ארון הברית - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* נשיאת הארון בכתף */

2019-02-14T08:23:51Z

נשיאת הארון בכתף

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:23, 14 בפברואר 2019
שורה 22:		שורה 22:

	==נשיאת הארון בכתף==		==נשיאת הארון בכתף==
	מצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה שנאמר וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ<ref>במדבר ז,ט</ref>. בזמן הליכת בני ישראל במדבר, היו הלווים בני קהת אחראים על נשיאת הארון. הרמב"ם מסביר ~~שהיה זה ציווי~~ רק לתקופה זו במדבר עקב מיעוט הכהנים, ~~ולדורות~~ מצוות נשיאת הארון מוטלת על הכהנים. סמך לדבריו ניתן לראות בחציית הירדן או [[כיבוש יריחו]] בהם הכהנים נשאו את הארון ולא בני קהת<ref>ספר המצווה מצווה לד</ref>. לעומתו, הרמב"ן מפרש כי מהתורה גם הכהנים וגם הלווים כשרים במשא הארון משום שכולם נקראו לווים. בנוסף, בתורה הציווי נאמר לבני קהת, ואף הכהנים הם מבני קהת ולכן מותרים במשא. הרמב"ן מוכיח כדבריו מהפסוקים בדברי הימים, בהם מפורש שבני לוי נשאו את ארון הברית בימי דוד<ref>דברי הימים א טו,כו</ref>, וכן מדברי הגמרא <ref>סוטה לג,ב</ref> האומרת שבכל יום נושאים הלויים את הארון, ורק במעבר הירדן ובכיבוש יריחו נשאו אותו הכהנים באופן מיוחד. יש המדייקים שהרמב"ם חזר בו משיטתו בכך שבמשנה תורה הוא לא הזכיר את הכהנים בנשיאת הארון <ref>עמק הנצי"ב על הספרי עמוד 183</ref>.		מצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה שנאמר "וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ"<ref>במדבר ז,ט</ref>. בזמן הליכת בני ישראל במדבר, היו הלווים בני קהת אחראים על נשיאת הארון.

			הרמב"ם מסביר שהציווי ללווים היה רק לתקופה זו במדבר עקב מיעוט הכהנים, אך לדורות מצוות נשיאת הארון מוטלת על הכהנים. סמך לדבריו ניתן לראות בחציית הירדן או [[כיבוש יריחו]] בהם הכהנים נשאו את הארון ולא בני קהת<ref>ספר המצווה מצווה לד</ref>. לעומתו, הרמב"ן מפרש כי מהתורה גם הכהנים וגם הלווים כשרים במשא הארון משום שכולם נקראו לווים. בנוסף, בתורה הציווי נאמר לבני קהת, ואף הכהנים הם מבני קהת ולכן מותרים במשא. הרמב"ן מוכיח כדבריו מהפסוקים בדברי הימים, בהם מפורש שבני לוי נשאו את ארון הברית בימי דוד<ref>דברי הימים א טו,כו</ref>, וכן מדברי הגמרא <ref>סוטה לג,ב</ref> האומרת שבכל יום נושאים הלויים את הארון, ורק במעבר הירדן ובכיבוש יריחו נשאו אותו הכהנים באופן מיוחד. יש המדייקים שהרמב"ם חזר בו משיטתו בכך שבמשנה תורה הוא לא הזכיר את הכהנים בנשיאת הארון <ref>עמק הנצי"ב על הספרי עמוד 183</ref>.

	נשיאת הארון והמשכן מוטלת על לוויים בין הגילאים 30 ו-50 בלבד, ויש איסור לעבוד אחר גיל חמשים ונושאים את הארון צריכים ללכת אחורנית כשפניהם אל הארון ולא להפנות גב אל הארון.		נשיאת הארון והמשכן מוטלת על לוויים בין הגילאים 30 ו-50 בלבד, ויש איסור לעבוד אחר גיל חמשים ונושאים את הארון צריכים ללכת אחורנית כשפניהם אל הארון ולא להפנות גב אל הארון.

