אפרסמון והלכותיו - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:57:13Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:57, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].		'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].

	הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.		הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:31:04Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

2012-09-05T06:44:35Z

טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:44, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].		'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].

	הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.		הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.
שורה 6:		שורה 6:
	===שביעית===		===שביעית===

	ממקורות התנאים אנו למדים כי ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים טענו כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|(תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב'))}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|()משנה,מסכת שביעית,ז',ו'))}}. הכוונה היתה שאם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי חלים עליו דיני שביעית.		ממקורות התנאים אנו למדים כי ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים טענו כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב'\|כן}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|)משנה,מסכת שביעית,ז',ו'\|כן}}. הכוונה היתה שאם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי חלים עליו דיני שביעית.

	בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.		בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.
שורה 41:		שורה 41:
	הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).		הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).

	עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "~~שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן~~ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא ~~שֶׁמֶן~~ עָרֵב; אֲבָל ~~שֶׁמֶן~~ זַיִת ~~שֶׁכְּבָשׁוֹ~~ אוֹ ~~שֶׁטְּחָנוֹ~~ עַד ~~שֶׁחָזַר~~ רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי ~~בְשָׂמִים~~. ~~שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה~~, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי ~~בְשָׂמִים~~. הֵבִיאוּ לְפָנָיו ~~שֶׁמֶן~~ וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת ~~הַשֶּׁמֶן~~, ~~מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה~~ אַחַת ~~לִשְׁנֵיהֶן~~, וְהִיא עֲצֵי ~~בְשָׂמִים~~" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת ~~בְּרָכוֹת פֵּרֶק~~ ט')}}.		עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט')}}.

	יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".		יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-08T13:36:50Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:36, 8 במרץ 2009
שורה 6:		שורה 6:
	===שביעית===		===שביעית===

	ממקורות התנאים אנו למדים כי ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים טענו כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב')}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|)משנה,מסכת שביעית,ז',ו')}}. הכוונה היתה שאם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי חלים עליו דיני שביעית.		ממקורות התנאים אנו למדים כי ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים טענו כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|(תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב'))}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|()משנה,מסכת שביעית,ז',ו'))}}. הכוונה היתה שאם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי חלים עליו דיני שביעית.

	בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.		בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.
שורה 16:		שורה 16:
	===ערלה ונטע רבעי===		===ערלה ונטע רבעי===

	איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|הל' מע"ש פ"י ה"א}}		איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|(הל' מע"ש פ"י ה"א)}}

	האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].		האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].
שורה 22:		שורה 22:
	===תרומות ומעשרות===		===תרומות ומעשרות===

	העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|םרק א' סוף הלכה ג'}}.		העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|(םרק א' סוף הלכה ג')}}.

	רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|‏מסכת ברכות מ"ג, א}}.		רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|(‏מסכת ברכות מ"ג, א)}}.

	עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.		עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.
שורה 35:		שורה 35:
	את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:		את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:

	בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|דף מג,א גמרא }}.		בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|(דף מג,א גמרא )}}.

	הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".		הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".
שורה 41:		שורה 41:
	הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).		הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).

	עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט'}}.		עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט')}}.

	יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".		יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-15T16:31:17Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

דניאל ונטורה ב־01:23, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T01:23:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:23, 2 באוקטובר 2008
שורה 43:		שורה 43:
	עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט')}}.		עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט')}}.

	יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד ~~"בורא שמן ערב".~~		יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".




	~~על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון~~ "בורא שמן ערב".

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

דניאל ונטורה ב־01:22, 2 באוקטובר 2008

2008-10-02T01:22:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:22, 2 באוקטובר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר ~~הנושא~~ שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" ~~בוא~~ עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון ~~היה באפרסמון כאחד~~ המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. על המאמר הקודם ~~התבסס הערך~~ [[בושם האפרסמון]].		'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].

			הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.
	~~בערך זה,~~ האפרסמון והלכותיו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ~~למקדש~~. בתקווה כי האפרסמון ~~ישוב~~ לארץ ישראל ~~כצמח~~ תרבות ~~ואולי~~ גם לצורך הפקת בושם מסחרי.

	==מצוות התלויות בארץ==		==מצוות התלויות בארץ==
	===שביעית===		===שביעית===

	ממקורות התנאים אנו ~~למדיםכי~~ ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים ~~אמרו~~ כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב')}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|)משנה,מסכת שביעית,ז',ו')}}. הכוונה היתה אם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי ~~חילם~~ עליו דיני שביעית.		ממקורות התנאים אנו למדים כי ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים טענו כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב')}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|)משנה,מסכת שביעית,ז',ו')}}. הכוונה היתה שאם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי חלים עליו דיני שביעית.

	בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.		בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.

	בתוספתא שביעית, פרק ה' הלכה י"ב, מופיע עדות, כנראה מבן משפחה שעסקה בגידול האפרסמון:"העיד יהודה בן ישעיה הבסם לפני ר' עקיבא משום ר' טרפון, שיש לקטף שביעית. האמוראים קבלו את דעתו אך ה[[רמב"ם]] פסק למעשה כי אין ההלכה כר' שמעון. הערה ~~במאמר~~ מפנה ל"שבת הארץ" של הרב קוק, עמוד 230.		בתוספתא שביעית, פרק ה' הלכה י"ב, מופיע עדות, כנראה מבן משפחה שעסקה בגידול האפרסמון: "העיד יהודה בן ישעיה הבסם לפני ר' עקיבא משום ר' טרפון, שיש לקטף שביעית. האמוראים קבלו את דעתו אך ה[[רמב"ם]] פסק למעשה כי אין ההלכה כר' שמעון. הערה במאמרשל דר' עמר מפנה ל"שבת הארץ" של הרב קוק, עמוד 230.


	אשר ל"שמן עָ‏רֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון ‏‏<ref>‏מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו‏</ref>. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית ‏‏<ref>‏הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו‏</ref>		אשר ל"שמן עָ‏רֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון ‏‏<ref>‏מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו‏</ref>. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית ‏‏<ref>‏הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו‏</ref>
שורה 18:		שורה 16:
	===ערלה ונטע רבעי===		===ערלה ונטע רבעי===

	איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם:"כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|(הל' מע"ש פ"י ה"א)}}		איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|(הל' מע"ש פ"י ה"א)}}

	~~לכאורה,~~ האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ ~~שאינו~~ מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו ~~לכאורה~~ פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]]~~. לפי זה יוצא כי האפרסמון המוגדר כעץ סרק , לאחל עליו דין ערלה~~.		האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].

	גם אם השתמשו בשיקוי המיוצר מאפרסמון, יחד עם יין ומים, בתור מחזק ומרפא לאדם והוא לא נועד לאכילה לאנשים בריאים, הרי התקנתו ב[[שבת]] נאסרה ‏‏<ref>‏רמב"ם הלכות שבת כ"ב, י"א‏</ref>. יחד עם זאת, אם אכל ממנו ב[[יום הכיפורים]] הוא פטור היות והוא נחשב ל[[תרופה]].

	===תרומות ומעשרות===		===תרומות ומעשרות===

	העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות ~~‏‏<ref>‏תלמוד~~ ירושלמי, מסכת דמאי~~, םרק א' סוף הלכה ג'~~: " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏~~</ref>~~ . רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" ~~‏‏<ref>~~‏מסכת ברכות מ"ג, א~~,‏</ref>~~.		העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|(םרק א' סוף הלכה ג')}}.
	עם זאת, שמן האפרסמון חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.
	הנוהג לערב שמן אפרסמון בשמן אחר יעידו הקנקנים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ועליהם נמצאה הכתובת "בלסנה" או בלזמה" - שמותיו היוונים של האפרסמון. ‏‏<ref>‏Y.Yadin & G .Nave , Masada I The Yigael Yadin Excavacation 1963-1965 Final Report , Jerusalem 1989,p.47 מצוטט בהערה '''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר''' ‏</ref>		רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|(‏מסכת ברכות מ"ג, א)}}.
	ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.
			עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.

