אף הן היו באותו הנס - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־20:43, 26 בינואר 2022

2022-01-26T20:43:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:43, 26 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[אף הן היו באותו הנס]] הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות מ[[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ישנן מספר מצוות כאלו שבהן הן חייבות משום ש"אף הן היו באותו הנס". בגמרא [[רבי יהושע בן לוי]] מביא את הכלל לגבי חובת נשים במצוות [[מקרא מגילה]], [[ארבע כוסות]] והדלקת [[נרות חנוכה]], והפוסקים דנים האם ניתן להחיל את הכלל גם על מצוות נוספות וכן האם תוקפו של החיוב הוא מ[[דאורייתא]] או מ[[דרבנן]].		[[אף הן היו באותו הנס]] הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות מ[[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ישנן מספר מצוות כאלו שבהן הן חייבות משום ש"אף הן היו באותו הנס". בגמרא [[רבי יהושע בן לוי]] מביא את הכלל לגבי חובת נשים במצוות [[מקרא מגילה]], [[ארבע כוסות]] והדלקת [[נרות חנוכה]], והפוסקים דנים האם ניתן להחיל את הכלל גם על מצוות נוספות וכן האם תוקפו של החיוב הוא מ[[דאורייתא]] או מ[[דרבנן]].
	[[קובץ:Channukah.jpg\|ממוזער\|הדלקת נרות חנוכה- נשים מחויבות במצווה לפי שאף הן היו באותו הנס]]		[[קובץ:Channukah.jpg\|ממוזער\|[[נר חנוכה\|הדלקת נרות חנוכה]]- נשים מחויבות במצווה לפי שאף הן היו באותו הנס]]
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	בגמרא מובאים דברי רבי יהושע בן לוי לגבי שלוש מצוות עשה שהזמן גרמא בהן נשים חייבות משום שגם הן היו באותו הנס. לגבי מצוות הדלקת נרות חנוכה הגמרא ב{{#makor-new:שבת כב א\|בבלי-שבת\|כב\|א}} לומדת שנשים חייבות בנרות חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, וכן בנוגע ל[[ארבע כוסות]] הגמרא ב{{#makor-new:פסחים קח א\|בבלי-פסחים\|קח\|א}} לומדת שהן חייבות מאותו הכלל. המצווה השלישית היא [[מקרא מגילה]] שהגמרא {{#makor-new:מגילה ד א\|בבלי-מגילה\|ד\|א}} לומדת שגם נשים חייבות בה.		בגמרא מובאים דברי רבי יהושע בן לוי לגבי שלוש מצוות עשה שהזמן גרמא בהן נשים חייבות משום שגם הן היו באותו הנס. לגבי מצוות הדלקת נרות חנוכה הגמרא ב{{#makor-new:שבת כב א\|בבלי-שבת\|כב\|א}} לומדת שנשים חייבות בנרות חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, וכן בנוגע ל[[ארבע כוסות]] הגמרא ב{{#makor-new:פסחים קח א\|בבלי-פסחים\|קח\|א}} לומדת שהן חייבות מאותו הכלל. המצווה השלישית היא [[מקרא מגילה]] שהגמרא {{#makor-new:מגילה ד א\|בבלי-מגילה\|ד\|א}} לומדת שגם נשים חייבות בה.

