשיה; ואת-יתיר ואת-אשתמוע, ואת-מגרשיה." {{מקור\|תנ"ך:דברי הימים א ו מ"ב$דברי הימים א ו, מ"ב}}.

	ספר "דברי הימים א'" מצטט את השם אשתמוע - שני הקשרים - ב"רשימת היוחסין" של שבט יהודה בתור האבות הקדומים של העיר: ~~יִשְׁבָּח~~ אֲבִי ~~אֶשְׁתְּמֹעַ~~ ו ~~וְאִשְׁתּוֹ~~ היהודיה ~~וְאֶשְׁתְּמֹעַ~~, ~~הַמַּעֲכָתִי~~:" וּבֶן-עֶזְרָה--יֶתֶר וּמֶרֶד, וְעֵפֶר וְיָלוֹן; ~~וַתַּהַר~~ אֶת-מִרְיָם וְאֶת-~~שַׁמַּי~~, וְאֶת-~~יִשְׁבָּח~~ אֲבִי ~~אֶשְׁתְּמֹעַ~~. ~~וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה~~, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ; ~~וְאֵלֶּה~~, ~~בְּנֵי בִּתְיָה~~ בַת-~~פַּרְעֹה~~, ~~אֲשֶׁר~~ לָקַח, מָרֶד. וּבְנֵי, ~~אֵשֶׁת הוֹדִיָּה~~--אֲחוֹת נַחַם, אֲבִי קְעִילָה ~~הַגַּרְמִי~~; ~~וְאֶשְׁתְּמֹעַ~~, ~~הַמַּעֲכָתִי~~{{מקור\|תנ"ך:דברי הימים א ד י"ז-י"ט$דברי הימים א ד, י"ז-י"ט}}.		ספר "דברי הימים א'" מצטט את השם אשתמוע - שני הקשרים - ב"רשימת היוחסין" של שבט יהודה בתור האבות הקדומים של העיר: יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ ו וְאִשְׁתּוֹ היהודיה וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי:" וּבֶן-עֶזְרָה--יֶתֶר וּמֶרֶד, וְעֵפֶר וְיָלוֹן; וַתַּהַר אֶת-מִרְיָם וְאֶת-שַׁמַּי, וְאֶת-יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ. וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ; וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד. וּבְנֵי, אֵשֶׁת הוֹדִיָּה--אֲחוֹת נַחַם, אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי; וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי{{מקור\|תנ"ך:דברי הימים א ד י"ז-י"ט$דברי הימים א ד, י"ז-י"ט}}.

	אשתמוע הייתה בין הערים אשר דוד שלח אליהם משלל העמלק, כפי שכתוב בספר שמואל: " ~~וַיָּבֹא~~ דָוִד אֶל-צִקְלַג, ~~וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל~~ לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: ~~הִנֵּה~~ לָכֶם ~~בְּרָכָה~~, ~~מִשְּׁלַל~~ אֹיְבֵי ה'. ~~לַאֲשֶׁר בְּבֵית~~-אֵל ... {ס} ~~וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ~~ {{מקור\|תנ"ך:שמואל א ל כ"ט$שמואל א ל, כ"ט}}. (ראו להלן)		אשתמוע הייתה בין הערים אשר דוד שלח אליהם משלל העמלק, כפי שכתוב בספר שמואל: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ {{מקור\|תנ"ך:שמואל א ל כ"ט$שמואל א ל, כ"ט}}. (ראו להלן)

	==בתקופת התלמוד==		==בתקופת התלמוד==

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2011-09-17T18:31:27Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:31, 17 בספטמבר 2011
שורה 53:		שורה 53:
	[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]		[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
	[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים\|אשתמוע]]		[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים\|אשתמוע]]
			[[קטגוריה:חבל ארץ יהודה]]

שדה צופים: /* קישורים חיצוניים */

2011-05-16T10:09:19Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:09, 16 במאי 2011
שורה 52:		שורה 52:

	[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]		[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
	[[~~קטגוריה:~~קטגוריה:בתי כנסת עתיקים\|אשתמוע]]		[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים\|אשתמוע]]

דניאל ונטורה ב־17:49, 21 במרץ 2009

2009-03-21T17:49:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:49, 21 במרץ 2009
שורה 8:		שורה 8:

	בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית : 15 משקופים מעוטרים , עם רוזטות אופייניות. על ארבע מהם מצא תיאורי מנורת שבעת הקנים (ראו תמונה - היום במוזיאון ישראל) . בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שניים מהמשקופים הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים ומשקוף נוסף הועבר למוזיאון שב[[כפר עציון]].		בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית : 15 משקופים מעוטרים , עם רוזטות אופייניות. על ארבע מהם מצא תיאורי מנורת שבעת הקנים (ראו תמונה - היום במוזיאון ישראל) . בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שניים מהמשקופים הועברו למוזיאון רוקפלר בירושלים ומשקוף נוסף הועבר למוזיאון שב[[כפר עציון]].

