https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A אשרי יושבי ביתך - היסטוריית גרסאות 2026-05-27T20:11:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=156280&oldid=prev 46.19.86.81 ב־14:53, 2 בפברואר 2022 2022-02-02T14:53:46Z <p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&amp;diff=156280&amp;oldid=152853">הצגת שינויים</a> 46.19.86.81 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152853&oldid=prev 89.208.57.58 ב־05:51, 7 ביוני 2021 2021-06-07T05:51:33Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:51, 7 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ניקוד = כן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>| ניקוד = כן</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשרי יושבי ביתך]] הוא כינוי לפרק [[תהילים]] הנאמר ב[[תפילה]] 3 פעמים ביום, פותח בפסוק "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" (תהילים פרק פ"ד, פסוק ה'), ולאחריו פרק קמ"ה בתהילים - "תהילה לדוד".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשרי יושבי ביתך]] הוא כינוי לפרק [[תהילים]] הנאמר ב[[תפילה]] 3 פעמים ביום, פותח בפסוק "אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה" (תהילים פרק פ"ד, פסוק ה'), ולאחריו פרק קמ"ה בתהילים - "תהילה לדוד"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. המזמור מתאר את שבחי ה' ואת חסידיו שבכל יום, וחז"ל שיבחו מאוד את האומרו בכל יום וקבעו כי "מובטח לו שהוא בן העולם הבא". בתפילה נוהגים לומר את אשרי כחלק מפסוקי דזמרא בתפילת שחרית וכן לפני [[ובא לציון]], וכן בתחילת [[תפילת מנחה]] לפני תפילה העמידה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> </table> 89.208.57.58 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152831&oldid=prev Wikiboss: /* מעלתו וטעם אמירתו */ 2021-06-06T14:27:37Z <p><span class="autocomment">מעלתו וטעם אמירתו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:27, 6 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מעלתו וטעם אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מעלתו וטעם אמירתו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכות ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>מובא שכל האומר 'תהילה לדוד' (אשרי) שלוש פעמים ביום- מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הגמרא מטעימה שזה משום שתי מעלות שיש בו: בפרק קיימות כל אותיות הא"ב, יש בו את הפסוק "נותן לחם לכל בשר".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:</ins>ברכות ד ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|בבלי-ברכות|ד|ב}} </ins>מובא שכל האומר 'תהילה לדוד' (אשרי) שלוש פעמים ביום- מובטח לו שהוא בן העולם הבא. הגמרא מטעימה שזה משום שתי מעלות שיש בו: בפרק קיימות כל אותיות הא"ב, יש בו את הפסוק "נותן לחם לכל בשר".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב קוק]] (עין אי&quot;ה ברכות א, כא) מסביר את שתי שבחי המזמור כשבח אחד. לדבריו הא&quot;ב שבמזמור מסמלים את אותיות התורה, שהאדם יכול להתעלות לרוחניות באמצעות לימודה. אך, גם מי שמתעלה בתורה צריך תמיכה על מנת שלא יצטרך להפסיק מלימודו, ולכן נאמרה גם הבטחת הפרנסה &quot;פותח את ידך&quot; הנותנת לאדם את ההתעלות הרוחנית ללא הפסק.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[הרב קוק]] (עין אי&quot;ה ברכות א, כא) מסביר את שתי שבחי המזמור כשבח אחד. לדבריו הא&quot;ב שבמזמור מסמלים את אותיות התורה, שהאדם יכול להתעלות לרוחניות באמצעות לימודה. אך, גם מי שמתעלה בתורה צריך תמיכה על מנת שלא יצטרך להפסיק מלימודו, ולכן נאמרה גם הבטחת הפרנסה &quot;פותח את ידך&quot; הנותנת לאדם את ההתעלות הרוחנית ללא הפסק.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן נוסף פירש, שאותיות הא&quot;ב מבטאות את האמונה בבריאת העולם על ידי הקב&quot;ה, כמו שמובא בהקדמת הזוהר שהעולם נברא באותיות התורה. אך גם מי שמאמין בבריאת העולם עלול לחשוב שהקב&quot;ה עזב את הארץ, ועל כן המזמור שלם רק כאשר הוא כולל גם שבח על השגחתו של הקב&quot;ה שלא עזב את העולם מאז בריאתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן נוסף פירש, שאותיות הא&quot;ב מבטאות את האמונה בבריאת העולם על ידי הקב&quot;ה, כמו שמובא בהקדמת הזוהר שהעולם נברא באותיות התורה. אך גם מי שמאמין בבריאת העולם עלול לחשוב שהקב&quot;ה עזב את הארץ, ועל כן המזמור שלם רק כאשר הוא כולל גם שבח על השגחתו של הקב&quot;ה שלא עזב את העולם מאז בריאתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רבי מאיר שמחה הכהן|משך חכמה]], הסביר שפסוקי דזמרא, ובראשם אשרי, מבטאים