אשם - היסטוריית גרסאות

46.19.86.219 ב־14:44, 11 באוקטובר 2018

2018-10-11T14:44:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:44, 11 באוקטובר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קרבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא]]ים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[סליחה\|כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו במשנה כריתות א א).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן ציבור]].		'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קרבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא]]ים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[סליחה\|כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו במשנה כריתות א א).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן ציבור]].

	שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על ~~הספק~~), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה אף על פי שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבן וישוב על חטאיו{{הערה\|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.		שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על השגגה), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה אף על פי שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבן וישוב על חטאיו{{הערה\|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.

	האשם הוא קורבן מסוג [[קדשי קדשים]]: בשרו נאכל על ידי ה[[כהן\|כהנים]] ב[[בית המקדש]], ביום הקרבתו ובלילה שאחריו בלבד. בדרך כלל, האשם הוא [[אַיִל]] ([[כבש]] זכר בוגר), והתורה קוצבת לו מחיר של שני שקלים לפחות (בשקל הקודש)<ref>.שני שקלים בתקופת ה[[מקרא]] נאמדים בכ- 30 גרם [[כסף (יסוד)\|כסף]]. לשם השוואה, זהו ערך של דונם קרקע חקלאית ממוצעת בזמן המקרא (ויקרא כז,טז). רבי [[יצחק אברבנאל]] (ויקרא ה,טו) מציין שמחיר זה נובע מכך ש"היו האילים יקרים מאד במדבר". כיום, עם ירידת ערך הכסף, מדובר בכמה עשרות שקלים חדשים בלבד. יש הסבורים שאם הוא יקר משני שקלים - אין להביאו (שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן ב). אולם בדברי ה[[ראשונים]] מפורש שסך שני שקלים הוא מינימלי, וניתן להביא קרבן יקר יותר (פירוש המשנה ל[[רמב"ם]], מסכת כריתות פרק ו משנה ו; [[בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] ויקרא ה,ו; [[ספר החינוך]], מצווה קכז וקכט).</ref>.		האשם הוא קורבן מסוג [[קדשי קדשים]]: בשרו נאכל על ידי ה[[כהן\|כהנים]] ב[[בית המקדש]], ביום הקרבתו ובלילה שאחריו בלבד. בדרך כלל, האשם הוא [[אַיִל]] ([[כבש]] זכר בוגר), והתורה קוצבת לו מחיר של שני שקלים לפחות (בשקל הקודש)<ref>.שני שקלים בתקופת ה[[מקרא]] נאמדים בכ- 30 גרם [[כסף (יסוד)\|כסף]]. לשם השוואה, זהו ערך של דונם קרקע חקלאית ממוצעת בזמן המקרא (ויקרא כז,טז). רבי [[יצחק אברבנאל]] (ויקרא ה,טו) מציין שמחיר זה נובע מכך ש"היו האילים יקרים מאד במדבר". כיום, עם ירידת ערך הכסף, מדובר בכמה עשרות שקלים חדשים בלבד. יש הסבורים שאם הוא יקר משני שקלים - אין להביאו (שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן ב). אולם בדברי ה[[ראשונים]] מפורש שסך שני שקלים הוא מינימלי, וניתן להביא קרבן יקר יותר (פירוש המשנה ל[[רמב"ם]], מסכת כריתות פרק ו משנה ו; [[בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] ויקרא ה,ו; [[ספר החינוך]], מצווה קכז וקכט).</ref>.

טישיו ב־03:17, 16 באוקטובר 2012

2012-10-16T03:17:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:17, 16 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קרבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא]]ים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[סליחה\|כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו ~~ב{{משנה\|~~כריתות\|א\|א}}).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן ציבור]].		'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קרבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא]]ים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[סליחה\|כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו במשנה כריתות א א).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן ציבור]].

	שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על הספק), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה אף על פי שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבן וישוב על חטאיו{{הערה\|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.		שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על הספק), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה אף על פי שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבן וישוב על חטאיו{{הערה\|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.
שורה 6:		שורה 6:

	==אשם גזלות==		==אשם גזלות==
	הגוזל רכוש של חברו, או עושק אותו ונמנע מלשלם לו את חובו, ואף נשבע לשקר בבית הדין שאינו חייב לחברו דבר - חייב להביא אשם, בין אם גזל ונשבע בשוגג ובין אם גזל ונשבע במזיד<ref>{{משנה\|שבועות\|ה\|א}}, ~~{{משנה\|~~כריתות\|ב\|ב}}.</ref>. מלבד הבאת האשם עליו לפצות את חברו על מה שגזל ממנו, בתוספת חומש<ref>תוספת 25%, הנקראת "חומש מלבר", כלומר, רבע מן הקרן, שהיא חמישית מן הסך הכולל של הקרן עם התוספת.</ref>. השבת הקרן היא תנאי להבאת הקרבן, ואם הביא את הקרבן לפני השבת הגזילה - לא יצא ידי חובתו<ref>משנה מסכת בבא קמא פרק ט משנה יב</ref>.		הגוזל רכוש של חברו, או עושק אותו ונמנע מלשלם לו את חובו, ואף נשבע לשקר בבית הדין שאינו חייב לחברו דבר - חייב להביא אשם, בין אם גזל ונשבע בשוגג ובין אם גזל ונשבע במזיד<ref>משנה שבועות ה א, במשנה כריתות ב ב.</ref>. מלבד הבאת האשם עליו לפצות את חברו על מה שגזל ממנו, בתוספת חומש<ref>תוספת 25%, הנקראת "חומש מלבר", כלומר, רבע מן הקרן, שהיא חמישית מן הסך הכולל של הקרן עם התוספת.</ref>. השבת הקרן היא תנאי להבאת הקרבן, ואם הביא את הקרבן לפני השבת הגזילה - לא יצא ידי חובתו<ref>משנה מסכת בבא קמא פרק ט משנה יב</ref>.

	המקור בתורה לקרבן זה<ref>ויקרא ה כא כו.</ref>:		המקור בתורה לקרבן זה<ref>ויקרא ה כא כו.</ref>:
שורה 95:		שורה 95:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{~~הקורבנות ביהדות~~}}		{{קרבנות}}
	{{כ"ד מתנות כהונה}}		{{כ"ד מתנות כהונה}}
	[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]		[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
	[[קטגוריה:אשם]][[קטגוריה:קרבנות ~~ביהדות~~]]		[[קטגוריה:אשם]][[קטגוריה:קרבנות]]
	[[קטגוריה:נדרים ושבועות]]		[[קטגוריה:נדרים ושבועות]]
	[[קטגוריה:מתנות כהונה]]		[[קטגוריה:מתנות כהונה]]
	[[קטגוריה:בעלי חיים ביהדות]]		[[קטגוריה:בעלי חיים ביהדות]]

טישיו: /* אשם נזיר */

2012-10-16T03:13:46Z

אשם נזיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:13, 16 באוקטובר 2012
שורה 39:		שורה 39:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[רבי אליעזר]] אומר: מתנדב אדם אשם תלוי '''בכל יום ובכל שעה שירצה''' והיא נקראת '''אשם חסידים'''. אמרו עליו על [[בבא בן בוטי]]<ref>המאה הראשונה לפה"ס</ref> שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד. אמר: המעון הזה!<ref>לשון שבועה. "המעון" הוא כינוי ל[[בית המקדש]] (תהלים כו,ח).</ref> אילו היו מניחים לי - הייתי מביא! אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לספק. וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[רבי אליעזר]] אומר: מתנדב אדם אשם תלוי '''בכל יום ובכל שעה שירצה''' והיא נקראת '''אשם חסידים'''. אמרו עליו על [[בבא בן בוטי]]<ref>המאה הראשונה לפה"ס</ref> שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד. אמר: המעון הזה!<ref>לשון שבועה. "המעון" הוא כינוי ל[[בית המקדש]] (תהלים כו,ח).</ref> אילו היו מניחים לי - הייתי מביא! אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לספק. וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.}}

	== אשם [[~~נזיר (יהדות)\|~~נזיר]] ==		== אשם [[נזיר]] ==
	הנזיר מקבל על עצמו מגבלות מסוימות לפרק זמן קצוב: שלא לגלח את שער ראשו, שלא לשתות יין, ושלא [[טומאה וטהרה\|להיטמא למת]]. אם [[טומאת אדם\|נטמא]], כגון שנקלע למקום שיש בו [[טומאת מת\|מת]] - הדבר מבטל את נזירותו. כעת עליו להביא קרבנות מיוחדים, ביניהם אשם הנזיר, ולאחריהם יוכל להתחיל לספור מחדש את ימי הנזירות.		הנזיר מקבל על עצמו מגבלות מסוימות לפרק זמן קצוב: שלא לגלח את שער ראשו, שלא לשתות יין, ושלא [[טומאה וטהרה\|להיטמא למת]]. אם [[טומאת אדם\|נטמא]], כגון שנקלע למקום שיש בו [[טומאת מת\|מת]] - הדבר מבטל את נזירותו. כעת עליו להביא קרבנות מיוחדים, ביניהם אשם הנזיר, ולאחריהם יוכל להתחיל לספור מחדש את ימי הנזירות.