			על הנוהג לערב שמן אפרסמון בשמן אחר יעידו הקנקנים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ועליהם נמצאה הכתובת "בלסנה" או בלזמה" - שמותיו היוונים של האפרסמון. ‏‏<ref>‏Y.Yadin & G .Nave , Masada I The Yigael Yadin Excavacation 1963-1965 Final Report , Jerusalem 1989,p.47 מצוטט בהערה '''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר''' ‏</ref> ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.

	==דיני ברכות==		==דיני ברכות==


			את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:

			בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|(דף מג,א גמרא )}}.

			הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".

			הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).

			עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט')}}.

			יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".




	על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".		על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".
שורה 37:		שורה 52:
	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

	* זהר עמר‏, "עץ האפרסמון שבקטורת", '''[[תחומין]]''' י"ז, תשנ"ז~~, והספרות המובאת שם~~.		* זהר עמר‏, "עץ האפרסמון שבקטורת", '''[[תחומין]]''' י"ז, תשנ"ז.
	* זהר עמר, '''אפרסמון והלכותיו''', '''[[תחומין]]''' כ"ח, תשס"ח		* זהר עמר, '''אפרסמון והלכותיו''', '''[[תחומין]]''' כ"ח, תשס"ח

			== הערות שוליים ==
			<references />


	[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]		[[קטגוריה:מצוות התלויות בארץ]]

דניאל ונטורה ב־23:22, 1 באוקטובר 2008

2008-10-01T23:22:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:22, 1 באוקטובר 2008
שורה 31:		שורה 31:
	ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.		ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.

	===דיני ברכות===		==דיני ברכות==

	על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".		על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".

דניאל ונטורה ב־23:21, 1 באוקטובר 2008

2008-10-01T23:21:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:21, 1 באוקטובר 2008
שורה 16:		שורה 16:
	אשר ל"שמן עָ‏רֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון ‏‏<ref>‏מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו‏</ref>. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית ‏‏<ref>‏הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו‏</ref>		אשר ל"שמן עָ‏רֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון ‏‏<ref>‏מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו‏</ref>. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית ‏‏<ref>‏הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו‏</ref>

	===ערלה ~~ןנטע~~ רבעי===		===ערלה ונטע רבעי===

	האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ שאינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו לכאורה פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל ~~<ref>'''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר'''</ref>~~. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].		איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם:"כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|(הל' מע"ש פ"י ה"א)}}

			לכאורה, האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ שאינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו לכאורה פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]]. לפי זה יוצא כי האפרסמון המוגדר כעץ סרק , לאחל עליו דין ערלה.

			גם אם השתמשו בשיקוי המיוצר מאפרסמון, יחד עם יין ומים, בתור מחזק ומרפא לאדם והוא לא נועד לאכילה לאנשים בריאים, הרי התקנתו ב[[שבת]] נאסרה ‏‏<ref>‏רמב"ם הלכות שבת כ"ב, י"א‏</ref>. יחד עם זאת, אם אכל ממנו ב[[יום הכיפורים]] הוא פטור היות והוא נחשב ל[[תרופה]].

