אנשי אמנה - היסטוריית גרסאות

Shyk ב־19:05, 19 ביולי 2017

2017-07-19T19:05:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:05, 19 ביולי 2017
שורה 2:		שורה 2:

	בספר [[קול התור]] הביטוי מכוון לקבוצת אנשים בעלי עקרונות וערכים מסויימים של מעלה, שהם מקיימים<ref>[[קול התור]] פרק א: "יז) [ה] אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ״י חז״ל (שבת קי״ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח״ו, ועפ״י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע״ה. יח) [ו] מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ״י חז״ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ״ח). ועפ״י שיטת טפ״ף גינאות בדרשת חז״ל (בבא בתרא ע״ה ובתוספות שם). וכל זאת היא גם ביעודו של רבנו בפסוק: לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, הסמוך לפסוק אבן שלמה וצדק שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו בתורה כנודע. וביאר לנו רבנו, בביתך היינו ארץ ישראל עפ״י הכתוב שם למען יאריכון ימיך על האדמה וגו׳, ואחריו, בארץ אשר ד׳ אלקיך נותן לך. וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסיך במדות שוות כנ״ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ״י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש עפ״י הכתוב ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת, ועל ישוב ירושלים כבר אמרו חז״ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואין משכירין בתים בירושלם. ובפרק ו׳ הבא מבואר הענין ביתר אריכות. וע״י זה יתקיים כי זרע השלום הגפן תתן פריה וכו׳ (זכריה ח׳), שעפ״י חז״ל נאמר זה על ענין קץ המגולה (סנהדרין צ״ח) וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך ״אנשי אמנה״ ״קו משוה״ וד״ל. יט) ז] בצדקה תכונני. חז״ל אמרו אין ירושלם נפדית אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (סנהדרין צ״ח) וכל לשון פדיון היא בטוריא דמב״י, וכן רמז רבנו ״במשפט תפדה״ בחושבנא ״משיח הראשון״. ונאמר: בצדקה תכונני צדקה תרתי משמע, צדקה לשון שוויון עפ״י הכתוב: וצדקה למשקולת. וצדקה כפשוטה, היינו תרומת נדבה. גזירה וחנינה היא שישוב ארץ ישראל יבנה בצדקה כי רצה הקב״ה לזכות את כל ישראל הקרובים והרחוקים לקחת חלק בבנין נחלת ה׳ ועפ״י הכתוב: וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלקיכם (דברי הימים ב׳ כ״ד) ובבנין ירושלם כלולות וצפונות עוד הרבה מצוות שבתורה כמבואר להלן פרק ז׳".</ref>.		בספר [[קול התור]] הביטוי מכוון לקבוצת אנשים בעלי עקרונות וערכים מסויימים של מעלה, שהם מקיימים<ref>[[קול התור]] פרק א: "יז) [ה] אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ״י חז״ל (שבת קי״ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח״ו, ועפ״י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע״ה. יח) [ו] מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ״י חז״ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ״ח). ועפ״י שיטת טפ״ף גינאות בדרשת חז״ל (בבא בתרא ע״ה ובתוספות שם). וכל זאת היא גם ביעודו של רבנו בפסוק: לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, הסמוך לפסוק אבן שלמה וצדק שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו בתורה כנודע. וביאר לנו רבנו, בביתך היינו ארץ ישראל עפ״י הכתוב שם למען יאריכון ימיך על האדמה וגו׳, ואחריו, בארץ אשר ד׳ אלקיך נותן לך. וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסיך במדות שוות כנ״ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ״י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש עפ״י הכתוב ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת, ועל ישוב ירושלים כבר אמרו חז״ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואין משכירין בתים בירושלם. ובפרק ו׳ הבא מבואר הענין ביתר אריכות. וע״י זה יתקיים כי זרע השלום הגפן תתן פריה וכו׳ (זכריה ח׳), שעפ״י חז״ל נאמר זה על ענין קץ המגולה (סנהדרין צ״ח) וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך ״אנשי אמנה״ ״קו משוה״ וד״ל. יט) ז] בצדקה תכונני. חז״ל אמרו אין ירושלם נפדית אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (סנהדרין צ״ח) וכל לשון פדיון היא בטוריא דמב״י, וכן רמז רבנו ״במשפט תפדה״ בחושבנא ״משיח הראשון״. ונאמר: בצדקה תכונני צדקה תרתי משמע, צדקה לשון שוויון עפ״י הכתוב: וצדקה למשקולת. וצדקה כפשוטה, היינו תרומת נדבה. גזירה וחנינה היא שישוב ארץ ישראל יבנה בצדקה כי רצה הקב״ה לזכות את כל ישראל הקרובים והרחוקים לקחת חלק בבנין נחלת ה׳ ועפ״י הכתוב: וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלקיכם (דברי הימים ב׳ כ״ד) ובבנין ירושלם כלולות וצפונות עוד הרבה מצוות שבתורה כמבואר להלן פרק ז׳".</ref>.
			==ראה גם==
			* [[סוציליזם]]
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]		[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]

Shyk ב־19:04, 19 ביולי 2017

2017-07-19T19:04:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:04, 19 ביולי 2017
שורה 5:		שורה 5:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]		[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]


			==הערות שוליים==

Shyk ב־19:03, 19 ביולי 2017

2017-07-19T19:03:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:03, 19 ביולי 2017
שורה 1:		שורה 1:
	'''אנשי אמנה''' הוא ביטוי שמוזכר בגמרא מסכת שבת על אנשים אמינים. אנשים שאמינות גם בפרטים הקטנים, היא ערך מרכזי בזהותם, ולא יעזבו אותה גם במחיר מעמדם החברתי.		'''אנשי אמנה''' הוא ביטוי שמוזכר בגמרא מסכת שבת על אנשים אמינים. אנשים שאמינות גם בפרטים הקטנים, היא ערך מרכזי בזהותם, ולא יעזבו אותה גם במחיר מעמדם החברתי.