Wikiboss ב־08:22, 14 בפברואר 2019

2019-02-14T08:22:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:22, 14 בפברואר 2019
שורה 7:		שורה 7:
	הגמרא במסכת יומא (עב,ב) מבארת שהארון היה מורכב משלושה ארגזים פתוחים מלמעלה אחד בתוך השני. הארגז הפנימי עשוי זהב, האמצעי עשוי עצי שיטים והחיצוני גם הוא מזהב. השפה העליונה מחופה בזהב וכך מתקיים הציווי "מבית (מבפנים) ומחוץ תצפנו (זהב)".		הגמרא במסכת יומא (עב,ב) מבארת שהארון היה מורכב משלושה ארגזים פתוחים מלמעלה אחד בתוך השני. הארגז הפנימי עשוי זהב, האמצעי עשוי עצי שיטים והחיצוני גם הוא מזהב. השפה העליונה מחופה בזהב וכך מתקיים הציווי "מבית (מבפנים) ומחוץ תצפנו (זהב)".
	שפת הארון החיצוני הייתה גבוהה במעט מהפנימיים, התוספת הייתה בצורת זר כך שכאשר הונחה הכפורת על הארון נראתה ככתר. מכסה הארון, ה"כפורת", היה לוח זהב בעובי טפח ועליו היו שני כרובי זהב שפניהם איש אל אחיו. בצידי הארון היו טבעות זהב שבהן היו קבועים בדים - שני מוטות עץ המצופים זהב, וישנו איסור להוציאם מהטבעות.		שפת הארון החיצוני הייתה גבוהה במעט מהפנימיים, התוספת הייתה בצורת זר כך שכאשר הונחה הכפורת על הארון נראתה ככתר. מכסה הארון, ה"כפורת", היה לוח זהב בעובי טפח ועליו היו שני כרובי זהב שפניהם איש אל אחיו. בצידי הארון היו טבעות זהב שבהן היו קבועים בדים - שני מוטות עץ המצופים זהב, וישנו איסור להוציאם מהטבעות.


	== הבהקת זהבו ==		== הבהקת זהבו ==


	ב[[ירושלמי]] {{מקור\|ירושלמי:יומא פ"ה ה"ג\|כן}} מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.		ב[[ירושלמי]] {{מקור\|ירושלמי:יומא פ"ה ה"ג\|כן}} מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.
שורה 23:		שורה 21:
	הארון הוא אחד מחמשה דברים שהיו ב[[בית ראשון]] וחסרו ב[[בית שני]].		הארון הוא אחד מחמשה דברים שהיו ב[[בית ראשון]] וחסרו ב[[בית שני]].

			==נשיאת הארון בכתף==
			מצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה שנאמר וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ<ref>במדבר ז,ט</ref>. בזמן הליכת בני ישראל במדבר, היו הלווים בני קהת אחראים על נשיאת הארון. הרמב"ם מסביר שהיה זה ציווי רק לתקופה זו במדבר עקב מיעוט הכהנים, ולדורות מצוות נשיאת הארון מוטלת על הכהנים. סמך לדבריו ניתן לראות בחציית הירדן או [[כיבוש יריחו]] בהם הכהנים נשאו את הארון ולא בני קהת<ref>ספר המצווה מצווה לד</ref>. לעומתו, הרמב"ן מפרש כי מהתורה גם הכהנים וגם הלווים כשרים במשא הארון משום שכולם נקראו לווים. בנוסף, בתורה הציווי נאמר לבני קהת, ואף הכהנים הם מבני קהת ולכן מותרים במשא. הרמב"ן מוכיח כדבריו מהפסוקים בדברי הימים, בהם מפורש שבני לוי נשאו את ארון הברית בימי דוד<ref>דברי הימים א טו,כו</ref>, וכן מדברי הגמרא <ref>סוטה לג,ב</ref> האומרת שבכל יום נושאים הלויים את הארון, ורק במעבר הירדן ובכיבוש יריחו נשאו אותו הכהנים באופן מיוחד. יש המדייקים שהרמב"ם חזר בו משיטתו בכך שבמשנה תורה הוא לא הזכיר את הכהנים בנשיאת הארון <ref>עמק הנצי"ב על הספרי עמוד 183</ref>.