			===תרומות ומעשרות===

	היות והשתמשו בשיקוי המיוצר מאפרסמון, יחד עם יין ומים, בתור מחזק ומרפא לאדם והוא לא נועד לאכילה לאנשים בריאים, הרי התקנתו ב[[שבת]] נאסרה ‏‏<ref>‏רמב"ם הלכות שבת כ"ב, י"א‏</ref>. יחד עם זאת, אם אכל ממנו ב[[יום הכיפורים]] הוא פטור היות והוא נחשב ל[[תרופה]].
	העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות ‏‏<ref>‏תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, םרק א' סוף הלכה ג': " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏</ref> . רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" ‏‏<ref>‏מסכת ברכות מ"ג, א,‏</ref>.		העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות ‏‏<ref>‏תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, םרק א' סוף הלכה ג': " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏</ref> . רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" ‏‏<ref>‏מסכת ברכות מ"ג, א,‏</ref>.
	עם זאת, שמן האפרסמון חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד ~~לאכית~~ אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא ~~שמשון יוקרו מדטבר~~ בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.		עם זאת, שמן האפרסמון חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.
	הנוהג לערב שמן אפרסמון בשמן אחר יעידו הקנקנים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ועליהם נמצאה הכתובת "בלסנה" או בלזמה" - שמותיו היוונים של האפרסמון. ‏‏<ref>‏Y.Yadin & G .Nave , Masada I The Yigael Yadin Excavacation 1963-1965 Final Report , Jerusalem 1989,p.47 מצוטט בהערה '''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר''' ‏</ref>		הנוהג לערב שמן אפרסמון בשמן אחר יעידו הקנקנים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל ועליהם נמצאה הכתובת "בלסנה" או בלזמה" - שמותיו היוונים של האפרסמון. ‏‏<ref>‏Y.Yadin & G .Nave , Masada I The Yigael Yadin Excavacation 1963-1965 Final Report , Jerusalem 1989,p.47 מצוטט בהערה '''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר''' ‏</ref>
	ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.		ב[[מדרש תנחומא]] לפרשת נח מוזכר "חבית של אפרסמון" - המונח מתאים יותר לשמן מהול מאשר לנטף טהור הנמכר בפכיות קטנטנות.

			===דיני ברכות===

	על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".		על ענפי אפרסמון המושמים ב"מוגמר" מברכים: "בורא מיני בשמים" ועל שמן האפרסמון "בורא שמן ערב".

דניאל ונטורה ב־23:06, 1 באוקטובר 2008

2008-10-01T23:06:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:06, 1 באוקטובר 2008
שורה 7:		שורה 7:
	===שביעית===		===שביעית===

			ממקורות התנאים אנו למדיםכי ל"הקטף" יש קדושת שביעית - החכמים אמרו כי "שקטפו זהו פריו" {{מקור\|תלמוד בבלי, מסכת נדה,ח',ב')}} . וזאת, בניגוד, לדברי ר' שמעון, שסבר "אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי" {{מקור\|)משנה,מסכת שביעית,ז',ו')}}. הכוונה היתה אם גידולו של העץ הוא במטרה להפיק את השרף, הרי חילם עליו דיני שביעית.

			בתקופת המשנה גידול האפרסמון הוא מונופול של המדינה ולא התעוררה שאלה של קדושת שביעית.

	~~החיוב של בושם אפרסמון בקדושת~~ [[~~שביעית~~]] ~~הוא במחלוקת: לדעת חכמים חייב, ולדעת רבי~~ שמעון ~~פטור~~, ~~והלכה כמותו~~. ~~לכתחילה, אין להכין~~ "שמן עָ‏רֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון ‏‏<ref>‏מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו‏</ref>. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית ‏‏<ref>‏הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו‏</ref>		בתוספתא שביעית, פרק ה' הלכה י"ב, מופיע עדות, כנראה מבן משפחה שעסקה בגידול האפרסמון:"העיד יהודה בן ישעיה הבסם לפני ר' עקיבא משום ר' טרפון, שיש לקטף שביעית. האמוראים קבלו את דעתו אך ה[[רמב"ם]] פסק למעשה כי אין ההלכה כר' שמעון. הערה במאמר מפנה ל"שבת הארץ" של הרב קוק, עמוד 230.