	~~למוזיאון רוקפלר ושלישי ל[[כפר עציון]].~~

	==איזכורים מקראיים==		==איזכורים מקראיים==
שורה 50:		שורה 48:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	*[http://www.hrhevron.co.il/?CategoryID=248&ArticleID=222 ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית], - אתר ~~ה[[מועצה אזורית הר חברון\|המועצה~~ האזורית הר חברון~~]].~~		*[http://www.hrhevron.co.il/?CategoryID=248&ArticleID=222 ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית], - אתר ההמועצה האזורית הר חברון
	* דוד עמית, [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?ArticleID=135&CategoryID=90&Page=1 סמוע-אשתמוע] – בית ספר שדה כפר עציון		* דוד עמית, [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?ArticleID=135&CategoryID=90&Page=1 סמוע-אשתמוע] – בית ספר שדה כפר עציון

	[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]		[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
	[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים ~~בארץ ישראל~~\|אשתמוע]]		[[קטגוריה:קטגוריה:בתי כנסת עתיקים\|אשתמוע]]

דניאל ונטורה: /* לקריאה נוספת */

2009-03-21T17:47:44Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:47, 21 במרץ 2009
שורה 44:		שורה 44:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* צבי אילן, '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.

	* זאב ייבין, '''מטמון הכסף מאשתמוע''' - קדמוניות 18, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]] תשל"ב		* צבי אילן, '''[[בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל]]''', משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.

			* זאב ייבין, '''מטמון הכסף מאשתמוע''' - קדמוניות 18, הוצאת "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה" תשל"ב

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==

דניאל ונטורה ב־17:33, 21 במרץ 2009

2009-03-21T17:33:37Z

הצגת שינויים

דניאל ונטורה ב־23:23, 17 במרץ 2009

2009-03-17T23:23:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:23, 17 במרץ 2009
שורה 26:		שורה 26:

	דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן) <br />		דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן) <br />
	ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (~~ובניושנתן~~ טרימיסים) <ref> הוא שליש דינר זהב</ref><br />		ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניו שנתן טרימיסים) <ref> הוא שליש דינר זהב</ref><br />
	מן פעל ( אחד מרכושו) .\|מרכאות=כן}}		מן פעל ( אחד מרכושו) .\|מרכאות=כן}}

דניאל ונטורה ב־23:17, 17 במרץ 2009

2009-03-17T23:17:37Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:17, 17 במרץ 2009
שורה 2:		שורה 2:
	[[תמונה:Inscription at Old Synagogue Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחילת הכתובת "זכור לטוב"]]		[[תמונה:Inscription at Old Synagogue Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחילת הכתובת "זכור לטוב"]]
	[[תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת ]]		[[תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת ]]
	[[תמונה:~~The_old_Synagogue_Eshtemoa~~.jpg\|left\|thumb\|250px\|שער הכניסה]]		[[תמונה:The old Synagogue Eshtemoa 2.jpg\|left\|thumb\|250px\|שער הכניסה]]

	[[אשתמוע]] – הוא ישוב יהודי עתיק, שעל מקומו הוקם הכפר הערב י "א-סמוע" . במרכזו של הכפר הערבי מצויים שרידי [[בית כנסת]], רחב מימדים, אשר התגלו כבר בשנת 1934. ליד בית הכנסת נמצא מטמון כסף, גדול בהיקפו.בשנת 1969 פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל. <ref>היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית</ref>		[[אשתמוע]] – הוא ישוב יהודי עתיק, שעל מקומו הוקם הכפר הערב י "א-סמוע" . במרכזו של הכפר הערבי מצויים שרידי [[בית כנסת]], רחב מימדים, אשר התגלו כבר בשנת 1934. ליד בית הכנסת נמצא מטמון כסף, גדול בהיקפו.בשנת 1969 פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל. <ref>היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית</ref>

דניאל ונטורה ב־23:16, 17 במרץ 2009

2009-03-17T23:16:29Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:16, 17 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Eshtemoa menorah.jpg\|left\|thumb\|250px\|מנורה מאשתמוע - ויקישיתוף, צילם:Talmoryai ]]		[[תמונה:Eshtemoa menorah.jpg\|left\|thumb\|250px\|מנורה מאשתמוע - ויקישיתוף, צילם:Talmoryai ]]
			[[תמונה:Inscription at Old Synagogue Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|תחילת הכתובת "זכור לטוב"]]
			[[תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|בית הכנסת ]]
			[[תמונה:The_old_Synagogue_Eshtemoa.jpg\|left\|thumb\|250px\|שער הכניסה]]