את השבח לקב&quot;ה בחוקי הטבע הקבועים. לעומתם, ההלל, הנאמר בזמנים מיוחדים, משבח את ניסי הקב&quot;ה היוצאים מהסדר הטבעי ומבטאים השגחה מיוחדת. לכן, מצד אחד האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף (שבת קיח,ב) והשבח של אשרי הוא ברצף האותיות שבו, המסמל את השגחתו הקבועה של ה&#039; &quot;הנותן לחם לכל בשר&quot; בתוך חוקי הטבע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רבי מאיר שמחה הכהן|משך חכמה]], הסביר שפסוקי דזמרא, ובראשם אשרי, מבטאים את השבח לקב&quot;ה בחוקי הטבע הקבועים. לעומתם, ההלל, הנאמר בזמנים מיוחדים, משבח את ניסי הקב&quot;ה היוצאים מהסדר הטבעי ומבטאים השגחה מיוחדת. לכן, מצד אחד האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף (שבת קיח,ב) והשבח של אשרי הוא ברצף האותיות שבו, המסמל את השגחתו הקבועה של ה&#039; &quot;הנותן לחם לכל בשר&quot; בתוך חוקי הטבע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבנה המזמור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מבנה המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסח הקיים אצלנו, שני פסוקי ההקדמה למזמור &quot;תהילה לדוד&quot; מחברים את המזמור עם פרקים אחרים המדברים על אושרו של עובד ה&#039;. פרק פ&quot;ד מתאר את אושרו של האדם המשתוקק לשבת בבית המקדש ובחצרות ה&#039; בעוד פרק קמ&quot;ד מתאר כיצד הקב&quot;ה מציל את דוד ועם ישראל במלחמותיו. חיבור פסוקים אלו יחד עם תיאור החסד היומיומי המופיע במזמור אצלנו עשוי לרמז על תיאור חסדו השלם של הקב&quot;ה בכל מצב- בימי שלום בחצרות ה&#039;, במלחמה וכן בחיי היומיום.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסח הקיים אצלנו, שני פסוקי ההקדמה למזמור &quot;תהילה לדוד&quot; מחברים את המזמור עם פרקים אחרים המדברים על אושרו של עובד ה&#039;. פרק פ&quot;ד מתאר את אושרו של האדם המשתוקק לשבת בבית המקדש ובחצרות ה&#039; בעוד פרק קמ&quot;ד מתאר כיצד הקב&quot;ה מציל את דוד ועם ישראל במלחמותיו. חיבור פסוקים אלו יחד עם תיאור החסד היומיומי המופיע במזמור אצלנו עשוי לרמז על תיאור חסדו השלם של הקב&quot;ה בכל מצב- בימי שלום בחצרות ה&#039;, במלחמה וכן בחיי היומיום.  </div></td></tr> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152830&oldid=prev Wikiboss: /* מבנה המזמור */ 2021-06-06T14:25:15Z <p><span class="autocomment">מבנה המזמור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:25, 6 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===משמעות מבנה האקרוסטיכון===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===משמעות מבנה האקרוסטיכון===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המזמור משבח ומהלל את מעשיו של הקב&quot;ה תוך שימוש במבנה אקרוסטיכון לפי אותיות הא&quot;ב. השימוש באקרוסטיכון נמצא במספר מקומות בתנ&quot;ך כגון במזמורי [[תהילים]], ב[[מגילת איכה]] וכן בשיר [[אשת חיל]] מתוך [[ספר משלי]]. יש שהסבירו מבנה זה כאמצעי לזכירה ומנגד יש שהסבירו את הטעם כביטוי לשלמות. שני טעמים אלו הובאו גם במדרש על מגילת איכה שחלקים גדולים ממנה נכתבו בצורת אקרוסטיכון: {{ציטוטון|למה נאמרה מגילת קינות באל&quot;ף בי&quot;ת, כדי שיהיו נגרסין בפי המקוננים. דבר אחר אני אמרתי לברכם מאל&quot;ף ועד תי&quot;ו... והם סרחו ולקו מאל&quot;ף ועד תי&quot;ו}}{{הערה|איכה רבה [בובר] א, א}}. ביטוי השלמות במזמור בא לידי ביטוי בכך שהקב&quot;ה זן ומפרנס לכל ומעניק חסד לכל בריותיו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המזמור משבח ומהלל את מעשיו של הקב&quot;ה תוך שימוש במבנה אקרוסטיכון לפי אותיות הא&quot;ב. השימוש באקרוסטיכון נמצא במספר מקומות בתנ&quot;ך כגון במזמורי [[תהילים]], ב[[מגילת איכה]] וכן בשיר [[אשת חיל]] מתוך [[ספר משלי]]. יש שהסבירו מבנה זה כאמצעי לזכירה ומנגד יש שהסבירו את הטעם כביטוי לשלמות. שני טעמים אלו הובאו גם במדרש על מגילת איכה שחלקים גדולים ממנה נכתבו בצורת אקרוסטיכון: {{ציטוטון|למה נאמרה מגילת קינות באל&quot;ף בי&quot;ת, כדי שיהיו נגרסין בפי המקוננים. דבר אחר אני אמרתי לברכם מאל&quot;ף ועד תי&quot;ו... והם סרחו ולקו מאל&quot;ף ועד תי&quot;ו}}{{הערה|איכה רבה [בובר] א, א}}. ביטוי השלמות במזמור בא לידי ביטוי בכך שהקב&quot;ה זן ומפרנס לכל ומעניק חסד לכל בריותיו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מבנה המזמור===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מבנה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומשמעות </ins>המזמור===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעל הרוקח {{הערה|סימן ש"ך}} עמד על המסגרת הקיימת למזמור. המזמור פותח ב"תהילה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד" ונסגר