			נשיאת הארון והמשכן מוטלת על לוויים בין הגילאים 30 ו-50 בלבד, ויש איסור לעבוד אחר גיל חמשים ונושאים את הארון צריכים ללכת אחורנית כשפניהם אל הארון ולא להפנות גב אל הארון.

	==איסור הסרת בדי הארון==		==איסור הסרת בדי הארון==
שורה 32:		שורה 34:
	* '''התורה איננה קבועה'''- הרש"ר הירש <ref>שמות כה, יב-טו</ref> מדייק כי בדי הארון הינם חלק משמעותי ממנו, והציווי לחבר אותם לארון היה עוד לפני ששמו בו את העדות והכפורת. בנוסף, בדי הארון היו בולטים מאחורי הפרוכת, והם הדבר היחיד שרמז לבאי המקדש על מציאות הארון. לדבריו, איסור הסרת הבדים מסמל את הניידות של התורה שאיננה קבועה דווקא בארץ ישראל, אלא היא יוצאת יחד עם ישראל לגלות ולכל מקום הנדרש להפצתה.		* '''התורה איננה קבועה'''- הרש"ר הירש <ref>שמות כה, יב-טו</ref> מדייק כי בדי הארון הינם חלק משמעותי ממנו, והציווי לחבר אותם לארון היה עוד לפני ששמו בו את העדות והכפורת. בנוסף, בדי הארון היו בולטים מאחורי הפרוכת, והם הדבר היחיד שרמז לבאי המקדש על מציאות הארון. לדבריו, איסור הסרת הבדים מסמל את הניידות של התורה שאיננה קבועה דווקא בארץ ישראל, אלא היא יוצאת יחד עם ישראל לגלות ולכל מקום הנדרש להפצתה.
	* '''תזכורת לשאת את הארון בכתף'''- הרב אלחנן סמט מפרש באופן נוסף, שאיסור הסרת הבדים נועד להזכיר שמצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה. כהוכחה לדבריו, הוא מביא את דברי הרמב"ם המסביר שהסיבה למות עוזא בהעלאת הארון לעיר דוד, היא משום שנשאו אותו על העגלה <ref>כלי המקדש ב,יב</ref>. רמז לפירוש זה ניתן למצוא מהפסוק בדברי הימים שהתיקון לחטא נעשה כאשר נשאו הלווים את הארון בכתף על גבי מוטות <ref>דברי הימים א ,טו,יג-טו</ref>.		* '''תזכורת לשאת את הארון בכתף'''- הרב אלחנן סמט מפרש באופן נוסף, שאיסור הסרת הבדים נועד להזכיר שמצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה. כהוכחה לדבריו, הוא מביא את דברי הרמב"ם המסביר שהסיבה למות עוזא בהעלאת הארון לעיר דוד, היא משום שנשאו אותו על העגלה <ref>כלי המקדש ב,יב</ref>. רמז לפירוש זה ניתן למצוא מהפסוק בדברי הימים שהתיקון לחטא נעשה כאשר נשאו הלווים את הארון בכתף על גבי מוטות <ref>דברי הימים א ,טו,יג-טו</ref>.