Wikiboss ב־20:41, 26 בינואר 2022

2022-01-26T20:41:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:41, 26 בינואר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[אף הן היו באותו הנס]] הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות מ[[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ישנן מספר מצוות כאלו שבהן הן חייבות משום ש"אף הן היו באותו הנס". בגמרא [[רבי יהושע בן לוי]] מביא את הכלל לגבי חובת נשים במצוות [[מקרא מגילה]], [[ארבע כוסות]] והדלקת [[נרות חנוכה]], והפוסקים דנים האם ניתן להחיל את הכלל גם על מצוות נוספות וכן האם תוקפו של החיוב הוא מ[[דאורייתא]] או מ[[דרבנן]].		[[אף הן היו באותו הנס]] הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות מ[[מצוות עשה שהזמן גרמא]], ישנן מספר מצוות כאלו שבהן הן חייבות משום ש"אף הן היו באותו הנס". בגמרא [[רבי יהושע בן לוי]] מביא את הכלל לגבי חובת נשים במצוות [[מקרא מגילה]], [[ארבע כוסות]] והדלקת [[נרות חנוכה]], והפוסקים דנים האם ניתן להחיל את הכלל גם על מצוות נוספות וכן האם תוקפו של החיוב הוא מ[[דאורייתא]] או מ[[דרבנן]].
			[[קובץ:Channukah.jpg\|ממוזער\|הדלקת נרות חנוכה- נשים מחויבות במצווה לפי שאף הן היו באותו הנס]]
	==מקור וטעם==		==מקור וטעם==
	בגמרא מובאים דברי רבי יהושע בן לוי לגבי שלוש מצוות עשה שהזמן גרמא בהן נשים חייבות משום שגם הן היו באותו הנס. לגבי מצוות הדלקת נרות חנוכה הגמרא ב{{#makor-new:שבת כב א\|בבלי-שבת\|כב\|א}} לומדת שנשים חייבות בנרות חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, וכן בנוגע ל[[ארבע כוסות]] הגמרא ב{{#makor-new:פסחים קח א\|בבלי-פסחים\|קח\|א}} לומדת שהן חייבות מאותו הכלל. המצווה השלישית היא [[מקרא מגילה]] שהגמרא {{#makor-new:מגילה ד א\|בבלי-מגילה\|ד\|א}} לומדת שגם נשים חייבות בה.		בגמרא מובאים דברי רבי יהושע בן לוי לגבי שלוש מצוות עשה שהזמן גרמא בהן נשים חייבות משום שגם הן היו באותו הנס. לגבי מצוות הדלקת נרות חנוכה הגמרא ב{{#makor-new:שבת כב א\|בבלי-שבת\|כב\|א}} לומדת שנשים חייבות בנרות חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, וכן בנוגע ל[[ארבע כוסות]] הגמרא ב{{#makor-new:פסחים קח א\|בבלי-פסחים\|קח\|א}} לומדת שהן חייבות מאותו הכלל. המצווה השלישית היא [[מקרא מגילה]] שהגמרא {{#makor-new:מגילה ד א\|בבלי-מגילה\|ד\|א}} לומדת שגם נשים חייבות בה.

Wikiboss: /* מקור וטעם */

2021-10-08T07:20:28Z

מקור וטעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:20, 8 באוקטובר 2021
שורה 7:		שורה 7:
	מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "'''אף''' הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו '''באותו ספק'''" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה{{הערה\|קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי ה[[חשמונאים]]}}{{הערה\|בתירוץ סברת הרשב"ם הסביר החת"ם סופר כי מדובר במחלוקת בין הבבלי לירושלמי כאשר הירושלמי כתבו כדברי התוספות אך הרשב"ם פירש לפי גירסת הבבלי כי מדובר בכך שהנשים היו חלק מאותו הנס. לדבריו, הרשב"ם רצה לתרץ מדוע אין אומרים את הדין גם במצוות סוכה- שהרי גם הנשים היו חלק מנס ההליכה במדבר סיני, ולכן פירש כי מדובר במי שעשה את עיקר הנס}}.		מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "'''אף''' הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו '''באותו ספק'''" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה{{הערה\|קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי ה[[חשמונאים]]}}{{הערה\|בתירוץ סברת הרשב"ם הסביר החת"ם סופר כי מדובר במחלוקת בין הבבלי לירושלמי כאשר הירושלמי כתבו כדברי התוספות אך הרשב"ם פירש לפי גירסת הבבלי כי מדובר בכך שהנשים היו חלק מאותו הנס. לדבריו, הרשב"ם רצה לתרץ מדוע אין אומרים את הדין גם במצוות סוכה- שהרי גם הנשים היו חלק מנס ההליכה במדבר סיני, ולכן פירש כי מדובר במי שעשה את עיקר הנס}}.

	לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים{{הערה\| רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד}}{{הערה\|יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה ~~מהנס~~, לשיטת הרשב"ם}}.		לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים{{הערה\| רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד}}{{הערה\|יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה מסכנה, לשיטת הרשב"ם מדובר על הודאה על הנס}}.

	==גדר החיוב==		==גדר החיוב==

Wikiboss: /* מצוות של פרסום הנס */

2021-04-14T11:18:42Z

מצוות של פרסום הנס

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:18, 14 באפריל 2021
שורה 27:		שורה 27:

	===מצוות של פרסום הנס===		===מצוות של פרסום הנס===
	[[הגרי"ד]] {{הערה\|אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב}} תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים {{הערה\|סדר רב עמרם גאון, סימן עט}}.		[[הגרי"ד]] {{הערה\|אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב}} תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות{{הערה\|לכאורה ניתן למצוא דעה זו גם בדברי רבי שלמה קלוגר (שו"ת האלף לך שלמה סימן קיד) שאומר כי נשים פטורות מדין [[לחם משנה]] וכי אין לחייבן משום שאף הן היו באותו הנס משום ש"בלחם משנה, אטו הוי זה להודאה על הנס המן?! זה אינו! רק זה הוי זכרון על מה שירד ביום השישי לחם משנה" ומשמע מדבריו כדברי הגרי"ד כי דין אף הן היו באותו הנס שייך רק כאשר המצווה קשורה להודאה על הנס ולא רק קשורה אליו בעקיפין}}. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים {{הערה\|סדר רב עמרם גאון, סימן עט}}.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

Wikiboss: /* במצוות נוספות */

2021-04-14T11:05:55Z

במצוות נוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:05, 14 באפריל 2021
שורה 22:		שורה 22:
	מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.		מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.
	===נס הצלה ממוות===		===נס הצלה ממוות===
	ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג (סימן-תעג)\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן{{הערה\|יש להעיר כי [[רבינו תם]] המובא בדברי הר"ן על שבת מד,א כותב כי אכן נשים חייבות במצוות שלוש סעודות משום שאף הן היו באותו הנס}}. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.		ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג (סימן-תעג)\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן{{הערה\|יש להעיר כי [[רבינו תם]] המובא בדברי הר"ן על שבת מד,א ושבת קיז,ב כותב כי אכן נשים חייבות במצוות שלוש סעודות וכן בדין [[לחם משנה]] משום שאף הן היו באותו הנס של ירידת המן}}. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.

	גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.		גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.

Wikiboss: /* נס הצלה ממוות */

2021-04-06T19:47:26Z

נס הצלה ממוות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:47, 6 באפריל 2021
שורה 22:		שורה 22:
	מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.		מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.
	===נס הצלה ממוות===		===נס הצלה ממוות===
	ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג "סימן-תעג\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן{{הערה\|יש להעיר כי [[רבינו תם]] המובא בדברי הר"ן על שבת מד,א כותב כי אכן נשים חייבות במצוות שלוש סעודות משום שאף הן היו באותו הנס}}. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.		ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג (סימן-תעג)\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן{{הערה\|יש להעיר כי [[רבינו תם]] המובא בדברי הר"ן על שבת מד,א כותב כי אכן נשים חייבות במצוות שלוש סעודות משום שאף הן היו באותו הנס}}. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.

	גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.		גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.

Wikiboss: /* מקור וטעם */

2021-04-06T19:44:18Z

מקור וטעם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:44, 6 באפריל 2021
שורה 5:		שורה 5:
	ה[[רשב"ם]] {{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} הסביר שלמרות שלשון "'''אף''' הן היו באותו הנס", מרמזת כי הנשים היו טפלות בנס- למעשה הכוונה היא שהן עשו את עיקרו. כך הוא מסביר שעיקר נס [[חנוכה]] נעשה על ידי יהודית, ב[[פסח]] על ידי נשים צדקניות וב[[פורים]] על ידי [[אסתר]].		ה[[רשב"ם]] {{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} הסביר שלמרות שלשון "'''אף''' הן היו באותו הנס", מרמזת כי הנשים היו טפלות בנס- למעשה הכוונה היא שהן עשו את עיקרו. כך הוא מסביר שעיקר נס [[חנוכה]] נעשה על ידי יהודית, ב[[פסח]] על ידי נשים צדקניות וב[[פורים]] על ידי [[אסתר]].

	מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "'''אף''' הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו '''באותו ספק'''" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה{{הערה\| קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי ה[[חשמונאים]]}}.		מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "'''אף''' הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו '''באותו ספק'''" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה{{הערה\|קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי ה[[חשמונאים]]}}{{הערה\|בתירוץ סברת הרשב"ם הסביר החת"ם סופר כי מדובר במחלוקת בין הבבלי לירושלמי כאשר הירושלמי כתבו כדברי התוספות אך הרשב"ם פירש לפי גירסת הבבלי כי מדובר בכך שהנשים היו חלק מאותו הנס. לדבריו, הרשב"ם רצה לתרץ מדוע אין אומרים את הדין גם במצוות סוכה- שהרי גם הנשים היו חלק מנס ההליכה במדבר סיני, ולכן פירש כי מדובר במי שעשה את עיקר הנס}}.

			לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים{{הערה\| רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד}}{{הערה\|יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה מהנס, לשיטת הרשב"ם}}.

	לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים{{הערה\| רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד}}{{הערה\|יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים. הבדל אחר בין השיטות מתמקד בגדר החיוב- בעוד לשיטת התוספות החיוב הוא מדין הודאה על הצלה מהנס, לשיטת הרשב"ם }}.
	==גדר החיוב==		==גדר החיוב==
	הראשונים נחלקו בגדר חיוב אף הן היו באותו הנס- חלק מהראשונים סברו כי מדובר בחיוב מדאורייתא, ואילו חלק סברו שמדובר רק בחיוב מדרבנן.		הראשונים נחלקו בגדר חיוב אף הן היו באותו הנס- חלק מהראשונים סברו כי מדובר בחיוב מדאורייתא, ואילו חלק סברו שמדובר רק בחיוב מדרבנן.

Wikiboss: /* נס הצלה ממוות */

2021-04-06T19:40:46Z

נס הצלה ממוות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:40, 6 באפריל 2021
שורה 21:		שורה 21:
	מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.		מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.
	===נס הצלה ממוות===		===נס הצלה ממוות===
	ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג "סימן-תעג\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.		ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג "סימן-תעג\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן{{הערה\|יש להעיר כי [[רבינו תם]] המובא בדברי הר"ן על שבת מד,א כותב כי אכן נשים חייבות במצוות שלוש סעודות משום שאף הן היו באותו הנס}}. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.

	גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.		גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.

	===מצוות של פרסום הנס===		===מצוות של פרסום הנס===
	[[הגרי"ד]] {{הערה\|אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב}} תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים {{הערה\|סדר רב עמרם גאון, סימן עט}}.		[[הגרי"ד]] {{הערה\|אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב}} תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים {{הערה\|סדר רב עמרם גאון, סימן עט}}.

