ארץ ישראל - היסטוריית גרסאות

ספרא ב־04:11, 17 במרץ 2021

2021-03-17T04:11:55Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:11, 17 במרץ 2021
שורה 1:		שורה 1:
			{{להשלים\|כל הערך=כן}}
	[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png\|left\|thumb\|250px\| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ויקישיתוף, הכין אותה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א':		[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png\|left\|thumb\|250px\| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ויקישיתוף, הכין אותה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א':

Aviadhr: /* פריסת הנציבויות */

2015-04-23T20:30:15Z

פריסת הנציבויות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:30, 23 באפריל 2015
שורה 94:		שורה 94:

	וזהו הפירוט:		וזהו הפירוט:
	# בן-חור - הר אפרים		# בן-חור - הר [[אפרים]]
	# בן-דקר - מקץ, שלעבים, בית שמש, אילון, בית חנן (אזור שלא היה בשליטה ישראלית בימי ההתנחלות ולכן שבט דן נאלץ לצאת צפונה ולכבוש את דן)		# בן-דקר - מקץ, שלעבים, בית שמש, אילון, בית חנן (אזור שלא היה בשליטה ישראלית בימי ההתנחלות ולכן שבט דן נאלץ לצאת צפונה ולכבוש את דן)
	# בן-חסד - ארובות, שכה וארץ חפר		# בן-חסד - ארובות, שכה וארץ חפר
שורה 103:		שורה 103:
	# אחימעץ - נפתלי		# אחימעץ - נפתלי
	# בענא בן- חושע - אשר ובעלות		# בענא בן- חושע - אשר ובעלות
	# יהושפט בן פרוח - יששכר		# יהושפט בן פרוח - [[יששכר]]
	# שמעי בן-אלא - בנימין		# שמעי בן-אלא - [[בנימין]]
	# גבר בן-רי - ארץ גלעד, ארץ סיחון מלך האמורע וגוג מלך הבשן		# גבר בן-רי - ארץ גלעד, ארץ סיחון מלך האמורע וגוג מלך הבשן
	ונציב אחד אשר בארץ (אולי יהודה) - ראו דיון מטה		ונציב אחד אשר בארץ (אולי [[יהודה]]) - ראו דיון מטה

	חלוקת הארץ לפי שבטי ישראל אינה כבר החלוקה הקובעת. הרב יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] סבור כי את הפסוקים האחרונים בתאור: "גֶּבֶר בֶּן-אֻרִי, בְּאֶרֶץ גִּלְעָד--אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים.		חלוקת הארץ לפי שבטי ישראל אינה כבר החלוקה הקובעת. הרב יהוסף שווארץ בספרו [[תבואות הארץ]] סבור כי את הפסוקים האחרונים בתאור: "גֶּבֶר בֶּן-אֻרִי, בְּאֶרֶץ גִּלְעָד--אֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, וְעֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים, כַּחוֹל אֲשֶׁר-עַל-הַיָּם לָרֹב, אֹכְלִים וְשֹׁתִים, וּשְׂמֵחִים.
	{{מקור\|מלכים א' ד' י"ט-כ'\|כן}} יש לקרוא כך: "וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. יְהוּדָה" - כלומר היה נציב אחד גם ביהודה (רק אז נקבל 13 נציבים!) והוא מבאר: "ולפי הפשט באמת הנציב אשר בארץ רוצה לומר בעיר אשר יושב שלמה והיא ירושלים שהיא בארץ יהודה."		{{מקור\|מלכים א' ד' י"ט-כ'\|כן}} יש לקרוא כך: "וּנְצִיב אֶחָד, אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. יְהוּדָה" - כלומר היה נציב אחד גם ביהודה (רק אז נקבל 13 נציבים!) והוא מבאר: "ולפי הפשט באמת הנציב אשר בארץ רוצה לומר בעיר אשר יושב שלמה והיא ירושלים שהיא בארץ יהודה."