בצורה מקבילה כאשר מול תהילה לדוד עומדת "תהילת ה'" וכן במקביל ל"ואברכה שמך" מופיע "ויברך כל בשר שם קודשו" ולבסוף בשני פסוקי המסגרת מופיעה האמירה "לעולם ועד"{{הערה|וכדברי הרוקח:התחיל בתהילה לדוד וסיים בתהילת ה', התחיל באברכך וסיים באברך התחיל בשמך וסיים בשם קודשו וסיים בעולם ועד להודיענו כי מאוד הייתה חביבה על דוד מזמור זה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי אלעזר מגרמייזא|</ins>בעל הרוקח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>{{הערה|סימן ש"ך}} עמד על המסגרת הקיימת למזמור. המזמור פותח ב"תהילה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד" ונסגר בצורה מקבילה כאשר מול תהילה לדוד עומדת "תהילת ה'" וכן במקביל ל"ואברכה שמך" מופיע "ויברך כל בשר שם קודשו" ולבסוף בשני פסוקי המסגרת מופיעה האמירה "לעולם ועד"{{הערה|וכדברי הרוקח:התחיל בתהילה לדוד וסיים בתהילת ה', התחיל באברכך וסיים באברך התחיל בשמך וסיים בשם קודשו וסיים בעולם ועד להודיענו כי מאוד הייתה חביבה על דוד מזמור זה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פסוקי ההקדמה (א-ב) המתארים את רצונו של דוד לברך ולהלל את ה' בכל יום, מופיע החלק הראשון (ג-ו) המתאר את גדולת ה' והדרו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבית </del>זה הדגש הוא על השבח הכללי לקב"ה אותו דוד וכן כל דור ודור אומרים. בחלק הבא (ז-ט) מובאים שבחיו של הקב"ה לא רק כגדול ומרומם עד אין חקר, אלא גם כגומל חסדים ומעניק ברחמיו טוב לכל מעשיו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פסוקי ההקדמה (א-ב) המתארים את רצונו של דוד לברך ולהלל את ה' בכל יום, מופיע החלק הראשון (ג-ו) המתאר את גדולת ה' והדרו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחלק </ins>זה הדגש הוא על השבח הכללי לקב"ה אותו דוד וכן כל דור ודור אומרים. בחלק הבא (ז-ט) מובאים שבחיו של הקב"ה לא רק כגדול ומרומם עד אין חקר, אלא גם כגומל חסדים ומעניק ברחמיו טוב לכל מעשיו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ניתן להבחין כי בעוד החלק הראשון מתמקד בגדולתו האינסופית של הקב"ה, החלק השני מראה כיצד על אף גדולה זו המתעלית מעל העולם הגשמי- הקב"ה דואג ומפרנס גם את ברואיו{{הערה|דבר זה מתחבר לדברי הגמרא במגילה לא,א "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה- אתה מוצא ענוותנותו"}}. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פסוק י' מהווה מעין אמצע המזמור שחוזר על האמירה שיודו לה' כל חסידיו ולאחריו מגיע חלק נוסף (יא-יג) שמתעסק במלכותו של הקב"ה וממשלתו בכל דור ודור. חלק זה מקביל במידת מה לחלק הראשון של המזמור שדיבר על גדולתו האינסופית של הקב"ה ועל השבח שמהללים אותו כל ברואיו לעולם ועד, אלא שכאן גדולה זו מתרגמת גם לעולמנו ולמלכות הקב"ה עליו. ובדומה לחלקו השני של המזמור, גם בחלק הבא (יד-כ) מלכות ה' האינסופית שנאמרה בחלק הקודם- הופכת למעשי חסד בעולם הזה ולגדולתו של הקב"ה שלא רק נמצא בעולמות העליונים, אלא גם יורד אלינו להעניק לנו חסד וטוב. בחלק זה מלכותו של הקב"ה מתבטאת בצורה יותר מפורטת גם בדאגה לכפופים ולחלשים וגם בשמירה על חסידיו יחד עם השמדת הרשעים מהעולם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפסוק האחרון במזמור מבטא המשך לפסוק הראשון ולאמצעי- כאשר לא רק כותב המזמור ישבח את ה' כמו בפסוק הראשון, וכן לא רק החסידים כמו בפסוק האמצעי (י), אלא כל בשר יברך את הקב"ה מעתה ועד עולם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חסרון האות נו&quot;ן ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חסרון האות נו&quot;ן ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152827:rev-152830:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152827&oldid=prev Wikiboss: /* תוכן המזמור */ 2021-06-06T14:06:17Z <p><span class="autocomment">תוכן המזמור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:06, 6 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: {{ציטוטון|וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ}} {{#makor-new:תהלים קטו א|תנ"ך-תהלים|קטו|א}}. [[רב עמרם גאון]] מסביר תוספת זאת בכך שאנחנו רוצים לחבר את המזמור יחד עם מזמורי ההללויה שאחריו בשאר [[פסוקי דזמרא]], אם כי הסבר זה לא עונה מדוע אנחנו מוסיפים את הפסוק גם באמירת תהילה לדוד בתפילת מנחה ובאמירת אשרי לפני ובא לציון. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בספר </del>האשכול מובא הסבר נוסף כי משום שהגמרא הסבירה שכל האומר תהילה לדוד מובטח לו שהוא בן העולם הבא- אנחנו מבקשים שנוכל להמשיך ולברך את הקב"ה לעד ולעולמי עולמים{{הערה|יש לציין כי בכלבו התנגד למנהג זה וכתב כי אין להוסיף פסוקים למזמור לאחר שכבר כתבו דוד}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: {{ציטוטון|וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ}} {{#makor-new:תהלים קטו א|תנ"ך-תהלים|קטו|א}}. [[רב עמרם גאון]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|סדר רב עמרם גאון חלק א' עמוד 12}} </ins>מסביר תוספת זאת בכך שאנחנו רוצים לחבר את המזמור יחד עם מזמורי ההללויה שאחריו בשאר [[פסוקי דזמרא]], אם כי הסבר זה לא עונה מדוע אנחנו מוסיפים את הפסוק גם באמירת תהילה לדוד בתפילת מנחה ובאמירת אשרי לפני ובא לציון. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ספר </ins>האשכול<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] {{הערה|הלכות תפילה וקריאת שמע, ה}} </ins>מובא הסבר נוסף כי משום שהגמרא הסבירה שכל האומר תהילה לדוד מובטח לו שהוא בן העולם הבא- אנחנו מבקשים שנוכל להמשיך ולברך את הקב"ה לעד ולעולמי עולמים{{הערה|יש לציין כי בכלבו התנגד למנהג זה וכתב כי אין להוסיף פסוקים למזמור לאחר שכבר כתבו דוד}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152826:rev-152827:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152826&oldid=prev Wikiboss: /* תוכן המזמור */ 2021-06-06T14:03:56Z <p><span class="autocomment">תוכן המזמור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 6 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקרו של הקטע הוא מזמור [[תהילים]] {{#makor-new:תהלים קמה א|תנ&quot;ך-תהלים|קמה|א}} הפותח במילים: {{ציטוטון|תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...}}, וממשיך בפסוקים לפי סדר הא&quot;ב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקרו של הקטע הוא מזמור [[תהילים]] {{#makor-new:תהלים קמה א|תנ&quot;ך-תהלים|קמה|א}} הפותח במילים: {{ציטוטון|תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...}}, וממשיך בפסוקים לפי סדר הא&quot;ב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: {{ציטוטון|אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה}} מתוך מזמור פ"ד {{#makor-new:תהלים פד ה|תנ"ך-תהלים|פד|ה}} ואחריו פסוק נוסף: {{ציטוטון|אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: {{ציטוטון|וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ}} </del>{{#makor-new:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים קטו </del>א|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך</del>-<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תהלים</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קטו</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למזמור הוקדמו שני פסוקים. ראשית, הפסוק: {{ציטוטון|אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה}} מתוך מזמור פ"ד {{#makor-new:תהלים פד ה|תנ"ך-תהלים|פד|ה}} ואחריו פסוק נוסף: {{ציטוטון|אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁ-ה' אֱלֹהָיו}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רא"ש]] </ins>{{#makor-new:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות </ins>א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוסקים-רא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</ins>-<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברכות</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפרש כי המטרה של פסוקי הקדמה אלו היא משום שצריך אדם לשהות לפני תפילתו שעה קלה וגם כאן יש לשהות לפני אמירת המזמור העיקרי</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לסוף המזמור נוסף פסוק החתימה: {{ציטוטון|וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ}} {{#makor-new:תהלים קטו א|תנ"ך-תהלים|קטו|א}}. [[רב עמרם גאון]] מסביר תוספת זאת בכך שאנחנו רוצים לחבר את המזמור יחד עם מזמורי ההללויה שאחריו בשאר [[פסוקי דזמרא]], אם כי הסבר זה לא עונה מדוע אנחנו מוסיפים את הפסוק גם באמירת תהילה לדוד בתפילת מנחה ובאמירת אשרי לפני ובא לציון. בספר האשכול מובא הסבר נוסף כי משום שהגמרא הסבירה שכל האומר תהילה לדוד מובטח לו שהוא בן העולם הבא- אנחנו מבקשים שנוכל להמשיך ולברך את הקב"ה לעד ולעולמי עולמים{{הערה|יש לציין כי בכלבו התנגד למנהג זה וכתב כי אין להוסיף פסוקים למזמור לאחר שכבר כתבו דוד}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לאמירת אשרי בתפילה מובא בגמרא בברכות {{#makor-new:ברכות ד ב|בבלי-ברכות|ד|ב}} {{ציטוטון|אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר &#039;תהילה לדוד&#039; בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא}}, [[רש&quot;י]] בפירושו על הגמרא מסביר כי שלושת הפעמים הן כנגד שלושת התפילות שביום. על אף שבגרסת הגמרא אצלנו נכתב כי יש לומר תהילה לדוד שלוש פעמים, חלק מהראשונים לא גרסו כך ופסקו כי יש לאומרו רק פעם אחת בלבד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לאמירת אשרי בתפילה מובא בגמרא בברכות {{#makor-new:ברכות ד ב|בבלי-ברכות|ד|ב}} {{ציטוטון|אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר &#039;תהילה לדוד&#039; בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא}}, [[רש&quot;י]] בפירושו על הגמרא מסביר כי שלושת הפעמים הן כנגד שלושת התפילות שביום. על אף שבגרסת הגמרא אצלנו נכתב כי יש לומר תהילה לדוד שלוש פעמים, חלק מהראשונים לא גרסו כך ופסקו כי יש לאומרו רק פעם אחת בלבד.  </div></td></tr> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152768&oldid=prev Wikiboss: /* זמני אמירתו */ 2021-06-05T21:11:24Z <p><span class="autocomment">זמני אמירתו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:11, 5 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לאמירת אשרי בתפילה מובא בגמרא בברכות {{#makor-new:ברכות ד ב|בבלי-ברכות|ד|ב}} {{ציטוטון|אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא}}. על אף שבגרסת הגמרא אצלנו נכתב כי יש לומר תהילה לדוד שלוש פעמים, חלק מהראשונים לא גרסו כך ופסקו כי יש לאומרו רק פעם אחת בלבד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לאמירת אשרי בתפילה מובא בגמרא בברכות {{#makor-new:ברכות ד ב|בבלי-ברכות|ד|ב}} {{ציטוטון|אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, [[רש"י]] בפירושו על הגמרא מסביר כי שלושת הפעמים הן כנגד שלושת התפילות שביום</ins>. על אף שבגרסת הגמרא אצלנו נכתב כי יש לומר תהילה לדוד שלוש פעמים, חלק מהראשונים לא גרסו כך ופסקו כי יש לאומרו רק פעם אחת בלבד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, המנהג הרווח הוא לומר &quot;אשרי&quot; 3 פעמים בכל יום, פעם אחת ב[[פסוקי דזמרה]], פעם אחת לפני [[קדושה דסידרא]] ופעם אחת בתחילת [[תפילת מנחה|מנחה]]. ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] אומרים &quot;אשרי&quot; לפני [[תפילת מוסף|מוסף]] לפני [[הכנסת ספר תורה]], ולפני קדושה דסידרא בתחילת תפילת מנחה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, המנהג הרווח הוא לומר &quot;אשרי&quot; 3 פעמים בכל יום, פעם אחת ב[[פסוקי דזמרה]], פעם אחת לפני [[קדושה דסידרא]] ופעם אחת בתחילת [[תפילת מנחה|מנחה]]. ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] אומרים &quot;אשרי&quot; לפני [[תפילת מוסף|מוסף]] לפני [[הכנסת ספר תורה]], ולפני קדושה דסידרא בתחילת תפילת מנחה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152767:rev-152768:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152767&oldid=prev Wikiboss: /* זמני אמירתו */ 2021-06-05T21:09:38Z <p><span class="autocomment">זמני אמירתו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:09, 5 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקור לאמירת אשרי בתפילה מובא בגמרא בברכות {{#makor-new:ברכות ד ב|בבלי-ברכות|ד|ב}} {{ציטוטון|אמר רבי אלעזר, אמר רבי אבינא: כל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא}}. על אף שבגרסת הגמרא אצלנו נכתב כי יש לומר תהילה לדוד שלוש פעמים, חלק מהראשונים לא גרסו כך ופסקו כי יש לאומרו רק פעם אחת בלבד. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אומרים </del>"אשרי" 3 פעמים בכל יום, פעם אחת ב[[פסוקי דזמרה]], פעם אחת לפני [[קדושה דסידרא]] ופעם אחת בתחילת [[תפילת מנחה|מנחה]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להלכה, המנהג הרווח הוא לומר </ins>"אשרי" 3 פעמים בכל יום, פעם אחת ב[[פסוקי דזמרה]], פעם אחת לפני [[קדושה דסידרא]] ופעם אחת בתחילת [[תפילת מנחה|מנחה]]. ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] אומרים "אשרי" לפני [[תפילת מוסף|מוסף]] לפני [[הכנסת ספר תורה]], ולפני קדושה דסידרא בתחילת תפילת מנחה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] אומרים "אשרי" לפני [[תפילת מוסף|מוסף]] לפני [[הכנסת ספר תורה]], ולפני קדושה דסידרא בתחילת תפילת מנחה.