https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA 2026-04-18T21:44:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=58061&oldid=prev 2012-04-25T09:41:00Z

<p><span class="autocomment">הארמית בארץ ישראל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:41, 25 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הבית הראשון שמשה הארמית כשפה בינלאומית, אך הציבור הרחב לא הבין אותה. כאשר בא [[רבשקה]], שליח המלך [[סנחריב]], ל[[ירושלים]] - דיבר עברית, ואנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה ביקשו ממנו: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>| מלכים ב יח,כו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>}} כיון שלא רצו שיבינו העם את דבריו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>|רש"י שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הבית הראשון שמשה הארמית כשפה בינלאומית, אך הציבור הרחב לא הבין אותה. כאשר בא [[רבשקה]], שליח המלך [[סנחריב]], ל[[ירושלים]] - דיבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>עברית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ואנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה ביקשו ממנו: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[יהודית (שפה)|</ins>יְהוּדִית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה" {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|מלכים ב יח, כו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כיון שלא רצו שיבינו העם את דבריו {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש"י מלכים ב יח כו$</ins>רש"י שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה מ[[גלות בבל]] הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארץ </del>ישראל, וכן בתקופת הבית השני, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המשנה והתלמוד</del>, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי סוטה מט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>: "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה מ[[גלות בבל]] הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ארץ </ins>ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, וכן בתקופת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[בית שני|</ins>הבית השני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[משנה]] וה[[תלמוד]]</ins>, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>בבלי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>סוטה מט ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$סוטה מט:|כן}}</ins>: "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>לשון הקודש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>שהיא שפת התורה), או לשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>יוונית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- </ins>שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוסלמי </del>(במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערבית </del>לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אסלם|מוסלמי]] </ins>(במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[ערבית]] </ins>לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי [[חז&quot;ל]] על הארמית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי [[חז&quot;ל]] על הארמית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-58060:rev-58061:php=table --> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=58060&oldid=prev 2012-04-25T09:35:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:35, 25 באפריל 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי. שפה זו קרובה מאד ל[[עברית]] בדקדוק ובאוצר המילים. [[עם ישראל]] דיבר ארמית במשך דורות רבים, ובה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכתב </del>חלק גדול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהתורה </del>שבעל פה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי. שפה זו קרובה מאד ל[[עברית]] בדקדוק ובאוצר המילים. [[עם ישראל]] דיבר ארמית במשך דורות רבים, ובה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכתבו [[ספר דניאל]], פסוקים ופרקים נוספים ב[[תנ"ך]], וכן </ins>חלק גדול <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מה[[תורה </ins>שבעל פה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז"ל על הארמית==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>חז"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>על הארמית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמוראים </del>היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>|בראשית רבה פרשה עד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתורה ובנביאים ובכתובים </del>הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בראשית לא,מז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, בנביאים: כדנא תימרון להון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ירמיהו י,יא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דניאל ב,ד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>|בבלי שבת יב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">,</del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</del>{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}} לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] נכתבו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוקא </del>בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[אמוראים]] </ins>היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|בראשית רבה פרשה עד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </ins>"אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[תורה]] וב[[נביאים]] וב[[כתובים]] </ins>הקדוש ברוך הוא חלק לו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כבוד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>. בתורה: יגר שהדותא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>בראשית לא, מז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן}}</ins>, בנביאים: כדנא תימרון להון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>ירמיהו י, יא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן}}</ins>, בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</ins>דניאל ב, ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן}}</ins>".</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== תפילה בארמית ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם זאת, הזהירו שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תפילה|</ins>להתפלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בלשון ארמית, ש"אין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מלאכי השרת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>מכירין בלשון ארמי" {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</ins>|בבלי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:</ins>שבת יב ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">$שבת יב:|כן</ins>}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins>לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ו[[קדושה דסדרא</ins>]] נכתבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דווקא </ins>בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{מקור|בבלי:סוטה מט א$סוטה מט.|כן}} שעליהן עומד העולם {{מקור|רש"י סוטה מט א$רש"י שם|כן}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td></tr> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40910&oldid=prev 2010-12-08T08:37:47Z

