https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D 2026-05-15T04:37:57Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=86411&oldid=prev 2013-11-10T18:14:47Z

<p>סיפור שכתבה הראב&quot;ד הראשון אינה ספק אם הוא אמיתי או סתם אגדה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:14, 10 בנובמבר 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא </del>ב"ספר הקבלה" ל[[רבי אברהם אבן דאוד]] (הראב"ד הראשון) הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוצרית</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהובא </ins>ב"ספר הקבלה" ל[[רבי אברהם אבן דאוד]] (הראב"ד הראשון) הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הנוצריתאגדה, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שב[[מצרים]], ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- [[רבי משה ב&quot;ר חנוך]], הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;, שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שב[[מצרים]], ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- [[רבי משה ב&quot;ר חנוך]], הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;, שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45524:rev-86411:php=table --> </table>

199.217.118.88 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=45524&oldid=prev 2011-05-16T14:33:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:33, 16 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב"ספר הקבלה" ל[[רבי אברהם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בן </del>דאוד]] (הראב"ד הראשון) הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב"ספר הקבלה" ל[[רבי אברהם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבן </ins>דאוד]] (הראב"ד הראשון) הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שב[[מצרים]], ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- [[רבי משה ב&quot;ר חנוך]], הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;, שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שב[[מצרים]], ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- [[רבי משה ב&quot;ר חנוך]], הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;, שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45523:rev-45524:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=45523&oldid=prev 2011-05-16T14:33:32Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:33, 16 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב"ספר הקבלה" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבי </del>אברהם בן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דוד </del>הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב"ספר הקבלה" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[רבי </ins>אברהם בן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דאוד]] (הראב"ד הראשון) </ins>הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שב[[מצרים]], ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- [[רבי משה ב&quot;ר חנוך]], הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;, שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שב[[מצרים]], ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- [[רבי משה ב&quot;ר חנוך]], הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;, שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-45522:rev-45523:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=45522&oldid=prev 2011-05-16T14:32:53Z

<p><span class="autocomment">המעשה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:32, 16 במאי 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור &#039;&#039;&#039;ארבעת השבויים&#039;&#039;&#039; הוא סיפור אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב&quot;ספר הקבלה&quot; לרבי אברהם בן דוד הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור &#039;&#039;&#039;ארבעת השבויים&#039;&#039;&#039; הוא סיפור אגדה, ספק אמיתי ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב&quot;ספר הקבלה&quot; לרבי אברהם בן דוד הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבמצרים</del>, ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב"ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג'יר|אלג'יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- רבי משה, הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה', שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שב[[מצרים]]</ins>, ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב"ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג'יר|אלג'יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>רבי משה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב"ר חנוך]]</ins>, הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה', שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צרות הגלות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צרות הגלות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43601:rev-45522:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=43601&oldid=prev 2011-04-24T10:48:33Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:48, 24 באפריל 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור אגדה, ספק <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארע באמת </del>ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב"ספר הקבלה" לרבי אברהם בן דוד הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סיפור '''ארבעת השבויים''' הוא סיפור אגדה, ספק <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמיתי </ins>ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב"ספר הקבלה" לרבי אברהם בן דוד הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==המעשה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שבמצרים, ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב"ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג'יר|אלג'יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- רבי משה, הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שבמצרים, ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב"ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג'יר|אלג'יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- רבי משה, הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צרות הגלות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:צרות הגלות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-43001:rev-43601:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=43001&oldid=prev 2011-04-10T12:36:40Z

<p>דף חדש: סיפור &#039;&#039;&#039;ארבעת השבויים&#039;&#039;&#039; הוא סיפור אגדה, ספק ארע באמת ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>סיפור &#039;&#039;&#039;ארבעת השבויים&#039;&#039;&#039; הוא סיפור אגדה, ספק ארע באמת ספק לא, שמסביר איך התפשטה התורה בעולם לאחר תקופת ה[[גאונים]] בבבל. מקור הסיפור הוא ב&quot;ספר הקבלה&quot; לרבי אברהם בן דוד הספרדי, שנכתב במאה ה-12 לספירה הנוצרית. <br /> ==המעשה==<br /> על פי הסיפור, היתה אניה שהפליגה בים התיכון, ועל סיפונה ארבעה חכמי ישראל שהפליגו מנמל בארי שבאיטליה הדרומית על מנת לאסוף כסף לצרכי ציבור. כששהתה האניה בין איי יוון, נתפסה בידי הצי של הכליף מקורדובה עבד אל-רחמן השלישי. ארבעת החכמים שהיו על סיפון האניה נשבו, ו[[פדיון שבויים|נפדו]] על ידי קהילות יהודיות בערי הנמל בהן עגנו אניות הצי. אחד השבוים- רבי שמריה בן אלחנן, נפדה על ידי קהילת אלכסנדריה שבמצרים, ומהר מאד הפך לראש יהודי מצרים ו[[דיין]] בפוסטאט שעל יד קהיר (עירו של ה[[רמב&quot;ם]]). השני- רבנו חושיאל, הגיע לקירואן שבמרוקו, בסביבות שנת 970 לספירה הנוצרית, והפך להיות המנהיג הרוחני של יהדות צפון אפריקה- [[יהדות מרוקו|מרוקו]], [[יהדות אלג&#039;יר|אלג&#039;יר]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. בנו של רבנו חושיאל הוא [[רבנו חננאל]] המפורסם, בעל הפירוש על הגמרא. השלישי- רבי משה, הגיע עם בנו רבי חנוך לקורדובה שבספרד, ושניהם הפכו לרבנים חשובים שם. זהותו של השבוי הרביעי עלומה. על פי אגדה זו, היה זה מאת ה&#039;. שטרם פסקו הישיבות בבבל התפזרה התורה בשאר תפוצות העולם. <br /> <br /> [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]]<br /> [[קטגוריה:צרות הגלות]]</div>

אריאל ביגל נ"י