	בספר [[קול התור]] הביטוי מכוון לקבוצת אנשים בעלי עקרונות וערכים מסויימים של מעלה, שהם מקיימים.		בספר [[קול התור]] הביטוי מכוון לקבוצת אנשים בעלי עקרונות וערכים מסויימים של מעלה, שהם מקיימים<ref>[[קול התור]] פרק א: "יז) [ה] אנשי אמנה. אחד האמצעים העיקרים לקיומה של כל עבודתנו היא הקמת אנשי אמנה, עפ״י חז״ל (שבת קי״ט) כי לא חרבה ירושלם אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה. להקים אנשי אמנה, בכל השלמות בעיר קדשנו כי בלעדי זאת אין שום ערך לכל עמלנו ופעלינו ח״ו, ועפ״י כל היסודות והתקנות שסדרנו בע״ה. יח) [ו] מדות שוות. ישוב ארצנו הקדושה בכלל ובנין ירושלם בפרט צריך להיות במדות שוות, עפ״י חז״ל אין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות, אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים (סנהדרין צ״ח). ועפ״י שיטת טפ״ף גינאות בדרשת חז״ל (בבא בתרא ע״ה ובתוספות שם). וכל זאת היא גם ביעודו של רבנו בפסוק: לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה, הסמוך לפסוק אבן שלמה וצדק שבזה ראה רבנו את שמו ויעודו בתורה כנודע. וביאר לנו רבנו, בביתך היינו ארץ ישראל עפ״י הכתוב שם למען יאריכון ימיך על האדמה וגו׳, ואחריו, בארץ אשר ד׳ אלקיך נותן לך. וכן בקשר לירושלם הבנויה כתוב: יהי שלום בחילך. וכתרגומו: שלום בנכסיך. ואין שלום בד קיימא .דק כשיהיה שלום בנכסיך במדות שוות כנ״ל. ובכדי לקיים בזה את כוונת הכתוב: כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, ועפ״י הכתוב בצדקה תכונני היינו באופן שווה לכל נפש עפ״י הכתוב ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת, ועל ישוב ירושלים כבר אמרו חז״ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים. ואין משכירין בתים בירושלם. ובפרק ו׳ הבא מבואר הענין ביתר אריכות. וע״י זה יתקיים כי זרע השלום הגפן תתן פריה וכו׳ (זכריה ח׳), שעפ״י חז״ל נאמר זה על ענין קץ המגולה (סנהדרין צ״ח) וזהו היסוד העקרי של קיום אנשי אמנה האמור לעיל, וסימנך ״אנשי אמנה״ ״קו משוה״ וד״ל. יט) ז] בצדקה תכונני. חז״ל אמרו אין ירושלם נפדית אלא בצדקה, שנאמר: ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה (סנהדרין צ״ח) וכל לשון פדיון היא בטוריא דמב״י, וכן רמז רבנו ״במשפט תפדה״ בחושבנא ״משיח הראשון״. ונאמר: בצדקה תכונני צדקה תרתי משמע, צדקה לשון שוויון עפ״י הכתוב: וצדקה למשקולת. וצדקה כפשוטה, היינו תרומת נדבה. גזירה וחנינה היא שישוב ארץ ישראל יבנה בצדקה כי רצה הקב״ה לזכות את כל ישראל הקרובים והרחוקים לקחת חלק בבנין נחלת ה׳ ועפ״י הכתוב: וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלקיכם (דברי הימים ב׳ כ״ד) ובבנין ירושלם כלולות וצפונות עוד הרבה מצוות שבתורה כמבואר להלן פרק ז׳".</ref>.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]		[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]

Shyk ב־11:32, 17 ביולי 2017

2017-07-17T11:32:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:32, 17 ביולי 2017
שורה 4:		שורה 4:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\|משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]		[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]

Shyk: /* לקריאה נוספת */

2017-07-17T11:31:49Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:31, 17 ביולי 2017
שורה 4:		שורה 4:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a \| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]]		[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a\|משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]

Shyk: /* לקריאה נוספת */

2017-07-17T11:31:21Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:31, 17 ביולי 2017
שורה 4:		שורה 4:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	[[~~משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן\|~~http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a]]		[[http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a \| משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן]]

Shyk: יצירת דף עם התוכן "'''אנשי אמנה''' הוא ביטוי שמוזכר בגמרא מסכת שבת על אנשים אמינים. אנשים שאמינות גם בפרטים הק..."

2017-07-17T11:30:44Z

יצירת דף עם התוכן "'''אנשי אמנה''' הוא ביטוי שמוזכר בגמרא מסכת שבת על אנשים אמינים. אנשים שאמינות גם בפרטים הק..."

דף חדש

'''אנשי אמנה''' הוא ביטוי שמוזכר בגמרא מסכת שבת על אנשים אמינים. אנשים שאמינות גם בפרטים הקטנים, היא ערך מרכזי בזהותם, ולא יעזבו אותה גם במחיר מעמדם החברתי.

בספר [[קול התור]] הביטוי מכוון לקבוצת אנשים בעלי עקרונות וערכים מסויימים של מעלה, שהם מקיימים.

==לקריאה נוספת==
[[משיח בן יוסף ואנשי האמנה בירושלים \ הרב ש. יוסף וייצן|http://www.yeshiva.org.il/midrash/668#13a]]