	הסדר שבהן מוצגות הנציבויות עורר את הארכיאולוג בנימין מזר להציע שזהו גם הסדר בו דוד המלך ביצע את כיבושיו. כותב על כך ברוך קנאל: "שונה הייתה גישתו של דוד לשטחים בהם ישבו הכנענים ועמים קרובים. יש להניח, שדוד כבש את העיר הקדומה, אשר מקומה בתל-קסילה (בקרבת תחנת החשמל על שם רידינג ליד תל		הסדר שבהן מוצגות הנציבויות עורר את הארכיאולוג בנימין מזר להציע שזהו גם הסדר בו [[דוד המלך]] ביצע את כיבושיו. כותב על כך ברוך קנאל: "שונה הייתה גישתו של דוד לשטחים בהם ישבו הכנענים ועמים קרובים. יש להניח, שדוד כבש את העיר הקדומה, אשר מקומה בתל-קסילה (בקרבת תחנת החשמל על שם רידינג ליד תל
	אביב, מעבר לירקון), אשר נחפרה בהנהלת ב. מזר. כן מסתבר, שדוד המלך כבש את שפלת לוד ואונו, את השרון, ואת העמק. כעת הגיע תורן של תענך, מגידו ובית שאן - הן הפכו ערים ישראליות ואדמתן עובדה בידי בני ישראל. המקרא לא שמר לנו פרטים על פרטי כיבושיו אלה של דוד. מעניינת היא הצעתו של ב. מזר, שהציע לראות רמז לסדר כיבושי דוד ברשימת נציבי שלמה אשר במלכים (א' ד, ז-י"ט)[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/milhamot-2.htm מלחמות דוד מלך ישראל] - מחניים ל"ה תשי"ח		אביב, מעבר לירקון), אשר נחפרה בהנהלת ב. מזר. כן מסתבר, שדוד המלך כבש את שפלת לוד ואונו, את השרון, ואת העמק. כעת הגיע תורן של תענך, מגידו ובית שאן - הן הפכו ערים ישראליות ואדמתן עובדה בידי בני ישראל. המקרא לא שמר לנו פרטים על פרטי כיבושיו אלה של דוד. מעניינת היא הצעתו של ב. מזר, שהציע לראות רמז לסדר כיבושי דוד ברשימת נציבי שלמה אשר במלכים (א' ד, ז-י"ט)[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/milhamot-2.htm מלחמות דוד מלך ישראל] - מחניים ל"ה תשי"ח

שורה 121:		שורה 121:

	הארכיאולוג יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון<ref> מצוטט בחוברת הקורס של האוניברסיטה הפתוחה "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" יחידה 3: מלכות שלמה</ref>, מבחין בין שני סוגי נציבויות:		הארכיאולוג יוחנן אהרוני, בספרו מלכויות ישראל ויהודה בימי הבית הראשון<ref> מצוטט בחוברת הקורס של האוניברסיטה הפתוחה "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון" יחידה 3: מלכות שלמה</ref>, מבחין בין שני סוגי נציבויות:
	* אלו הקרויות על שמות שבטים כמו נפתלי, אשר, יששכר, בנימין, גד מחניים בגלעד וכן הר אפרים. אלו אזורים של התיישבות ישראלית מימי ההתנחלות.		* אלו הקרויות על שמות שבטים כמו [[נפתלי]], [[אשר]], [[יששכר]], [[בנימין]], [[גד]] מחניים בגלעד וכן הר אפרים. אלו אזורים של התיישבות ישראלית מימי ההתנחלות.
	* מחוזות "כנענים" לשעבר, אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן-אחילוד ובן גבר.		* מחוזות "כנענים" לשעבר, אשר שם הנציב מוזכר בשם משפחה: בן-דקר, בן-אבינדב, בענה בן-אחילוד ובן גבר.

Mishehu: /* ראו גם */

2013-07-07T20:54:35Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:54, 7 ביולי 2013
שורה 160:		שורה 160:

	==ראו גם==		==ראו גם==
			*[[כיבוש הארץ]]
	*[[ארכיאולוגיה מקראית]]		*[[ארכיאולוגיה מקראית]]

Mishehu: /* ראו גם*/

2013-03-28T10:15:42Z

ראו גם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:15, 28 במרץ 2013
שורה 158:		שורה 158:

	ואולם כל זה בטרם חזרת עם ישראל לארצו, וכפי שמבואר ב[[מסכת סנהדרין]]<ref>דף צח ע"א</ref>: "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר<ref>יחזקאל פרק לו</ref>: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי '''קֵרְבוּ''' לָבוֹא' ע"כ. ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז '''יקרב''' הקץ ואין לך קץ מגולה יותר".		ואולם כל זה בטרם חזרת עם ישראל לארצו, וכפי שמבואר ב[[מסכת סנהדרין]]<ref>דף צח ע"א</ref>: "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר<ref>יחזקאל פרק לו</ref>: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי '''קֵרְבוּ''' לָבוֹא' ע"כ. ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז '''יקרב''' הקץ ואין לך קץ מגולה יותר".