			==גניזת הארון==
			בימי [[יאשיהו]] נאמר: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל <ref>דברי הימים ב לה, ג</ref>.
			על פי הפשט, ציווה יאשיהו להשיב את הארון למקומו לאחר שהוצא מהמקדש בימי המלכים שקדמוהו. יאשיהו ציווה ללויים לשאת את הארון בכתף למקומו, ולאחר מכן לא יצטרכו לשאתו עוד בכתף.
			בגמרא <ref>יומא נב ב</ref> יש מחלוקת בביאור הפסוק: רבי יהודה מפרש שיאשיהו ציווה לגנוז את ארון הברית בתוך המקדש כדי שלא ייצא ל[[גלות בבל]], ולכן אמר ללויים שמעתה לא יהיה להם משא בכתף בכלל, ואילו לשיטת רבי אליעזר הארון לא נגנז אלא גלה לבבל יחד עם שאר כלי המקדש.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Wikiboss ב־07:11, 14 בפברואר 2019

2019-02-14T07:11:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:11, 14 בפברואר 2019
שורה 15:		שורה 15:

	== מידותיו ==		== מידותיו ==


	מידותיו של הארון: אורכו - שתי אמות וחצי, רוחבו - אמה וחצי, גובהו - אמה וחצי<ref>יש המעירים שזהו מתאים ל"יחס ה[[זהב]]" בקירוב - ר' [[תבנית:הידעת?/ח' טבת ה'תשס"ט]].</ref>.		מידותיו של הארון: אורכו - שתי אמות וחצי, רוחבו - אמה וחצי, גובהו - אמה וחצי<ref>יש המעירים שזהו מתאים ל"יחס ה[[זהב]]" בקירוב - ר' [[תבנית:הידעת?/ח' טבת ה'תשס"ט]].</ref>.



	כשעמד הארון ב[[קודש הקדשים]] היה דבר פלא: כשמדדו בינו לבין כותלי קודש הקדשים היו עשר אמות מכל צד, ומכיון שכל רוחבו של קודש הקדשים היה עשרים אמות, הרי שהארון עצמו לא תפס מקום, וזהו שאמרו: "[[מקום הארון אינו מן המידה]]".		כשעמד הארון ב[[קודש הקדשים]] היה דבר פלא: כשמדדו בינו לבין כותלי קודש הקדשים היו עשר אמות מכל צד, ומכיון שכל רוחבו של קודש הקדשים היה עשרים אמות, הרי שהארון עצמו לא תפס מקום, וזהו שאמרו: "[[מקום הארון אינו מן המידה]]".



	גם שברי הלוחות היו מונחים בארון מתחת ללוחות או בצידן. יש סוברים כי אף [[ספר תורה]] היה מונח בארון.		גם שברי הלוחות היו מונחים בארון מתחת ללוחות או בצידן. יש סוברים כי אף [[ספר תורה]] היה מונח בארון.

			הארון הוא אחד מחמשה דברים שהיו ב[[בית ראשון]] וחסרו ב[[בית שני]].