	[[אשתמוע]] – הוא ישוב יהודי עתיק, שעל מקומו הוקם הכפר הערב י [[א-סמוע]] . במרכזו של הכפר הערבי מצויים שרידי [[בית כנסת]], רחב מימדים, אשר התגלו כבר בשנת [[1934]]. ליד בית הכנסת נמצא מטמון כסף, גדול בהיקפו.בשנת [[1969]] פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל. <ref>היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית</ref>		[[אשתמוע]] – הוא ישוב יהודי עתיק, שעל מקומו הוקם הכפר הערב י "א-סמוע" . במרכזו של הכפר הערבי מצויים שרידי [[בית כנסת]], רחב מימדים, אשר התגלו כבר בשנת 1934. ליד בית הכנסת נמצא מטמון כסף, גדול בהיקפו.בשנת 1969 פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל. <ref>היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית</ref>

	בשנת [[1970~~]] [[~~שמריהו גוטמן]] סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי [[אדריכלות~~]] [[~~יהודית]] : 15 משקופים מעוטרים , עם ~~[[רוזטה\|~~רוזטות]] אופייניות. על ארבע משקופים נמצאו תאורי [[מנורה\|מנורת]] שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו ~~ל[[מוזיאון~~ רוקפלר]] ושלישי ל[[כפר עציון]].		בשנת 1970 שמריהו גוטמן סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי אדריכלות יהודית : 15 משקופים מעוטרים , עם רוזטות אופייניות. על ארבע משקופים נמצאו תאורי [[מנורה\|מנורת]] שבעת הקנים (ראו תמונה - היום במוזיאון ישראל) . בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו למוזיאון רוקפלר ושלישי ל[[כפר עציון]].

	==איזכורים מקראיים==		==איזכורים מקראיים==

דניאל ונטורה: דף חדש: מנורה מאשתמוע - ויקישיתוף, צילם:Talmoryai אשתמוע – הוא ישוב יהודי עתיק, שע...

2009-03-17T23:08:59Z

דף חדש: left|thumb|250px|מנורה מאשתמוע - ויקישיתוף, צילם:Talmoryai אשתמוע – הוא ישוב יהודי עתיק, שע...

דף חדש

[[תמונה:Eshtemoa menorah.jpg|left|thumb|250px|מנורה מאשתמוע - ויקישיתוף, צילם:Talmoryai ]]

[[אשתמוע]] – הוא ישוב יהודי עתיק, שעל מקומו הוקם הכפר הערב י [[א-סמוע]] . במרכזו של הכפר הערבי מצויים שרידי [[בית כנסת]], רחב מימדים, אשר התגלו כבר בשנת [[1934]]. ליד בית הכנסת נמצא מטמון כסף, גדול בהיקפו.בשנת [[1969]] פונו הדיירים שגרו מעל המבנה ובית הכנסת הוכשר לביקורי הקהל. <ref>היום הוא בתחומי השליטה של הרשות הפלסטינית</ref>

בשנת [[1970]] [[שמריהו גוטמן]] סקר את בתי הכפר ומצא בהם פריטי [[אדריכלות]] [[יהודית]] : 15 משקופים מעוטרים , עם [[רוזטה|רוזטות]] אופייניות. על ארבע משקופים נמצאו תאורי [[מנורה|מנורת]] שבעת הקנים. בקירות המבנים בכפר נמצאו ציורי מנורות פשוטות. שני משקופים הועברו ל[[מוזיאון רוקפלר]] ושלישי ל[[כפר עציון]].

==איזכורים מקראיים==
ב[[ספר יהושע]] העיר מוכנה '''ֶשְׁתְּמֹה''' והיא נכללת בחלקו של [[שבט יהודה]], לפי הכתוב : " וַעֲנָב וְאֶשְׁתְּמֹה, וְעָנִים. (פרק ט"ו, נ'). שבט יהודה מסר את העיר ך[[כוהן|כוהנים]] כאמור בספר יהושע: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ--אֶת-חֶבְרוֹן... וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (פרק כ"א, י"ד) וכן בספר ( [[דברי הימים]] א' ו, מ"ב)