	כך נאמר בתורה<ref>~~{{תנ"ך\|~~במדבר\|ו\|ו\|יב}}.</ref>:		כך נאמר בתורה<ref>במדבר ו ו יב.</ref>:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא... וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם - וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ... וְגִלַּח רֹאשׁוֹ...וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי... וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, וְהֵבִיא '''כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם''', וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ<ref>לא יחשבו לו.</ref>, כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא... וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם - וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ... וְגִלַּח רֹאשׁוֹ...וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי... וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, וְהֵבִיא '''כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם''', וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ<ref>לא יחשבו לו.</ref>, כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.}}

טישיו: מויקפדיה

2012-10-16T03:13:06Z

מויקפדיה

הצגת שינויים

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שדה צופים

2012-08-27T06:24:03Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שדה צופים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:24, 27 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	''' אשמות, מטרת הקרבתם ''' - נגד כל הירוס, שבא מצד כל כח, אפילו כח יחידי, בחיים המתיחשים באיזה צד לעניני הקבוציות, באים ה''' אשמות. ''' [[~~מילון הראי"ה:לכפר\|לכפר~~]] ~~ולחבר, לסדר את סדרי~~ [[~~מילון הראי"ה:הקדושה\|הקדושה~~]] ~~המתאימה להחיים הכלליים בכל מדרגותיהם~~ [~~עפ"י ע"ר א קעג~~].		אשם הוא סוג של קרבן
	◊ קדשים המתיחשים להכניס את אור הקדש בתוך חיי החברה, ובתוך ההגבלות המעשיות. הארת הקדש, החודרת בתוכיותם של ערכי המעשים, וחיי החברה וגבוליהם [~~עפ"י ע"ר א קעה~~].		*[[אשם גזילות]];
	~~===(אשמות) נאכלין~~ [[~~מילון הראי"ה:לזכרי כהונה\|לזכרי כהונה~~]]~~===~~		*[[אשם מעילות]];
	~~הארת הקדש המתהפך לכח פועל~~ [[~~מילון הראי"ה:בקדושה\|בקדושה~~]] [~~עפ"י שם~~].		*[[אשם מצורע]];
			*[[אשם נזיר]];
			*[[אשם שמתו בעליו]];
			*[[אשם שניתק לרעיה]];
			*[[אשם שנתכפרו בעליו באחר]];
			*[[אשם שפחה חרופה]];
			*[[אשם תלוי]].

	[[קטגוריה:~~מילון הראי"ה~~:~~משכן ומקדש\|א~~]]

			[[קטגוריה:אשם\|*]]
			[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
			[[קטגוריה:עונשים]]
			[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

2012-08-26T10:57:57Z

הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:57, 26 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~אשם הוא סוג של קרבן~~		''' אשמות, מטרת הקרבתם ''' - נגד כל הירוס, שבא מצד כל כח, אפילו כח יחידי, בחיים המתיחשים באיזה צד לעניני הקבוציות, באים ה''' אשמות. ''' [[מילון הראי"ה:לכפר\|לכפר]] ולחבר, לסדר את סדרי [[מילון הראי"ה:הקדושה\|הקדושה]] המתאימה להחיים הכלליים בכל מדרגותיהם [עפ"י ע"ר א קעג].
	*[[~~אשם גזילות~~]];		◊ קדשים המתיחשים להכניס את אור הקדש בתוך חיי החברה, ובתוך ההגבלות המעשיות. הארת הקדש, החודרת בתוכיותם של ערכי המעשים, וחיי החברה וגבוליהם [עפ"י ע"ר א קעה].
	*[[~~אשם מעילות~~]];		===(אשמות) נאכלין [[מילון הראי"ה:לזכרי כהונה\|לזכרי כהונה]]===
	*[~~[אשם מצורע~~]];		הארת הקדש המתהפך לכח פועל [[מילון הראי"ה:בקדושה\|בקדושה]] [עפ"י שם].
	*[[אשם נזיר]];
	*[~~[אשם שמתו בעליו]~~];
	*[[~~אשם שניתק לרעיה~~]];
	*[[~~אשם שנתכפרו בעליו באחר~~]];
	*[~~[אשם שפחה חרופה]];~~
	*[[אשם תלוי]].