			==ראו גם==
			*[[ארכיאולוגיה מקראית]]

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:24Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png\|left\|thumb\|250px\| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ויקישיתוף, הכין אותה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א':		[[תמונה:Early-Historical-Israel-Dan-Beersheba-Judea.png\|left\|thumb\|250px\| ארץ ישראל בימי שלמה - מקור התמונה:ויקישיתוף, הכין אותה:AnonMOooS והיה תואמת את הכתוב בספר [[מלכים]] א':

	"א וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם ... כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַעכֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה{{מקור\|ה',א'-ה'\|כן}}]]		"א וּשְׁלֹמֹה, הָיָה מוֹשֵׁל בְּכָל-הַמַּמְלָכוֹת מִן-הַנָּהָר אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, וְעַד גְּבוּל מִצְרָיִם ... כִּי-הוּא רֹדֶה בְּכָל-עֵבֶר הַנָּהָר, מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה בְּכָל-מַלְכֵי, עֵבֶר הַנָּהָר; וְשָׁלוֹם, הָיָה לוֹ מִכָּל-עֲבָרָיו מִסָּבִיב. וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן, וְעַד-בְּאֵר שָׁבַעכֹּל, יְמֵי שְׁלֹמֹה{{מקור\|ה',א'-ה'\|כן}}]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:43:47Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

הצגת שינויים

Mishehu: פרק חדש

2012-09-01T18:31:01Z

פרק חדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:31, 1 בספטמבר 2012
שורה 148:		שורה 148:

	* [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/mehirat-2.htm מכירת בתים וקרקעות בארץ-ישראל לנכרי] - הרב יעקב ח. חרל"פ שליט"א		* [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/hamaayan/mehirat-2.htm מכירת בתים וקרקעות בארץ-ישראל לנכרי] - הרב יעקב ח. חרל"פ שליט"א

			==ארץ ישראל שומרת אמונים לעם ישראל==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[נבואות שהתגשמו]]}}
			ה[[רמב"ן]] בפרשת בחוקותי <ref>פרק כו</ref>, מבאר את הפסוק :"וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ"<ref>פרק לב</ref> וז"ל:
			:"וכן מה שאמר בכאן (בפסוק לב) ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם."
			[והשווה לדברי רבינו בחיי בבראשית יז כד].

			מארק טווין ביקר בארץ בשנת 1867 ואת התרשמותו כתב בספרו "מסע תענוגות לארץ הקודש", ושם כותב: "ארץ שוממה שאדמתה עשירה למדי אלא שכולה עולה שמיר ושית - מרחב דומם ואבל. יש כאן עזובה שאפילו הדימיון אינו יכול להעניק לה תפארת, חיים ומעש. הגענו בשלום להר תבור... כל הדרך לא ראינו נפש חיה... בשום מקום לא היה עץ ולא שיח. אפילו הזית והצבר - אותם ידידים נאמנים של אדמת זיבורית - כמעט אין בארץ."<ref>חוברת "תורה מן השמים" ח"א עמ' 12.</ref>

			ואולם כל זה בטרם חזרת עם ישראל לארצו, וכפי שמבואר ב[[מסכת סנהדרין]]<ref>דף צח ע"א</ref>: "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר<ref>יחזקאל פרק לו</ref>: 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי '''קֵרְבוּ''' לָבוֹא' ע"כ. ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז '''יקרב''' הקץ ואין לך קץ מגולה יותר".

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

יוסף שמח: שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.186.1.111

2012-08-27T06:24:08Z

שוחזר מעריכות של יוסף שמח בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.186.1.111

הצגת שינויים

יוסף שמח בוט: הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

2012-08-26T10:57:46Z

הכנסת ערכים ממילון הראיה לויקישיבה

הצגת שינויים

109.186.1.111 ב־21:19, 10 ביולי 2012

2012-07-10T21:19:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:19, 10 ביולי 2012
שורה 21:		שורה 21:
	[[תמונה:Daat mikra.jpg\|left\|thumb\|250px\|גבולות ארץ כנען - שיטה מרחיבה, ברשות '''אטלס דעת מקרא''' הוצאת מוסד הרב קוק]]		[[תמונה:Daat mikra.jpg\|left\|thumb\|250px\|גבולות ארץ כנען - שיטה מרחיבה, ברשות '''אטלס דעת מקרא''' הוצאת מוסד הרב קוק]]

	הרב ישראל אריאל, בחיבורו '''ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות''' מציג שבע עשרה מערכות גבול לארץ ישראל. מגבולות [[גן עדן]] ב[[בריאת העולם]] המתוחמים על ידי ארבעת הנהרות: הפישון הוא [[נהר ~~הנילום~~]], הגחון הוא "נילוס מצרים", [[נהר החדקל]] ו[[נהר פרת]] {{מקור\|( [[בראשית]] ב', י'-י"ד))}}. לאברהם אבינו מובטחות "גבולות השבועה והקניין" כאמור: "לזרעך אתן האת הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור\|(בראשית ט"ו, י"ח))}}.		הרב ישראל אריאל, בחיבורו '''ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות''' מציג שבע עשרה מערכות גבול לארץ ישראל. מגבולות [[גן עדן]] ב[[בריאת העולם]] המתוחמים על ידי ארבעת הנהרות: הפישון הוא [[נהר הנילוס]], הגחון הוא "נילוס מצרים", [[נהר החדקל]] ו[[נהר פרת]] {{מקור\|( [[בראשית]] ב', י'-י"ד))}}. לאברהם אבינו מובטחות "גבולות השבועה והקניין" כאמור: "לזרעך אתן האת הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור\|(בראשית ט"ו, י"ח))}}.