<p><span class="autocomment">הארמית בארץ ישראל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:37, 8 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה מ[[גלות בבל]] הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל, וכן בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): &quot;בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה מ[[גלות בבל]] הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל, וכן בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): &quot;בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40909:rev-40910:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40909&oldid=prev 2010-12-08T08:36:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:36, 8 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי. שפה זו קרובה מאד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעברית </del>בדקדוק ובאוצר המילים. עם ישראל דיבר ארמית במשך דורות רבים, ובה נכתב חלק גדול מהתורה שבעל פה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי. שפה זו קרובה מאד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[עברית]] </ins>בדקדוק ובאוצר המילים. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>עם ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>דיבר ארמית במשך דורות רבים, ובה נכתב חלק גדול מהתורה שבעל פה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה "שפה בינלאומית" במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל"ארמית מזרחית" ו"ארמית מערבית". השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה"פשיטתא" לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית הייתה בשימוש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בארץ </del>ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].{{הערה|מילון אבן שושן, מוסף ו' - תקציר הדקדוק העברי, פתיחה.}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה "שפה בינלאומית" במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל"ארמית מזרחית" ו"ארמית מערבית". השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה"פשיטתא" לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית הייתה בשימוש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב[[ארץ </ins>ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].{{הערה|מילון אבן שושן, מוסף ו' - תקציר הדקדוק העברי, פתיחה.}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הבית הראשון שמשה הארמית כשפה בינלאומית, אך הציבור הרחב לא הבין אותה. כאשר בא [[רבשקה]], שליח המלך [[סנחריב]], <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לירושלים </del>- דיבר עברית, ואנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה ביקשו ממנו: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה",{{הערה| מלכים ב יח,כו.}} כיון שלא רצו שיבינו העם את דבריו.{{הערה|רש"י שם.}}   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת הבית הראשון שמשה הארמית כשפה בינלאומית, אך הציבור הרחב לא הבין אותה. כאשר בא [[רבשקה]], שליח המלך [[סנחריב]], <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[ירושלים]] </ins>- דיבר עברית, ואנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה ביקשו ממנו: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה",{{הערה| מלכים ב יח,כו.}} כיון שלא רצו שיבינו העם את דבריו.{{הערה|רש"י שם.}}   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מגלות </del>בבל הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל, וכן בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ[[גלות </ins>בבל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל, וכן בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה|בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה|בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] נכתבו דוקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עם ישראל]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40900:rev-40909:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40900&oldid=prev 2010-12-06T11:31:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:31, 6 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשפה </del>זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיבר </del>עם ישראל במשך דורות רבים, ובה נכתב חלק גדול מהתורה שבעל פה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפה </ins>זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קרובה מאד לעברית בדקדוק ובאוצר המילים. </ins>עם ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיבר ארמית </ins>במשך דורות רבים, ובה נכתב חלק גדול מהתורה שבעל פה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה מגלות בבל הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל, וכן בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): &quot;בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לאחר השיבה מגלות בבל הייתה השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל, וכן בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): &quot;בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)&quot;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר הכיבוש המוסלמי (במאה השביעית לספירה) הפכה אט אט הערבית לשפה המדוברת בארץ ישראל וברחבי המזרח התיכון, והארמית פסקה מלשמש כלשון דיבור. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40896:rev-40900:php=table --> </table>

זאב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40896&oldid=prev 2010-12-06T11:06:02Z

<p><span class="autocomment">הארמית וניביה השונים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:06, 6 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית וניביה השונים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה "שפה בינלאומית" במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל"ארמית מזרחית" ו"ארמית מערבית". השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה"פשיטתא" לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההייתה </del>בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה "שפה בינלאומית" במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל"ארמית מזרחית" ו"ארמית מערבית". השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה"פשיטתא" לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה </ins>בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|מילון אבן שושן, מוסף ו' - תקציר הדקדוק העברי, פתיחה.}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40895:rev-40896:php=table --> </table>

זאב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40895&oldid=prev 2010-12-06T11:03:05Z

<p><span class="autocomment">הארמית בארץ ישראל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:03, 6 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הארמית בארץ ישראל==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת הבית הראשון שמשה הארמית כשפה בינלאומית, אך הציבור הרחב לא הבין אותה. כאשר בא [[רבשקה]], שליח המלך [[סנחריב]], לירושלים - דיבר עברית, ואנשי [[חזקיהו]] מלך יהודה ביקשו ממנו: "דַּבֶּר נָא אֶל עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל הַחֹמָה",{{הערה| מלכים ב יח,כו.}} כיון שלא רצו שיבינו העם את דבריו.{{הערה|רש"י שם.}}  </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם לאחר השיבה מגלות בבל הייתה </ins>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן </ins>בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מדברי חז&quot;ל על הארמית==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40894:rev-40895:php=table --> </table>