			[[קטגוריה:מילון הראי"ה:משכן ומקדש\|א]]

	[[קטגוריה:~~אשם~~\|*]]
	~~[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]~~
	~~[[קטגוריה:עונשים]]~~
	~~[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת~~]]

שדה צופים ב־21:31, 3 במאי 2011

2011-05-03T21:31:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:31, 3 במאי 2011
שורה 1:		שורה 1:
			אשם הוא סוג של קרבן
	*[[אשם גזילות]];		*[[אשם גזילות]];
	*[[אשם מעילות]];		*[[אשם מעילות]];
שורה 11:		שורה 12:


	[[קטגוריה:אשם]]		[[קטגוריה:אשם\|*]]
	[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
	[[קטגוריה:עונשים]]		[[קטגוריה:עונשים]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

שדה צופים ב־21:30, 3 במאי 2011

2011-05-03T21:30:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:30, 3 במאי 2011
שורה 11:		שורה 11:


			[[קטגוריה:אשם]]


	[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
	[[קטגוריה:עונשים]]		[[קטגוריה:עונשים]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

אריאל ביגל נ"י: קרבן אשם הועבר לאשם

2010-10-03T07:05:03Z

קרבן אשם הועבר לאשם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:05, 3 באוקטובר 2010
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י ב־07:04, 3 באוקטובר 2010

2010-10-03T07:04:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:04, 3 באוקטובר 2010
שורה 13:		שורה 13:


	[[קטגוריה:~~תורנית מרוכזת~~]]
	[[קטגוריה:~~קרבנות~~]]		[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]]
			[[קטגוריה:עונשים]]
			[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:44, 11 באוקטובר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קרבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא]]ים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[סליחה\|כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו במשנה כריתות א א).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן ציבור]].		'''קורבן אשם''' הוא אחד מסוגי ה[[קרבנות]] שהוקרבו ב[[בית המקדש]], הבא ככפרה על [[חטא]]ים שונים. ברוב האיסורים שבתורה, לא נקבע קרבן לאדם העובר עליהם. אולם בעבירות חמורות במיוחד קבעה התורה, שהחוטא יביא קרבן ל[[סליחה\|כפרה]] על חטאו, כחלק מתהליך ה[[תשובה]]. קרבן האשם התייחד למספר מצומצם של עבירות, כדלהלן<ref>בניגוד ל[[קורבן חטאת]], המובא על שלושים וששה חטאים, אלו שהעובר עליהם במזיד חייב [[כרת]] (נימנו במשנה כריתות א א).</ref>. האשם בא רק בתור [[קורבן יחיד]], ולעולם אינו [[קורבן ציבור]].

	שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על ~~הספק~~), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה אף על פי שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבן וישוב על חטאיו{{הערה\|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.		שמו של האשם, מורה על חומרת העבירה ועל אשמתו של החוטא, שכן אשמות מביאים על עבירות חמורות במיוחד: חלקם כמו למשל גזילות ואשם מצורע, הם על עבירות כאלו הנעשים במזיד (בשונה מקורבן חטאת הבא רק על השגגה), חלקם הם מעילות הנעשות בקדשי שמים, ואילו שם האשם תלוי בא להורות על כך שאשמתו גדולה אף על פי שעשאה בשוגג, וישא את אשמתו אם לא יביא את הקרבן וישוב על חטאיו{{הערה\|רמב"ן, ויקרא פרק ה'.}}.