	הארון הוא ~~אחד מחמשה דברים שהיו~~ ב~~[[בית ראשון]] וחסרו ב[[בית שני]]~~.		==איסור הסרת בדי הארון==
			על בדי הארון נאמר בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים, לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ<ref>ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק ט"ו</ref> ומוני המצוות מנו איסור זה כמצוות לא תעשה, שאף לוקים עליה<ref>ספר המצוות לרמב"ם מצווה פו</ref>. בטעם האיסור נאמרו כמה טעמים:
			* '''כבוד לארון'''- החינוך (מצווה צז) מפרש שהאיסור נובע מתוך כבוד לארון, וחשש שמא כאשר יהיה צורך לצאת לדרך במהירות, לא יחברו היטב את הבדים והארון עלול ליפול. דעת זקנים מבעלי התוס' <ref>שמות כה, טו ד"ה לא יסורו</ref> מפרשים שמפני קדושת הארון, לא רצה הקב"ה שבכל פעם יצטרכו למשמש בו להסיר הבדים ולהכניס בטבעות, ולכן קבע שלא יגעו בארון, ולא יסירו הבדים.
			* '''ביטוי עניינים עליונים'''- החינוך מביא טעם נוסף שכל כלי המקדש מרמזים על עניינים עליונים, ועל כן הארון צריך להישאר מחובר לבדיו על מנת שלא תפסיק צורתו המיוחדת אפילו לפי שעה.
			* '''סמל להחזקת לומדי תורה'''- המאירי <ref>יומא עב</ref> מפרש שהארון מסמל את המהות הרוחנית של התורה, בעוד בדי הארון מבטאים את הצרכים הגשמיים של התורה (כגון החזקת תלמידי חכמים). לדבריו, האיסור להפריד את הבדים נועד לסמל שגם צרכי הגוף צריכים להיות קשורים לצרכי הרוח. המשך חכמה, (שמות כה, טו ד"ה בטבעות הארון) מפרש את האיסור באופן דומה, ומסביר שהארון מסמל את התורה והבדים את נושאי ומחזיקי התורה. התורה מצווה שאין להפריד בין תומכי התורה, הנותנים ממון וסעד ללומדיה, לבין הלומדים עצמם ששניהם יחד אוחזים בארון הברית.
			* '''הארון נושא את נושאיו'''- על דרך המושכל, מפרש המשך חכמה שאיסור הסרת הבדים מקביל להדלקת נרות המקדש ביום. כשם שהנרות מודלקים ביום על מנת להראות שאין לקב"ה צורך באור (אלא זו עדות לשכינה השורה בישראל), כך הבדים מחוברים לארון גם שלא בזמן המסע- על מנת להראות שכשם שאין צורך לבדים בזמן מנוחה כך אין בהם צורך במסעות משום שהארון נושא את נושאיו.
			* '''התורה איננה קבועה'''- הרש"ר הירש <ref>שמות כה, יב-טו</ref> מדייק כי בדי הארון הינם חלק משמעותי ממנו, והציווי לחבר אותם לארון היה עוד לפני ששמו בו את העדות והכפורת. בנוסף, בדי הארון היו בולטים מאחורי הפרוכת, והם הדבר היחיד שרמז לבאי המקדש על מציאות הארון. לדבריו, איסור הסרת הבדים מסמל את הניידות של התורה שאיננה קבועה דווקא בארץ ישראל, אלא היא יוצאת יחד עם ישראל לגלות ולכל מקום הנדרש להפצתה.
			* '''תזכורת לשאת את הארון בכתף'''- הרב אלחנן סמט מפרש באופן נוסף, שאיסור הסרת הבדים נועד להזכיר שמצווה לשאת את הארון בכתף ולא בעגלה. כהוכחה לדבריו, הוא מביא את דברי הרמב"ם המסביר שהסיבה למות עוזא בהעלאת הארון לעיר דוד, היא משום שנשאו אותו על העגלה <ref>כלי המקדש ב,יב</ref>. רמז לפירוש זה ניתן למצוא מהפסוק בדברי הימים שהתיקון לחטא נעשה כאשר נשאו הלווים את הארון בכתף על גבי מוטות <ref>דברי הימים א ,טו,יג-טו</ref>.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references/>		<references/>




	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]		[[קטגוריה: מקדש וקרבנות]]

Wikiboss ב־22:03, 29 בדצמבר 2018

2018-12-29T22:03:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:03, 29 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת (ובקיצור "הארון), הוא הארון ~~בו נשמרו~~ לוחות הברית, ~~לפי המסורת היהודית~~. ארון ~~זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש~~. ~~הוא צופה זהב ועוטר בזר מזהב~~.		אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת (ובקיצור "הארון), הוא הארון שבבית קדשי הקדשים ש[[לוחות הברית]] היו מונחים בו, הן ב[[משכן]] והן ב[[בית ראשון]]. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם: א. "ארון העדות" {{מקור\|שמות כה, כב\|כן}}; ב. "ארון ה'" {{מקור\|יהושע ג, יג\|כן}}; ג. "ארון הברית" {{מקור\|שם טו\|כן}}; ד. "ארון האלקים" {{מקור\|שמואל - א ד, יג\|כן}}.