ספר דברי הימים א' מביא את השם אשתמוע פעמיים ב"רשימת היוחסין" של שבט יהודה בתור האבות הקדומים של העיר: יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ ו וְאִשְׁתּוֹ היהודיה וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי, לפי המובא במקרא:" וּבֶן-עֶזְרָה--יֶתֶר וּמֶרֶד, וְעֵפֶר וְיָלוֹן; וַתַּהַר אֶת-מִרְיָם וְאֶת-שַׁמַּי, וְאֶת-יִשְׁבָּח אֲבִי אֶשְׁתְּמֹעַ. וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה, יָלְדָה אֶת-יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת-חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ, וְאֶת-יְקוּתִיאֵל, אֲבִי זָנוֹחַ; וְאֵלֶּה, בְּנֵי בִּתְיָה בַת-פַּרְעֹה, אֲשֶׁר לָקַח, מָרֶד. וּבְנֵי, אֵשֶׁת הוֹדִיָּה--אֲחוֹת נַחַם, אֲבִי קְעִילָה הַגַּרְמִי; וְאֶשְׁתְּמֹעַ, הַמַּעֲכָתִי. (פרק ד' י"ז-י"ט).

אשתמוע הייתה בין הערים אשר [[דוד]] שלח אליהם משלל ה[[עמלק]], כפי שכתוב ב[[ספר שמואל]]: " וַיָּבֹא דָוִד אֶל-צִקְלַג, וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה, מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'. לַאֲשֶׁר בְּבֵית-אֵל ... {ס} וְלַאֲשֶׁר בְּאֶשְׁתְּמֹעַ. (פרק ל' כ"ט) (ראו מטה)

==בתקופת התלמוד==

על אשתמוע בתקופת המשנה והתלמוד אנו קוראים ב[[תלמוד ירושלמי]] במעשה "ר' יסא אזל לגבי חסא דאשתמוע" ( נדרים, ו', ט"ז). הוא הוציא לפניו עדשים קלויות וטחונות ומגובלות (אולי בדבש ומטוגנות ) . [[שמואל ספראי]] משער כי ר' יסא המוזכר בתלמוד הוא ר' איסי המוזכר בכתובת בבית הכנסת ב[[סוסיא העתיקה]].
[[אוסביוס מקיסריה]] בן [[המאה ה-4]] כותב על אשתמוע : "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון לענים בתחום אלויתרופוליס היום [[בית גוברין]].

==בית הכנסת העתיק==
בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] שנערכו במקום בשנת 1934 בידי החוקרים מאיר ורייפנברג. במקום נמצאו שרידי [[בית כנסת]] עם כתובת [[פסיפס]] ו[[מטמון]] גדול של [[מטבע]]ות. החפירות נמשכו לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בשנת 1969 הן הושלמו ע"י [[זאב ייבין]].

מידות בית הכנסת נמצאו מרשימות: 30 מטר על 13.33 מטר והקיר המערבי שרד לגובה 8.35 מטר. זאב יבין סבר כי הגג היה עשוי מסגרות עץ ועליהן רעפים. :לפני המבנה הרוחבי נמצאה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ובה כתובת [[פסיפס]] גדולה:{{ציטוט|תוכן=

דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן) <br />
ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניושנתן טרימיסים) <ref> הוא שליש דינר זהב</ref><br />
מן פעל ( אחד מרכושו) .|מרכאות=כן}}

בחזית - שטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה מעוטרת בפסיפס ציבעוני, ממנו שרד ציור של עץ בחמישה צבעים וכתובת הקדשה ב[[ארמית]]. שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של 2 מ'. קיר מערבי השתמר בגובה של 8 מ' (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של הכפר א-סמוע. בקיר הצפוני גומחה מרכזית ל[[ארון קודש]] ומצדדיה 2 גומחות קטנות, בימה בולטת וספסלים מאבן מסביב לאולם בית הכנסת.

==על המטמון==
בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת נתגלה מטמון כסף גדול בתוך חמישה כדי חרס. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם תכשיטים פגומים, פיסות, נתכים וסיגים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרבה (כ 26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה' " (ראו לעיל) אשר שלח דוד .

== הערות שוליים ==
<references />

==לקריאה נוספת==
* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.

* [[זאב ייבין]], '''מטמון הכסף מאשתמוע''' - קדמוניות 18, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה]] תשל"ב

== קישורים חיצוניים ==
*[http://www.hrhevron.co.il/?CategoryID=248&ArticleID=222 ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית], - אתר ה[[מועצה אזורית הר חברון|המועצה האזורית הר חברון]].
* [[דוד עמית]], [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?ArticleID=135&CategoryID=90&Page=1 סמוע-אשתמוע] – בית ספר שדה כפר עציון

[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
[[קטגוריה:בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל|אשתמוע]]