Wikiboss: /* במצוות נוספות */

2021-04-06T19:38:29Z

במצוות נוספות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:38, 6 באפריל 2021
שורה 17:		שורה 17:
	מנגד, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא. לפירוש זה, היה צורך בהיקש על מנת שלא נלמד לפטור את הנשים בהיקש אחר הקיים בין סוכות לפסח אך החיוב הכללי של אף הן היו באותו הנס נשאר מדאורייתא.		מנגד, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא. לפירוש זה, היה צורך בהיקש על מנת שלא נלמד לפטור את הנשים בהיקש אחר הקיים בין סוכות לפסח אך החיוב הכללי של אף הן היו באותו הנס נשאר מדאורייתא.
	==במצוות נוספות==		==במצוות נוספות==
	בגמרא מובא הכלל שאף הן היו באותו הנס רק ביחס לשלושה מצוות דרבנן (מקרא מגילה, הדלקת נרות חנוכה וארבע כוסות), אך נחלקו הראשונים לגבי חלות הכלל גם במצוות נוספות. מדברי הרשב"ם שהסביר כי הכלל ש"אף הן היו באותו הנס" קשור לכך שהנשים היו חלק עיקרי מהניסים שנעשו בחגים אלו, ניתן להבין כי לשיטתו אין להחיל את הכלל גם במצוות נוספות~~. מנגד,~~		בגמרא מובא הכלל שאף הן היו באותו הנס רק ביחס לשלושה מצוות דרבנן (מקרא מגילה, הדלקת נרות חנוכה וארבע כוסות), אך נחלקו הראשונים לגבי חלות הכלל גם במצוות נוספות. מדברי הרשב"ם שהסביר כי הכלל ש"אף הן היו באותו הנס" קשור לכך שהנשים היו חלק עיקרי מהניסים שנעשו בחגים אלו, ניתן להבין כי לשיטתו אין להחיל את הכלל גם במצוות נוספות.
	מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.

			מנגד, מדברי התוספות במקומות שונים משמע שהבינו שהוא חל אף במצוות נוספות. בדברי התוספות ב{{#makor-new:מגילה ד א\|ראשונים-תוספות-מגילה\|ד\|א}} מובא כי הכלל שייך רק במצוות מדרבנן ולא במצוות מהתורה. מנגד, לדברי התוספות ב{{#makor-new:פסחים קח ב\|ראשונים-תוספות-פסחים\|קח\|ב}} הכלל שאף הן היו באותו הנס חל בכלל המצוות הקשורות לניסים, בין מדאורייתא ובין מדרבנן, אך לשיטתם החיוב לנשים הוא מתקנת חכמים ולכן גם במצוות מהתורה החיוב הוא מדרבנן. מנגד, אמנם, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא.
			===נס הצלה ממוות===
	ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג "סימן-תעג\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.		ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] {{#makor-new:דפוס פראג "סימן-תעג\|שות-מהר"ם-מרוטנברג\|"סימן-תעג\|null}} גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת [[המן]], מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא{{הערה\|לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה}}.

			גם ה[[חת"ם סופר]] סבר כי דין אף הן היו באותו הנס חל רק בניסים הקשורים להצלה ממוות, וכי נראה שהדבר נמצא במחלוקת בין הבבלי והירושלמי. כך, שבעוד בירושלמי נאמר כי "אף הן היו באותו ספק"- כלומר ספק כלייה, בבלי נאמר רק שהן היו באותו הנס- ולכן פירש זאת הרשב"ם באומרו שהן היו חלק עיקרי מעשיית הנס.
			===מצוות של פרסום הנס===
	[[הגרי"ד]] {{הערה\|אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב}} תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים {{הערה\|סדר רב עמרם גאון, סימן עט}}.		[[הגרי"ד]] {{הערה\|אגרות הגרי"ד הלוי, עמ' צא-צב}} תירץ את קושיית התוספות באופן נוסף וקבע כי הכלל של אף הן היו באותו הנס חל רק במצוות בהן הנס הוא דין משמעותי מקיום המצווה. לדבריו, רק בשלושת המצוות המוזכרות בגמרא בהן יש עניין של פרסום הנס שייך הכלל שאף הנשים היו חלק מהנס, אך לא ניתן להחיל כלל זה על מצוות נוספות. במצוות נר חנוכה וכן במצוות קריאת מגילה אף מברכים "שעשה ניסים לאבותינו" כחלק מפרסום הנס, וכן מצוות ארבע כוסות היא חלק מפרסום הנס שהרי מברכים עליהם את ברכת "אשר גאלנו" ואף היו בעבר כאלו שנהגו לברך גם עליה ברכת שעשה ניסים {{הערה\|סדר רב עמרם גאון, סימן עט}}.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2021-04-03T20:08:45Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:08, 3 באפריל 2021
שורה 28:		שורה 28:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	[https://www.yeshiva.org.il/midrash/3860 אף הן היו באותו הנס- הלכה למעשה] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/3860 אף הן היו באותו הנס- הלכה למעשה] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פסח]]		[[קטגוריה:פסח]]