			בו נשמרו לוחות הברית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש. הוא צופה זהב ועוטר בזר מזהב.
	== מבנהו ==		== מבנהו ==
	מבנה הארון מתואר בפרשת תרומה בחומש שמות (פרק כ"ה, פסוק י'). שם מתואר שהיה עשוי מעצי שיטה, ומצופה זהב מצידו החיצוני והפנימי. הציפוי נעשה על ידי שתי תיבות עשויות זהב. התיבה האחת גדולה מן הארון והשניה - קטנה ממנו. אל התיבה הגדולה הוכנס הארון, ואילו התיבה הקטנה הוכנסה לתוך הארון. נמצא הארון מצופה זהב מבית ומחוץ.		מבנה הארון מתואר בפרשת תרומה בחומש שמות (פרק כ"ה, פסוק י'). שם מתואר שהיה עשוי מעצי שיטה, ומצופה זהב מצידו החיצוני והפנימי. הציפוי נעשה על ידי שתי תיבות עשויות זהב. התיבה האחת גדולה מן הארון והשניה - קטנה ממנו. אל התיבה הגדולה הוכנס הארון, ואילו התיבה הקטנה הוכנסה לתוך הארון. נמצא הארון מצופה זהב מבית ומחוץ.

Wikiboss: Wikiboss העביר את הדף ארון לשם ארון הברית תוך דריסת הפניה

2018-12-29T21:55:54Z

Wikiboss העביר את הדף ארון לשם ארון הברית תוך דריסת הפניה

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־21:55, 29 בדצמבר 2018
(אין הבדלים)

Wikiboss ב־21:55, 29 בדצמבר 2018

2018-12-29T21:55:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:55, 29 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	הארון		אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת (ובקיצור "הארון), הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש. הוא צופה זהב ועוטר בזר מזהב.

	== מבנהו ==		== מבנהו ==
			מבנה הארון מתואר בפרשת תרומה בחומש שמות (פרק כ"ה, פסוק י'). שם מתואר שהיה עשוי מעצי שיטה, ומצופה זהב מצידו החיצוני והפנימי. הציפוי נעשה על ידי שתי תיבות עשויות זהב. התיבה האחת גדולה מן הארון והשניה - קטנה ממנו. אל התיבה הגדולה הוכנס הארון, ואילו התיבה הקטנה הוכנסה לתוך הארון. נמצא הארון מצופה זהב מבית ומחוץ.
			גודלו מתואר בפסוקים: "אמתים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו", אולם, נחלקו תנאים במהותה של אמה זו - לדעת רבי מאיר מדובר באמה הסטנדרטית, בעלת ששה טפחים, ולדעת רבי יהודה, מדובר ב"אמת הכלים" המכילה רק חמישה טפחים. הארון היה נישא על ידי מוטות עצי שיטים מצופים בזהב, שהוכנסו לטבעות זהב שנוצקו לצידי הארון.
	הארון ~~היה~~ עשוי ~~עץ מצופה~~ זהב ~~מבית ומחוץ~~. הציפוי נעשה על ידי שתי תיבות עשויות זהב. התיבה האחת גדולה מן הארון והשניה - קטנה ממנו. אל התיבה הגדולה הוכנס הארון, ואילו התיבה הקטנה הוכנסה לתוך הארון. נמצא הארון מצופה זהב מבית ומחוץ.		הגמרא במסכת יומא (עב,ב) מבארת שהארון היה מורכב משלושה ארגזים פתוחים מלמעלה אחד בתוך השני. הארגז הפנימי עשוי זהב, האמצעי עשוי עצי שיטים והחיצוני גם הוא מזהב. השפה העליונה מחופה בזהב וכך מתקיים הציווי "מבית (מבפנים) ומחוץ תצפנו (זהב)".
			שפת הארון החיצוני הייתה גבוהה במעט מהפנימיים, התוספת הייתה בצורת זר כך שכאשר הונחה הכפורת על הארון נראתה ככתר. מכסה הארון, ה"כפורת", היה לוח זהב בעובי טפח ועליו היו שני כרובי זהב שפניהם איש אל אחיו. בצידי הארון היו טבעות זהב שבהן היו קבועים בדים - שני מוטות עץ המצופים זהב, וישנו איסור להוציאם מהטבעות.