	האשם הוא קורבן מסוג [[קדשי קדשים]]: בשרו נאכל על ידי ה[[כהן\|כהנים]] ב[[בית המקדש]], ביום הקרבתו ובלילה שאחריו בלבד. בדרך כלל, האשם הוא [[אַיִל]] ([[כבש]] זכר בוגר), והתורה קוצבת לו מחיר של שני שקלים לפחות (בשקל הקודש)<ref>.שני שקלים בתקופת ה[[מקרא]] נאמדים בכ- 30 גרם [[כסף (יסוד)\|כסף]]. לשם השוואה, זהו ערך של דונם קרקע חקלאית ממוצעת בזמן המקרא (ויקרא כז,טז). רבי [[יצחק אברבנאל]] (ויקרא ה,טו) מציין שמחיר זה נובע מכך ש"היו האילים יקרים מאד במדבר". כיום, עם ירידת ערך הכסף, מדובר בכמה עשרות שקלים חדשים בלבד. יש הסבורים שאם הוא יקר משני שקלים - אין להביאו (שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן ב). אולם בדברי ה[[ראשונים]] מפורש שסך שני שקלים הוא מינימלי, וניתן להביא קרבן יקר יותר (פירוש המשנה ל[[רמב"ם]], מסכת כריתות פרק ו משנה ו; [[בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] ויקרא ה,ו; [[ספר החינוך]], מצווה קכז וקכט).</ref>.		האשם הוא קורבן מסוג [[קדשי קדשים]]: בשרו נאכל על ידי ה[[כהן\|כהנים]] ב[[בית המקדש]], ביום הקרבתו ובלילה שאחריו בלבד. בדרך כלל, האשם הוא [[אַיִל]] ([[כבש]] זכר בוגר), והתורה קוצבת לו מחיר של שני שקלים לפחות (בשקל הקודש)<ref>.שני שקלים בתקופת ה[[מקרא]] נאמדים בכ- 30 גרם [[כסף (יסוד)\|כסף]]. לשם השוואה, זהו ערך של דונם קרקע חקלאית ממוצעת בזמן המקרא (ויקרא כז,טז). רבי [[יצחק אברבנאל]] (ויקרא ה,טו) מציין שמחיר זה נובע מכך ש"היו האילים יקרים מאד במדבר". כיום, עם ירידת ערך הכסף, מדובר בכמה עשרות שקלים חדשים בלבד. יש הסבורים שאם הוא יקר משני שקלים - אין להביאו (שו"ת בית שערים חלק אורח חיים סימן ב). אולם בדברי ה[[ראשונים]] מפורש שסך שני שקלים הוא מינימלי, וניתן להביא קרבן יקר יותר (פירוש המשנה ל[[רמב"ם]], מסכת כריתות פרק ו משנה ו; [[בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] ויקרא ה,ו; [[ספר החינוך]], מצווה קכז וקכט).</ref>.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:13, 16 באוקטובר 2012
שורה 39:		שורה 39:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[רבי אליעזר]] אומר: מתנדב אדם אשם תלוי '''בכל יום ובכל שעה שירצה''' והיא נקראת '''אשם חסידים'''. אמרו עליו על [[בבא בן בוטי]]<ref>המאה הראשונה לפה"ס</ref> שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד. אמר: המעון הזה!<ref>לשון שבועה. "המעון" הוא כינוי ל[[בית המקדש]] (תהלים כו,ח).</ref> אילו היו מניחים לי - הייתי מביא! אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לספק. וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=[[רבי אליעזר]] אומר: מתנדב אדם אשם תלוי '''בכל יום ובכל שעה שירצה''' והיא נקראת '''אשם חסידים'''. אמרו עליו על [[בבא בן בוטי]]<ref>המאה הראשונה לפה"ס</ref> שהיה מתנדב אשם תלוי בכל יום, חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד. אמר: המעון הזה!<ref>לשון שבועה. "המעון" הוא כינוי ל[[בית המקדש]] (תהלים כו,ח).</ref> אילו היו מניחים לי - הייתי מביא! אלא אומרים לי: המתן עד שתכנס לספק. וחכמים אומרים: אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת.}}

	== אשם [[~~נזיר (יהדות)\|~~נזיר]] ==		== אשם [[נזיר]] ==
	הנזיר מקבל על עצמו מגבלות מסוימות לפרק זמן קצוב: שלא לגלח את שער ראשו, שלא לשתות יין, ושלא [[טומאה וטהרה\|להיטמא למת]]. אם [[טומאת אדם\|נטמא]], כגון שנקלע למקום שיש בו [[טומאת מת\|מת]] - הדבר מבטל את נזירותו. כעת עליו להביא קרבנות מיוחדים, ביניהם אשם הנזיר, ולאחריהם יוכל להתחיל לספור מחדש את ימי הנזירות.		הנזיר מקבל על עצמו מגבלות מסוימות לפרק זמן קצוב: שלא לגלח את שער ראשו, שלא לשתות יין, ושלא [[טומאה וטהרה\|להיטמא למת]]. אם [[טומאת אדם\|נטמא]], כגון שנקלע למקום שיש בו [[טומאת מת\|מת]] - הדבר מבטל את נזירותו. כעת עליו להביא קרבנות מיוחדים, ביניהם אשם הנזיר, ולאחריהם יוכל להתחיל לספור מחדש את ימי הנזירות.

	כך נאמר בתורה<ref>~~{{תנ"ך\|~~במדבר\|ו\|ו\|יב}}.</ref>:		כך נאמר בתורה<ref>במדבר ו ו יב.</ref>:
	{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא... וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם - וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ... וְגִלַּח רֹאשׁוֹ...וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי... וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, וְהֵבִיא '''כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם''', וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ<ref>לא יחשבו לו.</ref>, כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.}}		{{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא... וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם - וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ... וְגִלַּח רֹאשׁוֹ...וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי... וְהִזִּיר לַה' אֶת יְמֵי נִזְרוֹ, וְהֵבִיא '''כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְאָשָׁם''', וְהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים יִפְּלוּ<ref>לא יחשבו לו.</ref>, כִּי טָמֵא נִזְרוֹ.}}