	"גבולות מסעי" מהווים את התאור המפורט ביותר והם כוללים 18 נקודות ציון. הרב אריאל מגדיר אותם בתור "תחומי נחלת תשע המטות". כמובן, השאלה היא איך ניתן לזהות את המקומות. להלן התיאור המובא בפרשת מסעי: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה. וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם. וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן. וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב {{מקור\|(ל"ד,ג'-י"ב))}}.		"גבולות מסעי" מהווים את התאור המפורט ביותר והם כוללים 18 נקודות ציון. הרב אריאל מגדיר אותם בתור "תחומי נחלת תשע המטות". כמובן, השאלה היא איך ניתן לזהות את המקומות. להלן התיאור המובא בפרשת מסעי: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה. וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם. וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן. וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב {{מקור\|(ל"ד,ג'-י"ב))}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:19, 10 ביולי 2012
שורה 21:		שורה 21:
	[[תמונה:Daat mikra.jpg\|left\|thumb\|250px\|גבולות ארץ כנען - שיטה מרחיבה, ברשות '''אטלס דעת מקרא''' הוצאת מוסד הרב קוק]]		[[תמונה:Daat mikra.jpg\|left\|thumb\|250px\|גבולות ארץ כנען - שיטה מרחיבה, ברשות '''אטלס דעת מקרא''' הוצאת מוסד הרב קוק]]

	הרב ישראל אריאל, בחיבורו '''ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות''' מציג שבע עשרה מערכות גבול לארץ ישראל. מגבולות [[גן עדן]] ב[[בריאת העולם]] המתוחמים על ידי ארבעת הנהרות: הפישון הוא [[נהר ~~הנילום~~]], הגחון הוא "נילוס מצרים", [[נהר החדקל]] ו[[נהר פרת]] {{מקור\|( [[בראשית]] ב', י'-י"ד))}}. לאברהם אבינו מובטחות "גבולות השבועה והקניין" כאמור: "לזרעך אתן האת הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור\|(בראשית ט"ו, י"ח))}}.		הרב ישראל אריאל, בחיבורו '''ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות''' מציג שבע עשרה מערכות גבול לארץ ישראל. מגבולות [[גן עדן]] ב[[בריאת העולם]] המתוחמים על ידי ארבעת הנהרות: הפישון הוא [[נהר הנילוס]], הגחון הוא "נילוס מצרים", [[נהר החדקל]] ו[[נהר פרת]] {{מקור\|( [[בראשית]] ב', י'-י"ד))}}. לאברהם אבינו מובטחות "גבולות השבועה והקניין" כאמור: "לזרעך אתן האת הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" {{מקור\|(בראשית ט"ו, י"ח))}}.

	"גבולות מסעי" מהווים את התאור המפורט ביותר והם כוללים 18 נקודות ציון. הרב אריאל מגדיר אותם בתור "תחומי נחלת תשע המטות". כמובן, השאלה היא איך ניתן לזהות את המקומות. להלן התיאור המובא בפרשת מסעי: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה. וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם. וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן. וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב {{מקור\|(ל"ד,ג'-י"ב))}}.		"גבולות מסעי" מהווים את התאור המפורט ביותר והם כוללים 18 נקודות ציון. הרב אריאל מגדיר אותם בתור "תחומי נחלת תשע המטות". כמובן, השאלה היא איך ניתן לזהות את המקומות. להלן התיאור המובא בפרשת מסעי: "זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן, לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת-נֶגֶב מִמִּדְבַּר-צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם-הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן, נַחְלָה מִצְרָיִם; וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו, הַיָּמָּה. וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל יָם. וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם, הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם, הֹר הָהָר. מֵהֹר הָהָר, תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת; וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל, צְדָדָה. וְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן; זֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן. וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן, שְׁפָמָה. וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה, מִקֶּדֶם לָעָיִן; וְיָרַד הַגְּבֻל, וּמָחָה עַל-כֶּתֶף יָם-כִּנֶּרֶת קֵדְמָה. וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה, וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח; זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ, סָבִיב {{מקור\|(ל"ד,ג'-י"ב))}}.