	~~קירות תיבת הזהב הפנימית~~, ~~גבוהים היו בטפח מהארון~~. ~~עודף זה נכפל~~ על ~~עובי הדפנות של~~ הארון, ~~כדי לכסות את עובי הדפנות~~ בזהב. ~~גם קירות תיבת הזהב החיצונית~~, ~~גובהם עלה בטפח ומשהו~~ על ~~גבי~~ הארון. ~~עודף הטפח כיסה את עובי~~ ה[[כפורת]], ~~ומשהו עודף~~ - ~~לזר~~ זהב ~~סביב~~.

רק תאריך יהודי ב־10:32, 28 בדצמבר 2018

2018-12-28T10:32:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:32, 28 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	הארון ~~זה משהו שאנה פארנק יצא ממנו שהנאצים הגיעו מתוך הבדיחה: למה אנה פארנק לסבית? כי היא יצאה מהארון~~		הארון

	== מבנהו ==		== מבנהו ==

176.12.255.103: תיקנתי שגיאה

2018-12-26T18:28:39Z

תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:28, 26 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	הארון שבבית קדשי הקדשים ש[[לוחות הברית]] היו מונחים בו, הן ב[[משכן]] והן ב[[בית ראשון]]. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם: א. "ארון העדות" {{מקור\|שמות כה, כב\|כן}}; ב. "ארון ה'" {{מקור\|יהושע ג, יג\|כן}}; ג. "ארון הברית" {{מקור\|שם טו\|כן}}; ד. "ארון האלקים" {{מקור\|שמואל - א ד, יג\|כן}}.		הארון זה משהו שאנה פארנק יצא ממנו שהנאצים הגיעו מתוך הבדיחה: למה אנה פארנק לסבית? כי היא יצאה מהארון


	== מבנהו ==		== מבנהו ==

95.86.97.54: /* הבהקת זהבו */

2014-06-22T18:48:31Z

הבהקת זהבו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:48, 22 ביוני 2014
שורה 15:		שורה 15:


	ב[[ירושלמי]] {{מקור\|יומא פ"ה ה"ג\|כן}} מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.		ב[[ירושלמי]] {{מקור\|ירושלמי:יומא פ"ה ה"ג\|כן}} מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.


	== מידותיו ==		== מידותיו ==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:33:45Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:33, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~הארון~~ שבבית קדשי הקדשים ש[[לוחות הברית]] היו מונחים בו, הן ב[[משכן]] והן ב[[בית ראשון]]. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם: א. "ארון העדות" {{מקור\|שמות כה, כב)\|כן}}; ב. "ארון ה'" {{מקור\|יהושע ג, יג)\|כן}}; ג. "ארון הברית" {{מקור\|שם טו)\|כן}}; ד. "ארון האלקים" {{מקור\|שמואל - א ד, יג)\|כן}}.		הארון שבבית קדשי הקדשים ש[[לוחות הברית]] היו מונחים בו, הן ב[[משכן]] והן ב[[בית ראשון]]. הארון מכונה במקרא בארבעה כינויים, והם: א. "ארון העדות" {{מקור\|שמות כה, כב\|כן}}; ב. "ארון ה'" {{מקור\|יהושע ג, יג\|כן}}; ג. "ארון הברית" {{מקור\|שם טו\|כן}}; ד. "ארון האלקים" {{מקור\|שמואל - א ד, יג\|כן}}.


שורה 15:		שורה 15:


	ב[[ירושלמי]] {{מקור\|יומא פ"ה ה"ג)\|כן}} מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.		ב[[ירושלמי]] {{מקור\|יומא פ"ה ה"ג\|כן}} מובא, כי זהבו של הארון היה כה מבהיק ומאיר, עד שלאורו היה הכהן הגדול נכנס ויוצא בקודש הקדשים ביום הכיפורים.