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מעלתו וטעם אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מעלתו וטעם אמירתו ==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152766:rev-152767:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152766&oldid=prev Wikiboss ב־21:02, 5 ביוני 2021 2021-06-05T21:02:11Z <p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:02, 5 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשרי יושבי ביתך]] הוא כינוי לפרק [[תהילים]] הנאמר ב[[תפילה]] 3 פעמים ביום, פותח בפסוק &quot;אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה&quot; (תהילים פרק פ&quot;ד, פסוק ה&#039;), ולאחריו פרק קמ&quot;ה בתהילים - &quot;תהילה לדוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשרי יושבי ביתך]] הוא כינוי לפרק [[תהילים]] הנאמר ב[[תפילה]] 3 פעמים ביום, פותח בפסוק &quot;אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה&quot; (תהילים פרק פ&quot;ד, פסוק ה&#039;), ולאחריו פרק קמ&quot;ה בתהילים - &quot;תהילה לדוד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומבנה </del>המזמור==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקרו של הקטע הוא מזמור [[תהילים]] {{#makor-new:תהלים קמה א|תנ&quot;ך-תהלים|קמה|א}} הפותח במילים: {{ציטוטון|תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...}}, וממשיך בפסוקים לפי סדר הא&quot;ב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקרו של הקטע הוא מזמור [[תהילים]] {{#makor-new:תהלים קמה א|תנ&quot;ך-תהלים|קמה|א}} הפותח במילים: {{ציטוטון|תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...}}, וממשיך בפסוקים לפי סדר הא&quot;ב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנוסח הקיים אצלנו, שני פסוקי ההקדמה למזמור "תהילה לדוד" מחברים את המזמור עם פרקים אחרים המדברים על אושרו של עובד ה'. פרק פ"ד מתאר את אושרו של האדם המשתוקק לשבת בבית המקדש ובחצרות ה' בעוד פרק קמ"ד מתאר כיצד הקב"ה מציל את דוד ועם ישראל במלחמותיו. חיבור פסוקים אלו יחד עם תיאור החסד היומיומי המופיע במזמור אצלנו עשוי לרמז על תיאור חסדו השלם של הקב"ה בכל מצב- בימי שלום בחצרות ה', במלחמה וכן בחיי היומיום. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===משמעות מבנה האקרוסטיכון===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזמור משבח ומהלל את מעשיו של הקב"ה תוך שימוש במבנה אקרוסטיכון לפי אותיות הא"ב. השימוש באקרוסטיכון נמצא במספר מקומות בתנ"ך כגון במזמורי [[תהילים]], ב[[מגילת איכה]] וכן בשיר [[אשת חיל]] מתוך [[ספר משלי]]. יש שהסבירו מבנה זה כאמצעי לזכירה ומנגד יש שהסבירו את הטעם כביטוי לשלמות. שני טעמים אלו הובאו גם במדרש על מגילת איכה שחלקים גדולים ממנה נכתבו בצורת אקרוסטיכון: {{ציטוטון|למה נאמרה מגילת קינות באל"ף בי"ת, כדי שיהיו נגרסין בפי המקוננים. דבר אחר אני אמרתי לברכם מאל"ף ועד תי"ו... והם סרחו ולקו מאל"ף ועד תי"ו}}{{הערה|איכה רבה [בובר] א, א}}. ביטוי השלמות במזמור בא לידי ביטוי בכך שהקב"ה זן ומפרנס לכל ומעניק חסד לכל בריותיו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מבנה המזמור===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל הרוקח {{הערה|סימן ש"ך}} עמד על המסגרת הקיימת למזמור. המזמור פותח ב"תהילה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד" ונסגר בצורה מקבילה כאשר מול תהילה לדוד עומדת "תהילת ה'" וכן במקביל ל"ואברכה שמך" מופיע "ויברך כל בשר שם קודשו" ולבסוף בשני פסוקי המסגרת מופיעה האמירה "לעולם ועד"{{הערה|וכדברי הרוקח:התחיל בתהילה לדוד וסיים בתהילת ה', התחיל באברכך וסיים באברך התחיל בשמך וסיים בשם קודשו וסיים בעולם ועד להודיענו כי מאוד הייתה חביבה על דוד מזמור זה}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פסוקי ההקדמה (א-ב) המתארים את רצונו של דוד לברך ולהלל את ה' בכל יום, מופיע החלק הראשון (ג-ו) המתאר את גדולת ה' והדרו. בבית זה הדגש הוא על השבח הכללי לקב"ה אותו דוד וכן כל דור ודור אומרים. בחלק הבא (ז-ט) מובאים שבחיו של הקב"ה לא רק כגדול ומרומם עד אין חקר, אלא גם כגומל חסדים ומעניק ברחמיו טוב לכל מעשיו.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 54:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רבי מאיר שמחה הכהן|משך חכמה]], הסביר שפסוקי דזמרא, ובראשם אשרי, מבטאים את השבח לקב&quot;ה בחוקי הטבע הקבועים. לעומתם, ההלל, הנאמר בזמנים מיוחדים, משבח את ניסי הקב&quot;ה היוצאים מהסדר הטבעי ומבטאים השגחה מיוחדת. לכן, מצד אחד האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף (שבת קיח,ב) והשבח של אשרי הוא ברצף האותיות שבו, המסמל את השגחתו הקבועה של ה&#039; &quot;הנותן לחם לכל בשר&quot; בתוך חוקי הטבע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רבי מאיר שמחה הכהן|משך חכמה]], הסביר שפסוקי דזמרא, ובראשם אשרי, מבטאים את השבח לקב&quot;ה בחוקי הטבע הקבועים. לעומתם, ההלל, הנאמר בזמנים מיוחדים, משבח את ניסי הקב&quot;ה היוצאים מהסדר הטבעי ומבטאים השגחה מיוחדת. לכן, מצד אחד האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף (שבת קיח,ב) והשבח של אשרי הוא ברצף האותיות שבו, המסמל את השגחתו הקבועה של ה&#039; &quot;הנותן לחם לכל בשר&quot; בתוך חוקי הטבע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מבנה המזמור==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנוסח הקיים אצלנו, שני פסוקי ההקדמה למזמור "תהילה לדוד" מחברים את המזמור עם פרקים אחרים המדברים על אושרו של עובד ה'. פרק פ"ד מתאר את אושרו של האדם המשתוקק לשבת בבית המקדש ובחצרות ה' בעוד פרק קמ"ד מתאר כיצד הקב"ה מציל את דוד ועם ישראל במלחמותיו. חיבור פסוקים אלו יחד עם תיאור החסד היומיומי המופיע במזמור אצלנו עשוי לרמז על תיאור חסדו השלם של הקב"ה בכל מצב- בימי שלום בחצרות ה', במלחמה וכן בחיי היומיום. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===משמעות מבנה האקרוסטיכון===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזמור משבח ומהלל את מעשיו של הקב"ה תוך שימוש במבנה אקרוסטיכון לפי אותיות הא"ב. השימוש באקרוסטיכון נמצא במספר מקומות בתנ"ך כגון במזמורי [[תהילים]], ב[[מגילת איכה]] וכן בשיר [[אשת חיל]] מתוך [[ספר משלי]]. יש שהסבירו מבנה זה כאמצעי לזכירה ומנגד יש שהסבירו את הטעם כביטוי לשלמות. שני טעמים אלו הובאו גם במדרש על מגילת איכה שחלקים גדולים ממנה נכתבו בצורת אקרוסטיכון: {{ציטוטון|למה נאמרה מגילת קינות באל"ף בי"ת, כדי שיהיו נגרסין בפי המקוננים. דבר אחר אני אמרתי לברכם מאל"ף ועד תי"ו... והם סרחו ולקו מאל"ף ועד תי"ו}}{{הערה|איכה רבה [בובר] א, א}}. ביטוי השלמות במזמור בא לידי ביטוי בכך שהקב"ה זן ומפרנס לכל ומעניק חסד לכל בריותיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מבנה המזמור===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל הרוקח {{הערה|סימן ש"ך}} עמד על המסגרת הקיימת למזמור. המזמור פותח ב"תהילה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד" ונסגר בצורה מקבילה כאשר מול תהילה לדוד עומדת "תהילת ה'" וכן במקביל ל"ואברכה שמך" מופיע "ויברך כל בשר שם קודשו" ולבסוף בשני פסוקי המסגרת מופיעה האמירה "לעולם ועד"{{הערה|וכדברי הרוקח:התחיל בתהילה לדוד וסיים בתהילת ה', התחיל באברכך וסיים באברך התחיל בשמך וסיים בשם קודשו וסיים בעולם ועד להודיענו כי מאוד הייתה חביבה על דוד מזמור זה}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פסוקי ההקדמה (א-ב) המתארים את רצונו של דוד לברך ולהלל את ה' בכל יום, מופיע החלק הראשון (ג-ו) המתאר את גדולת ה' והדרו. בבית זה הדגש הוא על השבח הכללי לקב"ה אותו דוד וכן כל דור ודור אומרים. בחלק הבא (ז-ט) מובאים שבחיו של הקב"ה לא רק כגדול ומרומם עד אין חקר, אלא גם כגומל חסדים ומעניק ברחמיו טוב לכל מעשיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== חסרון האות נו"ן ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שכל הפרק מסודר לפי סדר אל"ף בי"ת - האות נו"ן חסרה. הגמרא מסבירה את חסרון האות משום שהיא מלשון נפילה כדברי הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" (עמוס ה,ב) ובפסוק הבא יש כעין השלמה לדבר "סומך ה' לכל הנופלים". </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א (שו"ת מט) מסביר שעל אף שישנם הרבה פסוקי פורענות המתחילים באותיות שונות, דווקא האות נ' לא מוזכרת בפרק משום שזו פורענות שאין לאחריה תקומה ("לא תוסיף קום").</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כוונה בפרק==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כוונה בפרק==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ ה[[קבלה]] מרומזים שמות קדושים בראשי וסופי התיבות של המילים &quot;פותח את ידך&quot; שהם אפ&quot;י חת&quot;ך, והם גם רמז לשבירת הגאווה (האף).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ע&quot;פ ה[[קבלה]] מרומזים שמות קדושים בראשי וסופי התיבות של המילים &quot;פותח את ידך&quot; שהם אפ&quot;י חת&quot;ך, והם גם רמז לשבירת הגאווה (האף).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== חסרון האות נו"ן ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שכל הפרק מסודר לפי סדר אל"ף בי"ת - האות נו"ן חסרה. הגמרא מסבירה את חסרון האות משום שהיא מלשון נפילה כדברי הפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" (עמוס ה,ב) ובפסוק הבא יש כעין השלמה לדבר "סומך ה' לכל הנופלים". </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א (שו"ת מט) מסביר שעל אף שישנם הרבה פסוקי פורענות המתחילים באותיות שונות, דווקא האות נ' לא מוזכרת בפרק משום שזו פורענות שאין לאחריה תקומה ("לא תוסיף קום").