			אשר ל"שמן עָ‏רֵב", דהיינו שמן ריחני שבו הומסו בשמים, כמו נטף האפרסמון ‏‏<ref>‏מפני שכך השמן המקורי משתנה באיכותו‏</ref>. מותר להשתמש בשמן שנעשה בערב שביעית ל"סיכה", בתנאי שנרכז מאדם שאינו חשוד שערבב אותו עם שמן מתוצרת שביעית ‏‏<ref>‏הסיכוי לערבוב הוא אינו גדול שכן מדובר במוצר יקר ואם יוודא כי עשה כן יימנעו האנשים מקנייתו‏</ref>

			===ערלה ןנטע רבעי===

	האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ שאינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו לכאורה פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל <ref>'''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר'''</ref>. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].		האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ שאינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו לכאורה פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל <ref>'''אפרסמון והלכותיו - זהר עמר'''</ref>. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:31, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].		'''אפרסמון והלכותיו''' נדונו במאמר מיוחד של דר' זהר עמר, אשר נושא שם זה. המאמר נכתב בעקבות מאמרו הקודם של דר' עמר: "עץ האפרסמון שבקטורת" בא עסק בזיהוי העץ, במקורו ובתכונות הבושם המופק ממנו. כמו כן, הובהר במאמר הקודם, כי הבושם מופק מהנטף הנוזלי, היוצא מקליפת העץ ולא מפריו. הדיון במאמר התייחס לאפרסמון בתור אחד המרכיבים של סממני הקטורת במקדש. המאמר הקודם היה הבסיס לערך: [[בושם האפרסמון]].

	הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.		הערך הנוכחי יידון ב"האפרסמון והלכותיו". ומהלכו, נעסוק בהיבטים ההלכתיים הקשורים לשימוש בו מחוץ ל[[בית המקדש]]. בתקווה כי ייחודשו ימי גידול האפרסמון לארץ ישראל בתור צמח תרבות ויישמש גם לצורך הפקת בושם מסחרי.
שורה 16:		שורה 16:
	===ערלה ונטע רבעי===		===ערלה ונטע רבעי===

	איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|(הל' מע"ש פ"י ה"א)}}		איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|הל' מע"ש פ"י ה"א\|כן}}

	האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].		האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].
שורה 22:		שורה 22:
	===תרומות ומעשרות===		===תרומות ומעשרות===

	העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|(םרק א' סוף הלכה ג')}}.		העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|םרק א' סוף הלכה ג'\|כן}}.

	רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|(‏מסכת ברכות מ"ג, א)}}.		רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|‏מסכת ברכות מ"ג, א\|כן}}.

	עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.		עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.
שורה 35:		שורה 35:
	את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:		את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:

	בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|(דף מג,א גמרא )}}.		בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|דף מג,א גמרא \|כן}}.

	הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".		הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".
שורה 41:		שורה 41:
	הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).		הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).

	עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט')}}.		עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט'\|כן}}.

	יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".		יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:31, 15 בפברואר 2009
שורה 16:		שורה 16:
	===ערלה ונטע רבעי===		===ערלה ונטע רבעי===

	איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|(הל' מע"ש פ"י ה"א)}}		איסור ערלה ונטע רבעי כרוכים זה בזה, כך קובע הרמב"ם: "כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי, שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הילולים לד'" {{מקור\|הל' מע"ש פ"י ה"א}}

	האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].		האפרסמון אינו חייב ב[[ערלה]]. העץ, אינו מוגדר כעץ פרי למאכל האדם - ענפיו והשרף הנמצא בעצתו, יהיו פטורים מערלה וכנראה גם השרף בפריו, שהרי במקרה של האפרסמון הפרי הוא הטפל. לדעה כי האפרסמון הוא עץ סרק שותף גם ה[[רמב"ם]].
שורה 22:		שורה 22:
	===תרומות ומעשרות===		===תרומות ומעשרות===

	העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|(םרק א' סוף הלכה ג')}}.		העץ והשרף - הנטף - אינן חייבים בתרומות ומעשרות, שכן רק מאכל אדם חייב במעשרות. אבל אם נמהל בושם האפרסמון בשמן הראוי לאכילה, כמו "שמן ערב", יהיה חייב בתרומות ומעשרות שנאמר ב‏תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]] : " ושמן ערב בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין"‏ {{מקור\|םרק א' סוף הלכה ג'}}.

	רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|(‏מסכת ברכות מ"ג, א)}}.		רק את שמן הפילייטון או "שמן הנרד" חז"ל פטרו מתרומות וממעשר היות והוא הובא מחו"ל. הם לא עשו כן לגבי האפרסמון שהוא סמלה של ארץ ישראל. מכאן גם הברכה על האפרסמון "בורא שמן ארצנו" {{מקור\|‏מסכת ברכות מ"ג, א}}.

	עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.		עם זאת, שמן האפרסמון יהיה חייב בתרומות ומעשרות למרות שאין הוא מיועד לאכילת אדם. החיוב הוא מדרבנן, מחשש שמא עירב בו שמן שחייב במעשר . שמן מעין זה, עלול להיות פסול לאכילה, שהרי הוא כולל מרכיב של הקטורת. אבל ההנחה היא שמשום שהוא יקר, ישצמשו רק בכמות מיזערית שאינה פוסלת אותו ממאכל.
שורה 35:		שורה 35:
	את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:		את שמן הפרסמון ניתן לנמל כנטף, כ"מוגמר" וכבושם שהופק מעצתו. לכך יש השלכה לגבי דיני ברכות:

	בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|(דף מג,א גמרא )}}.		בתלמוד בבלי, [[מסכת ברכות]] נאמר: "אמר רב חסדא אמר זעירי: "כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים, חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים. מיתיבי: אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום. תיובתא אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב . {{מקור\|דף מג,א גמרא }}.

	הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".		הדיון הראשון הוא על ה"מוגמר" הוא שריפת ענפים לקטורת - מוצר שכיח אעליו מברכים: "בורא מיני בשמים".
שורה 41:		שורה 41:
	הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).		הדיון השני הוא על הנטף הנוזלי היוצא מהעץ, ואיחו נודף גם בלי תהליך הפקה מיוחד - מכונה ביוונית "אופו-בלסמום" - מיץ האפרסמון. בשל ייחודה נקבע לה ברכה מיוחדת: "בורא שמן ארצנו" (ראו ציטוט לעיל).

	עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "~~שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן~~ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא ~~שֶׁמֶן~~ עָרֵב; אֲבָל ~~שֶׁמֶן~~ זַיִת ~~שֶׁכְּבָשׁוֹ~~ אוֹ ~~שֶׁטְּחָנוֹ~~ עַד ~~שֶׁחָזַר~~ רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי ~~בְשָׂמִים~~. ~~שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה~~, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי ~~בְשָׂמִים~~. הֵבִיאוּ לְפָנָיו ~~שֶׁמֶן~~ וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת ~~הַשֶּׁמֶן~~, ~~מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה~~ אַחַת ~~לִשְׁנֵיהֶן~~, וְהִיא עֲצֵי ~~בְשָׂמִים~~" {{מקור\|(משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת ~~בְּרָכוֹת פֵּרֶק~~ ט')}}.		עם זאת, כאשר נילווים לבושם מרכיבים נוספים, נברך : "בורא מיני בשמים" לפי הרמב"ם: "שֶׁמֶן שֶׁלַּאֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב; אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים. שֶׁמֶן שבִּשְּׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדָס, מְבָרֵךְ עַל הַהֲדָס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן, מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁנֵיהֶן, וְהִיא עֲצֵי בְשָׂמִים" {{מקור\|משנה תורה, ספר אהבה, הִלְכּוֹת בְּרָכוֹת פֵּרֶק ט'}}.

	יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".		יוצא מכאן, ששמן אפרסמון, אפילו הומס בשמן, כל עוד הוא דומיננטי בריחו, לא משנה הטכניקה והתנאים שבהם הוא נרקם, ברכתו תהיה תהיה תמחד "בורא שמן ערב".