זאב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40894&oldid=prev 2010-12-06T10:56:16Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:56, 6 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבה </del>דיבר עם ישראל במשך דורות רבים, ובה נכתב חלק גדול מהתורה שבעל פה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בשפה זו </ins>דיבר עם ישראל במשך דורות רבים, ובה נכתב חלק גדול מהתורה שבעל פה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הארמית וניביה השונים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה &quot;שפה בינלאומית&quot; במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל&quot;ארמית מזרחית&quot; ו&quot;ארמית מערבית&quot;. השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה&quot;פשיטתא&quot; לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית ההייתה בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה &quot;שפה בינלאומית&quot; במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל&quot;ארמית מזרחית&quot; ו&quot;ארמית מערבית&quot;. השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה&quot;פשיטתא&quot; לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית ההייתה בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)". בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה|בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==הארמית בארץ ישראל==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)".  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==מדברי חז"ל על הארמית==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה|בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40879:rev-40894:php=table --> </table>

זאב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40879&oldid=prev 2010-12-06T08:32:29Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:32, 6 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה &quot;שפה בינלאומית&quot; במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל&quot;ארמית מזרחית&quot; ו&quot;ארמית מערבית&quot;. השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה&quot;פשיטתא&quot; לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית ההייתה בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה &quot;שפה בינלאומית&quot; במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל&quot;ארמית מזרחית&quot; ו&quot;ארמית מערבית&quot;. השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה&quot;פשיטתא&quot; לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית ההייתה בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)". בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: </del>בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}}  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. [[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)". בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}}  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40878:rev-40879:php=table --> </table>

זאב https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA&diff=40878&oldid=prev 2010-12-06T08:31:53Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:31, 6 בדצמבר 2010</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ממשפחת השפות השמיות-מערביות שהייתה "שפה בינלאומית" במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל"ארמית מזרחית" ו"ארמית מערבית". השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (</del>שבה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכתב תרגום ה"פשיטתא" לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית ההייתה בשימוש בארץ </del>ישראל, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה </del>נכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''ארמית''' היא שפת העם הארמי שבה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דיבר עם </ins>ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשך דורות רבים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובה </ins>נכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק גדול מהתורה שבעל פה</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הארמית היא ממשפחת השפות השמיות-מערביות, והיא הייתה "שפה בינלאומית" במזרח התיכון בתקופת המקרא. השפה הארמית התפצלה ל"ארמית מזרחית" ו"ארמית מערבית". השפה הארמית המזרחית הייתה בשימוש בבבל, והתפצלה לכמה ניבים: הניב הארמי של [[התלמוד הבבלי]], סורית (שבה נכתב תרגום ה"פשיטתא" לתורה) ומנדעית. הארמית המערבית ההייתה בשימוש בארץ ישראל, והיא כוללת את הארמית המקראית, שבה נכתבו כמה ספרים במקרא (חלקים מדניאל ועזרא, ואף כמה מילים בספר בראשית), הארמית של תרגומי המקרא ([[תרגום אונקלוס]], [[תרגום יונתן בן עוזיאל]] ותרגום ירושלמי), הארמית הגלילית (שבה נכתב [[התלמוד הירושלמי]]), השומרונית (שפת השומרונים), התדמורית והארמית החדשה (מדוברת כיום בכמה כפרים בסוריה). גם רוב ספרות [[הגאונים]] נכתבה בארמית, וכן [[ספר הזוהר]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השפה הארמית היתה מדוברת גם בארץ ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, אך במקביל, גם השפה העברית הייתה בשימוש, כפי שניתן ללמוד למשל מאגרות [[בר כוכבא]], שחלקן נכתבו בארמית וחלקן בעברית. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי יהודה הנשיא]] הסתייג מדיבור בארמית בארץ ישראל ואמר (בבלי סוטה מט,ב): "בארץ ישראל לשון סורסי (כלומר: לשון סורית,{{הערה|תשובות הגאונים הרכבי סימן תלז.}} שהיא הארמית שהייתה מדוברת בארץ ישראל) - למה? אלא או לשון הקודש (שהיא שפת התורה), או לשון יוונית (שהיתה השפה הבינלאומית בתקופה הרומאית)". בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו:{{הערה|בראשית רבה פרשה עד.}} "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא (בראשית לא,מז), בנביאים: כדנא תימרון להון (ירמיהו י,יא), בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב,ד)". עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי",{{הערה: בבלי שבת יב,ב.}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם.{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא,ד.}} </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-40876:rev-40878:php=table --> </table>

זאב