</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/ask/117623 האם יש חיוב לשבת באמירת אשרי יושבי ביתך?] הרב אוריאל מועטי</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/ask/117623 האם יש חיוב לשבת באמירת אשרי יושבי ביתך?] הרב אוריאל מועטי</div></td></tr> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A9%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%9A&diff=152765&oldid=prev Wikiboss: /* תוכן המזמור */ 2021-06-05T21:00:12Z <p><span class="autocomment">תוכן המזמור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:00, 5 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשרי יושבי ביתך]] הוא כינוי לפרק [[תהילים]] הנאמר ב[[תפילה]] 3 פעמים ביום, פותח בפסוק &quot;אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה&quot; (תהילים פרק פ&quot;ד, פסוק ה&#039;), ולאחריו פרק קמ&quot;ה בתהילים - &quot;תהילה לדוד&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אשרי יושבי ביתך]] הוא כינוי לפרק [[תהילים]] הנאמר ב[[תפילה]] 3 פעמים ביום, פותח בפסוק &quot;אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה&quot; (תהילים פרק פ&quot;ד, פסוק ה&#039;), ולאחריו פרק קמ&quot;ה בתהילים - &quot;תהילה לדוד&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן המזמור==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומבנה </ins>המזמור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקרו של הקטע הוא מזמור [[תהילים]] {{#makor-new:תהלים קמה א|תנ&quot;ך-תהלים|קמה|א}} הפותח במילים: {{ציטוטון|תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...}}, וממשיך בפסוקים לפי סדר הא&quot;ב.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עיקרו של הקטע הוא מזמור [[תהילים]] {{#makor-new:תהלים קמה א|תנ&quot;ך-תהלים|קמה|א}} הפותח במילים: {{ציטוטון|תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ...}}, וממשיך בפסוקים לפי סדר הא&quot;ב.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l40">שורה 40:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[מחזור ויטרי]] {{הערה|סימן פט}} הובאו מספר פסוקים המתחילים במילה &quot;אשרי&quot; כפתיחה לאמירת מזמור &quot;תהילה לדוד&quot; בתפילה (כגון &quot;אשרי תמימי דרך&quot; וכן &quot;אשרי העם יודעי תרועה&quot;) כאשר מתוכם נשארו בנוסח שלנו רק שני פסוקים אלו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנוסח הקיים אצלנו, שני פסוקי ההקדמה למזמור "תהילה לדוד" מחברים את המזמור עם פרקים אחרים המדברים על אושרו של עובד ה'. פרק פ"ד מתאר את אושרו של האדם המשתוקק לשבת בבית המקדש ובחצרות ה' בעוד פרק קמ"ד מתאר כיצד הקב"ה מציל את דוד ועם ישראל במלחמותיו. חיבור פסוקים אלו יחד עם תיאור החסד היומיומי המופיע במזמור אצלנו עשוי לרמז על תיאור חסדו השלם של הקב"ה בכל מצב- בימי שלום בחצרות ה', במלחמה וכן בחיי היומיום. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===משמעות מבנה האקרוסטיכון===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המזמור משבח ומהלל את מעשיו של הקב"ה תוך שימוש במבנה אקרוסטיכון לפי אותיות הא"ב. השימוש באקרוסטיכון נמצא במספר מקומות בתנ"ך כגון במזמורי [[תהילים]], ב[[מגילת איכה]] וכן בשיר [[אשת חיל]] מתוך [[ספר משלי]]. יש שהסבירו מבנה זה כאמצעי לזכירה ומנגד יש שהסבירו את הטעם כביטוי לשלמות. שני טעמים אלו הובאו גם במדרש על מגילת איכה שחלקים גדולים ממנה נכתבו בצורת אקרוסטיכון: {{ציטוטון|למה נאמרה מגילת קינות באל"ף בי"ת, כדי שיהיו נגרסין בפי המקוננים. דבר אחר אני אמרתי לברכם מאל"ף ועד תי"ו... והם סרחו ולקו מאל"ף ועד תי"ו}}{{הערה|איכה רבה [בובר] א, א}}. ביטוי השלמות במזמור בא לידי ביטוי בכך שהקב"ה זן ומפרנס לכל ומעניק חסד לכל בריותיו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===מבנה המזמור===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל הרוקח {{הערה|סימן ש"ך}} עמד על המסגרת הקיימת למזמור. המזמור פותח ב"תהילה לדוד, ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד" ונסגר בצורה מקבילה כאשר מול תהילה לדוד עומדת "תהילת ה'" וכן במקביל ל"ואברכה שמך" מופיע "ויברך כל בשר שם קודשו" ולבסוף בשני פסוקי המסגרת מופיעה האמירה "לעולם ועד"{{הערה|וכדברי הרוקח:התחיל בתהילה לדוד וסיים בתהילת ה', התחיל באברכך וסיים באברך התחיל בשמך וסיים בשם קודשו וסיים בעולם ועד להודיענו כי מאוד הייתה חביבה על דוד מזמור זה}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פסוקי ההקדמה (א-ב) המתארים את רצונו של דוד לברך ולהלל את ה' בכל יום, מופיע החלק הראשון (ג-ו) המתאר את גדולת ה' והדרו. בבית זה הדגש הוא על השבח הכללי לקב"ה אותו דוד וכן כל דור ודור אומרים. בחלק הבא (ז-ט) מובאים שבחיו של הקב"ה לא רק כגדול ומרומם עד אין חקר, אלא גם כגומל חסדים ומעניק ברחמיו טוב לכל מעשיו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמני אמירתו ==</div></td></tr> </table> Wikiboss